זה מאד בסיסי בעיניי שבנאדם לא יעשן. לא חושבת שצריך להסביר.

1. "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" - עישון מקרב את המוות.

2. זיהום אוויר ופגיעה בסביבה עקב הרעלים. 

3. מסריח את עצמו ואת הסביבה.

4. התמכרות שלילית.

5. עלות כלכלית לא קטנה.

התפיסה שלי היא שבנאדם עם שכל בקודקודו ימנע מהדבר המיותר הזה. 

תוספת לקבלת תמונה ברורה:

גם מג'אנק מסתכנים
אבל לא במידה כל כך חמורה ומיידית ומוחשית.

אבל לא ברור שזה מזיק פחות.

פשוט יש פחות מודעות לנזקים, למרות שהיא עולה עם הזמן.

לא הצלחתי להבין את הפילוסופיה.

את בעצם אומרת ששניהם גרועים באותה מידה? 

להבנתי...

וסיגריות פוגעות ישירות גם בסובבים וגם מסריחות.

נכתב ע"י ברווז ( בעלה של ברווזה)

וכל יום לפחות פעמיים צ'יפס טבול בהמון שמן, וכמובן - נקניקיות כנישנוש בין הארוחות וכו' - אז כן, בהחלט ייתכן שזאת סיבה לפסול אותו וסיבה מוצדקת מספיק.

העניין הוא שג'אנק הרבה פחות ממכר (כמוצר) מאשר סיגריות - אדם שמעשן נדיר שיוכל להמשיך שנים לעשן מקסימום סיגריה או שתיים בשבוע. לעומת זאת אכילת ג'אנק לרוב היא לא יומיומית, ולא ברמת ההתמכרות והדחף לאכול את זה, כמו שיש בסיגריות (שמעשן ממוצע יכול לנוע בין חצי חבילה ביום ל2 חבילות ומעלה...).

בנוסף למרות שזאת לא סיבה - לג'אנק לפחות יש ערך תזונתי כלשהוא והוא מהווה אוכל. לסיגריות אין שום ערך תזונתי והן בטח לא אוכל. 

לי נראה יותר שולי הקטע של הריח. הוא יכול לצאת החוצה כשהוא מעשן. לא חייב לעשן לידך.

עניין הבריאות הוא באמת בעייתי. זה יותר גרוע מאורח חיים בעייתי ותזונה לקויה.

כי התוצאות הן הרבה יותר מיידיות ומסוכנות.

הרבה דורשות שלא יהיה מעשן. 

בדיעבד אם הוא כן, הוא לא מעשן בבית. ועושים שזה יהיה התנאי.

(לא אומרים את זה כמעט בבירורים משום מה)

וכן, אם האבא מעשן, היא לא תופתע שבעלה ייעשן. מה שכן, אם זה עושה מריבות בבית סיפרה לי חברה שהיא מתפללת על זה ורק על זה ויש אמונה גדולה שהוא מפסיק בהדרגה. בלי להציק לו ולריב על זה.

מה שכן, רמת השמירה האקולוגית על הסביבה מזעזעת פה. כנראה כי מדובר במדינת ישראל ולא בא"י בעיניהם. (מה שמעוות כמובן).

(מעניין באמת לבדוק זאת לעומק.. פעם הבאה שאפגוש בחבר'ה הנ"ל)

באופן שמעדן. היא לא באה על חשבון מידות טובות. 

אני אומרת את זה מהמקום שלי בעולם החרדי (התחנכתי, אחיי בת"ת) ובתור מורה לעתיד. מה שלא תלמד, אתה תכניס את הערכים שלך תוך כדי.

מורה שאין לו ערך לסביבה. יוצא מהשיעור ומעשן וכו'. מחדיר מידות מקולקלות בתלמידים. לא קשור לתורה.

זה שדר מצוות חינוכי. ובמיוחד מההורים, על מה הם שמים דגש. לאחיי לא הייתה בעייה ללמוד תורה ולדעת שיש ערכים בסיסיים בבבחינת דרך ארץ קדמה לתורה.

התורה לא אשמה במידות רעות של אנשים. אני מכירה מספיק חרדים אמיתיים לדבר ה' שיש בהם הרבה דרך ארץ והרבה תורה.

