רבי בהלכה הוא הגרש"ח אבינר שליט"א

אז תלמד הלכות מורא מקדש...

כמו שאתה לומד הלכות תפילין לפני הבר מצווה ואז אתה מניח

אז גם כאן תלמד הלכות לפני(רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז')

אבל חלק מהלכות תפילין זה, שרק מגיל 13/שתי שערות אפשר להניח.

כנ"ל פה, מי שיש לו מורא מקדש, יעלה. וצר לי, זו לא ענווה, אני לא ירא מהמקדש כמו שצריך, ויש עוד סיבות.

תבין טוב מאוד מזה מקדש.

אתה לא מצליח להביא לי מקור אחד שאסור..... ניראה לי ששנה בעסק זה ברוך ה' הרבה כמובן שצריך יותר, אשריך על החיזוק שאני צריך ללמוד יותר, אבל אתה צריך ללמוד איך לדבר בדיון כי אתה ממש כועס( אני לא מזלזל בשום רב חס וחלילה על אחד הרבנים שכתבת)

ולי גדול הדור זה הרב דב ליאור.... כנראה שאין גדול דור אחד..

אם היה לי מותר לעלות להר הבית, הייתי הראשון לעלות.

מה דעתך אז לעשות סיבוב שערים?

זה שאיפה לבית המקדש וזה מותר....

לצערי, בחודשיים האחרונים נבצר ממני מהסיבות הידועות. 

גם אני לא גר קרוב ואני יכול לנסוע לירושלים רק בשביל זה...

מה לעשות יש דברים חשובים שלא מוותרים עליהם.

תשמע, גם ללבוא בתדירות נמוכה יש מטרה

סיפורים וכו'. תשמע, זה לא מורא. לי לא נעים להצטלם בבי"כ, אז אם אנשים מצטלמים בהר הבית, תשמע, לי זה לא מתאים, לי אישית.

בטוח במה שאתה אומר לפי מה שאתה  מרגיש...

מי יימר לך מה אני מרגיש וחש?!! חוץ מזה אכן אני משתוקק  לעלות. בבוא העת בעז"ה אז- הרבנות תתיר ואני אעלה. איי.אכן מייחל לזה, או אז באמת ארגיש מה זה מקדש....

נ"ב עזוב נתווכח על זה ... אבל תאמין אם תחטא- והייתם כאלהים!!! ......

עוד נ"ב- *אם תעלה.

בברכה. נחמיה17.

מורא מקדש זה מושג הלכתי! אם  משום כך אסור לעלות, אז אסור! ואם בכ"ז מותר, אז מותר!

אנא חזור בך ואמור "מי שרבותיו (כאלו אמיתיים) מתירים לו- לי אין רשות לפצות פה על מעשיו".(ככה  גם אני אומר, בערך.)

הרמב"ם מפרט בדיוק מה זה מורא מקדש "לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו" וכו' עצם היראה שבלב כמובן חשובה אבל זה לא דבר הלכתי

ללא כניסה להר - א"א לקיים

למד בעצמך, וכתוב את דבריך בנושא זה בשרשורי ויכוחים, אין? תיצור!  קרא לו "הויכוח".

יודע תביא מקור(מקור הכוונה חז"ל וכו... לא רב בין זממנו) אחד שאסור... לא דורש הרבה( אפילו שאני יודע שלא תצליח למצוא הרבה)

אח שלי: הרב למה אסור לעלות להר הבית?

הרב: אנחנו לא יודעים בידיוק את מקום אבן השתיה..

נפסיק פה

מחילה זה חולק על הרבה רבנים הרבה יותר וותיקים מכבוד הרב.

ואני ממש משתדל לעשות דיון נעים, חבל שאתה מתעצבן( אבל אני מעודד שכנעתי אנשים הרבה יותר חזקים ממך)(כמובן אם אתה רוצה לשמוע אבל אתה אטום ולא מעוניין אז באמת אין עם מי לדבר)

אולי אתה בקיא יותר  ממני. אבל.. א. לא  כאן המקום.

ב.  עיקר סיבתי הוא מחויבות הכל להשמע לדברי הרבנות הראשית

ג. לא הבנתי את הציטטא שלך(1- אולי לא הבנת את הרב.2- לא הבנתי מה הבעיה בדיוק עם מה שאמר, פרט  בפרטי! 3- אינני יודע אזה סתירה יש כאן מי יימר שסיבתי היא הרב שבשיחה?)

ד. אתה נ"ל קצת יותר מדי בטוח בעצמך. וגם תפסת יותר מדי במהירות תפיסה עליי... אין הרבה עניין של  שכנוע בגלל שהרבנות הראשית (וגם גדולי הדור, שוב:וגם) עדיין אומרת כך.

וה. גם אם היה עניין בשכנוע, שוב, לא עסקתי  בזה יותר מדי כי סיבתי לא תלויה במה שיצא לי באופן פרטי, אז בעצםאתהתלך "על קטנים".

