עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם
עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה,
שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַמַּלְעִיגִים
וְלֹא יִתְבַּטֵּל וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם כְּלָל
, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ
שֶׁהֵם צַדִּיקִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ,
וַאֲפִלּוּ אִם הָאֱמֶת הוּא כָּךְ
שֶׁהֵם טוֹבִים מִמֶּנּוּ,
אַף עַל פִּי כֵן
מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם,
וְהֵם רוֹצִים לְבַלְבְּלוֹ וּלְמָנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים -
צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גְּדוֹלָה כְּנֶגְדָּם
, כִּי אִי אֶפְשָׁר
לִכְנֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה
כִּי אִם עַל-יְדֵי עַזּוּת.
וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הָרַב בְּעַצְמוֹ
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת
, שֶׁיָּעֵז פָּנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ
וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ,
וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וְלֹא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד"
, וְזֶה שֶׁאֶחָד מְקֹרָב יוֹתֵר -
הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר
, וּמֵחֲמַת זֶה הָרַב מְדַבֵּר עִמּוֹ יוֹתֵר.
(ליקוטי עצות, עזות, ז')
********
והראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו

אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו,
ועליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרון.
ובעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה מקום לגנוז בו הארון למטה, במטמונייות עמוקות ועקלקלות;
ויאשייהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה, שנאמר "ויאמר ללויים המבינים לכל ישראל הקדושים לה', תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל--אין לכם משא, בכתף; עתה, עבדו את ה' אלוהיכם . . ."
(דברי הימים ב לה,ג).
יקרים
הרבה טוב!!
אמן !!
(גבעוני)