ונכון שאפשר להוכיח את התורניות מהתנ"ך- רבקה לבשה נזם...

זה פשוט לא מקובל בציבור התורני.

מדברת ממני...

שלא איכפת להן מההישתייכות, פשוט מאוד...

יש מצב שהן תמצאנה את הגבר המתאים להן- תורני בלי ניראות תורנית...

הכיפות הסרוגות גרמו לעזיבה של הדת?

העזיבה הייתה הרבה קודם, לדעתי בדיוק הפוך זה עצר את העזיבה.

שינויים הרבה פעמים מעידים על משהו פנימי בלב של האדם (לרעה או לטובה) 

וכשמוציאים את זה החוצה זה הופך להיות עובדה מוגמרת ופחות דבר משתנה, ובהחלט גם משפיע.

אז לא צריך לזלזל בשינויים (רב בישיבה שלי תמיד אומר שזה שמישהו בלי פאות לא אומר כלום, אבל אם הוא מוריד פאות זה בהחלט אומר).

הכיפות הסרוגות זה יותר מזה, זה בא לעצור משהו שכבר היה קיים בעולם.

אנשים הפסיקו לאכול געפילטע פיש כי זה נהיה להם מגעיל; לא כי משהו פנימי בלב שלהם השתנה. 

אתה רואה שבתקופת התנ"ך נשים (וגברים) הלכו עם נזמים. זה השתנה. למה? כי האופנה השתנתה. לא רואה סיבה שחזרתהּ עכשיו תהפוך להיות סמל למשהו פנימי ובעייתי. כולה שינוי אופנתי. 

צריך לבדוק כל דבר לגופו ולא לזלזל בשינויים.

אנשים שטענו שהשינוי הוא הרסני. 

אז יש שתי אפשרויות מבחינתי: להתייחס לשינוי וזה אומר להתנגד אליו, או להתעלם מהשינוי ולהיות אדיש אליו. 

כיוון שאני לא מוצא סיבה להתנגד, אני אדיש. 

לבדוק כל דבר לגופו

א. הרב קוק לא חידש את האפשרות לבדוק כל דבר לגופו. הרבה לפניו בדקו הרבה דברים לגופם. 

ב. אם יש שינוי שמתריע לי 'משהו פה מסריח' - אז אני לא אהיה אדיש אליו; שינוי אופנתי לא מתריע לי את זה (בדיוק מהסיבות שציינתי לעיל: פעם גברים הלכו עם שמלות, היום עם מכנסיים. פעם גברים הורידו שערות בכל הגוף, היום זה לא מאד מקובל, בלשון המעטה, וכן הלאה וכן הלאה) - ולכן באופן גורף אני לא רואה סיבה להיבהל מזה. השינוי הזה פשוט לא מטריד אותי, מה אני אעשה.

ג. בטח הצהרות כמו "ככה זה תמיד מתחיל... רק משינוי קטן אחד" - שזו היתה התגובה שלה הגבתי בהתחלה - איננה מעידה על 'בדיקת כל דבר לגופו', אני מקווה שאתה מסכים. כמו כן הטענה ש"כל דבר" מתחיל ככה - שזו היתה התגובה שלך - איננה סמל ומופת לטענה שצריך לבדוק כל דבר לגופו. בטח לא כשמנחיתים את זה לדיון בשרשור שעוסק בסוגיה ספציפית. רוצה לבדוק כל דבר לגופו? אז תבדוק את המקרה הספציפי הזה לגופו, ואל תאמר לי "ככה זה תמיד מתחיל" שזו טענה מכלילה בהגדרה. 

א. החרדים מפחדים מכל שינוי "חדש אסור מן התורה", ואני חושב שהרב קוק חידש שלא 

    צריך להיבהל מכל שינוי.

ב. לא אמרתי שצריך להיבהל אלא לבדוק

ג. "ככה זה תמיד מתחיל... רק משינוי קטן אחד" ו"כל דבר" זה ביטויים,

    בסה"כ הגבתי למה שכתבתה "ששינויים הם שינויים, ותו לא" (שזה גם הכללה)

    ורציתי לכתוב שלדעתי לא צריך לזלזל בשינויים אלא לבדוק אותם. 

לטוב או לרע.

לגבי מעבר למכנסיים במקום שמלות איני יודע, אבל האחרים כמעט בוודאות היו חלק משינוי עמוק יותר.