ובכלל נ"ל שלקחו נושא זה רחוק  מדי. כל הלכה לא  משנה בה השיכנוע שלך אלא משנה מה רבותיי אומרים (אני יכול לבוא אליהם עם מקורות ולשאול וכן ברור שלאדם מיושב [ומבוגר, ע"פ רוב מגיע הרבה משניהם ביחד] צריך להיות רב מיושב שהוא סומך עליו שהוא מציג בפניו דעת תורה באופן הכי אמיתי) עכ"ז ויכוחים כאלה, יפים הם  לפלפול אך לא להלכה (אא"כ מצליחים ל"שכנע" את הרב) [כמו כל ויכוח הלכתי בשעה שיש רב בעירם  (ע"פ גמ' שבת)]!

וע"כ: אין עניין בכלל שאביא מקורות לסוגיא זו, (נכון איני יודע כ"כ הרבה) אבל יש את הרבנות הראשית ורבנים עליהם אני סומך  [נ"ב אם אתה רוצה כ"כ  רבנים מתים- שכן היהדות נאמרת רק במתים כדכתיב בשום מקום: אז הנה שניים- מרן הרב קוק והרצי"ה. ואפי' עוד אחד- הגר"ע יוסף]

אם אתה כ"כ רוצה ענה לי בשרשור האחר שלי- "הרבנות הראשית וגדולי הדור".

בברכה.

אין לי מילים לתאר את גודל החוצפה  שלך!!!

חזור בך לאלתר!!!!

לא ללכת לבית דין

כל המזלזל בתלמידי חכמים דינו נידוי!  אפיקורוס זה המזלזל בת"ח באופן כללי!

אל תעיזו לבוא כך, אינכם יודעים את המציאות!  תלמדו קצת. ותפסיקו לשמוע לקשקושי אהב"ל (בהיפוכי אותיות).  בושה וכלימה!

ולכל המגיבים שוב:

סיבתי היא השמעות להוראות הרבנות הראשית  וגדולי הדור (גם ללא שרבי יורה ככה בפירוש, שלא לעלות) וכבר אמרתי: כמה שתם תדושו בסיבותיהם  זה לא משנה, אתם עפר לעומתם עם כל מה ששמעתם בחצי אוזן מחסידי הרבנים המעודדים עלייה.

האמינו לי  איני מגדיר את עצמי כאחד  שלמד את הסוגיא הזו רק  משום שאני, בניגוד לשאר החברה כאן, אמיתי וכנה. ואיני מגדיר את כל מי שלמד שלושה סעיפים ברמב"ם במקומות שונים ואפי' לא את מי  שלמד את זה עם נושאי כלים. ואפי' לא את מי שקרא ג' עמודים ב"ברב עוז ותעצומות" וב"הר הבית" לגר"ש גורן. רדו מזה. ת"ח הרבה יותר גדולים מכולם פה ביחד, אמרו שאסור,  גדולי הדור, וכמובן הרבנות הראשית, רוצים להגיב ליחס לדבריהם אשר הם כגחלי אש?  -תגיבו בשרשור השני "הרבנות הראשית וגדולי הדור" לא פה המקום ובטח שלא עם זלזול בתלמידי חכמים!!!

רקרוצה להביע רגשות ולא לדוש בנושא שכ"כ לא עסקו בו גדולי עולם וזוטרי עולם להבדיל.

בברכת  התורה

אני יכול גם לומר שאתה חצוף כי יש רב(נים) שלא קוראים לו רב ואפילו אומרו לתלמידים שלהם(לא משנה מה השמות)

לא רוצה להגיד חס וחלילה דברים רעים על הרב, אבל מחילה מכבוד תורתו מה שהרב אומר לגבי הר הבית זה לא כתוב בשום מקום....(זכיתי ברוך ה' גם ללמוד... מה לעשות לא רק אתה לומד יש עוד חברה שלומדים... אבל אשריך שאתה לומד).

סיפור טרי הייתי השבת בבית אל אח שלי ואני הלכנו בסוף התפילה עם הרב אבינר אח שלי שאל אותו כל מיני שאלות ואחרי איזה דקה אח שלי שאל אותו שאלה, הרב חשב ואז ערים את קולו ואמר "אתה תמגוג אתה עיתונאי...." שמע שפוט התביישתי.

ועוד משהו מי זה " ת"ח הרבה יותר גדולים מכולם פה ביחד, אמרו שאסור" הרמב"ם ועוד הרבה לפניו ואחריו אמרו שמותר. יודע מה עזוב בו נעבור אחד אחד על הרבנים שאוסרים וניראה.

תכתוב שמות ואז נדבר...

( גם אני הייתי כמוך לפני שזכיתי באמת ללמוד את הנושא)

א. גם אני יכול לומר לך שאתהחצוף כי יש רבנים שאומרים לקרוא לרב(נים) האלה שהזכרת חצופים....

ב. שוב ושוב אומר: אינני מגדיר את עצמי כמי שלמד ואתה "מנחית לי" על משהו שלא אני הרמתי...