מקווה שאעשה זאת בצורה טובה

בטח לא מידות טובות יותר

על המידות רק לומדים תורה, גרם לי להתקשר לחברה שלי ממעלה עמוס שזה ישוב חרדי בגוש עציון ולברר אצלה את הנושא, אז איך שהבנתי ממנה עישון נחשב לסמל של בחור יותר מודרני, אצלם דווקא יש שתי אחוז של בחורים וגברים מעשנים והם רק כאלה שירדו מהדרך או נהיו דת"ל עם דגש ללאומי,

בקשר ללימוד תורה על חשבון התעסקות במידות, היא אמרה שהיא חא יודעת איך זה בתלמודי תורה אחרים אבל אצלם פותחים את היום עם שיעור מספר אורחות צדיקים- למי שלא יודע זה ספר מוסר.

ובשבת הרב מוסר שיעור על הפרשה: מה לומדים ממנה ואיך זה מתקשר לחיינו בכל הנושאים- מידות, א"י, ותורה.

ככה שלפני שאתם אומרים דברים תבררו.

נשמע שאין חרדים בפורום הזה שיקפצו על צורת ההתנסחות שלך אז אני אעשה זאת.

מה ההכללה המחוצפת הזו? הבנות חסרות חוש ריח והגיינה?

אתה בכלל מכיר חרדיות מקרוב שאתה ככה קופץ להכליל?

אכפת להן להתחתן עם מעשן בדיוק כמוכם.

אני לא הסכמתי להתחתן עם מעשן וזה היה הדבר שבראש הרשימה!!!

כמו בסיפורים, בעלי עישן ולא ידעתי, אבל הוא ידע את דעתי והפסיק לעשן יום לפני שהתארסנו.

אנחנו נשואים ב"ה כבר 4 וחצי שנים והוא לא המעשן, יתרה מכך, הוא לא מבין איך עישן בעבר.

אני שמה לב שיש לך משהו נגד חרדים וזה לא נעים לקרוא

חרדיה למהדרין, גרה בבני ברק, שורשיי מבני ברק, בעלי מישיבת מיר.

מה אני עושה פה?

נהנית מרמת הכותבים לעומת פורומים אחרים שאני חברה בהם. (התחלתי פה עם פורום הריון ולידה והמשכתי עם כל השאר)

אז השאלה שלך היתה למה אני משתמשת באינטרנט ולא למה אני בפורום של דתיים?

לא היה מספיק מובן.

בוא נאמר שרוב החברה שמקיפה אותי משתמשת באינטרנט.

היום אינטרנט זה כמו פלאפון - אי אפשר בלי.

אם את הולכת על פי הרבנים החרדים אז אסור להשתמש באינטרנט, הרי הם אסרו את זה, גם פלא' הם מתירים רק בלי אינטרנט, לא? או שלא הבנתי משהו?

לא כתוב- 'ועשית ככל אשר יורוך'? וזה אתם אלה שמנפנפים בזה כל היום.

לא מבינה מה זה אומר חרדים, ולא מבינה איך אפשר לחנך שהרבנים הם אלה שמורים את ההלכה בלי לקיים את זה בעצמך. 

או שאת חרדית עם תחום שקשה לך ומודעת לזה ומנסה לעבוד על זה? למה זה נשמע כאילו זה מלכתחילה?

ואני לא רואה טלוויזיה.

עכשיו הכל מובן. היא כנראה הרשכבה"ג ועל פיה יישק דבר.

את יודעת מחברה ואני יודעת מהציבור אליו אני משוייכת, מעניין מי צודק

ואני יודעת מחברה שאני מגיעה אליה הרבה, ורואה את הסביבה שלה,

ומתייעצת עם הרב שלהם. אז אני חושבת שיש לי מספיק ידע כדי לתהות על מה שכתבת.

טוב לי עם הציבור שלי, אני חושבת שאין עוד כמונו בעולם מבחינת חינוך ודרך חיים, אין צורך לאבחן כל מי שלא בדעתך.

אני לא חושבת שאני מושלמת, ואני משתדלת לקיים את מה שאני מכריזה וגם מה שלא.

בקשר לנפנוף- אני חושבת שאם מנפנפים כ"כ הרבה ב- 'ועשית ככל אשר יורוך' אז לפחות במשהו שהרבנים שלהם כ"כ נלחמים שיקיימו את זה.

חוץ מזה- אני מתייעצת עם רב חרדי, הרב חרל"פ של מעלה עמוס, אני לא יודעת מה הוא נחשב בציבור החרדי אבל הוא אמר לי שהרבנים אסרו את האינטרנט, והתירו רק בתנאים מסוימים לצרכי עבודה, ועדיף אפילו שלא יהיה בבית, זה לא היה נשמע ממנו שזה כמו פלאפון.

נכון מאוד שהוא מדבר לא יפה!
 

וגם אני חרדית ולא הסכמתי שבעלי יעשןןןןן וב"ה הוא לא מעשן ולא עישן!!

אני חרדית והעישון ממש מפריע לי וב"ה בעלי לא מעשן ולא עישן ולא אוהב את זה!
וגם אחים שלו וחמי לא מעשנים!
ואחיות שלי נשואות לבעלים שלא מעשנים...

ובעלים של חברות טובות שלי לא מעשנים..

אז מאיפה הסקת שאצל חרדים זה ככה ולבנות זה לא מפריע?

מפריע ועוד איך...

וממש שבושה אשתה מדבר ככה...

אולי הכי גדול ואולי אפילו בערך היחיד (במקרים רבים) לקבלת סרטן (הריאות בעיקר) שכידוע זה מגורמי המוות הכי גבוהים.

גם אם ג'אנק כזה או אחר גורם לתזונה לקויה ולבעיות בריאותיות - עדיין זה פחות משפיע ודרמטי מסיגריות.

אני מאמין שהעניין הוא לא רק הריח וההגיינה אלא בהחלט גם עצם העובדה שהוטמעה בנו ובצדק, ההבנה שזה בערך הדבר הכי לא בריא שיש. אנחנו לא מעשנים בעצמנו לא בגלל הריח (לפחות הבנים לא ) אלא בגלל הבריאות בעיקר. 

ותפיסות רגשיות וכו'...

אבל עדיין אני חולק עלייך. אני מאמין שבהחלט הגיוני יותר לפסול על סיגריות מאשר לפסול על אוכל לא בריא - ולו מפני הסיבה שקשה הרבה יותר לכמת ולהגדיר את ה"אוכל לא בריא" (לאנשים שונים הגדרות שונות בזה..) וגם פחות ניתן לשים לב לזה במציאות (בדייט/בבירורים מקדימים לא ידוע לי ששואלים על הרגלי האכילה והרגלי כמויות השמן שיש לבחור/ה - לעומת זאת אם הבנאדם/בתאדם מעשנים זה בהחלט דבר שמוודאים/מודיעים מראש...) 

לאכול צ'יפס במידה וזה לא על בסיס יומיומי - וכמובן בבית כאשר אתה יכול לשלוט בכמות השמן/דרך ההכנה, בהספגה של השמן וכו' - זה בסדר כאמור כאשר זה לא מופרז, וגם פיצה - במידה, עם הרכיבים הנכונים וכו', לא בכמויות ולא בתדירות גבוהה מידי - זה גם בסדר.

הבעיה מתחילה כשיש התמכרות, כשיש שימוש בכמויות רציניות ורבות, וכו'... - בנאדם שכל יום יאכל לארוחת בוקר פיצה תעשייתים, לצהריים פסטה וצ'יפס ולערב 2 המבורגרים, קולה ולקינוח גלידה (פרווה) - בנאדם כזה באמת צריך לבדוק אותו ביתר זהירות ולא טיפשי בכלל להחליט לחתוך על זה.

וכאמור לא דיברנו כאן על כמות של סיגריה ליום (למרות שגם זה במידה כזו או אחרת יכול להיות בעיה, בעיקר בגלל הפוטנציאל הנפיץ - בפועל במציאות סיגריות יותר ממכרות מאוכל לא בריא - רואים את זה בפועל בכמויות שאוכלים אלו שאוכלים אוכל לא בריא לעומת כמויות הסיגריות של המעשנים - הכל באופן ממוצע) - אלא על מעשנים ממוצעים שממש לא מסתפקים בסיגריה אחת ליום אלא מינימום חצי חבילה וזה יכול לטפס למעל חבילה ואפילו 2 חבילות ביום.

אם בכלל אוכלים - מקסימום קפה ומאפה/עוגיות ומיץ בפארק וכו'... - ככה שלפחות בשלבים הראשונים של ההיכרות כשנבנה האמון ונבנית ההיכרות הבסיסית עם עומק אישיותו של הצד השני - יותר קשה לראות את זה, אם מחפשים את זה. ולחר מכן, כבר יותר מכירים את האישיות של אותו אדם ככה שזה יכול להתגמד לאור יתר הדברים.

(ודבר אחרון - חשוב לכולם לזכור שמשקל לא תמיד מעיד בהכרח על הרגלי אכילה וספורט לא נכונים - לפעמים כן, נכון, ואולי אפילו הרבה פעמים - אבל בהחלט יש מקרים של משקל יתר שלא בהכרח נובע מזה ונובע מסיבות אחרות, רפואיות/גנטיות וכו' - ומדובר אנשים/נשים שמשתדלים בערך כמו כולם להקפיד על תזונה נכונה). 

יש אופציה להתמכר לאוכל בריא? כי נראה לי שאני ממוכרת לזה, לא יכולה לאכול ג'אנק פוד...

גם לא סוכר, ומאוהבת בשעועית וברוקולי...

אלא אמרתי שסרטן הוא מגורמי המוות הגבוהים,

שנית - סרטן במקרים רבים מאוד מאוד (בעיקר סרטן הריאות) נגרם אכן מסיגריות באופן מוכח מאוד.

שלישית - כמובן שגם המון אוכל מתועש ובכמויות בלתי נשלטות ובהתמכרות של ממש זה לא בריא. אבל מחלות לב לא נגרמות אך ורק מתזונה שכזאת, ובנוסף - כאמור, בדרך כלל קשה להשוות בין מישהו שמעשן כל יום בין חצי חבילה ל2 חבילות (ורוב המעשנים שמכורים זה פחות או יותר הכמויות שהם לוקחים) כלומר - בין 10 סיגריות לעשרות סיגריות ביום אחד - לבין מישהו שמידי פעם אוכל אוכל לא בריא.

ואמרתי - כמובן שאם יש מישהו שבצורה ברורה אוכל כל יום המון מזון לא בריא בהכרח (מאכלים מטוגנים כל הזמן, מאכלים ומשקאות עתירי סוכר על בסיס יומיומי, ג'אנק - המבורגרים תעשייתיים (בניגוד להמבורגר ביתי שיכול להיות מוכן מרכיבים איכותיים), פיצות, נקנקיות ונקניקים, חטיפיםםם וכו' וכו' - מי שזה עיקר מזונו וכל יום הוא אוכל הרבה מזה - גם זה לא בריא בכלל ואכן סיבה אפשרית לפסול.

זה לא סותר את זה שניתן (ואף רצוי, לעניות דעתי) לפסול מי שמעשן ובטח מי שמעשן קבוע ובכמויות מפחידות - וזה עוד בלי להתייחס כאמור להשפעות הנילוות כמו ריח וכו' שגם הן יכולות לשגע אנשים מסביב (אפילו רק בגלל זה - ריח של סיגריות - אני מאמין שהגיוני לפסול. בדיוק כמו שאף אחת ואף אחד לא היו רוצים לחיות עם מישהו שמסריח מדברים אחרים על בסיס יומיומי לידם... וריח הסיגריות כשהן נילקחות בקביעות הוא דבר שממש נידבק). 

בקיצור,לסיכום - קשה לקבוע בצורה חד משמעית שאוכל מתועש ולא בריא (אגב, "לא בריא" זאת הרבה פעמים הגדרה קצת שנויה במחלוקת, או יותר נכון, גם עם "דרגות" שונות - יש כאלו שכל דבר פחות מ98 אחוז מושלם, יגדירו כלא בריא, ויש גמישים יותר בהגדרה...) מסוכן יותר מסרטן, אבל גם אם כן - זאת לא סיבה לא לפסול על סיגריות.

(נ.ב: בכל מקרה, נזכור - שבעוד אוכל "לא בריא/מתועש" הוא ברמה כזאת או אחרת קיים כמעט אצל כל האנשים בארץ ובעולם - הרי שסיגריות ועישון לעומת זאת, זה דבר שבערך 20 אחוז מהאוכלוסייה בלבד משתמש בו בקביעות. כלומר, גם טכנית קל הרבה יותר לסנן על עישון מאשר לסנן על אוכל לא בריא). 

א. גם אם כן, הרבה פחות מסיגריות על הניקוטין שלהם שהוא חומר כימי ממכר מאוד - זאת מציאות, נבחן באופן ממוצע את כמויות האוכל ג'אנק שבנאדם (מכלל אוכלי הג'אנק) אוכל ביום, לעומת כמות ממוצעת של סיגריות שבנאדם (מכלל המעשנים) מעשן ביום - ברור שהסיגריות לוקחות בהליכה... (הרי זאת עובדה - מי שמכור לסיגריות, באמת מכור - יהיה לו מאוד קשה להעביר יום או יותר בלי סיגריות - הדבר הראשון שמעשנים רבים מאוד עושים כאשר הם דתיים, מייד בצאת השבת - להוציא את הסיגריה  ולעשן... - לעומת זאת אדם שאוכל לא בריא, ממש לא מוכרח שכל יום הוא יהיה חייב את מנת ההמבורגר תעשייתי/פיצה תעשייתים/מזון עתיר שמן תעשייתי וכו'" שלו...)

ב. תלוי איך את מתייחסת לערך תזונתי ומה את מוכנה להכניס להגדרה. לצורך העניין ברור שיש בו גם ערכים תזונתיים כאלו ואחרים וכמובן - גם השבעת ריעבון היא ערך תזונתי - בפועל, האוכל משביע - אז נכון שיש בו הרבה דברים לא בריאים, אבל יש לו גם תועלת פיזית - וזת בניגוד לסיגריה שמורכבת מדברים לא בריאים כולם. אז לה אומנם יש ערך מבחינת תחושה וכו', נותנת תחושה טובה לאדם - אבל ערך זה לבד, אל מול הצבתה מול אוכל לא בריא במידה כזו או אחרת - אני אישית מאמין שעדיין רוב האנשים מתייחסים לסיגריה כדבר הרסני בהרבה מסוג אוכל לא בריא כזה או אחר - בגלל הכמויות, המינון, התדירות, החומרים, ה"פלוסם ומינוסים" וכו'. כל אחד יכול כמובן לחלוק על זה, אין בעיה - לכל אחד ולכל אחת מותר לחתוך על כל סיבה באשר היא. 

בריאותית , גם מיקרו גל וסלולרי  לא בריאים (ומכניסים אותם לבית..)

המחלות עוברות ככה בקצב מסחרר מאחד לשני...

[אני באופן כללי משתדל גם באוכל וגם בשתייה - לא לאכול מאוכל שמישהו אחר אכל ממנו/כלים שמישהו אחר אכל, או מכוס שמישהו אר שתה ממנה/בקבוק שמישהו אחר שתה מהפה... אומנם אני ממש לא מחשיב את עצמי כאדם שניתן ללמוד ממנו משהו בנושאים האלו, אבל לפחות בזה יש לי הנהגה טובה - בזה ובשתייה מוגזת שאני לא נוגע בכלל (וגם שתיה מתוקה/תרכיזים שותה מעט מאוד - 95 אחוז מתצרוכת השתייה שלי הכללית, ואולי יותר - זה מים בלבד בלי שום תוספות. אפילו לא קפה/תה וכו'...סתם לא אוהב...) ]

לא מסוגלת לחשוב שבעלי יעשן!
לא יכולה לעמוד בקרבת אדם שמעשן. אפילו אם הוא לא מעשן כרגע....

אבל ישר "מריחים" עליו שהוא אחד כזה...

בכללי אני לא רוצה לצאת עם משהי שמסכנת את הבריאות שלה.
בנוסף, משהו קרוב שעבדתי איתו אשתו נפטרה בגלל עישון והוא נשאר לבד. אני לא רוצה שזה יקרה לי. 

סליחה אבל...

יש הרבה תופעות בדור שלנו שהתפרצו בגלל הפסקת עישון.

עישון הוכח שהוא מרגיע את המוח.

הבעיה עיקרית היום בעישון זה הכימקלים שמכניסים בסיגריות - דבר שלא היה פעם

זה לא שכ-ל האנשים כאן חורצים גורלות לגבי כ-ל דבר - אלא לכל אחד יש את הקווים האדומים שלו במקרה כזה או אחר... - ככה שלכל אחד כמובן יש הצעות שמראש מסוננות - אבל הרבה הצעות אחרות שמתאימות.

(נניח אני - מצד אלו שיוצאות איתי - אז יש כאלו שפוסלות מראש/לאחר הדייט, נניח בגלל שיש לי זקן, או בגלל משקל - אז זה דבר שמפריע להן ונמצא אצלן בראש סדר הסינונים אבל דברים אחרים בי/באחרים, פחות מפריע להן כאשר לאחרות זה דבר שיותר מפריע ולעומת זאת הדברים הנ"ל לא משנים אצלן... וגם מבחינת אלו שאני יוצא איתן - עיקר מה שאני מקווה לסנן עליו זה רמה ושאיפות דתיות, ועניינים כאלו כמו סיגריות - או סמים לא עלינו חס וחלילה - ואולי עוד כמה דברים בודדים. אני ממש לא אסנן על כל דבר. יש כאלו שאם הבחור לא מתחבר לחסידות - מסננות, וכאלו הפוכות שאם הבחור עם דעה ציונית אבל הולך עם כיפות שחורות וחולצות מכופתרות - מסננות אותו. יש כאלו שאם הבחור לא עשה צבא מסננות אותו, וכאלו שאם הבת עשתה מדרשה, במקום מסויים או באופן כללי - יסננו - וכן הלאה וכן הלאה - אבל יש כל כך הרבה דברים וכל כך הרבה תצרפים, שלכל אחד ולכל אחת, אני מאמין, יש מספיק בנים/בנות שיוכלו לצאת איתם/ן.

כאן מדובר על- האם להיכנס לזה מלכתחילה...

בדיעבד, את לא מחליפה את אבא שלך. כי ב"ה, הוא עדיין אבא שלך והוא חשוב לך. אבל ממה שאני מבינה משאר ההודעה שלך, ממש לא כדאי להיכנס לזה מלכתחילה...

הגיוני לפסול בגלל שזה לא בריא\מסריח.. אבל מה הקשר לערכי?!

אני רואה את זה הרבה  אצל חבר'ה דתיים לאומיים, במקום להתייחס באופן ענייני לדברים שהם מתנגדים להם, הם מעמיסים על זה כל מיני אידיאולוגיות וסיבות "ערכיות". 

זה נטו עניין חברתי שהופך להיות ממכר וגם מכוער. 

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

הלב שלנו גדול מורכב

ולא תמיד הוא יודע להתמלא בדברים שאנחנו רוצים או חושבים שצריך

השמחה ברור שנמצאת

אבל השאלה כמה מקום היא מצליחה לתפוס

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

המון מזל טוב. היו מאושרים!

"

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

אבל השאלה מה האדם רוצה

והפותח רוצה שתהיה לו את ההתרגשות 

טבעיות ממש יפות, בניגוד לחומות שיער.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

גם שלך, בדרכים שונות אמנם.

כבר עבר, אבל תודה על הרגישות, חתול זמני נאמן.

וכחתול זמני, זה היה מקסים. אבל גם קצת עצוב, בשביל הדגים. אבל גם טעים.

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

אולי גם זה  יסורים...

בע"ה שלא נבוא לידי נסיון..

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

ויצא לך להיות במיזם שלא נולד איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי? איך התרשמת ממנו?

שאני בורחת מהם

אני עדיין חושבת שלא עלו על השיטה ..

שבתות איכותיות בלי חפירות . בלי יותר מידי מאמץ

במינימום עלות וסבסוד .. לא צריך חפירות הקסם יקרה לבד ..

סדנאות / בתי קפה או אפילו פשוט להשכיר מקום יפה כזה כמו איפה שסטונטים לומדים אז לרווקים רווקות או לדייטים אבל ליום יום

די עם הכנסים האלה אותם בנים נו.. אותם מרצים..

צריך פשוט להגיע ליותר קהל יעד ולא רק נואשים נואשות

את חושבת שלמיזמים האחרים יגיע קהל מגוון יותר? (תכלס אולי זה שהכל באזור ירושלים משמר את אותו הקהל)

נראה לי שיש הרבה רווקים-רווקות טובים שפשוט המיזמים האלה לא מדברים אליהם..

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

יכול להיות גם שאתה מאוד מוצלח .. וזה מרתיע אנשים

זה במידה ובאמת אתה מראה רצינות ובשלות רגשית בדייטים

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

אני 1.60 וסבא שלי כמעט 2 מטר וגם השני ויש לנו מלא גבוהים במשפחה

די עם הבולשיט .

דבר שני תגיד תודה רבה ,בחורה גבוהה מאוד מעל 1.80 זה לא הדבר הכי נשי שקיים אלא אם כן היא מיוחדת 

ולא הייתי חושבת שאגב 1.90 זה יפה לגבר

לא ראיתי בחורה אחת שרוצה 1.90

תגיד תודה שהיא רוצה אותך..

סורי אבל אתה חי בסרט רע

ועוד חושב שהיא הבעיה נו

אתה צריך השתלת מוח