יהודים בגולה גם לא נולדו עם שטריימל. גם זה פשוט היה האופנה מתי שהוחלט להכניס את זה גם לקהילות היהודיות. וגם הפראק. 

ו'שינוי עמוק' לא אומר שהוא לרעה; וגם לא אומר שהוא קשור לשינוי האופנתי... זה שחלו תהליכי עומק בחברה - זה תמיד קורה, גם עכשיו, גם במקומות שבהם בחורות דתיות לא מעיזות לשים נזמים. זה לא אומר שזה קשור ללבוש, וזה לא אומר שצריך לפחד מהשינויים האלה - וזה בדיוק מה שכתבתי (לא כתבתי שכל אלו לא לוו בכלום, אלא שלא לוו בהתדרדרות רוחנית; אם אתה כבר נכנס לפרטים - אז כנס לפרטים גם במה שאני כתבתי). 

אגב - המעבר למכנסיים היה בעקבות מפגש עם התרבות הפרסית. בפועל המכנסיים בסופו של דבר כבשו את העולם, ורק בחברות מאד מסורתיות נותרה השמלה לבוש רשמי גם של גברים. 

אבל אני אומר שכשיהודי החליט להפסיק ללכת עם שטריימל, וללבוש לבוש שנחשב אז כמודרני יותר, הוא ידע שהוא בוחר לאפיין את עצמו באופן מסויים, ושאם הוא יישאר ללבוש קפוטה ושטריימל הוא יאופיין באופן אחר. [כמדומני, שהשינוי הזה, לעיתים קרובות, לווה בהתדרדרות רוחנית].

כשנער החליט ללבוש כיפה סרוגה במקום ברט, הייתה בזה אמירה שהוא רוצה לאפיין את עצמו כדתי לאומי. [בתקופה שבא הייתה נטייה לאנשים להתבייש בדתיותם].

כשמישהו לעבור מכיפה סרוגה רגילה לכיפת צמר גדולה, זה בד"כ לא כי קר לו בראש, אלא מסיבות אחרות.

אם נער חרדי בוחר ללבוש ג'ינס, יש בזה אמירה משמעותית, למה הוא רוצה להשתייך ולמה לא.

לא כל שינוי הוא לרעה, חלק מהשינויים כן.

לנידון הספציפי של נזם איני רוצה להתייחס.

ושינוי תרבותי אינם ירידה רוחנית. זה מה שאמרתי, זה מה שאתה אמרת, ולמעשה בכל רגע ורגע הם מתרחשים בכל זהות ותרבות (ובדיוק מה שאמרת על השטריימל אפשר גם להגיד על מי שהתחילו ללבוש מכנסיים). אני לא מבין איפה הוויכוח. 

מישהו אחר פה בשרשור הגדיר את זה היטב: כל שינוי אופנתי נתפס כ'ערעור' עד שהוא הופך לנורמה. הבעיה היא כשמתחילים לומר שזה 'ערעור' על העיקר, כשזה בסך הכל ערעור על ביטוי תרבותי מסוים של  אותו עיקר. 

אוסיף ואומר: ברור שמי שאינו רואה עניין לערער על הביטויים התרבותיים הנוכחיים של הזהות שלו לא יצא עם מישהי שכן רואה עניין כזה; מיותר לחלוטין שהם ינסו בכלל - בזבוז זמן ואנרגיות. אבל ההגדרה של האחד כנחות יותר מחבירו - היא הבעייתית בעיניי. ומן הבחינה הזאת הדוגמאות שהבאתי משקפות את זה במדויק, ואני מניח שגם אתה מסכים שכיפה סרוגה או ויתור על פראק אינם מעידים על רמה רוחנית נמוכה יותר. 

מאחר שנדמה לי שאני יודע מה ההקשר התרבותי שבו הפסיקו ללבוש שטריימל, אמרתי עליו את מה שאמרתי.

אני לא יודע האם כל שינוי לבוש קשור לשינוי תרבותי, נראה לי שלא, יש גם גורמים אחרים.

אם יש שינוי לבוש, שקשור לשינוי תרבותי, יש לדון לגופו את השינוי התרבותי שעליו מדובר, לטוב או לרע.

אם זה שינוי רע, לא נכון להזדהות איתו, גם במאפיינים החיצוניים.

אם שינוי הלבוש יהפוך לנורמה, ייתכן מאוד שהוא יאבד את ההקשר התרבותי המקורי.