ג. אולי חו"ח יכול להיות שכת"ר לא הבין את הרמב"ם טוב? גם המב"ם כותב  לא להכנס להר הבית כי אם לדבר מצוה... אל נא תפסוק ביהירות מן הראשונים.

ובת"ח גדולים כוונתי גדולי הדור[עיין תגובה אחרת שלי("שוב ושוב ושוב")] ועוד  כמה וכמה. (לדוג' הרב אבינר, הרב טאו, הרב עמיאל שטרנברג ועוד ועוד, איני זוכר כ"כ עכשיו, אה, כן! והרב קוק, והרצי"ה) ואיך לא- הרבבנים הראשיים לדורותיהם (פרט לגרש"ח גורן)!!!!!!!

ושוב: כתבו דברים אלה בשרשורי ויכוחים.

הרב אבינר לא מרים את קולו. ושמעתי על רב אחד שמדבר עליו, וכששמעתי את תלמידו מדבר עליו, הזדעזעתי, חילול ה' נוראי. וודאי שהרב לא התכוון לזלזל ברב אבינר, אבל כשראיתי מה זה גרם לתלמיד לדבר עליו, זה לא שווה את זה.... איך הוא דיבר. פשוט נורא, לא חשבתי ששנאת חינם נצטרך להתחיל בזלזול דו-רבני. פשוט חילול ה'!!!

אז אתה פשוט לא מכיר את הרבנים...

אשריך!!!

אם לפחות אתה לא עולה אז תלמד על המקדש, וגם באמת תבכה את החורבן...( אפילו שזה יותר קשה למי שלא עולה)

אשריך!!!

תגיד, באמת נראה לך שחוץ מנוער המקדש כל השאר לא באמת חושבים וחולמים עליו?

אני מכיר חבר'ה שהם לא עולים, והם בוכים על המקדש, כל חייהם תלויים בו. ואני גם מכיר חבר'ה, שאולי עולים, אבל ברצינות, יש להם דברים אחרים לתקן, ודווקא חשובים. 

בקיצור, העלייה להר, לא קובעת את התשוקה שלך אליו. זה כמו שתרצה מאוד עוגה (להבדיל) בתנור, הרי לא תיקח אותה בלי כפפות.... אתה יכול להכוות.

פה זה לא שירשור ויכוח. כל אחד הולך לפי רבותיו (רבותי אומרים שרבותיו טועים ולצעוק על זה בכ"ז, וכן נושא הרבנות הראשית הוא לא דבר קל! הוא הסיבה העיקרית שבגללה אני לא עולה ומתנגד  לעלייה בימינו עתה. ובכ"ז-) "לי אין רשות לפצות פה  על מי שרבותיו אומרים לו לעלות"(למרות שאני רואה שיש כאן הרבה שהולכים לפי מה שיש להם כל אחד בבטנו וליבו עם קצת לימוד סעיפי רמב"ם בודדים שהם קוראים לזה "ללמוד את הסוגיא") זוהי עמדה נוחה בשבילי בה אני רוצה להיות בשרשור זה. אינני בא  להתוכח. את   זה אולי אעשה בשרשורים אחרים. אל נא תהפכו שרשור זה לשירשור ויכוח (אכתוב זאת ככותרת, נראה  לי).זהו שרשור להביע רגשות. ולא ויכוח!!!

תודה, וברכה לכולם.

אבל הרב דוד לאו לפני שהיה רב ראשי אמר לו את האמת שמותר. כנראה שמשהו שם לא כל כך נקי...

הרב יצחק יוסף כמובן שאומר שלא.

אבל לפחות הרב עובדיה נותן הסבר הלכתי לא כמו.... 

דבריהם כגחלי אש.

...

אתה יודע כמה בקשות של הרב ישראל אריאל מהרבנות לשבת על נושא הר הבית והם פשוט ביטלו....

זה  נקרא לא נקי... כי פגישות וישיבות על דברים שקשורים למכון המקדש הם הסכימו בשמחה, אבל שזה מגיע להר הבית כבר לא.... 

אינך מכיר את המציאות. דווקא ישנו יהודי שאני מכיר. שעולה להר הבית קבוע (ונראה לי שהוא פעיל בחוזרים להר) דווקא די ידוע. שהוא כתב מכתב לרה"ר הראשל"צ הרה"ג יצחק יוסף שליט"א והלה השיב לו אורכות. דבר דבור על אופניו. (את המכתב ראיתי במו עיני)

אז השמועות מהרבנות מאד מסוננות...

בניגוד לזה, הגיוני מאד לומר שלרבנוצ אין כח לשיח ודין ודברים בדבר שנידוש לאורך כל דורות הרבנות...

מי יימר לך... אינך יודע!.

מדוע הרב ליאור או הרב נחום רבינוביץ' לדוגמא הם לא "גדול דור"?

א. כתוב את דבריך בשירשור "הרבנות הראשית וגדולי הדור"(בלי זלזול בת"ח כמו שאתה בחוצפתך, עושה)

ב. גדולי הדור הם לאו דוקא מי שהוא פוסק חשוב ות"ח  גדול (אפי' לא כשהוא גדול כמו הרב ליאור שליט"א)

אלא הם לפי גדולתם וקבלת דבריהם ע"י שומרי התורה באותו הדור כאחד.

