ונכון שאפשר להוכיח את התורניות מהתנ"ך- רבקה לבשה נזם...

זה פשוט לא מקובל בציבור התורני.

מדברת ממני...

שלא איכפת להן מההישתייכות, פשוט מאוד...

יש מצב שהן תמצאנה את הגבר המתאים להן- תורני בלי ניראות תורנית...

הכיפות הסרוגות גרמו לעזיבה של הדת?

העזיבה הייתה הרבה קודם, לדעתי בדיוק הפוך זה עצר את העזיבה.

שינויים הרבה פעמים מעידים על משהו פנימי בלב של האדם (לרעה או לטובה) 

וכשמוציאים את זה החוצה זה הופך להיות עובדה מוגמרת ופחות דבר משתנה, ובהחלט גם משפיע.

אז לא צריך לזלזל בשינויים (רב בישיבה שלי תמיד אומר שזה שמישהו בלי פאות לא אומר כלום, אבל אם הוא מוריד פאות זה בהחלט אומר).

הכיפות הסרוגות זה יותר מזה, זה בא לעצור משהו שכבר היה קיים בעולם.

אנשים הפסיקו לאכול געפילטע פיש כי זה נהיה להם מגעיל; לא כי משהו פנימי בלב שלהם השתנה. 

אתה רואה שבתקופת התנ"ך נשים (וגברים) הלכו עם נזמים. זה השתנה. למה? כי האופנה השתנתה. לא רואה סיבה שחזרתהּ עכשיו תהפוך להיות סמל למשהו פנימי ובעייתי. כולה שינוי אופנתי. 

צריך לבדוק כל דבר לגופו ולא לזלזל בשינויים.

אנשים שטענו שהשינוי הוא הרסני. 

אז יש שתי אפשרויות מבחינתי: להתייחס לשינוי וזה אומר להתנגד אליו, או להתעלם מהשינוי ולהיות אדיש אליו. 

כיוון שאני לא מוצא סיבה להתנגד, אני אדיש. 

לבדוק כל דבר לגופו

א. הרב קוק לא חידש את האפשרות לבדוק כל דבר לגופו. הרבה לפניו בדקו הרבה דברים לגופם. 

ב. אם יש שינוי שמתריע לי 'משהו פה מסריח' - אז אני לא אהיה אדיש אליו; שינוי אופנתי לא מתריע לי את זה (בדיוק מהסיבות שציינתי לעיל: פעם גברים הלכו עם שמלות, היום עם מכנסיים. פעם גברים הורידו שערות בכל הגוף, היום זה לא מאד מקובל, בלשון המעטה, וכן הלאה וכן הלאה) - ולכן באופן גורף אני לא רואה סיבה להיבהל מזה. השינוי הזה פשוט לא מטריד אותי, מה אני אעשה.

ג. בטח הצהרות כמו "ככה זה תמיד מתחיל... רק משינוי קטן אחד" - שזו היתה התגובה שלה הגבתי בהתחלה - איננה מעידה על 'בדיקת כל דבר לגופו', אני מקווה שאתה מסכים. כמו כן הטענה ש"כל דבר" מתחיל ככה - שזו היתה התגובה שלך - איננה סמל ומופת לטענה שצריך לבדוק כל דבר לגופו. בטח לא כשמנחיתים את זה לדיון בשרשור שעוסק בסוגיה ספציפית. רוצה לבדוק כל דבר לגופו? אז תבדוק את המקרה הספציפי הזה לגופו, ואל תאמר לי "ככה זה תמיד מתחיל" שזו טענה מכלילה בהגדרה. 

א. החרדים מפחדים מכל שינוי "חדש אסור מן התורה", ואני חושב שהרב קוק חידש שלא 

    צריך להיבהל מכל שינוי.

ב. לא אמרתי שצריך להיבהל אלא לבדוק

ג. "ככה זה תמיד מתחיל... רק משינוי קטן אחד" ו"כל דבר" זה ביטויים,

    בסה"כ הגבתי למה שכתבתה "ששינויים הם שינויים, ותו לא" (שזה גם הכללה)

    ורציתי לכתוב שלדעתי לא צריך לזלזל בשינויים אלא לבדוק אותם. 

לטוב או לרע.

לגבי מעבר למכנסיים במקום שמלות איני יודע, אבל האחרים כמעט בוודאות היו חלק משינוי עמוק יותר.

