לענ"ד הכי טוב זה פשוט לקנות ספרים(למשל: בית ה' נלך של הרב ישראל אריאל עולה 5 שקל)

לגבי מורא מקדש- יש לנו את הרמב"ם ספר העבודה פרק ז' שכותב לנו במפורש מהם הלכות מורא מקדש, כנראה שהדבר הגיוני לעשותו כמו למשל יש לנו הלכות תפילין כנראה שאנחנו יכולים לקיים את ההלכות גם כאן אם הרמב"ם כתב הלכות מורא מקדש כנראה שאנחנו יכולים לקיימם( לא סתם כתב הלכות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם).

ועדין לא פגשתי אדם שפשוט נכנס להר הבית והוא לא מרגיש את המורא ואת הקדושה במקום, אפילו שהמקום חרב(ובעזרת ה' נבנה אותו במהרה).

ולגבי הרבנות באמת קשה לי לענות עלזה, אבל אני לא פוסק כמו הרבנות, הם לא הרבנים שלי...

בהצלחה!!!

ובעזרת ה' נבנה המקדש במהרה וימינו... אמן!!!

אבל צודקת, צריך למצוא משותף ולא מפריד. לצערי, הרבה מאלו שעולים להר (לא הגדולים בהם), נוטים להמעיט בערך הרבנות הראשית. אבל זה נושא אחר.

ומה הקשר לא נגיע לאמת????

יש 70 פנים לתורה.

הרב קוק- "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם..."

כמו בנין שצריך הרבה חומרים( בטון, לבנים וכו) כך גם בתורה יש הרבה שיטות שונות אבל יהיה שלום בעולם, והרבנים יפסקו לריב בניהם מתוך שנאה אחד על השני.

נכון, זה בונה. אבל עוד יותר צדקת שיש מריבות בין רבנים, פשוט עצוב

להיות גדולים בתורה ע"ע הרב האשכנזי הקודם...

הגוף שנקרה רבנות זה גועל נפש אחד גדול(לא מדבר דווקא על הרבנים) אני מדבר על הגוף עצמו ואיך שבוחרים בו את הרבנים.

האם הר המור עצמם מקבלים את פסקי הרבנות הראשית בכל דבר? או לפחות, בכל הנושאים הציבוריים העולים על הפרק? ממש ממש לא..

ראוי ונכון שיהיה פסיקה כללית לכל עמ"י, אבל בפועל אין עדיין.

[אגב, הגיוני שדרישת המקדש תביא לדרישת הסנהדרין היושבים בלשכת הגזית, שהוא הוא הגוף לו אנו מחכים, שסמכותו ותוקפו מחייב את כל עמ"י, הלכה אחת אחידה לכל עמ"י, וזה מפורש בתורה שזו סמכותם. נדמה שהפאסיביות של הר המור לגבי המקדש היא גם לגבי הסנהדרין (ועוד דברים רבים), לעומת האכפתיות והאקטיביות של הרבה מדורשי המקדש, שהם בד"כ גם לסנהדרין, למלכות בית דוד ושאר ענייני הגאולה]

ועוד דבר הרב ישראל אריאל ניסה הרבה פעמיים לשבת עם הרבנות על עניין הר הבית והם תמיד התחמקו...

ועוד דבר כתוב בהלכה שרב זה אדם שעונה לתלמיד שלו את כל השאלות שהתלמיד שואל, אבל מתי שהרב( במקרה שלנו הרבנות) עונה על כל השאלות( במקרה שלנו זה שהרב ישראל אריאל נפגש הרבה פעמיים עם הרבנות בעניין מכון המקדש,(מדברים שם איך לייצר את דגמי הכלים), אבל מתי שהרב מדבר איתם על עניין הר הבית הרבנות לא עונה, זה לא רב......

מתי תבינו שהרב קוק בזמנו אבל רק בזמנו אסר בגלל שאף אחד לא מדד את הגבולות.

הרב קוק היה דורש מקדש בנפשו, למשל המושג "דגל ירושלים" מוזכר בספרי הרב קוק מעל 100 פעם(לא זוכר במדויק כמה) מזה דגל ירושלים? זה תנועה שהרב קוק הקים בגלל שאנשי חוץ לארץ לא עלו לארץ כי הם אמרו שמי שעולה לארץ הופך להיות חילוני, לכן הקים הרב תנועה שתאגד את כל הדתיים בארץ, והרב כותב מטרתו של דגל ירושלים הוא לבניין המקדש, ועוד דבר הרבה תמיד כותב יה"ר שנבנה בית המקדש...

יש מאמר ידוע של הרב במפט כהן צ"ד שמשהו שאול את הרב איך אפשר לבנות את המקדש הרי אין מלך, אין נביא, אין כוהנים מיוחסים, אין בניין, הרב עונה שלא צריך מלך, לא צריך נביא, לא צריך בניין מספיק רק מזבח, ובעניין הכוהנים הרב אומר חזקה שהכוהנים שלנו מיוחסים. ועוד דבר הרב רצה להקים ישיבה ליד הר הבית בשביל שהיא תעשה תרגולים, ויקריבו בהר הבית קורבנות( פסח וכו...) הרב  לא זכה לראות את הישיבה אבל היום היא קוראת לעצמה עטרת כוהנים שהיא עושה בדיוק הפוך...

בקיצור הרב קוק לא אסר....

תשמע את הרב שמואל יוצא ברבים ואומר שמותר לעלות להר.

ומה לעשות הרב אבינר לא נותן סיבה הלכתית, אני אומר את המציאות מורא מקדש זה מצווה, וממצווה לא בורחים, מצווה עושים כמו כל מצווה אחרת. שנאמר " סוף דבר הכל נשמע. את האלוקים ירא ואת מצותיו שמור..." צריך להיות ירא אבל זה לא סותר שצריך לעשות את המצוות..

בס"ד

אז לא היו מדידות, ואילו עכשיו מדדו וכל אחד מגיע למסקנות אחרות. הרבה יותר טוב.

והמדהים הוא שאפילו בין תומכי העלייה אין הסכמה על מקום המקדש וגבולות המקדש וההר.

ויש הסכמה כללית.

המחלוקת היא עד כמה לחשוש לגודל האמה נניח (הרב קורן) אבל מיקום המקדש יש הסכמה.

(למעט הרב שילת אאל"ט)

השתדלתי לשמור על הרמה שלך

עכשיו את שאולת לגבי עם אנחנו במדרגה להיכנס למקום המקדש.

א. בית שני מי בנה אותו???? תשובה- עולי בבל. הנביא אמר להם על תקשיבו לעם שאומרים לכם לא לבנות את בית המקדש בגלל שהעם לא ראוי על תקשיבו להם פשוט תבנו את בית המקדש, ומי שבנה את בית המקדש באמת היה במצב לא טוב הם התחתנו עם גויות וכו.. ואנו רואים שזה לא קשור הנביא אמר להם לבנות.

ב. יש תרי'ג מצוות שליש מתוכם עוסק בענייני המקדש. כמו שיש כל מצווה אחרת שאנחנו לא אומרים עליה שאנחנו ראויים ואנחנו עושים אותה בכל מקרה כמו למשל: תפילין- מניחים אפילו שאני לא ראוי(ויש צד לתפילין יותר חמור מבית המקדש. שבת- אנחנו מקיימים אפילו שאנחנו לא ראויים לקיים יום כזה קדוש, אז למה שבענייני מקדש אנחנו צריכים להיות ראויים ורק אז לעשות את המצווה, איפה כתוב בהלכה שאם אנחנו לא ראויים אנחנו לא מקיימים את המצווה.

אשרייך על הבירור ועל ההקשבה, הנקודה זה הרצון המתמיד לבניין המקדש, ולא דווקא הר הבית, כמובן שהדבר מרכזי בא לידי ביטוי בעליה להר הבית אבל יש הרבה דרכים גם אחרות לרצון ולעשייה וקידום הבניה, אם את רוצה תנועת חוזרים להר עושה דברים ולא דווקא דרך עליה להר הבית. המספר של התנועה: 0502424889 את מוזמנת לדבר איתם אם תרצי להצטרף.

גם את הגרא הפכו לרב נגד( ע"ע קול התור), זה ממש לא נכון הגרא פוסק להלכה כמו הגמרא בירושלמי(שחכתי את המסכת)

בנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד.

ולבי הסדר שחכתי מי אומר את זה(נראה לי הגרא או הרמב"ם) הסדר מלך וכו... היה רלוונטי רק בכניסת עם ישראל לארץ, שקודם צריך מלך כי שהעם נכנס היה מריבות בעם אז צריך מלך שיעשה שלום, ואז צריך למחות את עמלק ואז בית מקדש. והגרא ממש התיר לעליה וכניסה.

ולגבי ב- מי אמר שיש הבדל יש לנו מצווה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, אנחנו מצווים לבנות בית המקדש, ( אם את מביאה כל הזמן את הרב קוק הרב קוק עודד לבנות את בית המקדש) כמובן שכל עוד אנחנו לא יכולים לבנותו כמו היום לצערנו אז בינתיים נעורר את עם ישראל לרצון למקדש(כמו שהתנועה עושה) וברוך ה' מספר העולים להר הבית עולה בהרבה, כי אנשים מבינים מה אנחנו שואפים( אני התחלתי לעלות לפני שנה ומספר העולים שעלו בחודש היה קצת פחות מ-200, היום בשבוע עולים קצת פחות מ-200, למה את חושבת שזה משתנה? בגלל שאנשים מבינים שזה ההלכה וזה מצווה)

יש לנו מצווה לבנות את בית המקדש, וזה לא משנה עם הרב אומר שאסור, השאלה נובעת מהסיבה למה הרב אוסר, אם הרב אוסר בגלל שהאומה לא ראויה, ושאנחנו צריכים את כלל עם ישראל וכו אני עדין לא פגשתי בהלכה מקום שכתוב שאם עם ישראל לא מוכן אסור לבנות את בית המקדש.

לגבי הרבנות זה לא חייב להיות גדולי הדור, שהרב ישראל אריאל בא לרבנות וביקש תשובה מפורט למה אסור לעלות להר הבית והרבנות לא מביא תשובה זה מראה שהרבנים פשוט מפחדים\ בורחים, ואם הם לא מבאים תשובה זה מוריד ממני את הקשבה להם\אמון וכו... 

דוגמא אם אני אלך לרב טאו, הרב יתן לי הסבר, אז זה מראה שהרב לא בורח, אבל הרבנות פשוט לא נותנת תשובה.

אני חי בדור של גאולה- נוריד את הרבנים החרדים שאוסרים בגלל שהם עדין חושבים שהם בגלות, ואלה שחיים בגאולה עולים להר.

רבני ישיבות הקוו- אומרים השקפה ולא את ההלכה.

וכבר אמרתי אל תעלי להר הבית, אבל הכאב של בית המקדש יהיה אצלך חזק מאוד ותשמחי שיש אנשים שאכפת להם וגם עולים להר על דעת רבותם,ולא לומר שמי שעולה הוא ח"ו כופר.

כבר אמרתי שהכי טוב אם זה מאוד מציק לך פשוט תקני ספרים.

אשרייך!!!

כל הרבנים אומרים הלכה, חד וחלק: מורא מקדש! וכל אלו שמזלזלים, הכדור יחזור אליהם.

עוד דבר, טעות נפוצה ומרה, שחושבים שמי שעולה-חי את הגאולה, ומי שלא- לא. אם תעלה בדעתך המחשבה שאתם יותר רוצים משיח מהרב שמואל אליהו או מהרב שלמה אבינר, אז טעות טעיתם.

אני מציעה שתלכי לשמוע את הרבנים שמתירים תשאלי אותם על מה שאומרים אלו שאוסרים , תלכי שוב לרבנים שאוסרים ותשאלי על התשובת שענו לך ואז תחליטי, אני כרגע לא עולה אני לומד את הנושא ההלכתי ואז יחליט,אגב לא צריך להתבייש לשאול רבניים שאלות נוקבות כל הכבוד שאת מבררת עדיף מול רבניים ולא מול כל אדם שכותב ולא יודע מה הוא כותב

הרבנות הראשית איננה צריכה להשיב לכל אדם על כל פסקיה,היא אמרה כמה פעמים את סיבותיה לציבור, לכאו' זה מספיק, חו"מ אני מכיר באופן אישי סיפור ששאלו לרבנות הראשית- והיא ענתה! ואינני יודע אם את הסיפור שאתה הבאת אתה מכיר באופן אישי... או שכל מי שמספר את זה מסתמך על רעהו..... וגם אם זה נכון, זה אינו אומר ולא כלום!

ואתה צריך לדבר בכבוד על הרבנות הראשית ולא בחוצפה וטמטום כה גדול, וטיפשות עצומה, ובערות כבדה, וכסלות ענקית. כפי שאתה עונה עכשיו ועיין תגובתי ל"די"מ"...

לכבוד התורה

לפני השואה רוב הרבנים אסרו עליה לארץ , ומי שהקשיב לרוב הרבנים פשוט מת 

אני מצטט כמה רבנים חשובים מאותו דור-

האמרי אמת מגור- בטח כבר ידעתם, כי בוויען על האסיפה של מועצת גדולי התורה החליטו שהאגודה תעסוק בעבודה ממשית בכל המקצועות ביישוב ארץ ישראל... אשר מצוות יישוב ארץ ישראל... איננה דבר התלוי בזמן, רק בהיכולת והאפשרות, ולכן גם עתה צריכים להשתמש בהאפשרות של עכשיו ולעבוד בכל עוז, כי בריבוי העולים החרדים לארץ ישראל תגדל השפעתם שמה, וזה יגרום שמירת קדושת הארץ..." 

מכתב של הרב זוננפלד משנת תרפ"ו(נדפס בתשובות רבי יוסף חיים זוננפלד ח"א עמ' רע"ג, ובספרים נוספים) - "אומר אני בודאי הגיע השעה שיתעוררו בעלי היכולת ליתן לב להישוב בקודש אם כי מאז לבם של ישראל עם הקודש הומה לחיבת הקודש לא הי' כי אם לתמוך באותם המעטים השרידים שנתנו לבם לעלות בקודש אבל לשום לב להרבות היישוב בקודש כנראה לא התעוררו... ובכל זאת הגם כי אגודת ישראל עשו למעשה בזה , והתעוררות גדולי גאוני חסידי פולין נ"י עשה רושם גדול..."

מתוך מכתב של רבי שמעון שקופ לראי"ה קוק  משנת תרפ"א (נדפס באגרות לראי"ה) "הנה לו היה לי האמצעים העקונמיים הדרושים לישיבתי להעתיק מושבנו שמה, לא הייתי מחכה על דרישה מאנשי מעלה מארץ הקודש, כי מחמת חיבת הארץ הייתי מסתפק בכל שהוא..."

מתוך מכתב של החזו"א משנת תרפ"ד (אגרות חזו"א ח, אגרת קע"ט)  - "...לא אוכל לעשות מה שגזרת עלי, להגיד החלטה ע"ד העלייה ארצנו הקדושה, לוא בשרתני החלטתך אתה, או יותר נכון עליתך שמה - אז הוספת לי משנה שמחה"

מתוך מכתב נוסף של החזו"א, (ללא ציון תאריך, אגרות חזו"א ח"א קע"ה)- "מצב הארץ נפרז מרחוק, ואינו גרוע מהגלות בחו"ל חלילה, ומצות א"י הוכרעה ע"י הרמב"ם והרמב"ן וש"פ, וידוע עד כמה שאף ה"חפץ חיים" זללה"ה לעלות."

בנוסף ישנם כמה מגדולי ישראל שעלו בעצמם לארץ באותם שנים, כגון הסבא מסלובודקא והרב משה מרדכי אפשטיין (שאף העלו את ישיבתם לארץ), הרב מטפליק, הרב איסר זלמן מלצר והחזו"א.

נדמה לי שאיני צריך להביא ציטוט בשביל להוכיח גם הרב קוק היה מתומכי העלייה...

יהודים /דתיים מיסביבך אז זה אומר שהם צודקים כי הם הרוב???

אם הרוב נגד להיות יהודי אז זה אומר שזה האמת??

לא תמיד מה שהרוב, זה מה שבאמת נכון!!

(נתתי דוגמא מאוד קיצונית אבל מין הסתם יש עוד מלא!)

אה וכל הכבוד שלך שאת בודקת את הצד השני, סחטיין

שאני התחלתי לברר את הנושא קודם למדתי למה מותר, שהתחלתי ללמוד למה אסור חסמתי לגמרי את הדעה שמותר לעלות( ואני יכול לומר שזה היה קשה ומבלבל)

אל תגידי הלל כי רוב הרבנים אוסרים...

מכיוון שאנו דתיים לאומיים אנו הולכים לפי רבותינו והרבה מרבותינו מתירים (אולי רוב) והאלה האוסרים זה כמעט תמיד מהשקפה ולא מהלכה...

ולגבי הרבנות הראשית- כיום הרבנות הראשית היא בדיחה...

חוץ מזה שמעולם לא ראיתי פסק הלכה שמסביר בצורה ברורה למה אסור מבחינה הלכתית! 

כל מה שהרבנות אומרת את עושה???

בכל מקרה, רוב רובם של הרבנים שאוסרים לעלות בטומאה וכדו' זה מורא מקדש.

וזה הלכתי מאוד, כמופיע ברמב"ם. 

וחבל שוב ושוב לומר שהרבנות הראשית היא בדיחה, ולזלזל ברבניה ובכוחה. במקום להקשיב לעניין ולהשיב כהלכה, אתם נוטים לזלזל ברבנים גדולים וחשובים, חבל, אחרת אנשים יזלזלו בכם.

מצוות מורא מקדש מקיימים שועלים להר הבית לא שבורחים משם כשועלים צריכים לעלעות ביראה אם בורחים מהמקום ממש לא מקימים מצוות יראה- "את שבתותי תשמורו ואת מקדשי תראו אני ה (ויקרא כו,ב) מצוות מורא מקדש מתרגם התרגום יונתן "ובבית מקדשי תהוון מצלין בדחלתא" כלומר לבית מקדשי תיהו הולכים ביראה וכן בתרגום ירושלמיט כלומר מקיימים מצוות יראה כשהולכים למקדש

המסבירים איך גדולי הדור ופוסקיםגדולים עוקרי הרים וטוחנין אותם זה בזה- כל אלא טועים טעות כ"כ פשוטה וקלה...

אם כל הכבוד היגיון פשוט, שומעים את מי שאמר   שמקימים מצות מורא מקדש בזה שבורחים מהמקום ואת זה שאמר שמקימים בזה שועלים ויש הגיון שאומר שבזה שעולים מקימים (אגב כבר אמרתי שגם בזמן השואה רוב הרבנים אמרו שלא לעלות לארץ ומי שלא עלה לארץ  מת וגם אז זה היו גדולי עולם)

במחילה מכת"ר, אבל מ"הגיון" אני יכול לומר שכבר מותר לאכול חזיר, זה הדרך שמירת ההלכה הכי מטומטמת ששמעתי ע"י אורתודוקסי!

צריך להביא סברא אחרי שעיינת בש"ס ופוסקים בכל המקורות הנצרכים ואז לקבל הסכמה מת"ח אמיתי!

אי אפשר שכל פספוס יפסוק על פי סברתו ובטח שלא לפי "הגיונו" העקום!

לגבי השואה, מי אמר שלא לעלות לארץ? (פרט ל"ויואל משה"?)

וחו"מ, אה"נ אז היה צריך את 'אם הבנים שמחה' שיבוא ויוכיח כנגדם! במקורות וסברות ישרות מפי ת"ח!

(נ"ב- הרצי"ה הצהיר שזה לא  נכון שרוב גדולי ישראל התנגדו לציונות והשיבה לארץ!)

כשעולים לביהמ"ק, צריך לירא. אין סיבה לירא אם לא עלית.

שום דבר?

ממתי יראים מהמקדש אם אתה לא עליו?! 

"וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם " (דברים ז' ט"ז)

הנה, מהמילם האלה אפשר להבין בבירור מצוה קל"ז במניין המצוות! חובה לאכול סורי! איזו הוכחה מצויינת! אני אבין את עצם המילים!

וסברות יגיעו למקומותיהן של סברות! להשיב כהלכה!

מפרשים פשט כי מצוות מורא בעלייה והרמבם מסביר כי בעלייה מקימים מצוות מורא מקדש (ספר החינוך רכא) אגב מצוות מורא מקדש זה מצווה , לעלות ביראה לא איסור , לא לעלות בלי יראה

[א.] אתה מביא מקורות על זה עוד לא דברתי!

[ב. ישנן עוד מקורות והאמן לי שהרבנות הראשית וגדולי הדור יודעים את כולם!]

אבל מצווה לעלות, יותר ממצווה אחת בעלייה ובנהיים גם ליראה   כשועלים

"ולא יראו פני ריקם", מה אתה עושה עם זה?

מה הקשר בין עולת ראיה למצות מורא הר בית אלהינו, מה!

לודי ימני: אבל מצווה לעלות, יותר ממצווה אחת בעלייה וביניהם גם ליראה כשועלים.

אני: שמע, אין מצווה לעלות כשהוא חרב, "ולא יראו פני ריקם", מה אתה עושה עם זה?

בא ואסביר לך. אני אמרתי, שאין סיבה לעלות כשהוא חרב.

ואז הוא אמר שיש מצווה מדאורייתא לעלות, סבבה. אז הנה מצווה מדאורייתא לעלות למקדש, ואופס, ישנו "נספח" למצווה הזו: ולא יראו פני ריקם. אז לכאורה, אם אתה מביא מצווה מדאו', קח עד הסוף. הבינות?

א. איך אפשר לצעוק בכתב..  (סתם- אני פשוט לא מבין בכלל....)

ב. מדובר בפסוק על הרגל, מה הקשר לשאר עליות (ובכלל  מדובר בעליות לא על מקום המקדש עצמו אלא על מחנה לויה, במקרה הטוב, זה שלא יודעים את המקום ובפרט מח' רמב"ם רא"ש- זה משהו אחר... אבל בדין העקרוני- אין קשר  כלל)  ם בפשיטות- המצווה היא בשקיים הבית....

אקיצער צריך הסבר בדבריך...

כיבוש למשל, זה יכול להיות קשור...

אל תדאג, אינני עולה, אני  נשמע לדברי הרבנות הראשית.

 בית כנסת זה מקדש מעט המקום האידיאלי להתפלל והחובה ארשואנית היא במקדש

ומה היה מזלזל בזה?

הרבנות הראשית היא בדיחה.  @די"מ

חוץ מכמה בודדים בציונות הדתית אף אחד לא מחשיב אותה.
הם בסך הכל רבנות מטעם שדואגת לעניינים דתיים טכניים במדינה.

חוץ מבנושא הר הבית אף אחד לא רואה בה סמכות מחייבת.

בלי שנקשיב לה הכל יקרוס מול עינינו!

(לדוג', זה לאו דוקא ההסבר המלא אלא תמצית עיקרי)

פתח ת'עיניים! אלא אם כן כל הבידצים ,שאתה חי בהם כנראה, מסתירים לך את האמת. אם אין לך עם עם יהדות קיימת בפועל אלא קבוצות. שחיות בבד"צים. שכל אדם נמדד לבדו, אין ציבור אמיתי, אין מכלול של העם בארץ, מנותקות מהעם ומזהותן הלאומית וכ"ש מהמהלכים הגאולתיים שלו.

הקיצער- היא הארגון עליו מושתת הזהות היהודית של המדינה בצורה מעשית, היא גוף התורה הלאומי, היא הכוח התורני הפועל של האומה בגאולתה, בציבוריותה. לכן מרן הרב קוק זצ"ל הקים אותה! היא הרבנות הראשית לעם ישראל על אדמת הקודש! הרבנות הראשית לישראל!

אלא אדם פרטי המתמודד לבדו מול כל הווי ותנועות העולם תוך נסיון שמירה עלוב על צביונו הפרטי כיהודי וההשלכות של צביונו הכללי על חיי הפרט בלבד, אחד כזה שכל צביונון הלאומי הוא רק מה שהוא חושב לגבי מה שצריך לעשות [שזה מה שהוא עושה, כי הוא הכי חכם, הכי יודע תורה, הוא מי שיכול להקים מדינה משלו! הוא רק מטיף לעם (כולל צורות מעשיות של הטפה/ הפגנת דעה) אבל חוץ מזה אין לו קשר ממשי ליהדות הכללית, בפניה הלאומיים. הוא חושב שהוא יודע את האמת הנעדרת, הנדירה, הוא מצא , כי הוא חכם, כזכור.הוא הפוסק, הוא הדיין הוא העד, הוא האב הוא הבן והוא.....]

אדם כזה הוא אינו אדם לדור זה, הוא בטוח שהוא יודע את מצב הדור והוא יקרב אותו לגאולה בצעדי ענק, לא הוא אולי יגרום לצעד שמתחת לרגליו אין נר מצוה ואור תורה אמיתי, אין בסיס מוצק, איתן וציבורי. במילים אחרות- לא צעד. מעידה קדימה. וגם זה רק אולי אבל זה המקרה הטוב עליו הוא אולי חולם להגיע, בפועל- יש יותר נסיגה ממנו.... נו נויש, לפחות הלכה הוא קצת יודע, איזה שמו"ת או משהו, מדי פעם "אור הרעיון". גם זה טוב, גם זה מועיל קצת לעם היהודי, (אשר רובו חילוני).

צביון יהודי ציבורי?- לא כשזה לא אומר בדיוק לפי מה שאני בקוצר דעתי מבין ומרגיש, לא זה או מה שאני אומר או שאני לא קשור לציבור, הכלל צריך לפרט, לי בלבד! אני יודע מה טוב, רק אצל דעותיי המושגות בשכלי הדל, יקום צביון יהודי לעם, רק אני.

בהצלחה עם זה.

את החילונים היא לא מעניינת.

את החרדים היא לא מעניינת.

את רוב הדתיים לאומיים היא לא מעניינת.

את מי היא כן מעניינת חוץ ממיעוט קטן בציונות הדתית?

כאשר אני מגיע עד המקום שמותר ואומר אני רוצה להמשיך אבל מה אעשה והתורה אסרה - זה יותר מאמירה כללית של אני רוצה להמשיך (ממש כמו שלבנות את הארץ ולהתפלל עליה זה יותר מסתם תפילה - ללעשות מה שאפשר יש משמעות)

הרבנות הראשית היא (כיום) בדיחה גרועה (רוב ישראל יראי ה' אפילו לא אוכלים את הכשרות שלהם (איסורי דרבנן בד"כ) ככה שלעשות מהם גדולי הדור באיסורי תורה - זה מגחיך את מי שעושה את זה ולא את מי שמתעלם)

אתה כ"כ חצוף, שאין לי מילים לבטא את החוצפה של מילותיך, ככה לדבר על גוף הצביון היהודי של העם?!

"איסורי דרבנן"? תלמד הלכות!יש דברים שמותר להקיל בהם! אתה אינך יודע ולא כלום! לא מה זה אומר להיות הגוף המעמיד של היהדות הלאומית ולאמה זה הלכה, אז אל תדבר על שניהם!

אתה כ"כ חצוף שאתה עוכר את מהלך דורנו לתשובה מעשית!כן, עוכר דור! עוכר ישראל!

אתה מוכרח לחזור בך על כל הת"ח שעומדים מאחורי גוף הרבנות! מדבר במספר לא קטן. עשרות, עשרות ת"ח שהוצאת עליהם לעז ויותר מזה- על מגמתם!

אתה חצוף מזלזל בת"ח, חזור בך מיד!

לכבוד התורה,

ואם כן האם זה למפי דעתו של רבך?

קל לבלבל במח אידאלים - כשזה יורד לעולם המעשה זה חרטא

וכן רוב המחלוקות בין הכשרויות - הם לא על דברים של דאוריתא וכן מדובר בכלל הלכתי שאין עליו חולק - שעד אחד נאמן באיסורים

כיף לצווח הרבנות תושיענו, כיום מדובר על גוף שלא רלוונטי לכלל היהודים (חוץ מהדברים שהוא כופה את עצמו - ורק מזיק בהם - למשל ריבוי ממזרים בע"י)

באג קטן בדבריך- טענתך הראשונה מתבססת  על כך שאינני אוכל רבנות בבשר או שאני עושה כך לא בהתיעצות או בהוראת רבי. זה לא נכון...... אני אוכל בשר בכשרות רבנות (משתדל חלק ורבנות מהדרין) ע"פ דעת רבי!

חו"מ הרבנות הרבה יותר רלונטי ממה שאתה יודע או ממה שעולה לנגד עיניך.

רוב הציונות הדתית, מתבטלת לרבנות (משום מה בעניין הר הבית הרבה שוכחים את זה  , אבל בכל הדברים האחרים מתחשבים בדרי קודשה של הרבנות הראשית לישראל!)

כל החילונים  רואים ברבנות כגוף לצרכי היהדות במדינה (רישום נישואין כשרויות וכו')

יוצא שרוב העם מקשיב לרבנות כדעת תורה,  זה שגופים אחרים מושכים את העם נגדה בחוצפתם לא אומר שהיא לא הבסיס ליהדות הציבורית, וזה שאנשים  פרטיים  באים בדיונים להשכיחם  תורתך , גם לא אומר שההם אינם טועים בחוצפתם....

אז כן!אני אוכל רבנות! אוכל רבנות, ישן רבנות נושם רבנות. כל חיי בפניהם הלאומיים- יהודיים, הם משתייכם לרבנות הראשית לישראל!

מיעוט מקרב האנשים המגדירם עצמם חרדים לדבר ה' - רואים ברבנות גוף שנאמן בכשרות (ע"ע הפולמוס האחרון של כושרות למשל)

טענת החילונים לא רלוונטית - זו בדיוק ההגדרה של קשר רשעים אינו מן המניין - לא משנה איך אתה מתייחס לחילונים ברור שמה שמנחה אותם זה לא הרצון לדעת מי באמת חשוב לו רצון ה'

רישום נישואין וגירושין זה לא ראיה לשום דבר היות וזה בכפיה על הציבור (בלי קשר לשאלה האם זה חיובי או שלילי)

גם בדברים שהם לא ענייני הר בית ה' - הציונות הדתית לא הולכת אחרי הרבנות לכול אחד יש רב ורוב ככול הרבנים לא הולכים בכל שאלה לרבנות אלה לרבם/בית המדרש בו למדו/או לרב שנאמן עליהם בתחום (כמובן היות וחלק מאותם רבנים יושבים ברבנות הרי שלעתים הפסיקות מתואמות - למעט הרבנים הראשיים שהם מנויים פוליטיים רוב ככול חברי הרבנות הם תלמידי חכמים חשובים מאוד)

ככלל חזון הרבנות של הראי"ה - נכשל (לא פחות מנסיונו הפוליטי) קל לעצום עיניים ולומר שלא זה המצב אבל מדובר בלא יותר מעצימת עיניים

או מישהו (לא וורטואלי שמכיר רב...) שמתעסק בכשרויות ומרוצה מהרמה של הרבנות

יש את בדצ"י דה לה חרטה - והם לא טובים יותר - אני לא קונה כל מה שכתוב עליו בד"צ

אני לא טענתי שהם מחטיאים (במשמעות של עוון... בלפספס הם לא משהו כנראה) אלה שטיעון "הרבנות" הוא הטיעון הכי צבוע שיש

א. גבולות ההר בהלכה. ה'הר-המורניקים' נמנעים בעקביות מדיון הלכתי טהור בנושא גבולות ההר. הם מצטטים ללא הרף את דברי הרב על "פגיעה במקום הקודש", אבל לא שואלים את השאלה הפשוטה - מהו מקום הקודש? הרי על האיסור להיכנס בטומאת מת לשטח העזרה אין חולק, וההיתר להיכנס לשטח ההר המקודש שמחוץ לעזרה אחרי הטהרה מטומאה היוצאת מגופו - כתוב במפורש בהלכה ולית מאן דפליג ע"ז. אבל במקום להסביר את דברי הרב זצ"ל על כניסה למקום שאסור להיכנס אליו ע"פ ההלכה (כמו שהיה המקרה אליו התייחס הרב, ששם נכנס אותו יהודי למקום שהוא לפחות ספק אסור באותם הימים), הם מסבירים שהוא חידש איסור שלא נכתב מעולם - שאסור לעבור את הכותל!... וכשרוצים לדון בסוגיא מבחינה הלכתית, הם טוענים שהרצי"ה זצ"ל חידש איסור (הסותר את מצוות ת"ת...) - אסור למדוד את ההר! הרצי"ה היה חוזר ומשנן את דברי החת"ס שעירבוב הלכה והגדה זה כלאים, אז מדוע א"א לדון בסוגיא ההלכתית כדרכה של תורה?!

ב. מורא מקדש. טוב, אי אפשר לחדש איסורים בלי בסיס הלכתי כלשהו, ולכן הם מעגנים את שיטתם, לפיה אסור בשום אופן להיכנס להר, במצוות מורא מקדש. אבל שוב, יש לעיין בגדריה ההלכתיים של המצוה. כפי שכתבו קודמי, זו לא מצוות ל"ת שאוסרת להיכנס למקדש, אלא מצוות עשה שעניינה הוראה כיצד להיכנס אליו ולאיזה צורך. וכפי שכתב הרמב"ם בפירוש (הל' בית המחירה ז, ז): "אע"פ שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו. לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם...". ופה אנו שבים כמובן לסעיף הקודם - מהו ה"מקום שמותר להכנס לשם"... עדיין לא מצאתי (ו"לא ראיתי אינה ראיה") מאמר הדן בגדרי המצווה ומסיק שמכוחה אסור לעלות להר. מה שכן ראיתי זה מאמרים ו'שיחות' אמוניים המזכירים זאת, וזה, כאמור, לא מספיק.

ג. הרבנות הראשית. לא אפרוש פה את דעתי ודעת רבותי, אלא אנסה להסביר מנקודת מבטי מדוע סיבה זו אינה בהכרח מעכבת. מישהו כתב פה ש"חזון הרבנות של הראי"ה - נכשל". אני חושב שמבחינה עובדתית זה ממש לא נכון. הסיבה המרכזית להקמת הרבנות הראשית הייתה הבנתו של הרב שלולא היא - האורתודוכסיה לא תוכר כנציגה היחידה של היהדות ב'מדינה שבדרך' ובמדינה העתידה לקום, והיא תאלץ להתחלק ב'משרה' יחד עם הרפורמה, דבר שכמובן היה פוגע אנושות בכל השטחים הדתיים. ואכן, בזכות הרבנות הראשית שהקים הרב - נמנעה ההכרה ברפורמים כנציגי היהדות, ב"ה. אבל - מכאן ועד להחיל איסור לפעול באופן פרטי שלא כדעת הרבנות הראשית - המרחק רב. אני מבין את הטענה שיש לחזק את מעמדה ע"מ לשמר את ההישג העצום של אי ההכרה ברפורמים, אבל הגיוני מאוד לטעון שכל עוד לא מדובר על משהו כללי - כגיור ונישואין שלא בתיאום איתם - ניתן לפעול אחרת מהוראותיה. לדוגמה: דעת כל הרבנים הראשיים לדורותיהם, להוציא שניים, היא שאין לברך על ההלל ביום העצמאות. [החולקים על כך הם הרב גורן שסובר שיש לברך בלילה וביום, והרב שפירא שסובר שכאשר חל יום העצמאות כפי שתוקן בחוק הראשון (לאפוקי רוב הדחיות וההקדמות שהוספו אח"כ) ניתן לברך ביום]. והנה פלא - כל רבני הר המור עוברים על תקנת הרבנות ומברכים על ההלל! "מה נשתנו אלו מאלו?!".

ד. דעת הרב זצ"ל והרצי"ה. בכל המקורות שאני מכיר הרב זצ"ל לא אוסר כניסה להר מסיבות אמוניות והשקפתיות, אלא מסיבות הלכתיות. וכפי שכבר כתבו פה, בדורו אכן לא היו כמעט מדידות ולא נערכו דיונים תורניים הלכתיים בנושא. לומר שמדורו ועד ימינו לא השתנו המדידות זה במקרה הטוב טעות גסה שהמציאות מכחישה. האם לסמוך עליהם? שוב, חזרנו לסעיף א, עי"ש. ולגבי דעת הרצי"ה - יש מקור אחד שבו הרצי"ה מתבטא בנושא: מאמר 'מאחר כתלינו' בספר לנתיבות ישראל, ומשם אכן עולה שתפקידנו בעת הזאת איננו הר הבית. שאר ה'מקורות' עליהם מתבססים המתנגדים הם כל מיני שיחות בע"פ וכדו', ופה אנו נתקלים במבוכה, כאשר כל תלמיד מצטט דברים אחרים. (לדוג': הרב א"י רענן, נכדו של הרב זצ"ל, סיפר שהוא למד עם הרצי"ה את התשובה במשפט כהן העוסקת ב"קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא", והרצי"ה אמר לו שבדורנו נראה לו שיש להתיר לעלות להר). אבל חלק מסויים מתלמידי הרצי"ה מבטלים את דעת חבריהם מכל וכל, וטוענים שרק הם יודעים מה הייתה דעתו, וכל מי שסובר אחרת איננו באמת תלמיד שלו (ככה ממש ראיתי רב שכתב, כלפי תלמידים המבוגרים ממנו בעשרות שנים!). אי אפשר להכחיש את העובדה שרבים רבים מתלמידי הרצי"ה עולים להר, ביניהם: הרב ליאור, הרב דרוקמן, הרב דרורי ועוד ועוד. דיון נרחב בדעת הרצי"ה ניתן למצוא בספר 'קומו ונעלה' בהוצאת מכון צומת, בו מובאים מגוון השיטות.

ה. סיום. אם פלטה המקלדת בשטף הכתיבה דברים מהם משמע שאני מזלזל בתלמידי חכמים, אני מבקש מחילה. ניסיתי להסביר את הצד השני, ותוך כדי זה גם להעלות מספר קושיות בהם התקשיתי. גילוי נאות: אינני עולה להר, כפי הדרכת רבותי, משני נימוקים: המחלוקת לגבי הגבולות ודעת הרבנות הראשית.

לא לכולם. לא לבירור ההלכתי על העלייה להר, ולא לנושא הרבנות הראשית

אבל כן לטענה האמונית שהיא העיקרית אצלם20160901155717.pdf

ובמהדורה אחרת 20160901155853.pdf

וחוברת נוספת שטרם קראתי על הבירור ההלכתי (אולי מתייחס גם לנושא הרבנות הראשית. איני יודע) 20160901160243.docx

אחלה חוברת

אם תרצי את ההתכתבות, לתועלת בירור ענייני, צרי קשר בהודעת סמס למספר 0542220897

1. 1. תראו הדיון של לעלות להר הבית או לא זה ממש לא יכול ליתנהל ככה ובכלל הוא לא יכול ליתנהל כי על כול אחד ללכת לפי רבו מבלי ווכוחים אם אנשים שחושבים אחרת כי זה משהו רציני ונתפלל שבע"ה יבוא בקרוב ממש משיח צדקנו ויכריע לנו את שאלותינו ונא לא לעשות כאלה דיונים פה כי זה מאוד מסכסך ולא לעניין פשוט שכול אחד ישאר עים דעתו מבלי לפתח דיונים כי זה ממש לא ישנה את הדעות של חבריו לפורום 2. מי שאמר פה דברים בגנאי הרבנות הראשית כדאי שיחזור בתשובה שלמה ויבקש את סליחתם זה מעשים חמורים שלא יעשו זה לשון הרע ורכילות וגם גינוי מנהיגי דורינו הקודשים  ,בכול דור ודור הקב"ה מציב לנו רבנים ראשיים שהם יורו לנו את ההלכה והקב"ה בוחר בדיוק את הרבנים המתאימים והרצויים מתוך כוונה שעמ"י ישמעו להוראותם ופסקי הלכתם ואני מזועזעת עד עמקי נשמתי שיש לאנשים תעוזה וחוצפה שאין כדוגמתה והם מעיזים לפקפק באותם רבנים קדושי עליון ועוד מוציאים עליהם מילות גנאי ברבים!!!!! תגידו אתם לא מתביישים???? מה אתם חושבים שהעולם מתנהל אך שהוא רוצה???? אין מי שמתכנן בורא מחליט מנהיג וקובע למעלה???? אני לא נכנסת לדעות של כול רב בנוגע לכול מיני דברים אני מתיחסת לעובדה שעוד מעט ראש השנה ויום הכיפורים ועמ"י נמצא בחוסר הכרה באך מתנהגים לרבנות הראשית של עמ"י!!! המשך בהודעה הבאה............

כתוב במגילת רות: "ויהי בתקופת שפוט השופטים ויהי רעב בארץ" זה היתה תקופה שעמ"י שפט את השופטים ביזה אותם לא הקשיב למרותם אמר עליהם מילות גנאי וכו זה ובגלל זה היה רעב בארץ....... אני לא יכולה ובאמת שלא לראות את הזלזול ברבנים ואפילו עמ"י לא מודע למה שהוא עושה אני קוראת פה כמה תגובות המראות את ה"שפוט השופטים" ואני מצומררת עד לשד עצמותי ואין לי מילים לתאר את הזעזוע וחוסר המילים שחשתי בקראי את הודעות אלו אני מבקשת מאלה שכתבו פה מילות גנאי ללכת ולבקש סליחה מאותם רבנים שזלזלו בהם ואני מתחננת המצב קשה עמ"י חווה דברים שאי אפשר לתאר יש פיגועים שנאה מחלות מיתות תאונות שריפות אנא מכם תחזרו בתשובה!!!!!!!!! 

עיין מלכים ב ח טז ובילקוט מעם לועז שם שמביא זהר שכך כתוב בו בתרגום חופשי: "אמר ר' אבהו כתוב למן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים, לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל' פסיק זה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו שכתוב לא בחרתי בעיר ...ואבחר בדוד, במקום ואבחר בירושלים.

אלא כאשר הקב"ה עולה רצון מלפניו לבנות עיר הוא מסתכל תחילה במנהיג של העיר ואחר כך הוא בונה את העיר. וזהו שכתוב לא בחרתי בעיר עד שהסתכלתי בדוד שיהיה רועה על ישראל משום שהעיר וכל בני העיר תלוים ברועה המנהיג אותם.

יש להתבונן לעומק ולומר שאף על פי שברור שלא טוב שמנשה מלך על ישראל והחטיא אותם, אבל גם מלכותו של מנשה הגיעה לו על ידי ד' ו'לב מלכים ושרים ביד ד'', ואע"פ שאיננו יודעים מדוע רצה ד' שמנשה ימלוך על ישראל, גם בדבר זה היתה תכנית, למשל אולי כי רצה ד' שישראל יגלו מהר יותר כדי שלא ירשיעו בצורה שלא תהיה כפרה אלא בעונשים חמורים יותר.

מכל מקום עולה מהדברים המצוטטים לעיל שד' ממליך על עיר מלך לפי מה שהוא רוצה שיגיע לעיר עכשיו.

כמובן זה לא מבטל את ההשתדלות שלנו והתפילות שלנו עד המלכת המלך לפעול שיומלך מלך כמה שיותר צדיק, וגם אחר כך כמה שאנחנו יכולים להתנגד לכל דבר רע ולפעול טוב.

ואפשר לומר שמתוך דבר זה נובעת המצוה של כבוד המלכות כמו שמצאנו אצל משה ואהרן שכיבדו אפילו את פרעה מלך מצרים שאין צורך להאריך ברשעו וכפירתו בניסים גלוים לעיני כל, ואליהו שכיבד את מלכותו של אחאב ורץ לפניו אפילו שהיה עובד עבודה זרה וכו' ויש להאריך עוד ואכ"מ

ומקדשי תיראו כשועלים יריאים נקודה.........

במסכת נידה דף כ''ח מפורש שיש להרחיק מן ההר כל דבר טמא גם כלים שנטמאו בטומאת מדרס. כאן לא המקום לפרט. אבל כל אדם לאחר שטבל במקוה ולבש את בגדיו נטמא בטומאת המדרס.

לכן יש לאסור עליה להר - לא צריכים שם אנשים אבל כן מאד צריכים שם דגל  ---- דגל ישראל שיתנופף על ההר. זה הכי חשוב

כי רק מתי שיבנה בהמ"ק אז נוכל לעלות והרבה רבנים אומרים את זה למשל הרב מרדכי אליהו הרב עובדיה יוסף הרב שך כל האדמורים מכל החסדיויות הרב מאיר שפירא הגאון מווילנא הרבי מליובאוויטש הרש"ש הבבא סאלי הבן איש חי החזון איש הרב אריה לוין הרב איסר זלמן מלצר הרב חיים עוזר הסטייפלר הרב יוסף שלום אלישיב הרב שלמה זלמן אויערבך הרב קוק הרב צבי נריה הרב יצחק ידידיה פרנקל............ועוד אלפי רבנים כל הרבנים החסידים והחרדים וגם הרבה מהרבנים הציונים אומרים את זה וגם להבדיל הרבה גם היום הרבה אומרים את זה הרב קנייבסקי הרב שטיימן הרב יצחק יוסף הרב דוד לאו הרב ישראל מאיר לאו הרב שמואל אליהו.............................................................ממש אין לי כוח עוד לפרט!!!! ואם אתם רוצים לדעת למה אסור פשוט תעיינו בספרים כתוב שם את התשובות

הרמבם עלה הרידבז עלה הרב גורן עלה הרב אליאזר מלמד מתיר הרב ישראל אריאל עולה הרב דרוקמן עולה הרב אברהם שפירה עולה . וחוץ מזה רוב הרבנים אסרו לעלות לארץ ומי שנאשר מת

לאסור זה באמת קל. לא צריך להכיר כל כך את הסוגיה, ובוודאי שלא צריך להיות רב גדול בשביל זה (כך כותב רש"י בביצה ב,ב). בשביל להתיר צריך להבין את הסוגיה. ומי שחשוב לו המקום, הרי שבוודאי יתאמץ למצוא את צדדי ההיתר (ומה זה דגל בלי אנשים? מי יניף אותו?).

טומאת מדרס אינה טומאה היוצאת מהגוף אלא טומאה חיצונית. ובגמרא בפסחים מבואר, כי הטמאים האסורים בהר הבית הם דווקא הטמאים בטומאה היוצאת מהגוף (ראה שם בדפים סז-סח).

לפי הספרי וכפי שפוסק הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש פרק ג, גם לא כל טומאה היוצאת מהגוף מטמאה, אלא רק טומאה חמורה המטמאת מתחת לאבן.

חבל שהזכרת גמרא וטענת שכתוב שם מפורש כמו שכתבת. ודאי שלא יכולת להביא פוסקים שכותבים כן.

ובכל אופן, לטובת הציבור שאינו מכיר את הגמרא, אעתיק כאן את הדף שציטטת, וכולם יכולים לראות, שאין בו כל קשר למה שכתבת (ואולי ראית שהוזכר שם חיוב על ביאת מקדש וחשבת שהכוונה היא להר הבית, ולא היא. תמיד בחיוב ביאת מקדש הכוונה היא על שטח העזרה עצמה, כמבואר במשנה ובגמרא בשבועות תחילת פרק ב וברמב"ם ביאת מקדש שם).

תלמוד בבלי מסכת נדה דף כח עמוד א
וטהרו לו פתחים קטנים. וקא דייקת מינה: טעמא - דשלדו קיימת, הא לאו הכי - טהור; אדרבה, דוק מינה להאי גיסא: שלדו קיימת - הוא דטהרו לו פתחים קטנים, הא לאו הכי - פתחים קטנים נמי טמאין, דכל חד וחד חזי לאפוקי חד חד אבר! א"ל רבינא לרב אשי: ר' יוחנן דאמר כמאן - כר' אליעזר. דתנן, אפר שרופין, ר"א אומר: שיעור' ברובע. היכי דמי מת שנשרף ושלדו קיימת? אמר אביי: כגון ששרפו על גבי קטבלא. רבא אמר: כגון ששרפו על גבי אפודרים. רבינא אמר: כגון דאיחרכי אחרוכי. ת"ר: המפלת יד חתוכה ורגל חתוכה - אמו טמאה לידה, ואין חוששין שמא מגוף אטום באו. רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו: אין נותנין לה ימי טוהר, מ"ט - אימא הרחיקה לידתה. מתיב רב יוסף: המפלת ואין ידוע מה הפילה - תשב לזכר ולנקבה. ואי ס"ד, כל כהאי גוונא אימא הרחיקה לידתה - לתני ולנדה! אמר אביי: אי תנא לנדה, הוה אמינא - מביאה קרבן ואינו נאכל, קמ"ל - דנאכל. אמר רב הונא: הוציא עובר את ידו והחזירה - אמו טמאה לידה. שנאמר: ויהי בלדתה ויתן יד. מתיב רב יהודה: הוציא עובר את ידו - אין אמו חוששת לכל דבר! אמר רב נחמן: לדידי מיפרשא לי מיניה דרב הונא, לחוש - חוששת, ימי טוהר - לא יהבינן לה עד דנפיק רוביה. והא אין אמו חוששת לכל דבר קאמר! אמר אביי: אינה חוששת לכל דבר - מדאורייתא, אבל מדרבנן - חוששת. והא קרא קאמר! מדרבנן, וקרא - אסמכתא בעלמא.
מתני'. המפלת טומטום ואנדרוגינוס - תשב לזכר ולנקבה, טומטום וזכר, אנדרוגינוס וזכר - תשב לזכר ולנקבה, טומטום ונקבה, אנדרוגינוס ונקבה - תשב לנקבה בלבד. יצא מחותך או מסורס, משיצא רובו - הרי הוא כילוד. יצא כדרכו - עד שיצא רוב ראשו. ואיזהו רוב ראשו - משיצא פדחתו.
גמ'. השתא טומטום לחודיה ואנדרוגינוס לחודיה אמר תשב לזכר ולנקבה, טומטום וזכר אנדרוגינוס וזכר מיבעיא; איצטריך, מהו דתימ', הואיל וא"ר יצחק: אשה מזרעת תחל' - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, אימא: מדהאי זכר - האי נמי זכר, קמ"ל - אימא שניהם הזריעו בבת אחת, זו זכר וזה נקבה. אמר ר"נ אמר רב: טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם - אין חייבין על ביאת מקדש, ואין שורפין עליהם את התרומה. ראו לובן ואודם כאחד - אין חייבין על ביאת מקדש, אבל שורפין עליהם את התרומה, שנאמר מזכר ועד נקבה

תלמוד בבלי מסכת נדה דף כח עמוד ב
תשלחו - זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס. לימא מסייע ליה: טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם - אין חייבין על ביאת מקדש ואין שורפין עליהם את התרומה, ראו לובן ואודם כאחת - אין חייבין על ביאת מקדש, אבל שורפין עליהם את התרומה. מ"ט? לאו משום שנאמר מזכר ועד נקבה תשלחו זכר ודאי נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס? אמר עולא: לא, הא מני - ר' אליעזר היא, דתנן, רבי אליעזר אומר: השרץ ונעלם ממנו - על העלם שרץ הוא חייב, ואינו חייב על העלם מקדש. רבי עקיבא אומר: ונעלם ממנו והוא טמא - על העלם טומאה הוא חייב, ואינו חייב על העלם מקדש. ואמרינן: מאי בינייהו? ואמר חזקיה: שרץ ונבלה איכא בינייהו, דרבי אליעזר סבר בעינן עד דידע אי בשרץ איטמי אי בנבילה איטמי, ור' עקיבא סבר לא בעינן. לאו אמר רבי אליעזר התם בעינן דידע אי בשרץ איטמי אי בנבלה איטמי, הכא נמי - בעינן דידע אי בלובן איטמי, אי באודם איטמי; אבל לרבי עקיבא, דאמר משום טומאה מיחייב, הכא נמי - משום טומאה מיחייב. ורב, מאי שנא ביאת מקדש דלא - דכתיב מזכר ועד נקבה תשלחו - זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס; אי הכי - תרומה נמי לא נשרוף, דכתיב והזב את זובו לזכר ולנקבה - זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס! ההוא מבעי ליה לכדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: לזכר - לרבות את המצורע למעינותיו, ולנקבה - לרבות את המצורעת למעינותיה. האי נמי מבעי ליה - במי שיש לו טהרה במקוה, פרט לכלי חרס - דברי רבי יוסי! אם כן - נכתוב רחמנא אדם, וכי תימא אי כתב רחמנא אדם הוה אמינא - כלי מתכות לא, מכל טמא לנפש נפקא! זכר ונקבה למה לי - לכדרב. ואימא: כוליה לכדרב הוא דאתא! אם כן, נכתוב זכר ונקבה, מאי מזכר ועד נקבה - עד כל דבר שיש לו טהרה במקוה. אי הכי, כי איטמי בשאר טומאות - לא לישלחו! אמר קרא: מזכר - מטומאה הפורשת מן הזכר. וכל היכא דכתיב מזכר עד נקבה למעוטי טומטום ואנדרוגינוס הוא דאתא? והא גבי ערכין, דכתיב הזכר, ותניא: הזכר - ולא טומטום ואנדרוגינוס, יכול לא יהא בערך איש אבל יהא בערך אשה - תלמוד לומר הזכר ואם נקבה - זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס. טעמא - דכתיב הזכר ואם נקבה, הא מזכר ונקבה - לא ממעט! ההוא מבעי ליה

[כי באמת, נראה שאין סיבה לאסור על מי שנגע במדרס להכנס למחנה לויה]

אני לא מצוי בסוגיא, הזו, אבל הרב גורן מדבר על זה בספרו על הר הבית.

הסתכלתי עכשיו בספרו של הרב עדס, ומה שראיתי לגבי זה הוא-

רבי שמעון בתוספתא בכלים (ב"ק פרק א) פוסק שאסור להכניס מדרס להר הבית.

עכשיו נשארות שתי שאלות-

1. האם פוסקים את זה להלכה? [לא הובא ברמב"ם ובשאר פוסקים, מנגד לא כ"כ ברור האם יש דיעה חולקת].

2. האם צריך לחשוש שהבגדים טמאים מדרס. [כנראה שבבגדי נשים הם בד"כ טמאים מדרס, השאלה האם גם בגדי גברים, יעויין שם מה צדדי הספק].

גם אצל הרב עדס זו לא הסיבה המרכזית שבגללה הוא אוסר, והוא מסתפק האם צריך לחשוש לעניין של טומאת מדרס במחנה לוויה להלכה.

חכמים פוסקים שמותר להכניס והלכה כמותם

הרב גורן כותב על זה פרק שלם בספר שלו ( משיב מלחמה חלק 4 הר הבית )

ב. הזכרתי ת"ח חשוב, שאוסר בנחרצות כניסה להר הבית [בעיקר מטעמים אחרים], ומתייחס לטעם הזה כדבר שאולי צריך לחשוש לו. [גם הוא לא נוקט בנחרצות שההלכה שאסור להכניס דברים שטמאים בטומאת מדרס].

ג. הזכרתי שיש על זה דיון, ושהרב גורן מתייחס לזה בספר הר הבית [אתה ציינת לאותו מקור, רק בצורה מדוייקת יותר]. 

ד. איפה נמצאת דעת חכמים שהזכרת? בתוספתא בכלים יש רק את דברי ר"ש.

אני יודע שהרב גינזבורג היה עולה פעם - וחשש לר"ש (היה טובל גם את הבגדים לפני העליה)

אבל בספר אל הר המור כתבו שפוסקים כרבנן שלא צריך

כך פוסק הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש פרק ג.

וראה בירושלמי בסוף שקלים, שהגר"א מבאר שדעת רבי שמעון הנזכרת שם היא חריגה, והיא בהתאם לשיטתו.

ובכל אופן - דעת רבי שמעון היא על מדרסות של זבים. לא כל אדם הוא זב...

וליתר דיוק: רוב מוחלט של האנשים הם לא זבים (אלא אם כן הכוונה לבגדי נשים, או לחשש שמא אשתו נידה ישבה על בגדיו).

בכל אופן, פשט המשנה בכלים אינו מזכיר מדרסות, ורבי שמעון בא לחלוק על הסתם משנה, שהיא דעת חכמים.

לא ראיתי בדבריו מפורש להיפך, אבל באמת באופן פשוט משמעות ההשמטה שהוא לא פסק את זה.

לכן מתבקש לחפש דיעה חולקת שהרמב"ם פסק כמותה, השאלה האם אנחנו מוצאים.

פשט המשנה בשקלים לא מזכיר מדרסות ושאר כלים טמאים, לא במחנה לויה ולא במחנה שכינה, אף שודאי שאסור להכניס מדרסות למחנה שכינה, ואם כן מוכח שהתנא לא דיבר על מדרסות, [תנא ושייר, או מטעם אחר], ולכן אי אפשר לדעת האם הוא מסכים או חולק על ר"ש. 

לגבי דברי הגר"א, כאן אני כבר מתחיל לראות כיוון שדעת ר"ש לא מוסכמת, אבל אם הבנתי נכון, הירושלמי מביא שם את דברי ר"ש להסביר את רבי עקיבא, שסובר מקום טומאתו שם שריפתו. והרמב"ם פסק כרבי עקיבא, כך שאם זה באמת תלוי אחד בשני, יש סתירה בהכרעה בין הנידונים, ואם לא, עדיין לא מצאנו מי חולק על זה.

וכפי שהזכרתי, בבגדי נשים ודאי שצריך לחשוש למדרסות, ולגבי בגדי גברים, יש מה לדון. [בשל החשש שאשתו ישבה/נשענה עליהם]. ועיין כאן - http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46101&st=&pgnum=720&hilite=

איסור הכנסת בגדים טמאים נאמר דווקא על מחנה שכינה (שהוא העזרה ולא הר הבית).

אין שום אפשרות לבאר את דברי הרמב"ם אחרת (ודברי הרב יאיר דלעיל אינם אלא טעות, אם אפשר לתייג אותו, כדי שיבוא ויודה בטעותו. אני לא יודע איך לתייג).

אפשר לקרוא:

רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ג הלכה י
וכשם ששילוח טמאים מן המקדש בעשה כך אם נכנסו עוברים בלא תעשה שנאמר ולא יטמאו את מחניהם זה מחנה שכינה.

הלכה טז
המכניס שרץ וכיוצא בו במקדש או שהכניס אדם טמא למקדש הרי זה חייב כרת שהרי טימא מקדש יי', אבל הזורק כלים טמאים למקדש אפילו היו כלים שנגעו במת פטור מן הכרת, אבל חייב מלקות שנאמר ואם לא יכבס וגו' מפי השמועה למדו על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדיו לוקה ארבעים. 
הלכה יז
יראה לי שאינו לוקה אלא על בגדים שהן אב טומאה, כגון בגדים שנגע בהן זה הטמא למת שהן אב הטומאה כמו שיתבאר, אבל בגד שהוא ראשון אם הכניסו למקדש אינו לוקה עליו אבל מכין אותו מכת מרדות.

הזכרתי כאן פשט המשנה בכלים (לא שקלים - למרות שגם שם יש את הסוגיה בירושלמי), משום שדברי רבי שמעון מופיעים בתוספתא על כלים. המשנה מזכירה את קדושת הר הבית בכך שהכניסה למקום אסורה על זבים וזבות ונידות ויולדות. היא אינה מזכירה איסור כניסה למדרסות, ועל כן רבי שמעון המוסיף איסור זה, בפשטות חולק על התנא של המשנה. הרמב"ם פוסק כמו התנא של המשנה.

אין כל תלות בין דברי רבי עקיבא בשקלים לדברי רבי שמעון, כפי שעמדת על כך שהרמב"ם פוסק כרבי עקיבא ולא כרבי שמעון. הסברה של רבי שמעון יכולה להתאים לדעת רבי עקיבא "מקום טומאתו שם שריפתו", אך דעת רבי שמעון המרחיב זאת גם למאכלו ומשקו של מצורע, בהחלט אינה מוסכמת.

גם הרב עדס שהפנית אליו, לא רואה בכך טעם לאיסור בפני עצמו, ונטייתו היא לומר, שדעת רבי שמעון דחויה מההלכה, אלא שבצירוף סיבות אחרות בגללם הוא סובר שאין לעלות, כותב "אולי יש לחשוש גם לזה".

והכלל והעיקר. שכל זמן שאנו מחפשים את האמת, נעשה מאמצים לברר כל נקודה עד מקום שידינו מגעת. ונשתדל מאוד שלא לסמן מטרה, ולהקיף את העיגולים סביבה...

וכשהרמב"ם משמיט משהו שמפורש בחז"ל, זו כמובן סיבה טובה לחשוב שהוא סובר שזו דיעה שלא נפסקה להלכה.

אבל בדברים שהבאת, לא מפורש להפך. 

כלומר, אם הרמב"ם היה כותב שאסור להכניס מדרסות במחנה לויה, וכותב גם את ההלכה הזו, לא הייתה לנו סתירה.

היינו אומרים - במחנה לויה אסור להכניס מדרסות, ובמחנה שכינה כל בגד טמא.

אז בסופו של דבר, הנקודה ברמב"ם שהוא לא הביא את זה.

כתבתי פשט המשנה ב'שקלים', אבל התכוונתי למשנה ב'כלים'. 

במשנה של עשר קדושות בכלים, לא כתוב שאסור להכניס מדרסות לחיל, אבל גם לא כתוב שאסור להכניס מדרסות/כלים טמאים אחרים למחנה שכינה. [וגם לא לקודש הקודשים]. כך שוודאי שהיא לא עוסקת בדינם של בגדים טמאים. [כפי שכבר כתבתי, רק התבלבלתי בציון המקור].

לגבי הדברים בשקלים לא ראיתי שהגר"א כותב ששיטת ר"ש חריגה. הוא כותב שדברי ר"ש שהובאו להסביר את רבי עקיבה, 'לטעמיה אזיל' עם דברי ר"ש אצלנו.

אפשר לדון עד כמה יש יחס מחייב בין שיטת רבי עקיבה לשיטת רשב"י, אבל מאחר ששיטת רבי עקיבה נפסקה להלכה, אני רואה רק מקום לדיון על השאלה האם יש משם סייעתא לרשב"י, או לא, אבל אני לא רואה משם סיבה לפסוק שלא כרשב"י. אם יש דיעה שחולקת על רשב"י, היא דעת החולקים על רבי עקיבה שלא נפסקה להלכה.

בכל זאת, הרמב"ם לא מביא את זה.

באמת הרב עדס נוטה יותר שהעיקר להלכה הוא לא כדיעה הזו, [אם כי כנראה הוא רואה מקום לחשוש לה, ברמה מסויימת]. 

למעשה, הוא אוסר לגמרי עלייה להר הבית, מסיבות אחרות.

יש להעיר, שגם הוא לא מצא דעת תנאים שחולקת על רשב"י.

אני לא מתיימר לפסוק הלכה, ובפרט בנושאים אלה, ולא באתי לומר אחרת ממסקנתו, או ממסקנתם של אחרים שהקלו. 

אבל אני בהחלט יכול להבין אם פוסק הלכה יגיע למסקנה יותר מחמירה מהרב עדס בנושא הזה. 

רב גורן ועוד דנו בשאלה הזאת מי שמקיל וודאי שיש לו על מי לסמוך .

אבל מי שרוצה להחמיר שיטביל את הבגדים ישמור עליהם עד העליה ויעלה בהם להר הבית

ותבוא עליו ברכה .

אנשי הרבנות הראשית נבחרים גם בידי חילוניים , כמו ראשי ערים חילוניים כולל אנטי דתיים . גם ראש עיריית נתניה שבחדשות , היתה בין בוחרי הרבנים הראשיים ! 

יש שני טיעונים עיקריים נגד העלייה להר הבית:

א. הרבנות הראשית אוסרת, ואנחנו לא רוצים לצאת נגדה.

ב. הסיבה שבגללה הרבנות הראשית אוסרת - כי אם הם יתירו, אז אנשים עלולים לעלות בלי להקפיד על הגדרים הנכונים. יש פרדוקסאליות מסוימת בטענה הזו, כי מי שלא יקפיד לעלות בצורה הנכונה כנראה גם לא אכפת לו אם הרבנות אוסרת (וכן להפך).

יש מחלוקת האם קיימת קדושה בהר הבית ובתחום המקדש בימינו, כשהוא חרב. בכל מקרה צריך להחמיר בנושא, שהרי מדובר בכרת מדאורייתא, אבל רק רציתי להראות שהעניין לא כזה פשוט שיש איזשהו איסור בכלל.

הטענה של מורא מקדש לא רלוונטית, כי כאמור מדובר בהלכות ספיציפיות איך צריך להתנהג בהר הבית. חלק מההלכות האלו גם תקפות לבית כנסת, אז לא נלך לבית הכנסת?! ברור שכן, פשוט צריך ללמוד את ההלכה קודם.

העולים להר הבית מקפידים לטבול קודם, כדי שיכולו להיכנס להר. כמו כן מקפידים ללכת מסביב לתחום שאולי שייך למקדש עצמו, שאז לא די בטבילה. יש המון שיטות לאיפה בית המקדש עמד בדיוק, ומחמירים לפי כל הדעות הרלוונטיות (כמו בסוגיות הלכתיות, גם פה יש כמה שיטות לא סבירות שלא חוששים להן).

עד כאן לפן ההלכתי-טכני, ועכשיו לפן האידיאלי.

העולים להר סוברים שאי אפשר להמשיך עם המצב הקיים, שבו העם היהודי היושב בארצו מאפשר לגויים לדרוך ולרמוס את כל הקדוש לו. תחשבו איזה אבסורד זה שהפכו את הכותל, החומה החיצונית של ההר, ל"מקום הכי קדוש ליהודים"*, ועל הר הבית אי אפשר אפילו למלמל ברכה. המקדש שלי הוא על הר הבית, והערבים שמבזים אותי ואותו יצטרכו לצאת משם בסופו של דבר...

נסיים במדרש מהגמרא (אני מצטט כרגע מהזיכרון, אתם מוזמנים לחפש): "ציון היא דורש אין לה" - "מכלל דבעי דרישה"!

* חשבתי להוסיף פה שיש מחלוקת האם מקום הכותל הוא חלק מהר הבית או לא. לפי השיטה שאומרת שכן, אזי באמת יש קדושה מסויימת בכותל. אלא שלפי זה כל הציבור נכשל, בכך שהוא הולך ומשתטח על הכותל בלא לטבול לפני (כמו שעושים בעלייה להר הבית)...

בדיוק כמו מצוות מורא אב זה לא לברוח ממנו ...

לינק עם לקט מקורות בנושא :

https://drive.google.com/open?id=0B2W6GFfJFF2POG0zQ1hGdURTa0k

ממש ממש לא מאיפה שמעת את זה? כבוד הרב זצ"ל אמר שרק לחיילים מותר לעלות שהם בתפקיד הבטחון שלהם בהר והורה להם את סדר הטהרה ואך עולים ואיפה מותר להם ליהות ואיפה לא..........

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?