כששאלו את הגרי"ש אלישיב זצ"ל איך יודעים מיהו גדול הדור ענה:"יודעים, יודעים". לכא' זה מעיישה. בסדר,כי דבר כזה לא כותבים בתוך ספר, זה רק בא  לומר שגדולי  הדור זה מין מוסכמה לא כתובה.

בדורינו- הגר"ח (הגרשי"ח) קנייבסקי שליט"א .למשל. תאמר "הוא חרדי" אענה:"אז מה, יש לנו אותה תורה [גם מרן הרב קוק היה חרדי, (וגם הוא אסר עלייה  להר הבית)]" ובדעת תורה זוהי האמת מה זה משנה דעתו בדברים אחרים?

וחץ מזה, שוב, כתוב את דבריך בשרשור הנ"ל, לא פה. פה  רק רציתי להביע רגשות. מוכן לויכוח לגיטימי שם (בשרשור הנ"ל).

בברכה לזכות לחזור בתשובה.

הנה כתבתי! תודה.

למרות שהקודש והמקדש הוא רקע למעין הבנה מה איננו מבינים...

קל להתחבא מאחורי פסיקות בלי להבין אותם

אתמול בערב ראיתי דיון על המכתב  של הרבנות הראשית בתשכז

אני לא קראתי את הפרוטוקולים אבל היו שם כאלו שכן

הם טוענים שלכול אורך הדיונים לא היה ולו רגע אחד של דיון הלכתי על האם מותר או לא לעלות - ומעולם לא הובאה סיבה שלא לעלות, 

הדיונים היו התייחסות לבעיה מידית של אנשים שעולים בטומאה ואף נכנסים למקום הקודש (מעשים שבכול יום שיהודים היו עוברים שם איסורי כרת ודאי), רצון חכמי ירושלים לנדות את סר משה מונטיפיורי נבע מכך שנכנס למקום מקדשנו

חלק ממועצת הרבנות הראשית עצמה חתומים על פסקים המתירים עליה בטהרה - פסקים שנכתבו בסמיכות של זמן ולשון לפסק הרה"ר

נ.ב. אם אכן חשובה לך עמדת הרצי"ה ותורתו - חשוב לזכור שהרצי"ה מאוד רצה למנות לרב בירושלים (במידה מסוימת זו המשרה הרבנית החשובה בעולם לתפיסתו) רב שמתיר עליה להר ה' - כך שמבחינת תלמידי הרצי"ה (גילוי נאות אני לא רואה בעצמי כזה) המרא דאתרה של המקום מתיר

של רבנים בלי להבין אותם, כאשר אתה עצמך נשען על כאלה שקראו פרוטוקולים וטוענים, בעוד במכתב עצמו יש התייחסות לכך ש"נעלם ממנו המקום.. וכל הנכנס להר הבית עלול להכנס מבלי יודעים אל מקום המקדש וקודש הקודשים".

היה גם ראוי לבדוק האם מבין החותמים יש כאלה שכתבו תשובה הלכתית בנושא, שמסבירה למה הם אוסרים.

מי החלק ממועצת הרבנות הראשית שכתבו פסקים להתיר ומתי? [אני רק שואל, לא אומר שידוע לי משהו אחר].

והרב צבי יהודה אכן רצה למנות את הרב ליאור לרב של ירושלים, זה לא הופך את הרב ליאור למרא דאתרא של ירושלים לשיטתו.

הוא לא מינה את הרב ליאור לרב של ירושלים, ולא טען שבסמכותו למנות רב לירושלים. הוא ניסה שהגוף שבידו הסמכות למנות רב לירושלים (והוא התנגד נחרצות כשת"ח גדולים מינו רב שלא דרך הגוף הזה), ימנה את הרב ליאור, (ולא הצליח).

אכן, אפשר לראות מכך שהוא העריך מאוד את הרב ליאור, אבל לא שהוא מרא דאתרא של ירושלים לשיטתו.

[וכן יש לפחות ספר אחד בנושא].

מי שלא מכיר אותם כלל, כנראה לא בירר את הנושא ברצינות.

מי שלא מכיר אותם, ומעז להורות בדברים האלה, או לתקוף ת"ח שפוסקים לאיסור עושה משהו חמור מאוד.

אין לי טענות לתלמידי חכמים שחולקים בצורה מנומקת, אם הם ראויים להורות בעניינים אלה.

אני מניח שהסיפור על הרב נבנצאל לא מדוייק, יש לי סיבות טובות להניח שהוא מכיר את הנושא הרבה יותר. ההשערה שלי, שהוא רואה במכתב הרבנים מתשכ"ז מקור חזק מאוד, ולכן הביא אותו, והשואל שלא רואה בו מקור חזק הסיק  שאין לרב נבנצאל מקורות נוספים. [אבל זו כמובן רק השערה].