יהודים בגולה גם לא נולדו עם שטריימל. גם זה פשוט היה האופנה מתי שהוחלט להכניס את זה גם לקהילות היהודיות. וגם הפראק. 

ו'שינוי עמוק' לא אומר שהוא לרעה; וגם לא אומר שהוא קשור לשינוי האופנתי... זה שחלו תהליכי עומק בחברה - זה תמיד קורה, גם עכשיו, גם במקומות שבהם בחורות דתיות לא מעיזות לשים נזמים. זה לא אומר שזה קשור ללבוש, וזה לא אומר שצריך לפחד מהשינויים האלה - וזה בדיוק מה שכתבתי (לא כתבתי שכל אלו לא לוו בכלום, אלא שלא לוו בהתדרדרות רוחנית; אם אתה כבר נכנס לפרטים - אז כנס לפרטים גם במה שאני כתבתי). 

אגב - המעבר למכנסיים היה בעקבות מפגש עם התרבות הפרסית. בפועל המכנסיים בסופו של דבר כבשו את העולם, ורק בחברות מאד מסורתיות נותרה השמלה לבוש רשמי גם של גברים. 

אבל אני אומר שכשיהודי החליט להפסיק ללכת עם שטריימל, וללבוש לבוש שנחשב אז כמודרני יותר, הוא ידע שהוא בוחר לאפיין את עצמו באופן מסויים, ושאם הוא יישאר ללבוש קפוטה ושטריימל הוא יאופיין באופן אחר. [כמדומני, שהשינוי הזה, לעיתים קרובות, לווה בהתדרדרות רוחנית].

כשנער החליט ללבוש כיפה סרוגה במקום ברט, הייתה בזה אמירה שהוא רוצה לאפיין את עצמו כדתי לאומי. [בתקופה שבא הייתה נטייה לאנשים להתבייש בדתיותם].

כשמישהו לעבור מכיפה סרוגה רגילה לכיפת צמר גדולה, זה בד"כ לא כי קר לו בראש, אלא מסיבות אחרות.

אם נער חרדי בוחר ללבוש ג'ינס, יש בזה אמירה משמעותית, למה הוא רוצה להשתייך ולמה לא.

לא כל שינוי הוא לרעה, חלק מהשינויים כן.

לנידון הספציפי של נזם איני רוצה להתייחס.

ושינוי תרבותי אינם ירידה רוחנית. זה מה שאמרתי, זה מה שאתה אמרת, ולמעשה בכל רגע ורגע הם מתרחשים בכל זהות ותרבות (ובדיוק מה שאמרת על השטריימל אפשר גם להגיד על מי שהתחילו ללבוש מכנסיים). אני לא מבין איפה הוויכוח. 

מישהו אחר פה בשרשור הגדיר את זה היטב: כל שינוי אופנתי נתפס כ'ערעור' עד שהוא הופך לנורמה. הבעיה היא כשמתחילים לומר שזה 'ערעור' על העיקר, כשזה בסך הכל ערעור על ביטוי תרבותי מסוים של  אותו עיקר. 

אוסיף ואומר: ברור שמי שאינו רואה עניין לערער על הביטויים התרבותיים הנוכחיים של הזהות שלו לא יצא עם מישהי שכן רואה עניין כזה; מיותר לחלוטין שהם ינסו בכלל - בזבוז זמן ואנרגיות. אבל ההגדרה של האחד כנחות יותר מחבירו - היא הבעייתית בעיניי. ומן הבחינה הזאת הדוגמאות שהבאתי משקפות את זה במדויק, ואני מניח שגם אתה מסכים שכיפה סרוגה או ויתור על פראק אינם מעידים על רמה רוחנית נמוכה יותר. 

מאחר שנדמה לי שאני יודע מה ההקשר התרבותי שבו הפסיקו ללבוש שטריימל, אמרתי עליו את מה שאמרתי.

אני לא יודע האם כל שינוי לבוש קשור לשינוי תרבותי, נראה לי שלא, יש גם גורמים אחרים.

אם יש שינוי לבוש, שקשור לשינוי תרבותי, יש לדון לגופו את השינוי התרבותי שעליו מדובר, לטוב או לרע.

אם זה שינוי רע, לא נכון להזדהות איתו, גם במאפיינים החיצוניים.

אם שינוי הלבוש יהפוך לנורמה, ייתכן מאוד שהוא יאבד את ההקשר התרבותי המקורי.

