אבל אני אשתדל לענות

א שלושת החששות הנ"ל הם אכן חשובים מאוד. אבל זה לא מספיק בשביל שיהיה ניתן לגזור גזרות (מהסיבה הפשוטה שגזרות זה דבר שצריך להיות מקובל על העם ע"ע נט"י ולחילופן חדר"ג)

ב אכן רבים מהאחרונים פסקו כשיטת הרמב"ם - אך היות ואף לפי הרמב"ם מותר לעלות להיכן שאין כרת (ואף מעיד שעשה כן) הרי שאין טענה, כמו כן סתימת הפוסקים בסוגייה היא שלא כרמב"ם (למשל לעניין מקום חיוב שמיטה ותר"מ) אלה כראב"ד - שמצידו  מחלק ומקל במקדש אפילו יותר מעניין תרו"מ (לכאורה לפי הרמב"ם שם שמיטה היום מדאוריתא ולא מצינו כן,)

ג כיום אין הרבה שיטות עם הבדל מהותי, לשיטת הראש שלא ראה מעולם את המקום - לכאורה א"צ לחשוש. בנוסף לכך זו מחלוקת בתוך דעה שכלל לא בטוח שאכן נפסקה 

ד אני אומנם לא בקי בסוגיה - אך עדיין כמדומני שהרדב"ז מביא מנהג העולים וזה חזק מאוד

ה לא שייך היום יחיד ורבים - אין בית דין של סמוכין

ו למה זה רלוונטי?

ז מחלוקת פוליטית נטו ואין שום סברה ליטעון שפלוני מבין בזה יותר (גם לא הוכך שחיילים הנשמעים לוואקף מחילים ריבונות...)

ח מי שמדבר... לאור שיטתך בסירוב פקודה (בצורה שמנוגדת לפסיקת אותם גדולים שאתה מביא) עדיף שתשתוק ויחשבו... משתדבר ותוכיח את זה

ט אני לא נכנס לטענת מי היה אומר מה (רק אני אכתוב את דברי הרב יהודה חזני על "מה הרצ"יה הייה אומר (החוברת הראשונה אחרי ימית - כמדומני של הרב טאו) "שיכתבו חוברת על מה משה רבנו היה אומר) אבל כן אכתוב שהיות ולפי דבריך הרצי"ה התיר לצורך כיבוש - הרי שהפסיקה לגבי מה נחשב כיבוש ריבונות - היא עניין  פולטי ואין חיוב לאף צד בזה

י אני לא בקי מספיק בסוגיה אבל לכאורה גם זה תלוי בסעיפים הקודמים ולא איסור בפני עצמו (כלומר אם אסור הרי שעובר גם במורא מקדש. ואם מותר - הרי שגם כאן מותר)

נ.ב. ברר שזה אוסף תרוצים שחלקם טובים יותר וחלקם פחות...

הדברים נכתבו כך מתוך הרגשה שכך כתב גם הרש"א

1)

http://the--temple.blogspot.co.il/2013/01/13.html

אלו מהמילים הקשות.

האם אתה רוצה/יכול לענות?

2)

אפשר לכתוב גם מהמילים המנחמות, אבל כאן, משום מה יש ספק במשמעותן:

"כמה שנאמר אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו זאת אומרת ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה :"

א. זה חששות נכונים וסיבה לרבות הראשית לאסור לכלל ישראל אך לא סיבה לאסור לאדם הפרטי שעולה בטהרה.

ב. הרמב''ם מדבר על מקום המקדש עצמו.

ג. יש 9 שיטות 4 מתוכם מסכימות שכיפת הסלע היא אבן השתיה וההבדלים ביניהם דקים מאוד עוד שיטה שכיפת הסלע היא המזבח וגם בשיטה זו מתחשבים, עוד 2 שיטות הופרכו, עוד שיטה אחת יש בה סתירות ואפשר להבין שבסופו של דבר היא גם מסכימה שכיפת הסלע היא אבן השתיה ועוד שיטה אחת היא יחדאית ואין לה כמעט הוכחות.

ד. שיטת הרדב''ז היא מאוד מבוססת ויש לה הרבה עדיות תומכות ופסקו כמותה הרבה רבנים ( החיד''א, החת''ס, חפץ חיים והחזו''א)

ה. מה עם - הרדב''ז, המנחת חינוך, המהרי''ט, המאירי, הר''י מלוניל, הרב טיקוצינסקי, הרב גורן,הרב אליהו,הרב ליאור, הרב דרורי, הרב דרוקמן, הרב רבינוביץ' ועוד רבנים.

ו.נו ו..

ז. עם השליטה הבטחונית של היום... מה גם שלא עולים רק מדין כיבוש.

ח,ט,י. אתה לא יכול להוכיח מאמירותיהם בתקופתם ולהגיד שהבא לשנות טעון הוכחות מכיוון ברגע שהמציאות משתנה צריך הפוסק לראות את הפסקים ולהתאימם למציאות העכשווית כפי ראות עיניו!  

א. אם זה לכלל ישראל, הרי אני ביניהם. למה אתה חושב שמי שעולה הוא נעלה?

ב. מהסיבה של ג'.

ג. הוא אומר לך מפורש 2 שיטות, זה כ"כ זילותי להיכנס לספק כרת?! זה חיים!

ד. והוא מסביר לך שמנגד יש חולקים, וזה לא שהוא טועה, הוא הולך כמותם.

ה. הוא מדבר על זמנינו, וגם בזמנינו, הרוב אוסרים.

ו. מה שמוכיח שהוא לא פסק לכלל ישראל.

ז. אתה צודק! אז נוריד גם את החיילים?! והוא מפרק לך טענה אחת מני כמה של העולים להר בטומאה.

ח, ט. הרי אתה בעצמך הבאת ראשונים ואחרונים שלא מתקופתינו, מה שסותר את ד', חלק מ-ה' שלך.

י. אם אתה הולך ע"פ הרצי"ה ותלמידיו, הנה לך.

א. ממה נטהרת? אתה צריך פרה אדומה! בכל מקרה, לחיל, מותר גם מת עצמו.

ב,ג. לא חוששים לשיטה שאסור לעלות להר בטומאה.

ד. נחשב לחשוש- אם כ"כ הרבה רבנים במדינה חוששים לזה, יש דברים בגו.

ה. סבבה, אני עם רבותיי. עד ביהמ"ק עצמו זה יימשך ככה.

ו.

ז. בשביל כיבוש חיצוני תבזה את ה'? תחלל את מקדשו ועלול להתחייב כרת?! חילול ה'.

ח,ט.

י. אם שמעת איומים יותר, למה לא חשבת שאולי יראת מקדש זה משהו יותר משאר היראות.

אינני יודע מה היתה דעת הרצי"ה עצמו, אני הולך ע"פ תלמידיו (ביניהם הרב אבינר, ורא"י גבוהה ביישובי).

ב,ג. אתה כתבת שחוששים לכל השיטות, אך ישנה שיטה שאסור לעלות במצבנו.

ד. זהו לא ספק! זהו וודאי איסור! במיוחד שיש חוסר במורא מקדש!

י. ידעתי, פשוט ידעתי. ישנה נטייה ברורה מאוד של חבר'ה שעולים להר לזלזל, פשוט לזלזל ברבנות, ברבני ישיבות ובכל מי שדעתם הפוליטית וההלכתית אינן מתאימות להם.

בכל מקרה, בין תלמידיו הרב אברהם שפירא זצוק"ל והרב אבינר, ועוד רא"י שאני מכיר טוב יחסית. ורבי ומורי ואבי ומורי.

אני אסביר הדעה של האוסרים היא טיעון על גבולות - ושם חוששים - גם האוסרים לא באים לטעון שחדשו איסור חדש

ודאי איסור???? איזה?

ברבנות יש נטיה אצל יראי ה' לזלזל בה (מי אוכל רבנות לא מהדרין בבשר - וזה איסור שעד אחד נאמן בו וגם המחמירים זה לרוב דרבנן)

לגבי זלזול בת"ח יש נטיה לזלזל באנשים שלא דנים אלה מנחיתים הוראות מלמעלה (וזה הדבר הכי נכון - כי כל אדם טועה לפעמים אבל מי שלעולם לא מסביר את עצמו חשוד תמיד - לעמות מי שמוכן לדון ולהוכיח)

ספציפית אבינר הוא אדם שעושה את רבו קרדום לחפור בו (ע"ע סירוב פקודה שהיה חשוב מאוד לרצי"ה ואבינר מתנגד לו) ולכן הזילזול בו מתבקש עוד יותר

אכן יש מתלמידיו שהלכו בשיטתו ויש שלא וכאן אין צורך לזלזל אלה לדון עניינית 

שוב אם בוחרים לנפנף בדגל של הרצי"ה אמר - הרי שניתן להתווכח את הוויכוח הדבילי מה הוא היה אומר היום (העיד הרב יהודה חזני זצ"ל - שבימי חייו לא ראה ולו תלמיד אחד שידע תמיד לדעת מה הרב יגיד מחר בבוקר). ואם רוצים לדון עניינית אז בכבוד - כל עוד לא הולכים על אחת מהאפשרויות הללו אותם רבנים הם המזמינים ביזוי תורה ולומדיה

פשוט ידעתי, כל מי שעולה לא רציני, גם מזלזל!!

אם פעם עוד רציתי לעלות, עכשיו, אני נגעל מלחשוב שככה הם החבר'ה שעולים להר בטומאה גמורה.

האיסור פשוט מאוד: צריך מורא מקדש! האם אתה מעיד על עצמך שאין לך מכשיר קלוקל? האם זה כ"כ זילותי?! למה במקום להקשיב פעם אחת במטרה להחכים ולא להקשות אתם שוב ושוב נטפלים לרא"י ורבנים גדולים?!! איפה הבושה?! איך עם זה אפשר לעלות להר? לא מספיקה טומאת הגוף?!!!

לא כולם מזלזלים ולקרוא לרב ליאור או לרב דרורי או לרב אריאל ככה - זה ביזוי התורה 

אני לא מכיר כאלו שעולים בטומאה

מורה מקדש קיים יותר אצל העולים ולא להפך (כבר הסברתי את זה קודם) 

מה הקשר לאיזה מכשיר יש לי???

אני מוכן להקשיב - האם אתה מוכן להקשות עניינית?!

אנחנו לא נטפלים לרבותיך (בד"כ משתדלים ממש להתרחק מהם)

וח"ו לעלות בטומאת הגוף - אם אתה לא יכול לשמור עצמך בטהרה כשעתיים-שלוש (מהטבילה עד הירידה מהר ה') זו לא סיבה להשליך זאת על אחרים

זה נכון, לא כולם מזלזלים. אבל מאנשים שקוראים לרב הגאון ראש הישיבה, שהציל את הרובע המוסלמי, והרים את תורת הרב קוק הרב שלמה אבינר שליט"א, סתם "אבינר", ויש שמגדילים לחטוא, וקוראים לו רשע,ואף יותר מזה רח"ל, אני מתרחק ואף שונא! כי משנאיך ה' אשנא.

כמו שלרבך היו קוראים סתם ואף רשע. הוא רבי ורבו של אבי, ורבו של רבותיי, ואינני מוכן לפגוע בכבודו.

ואתם כן ועוד איך נטפלים לרבנים. אין חודש או שבוע, ואין (!!) כזה, שהוא לא נגמר בזה ששואלים את הרבנות/ רב שאוסר מסיבות טובות ורציניות לעלות בטומאות שונות להר קדוש, "למה אסור?" מי, מה, למה. חופרים! חפש בשו"תים שונים.

הייתי עם שני חבר'ה ששאלו 3 פעמים!! 3 פעמים ב 10 דק' את אותה שאלה את הרב אבינר, רק בניסוח שונה, האם מותר לעלות להר. וכמובן, לתשובתו חיכו ומיד תקפו. מה הפלא שהרבנות מסרבת לענות? 

אבל בא נעשה ניסוי 

היות ואתה תלמידו (או לפחות מכיר כאלו) בא ניתן לך לשאול אותו וקח את תשובתו ותחזיר אותה לנו ואנו ניתן לך את הסיבות למה אנו לא מסכימים - או לפחות לא רואים את זה כמחייב אותנו ואם אתה תראה שלזה הוא לא ענה (לא רק את דעתו אלה משהו מחייב הלכתית) אז תשאל מחדש וחוזר חלילה 

בקיצור אני לא ראיתי בו מעולם אדם ענייני אבל אם אתה טוען אחרת - בא נבדוק זאת

(אני אכתוב מה הבעיות לדעתנו במכתב שלו ואתה מוזמן להעביר

א יש שני נקודות שונות מיקום (שלדעתנו נמדד מספיק מאז) והשאלה האם יש לרבנות יכולת לגזור גזרות חדשות 

ב פסיקת הרמבם (למרות שרבים חולקים עליה) לא רלוונטית לדיון היות שמדבר על מקום המקדש ולשם (בהתאם למדידות) לא נכנסים

ג פחות או יותר מוסכם היכן היה הבית (למעט שיטת הראש שלא ראה את המקום מעולם) קל לומר 10 שיטות אבל הפערים לא משמעותיים ולכן ניתן לחשוש לכולם גם אם עולים

ד איני מכיר את געת הרדבז אבל שוב גם אם לא זה לא הבדל מהותי

ה ההחלטה שלא פוסקים על פי דעת יחיד (בזמן שאין סמוכים) היא זו שצריכה הוכחה כמו כן רבנים רבים היום עולים וליטעון שיש פער מהותי בין היום ללפני 50 שנה זה חידוש 

ו לא הבנתי מה סעיף ו משנה לדיון אבל אתה מוזמן לשאול

ז זהו טיעון שההכרעה בו היא פוליטית (וזה משפיע על ההלכה) ולא הילכתי - כל אחד יכול לטעון שזה מחזק את האחיזה או לא - ממש כמו השאלה האם ההתנחלויות מועילות בטחונית

ח מה זה משנה זה שאני תלמיד של רב מסויים לא אומר שאני מקבל את דעתו בכל דבר - ואין ספק שהרב ליאור כבר הגיע לכדי הוראת הלכה (למשל הרב אבינר עצמו חלק הן על הרצי"ה ואין על ר אברום בעניין סרוב פקודה - פסיקה ששניהם נלחמו עליה הרבה יותר מאשר על עניין הר הבית)

ט וי אכן קשה לומר שהיו משנים את דעתם אבל זה לא משנה (כבר כתבתי שלדעתי זה לא רעיון נורמלי לדון במה היו אומרים - אם כי גם בזה אפשר לדון ולהתווכח - ובזה אני מסכים עם הרב אבינר - רק שזה לא מהותי לדיון)) 

כמה שאלו אותו, עד בלי די.

תחשוב בראש שלו, 400 שאלות מדי יום. איזה אחד חפרן שואל על ה10 סיבות שכתבת, מה? מאיזו סיבה הוא יענה? אולי יפנה אותך לשו"תים קודמים, אבל בעיקרון, כבר שאלו אותו מספיק, והוא ענה מספיק. למה לחפור?! עוד תכונה של ה"עולים להר".

בשאלות הוא לא נותן נימוקים אלה אומר את דעתו 

כאן מדובר על מאמר שהוא כתב מיוזמתו והטיעונים שמה (לפחות חלקם לפחות בקריאה ראשונה) נראים במקרה הטוב לא רציניים (ואני ממש מתאפק מלכתוב את דעתי על הרמה הכללית של הדברים) 

אפשר להגיד שהרב עסוק ולא נכנס לפינות של ויכוח - אבל לעשות את זה למחצה זה ביזוי התורה ממש. אי אפשר לכתוב טיעונים כאלו בלי לעמוד מאחוריהם ולצפות שיכבדו אותך כאדם בעל דעת - שלא לדבר על יותר מזה

לכן עלי להסיק שזה לא הגיע ממנו - אלה ממך ושאתה (ואני אביא מדבריך) "במקום להקשיב פעם אחת במטרה להחכים ולא להקשות אתם שוב ושוב נטפלים..." 

אז אם זה אכן המצב - אני בהחלט לא מבין למה יש לדון

נ.ב. אם אכן כבר היו תשובות קודמות שנענו ברצינות ועם מקורות - תביא אותם ונדון בשמחה

כרגע אנחנו לא מכירים כאל למעט אולי דברים דומים למאמר בסרוגים

http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=979

עוד שו"תים: http://www.havabooks.co.il/sms.asp?cat=62

מתעלם לחלוטין מאלו שכן עלו (היו תקופות שאכן עלו - לא רק הרמבם) 

ולגבי העניין של מיקום הבית - שוב מדבר על זה שיש הרבה שיטות - בלי לדבר על מה הפרשי המרחק ביניהם (חוץ מדעה אחת שאף אחד לא מתייחס אליה ברצינות והיא שהכותל הוא הכותל של המקדש - להבהרה אם כן הרי שרחבת הכותל צריכה טבילה דאוריתה וכמדומני שיש איסור תורה לתחוב פתקים)

השני לא היה ולו פרט אחד נוסף

אין לו עניין להראות מי עלה אם זה לא נוגע למה שהוא רוצה לומר. תשאל רבנים מי כן עלה, מלבד זה, אני מבין שהכל בסדר. 

ואגב, זה נכון. אני הולך כאב"מ וכרבי שאסור להכניס ידיים בין האבנים.

תסתכל שאלות 7-8.

להתעלם מכל מי שלא חושב כמוני (מישהוא אמר ערב רב?!) היא בדיוק הנקודה שגורמת לא לקחת אותו ברצינות 

אני אסביר: אם אני יודע שיש מחלוקת על משהו ובא מישהו ומתעלם ממנה לחלוטין - אני לא מתייחס אילו ברצינות מתוך הנחה שהוא לא מודע/לא מכשלל נכון את הסוגיה. ואם מישהו מסביר שלמרות שכך וכך אני עדין פוסק כך וכך הרי שדבריו נשמעים יותר.

מלבד זה לא הייתה התייחסות לאף אחת מהנקודות שהעלתי (שהסבירו למה אף סעיף שם לא מחייב אותי או כל אחד אחר)

האם אתה טובל טבילה דאוריתא לפני הליכה לכותל (זו המשמעות של להתייחס אילו כאל כותל העזרה)

אין לי את דברי הרב גורן עצמו אבל מהציטות ודאי שאין בעיה לעלות לפחות לחלק מההר. ואילו מהשיטה הזו ברמבם יש הסתיגויות רבות (למשל אין ספק שאז לא היה בירושלים אף בית כנסת פעיל - היא היתה בשליטה צלבנית והגויים לא נתנו ליהודים להכנס - כפי שמובא מהאגרת "מעכו לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו....")

זו פרשנות נחמדה אבל לא יותר מכך

יתרה מזו את המובאה הזו בדיוק ניתן להביא כדי להוכיח דברים הפוכים בדיוק - למשל יש את החלק שהוא קדוש מהתורה ויש שקדש מדרבנן ואולי אפשר "להוכיח" מכאן שהדרבנן הוא רק בזמן בניית הבית (אני לא בא לומר כך אלה רק טוען שמהרמבם אפשר להוכיח גם אחרת)

ככלל לשנות גירסה זה דבר שאי אפשר להביא ממנו הוכחה - אם כבר אז זה כדי להמלט משאלה (כמו כן הטיעון כי ברור שלא מדובר בהרסות המקדש היות ואפילו הריסות אין שם - זה ודאי אינו נכון שהלו הרמבם כותב במפורש על המקדש שעדין קדוש מקומו שנאמר "והשימותי - לשון שממה - את מקדשכם")

האם מי שפוסק לאיש על בשר וחלב מביא דעה החולקת עליו ואומר את דעתו?! מאיפה הבאת את זה שצריך לומר גם את החולק?!

אני לא טובל לפני הכותל, כי לא שמעתי מעולם מרבותיי דעה כזו.

ושוב, הרמב"ם כותב "נכנסתי לחורבה", והרב אבינר מסביר לך שאין חורבה על הר הבית! הכל היה חרוש שם.

וודאי שקדוש מקומו, אחרת למה לא לעלות?

אבל בשאלת חנניה בפרק ג בשבת - ברור שכן

אתה לא טובל כי כמו שכתבתי קודם - אין דעה שבאמת פוסקת שזה כותל העזרה (הבהרה לפני הגעה לכותל העזה צריך להטהר מטומאות מסויימות - זהו מחנה לוי)

 הרמבם במפורש כותב שנכנס לבית הגדול והקדוש - העוקמתא שמדובר בבית כנסת שלא היה אז היא המוזרה וסיום דבריו זה שכמו שזכה להתפלל בירושלים החרבה (נחש מה נמצא שם - או כדברי הרמבם הבית הגדול והקדוש) כך נזכה להתפלל בה בבנינה - אני מקווה שאתה לא מסביר שזה אותו בית כנסת אחרי שיפוץ

הרמבם לא אומר שהוא נכנס לחורבה אלה לבית ושהוא התפלל בירושלים החרבה (או כמו בתפילה לט' באב "העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה ... והחרבה ממעונותיה)

וחס וחלילה להכניס ברמבם שם שהוא לא עלה - כשכותב במפורש שעלה 

(שוב אתה צריך להבדיל בין להסביר דברים בצורה דחוקה כדי לתרץ קושיה ובין לקחת את הדברים שאומרים כמו הדע  השנייה ולטעון שכתוב בהם הפוך - גם הרב אבינר עצמו מביא את זה כקושיה ומסביר את דעתו איך לפרש את זה - פשוט שסתימת לשון הרמבם היא שהוא התפלל בהר הבית)

לאו דווקא בשר וחלב.

תסתכל בשו"ת שוב, הוא מסביר טוב את הרמב"ם.

ולמרות שאני לא מסכים אתו - אכן ניתן להסביר כך את הרמבם (למרות ששמעתי כבר תירוצים טובים יותר)

אבל מכאן ועד לטעון שיש קושיה מזה על מישהו - הדרך עוד ארוכה

אבל היות וזה המצב אז או שיוכיח את דעתו או שלא ידבר 

כל אפשרות אחרת מובילה בהכרח לביזוי התורה

א. כלל ישראל הכוונה גם חילונים שיעלו לא בטהרה לעומת האדם הספציפי שעולה בטהרה החששות לא קשורים אליו.

ב,ג. מחשבים את שתי השיטות לחומרא.

ד. לא אמרתי שאין חולקים אמרתי שאי אפשר לומר ''ראיות לא מוצקות''

ה. מענין שביום העצמאות אתם לא מנפנפים בגדולי ישראל...

ו. זה לא מוכיח כלום, בגלל שכלל ישראל זה שונה כמו שהסברתי בא'

ז. מה הקשר? צריך אותם אך זה לא מספיק

ח,ט. לא סותר, הרצי''ה דיבר במפורש ששאלו אותו על ריבונות שהחיילים הם הריבונות מה שלא נכון בימינו...

י. אכן אני הולך לפי תלמידיו וחלקם תומכים בעליה...

ב.ג. חומרא זה מורא מקדש, כטוב בעיניך.

ה. יש הבדל רציני בין הלל והכרת תודה לה', לבין עלייה לצורך כיבוש/התעוררות.

ב,ג. צר לי לבשר לך אבל אתה חייב לברר מהו מורא מקדש ואז תדבר...

ה. התכוונתי לומר שכמו בוויכוח ההלכתי האם לומר הלל אתה לא הולך לפי רוב 'הגדוילים' אז כמו פה אתה לא יכול להביא הוכחה מרוב 'הגדוילים'...

ב,ג. מורא מקדש כולל כמו בבי"מ ויותר. לא לדבר שיחת חולין, לא לרוץ, לא לנהוג בקלות ראש, לא ללכת בקומה זקופה, לירא מה' ולא להתחיל להצטלם או משהו בסגנון, לבוא לבוש נורמלי, נראה לי אפי' סנדלים זה בעיה. 

ה. שוב, זה שונה מעיקרו, מה שגם דיברתי על הרבנים הדת"לים, שברובם נאמנים למרא דאתרא, הרבנות הראשית.

ב,ג. מה הקשר בין מורא מקדש לפלאפון פרוץ? ולחישוב מקום המקדש?

ה. תבדוק טוב אם רוב הרבנים הדלי''ם אוסרים...

ב,ג. ישנו קשר רציני שמעיד שמי שיש לו פלא' פרוץ (מאיפה הסקת מדבריי?) יש לו קשר לחוסר יראת שמיים, חד וחלק.

ה. אני לא מדבר על הרבנים הגדולים והמוכרים. אלא גם על רבני יישובים, ערים ומועצות.

ב,ג. מה הקשר בין זה למורא מקדש?

ה. אתה מוזמן להתחיל לחשב מי בעד עליה ומי נגד!

א. למי שאין יראת שמיים מוחלטת ק"ו שמורא מקדש מספיק אין לו.

ב. אני מאמין שהרוב נגד.

א. מורא מקדש זה איסורים טכניים!!!! מתי תבינו את זה??

ב. אמונה זה נחמד...

רשימת רבני ערים וישובים שבעד:

הרב ביגל. הרב ריסקין, הרב פרנק, הרב אליקים לבנון, הרב דודקביץ', הרב דניאל כהן, הרב בן ציון עמר, הרב שמואל דוד, הרב שמידט, הרב גנזל, הרב קרויזר, הרב משה רבינוביץ'.

כל אלו הם רבני ערים וישובים שחתומים על הכרוז האחרון בעד עלייה...

א. מה זה איסור טכני?! בכ"מ, טכני או לא, אם יש נדבר, ואם אין איך תעלה?

ב. אני מאמין, כי זה הלך הרוח.

יש עוד הרבה יישובים וישיבות בארץ.

א. איסור טכני זה אומר שאסור לעלות עם נעלי עור ולא עם פאוץ', לא לירוק, לעלות ברגליים נקיות ועוד ובנוסף זה אומר לעלות בכובד ראש ואני מסכים איתך שלצלם זה לא מורא מקדש...

ב. אתה מוזמן להאמין... מה גם שנראה לי שעניינים כאלה צריך לראות את עמדת הפוסקים הגדולים ופחות עמדות רבני ישובים... 

א. הרמב"ם כותב, לא מהמקדש אתה ירא, אלא ממי ששוכן בו אתה ירא. 

אם כך, תנסה להסביר שיראת שמיים זה טכני, זה חייב להיות גם עניין אמוני.

ב. אם אתה אומר...

אני באמת חושב שהאלה שהולכים בקומה זקופה ומצלמים ומתווכחים עם הערבים יש להם בעיה של מורא מקדש...

הרב דניאל שילה, הרב אליעזר מלמד, הרב אירם, הרב עזריאל אריאל, הרב גדעון בנימין, הרב רא''ם הכהן.

הצילום הוא צורך המקום (כחלק מהמאבק) וככזה מותר (אין חולק שמותר לצלם הריסות בי"מ כדי לעורר הציבור לבנותו), כמו כן לא ברור איסור צילום 

לגבי מנעלים, אומנם מעיקר הדין מותר מנעלים ללא עור - אך פשוט שבמקום הקודש חלק מכבוד המקום זה שפלות לפני ה' ולכן רצוי ללכת יחפים, ואומנם יש כאלו שקשה להם ולכן רק משנים למנעל פשוט (ללא עור) ליטעון לאיסור ללא ידיעה בזה - זו ככול הנראה בורות

מה פשר החילוק בין רבנים דתלים לשאינם כאלו - באותה מידה אני יכול לטעון שכל גדולי ישראל תומכים בעליה להר (פרט לאותם אלו שלא - שעליהם לא דיברתי)

אתה יכול לצלם את ביהמ"ק החרב מהר הזיתים, מי מפריע?

ולגבי מנעלים, לא כתבתי שאסור, כתבתי בסה"כ שכך נדמה לי שישנה בעיה, אל תקפוץ על כל משגה אנושי.

ולגבי הרבנים הדת"לים, זה בהקשר לתגובה של "אבינו מלכנו", שקישר את זה להלל ביוה"ע.

הטענה היא ששם אף אחד לא מפריע - כי הם לא מזהים את זה כמאבק  על מקום המקדש (בדומה לסיבת מסירות נפש על גזרת המלכות)

ולגבי הרבנים הדתלים - הבנתי את זה אבל לי זה נראה הזוי. זה לא שאתה לא מקבל את הספירה של רוב גדולי ישראל זה שאתה אומר שבזה אתה (או רבותיך) חלוק עליהם - אין הבדל בין זה להר הבית

@טוביה2 @אבינו מלכנו

אמנם לשכנע סופית, לא הצלחתם. אבל באמת:

כל הכבוד.

כל הכבוד לכם על העקשנות שלכם.

אמנם בקטעים מסויימים יש להסתייג, אבל, אני מאמין שזה בא ממקום טוב. בהצלחה חבר'ה, אשריכם.

ככה שהדברים נשארו מגוחכים כביום כתיבתם

אני מציע ללמוד לעומק את הסוגיה ואז הוויכוח יהיה יותר אמיתי ורציני...

אם קודם עליתם להר ואז התחלתם לזלזל, או שמא ההיפך.

דעו לכם, בתחילת שנה, הרא"י שלנו, עשה לנו שיעור שלם על למה טוב לעלות ותומכים וכו' וכו'. שיעור הבא הוא הראה את המתנגדים והסביר טוב מאוד. אז יוצא שאני מכיר טוב את הנושא, במיוחד שבזמן שרציתי עוד לעלות, קראתי על זה הרבה, במיוחד על הטהרה והמורא. 

בתקווה, כי דעתכם אינה מונעת מכם לראות שיש עוד גדולי ישראל מלבד הרב מלמד והרב ליאור.

@טוביה2 @אבינו מלכנו

(אני לא)

אתה מוכן לדון עניינית?

ואני מצטט:

''א. ממה נטהרת? אתה צריך פרה אדומה! בכל מקרה, לחיל, מותר גם מת עצמו.

ב,ג. לא חוששים לשיטה שאסור לעלות להר בטומאה''.

''ד. זהו לא ספק! זהו וודאי איסור! במיוחד שיש חוסר במורא מקדש!''

''האיסור פשוט מאוד: צריך מורא מקדש! האם אתה מעיד על עצמך שאין לך מכשיר קלוקל? האם זה כ"כ זילותי?!''

''לא מספיקה טומאת הגוף?!!!''

''ב.ג. חומרא זה מורא מקדש, כטוב בעיניך.''

א. זו באמת שאלה, הרי רובנו, ככל הנראה טמאי מתים...

ב,ג. מה מוזר בזה?!

ד. זה נכון, למי שאוסר זהו וודאי איסור. למי שעולה בטומאה, זה אחרת.

ב,ג. חומרא זוהי אכן מורא מקדש. תכל'ס, מורא מקדש כטוב בעיניך!

א. למחנה לויה מותר להיכנס טמא מת ואפילו מת עצמו...

ב,ג. מה אתה אומר... התכוונתי שחוששים לכל השיטות (שלא הופרכו) שהזכיר הרב אבינר...

ד. אתה לא יכול לאמר וודאי איסור שזה מחלוקת כמו שתגיד שרבנות זה טרף...

    האם כבודו טמא בטומאת הגוף אחרי טבילה במקווה? 

ב,ג. כתבתי שם שלוקים לשמחשבים את השיטות לחומרא לכל הצדדים (כגון מחשיבים לצפון כאילו זה המזבח ולדרום אם זה אבן השתייה) מה הקשר מורא מקדש?

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?