כנראה את הסיפור על המינוי לרב של ירושלים אתה מכיר חלקית, ומסיק ממנו מסקנות הפוכות מהעניין.

הרב צבי יהודה התייחס בכבוד גדול לרבנים הראשיים וראה ברבנות הראשית סמכות גדולה. מדובר גם ברבנים שהתמנו נגד דעתו [הוא התנגד להתמודדות נגד הרבנים הראשיים המכהנים, אבל אחרי שנבחרו חדשים, הוא הכיר במינוי] .

הסיפור שהזכרת על מינוי לרב של ירושלים, היה שרבנים חשובים ניסו לעקוף את המסלול הרגיל של הגוף הבוחר, ולמנות רב לירושלים, והרצי"ה יצא נגד המהלך בחריפות גדולה.

נכון שדעתו בעניין מי ראוי להיות רב בירושלים הייתה ידועה [אם כי, כמדומני שלפני שהוא ניסה להוביל למינוי הרב ליאור, הוא ניסה לגרם לתמידי חכמים גדולים אחרים, שהיו מבוגרים בהרבה מהרב ליאור, להתמודד לתפקיד]. מאחר שהרב ליאור לא נתמנה לרב של ירושלים, יש לו מעמד מתוקף גדלותו התורנית, אבל לא מעמד של מרא דאתרא, שנותן סמכות מיוחדת על פני תלמידי חכמים גדולים אחרים.

אני מניח שהוא סבר שרב שנבחר בדך הרגילה, נחשב כמי שמונה ע"י הציבור.

אני יכול להגיד שמכול הווכחנים כאן כנגד העולים מעולם לא מצאנו מי שיעז לדון בזה עניינית - או אפילו להביא טקסט של תשובה רצינית או ספר שכזה

ההשערה שלך לגבי הרב נבנצאל עלולה להיות נכונה רק בהינתן סיבה טובה יותר (בכול מקרה אני עדיין לא אתייחס למכתב הרבנים בתשכז או אפילו למכתב שלפני - כלומר הרצון להחרים את מונטיפיורי - שני המקרים לא חזקים היות שבאים להלחם בתופעה של עליה אל הקודש ממש. אבל זה כבר עניין של טעם)

בקיצור האפשרות שיש לזה טעם תלויה בהסבר הקודם - כלומר לא עומדת בפני עצמה ולכן כתשובה היא בברור לא תשובה טובה

בנוגע לרבנות ירושלים אני מכיר את הסיפור אחרת אבל אשתדל לברר

אני כמובן לא מתכוון כי יש משמעות של מרא דאתרא לרב ליאור (למעשה אני חושב שבזה פשוטה ביותר שיטת הגרש"ז אוירבך כי אין היום דבר כזה)

[התשובה ביביע אומר מתייחסת באריכות גדולה לעניין של קדושת מקום המקדש בזמן הזה, הוא מתייחס גם לנקודה למה לאסור את כל שטח ההר, אבל מאוד בקצרה, בשו"ת ציץ אליעזר מאריך בזה יותר, כמדומני שגם המנחת יצחק, אבל אותו לא ראיתי בפנים].

יש לרב עדס ספר שלם על הנושא הזה.

אם לא אני מקווה שאמצא את זה השבוע

 שו"ת ציץ אליעזר י א.

דברי יעקב של הרב עדס על מידות (יצא גם כספר נפרד) http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46101&st=&pgnum=672

בדברי הרב עדס

סעיף א (איסור עליה מטעם שאין יודעים היכן הבית) - פשוט שאחרי שנעשו המדידות ע"י תלמידי חכמים גדולים אשר בררו את הדברים לאמיתה של תורה - הרי שראיות מפוסקים שאמרו שאין אנו יודעים זה לא רציני, כמו כן רבים מהגדולים שכתבו כך בהתחלה עשו זאת מטעם שאנשים עלו בטמאה למקום איסור ודאי ורצו להרחיקם מכך ולכן לא דיקו וכתבו הטומאה החמורה

סעיף ב מקומות הטומאה מדרבנן - קודם כל גם לזה חוששים עד כמה שניתן - אבל בלי קשר לכך לכאורה יודה בזה הרמבם לשיטת הראבד - שלא קדוש - שהרי הסיבה האסורה היא קדושה ראשונה (שקידש שלומה בקורבן נביא וסנהדרין - וזה מדאוריתא) ולא קדושה שניה ששם פשוטה סברת הראב"ד שאסור רק בהיות מקדש על מכונו - ואין סיבה לפרש שלא קידשו על תנאי

סעיף ג אכן ראוי לכול אדם לטבול במעיין אחרי שבעה נקיים לפני עלייתו הראשונה להר ה' וכמו כן פשוט שאם נטמא כזב - שצריך לטבול כך שוב, אבל לטעון שסתם כך אנשים חשודים על זבות זה מוזר (לכאורה הפשט הוא להפך מזה שהלו אם כן למה נצרכו חכמים לגזור על ע"ה שיחשב כזב לצורך דבר אחר - הרי הוא חשוד ממילא על הזבות - ולעניין רקיקת הזב כבר פסק הרמב"ם שרק כל עוד יש רוק רטוב (איני זוכר אם בטופח או בעל מנת להטפיח) יש בעיה אך פשוט שניתן לנגבו ואין וזה בעיה - לעניין ר"ש בתופספתא - פסקו לנו רבותינו כשיטה שחכמים חולקים וא"צ לטבול בגדיו (הרב גנזבורג כשהיה עולה היה חושש לזה ואכן טבל בגדיו במקווה)

סעיף ד נראה מוזר לגזור בזה איסור, במיוחד היום שהחרדים לדבר ה' מודעים לעניין ובכול מקרה יש עליהם פיקוח כאשר עולים בקבוצות ופשוט שהיות שלא נותנים להם להחלק ובכול קבוצה כזו יש היודעים לא לעלות - הרי שאין חשש כזה ואילו האינם יראים לדבר ה' ממילא לא ישמעו לתקנה זו (מהראיות שמביא שבאיסורים חמורים של כרת יש הרגל לתקן תקנות אלו - יש לכאורה ראיה הפוכה שאם לא כן למה לא תקנו רבנן אחרי החורבן שלא יעלו? ולא משנה אם זה לסיבה שלא פסקו שקדוש או לסיבה שחשבו כי על הר ה' אין צורך לגזור מטעם אחר - עדין קשה למה בא לגזור)

סעיף ה קשה לחשוש לזה בעיקר מטעם שכתבתי בסעיף ד (הקפדת הקלגסים על העולים וכו)

בנוגע לדברי הציץ אליעזר - אומנם לא היה ישוב הדעת לעיין ממש בדבריו אבל נראה כי דבריו מחולקים לחלק הראשון שמאריך כי הראבד הוא דעת יחיד - וזה לא נוגע לנידון דידן שהרי לא נכנסים למקום. והשני כי אין יודעים מקום המקדש עצמו וזה כבר תורץ בעקבות המדידות (אומנם מביא סברה מעיינת כי המדידות צריכות להיות באמת הקדש ולכן השטח גדול יותר - על זה קשה גם כי אנו איננו חוששים לילך לכותל ללא טבילה (כמבואר באפשרות זו) וגם שקשה לומר כך היות ומסכת מידות שנויה לאחר החורבן - כך שלא היו רגילים למדוד בשיעורי הקודש - ולכן לא מסתבר שזה אמת קודש אם לא צוין כך בשום מקום). לסברתו כי אין דיוק במסורה על מיקום האבן שגויים לא נאמנים ואילו ישראל לא יכולים לראות את האבן כדי להעביר עדות איש מפי איש (שהרי א"א להכנס למקום שבוא רואים האבן שזה קדוש ודאי) סברה זו מוזרה מאוד היות כי גם אם נקבל את הטענה כי הגויים לא נאמנים על מקום האבן - הרי שיש מיקום אפשרי מוגבל וכן לכאורה נאמנים אלו שעלו בשוגג לני ולפנים ונאמנים על מה שראו, 

מנחת יצחק ויביע אומר לא מצאתי

השימוש במדידות בנויות על ההנחה שמקום המקדש עצמו ידוע [מסיבה כזו או אחרת], ולכן אפשר למדוד ממנו ולדעת לאן אפשר להיכנס.

[יש גם איזו שהיא סייעתא, שהביאו ממדידות לזיהוי, אבל לא אכנס לעניין כרגע].

יש גם את מה שהרב גורן עשה, שהוא לא חשב שאפשר לקבוע הלכתית מה מקום המקדש, אבל השתמש במדידות להתיר איזורים מסויימים [פחות ממה שמקובל היום בקרב העולים]. אבל גם בזה, יש הנחת יסוד מסויימת.

לשתי ההנחות, שמשמשות בסיס להיתר ע"פ מדידות, הרב עדס מתייחס בספרו. 

אתה צריך להתייחס הרבה יותר ברצינות לדברים של תלמידי חכמים.

לא לקרוא קריאה חטופה, וישר לטעון טענות נגד, אלא לקרוא ביסודיות את הדברים במקורם, לנסות באמת להבין, אם יש קושיא, לנסות לבחון האם יש לה תירוץ וכו', ורק אחר כך לגבש מסקנות.

[וגם אז, זה עוד לא אומר שאתה ראוי להורות, וגם להקשות צריך בצורה מכובדת].

וגם לא להניח שכל מי שלא כתב נימוקים לדבריו [או שלא מצאת את מה שכתב], אין לו נימוקים.

ב ברור שמקום המקדש ידוע ברמה מסוימת (אני לא צריך להזכיר לך שירושלים לא תמיד הייתה מיושבת ולמרות זאת אנו בטוחים בזיהוי שלה כמו גם בזיהוי של הר הבית - דבר שאכן הציץ אליעזר לא מתייחס משום מה)

ג אני אכן חושב שהתירוצים שיש לי הם טובים (מה עוד שבד"כ בזה ברור שדעת האוסרים היא לאסור ואז להחליט למה - למשל החשש המשונה מהכשלת אחרים)

ד אני מניח שאין נימוקים רציניים בד"כ - פשוט מהנסיון (ראה התחלת שרשור רבנות רבנות רבנות) ואכן אני משתדל להתייחס ברצינות לשאלות - ואם זה נראה מזלזל זה בעיקר כי מקשים את אותם קושיות שוב ושוב. 

לסיכום: אין סיבה שלא לפחות להתייחס לעולים כאל כאלו שיש להם בהחלט על מי לסמוך - כל מי שמנסה לדון בצורה שונה (ואני לא מדבר על אלו שלפני המדידות) הוא זה שפוגע בדיון עצמו

נ.ב. אם אתה רוצה לפתוח הכול לדיון - הרי שתשובת הציץ אליעזר היא ראיה טובה מאוד להתיר, הוא מביא רבים שסוברים שהאיסור לעלות הוא רק כאשר ההר בידי ישראל 

מעבר לזה, תסביר מה לדעתך לא ידעו לפני המדידות, ואחרי המדידות יודעים.

ד. אתה מסיק מזה שהתווכחת עם אנשים ולא היה להם מה לענות, שגם לגדולי התורה של הדורות האחרונים שרובם הגדול אסר, לא היה טענות רציניות. זה לא רציני.

הרי עד הימים האחרונים לא ידעת בכלל שהאוסרים בכלל כתבו נימוקים, לא ידעת בכלל שיש פסק אחר לאסור חוץ מזה של הרבנות כנראה שהשיטה שבה אתה מברר את הנושא ממש לא יעילה.

[אגב, יכול להיות שגם את הלכות שבת, וגם פיזיקה גרעינית לא כדאי ללמוד מויכוחים בפורומים, ובמקומות אחרים].

כמה עמודים מתוך כל מה שהרב עדס כתב קראת? האם מכל הספרים שהציץ אליעזר הזכיר היה איזה שהוא ספר שפתחת בפנים, כי לא היה מספיק ברור לך מה הוא אומר? ניסית לבדוק האם יש עוד איזה שהיא התייחסות בפוסקים לעניין של זיבה בזמן הזה [לאו דווקא בהקשר של עלייה להר הבית]?  ניסית לברר מה היה דינו של עם הארץ לפני הגזירה לעניין שאר הטומאות, כדי להבין האם הראיה שהבאת שייכת?

מאיפה החוצפה לשפוט על סברות של תלמידי חכמים גדולים שהם מוזרות, בלי בכלל שהשקעת בצורה רצינית בבירור הנושא?

אני מדגיש, שבאתי לטעון נגד הגישה המזלזלת, והטענה שאין נימוקים בצד האוסר, לא באתי להכריע הלכה, ולא באתי לדון האם למי שמתיר יש על מי לסמוך.

אם היית אומר לי שכתוב בגמרא שבית המקדש היה במרחק 200 מטר מערבה מנקודה מסויימת שידועה לנו, ומדדו ממנה ומצאו איפה הוא נמצא, אז זה היה מובן.

אבל זה לא כתוב.

אתה אומר שלפני המדידות לא ידעו היכן הבית עמד-

מאיפה אתה מודד, איזה מרחק ולאיזה כיוון, כדי לדעת היכן מקום המקדש?

ומאיפה לקוחים הנתונים האלה?

אם קראת את מה שרלוונטי מדברי הרב עדס - אעשה לך מבחן קצר

מה ההיתר של המהרי"ט?

מי כתב לפקפק על דבריו?

מאיזה נימוק?

איזה הראיה מהרמ"א יש לעניין של האם חוששים לזיבה?

מה כתבו התוספות ביבמות, בעניין מחוסר כיפורים?

מה הרב עדס מביא מהחסדי דוד על התוספתא?

למה אתה אומר שאנחנו לא יודעים???

בא נלך לשיטתך שאנחנו לא יודעים, אז גם אסורלנו ללכת לכותל כי אולי שם עמד המקדש.

ונ.ב מקובל לנו מחכמינו שאיפה שכיפת הזהב שם יושבת לה אבן השתיה.  

ולדעת כולםםםםםםםםם אין זיבה בימינו......

אתה טוען שיודעים איפה מקום המקדש [כי מקובל לנו מחכמינו, כלומר, מאז ומעולם ידעו], ולכן אפשר למדוד משם.

הוא טען קודם שבגלל המדידות יודעים היכן מקום המקדש.

הוא גם אמר "פשוט שאחרי שנעשו המדידות ע"י תלמידי חכמים גדולים אשר בררו את הדברים לאמיתה של תורה - הרי שראיות מפוסקים שאמרו שאין אנו יודעים זה לא רציני".

על סמך מה אתה כותב שלדעת כולםםםם אין זיבה בימינו? באיזה ספרי הלכה בדקת?

למעשה, לא זכור לי שיש דיעה כזו, כן ידוע לי, שיש סוברים [ואולי הם באמת הרוב], שבסתם אדם אין לחשוש לזיבה כי זה מאוד נדיר. אבל יש גם דיעה אחרת.

והזיהוי של מקום הר הבית, או ליתר דיוק, של המתחם שבתוכו הר הבית הוא מאוד חזק, ולא צריך בשבילו את הזיהוי הספציפי של מקום קודש הקודשים. 

אתה חושב שמוחמד קשר את הסוס שלו לכותל, ושמשה רבינו קבור בנבי מוסא?

[אני רוצה לומר שיש טענות חזקות יותר שתומכות בזיהוי כיפת הסלע, כי אחרת זה היה באמת מאוד תמוה שיהיו רבנים רציניים שחושבים שאפשר לסמוך על זה להלכה].

ואם אתה אומר שהמדידות הם ביחס לאבן השתיה, אז מקום המקדש היה ידוע תמיד, ולא היה צריך את המדידות לקבוע אותו. 

גם המרחק הבטוח היה ידוע מאז ומעולם, והמדידות רק אפשרו לסמן אותו בצורה מדוייקת במפות.

זה לא מתאים למה שכתבת קודם "פשוט שאחרי שנעשו המדידות ע"י תלמידי חכמים גדולים אשר בררו את הדברים לאמיתה של תורה - הרי שראיות מפוסקים שאמרו שאין אנו יודעים זה לא רציני"

זה גם ממש לא מתאים לזה שאתה מקשה על הרב עדס מהמדידות, כאילו אתה מוסיף כאן איזה נקודה שהוא התעלם ממנה, כשעל נקודת הבסיס של המדידות הוא מתייחס.

כשאומרים שעליה יכולה לגרום מכשול - אתה אומר שזו טענה מוזרה.

מצד שני, כשאומרים שהאופן בו כמעט כל העולים עולים הוא אסור, אתה אומר שזה נקודות לא מהותיות.

אם הוא צודק בנקודות האלה, הרי שלמעשה כל תנועת העלייה להר היא מכשול אחד גדול, אפילו אם ברמה העקרונית היה אופן מותר.

ואני מתכוון שאם למדת את זה ברצינות בימים האחרונים, ברמה שתאפשר לך להביע דיעה על הטענות, נגד ת"ח גדולים שעיינו בנושא, אתה אמור לדעת מה כתוב שם, לא שתצטרך לפתוח מהמחשב.

אף אחד לא מינה אותי לדובר שלו, וגם כשאני מנסה להסביר את ההיגיון שבדברים שמישהו אחר אמר, אני לא מדבר בשמו.

באופן כללי, באתי להסביר שיש עמדה רצינית ומנומקת של רבנים שמתנגדים לעלייה להר הבית. ושלטעון שאין שום טענה רצינית נגד העלייה זה חצוף ולא נכון.

לא באתי לנקוט עמדה, שתכריע בין העמדה הזאת, לבין העמדה של החולקים. [שגם שם יש כאלה עם עמדה רצינית ומנומקת].

לא דיברתי בשם רב מסויים, אבל הזכרתי בינתיים כמה וכמה דברים מדברי הרב עדס, שכתב על הנושא באריכות, הזכרתי גם תשובות של פוסקים חשובים שכתבו בנושא.

אני חושב שיש בעיה בגישה שלך בלימוד תורה.

אתה נחפז מאוד לדחות בנחרצות, ולאו דווקא בצורה מכובדת, דברי גדולים ממך.

יכול להיות שלפעמים תמצא משהו שגדולים ממך טעו בו, אבל אתה צריך להיות מודע שהסיכוי שתלמיד חכם גדול שכתב ביסודיות על נושא מסויים טעה, קטן בהרבה מהסיכוי שאתה, שהסתכלת על הנושא בחיפזון טעית.

אתה צריך להפנות את הביקורתיות קודם כל כלפי הדברים שלך עצמך, לבדוק כל שלב ושלב בהם, לא לבנות מגדלים פורחים באויר.

נכון שיש מקום יותר לגזור באיסורי כרת, אבל גם באיסור פחות חמור [ואיסור כניסה למחנה לוויה הוא לא כל כך קל, הוא לאו ועשה] לפעמים יש מקום לגזור.

ולגבי ההוכחה על זיבה מעמי הארץ נשאל כך - האם עם הארץ הוא בחזקת שהוא לא נזהר בטומאה וטהרה בכלל? ולכן, אם הסיבה היחידה שלא נדון אותו מדאורייתא כזב, היא שלא חוששים לטומאה הזו?

אני לא בקיא בנושאים האלה, אבל נראה לי שהתשובה היא לא.

כי אם זה היה כך, הרי לכאורה שכל עם הארץ היה דינו מדאורייתא כטמא מת ובעל קרי. ולא היה בזה מקום להקל גם בזה גם ברגל.

אם כן, יכול להיות שזו גם הסיבה שבלעדי הגזירה לא היה דינם כזבים, כי ברמה מסויימת הם נזהרו מטומאת זיבה.

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?