לא זכור לי שראיתי בחורה דתייה עם זה,

לדעתי ברור שזה מעיד על הרמה התורנית שלה.

ואני לא מחשיבה חצאית ארוכה בתור דוסית

יש גם הרבה נשואות תורניות עם נזם.

ענין של סגנון, וטעם, אני מניחה.

בעיני ממש לא מדד לכלום.

בטח שלא לרמת תורניות.

זה כמו שכשאני הייתי נערה ועשיתי חור שני באוזן זה היה נחשב איזה משהו לא דוסי.

והיום- כמעט לכולן יש...

עשו לעבד שלא רצה לצאת מאדונו, אז נתנו לו להישאר אבל הענישו על זה שהוא שמע את עשרת הדיברות ואמור להיות עבד של ה' והוא רוצה תוספת של אדון?!

מקווה שאני אמרתי את הטענה נכון...

אני רק אומרת שיש עוד דעות לעגילים... זה לא שהעגילים בטוח מותר ויש שאלה על הנזם, ויכול להיות שגם לנזם יש דעות שזה מותר, מי שרוצה שתשאל את הרב שהיא תמיד שואלת...

לא הלכתי לברר את הנושא, אפילו לא חשבתי שיש בעיה, פשוט פעם דיברתי עם מישהי וזה עלה, הבנת? אחרי שזה עלה, בררתי את זה מבחינה תורנית,

ונזם אף פעם לא בררתי כי אין לי את הרצון לזה, רק לי זה נראה שהמראה הוא לא מראה תורני ולכן בת שאני אראה עם נזם אני אצטרך יותר להשתכנע מהפנימיות שלה בשביל להאמין שהיא תורנית וכזו שבלי נזם ונראית תורנית אני אצטרך להשתכנע מהפנימיות שלה שהיא לא תורנית, מבינה?

מקווה שהסברתי נכון ואני לא מקפיצה עלי את כולם.

למרות שאני חושבת שכיום נזם זה יותר גרוע מעגילים, אבל אולי זה נכון עוד לא השתכנעתי...

ובע"ה מחכה ליום שנהיה ראויות, ולא בגלל הנזם, אני לא חושבת שאני אשים את זה גם אז, פשוט כי העולם אז יהיה טוב יותר ומלכות ה' תהיה גלויה לכולם.

[משמע קצת מהלשון, לפחות בחלק מהנוסחאות, שגם בבבל היה מנהג שקשור לטבעת, אבל זה לא היה הקידושין עצמם].

ובהמשך תקופת הגאונים, גם בבבל היה נהוג לקדש בטבעת.

[מופיע בתשובות הגאונים וברס"ג].

נדמה לי שיש אפילו סיפור על אחד שנודה כי קידש במטבע

לא התכוונתי שנעלבתי, הכל בסדר פשוט רציתי להיות בטוח.

על אחרי החתונה?

זה בהחלט נראה לי מוזר...

מדובר פה על צניעות, וזה הרבה פעמים מושפע מאיך אנשים 

מסתכלים על זה.

נזם לבחורה, מה דעתכם/ן? 

גברים.. 

בנות

שאלה לבנות, בנים לא להגיב בשום אופן! 

האם זה מוריד? - לא בדווקא, אבל זה אולי מעיד.

אם היא עושה את זה בתור התרסה וכדי להוכיח לעצמה ולסביבה שלא אכפת לה לבעוט במוסכמות אז זה גם יכול להוריד.

האם זה מוריד? - לא בדווקא, זה תלוי בנורמה החברתית ומאיזה מקום זה מגיע (אם מרצון פשוט להתייפות או מרצון לבלוט בצורה פרובוקטיבית).

אם היא עושה את זה מתוך התרסה וכו' אז למרות שזה לא בגלל שהיא רוצה למשוך תשומת לב זה עדיין יכול להעיד על רמה רוחנית (תלוי נגד מה היא מתריסה, זה גם יכול סתם להעיד על ילדותיות אם זה כנגד ההורים למשל. תלוי בעניין ובגיל).

נראה לי שבאופן כללי התשובה היא כן.

ואולי משנה (כביכול) כי זה רק הוא שופט והוא כתב את התורה 

זהו שהשליחים של הקב"ה בעולם להסביר  את רצון ה' הם הצדיקים ות"ח בדור (תניא בכמה וכמה מקומות)

אם לא כך אז אני חושב שאני הוא המבין מהו רצון ה' ותראי מה כתבתי בסוף השרשור מהו רצון ה' 

(הוא לא אומר את זה במילים האלה) לאכול הרבה (יותר ממה שצריך לחיות)זו ירידה רוחנית?

אדם שהולך אחרי הרצונות שלו האישיים או חיצוניות אחרת והנאות העולם החיבור שלו עם הקב"ה חסר 

למה??

כי רצון ה' זה להיות במה שיותר רוחני כמה שיותר לעשות רצונו 

ורצון ה' מתבטא במה שנצרך רק לעבודתו ית' 

וכמו שאמרתי האסור אסור המותר מיותר 

וזה כוונתו של הביטוי הזה: כוונת הבריאה היא לעשות לה' דירה כאן בעולם ורק מה שקשור לרוחניות מביא לזה ולכן מה שאסור זה ברור שזה אסור כי הוא סותר את כוונת הבריאה אותו הדבר בדיוק דברים מיותרים הם גם אסורים שהרי אינם משלימים את כוונת הבריאה אלא את הרצון העצמי שלנו 

קוראים לזה בעברית תקינה עבודה זרה ל"ע אני עובד מישהו זר - את עצמי

אני לא חושב שצריך ללכת לפי איך שנראה בחוץ 

אלא מוסיף ביראת שמים או לא 

כמו שאמרתי ע"פ הפתגם :האסור אסור והמותר מיותר 

כי זה לא עושה דירה לה' בעולם הזה

http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&orderby=3&q=%D7%A0%D7%96%D7%9D+%D7%91%D7%90%D7%A3&cat=1

ע"פ מדד רוחני תקראי מה כתבתי בסוף השרשור 

ןתביני

שער היחוד והאמונה של הרב יואל כהן תקראי בהקדמה הוא אומר את מה שאמרתי 

או תסתקלי בוף השרשור מה שכתבתי 

וברור שזה לא במדד של העולם אלא של רצון ה' האם זה מקדם אותי או לא אם לא זה לא נצרך מיותר- אסור

אבל לא הייתי רוצה להכיר מישהי כזאת בשביל האפשרות שהיא באמת צדיקה,

הולכים אחרי הרוב.

מבחינתי נזם מעיד על משהו, אז אני לא יצא אם מישהי כזאת בשביל שאולי

אחרי כמה פגישות אני יגלה שהיא צדיקה (ואז זה אולי בסדר), כי לדעתי הרוב לא כאלה.

לא יודעת...הנשמה מאירה.

אבל כל הדיון פה עושה לי חשק לעשות נזם באף . למה? כי זה יפה חיצונית לדעתי. 

כולנו מתנהגים במובן זה או אחר לפי מה שהחברה שלנו חושבת,

ככה זה, וזה לא בהכרח שלילי.

מה לעשות שאנחנו בני אדם וחשוב לנו מה חושבים עלינו.

אבל אם היא שואלת אז כנראה שלה זה חשוב.

ולכן לא צריך להתעצבן אל זה

סתם חבל

עובדה שיש פה גם הרבה בנים ובנות שחושבים אחרת,

כולם דוגמה אישית. 

בס"ד

יש שיאמרו שירידה רוחנית  עשויה להוביל לנזם.

 רמה תורנית יכולה לבוא לידי ביטוי בדברים מאד שונים.

יכול להיות שיש בחורה צדיקה וכ' וזה פשוט הטעם שלה.

אבל אצל חלק גדול בציבור זה מתפרש (לאו דווקא בצדק) כמישהי פחות תורנית.

אז כאן זה לשיקולך.

לפעמים גם אם משהו מצד עצמו לא בעייתי,

אם הוא מתפרש ככה ראוי להימנע.

נניח שרשרת מגן דוד לבן.

מקובל אצלינו שבנים תורניים לא עונדים שרשראות.

ובנים שכן לרוב מתויגים כערסים.

יבוא מישהו מאד ציוני שמתחשק לו מגן דוד ענק על הלב,

שרשרת רצינית כזאת, מאהבתו את עמו וכ'.

כדאי לו לשים?

לאכול הרבה (יותר ממה שצריך לחיות)זו ירידה רוחנית?

אדם שהולך אחרי הרצונות שלו האישיים או חיצוניות אחרת והנאות העולם החיבור שלו עם הקב"ה חסר 

למה??

כי רצון ה' זה להיות במה שיותר רוחני כמה שיותר לעשות רצונו 

ורצון ה' מתבטא במה שנצרך רק לעבודתו ית' 

וכמו שאמרתי האסור אסור המותר מיותר 

וזה כוונתו של הביטוי הזה: כוונת הבריאה היא לעשות לה' דירה כאן בעולם ורק מה שקשור לרוחניות מביא לזה ולכן מה שאסור זה ברור שזה אסור כי הוא סותר את כוונת הבריאה אותו הדבר בדיוק דברים מיותרים הם גם אסורים שהרי אינם משלימים את כוונת הבריאה אלא את הרצון העצמי שלנו 

קוראים לזה בעברית תקינה עבודה זרה ל"ע אני עובד מישהו זר - את עצמי 

אני רק בא להבהיר שכל מה שאנחנו עושים הוא התעסקות ענקית עם העולם הזה בלי התחשבנות אמיתית בה' לצערי 

אנחנו דור מאוד מבולבל

נראה לי שזה מחלוקת בגמ' על מה הקורבן,

אבל בכול מקרה ברור שזה השיטה של הרב קוק, והרבה אחרים 

במיוחד בדורות האחרוניםץ

אני שכחתי את הגלידה שאכלתי אתמול ובמיוחד את הטעם שלה

אבל אם זה לא הוסיף לי בעבודת ה' זה הוריד אותי 

אבל זה בהחלט רמה גבוהה לחיות ככה.

נתחיל 

לא קופצים (יש דרך)  אבל מתחילים לעבוד בשביל זה הגענו לכאן

לא??  

אבל קודם צריך להיזהר מאיסורים ממש ורק אח"כ

לבדוק כל הזמן אם מה שאני עושה מוריד או מעלה.

אם נקדים את המאוחר זה רק יזיק.

היא דברה על דוסות ברמות על שעושות את זה 

וחוץ מזה צריך להשתדל בז בלי קשר

אולי לא להתחיל לירות לכל הכיוונים אבל לפחות צריך נסות לחשוב אם זה נצרך או לא 

דבר שהוא בצורה הנורמלית כמו למשל לאכול כי אני רעב אף שאני לא חושב שאני עושה דירה בעולם הזה לה'  אז סבבה אבל דברים שלא נצרכים אז הם מיותרים כי אני מתחיל לחשוב מה אני רוצה 

בבקשה בספר תורת מנחם לרבי מלובביץ חלק יח עמ' 155 

ותגיד מה אתה מבין משם 

סבבה ?!

יש עוד מקורות לזה רק שם זה נכתב ממשהו שהיה חי עד לא מזמן ובצורה יפה מאוד תבדוק

בספר "טללי חיים" של הרב החלבן,על פרשת מטות.

מומלץ בחום!

הוא מסביר את עניין הנדרים, לכאורה יש מצוות ויש איסורים שצריך לקיים אז למה

יש אפשרות לאדם לנדור נדר ואז זה ממש הופך לו לאסור?

ההסבר זה שיש הרבה דברים שהתורה השאירה אותם על "רשות",

כמו כמה לאכול, כמה לבלות (ונזם באף לפי חלק מהאנשים פה),

ה' יתברך יודע שלא כל בני האדם שווים ולא כל הזמנים שווים,

לכן יש דברים שאין בהם הגדרות מדויקות.

אבל ה' יתברך רוצה שאנחנו נחשוב ונתקדם לפי מה שמתאים לנו לקבל על עצמנו,

כמובן שקודם כל צריך להקפיד על תרי"ג מצוות.

וזה החידוש של נדרים, למרות שלא כדאי לקבל על עצמך בנדר חומרות ("טוב שלא תנדור...")

אבל בלי נדר זה אפילו חובה ("קדושים תהיו").

הרב מביא גם את פרק י"ג במסילת ישרים שמדבר בדיוק על זה.

שנזכה!! 

בא נחשוב רגע אם היינו רואים שהבעש"ט או הגר"א רבי נחמן ואחרים היו שמנים מה הייתם אומרים שזה בסדר?

זה אותו הדבר במידה כזאת או אחרת 

תראה את האדמו"ר מבעלז ,והוא לא אוכל הרבה  

עייני ערך נוצרים.

תלוי מאיפה זה מגיע בנפש. 

איזה תנועה בנפש מובילה את המהלך של ההחלטה לעשות נזם.

"אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

לכן תפילה מן הסתם לא תוריד ונזם אולי כן.

הרב כותב נדמה ל ישזהבשמונהקבצים שיש אפשרות להוריד את עצמי בתפילה וזה ע"י שאחשוב שבזכות עצמי התפילה התקבלה

וגם אז עדיף אני חושב שעדיף שימשיך להתפלל

"מתוך שלא לשמה"

ימשיך להתפלל אלא שהענין הוא שזה מוריד ולא מעלה (תפילה כזו)

אבל בגדול צריך להתרחק ממעשים שיכולים להוריד, גם אם אין לך כוונה שלילית, לעומת תפילה...

אני מקווה...

ואת האף- עכשו מובן איך התופעה מתפשטת.. הן כולן חושבות שזה יפה? או שזה טרנד שנחשב אינ וכאילו לא דוסי מיושן?

שלא מתאימות וזה ישפיע עליך.

אתה כן מסכים שזה משפיע

נגיד את זה ככה. אם תשים כיפה בגודל של חבית אתה לא נקרא ירא שמים.

מי שלא הולכת צנוע היא בד"כ פחות שומרת תורה ומצוות מבחורה שהולכת צנוע לגמרי. אבל לא בגלל הבגדים היא פחות דתיה, בגלל שהיא פחות דתיה הבגדים שלה פחות צנועים

הרבה פעמים שינויים חיצוניים שלא בהכרח הגיעו מכוונה מסויימת

משפיעים על האדם לטובה או לשלילה,

בטח בדוגמה שכתבת (בגדים לא צנועים) שזה ממש עברה "עברה גוררת עברה".

בד"כ זה מעיד איפה נמצא 'הראש שלה', בעולם הסלפי או בעולמה של תורה.

אמנם אני מאמין שיש דוסיות שבאמת עושות את זה בקטע של ניראות וטיפוח נטו. ועדיין פחות מתחבר לסגנון...זה בא ביחד עם טיפוס תוסס כזה...

אני מכירה מלא נשים נשואות, תורניות, מתפללות כל יום,

אמהות טובות , נשואות לאנשים תורניים, 

והנקודה הפיצית באף שלהן, לא באה להתריס שום דבר,

זה סתם יפה בעיניהן . זה לא שיש להן איזה חישוק שאריה יכול לקפוץ בתוכו. ממש לא חושבת שזה מוריד למישהי ברמה התורנית.

עגיל בגבה / בשפה / בטבור / בלא יודעת איפהשהו מוזר אחר ,

זה כן מוריד, כי זה סוג של להשחית את הגוף, פירסינג בגבה זה משהו לא בריא וכואב,

פירסינג בשפה או בטבור זה משהו שמזוהה עם בנות פרחות כבדות, לא יצא לי לראות מישהי חילונית

ערכית עם פירסינג בשפה או בטבור. תמיד אלה שהכרתי היו בנות פרובלמטיות.

אליקס לדעתי כיום כן פחות מקובל בציבור התורני-גוזמבות. אני לא הייתי רוצה שהבת שלי תבוא לי אם אליקס כשהיא תגדל, פשוט כי לדעתי זה סתם לחורר את הגוף במקום שזה יכול להיות לא נעים וכואב לעשות עגיל. ועדיין, פעם גם חור שני היה לא מקובל, והיום כן.

אבל מי קובע מה זה תורני? רק חרדל"ית עם חצאית מטאטא , חולצת-חנק וגרבי כותנה עם סנדלים היא תורנית ממש ? למה מישהי בסיגנון בנ"ע שמתפללת כל יום, מקפידה על ההלכות ממש ועדיין ההשקפת עולם היא פחות סגורה והיא מתלבשת לפי ההלכה אבל לא מחמירה בגרביים וחצאיות ארוכות, היא "פחות תורנית" ?  ,

אז 'תורני' זה מי שנראית בדיוק כמו אשתו של הרב מלמד. 

ב. הטענות בשרשור הזה אינן ענייניות יותר מהתגובה שלי. צר לי. 

ג. זה לא בהכרח דבר שלילי. לכל 'קהילה' יש זכות להתאגד. פשוט מומלץ שהקהילה תהיה מודעת לכך שיש עוד כמה דברים מחוץ לה (ומסתבר שלא כולם מודעים לכך). 

די להתפלספויות... זה מנהג גויים, מעיד שהראש במראה, בסלפי, במיץ של ההבלים.. נו שויין, כיפות סרוגות.. זה בא ביחד עם חצאית שנהיית מיני בישיבה ועיקומי הלכה (כן כיסוי לא כיסוי סרט קשתית... זה גם כיסוי לא?) הקיצר, מי שעובד את השם בחיים אלו לא צריך עגילים באף, הוא צריך מידות טובות וספר הלכות טוב וגם דיבור עם השם יום יום. לכי על זה..

מה שתגידי

הפסוק בא לומר שדברים טובים חיצוניים הם לא העיקר, אפילו שהם טובים כשלעצמם.

"נזם זהב (=דבר טוב אבל לא...) באף חזיר" דומה ל- "אשה יפה (דבר טוב אבל לא...) וסרת טעם".

אני בטוח שאת מסכימה שרבקה אמנו לא הייתה עם ראש במראה, בסלפי ובמיץ של הבלים נכון? וגם לא כל שאר אמותינו שהלכו עם נזמים כמו שמופיע הרבה בתנ"ך ובחז"ל...

"עיקומי הלכה"? איזה איסור הלכתי יש בזה?

חבל סתם לעוות את הפסוקים וההלכה... נו שויין, בורים מתנשאים... זה בא ביחד עם הוצאת שם רע, שנאת חינם ועיקומי הלכה ומקראות...

התנשאות דוחה!

(מה שמזכיר את זה - חרדי הוא נטול אידאלים??! גזענות והתנשאות דוחה!, וכמו שאמרו רבותינו "קשוט עצמך אח"כ קשוט אחרים")

אבל במקרה הזה אין קשר לימנו, כבר כתבו פה שזה אופנה,

ועל זה אפשר להתווכח מה זה מעיד בימנו.

זה מראה שאין בנזם בעיה עצמית, מכאן אפשר לדון אם זה מעיד משהו או לא ע"פ הנורמה בזמנים ומקומות מסוימים.

אם היא טוענת שמי שעונדת נזם היא "סרת טעם" ודומה לחזיר (ועוד "מוכיחה" את זה מפסוק) אז בהחלט יש מקום להביא ראיות הפוכות מהתנ"ך.

אני לא יודע למה היא התכוונה בפסוק,

 אבל לא אהבתי את מה שכתבת לה. 

אם גבר שחי בדור שלנו, יחביא את אשתו באוהל (ע"ע שרה אימנו), הוא ייחשב לתמהוני. אם גיורת שחפצה להתחתן עם יהודי, תתגנב אליו למחסן (ע"ע רות המואבייה), הסביבה תרים גבה. כנ"ל עניין הנזם או כל דבר אחר שרווח אז ונחשב למשהו חריג בנוף הדתי היום.

ומרוב תגובות אין לי כח לפרט.

אני עם כיסוי ראש מלא, בלי פייסבוק, שונאת את תרבות הסלפי. אה ועם נזם.

מילא אני, אבל בעלי?

צדיק יסוד עולם. פאות ארוכות ושמירת העיניים זו רק ההתחלה.

מ"נזם באף" (לתגובת ה"הריונית"), גם לשיטתך שחושבת שזה דבר רע אצל כל מי שזה אצלה. כי נזם מצד עצמו אינו איסור, והיו תקופות שכך נשים הלכו. ובוודאי שאין כל השוואה בין הדבר הזה ללבוש קצר מידי או כיסוי ראש שאינו תואם-הלכה.

אבל הוצאת שם רע, בוודאי על ציבור, זה איסור גמור. התרבות של לומר "דיבור עם השם יום יום" כשהיא מחליפה הלכות מפורשות, אינה יותר טובה ממה שאת מבקרת.

[אגב, הפסוק שהבאת מראה בדיוק ההיפך. הוא אומר שאשה יפה וסרת טעם, דהיינו יופי חיצוני בלבד, זה כמו נזם זהב באף חזיר. משמע, שזה היה תכשיט מקובל, ושאשה שהיא יפה ועם טעם, עם מידות טובות, אז זה מתאים כמו נזם זהב באף אשה ולא באף חזיר...]

לא שאני אומר שכך צריך או טוב ללכת. זה כבר תלוי למה זה בא, ומה מנהג המקום.

המרכיב הכי חשוב בבחורה הוא מידת היראת שמיים שלה. זה הדבר העיקרי שצריך לעניין אותך, זה מה שיילך איתך לאורך כל הדרך. האם הבחורה יראת שמיים באמת? כיצד ניתן לדעת? זו שאלה שצריכה יותר הסברה מאשר בפורום וכדאי להתייעץ עם מבינים. העגיל בגדול הוא סימן לא טוב אך יכול להיות שזה נובע מתמימות, האם היא באה מרקע דתי באמת? אולי היא בשלבי בתקרבות ולא מודעת לעניין?

יש לה עגיל בכל אוזן ואחד נוסף קטן ומתוק באף.

הוא לא מונע ממנה ללמוד תורה או להתפלל או חלילה להיעלב משטויות שאנשים אומרים פה בפורומים.

זה רק חור.

לכל מייבאי הפסוקים למיניהם ישנו נזם שאכן אסור מן התורה וזה "נזם שור" שעובר במחיצת האף מכיוון שהוא באמת נהוג על בהמות וזה לא לכבודנו.

משום מה הרמה התורנית כיום לא נמדדת לפי כמה אני מקפידה על קיום ההלכות או כמה אני לומדת תורה אלא לפי אורך חצאית סוג טלפון מי החברים שלי וכמה עגילים יש לי בפרצוף וזו בושה לממסד התורני שממבט סוקר מבחוץ אנשים חושבים שהם יכולים לקרוא את הלב והכוונות של בנאדם..

 אם אלו אנשי הציונות הדתית וערכה הראשי הוא "שפוט ככל יכולתך" אני מתחילה כבר עכשיו לחפש לי אלטרנטיבה.

לסיום. אני אוהבת את הנזם שלי.. ומעולם לא יצא לי להצתלם 'סלפי' הנוקיה שלי לא מאפשר את זה...ואם מישהו יחליט לסנן אותי בגלל עגיל זה רק אומר שהוא גם ככה לא חולק איתי תפיסת עולם כללית ולא ממש יהיה אכפת לי שהוא לא יעמוד לצידי מתחת לחופה.

הציבור שלנו דווקא מאוד פתוח, החרדים לא נראה לי יותר פתוחים

אין לי נזם ולא קראתי את שרשור הפסוקים.

לראייתי נזם משדר סגנון מסויים.

גם נעלי עקב משדרות...

והבחורות, היחידות סביבי, שאני מכירה עם נזם באמת מתוקות, מקפידות על התבודדות (מעריכה) ויראות שמים כנראה (אני עדיין לא אלוקים)..

וזה עדיין סגנון..

אם היינו מלאכים או בוחני כליות ולב הכל היה פשוט יותר. 

אבל אנחנו לא. ואף אחד אחר לא.

אז מה נשאר? 

הצורה החיצונית, כמה שזה רדוד, לא חכם וגם ברב הפעמים לא נכון..

כל הופעה של אדם משדרת משו לאדם אחר מנקודת מבטו.

ובכל מקום אתה מידי לאיזשהוא כיוון. למעלה, למטה, ימינה שמאלה.... לפי המקום של מי שרואה אותך.

ששופט ביחס לעצמו.

אם ה' שם אותנו בחברת בני אדם, ששופטים על פי החיצוניות, כנראה שאנו צריכים להבין את זה ולא לנסות להילחם. כי זה כנראה לא הולך להשתנות, כמו עוד הרבה דברים.

אז לפני שיוצאים מהבית לבדוק אם אנחנו משדרים על הגל הנכון.. ואם לא, לדעת שזו בחירה ש-ל-נ-ו ולא של אף אחד אחר.

בהצלחה!!

"כל מה שנמצא בשפע אצל הלא-דתיים וטרם אומץ ע"י מרבית הדתיים, תמיד יסמל את הדתי שעושה את זה כפחות דתי". יש הרבה חילוניות עם פירסינג ומעט דתיות = דתייה שעושה פירסינג, תקוטלג (די בצדק, האמת) כפחות דתייה.

קצת הגזמה להגיד שנזם הוא סימן היכר של דתיות..

"מוריד לבחורה את הרמה התורנית"...

נזם לא יכול להוריד לבחורה רמה תורנית, כי הרמה התורנית אינה תלויה בו. 

האם זה כדאי ונכון לשים, מה זה מבטא בעיניה, מה זה משדר לסביבה - אלו כבר שאלות אחרות. והתשובות עליהן לפעמים גם משתנות לפי הבחורה וסביבתה.

הרמה התורנית שלה לדעתי לא יורדת בגלל נזם באף.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: