בתוך נסיעה ארוכה ארוכה בצפון הרחוק מהעין והקרוב ללב
ובשעה מאוחרת למדי הגענו למסקנה שדלק יש לרכב אבל גם אנחנו צריכים ,במיוחד לאור העובדה שחבילת השוקולד שלנו הגיעה לסיומה ...וצריך גם פחמימות חוץ מקלוריות
המסקנה הייתה פיצה
הכביש אינו נגמר אבל על הדרך נכנסנו לעיר הקרובה ,למרכז הקניות העמוס והתחלנו לחפש פיצות. פה אין שם אין ,כך עברנו כמה מרכזי קניות תוך כמה סידורים נצרכים.
אבל הבטן לא ממש שקטה... אז בעיר הבאה נכנסתי בהתלהבות לחנויות הפיצה והמאפיות ו..טוב ,תאמת שציפינו לכשרויות המוכרות.
אז אחרי פקק יחסית ארוך ועוד קצת גז ופניה ימינה וחנייה הגענו לפיצה ירוחמיאל מהדרין(שם בדוי) שם מיהרתי לחנות כדי שכבר יוכלו להכין לנו עד שתסתדר החנייה.
נכנסתי ו..הבטתי בתעודת הכשרות ,ת'אמת היו שם קישקושים שלא ממש הבנתי וגם מדבקה. לשאלתי המאוכזבת על פשר הכשרות (רבנות ?) נעניתי בתשובה מתלהבת שהכשרות היא חתם סופר בני ברק. התלהבתי ,כי שמעתי בשם הרבי מבעלז(לא יודעת איזה כנראה י-ם) דברים טובים על הכשרות רק שלא ראיתי חתמ"ס נחש.
למראה עיניי התוהות קיבלתי תשובה מתפלפלת שהמדבקה מכסה את החותמת כבר חצי שנה אבל שבאמת יש כשרות כזו..
אז הרשיתי לעצמי לתהות בקול מדוע זה כך...
קיבלתי תשובה לקונית (שכבר יצא לי לשמוע אותה) שהמשגיח צריך להגיע מחר להוריד את המדבקה...
נו הזמנת לנו פיצה ? שמח האיש שלי כשחזרתי לאוטו
לא...
למה ?
כי הוא שיקר לי
נסיעה. טוב ,אולי נחזור לכביש הראשי כי בעיר הזאת כנראה שאין ביקוש לכשרויות מהודרות.
באופק נגלו אלינו בתים ערביים ,ממלאים את החלונות של האוטו.
-מה את אומרת ? אולי בעיר הזאת יש פיצה ?
-וואלה כן ! דווקא ראיתי בוויז...
-מה את אומרת שם כשר ?
-לא סתם כשר ,למהדרין . שמה מכבדים.
תאמת ,תהיה בטוח שאם נבוא ונשאל יגידו לנו--
-ביטח כשייר ! כשייר !!
-חח . תהיה בטוח שאם המוכרים היהודיים אומרים שהמשגיח יבוא מחר ,אז הערבי יגיד שרק לפני עשרים דקות המשגיח היה פה...
-והיהודי אומר שמחר המשיח יבוא.
אין אין על העם שלנו. אין. מתוקים.
רק בסוף הדרך נזכרנו בפיצה וקנינו...
היה טעים.
לא רציתי לשכוח תסיפור אז כתבתי..בעודו טרי חם חם מהתנור בהשגחת המש(ג)יח 🍕
חודש טוב ושבת שלום!
ובשעה מאוחרת למדי הגענו למסקנה שדלק יש לרכב אבל גם אנחנו צריכים ,במיוחד לאור העובדה שחבילת השוקולד שלנו הגיעה לסיומה ...וצריך גם פחמימות חוץ מקלוריות
המסקנה הייתה פיצה
הכביש אינו נגמר אבל על הדרך נכנסנו לעיר הקרובה ,למרכז הקניות העמוס והתחלנו לחפש פיצות. פה אין שם אין ,כך עברנו כמה מרכזי קניות תוך כמה סידורים נצרכים.
אבל הבטן לא ממש שקטה... אז בעיר הבאה נכנסתי בהתלהבות לחנויות הפיצה והמאפיות ו..טוב ,תאמת שציפינו לכשרויות המוכרות.
אז אחרי פקק יחסית ארוך ועוד קצת גז ופניה ימינה וחנייה הגענו לפיצה ירוחמיאל מהדרין(שם בדוי) שם מיהרתי לחנות כדי שכבר יוכלו להכין לנו עד שתסתדר החנייה.
נכנסתי ו..הבטתי בתעודת הכשרות ,ת'אמת היו שם קישקושים שלא ממש הבנתי וגם מדבקה. לשאלתי המאוכזבת על פשר הכשרות (רבנות ?) נעניתי בתשובה מתלהבת שהכשרות היא חתם סופר בני ברק. התלהבתי ,כי שמעתי בשם הרבי מבעלז(לא יודעת איזה כנראה י-ם) דברים טובים על הכשרות רק שלא ראיתי חתמ"ס נחש.
למראה עיניי התוהות קיבלתי תשובה מתפלפלת שהמדבקה מכסה את החותמת כבר חצי שנה אבל שבאמת יש כשרות כזו..
אז הרשיתי לעצמי לתהות בקול מדוע זה כך...
קיבלתי תשובה לקונית (שכבר יצא לי לשמוע אותה) שהמשגיח צריך להגיע מחר להוריד את המדבקה...
נו הזמנת לנו פיצה ? שמח האיש שלי כשחזרתי לאוטו
לא...
למה ?
כי הוא שיקר לי
נסיעה. טוב ,אולי נחזור לכביש הראשי כי בעיר הזאת כנראה שאין ביקוש לכשרויות מהודרות.
באופק נגלו אלינו בתים ערביים ,ממלאים את החלונות של האוטו.
-מה את אומרת ? אולי בעיר הזאת יש פיצה ?
-וואלה כן ! דווקא ראיתי בוויז...
-מה את אומרת שם כשר ?
-לא סתם כשר ,למהדרין . שמה מכבדים.
תאמת ,תהיה בטוח שאם נבוא ונשאל יגידו לנו--
-ביטח כשייר ! כשייר !!
-חח . תהיה בטוח שאם המוכרים היהודיים אומרים שהמשגיח יבוא מחר ,אז הערבי יגיד שרק לפני עשרים דקות המשגיח היה פה...
-והיהודי אומר שמחר המשיח יבוא.
אין אין על העם שלנו. אין. מתוקים.
רק בסוף הדרך נזכרנו בפיצה וקנינו...
היה טעים.
לא רציתי לשכוח תסיפור אז כתבתי..בעודו טרי חם חם מהתנור בהשגחת המש(ג)יח 🍕
חודש טוב ושבת שלום!