לא זכור לי שראיתי בחורה דתייה עם זה,

לדעתי ברור שזה מעיד על הרמה התורנית שלה.

ואני לא מחשיבה חצאית ארוכה בתור דוסית

יש גם הרבה נשואות תורניות עם נזם.

ענין של סגנון, וטעם, אני מניחה.

בעיני ממש לא מדד לכלום.

בטח שלא לרמת תורניות.

זה כמו שכשאני הייתי נערה ועשיתי חור שני באוזן זה היה נחשב איזה משהו לא דוסי.

והיום- כמעט לכולן יש...

עשו לעבד שלא רצה לצאת מאדונו, אז נתנו לו להישאר אבל הענישו על זה שהוא שמע את עשרת הדיברות ואמור להיות עבד של ה' והוא רוצה תוספת של אדון?!

מקווה שאני אמרתי את הטענה נכון...

אני רק אומרת שיש עוד דעות לעגילים... זה לא שהעגילים בטוח מותר ויש שאלה על הנזם, ויכול להיות שגם לנזם יש דעות שזה מותר, מי שרוצה שתשאל את הרב שהיא תמיד שואלת...

לא הלכתי לברר את הנושא, אפילו לא חשבתי שיש בעיה, פשוט פעם דיברתי עם מישהי וזה עלה, הבנת? אחרי שזה עלה, בררתי את זה מבחינה תורנית,

ונזם אף פעם לא בררתי כי אין לי את הרצון לזה, רק לי זה נראה שהמראה הוא לא מראה תורני ולכן בת שאני אראה עם נזם אני אצטרך יותר להשתכנע מהפנימיות שלה בשביל להאמין שהיא תורנית וכזו שבלי נזם ונראית תורנית אני אצטרך להשתכנע מהפנימיות שלה שהיא לא תורנית, מבינה?

מקווה שהסברתי נכון ואני לא מקפיצה עלי את כולם.

למרות שאני חושבת שכיום נזם זה יותר גרוע מעגילים, אבל אולי זה נכון עוד לא השתכנעתי...

ובע"ה מחכה ליום שנהיה ראויות, ולא בגלל הנזם, אני לא חושבת שאני אשים את זה גם אז, פשוט כי העולם אז יהיה טוב יותר ומלכות ה' תהיה גלויה לכולם.

[משמע קצת מהלשון, לפחות בחלק מהנוסחאות, שגם בבבל היה מנהג שקשור לטבעת, אבל זה לא היה הקידושין עצמם].

ובהמשך תקופת הגאונים, גם בבבל היה נהוג לקדש בטבעת.

[מופיע בתשובות הגאונים וברס"ג].

נדמה לי שיש אפילו סיפור על אחד שנודה כי קידש במטבע

לא התכוונתי שנעלבתי, הכל בסדר פשוט רציתי להיות בטוח.

על אחרי החתונה?

זה בהחלט נראה לי מוזר...

מדובר פה על צניעות, וזה הרבה פעמים מושפע מאיך אנשים 

מסתכלים על זה.

נזם לבחורה, מה דעתכם/ן? 

גברים.. 

בנות

שאלה לבנות, בנים לא להגיב בשום אופן! 

האם זה מוריד? - לא בדווקא, אבל זה אולי מעיד.

אם היא עושה את זה בתור התרסה וכדי להוכיח לעצמה ולסביבה שלא אכפת לה לבעוט במוסכמות אז זה גם יכול להוריד.

האם זה מוריד? - לא בדווקא, זה תלוי בנורמה החברתית ומאיזה מקום זה מגיע (אם מרצון פשוט להתייפות או מרצון לבלוט בצורה פרובוקטיבית).

אם היא עושה את זה מתוך התרסה וכו' אז למרות שזה לא בגלל שהיא רוצה למשוך תשומת לב זה עדיין יכול להעיד על רמה רוחנית (תלוי נגד מה היא מתריסה, זה גם יכול סתם להעיד על ילדותיות אם זה כנגד ההורים למשל. תלוי בעניין ובגיל).

נראה לי שבאופן כללי התשובה היא כן.

ואולי משנה (כביכול) כי זה רק הוא שופט והוא כתב את התורה 

זהו שהשליחים של הקב"ה בעולם להסביר  את רצון ה' הם הצדיקים ות"ח בדור (תניא בכמה וכמה מקומות)

אם לא כך אז אני חושב שאני הוא המבין מהו רצון ה' ותראי מה כתבתי בסוף השרשור מהו רצון ה' 

(הוא לא אומר את זה במילים האלה) לאכול הרבה (יותר ממה שצריך לחיות)זו ירידה רוחנית?

אדם שהולך אחרי הרצונות שלו האישיים או חיצוניות אחרת והנאות העולם החיבור שלו עם הקב"ה חסר 

למה??

כי רצון ה' זה להיות במה שיותר רוחני כמה שיותר לעשות רצונו 

ורצון ה' מתבטא במה שנצרך רק לעבודתו ית' 

וכמו שאמרתי האסור אסור המותר מיותר 

וזה כוונתו של הביטוי הזה: כוונת הבריאה היא לעשות לה' דירה כאן בעולם ורק מה שקשור לרוחניות מביא לזה ולכן מה שאסור זה ברור שזה אסור כי הוא סותר את כוונת הבריאה אותו הדבר בדיוק דברים מיותרים הם גם אסורים שהרי אינם משלימים את כוונת הבריאה אלא את הרצון העצמי שלנו 

קוראים לזה בעברית תקינה עבודה זרה ל"ע אני עובד מישהו זר - את עצמי

אני לא חושב שצריך ללכת לפי איך שנראה בחוץ 

אלא מוסיף ביראת שמים או לא 

כמו שאמרתי ע"פ הפתגם :האסור אסור והמותר מיותר 

כי זה לא עושה דירה לה' בעולם הזה

http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&orderby=3&q=%D7%A0%D7%96%D7%9D+%D7%91%D7%90%D7%A3&cat=1

ע"פ מדד רוחני תקראי מה כתבתי בסוף השרשור 

ןתביני

שער היחוד והאמונה של הרב יואל כהן תקראי בהקדמה הוא אומר את מה שאמרתי 

או תסתקלי בוף השרשור מה שכתבתי 

וברור שזה לא במדד של העולם אלא של רצון ה' האם זה מקדם אותי או לא אם לא זה לא נצרך מיותר- אסור

אבל לא הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת בשביל האפשרות שהיא באמת צדיקה,

הולכים אחרי הרוב.

מבחינתי נזם מעיד על משהו, אז אני לא יצא אם מישהי כזאת בשביל שאולי

אחרי כמה פגישות אני יגלה שהיא צדיקה (ואז זה אולי בסדר), כי לדעתי הרוב לא כאלה.

לא יודעת...הנשמה מאירה.

אבל כל הדיון פה עושה לי חשק לעשות נזם באף . למה? כי זה יפה חיצונית לדעתי. 

כולנו מתנהגים במובן זה או אחר לפי מה שהחברה שלנו חושבת,

ככה זה, וזה לא בהכרח שלילי.

מה לעשות שאנחנו בני אדם וחשוב לנו מה חושבים עלינו.

אבל אם היא שואלת אז כנראה שלה זה חשוב.

ולכן לא צריך להתעצבן אל זה

סתם חבל

עובדה שיש פה גם הרבה בנים ובנות שחושבים אחרת,

כולם דוגמה אישית. 

בס"ד

יש שיאמרו שירידה רוחנית  עשויה להוביל לנזם.

 רמה תורנית יכולה לבוא לידי ביטוי בדברים מאד שונים.

יכול להיות שיש בחורה צדיקה וכ' וזה פשוט הטעם שלה.

אבל אצל חלק גדול בציבור זה מתפרש (לאו דווקא בצדק) כמישהי פחות תורנית.

אז כאן זה לשיקולך.

לפעמים גם אם משהו מצד עצמו לא בעייתי,

אם הוא מתפרש ככה ראוי להימנע.

נניח שרשרת מגן דוד לבן.

מקובל אצלינו שבנים תורניים לא עונדים שרשראות.

ובנים שכן לרוב מתויגים כערסים.

יבוא מישהו מאד ציוני שמתחשק לו מגן דוד ענק על הלב,

שרשרת רצינית כזאת, מאהבתו את עמו וכ'.

כדאי לו לשים?

לאכול הרבה (יותר ממה שצריך לחיות)זו ירידה רוחנית?

אדם שהולך אחרי הרצונות שלו האישיים או חיצוניות אחרת והנאות העולם החיבור שלו עם הקב"ה חסר 

למה??

כי רצון ה' זה להיות במה שיותר רוחני כמה שיותר לעשות רצונו 

ורצון ה' מתבטא במה שנצרך רק לעבודתו ית' 

וכמו שאמרתי האסור אסור המותר מיותר 

וזה כוונתו של הביטוי הזה: כוונת הבריאה היא לעשות לה' דירה כאן בעולם ורק מה שקשור לרוחניות מביא לזה ולכן מה שאסור זה ברור שזה אסור כי הוא סותר את כוונת הבריאה אותו הדבר בדיוק דברים מיותרים הם גם אסורים שהרי אינם משלימים את כוונת הבריאה אלא את הרצון העצמי שלנו 

קוראים לזה בעברית תקינה עבודה זרה ל"ע אני עובד מישהו זר - את עצמי 

אני רק בא להבהיר שכל מה שאנחנו עושים הוא התעסקות ענקית עם העולם הזה בלי התחשבנות אמיתית בה' לצערי 

אנחנו דור מאוד מבולבל

נראה לי שזה מחלוקת בגמ' על מה הקורבן,

אבל בכול מקרה ברור שזה השיטה של הרב קוק, והרבה אחרים 

במיוחד בדורות האחרוניםץ

אני שכחתי את הגלידה שאכלתי אתמול ובמיוחד את הטעם שלה

אבל אם זה לא הוסיף לי בעבודת ה' זה הוריד אותי 

אבל זה בהחלט רמה גבוהה לחיות ככה.

נתחיל 

לא קופצים (יש דרך)  אבל מתחילים לעבוד בשביל זה הגענו לכאן

לא??  

אבל קודם צריך להיזהר מאיסורים ממש ורק אח"כ

לבדוק כל הזמן אם מה שאני עושה מוריד או מעלה.

אם נקדים את המאוחר זה רק יזיק.

היא דברה על דוסות ברמות על שעושות את זה 

וחוץ מזה צריך להשתדל בז בלי קשר

אולי לא להתחיל לירות לכל הכיוונים אבל לפחות צריך נסות לחשוב אם זה נצרך או לא 

דבר שהוא בצורה הנורמלית כמו למשל לאכול כי אני רעב אף שאני לא חושב שאני עושה דירה בעולם הזה לה'  אז סבבה אבל דברים שלא נצרכים אז הם מיותרים כי אני מתחיל לחשוב מה אני רוצה 

בבקשה בספר תורת מנחם לרבי מלובביץ חלק יח עמ' 155 

ותגיד מה אתה מבין משם 

סבבה ?!

יש עוד מקורות לזה רק שם זה נכתב ממשהו שהיה חי עד לא מזמן ובצורה יפה מאוד תבדוק

בספר "טללי חיים" של הרב החלבן,על פרשת מטות.

מומלץ בחום!

הוא מסביר את עניין הנדרים, לכאורה יש מצוות ויש איסורים שצריך לקיים אז למה

יש אפשרות לאדם לנדור נדר ואז זה ממש הופך לו לאסור?

ההסבר זה שיש הרבה דברים שהתורה השאירה אותם על "רשות",

כמו כמה לאכול, כמה לבלות (ונזם באף לפי חלק מהאנשים פה),

ה' יתברך יודע שלא כל בני האדם שווים ולא כל הזמנים שווים,

לכן יש דברים שאין בהם הגדרות מדויקות.

אבל ה' יתברך רוצה שאנחנו נחשוב ונתקדם לפי מה שמתאים לנו לקבל על עצמנו,

כמובן שקודם כל צריך להקפיד על תרי"ג מצוות.

וזה החידוש של נדרים, למרות שלא כדאי לקבל על עצמך בנדר חומרות ("טוב שלא תנדור...")

אבל בלי נדר זה אפילו חובה ("קדושים תהיו").

הרב מביא גם את פרק י"ג במסילת ישרים שמדבר בדיוק על זה.

שנזכה!! 

בא נחשוב רגע אם היינו רואים שהבעש"ט או הגר"א רבי נחמן ואחרים היו שמנים מה הייתם אומרים שזה בסדר?

זה אותו הדבר במידה כזאת או אחרת 

תראה את האדמו"ר מבעלז ,והוא לא אוכל הרבה  

עייני ערך נוצרים.

תלוי מאיפה זה מגיע בנפש. 

איזה תנועה בנפש מובילה את המהלך של ההחלטה לעשות נזם.

"אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

לכן תפילה מן הסתם לא תוריד ונזם אולי כן.

הרב כותב נדמה ל ישזהבשמונהקבצים שיש אפשרות להוריד את עצמי בתפילה וזה ע"י שאחשוב שבזכות עצמי התפילה התקבלה

וגם אז עדיף אני חושב שעדיף שימשיך להתפלל

"מתוך שלא לשמה"

ימשיך להתפלל אלא שהענין הוא שזה מוריד ולא מעלה (תפילה כזו)

אבל בגדול צריך להתרחק ממעשים שיכולים להוריד, גם אם אין לך כוונה שלילית, לעומת תפילה...

אני מקווה...

ואת האף- עכשו מובן איך התופעה מתפשטת.. הן כולן חושבות שזה יפה? או שזה טרנד שנחשב אינ וכאילו לא דוסי מיושן?

שלא מתאימות וזה ישפיע עליך.

אתה כן מסכים שזה משפיע

נגיד את זה ככה. אם תשים כיפה בגודל של חבית אתה לא נקרא ירא שמים.

מי שלא הולכת צנוע היא בד"כ פחות שומרת תורה ומצוות מבחורה שהולכת צנוע לגמרי. אבל לא בגלל הבגדים היא פחות דתיה, בגלל שהיא פחות דתיה הבגדים שלה פחות צנועים

הרבה פעמים שינויים חיצוניים שלא בהכרח הגיעו מכוונה מסויימת

משפיעים על האדם לטובה או לשלילה,

בטח בדוגמה שכתבת (בגדים לא צנועים) שזה ממש עברה "עברה גוררת עברה".

בד"כ זה מעיד איפה נמצא 'הראש שלה', בעולם הסלפי או בעולמה של תורה.

אמנם אני מאמין שיש דוסיות שבאמת עושות את זה בקטע של ניראות וטיפוח נטו. ועדיין פחות מתחבר לסגנון...זה בא ביחד עם טיפוס תוסס כזה...

אני מכירה מלא נשים נשואות, תורניות, מתפללות כל יום,

אמהות טובות , נשואות לאנשים תורניים, 

והנקודה הפיצית באף שלהן, לא באה להתריס שום דבר,

זה סתם יפה בעיניהן . זה לא שיש להן איזה חישוק שאריה יכול לקפוץ בתוכו. ממש לא חושבת שזה מוריד למישהי ברמה התורנית.

עגיל בגבה / בשפה / בטבור / בלא יודעת איפהשהו מוזר אחר ,

זה כן מוריד, כי זה סוג של להשחית את הגוף, פירסינג בגבה זה משהו לא בריא וכואב,

פירסינג בשפה או בטבור זה משהו שמזוהה עם בנות פרחות כבדות, לא יצא לי לראות מישהי חילונית

ערכית עם פירסינג בשפה או בטבור. תמיד אלה שהכרתי היו בנות פרובלמטיות.

אליקס לדעתי כיום כן פחות מקובל בציבור התורני-גוזמבות. אני לא הייתי רוצה שהבת שלי תבוא לי אם אליקס כשהיא תגדל, פשוט כי לדעתי זה סתם לחורר את הגוף במקום שזה יכול להיות לא נעים וכואב לעשות עגיל. ועדיין, פעם גם חור שני היה לא מקובל, והיום כן.

אבל מי קובע מה זה תורני? רק חרדל"ית עם חצאית מטאטא , חולצת-חנק וגרבי כותנה עם סנדלים היא תורנית ממש ? למה מישהי בסיגנון בנ"ע שמתפללת כל יום, מקפידה על ההלכות ממש ועדיין ההשקפת עולם היא פחות סגורה והיא מתלבשת לפי ההלכה אבל לא מחמירה בגרביים וחצאיות ארוכות, היא "פחות תורנית" ?  ,

אז 'תורני' זה מי שנראית בדיוק כמו אשתו של הרב מלמד. 

ב. הטענות בשרשור הזה אינן ענייניות יותר מהתגובה שלי. צר לי. 

ג. זה לא בהכרח דבר שלילי. לכל 'קהילה' יש זכות להתאגד. פשוט מומלץ שהקהילה תהיה מודעת לכך שיש עוד כמה דברים מחוץ לה (ומסתבר שלא כולם מודעים לכך). 

די להתפלספויות... זה מנהג גויים, מעיד שהראש במראה, בסלפי, במיץ של ההבלים.. נו שויין, כיפות סרוגות.. זה בא ביחד עם חצאית שנהיית מיני בישיבה ועיקומי הלכה (כן כיסוי לא כיסוי סרט קשתית... זה גם כיסוי לא?) הקיצר, מי שעובד את השם בחיים אלו לא צריך עגילים באף, הוא צריך מידות טובות וספר הלכות טוב וגם דיבור עם השם יום יום. לכי על זה..

מה שתגידי

הפסוק בא לומר שדברים טובים חיצוניים הם לא העיקר, אפילו שהם טובים כשלעצמם.

"נזם זהב (=דבר טוב אבל לא...) באף חזיר" דומה ל- "אשה יפה (דבר טוב אבל לא...) וסרת טעם".

אני בטוח שאת מסכימה שרבקה אמנו לא הייתה עם ראש במראה, בסלפי ובמיץ של הבלים נכון? וגם לא כל שאר אמותינו שהלכו עם נזמים כמו שמופיע הרבה בתנ"ך ובחז"ל...

"עיקומי הלכה"? איזה איסור הלכתי יש בזה?

חבל סתם לעוות את הפסוקים וההלכה... נו שויין, בורים מתנשאים... זה בא ביחד עם הוצאת שם רע, שנאת חינם ועיקומי הלכה ומקראות...

התנשאות דוחה!

(מה שמזכיר את זה - חרדי הוא נטול אידאלים??! גזענות והתנשאות דוחה!, וכמו שאמרו רבותינו "קשוט עצמך אח"כ קשוט אחרים")

אבל במקרה הזה אין קשר לימנו, כבר כתבו פה שזה אופנה,

ועל זה אפשר להתווכח מה זה מעיד בימנו.

זה מראה שאין בנזם בעיה עצמית, מכאן אפשר לדון אם זה מעיד משהו או לא ע"פ הנורמה בזמנים ומקומות מסוימים.

אם היא טוענת שמי שעונדת נזם היא "סרת טעם" ודומה לחזיר (ועוד "מוכיחה" את זה מפסוק) אז בהחלט יש מקום להביא ראיות הפוכות מהתנ"ך.

אני לא יודע למה היא התכוונה בפסוק,

 אבל לא אהבתי את מה שכתבת לה. 

אם גבר שחי בדור שלנו, יחביא את אשתו באוהל (ע"ע שרה אימנו), הוא ייחשב לתמהוני. אם גיורת שחפצה להתחתן עם יהודי, תתגנב אליו למחסן (ע"ע רות המואבייה), הסביבה תרים גבה. כנ"ל עניין הנזם או כל דבר אחר שרווח אז ונחשב למשהו חריג בנוף הדתי היום.

ומרוב תגובות אין לי כח לפרט.

אני עם כיסוי ראש מלא, בלי פייסבוק, שונאת את תרבות הסלפי. אה ועם נזם.

מילא אני, אבל בעלי?

צדיק יסוד עולם. פאות ארוכות ושמירת העיניים זו רק ההתחלה.

מ"נזם באף" (לתגובת ה"הריונית"), גם לשיטתך שחושבת שזה דבר רע אצל כל מי שזה אצלה. כי נזם מצד עצמו אינו איסור, והיו תקופות שכך נשים הלכו. ובוודאי שאין כל השוואה בין הדבר הזה ללבוש קצר מידי או כיסוי ראש שאינו תואם-הלכה.

אבל הוצאת שם רע, בוודאי על ציבור, זה איסור גמור. התרבות של לומר "דיבור עם השם יום יום" כשהיא מחליפה הלכות מפורשות, אינה יותר טובה ממה שאת מבקרת.

[אגב, הפסוק שהבאת מראה בדיוק ההיפך. הוא אומר שאשה יפה וסרת טעם, דהיינו יופי חיצוני בלבד, זה כמו נזם זהב באף חזיר. משמע, שזה היה תכשיט מקובל, ושאשה שהיא יפה ועם טעם, עם מידות טובות, אז זה מתאים כמו נזם זהב באף אשה ולא באף חזיר...]

לא שאני אומר שכך צריך או טוב ללכת. זה כבר תלוי למה זה בא, ומה מנהג המקום.

המרכיב הכי חשוב בבחורה הוא מידת היראת שמיים שלה. זה הדבר העיקרי שצריך לעניין אותך, זה מה שיילך איתך לאורך כל הדרך. האם הבחורה יראת שמיים באמת? כיצד ניתן לדעת? זו שאלה שצריכה יותר הסברה מאשר בפורום וכדאי להתייעץ עם מבינים. העגיל בגדול הוא סימן לא טוב אך יכול להיות שזה נובע מתמימות, האם היא באה מרקע דתי באמת? אולי היא בשלבי בתקרבות ולא מודעת לעניין?

יש לה עגיל בכל אוזן ואחד נוסף קטן ומתוק באף.

הוא לא מונע ממנה ללמוד תורה או להתפלל או חלילה להיעלב משטויות שאנשים אומרים פה בפורומים.

זה רק חור.

לכל מייבאי הפסוקים למיניהם ישנו נזם שאכן אסור מן התורה וזה "נזם שור" שעובר במחיצת האף מכיוון שהוא באמת נהוג על בהמות וזה לא לכבודנו.

משום מה הרמה התורנית כיום לא נמדדת לפי כמה אני מקפידה על קיום ההלכות או כמה אני לומדת תורה אלא לפי אורך חצאית סוג טלפון מי החברים שלי וכמה עגילים יש לי בפרצוף וזו בושה לממסד התורני שממבט סוקר מבחוץ אנשים חושבים שהם יכולים לקרוא את הלב והכוונות של בנאדם..

 אם אלו אנשי הציונות הדתית וערכה הראשי הוא "שפוט ככל יכולתך" אני מתחילה כבר עכשיו לחפש לי אלטרנטיבה.

לסיום. אני אוהבת את הנזם שלי.. ומעולם לא יצא לי להצתלם 'סלפי' הנוקיה שלי לא מאפשר את זה...ואם מישהו יחליט לסנן אותי בגלל עגיל זה רק אומר שהוא גם ככה לא חולק איתי תפיסת עולם כללית ולא ממש יהיה אכפת לי שהוא לא יעמוד לצידי מתחת לחופה.

הציבור שלנו דווקא מאוד פתוח, החרדים לא נראה לי יותר פתוחים

אין לי נזם ולא קראתי את שרשור הפסוקים.

לראייתי נזם משדר סגנון מסויים.

גם נעלי עקב משדרות...

והבחורות, היחידות סביבי, שאני מכירה עם נזם באמת מתוקות, מקפידות על התבודדות (מעריכה) ויראות שמים כנראה (אני עדיין לא אלוקים)..

וזה עדיין סגנון..

אם היינו מלאכים או בוחני כליות ולב הכל היה פשוט יותר. 

אבל אנחנו לא. ואף אחד אחר לא.

אז מה נשאר? 

הצורה החיצונית, כמה שזה רדוד, לא חכם וגם ברב הפעמים לא נכון..

כל הופעה של אדם משדרת משו לאדם אחר מנקודת מבטו.

ובכל מקום אתה מידי לאיזשהוא כיוון. למעלה, למטה, ימינה שמאלה.... לפי המקום של מי שרואה אותך.

ששופט ביחס לעצמו.

אם ה' שם אותנו בחברת בני אדם, ששופטים על פי החיצוניות, כנראה שאנו צריכים להבין את זה ולא לנסות להילחם. כי זה כנראה לא הולך להשתנות, כמו עוד הרבה דברים.

אז לפני שיוצאים מהבית לבדוק אם אנחנו משדרים על הגל הנכון.. ואם לא, לדעת שזו בחירה ש-ל-נ-ו ולא של אף אחד אחר.

בהצלחה!!

"כל מה שנמצא בשפע אצל הלא-דתיים וטרם אומץ ע"י מרבית הדתיים, תמיד יסמל את הדתי שעושה את זה כפחות דתי". יש הרבה חילוניות עם פירסינג ומעט דתיות = דתייה שעושה פירסינג, תקוטלג (די בצדק, האמת) כפחות דתייה.

קצת הגזמה להגיד שנזם הוא סימן היכר של דתיות..

"מוריד לבחורה את הרמה התורנית"...

נזם לא יכול להוריד לבחורה רמה תורנית, כי הרמה התורנית אינה תלויה בו. 

האם זה כדאי ונכון לשים, מה זה מבטא בעיניה, מה זה משדר לסביבה - אלו כבר שאלות אחרות. והתשובות עליהן לפעמים גם משתנות לפי הבחורה וסביבתה.

הרמה התורנית שלה לדעתי לא יורדת בגלל נזם באף.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון