אם זה נראה לך כל כך מעט שלא ראוי להתייחס, אז אין לי כל כך מה להוסיף...

מדובר באותו איסור בדיוק והוא מפורש.

"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"

אין שם הסתייגות לבנות....

להרהור במציאות הבורא.
ככה שזה יכול להיות כל ספר חיצוני...
חיצוני= כל מה שמערער את יסודות האמונה שלנו.

בדברים שמביאים לאיסור. 

שפז. שלא לתור אחר מחשבת הלב וראית העינים.

שלא נתור אחר מחשבת הלב וראית העינים, שנאמר (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחדי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. ענין לאו זה שנמנענו שלא ניחד מחשבותינו לחשב בדעות שהם הפך הדעת שהתורה בנויה עליו, לפי שאפשר לבוא מתוך כך למינות, אבל אם יעלה על לבו רוח לחשב באותן דעות הרעים יקצר מחשבתו בהם, וישנה לחשב בדרכי התורה האמתיים והטובים, וכמו כן שלא ירדף האדם אחר מראה עיניו, ובכלל זה שלא נרדף אחר תאוות העולם הזה, כי אחריתם רעה וכדי בזיון וקצף, וזהו שאמרו זכרונם לברכה (ברכות יב, ב) ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות, ואחרי עיניכם זו זנות, שנאמר (שופטים יד ג) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. 

שרש מצוה זו נגלה, כי בזה ישמר האדם מחטא להשם יתברך כל ימיו, והמצוה הזאת באמת יסוד גדול בדת, כי המחשבות הרעות אבות הטמאות, והמעשים ילדיהן, ואם ימות האדם טרם יוליד אין זכר לבנים, נמצאת זאת המניעה שרש שכל הטובות יוצאות ממנה. ודע בני ותהי מרגלא בפומך מה שאמרו זכרונם לברכה (אבות ד ב) עבירה גוררת עבירה, ומצוה גוררת מצוה, שאם תשית דעתך למלאת תאותך הרעה פעם אחת תמשך אחריה כמה פעמים, ואם תזכה להיות גבור בארץ לכבש יצרך ולעצום עיניך מראות ברע פעם אחת יקל בעיניך לעשות כן כמה פעמים. כי התאוה תמשך הבשר כמשך היין אל שותיו. כי הסובאים לא תשבע נפשם לעולם ביין, אבל יתאו אליו תאוה גדולה, ולפי הרגילם נפשם בו תחזק עליהם תאותם, ולו ישתו שם כוס מים יפיג יקוד אש תאות היין ויערב להם, כן הדבר הזה כל איש בהרגילו בתאוות ובהתמידו בהן יחזק עליו יצרו הרע יום יום, ובהמנעו מהם ישמח בחלקו תמיד כל היום, ויראה כי עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים. ללא תועלת של כלום. 

דיני מצוה זו קצרים, הרי בארנו בזה רב עקרן [הלכות עבודת אלילים פרק ג]. 
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01644_part_213.html

http://www.aish.co.il/tp/shiur-chaim/262653991.html

זה לא מסתדר.

ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות, כענין שנאמר ומוציא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה (והמלך ישמח באלהים).

ואחרי עיניכם זו זנות, שנאמר אותה קח לי כי היא ישרה בעיני.

אשר אתם זונים אחריהם זו עבודת כוכבים, כענין שנאמר ויזנו אחרי הבעלים . ר' נתן אומר שלא יהא שותה בכוסו (ומשמש) [ונותן עיניו] בכוס של חברו.

ד"א ולא תתורו אחרי לבבכם מגיד שהעינים הולכים אחר הלב. או הלב אחרי העינים, אמרת וכי [לא] יש סומא שעושה כל תועבות שבעולם. אלא מה ת”ל המש תתורו אהרי לבבכם מגיד שהעינים הולכים אחר הלב. ר' ישמעאל אומר לא תתורו אחרי לבבכם למה נאמר לפי שהוא אומר (קהלת) שמח בחור בילדותך בדרך ישר , או בדרך שתרצה, ת”ל ולא תתורו אחרי לבבכם.

יוצא שעיקר הדברים זה אמונה...

אמנם,יש התייחסות חלקית לעריות, אבל השאלה היא מה משמעות ההתייחסות ולכן הבאתי את דברי החינוך שאמר שעריות בא כדי ללמד על כלל האיסורים אבל אין בו משהו מיוחד...

למרות שעדיין נראה לי שהפשט הוא אחר.

לנשים וגברים כאחד!!

ואני מדברת איתך בתור אחת שהיה לה את זה ולצערי השתמשתי בזה בצורה לא נכונה ורק הדרדרתי מזה...ב"ה זכיתי לשבור אותו ואת כל היצר הרע המתלווה אליו...

ולעניין- אסור להשתמש בזב! זה הורס 

את החיים

את הזוגיות בעתיד

את הבריאות

את הנשמה הטהורה של היהודי

גם אני כבר בלי סמארטפון...וואלה החיים יותר יפים ככה!

ממליצה  לכולם!

ששום חסימה לא הייתה עוזרת!

ההיתי בדרגה ממש נמוכה בגלל זה...נראלך ש'חסימה' זה מה שהיה עוצר בעדי את השטויות שעשיתי?! ממש לא

וזו לא רק אני....מה נראלך????? שבנים מגיל 14 (!!!!) ומעלה יעמדו בפיתוי של האינטרנט ועם מה שיש לו להציע? ממש לא..זה מסקרן וזה מושך וזה לא באשמתם...ובגלל זה מלכתחילה לא קונים סמארטפון...גם לבנות זה פיתוי ענק!! כמו מה שקרה לי..ואף אחד אבל אף אחדדדד לא יכול לעמוד בפיתוי הזה...ואין מה להגיד נגד זה...כי אם משפחות מרובות ילדים..משפחות חזקות כאלה התפרקו בגלל זה אז זה אומר מה זה עושה...אנשים עם ראש על הכתפיים נופלים בזה אז קל וחומר אני ואת וכל מי שיקרא את זה שאנחנו הקטנים לא נצליח לעמוד בזה!!

וזה חוק ברזל ושום דבר שתגידי נגד לא יעזור!!! זה האמת וזו המציאות

אם את באמת רוצה להתעמק בעניין שהוא עניין רציני ביותר כי הדור הזה התחרפן בגללו אז תשמעי הרצאות של הרב צביאלי בן צור...רב תותח! בלי סילופים..אומר את האמת בפרצוף!

בהצלחה!

חזל לימדו אותנו שאין לנו בזה כמעט בחירה (אין אפוטרופוס, מה יעשה הבן ולא יחטא)

את יכולה לראות יותר בשיעור שכבר העלתי

בעיקר מדקה 20

אבל צריך גם להזהר מליצור מצב שכלמישהו יש גישה לדברים האלה, [וזה עלול לקרות גם למי שמלכתחילה נזהר, ונעזר בחסימות], הוא יחשוב שזה בלתי אפשרי לשלוט בעצמו.

טעות גדולה וחמורה שעלתה לאנשים תמימים ביוקר...כנראה שאת תמימה מהרגיל ולא מבינה מה הסמארטפון הזה יכול לעשות...בעיקר לבחורים אבל לא רק...

אני מבינה שאת לא רוצה לקבל את זה ומצדך זה "מה הבעייה?!" ו-"יש בחירה" וכו'...תתפלאי אבל לבחור שמגלה משהו אין את הבחירה להמשיך או לא...זה מושך אותו ...זה היצר הכי גדול שלו..וכמובן שגם לבנות זה יכול להוריד בצורה נמוכה ביותר...תעשי עם זה מה שבאלך ..זו המציאות ועדיף אמת כואבת מאשר שקר ונפילה יותר כואבת...מקווה להבנתך

זה לא כזה ברור. לא כל הבנים *צריכים* חסימה בטלפון.

אדם יודע רק על עצמו אם הוא נכשל או לא. ולא לכל אחד מתאימה חסימה, מהבחינה שיש כאלו שיפלו איתה, ויש כאלו שלא יכשלו בלעדיה. אני לא חושב שחסימה בטלפון זה מדד לבחור תורני או לא.

מה שכן- כמהלך חברתי-ציבורי זה חשוב. אם כציבור הולכים עלזה- אז הולכים על זה. מי שנופל ומי שלא. וזה הרי לא מדיד אז...

נראה לי שהחסימה באה למנוע בעיקר פרסומות מלוכלכות מאתרים בנאליים שגולשים בהם "בתמימות", ועוזרת למי שגם ככה נזהר, ולא רוצה להסתכל בטעות על בחורה בלבוש מאד לא צנוע. אני תוהה האם זה מה שמונע מבחור לצפות בפורנוגרפיה מבחירה. אשמח להארותיכם. 

והאם בת צריכה גם לחסום? לוידע, אבל על הצד שהיא לא באמת *צריכה*, אם הנורמה תהיה שגם בנות חוסמות, וכולם כולל כולם חוסמים, ובהנחה שחסימה באמת מונעת מחלק מהאנשים ליפול, בטעות או בכוונה, אז אתן שותפות לחיזוק הציבורי. אשריכן 

ראיתי גם שדיברו על זה הרבה.

אבל אני ממש לא מסכים איתך, אני יכול להעיד על עצמי 

שבלי חסימה (אין לי סמארטפון ב"ה אבל במחשב) הייתי נופל עמוק, לא רק לפרסומות.

כמו שלא הייתה ממליץ (אני מקווה) לאף אחד ללכת לחוף מעורב או לבית בושת, גם אם הוא

נחשב מישהו ששומר על עצמו (מיזה? אין אפוטרופוס..) כי בקלות אפשר ליפול.

התורה אוסרת גם על הרב הכי גדול להתייחד עם אישה, ולצערנו שמענו לאחרונה על מיקרים...

ואני חושב שאינטרנט זה יותר גרוע מבחינת הזמינות והאנונימיות.

אז ברור שבנים חייבים חסימה!  

להתפלל כך?

אבל מה הקשר? 

בנים חייבים ב3 תפילות ביום, בנות לא

ובנושא הזה כולם חייבים

עכשיו נעשה סקר כמה בנות יודעות את זה

@ארץ השוקולד

בזמנכם..

http://ph.yhb.org.il/03-02-01/

עם זאת, לעתים צריך להראות שההלכה היא לא כה פשוטה כפי שחלק הציגו אותה

שיש הלכה שונה בין האשכנזיות לבין ע. המזרח.

האשכנזים: מחובתם 2 תפילות ביום.

ספרדיות: תפילה אחת.

אישה חיבת בברכות השחר ובברכות התורה וקרית שמע

ועוד תפילת שמונה עשרה אחת ביום - כי היא צריכה לבקש על עצמה רחמים

ככה לפי הרב עובדיה.

לפעמים גם אם לא רוצים קופצת תמונה ואז כבר נמשכים,

ומבחינת האנונימיות והזמינות האינטרנט הרבה יותר חמור,

עובדה שאין כמעט (אני מקווה שאין ביכלל) בחורים דתיים שהולכים לבית בושת

לעומת האינטרנט...

"אין אפוטרופוסין לעריות"

ראי סיפורים בגמרא. פרק שביעי של קידושין על היצר הרע שהיגיע לגדולי ישראל,

יש גם משפט כזה לא זוכרת את הציטוט המדויק, שאדם לא ערב לעצמו

אז אל תגיד שכל אחד יודע על עצמו אם הוא נכשל או לא כי אתה לא יכול לדעת

התכוונתי למה ש@כהנא צדק! כתב אבל גם לזה

היה כאן דיונים דיי חריפים ומעמיקים.

מעניין אותך אם יש לו תוכנת סינון בפלאפון? - לקראת נישואין וזוגיות

@ברגוע! @אורות הכתובה

הייתי ממליצה לכם לקרוא (בהתאם למה שכתבתם כאן)

אני סתם מתעצלת להגיב שוב לאותו דיון

אבל הייתי חייב להגיב לו.

ואם עוד אנשים כותבים מי אני שיעצור אותם

לדעתי גם זה הנושא הכי חשוב של הדור.

הוא שזה צריך להפוך לנורמה, כי אם זה לא יהיה נורמה - אז מי שכן צריך יגיד לעצמו שלא כדאי לו לשים, כי אז כולם ידעו שהוא עם יצר גדול, והוא יתבייש בזה. 

למען הגילוי הנאות: אני מסכים איתך שכל אחד יעשה את החשבונות שלו; אבל זהו טיעון תקף שיש להתייחס אליו. גם בנוגע לבנים וגם בנוגע לבנות. 

שכל אחד יחליט אם הוא שומר נגיעה, או לא מתייחד עם אשה.

התורה וחז"ל מכירים את האדם יותר טוב מעצמו

הרבה איסורים כאלו הם גדר, וגדר איננה קשורה לאדם הבודד אלא לכלל. לא התורה ולא חז"ל מתיימרים לומר לאדם ספציפי איך הוא עשוי לנהוג בסיטואציה מסוימת.

וגם אם זה היה נכון לגבי איסורי תורה או דברים מפורשים בחז"ל - כיוון שאין בתורה או בחז"ל חיוב לשים סינון באינטרנט - אינך יכול לומר שאיזשהו גורם 'מכיר את האדם יותר טוב מעצמו' בהתייחס לסוגיה הספציפית הזאת. 

ורבנים היום אומרים שזה חובה וזה כמו ייחוד 

אבל רבנים היום אינם חז"ל (ז"ל = זכרונם לברכה, הווה אומר: מתים. בכל אופן - הנקודה היא שזו לא תקנת חכמים, זו השלכה מדברי חז"ל על ימינו שניתן להתווכח איתה מתוקף היותה פרשנות); והם בטח לא מכירים כל יחיד ויחיד; וחוצמזה שהטענה שכל הרבנים אומרים אותו דבר בנושא פשוט איננה נכונה, אבל אין לי כח להיכנס לויכוח הזה שוב. אתה מוזמן לחפש את הדיונים שכבר היו פה בסוגייה. 

למרות שאני חושב שלרבנים יש כח לחדש שזה כמו האיסור ייחוד.

כמו שהתחדש החשמל (וזה איסור שבת). 

אין בכלל שום הסכמה גורפת שזה אסור באופן מוחלט וקטגורי (הרב שלוש ז"ל, למשל; הרב רבינוביץ' יבל"א, ועוד). ובכל מקרה מדובר בפרשנות (שמכוחה הרבנים הנ"ל התירו את ההיתרים שלהם), ולא בחידוש של תקנה לאיסור (ואף מודגש בפוסקים שמחפשים ענף של איסור קיים לתלות בו את האיסור, ואומרים במפורש שאין בימינו יכולת לתקן תקנות חדשות בנושא שבת. אולי מלבד ר' אשר וייס שטוען כמו שטענת, שחשמל זה חידוש מוחלט לאיסור של רבני דורנו). 

רבנים (נכון לא כולם) תולים את האינטרנט בלי חסימה באיסור ייחוד.

ובכל מקרה אני לא מכיר שום רב שמתיר (לבנים)

טענתך היא שעצם זה שרב (או אוסף רבנים) אמר ש-X הוא ענף של Y זה אומר שכך הדבר ואין בלתו. ולטענתי אין כך הדבר (ובמיוחד אם לטענתך הם תולים זאת באיסור ייחוד - לא הבנתי את הקשר לייחוד). 

בכל אופן - אני כן מכיר רבנים שמתירים, לבנים ולבנות. מה זה מלמד אותך? שכנראה יש דעות מגוונות בנושא... ו'רבנים' אינם גוף אחיד ששפתו שפה אחת ודבריו דברים אחדים. אני יודע שזה מפתיע, יש אנשים שחושבים שרק מי שחושב כמו הרב שלהם בכלל ראוי לתואר (או שהם פשוט אינם שומעים על אותם רבנים); אבל בפועל אין כך הדבר. 

אבל לדעת הרבנים האלה זה איסור ייחוד, מסכים שזה לא מחייב את כולם,

לצערנו אין עדיין סנהדרין שפוסקים מה ההלכה.

איך זה קשור לייחוד?! 

זה באמת נשמע לי תמוה. 

אין איסור ייחוד עם תמונה של אישה. בטח שאין איסור ייחוד עם 'סיכוי לראות' תמונה של אישה. איסור ייחוד הוא איסור התייחדות עם ערווה, שמא יגיע למעשה של גילוי עריות. 

פלאפון לא מסונן - עם כל ההכרה בחומרת הבעיה אם מחזיק הפלאפון ייפול - זה לא יהיה גילוי עריות. בעייתי - כן. עריות - לא. אולי אביזרייהו (וגם אינני בטוח שהייתי מגדיר את זה כך). 

הדבר היחיד המתקבל על הדעת, להבנתי, הוא שהם פשוט אומרים: כמו שייחוד בא להרחיק את האדם (באשר הוא אדם) מן העבירה - כך היום מן הראוי להרחיק גם מן הנפילות באינטרנט. אבל זה לא הופך החזקה בפלאפון שאיננו מסונן לעבירה על סניף של איסור ייחוד (אפילו לא כפרשנות), אלא דימוי מילתא למילתא נטו (ואז זה כבר בגדר 'תקנה', שאיננה תקנה של חז"ל, כפי שכבר ציינתי, אבל את הדיון הזה מיצינו). 

אשמח להבהרה. 

כמו מעקה- ששים כדי לא ליפול]

אני יחפש עוד בלי נדר

http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&orderby=40&q=%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98+%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&cat=1

http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&orderby=30&q=%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98+%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93&cat=1

אני שאלתי על בנות, אבל בהחלט מהנה 

תישמע בעיקר מדקה 20 והכי חשוב דקה 27 

לפרצה...

* היום

ציטוט: "המשקפיים נראים כמשקפי שמש לכל דבר ומדבקה המוצמדת להם מצמצמת את שדה הראיה לשלושה מטרים קדימה בלבד"

קודם כל למרות שבנות לכאורה בלי משיכה לראות סרטים פרוצים, יש עיקרון ליהודים: "והייתם קדושים" לפי רש"י- כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה- יש שם קדושה. ז"א מי שיש לה אינטרנט פרוץ תמיד תיראה שם כל מיני דברים פחות צנועים (לא במובן הרע, אבל בנות עם בגד ים ודברים כאלו למיניהם זה גם בגדר של "גדר ערווה"), פרסומות ממש לא צנועות יקפצו לה וזה עניין קריטי שבאמת אי אפשר לוותר עליו.

מה עוד שאחד האחים שיצרו חזק יכול לקחת לך את הפלאפון ובטעות לגלוש למקומות שלא היינו רוצים שיגלוש אליהם ופה עוד פעם  ה"גדר ערווה" משמעותי.

האמירה שלא מניחים בור ברשות הרבים.

ובכלל האידיאל שלנו לטהר את העולם, לגלות את רצון ה'. 

כלומר, אם האינטרנט  כרגע בבחינת קליפת נוגה, הסינון יכשיר אותו לשימוש טהור יותר.

(מה שנראה לי לנכון)

אולי אין הלכה שאסור לבנות (ישמצב שיש אני לוידעת) אבל זה הורס את הנשמה גם לבנות

אף אחת לא היתה רוצה לחפש מתכון לעוגה ולקבל פרסומת קופצת של משו לא מתאים..

היתה לי תקופה שכן נחשפתי לדברים, לא ברמה של נורא ויש כאלה שאפילו לא יבינו מה אני מתלהבת אבל אחרי זה עברתי לאולפנה וזה פשוט עולם אחר לגמרי...

הרגשתי טהורה והרבה יותר אמיתית עם עצמי בעבודת ה', מתוך תמימות ברוך ה' שזכיתי לזה אמן על כל עם ישראל!

פעם לא הכרתי מציאות אחרת וגם לא היה לי בעיה עם זה

אבל ברגע שאתה מתנסה באיך זה להיות תמים לגמרי אתה מבין כמה זה הרבה יותר כיף ומרגיש טהור יותר בלי זה...

נשים בלבוש מינימלי זה בדיוק מה שמפריע לי כי בנות אמורות להיות צנועות ושמורות ולא לחשוף את עצמם 

ולא, לא נעים לי לראות אתזה ככה בטח שלא בהפתעה

אפשר לשים חסימה ברמה נמוכה לא חייב הרמטית בכל זאת לא כל הפרסומות הם לאתרי היכירויות

בס"ד

מה שמפריע לי עוד יותר ממודל היופי בנוגע ל"מודל יופי" נשי בגוף,

זה שמתקבע בראש של ילדות נערות ונשים שלא צנוע זה יפה.

כשאישה חשופה לחוסר צניעות נשי זה מעוות את הנפש,

את הגדרת היופי הנשי- ואז קשה מאד לבנות להתלבש בצניעות,

כי הן כבר ספגו שלא צנוע זה יפה.

ולא מדובר רק בבנות קטנות.

אנחנו מושפעים גם בגיל בוגר.

בעיקר אלו מאיתנו שמשתנות לפי אופנה- ויש הרבה נשים כאלו.

שילכו עם פירחוני כי זה בדיוק באופנה,

ואיך שזה מתחלף פתאום צוחקים על הדוגמאות האלו וזה "אאוט".

לגבי הצניעות זה בעייתי כי כל "התרבות" והאופנה הגויית היא לא צנועה.

זה אחיד... ואישה שנחשפת לכך מתקשה לחשוב ולהרגיש אחרת.

דוגמה על עצמי-

מהמקום שהגעתי ממנו אודם אדום היה נחשב פרוץ.

ממש סמל חוסר הצניעות ברמות הכי קשות.

כעת אני נמצאת במקום שזה הרבה יותר מקובל,

והרבה נשים שלבושות צנוע וכ' שמות אודם אדום.

פתאום כבר נראה לי לא נורא בכלל,

ובגילי זה כבר לא כמו שהייתי בגיל 24 שלא מתאים,

בגילי המזדקן כבר מותר לשים אודם אדום... זה פתאום לא זועק ולא מגעיל,

ולא פרוץ. אז אמנם אני נמנעת רק מהזיכרון של מה שחשבתי על זה לפני עשור,

אבל מבחינת החוש- איבדתי את זה. בהרגשה שלי משהו שהיה נראה לי אישית פרוץ 

פתאום נראה כשר...

וכשאישה חשופה למודל יופי שמטמיע בה שחוסר צניעות זה יופי- 

זה מחלחל. אז היא לא תתלבש כמו הדוגמנית ההיא, 

אבל הגזרות שהיא תבחר, וכ' וכ' גם אם טכנית יעמוד בכללי הצניעות עלולות להיות בעייתיות.

שלא לדבר על שעות מבוזבזות וכוחות נפש מבוזבזים של מאבק פנימי בין לקנות\ללבוש צנוע או לא

הפייבוריט שלי זה רובי וו...!!!

בס"ד

איך דבר שהיה נראה לי הכי לא צנוע בעולם,

הפך להיות יפה?

עד כדי כך שאני ממש צריכה להתאפק כדי לא השתמש בו?

(יש מחשבה שאולי פשוט סוף סוף נהייה לי טעם אבל...)

בכל אופן זו הייתה רק דוגמה למשהו שלא מעוגן שחור לבן בהלכה,

וכשזה נשאר בתחושות הן מעוצבות על פי החשיפה שלנו- מה מקובל בתרבות סביבנו.

וסליחה אם הדוגמה לא הכי טובה אובייקטיבית,

(ובכלל זו שאלה כמה עניין של תחושה יכול להיות אובייקטיבי- אם בכלל)

אך אני נוטה להאמין שהכוונה הייתה ברורה...

בס"ד

אני לא מתכוונת לשכנע שזה לא צנוע.

ככה חשבתי והרגשתי עד ממש לאחרונה.

זה לא כתוב (נדמה לי ) בשום מקום,

בכל אופן לא במקום שאני מכירה.

זו הייתה רק דוגמה שתחושות שלנו לגבי צניעות -

יכולות להשתנות מהקצה אל הקצה,

ולכן כדאי לא להיות חשופות לדברים לא צנועים.

לא זוכר בדיוק אבל יש סיפור בגמרא על רב אחד שראה אשה 

ברחוב עם בגד אדום והוא קרע לה אותו...

http://ph.yhb.org.il/09-06-09/

בס"ד

ובאמת לא התכוונתי לעורר על כך פולמוס,

ככה סתם אודם אדום נראה לי בולט יותר מצבעים אחרים,

- אבל זה תלוי בהרבה מאד גורמים,

כמו צבעים (שיער ועור ), תסרוקת, ומבנה פנים של המשתמשת באודם.

לצערנו לא רק בנים נופלים באינטרנט אלא גם בנות, ואף אחת כאן לא יכולה להגיד שהיא לא תיפול..אל תאמין בעצמך עד יום מותך!! ולשים סינון זה לא כזה בעיה... בהצלחה!

אני מוסיפה כאן שיעור משוכתב של הרב יהושע שפירא על כל הנושא...מי שיש לה כח-זה מאוד מעניין!!

עזות דקדושה – הרב יהושע שפירא

שלום לכולם. אנחנו כידוע נעסוק היום במייל שקיבלתן. אני רוצה גם לשמוע וגם להגיד. אני מציע שנחלק את הזמן לשלוש, אני אדבר כחצי שעה, אתן לכן להגיב כחצי שעה, ואני אסיים בחצי שעה האחרונה. אני שומע ומניח שהרוחות סוערות קצת וזה לגיטימי. אני לא חושב שמוסדות חינוך צריכים להתנהל בלי סערות. לא זוכר שיש מצווה כזאת, מותר שיהיו סערות, מותר גם לא להסכים. אני רוצה להציג את דעתי. אני רוצה לפתוח בטענות המרכזיות שאני שמעתי קצת ולדון בהם. אחרי זה אשמע אתכם, יכול להיות שיהיו דברים שלא שמעתי ואחר כך אני אענה על מה שתביאו בהמשך.

אני רוצה לחלק את הטענות לכמה חלקים:

א.      הבעיה נוגעת לבנים ולא לבנות, ולכן לא נכון ולא מוצדק שאנחנו נעשה כזה מהלך, בוודאי לא כוחני ועוצמתי כלפי בנות. בעצם זה לא נצרך בכלל.

ב.      גם אם עושים מהלך הוא צריך להיות רק מתוך אמון, ואין דרכינו במדרשה לפעול בהחלטות מלמעלה אלא בהסברה. ופתאום אני משנה את טעמי, ולא רק זה אלא שאולי מבין המורים במדרשה אני קצת קיצוני בזה שהכל צריך לבוא מהבנה ואהבה וכולי ופתאום אני נעשה קיצוני לצד השני. קודם כל זה בגלל שאני קיצוני, ולא חשוב לאיזה כיוון. אבל נרחיב בזה.

ג.       גם אם יש מקום לכפיה, וגם אם יש צורך שהבנות יטפלו בענין הזה גם כן, למה זה נושא כל כך חשוב שעליו פתאום נעו אמות הסיפים?

אני מקווה שזה שלושת השאלות המרכזיות שעלו על הפרק, ואם לא אתן תתקנו אותי בהמשך.. אני רוצה להתחיל מהשאלה השלישית, למה הנושא הזה כל כך חשוב ומה פתאום אני משנה את טעמי באופן קיצוני בגלל הנושא הזה.

תשובתי, א. היום אני כבר לא לבד. הייתי הרבה שנים לבד, והיום אני כבר לא לבד. כולן יודעות שיש רבנים שאומרים דברים חריפים יותר ממני בעניין הזה. אני רוצה להסביר למה.  אני אספר לכן סיפור על עצמי. אני אחרי הגירוש מגוש קטיף, לקיתי בסוכרת נעורים. בהתחלה בגלל הגיל, בדרך כלל זה מתפרץ בגיל ילדות או נערות. אני הייתי אז בן ארבעים ושלוש לכן זה לא סביר שזה יהיה סכרת נעורים, זה בדרך כלל הזמן שמתפרצת סכרת המבוגרים.  זה שהיתה לי סוכרת זה לא היה שאלה בכלל, כי הסוכר היה גבוהה בדם. אבל השאלה איזה. הרופא טעה באבחנה וחשב שיש לי סכרת מבוגרים ונתן לי טיפול לפי סכרת מבוגרים. הטיפול לא הועיל לי, ולא רק זה אני גם לא לקחתי אינסולין, גם עשיתי ספורט באופן מטורף לגמרי ורזיתי באופן קיצוני. יש לי בת רגישה, שכל הזמן אמרה לי "אבא משהו פה לא בסדר. אני אהרוג את הרופא הזה". עכשיו במסגרת זה שכל הזמן אמרו לי שאני צריך לעשות הרבה ספורט, הייתי רץ כמו מטורף. אז שלחו אותי לדוקטור לספורט, לא ידעתי שיש דבר כזה. באיזה מקום מיוחד בירושלים, היא היתה אמורה לעשות לי בדיקות במעבדה שלה כשאני רץ על כל מיני מכשירים. כשהיא ראתה אותי, הייתי רזה באופן קיצוני ממש. היא אמרה לי לא לעלות על אף מכשיר. אתה לא עם סכרת מבוגרים אתה עם סכרת נעורים. עד שאתה לא בודק את העניין הזה אתה לא עושה ספורט, בקושי ללכת מותר לך. בניגוד גמור לכל מה שהיה עד עכשיו. עשיתי בדיקה, צדקה לגמרי. סכרת נעורים ולא מבוגרים. בתקופה ההיא הייתי הולך מהבית לישיבה, מרחק של חמש דקות הליכה. והייתי צריך לנוח פעמיים או שלוש בדרך כי לא היה לי כוח ללכת. הליכה של חמש דקות. הייתי רץ כמו מטורף, הליכה של חמש דקות הייתי רץ כמו מטורף. הייתי חלש מאד, והייתי הולך ואם לא הייתי נכנס לאיזה סטרס של התעמלות, הליכה של חמש דקות הייתי נח פעמיים, זה מישור אין שם טיפה עליה. והבת שלי כל הזמן אומרת לי "אבא יש פה טירוף מערכות משהו לא בסדר". רק אחרי שחזרתי לעצמי אני יכולתי לראות את זה. כשהייתי שם בפנים פשוט לא יכולתי לראות את זה. שאלו אותי מה?, אמרתי הכל בסדר, איפה הבעיה? כשהבת שלי אמרה, ליטפתי אותה בנחת ואמרתי לה גברתי היקרה זה יפה מאוד, יש פה רופאים במדינת ישראל הם המוסמכים ואנחנו לא הורגים אותם. למה אני מספר את כל זה ?

כי ההידרדרות היתה איטית, לא היה רגע אחד שבו פתאום הכל השתנה. לאט לאט רזיתי, בשרי נאכל, שקלתי פחות משני שליש ממה ששקלתי קודם, העצמות שלי כבר בלטו מהעור ולא שמתי לב. כלומר, ראיתי שאני רזה, אבל בסדר. כל פעם הייתי צריך להחליף את הבגדים, בסדר. אבל בגלל שזה קרה לאט לאט ולא היה איזה רגע שבו היה שינוי דרמטי מקצה לקצה אז התרגלתי.

אני אתן עוד דוגמא כדי להבין את המנגנון. כי אני חושב שעיקר הטענה שלי זה על המנגנון הזה.

אם לוקחים בן אדם ונותנים לו מכת חשמל ברמה איקס הוא מיד כל גופו מזדעזע ויכול גם למות מזה. אם נותנים לו מכת חשמל הרבה יותר נמוכה, ואחרי זה מעלים אותה לאט לאט, הוא יכול להגיע לשני איקס, ולהרבה יותר גבוהה ולא קורה לו כלום. למה? יש לגוף כשרון הסתגלות. זה נכון ברמה הכי הכי פשוטה של זרם חשמלי. חיבור אלקטרודות, מכת חשמל. במכה שאדם מת בוודאות, אם מעלים לו לאט לאט הוא יכול לעמוד ולא להרגיש.

גם בנפש יש כושר הסתגלות וכשתהליך קורה לאט אדם לא שם לב לאיזה רמות הוא מגיע. ואם זה נכון על אדם זה נכון עוד יותר על חברה. למה? כי כשאני הייתי רזה, הבת שלי לא היתה בתוך התהליך, אם כי גם היא חוותה אותי, מישהו שלא פגש אותי זה היה עוד יותר. היא לא היתה בתוך התהליך וראתה שמשהו לא בסדר. אבל אם כל מי שסובב אותי הוא גם כן בתוך התהליך אין מי שיתעורר. לכן כשההסתגלות היא חברתית ולא אישית התרדמה הרבה יותר עמוקה. ועכשיו אני רוצה לעבור לנמשל. אני סבור שכתרבות בחמש עשרה השנים האחרונות אנחנו בהסתגלות לעולם חדש מטורף לחלוטין, אם מישהו היה מספר לפני חמש עשרה שנה שאלו יהיו התוצאות של רשת האינטרנט כל הרבנים היו אומרים אל תכנסו לזה! זה טירוף מערכות. אז מה קרה? הסתגלנו. זה פשוט בא לאט לאט, לאט לאט. עוד חברה עם סמרטפון, עוד חברה עם סמרטפון.. עוד איקס דקות בממוצע שאנחנו נמצאים שם.. ועוד איקס דקות.. ולאט לאט זה עולה לשבע שעות בממוצע ביממה. שלושת אלפים מפגשים עם הסמרטפון ביום בממוצע בנוער. יש כאלה שמגיעים לעשרת אלפים מפגשים. מפגש הכוונה שמישהו מהווטסאפ שלי כתב בדיחה, ואז אני הסתכלתי על הבדיחה, ואז פלוני כתב "חחחחחח" ואני הסתכלתי, ואלמוני אחרי זה כתב גם הוא "חחחחחח" עם שני סמיילי. ואז השלישי כתב שבע חחחחחח.. המקש שהכי מתקלקל במקלדת זה האות ח'.. אני מדבר לגמרי ברצינות.. ואז אני מוסיף שני סמיילים. זה חמישה מפגשים. הראשון שכתב את הבדיחה, אחרי זה שלושה שכתבו חחחחח ואני שכתבתי שני סמיילים. אז כל זה זה חמישה מפגשים. הממוצע היום בנוער זה שלושת אלפים מפגשים ביממה! יש מגיעים לעשרת אלפים. אנחנו מספר אחד בעולם.. איך יכול להיות שדבר כזה עובר את התודעה שלנו ואנחנו ממשיכים לחיות? זה מכת חשמל שקיבלנו אותה במנות קטנות והיא עלתה ועלתה ועלתה והיא ברמה מטורפת שאם לא היינו מסתגלים היינו מתים מזעזוע לפני חמש עזרה שנה. אבל זה עולה, זה התחיל ממילים באינטרנט, עבר לתמונות שיורדות בשתי דקות, בחצי דקה, בחמש שניות.. סרט שיורד בחמש דקות, סרט שיורד בשלוש דקות, סרט יותר ארוך, רזולוציה יותר גבוהה.. ופריצות יותר ויותר גבוהה. אנחנו נמצאים בהסתגלות למגיפה. מתים אנשים סביבנו מבחינה רוחנית כל הזמן. עוד אחד ועוד אחד, עוד עשר ועוד עשר, עוד מאה ועוד מאה.. פשוט הסתגלנו לקבור אותם חיים. הסתגלנו לקבור אנשים חיים. גם בנות, נגיע לזה.. הסתגלנו לקבור אנשים חיים. איך הסתגלנו? זה בא לאט לאט בחמש עשרה שנה ולא שמנו לב. אצל רובכן זה הגיע כשעוד לא עמדתן על דעתכן, התחיל התהליך. אתן בכלל לא עמדתן עם הכרה מלאה בלי תהליך כזה. נולדתן והגעתן להכרה בכיתה א' כשכבר התהליך התחיל, הרכבת יצאה מהתחנה.. ומאז היא נוסעת ונוסעת ומגבירה את המהירות כלהזמן ומגיעה לטירוף מערכות מוחלט רוחבי עמוק שאין כדוגמתו ואנחנו נמצאים..

היו אצלי לאחרונה ישיבה תיכונית, ביקשו שאני אעביר שיעור.. הגיעו אלינו לישיבה, ביקשו שיעור אחרי שחרית. אמרתי שאני רוצה לדבר על סמרטפונים. חמישים חברה, הר"מ וראש הישיבה. אני פותח בשאלה – "מה המדיניות שלכם לגביי סמרטפונים?" הר"מ קופץ ואומר "אצלנו אין סמרטפונים". מרים טלפון ישן, הרבה יותר משומש מזה.. כמו שסבתא של סבתא שלי השתמשה, מרים טלפון כזה ואומר " זה מה שיש לי". אמרתי "כל הכבוד יישר כוח". אני פונה לחברה ואומר, "אסור אצלכם סמרטפונים, מישהו יכול לתת לי הערכה לכמה אחוזים מכם יש סמרטפון?"

 שאלתי בשבת האחרונה את הנכדה שלי בכיתה ו', בית ספר נפרד, חצי תלמוד תורה. שאלתי אותה לכמה אחוזים מהבנות יש סמרטפונים, בכיתה ו'. תשובה: שמונים וחמישה אחוזים. היא לא אמרה את המספר הזה, אבל כששאלתי אותה לכמה בנות יש ולכמה אין היא אמרה את המספרים ואני נותן לכם את התוצאות. 85 אחוז בכיתה ו' סמרטפונים לבנות

ובכן אני שואל אותם " לכמה אחוזים יש סמרטפונים פתוחים למרות שזה נגד המדניות?", בחור אחד מרים את היד ואומר לי "להערכתי שמונים אחוז", אני מזיז את המבט לאט לאט אל התלמידים לראות אם יש מי שמתנגד ורוצה לתבוע אותו על הוצאת דיבה. אף אחד לא. ואז אני שואל את השאלה הבאה, תקשיבו טוב, נכון כבר הסתגלנו. אני שואל "תגידו לי מאלה שיש להם סמרטפונים פתוחים, כמה אחוזים לפי דעתכם נופלים, הולכים לשם?" תשובה: בין תשעים וחמישה למאה אחוז. אני מסתכל עוד הפעם על העיניים של הנערים ולא רואה מישהו שהולך להוציא תביעת דיבה. האם יש לי סיפורים יותר מזעזעים? יש לי. האם זה מספיק? נראלי שכן.  נעשה דוקטורט אחד, סקר אחד באמת רציני, לפני חמש שנים והאחוזים שלו זה ששליש מהבנות הלכו לאתרים האלו בכוונה תחילה. כמה בנות נחשפו לא בכוונה? תשעים ושתיים אחוז. האם כשנחשפים לא בכוונה זה עושה נזקים או לא? כל אחת תחשוב על זה מה שהיא רוצה. אני לא חייב לענות על כל שאלה.

עכשיו אנחנו הסתגלנו, לנתונים המזעזעים האלה. ואני רוצה רגע לצאת מההסתגלות ולהגיד, רבותיי העסק בטירוף גמור! יש פה מגיפה נוראית אין כדוגמתה. יש דבר אחד כדוגמתה, התבוללות, חילון בתקופת ההשכלה, אבל שם ז היה ברור. או שאתה בבית המדרש או שאתה חילוני. נכון שהיה דמדומי ביניים שהיו קוראים בישיבות ספרי השכלה, ונופלים. אבל אצלנו מסתכלים בדברים הרבה יותר גרועים מספרי ההשכלה של א ונשארים בבית המדרש. בית המדרש הפך להיות מקום נוראי. ובמגיפה כזאת אי אפשר להשתמש בכלים רגילים. למה? הסתגלנות הרדימה את כולם. הרדימה את כולם. אני נלחם על הדבר הזה יותר מחמש עשרה שנה. הייתי מגיע לכנסי רבנים והייתי אומר, רבותיי יותר טוב להכניס חזיר הביתה עם ריחות נפלאים כשכולם רעבים מאשר להכניס אינטרנט. ואז רב אחד קם, זה קרה לי פעמיים, לי יש אינטרנט! אז אמרתי לו – עלייך דיברתי. בלי שום נימוסים, שום גינונים. ישר, עלייך דיברתי. אלא מה? שאז הייתי כמעט קול יחיד. אף אחד לא דיבר על זה. אני בישיבה שלנו לא הסכמתי שיהיה אתר. זה עוד לפני שהיה הגנות.. לא יכול להיות שיהיה אינטרנט בישיבה, שיהיה אתר אינטרנט, אין דבר כזה. זה מקום מתועב ואסור להיות בו. זו היתה דעתי.

אם כן, היום מתחילה להיות התעוררות. אבל עדיין רוב הרבנים נרדמים, הנוער מרגיש מה פתאום לי אין כוח לעשות. יש מגיפה שמפילה חללים באחוזים נוראיים. ושקט, דממת אלחוט. אף אחד לא צורח. הכל נעשה בשקט. מתים לנו בשקט, אנחנו קוברים בשקט את הנשמות. רואים אנשים ריקים, שאין בפנים, בגלל שהרעל פגע בכל חלקה טובה. וכולם מתים לנו בשקט, אף אחד לא מדבר. הסתגלנו. אני אומר, זה לא יכול להמשיך כך בשום פנים ואופן. הבעיה החמירה בשנים האחרונות ובייחוד בשנה האחרונה מפני שכל התועבות שבעולם נכנסו לכיס. כמובן שזה מחמיר את זה הרבה יותר גם כי זה לגמרי אנונימי ואישי, גם כי זה בכל מקום, גם כי זה לגמרי לגיטימי כי לכולם יש את זה כל הזמן.

ושלוש שנים האחרונות ובשנה האחרונה בעיקר, המגיפה קפצה קומה דרמטית! אלא, זה קרה בשקט. עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת.. כשהראשונה הביאה כולם שאלו מה זה, השניה, השלישית, הרביעית כבר פשיטא.. ככה המגיפה התפשטה. בראשונה עוד לא ידענו שאפשר לראות סרטים בדבר הזה. לאט לאט הכל אפשר. היום הגלישה בפלאפונים הרבה יותר גבוה מבמחשבים, למרות שרבבות נוסעים לעבודה ויושבים יום שלם מול מחשב מהבוקר עד הערב, ועדיין יש פה גלישה הרבה יותר ממחשבים. זה עיקר הגלישה היום. ושקט, דממת אלחוט. כולם מתים מסביבנו ואנחנו בשקט. ואני אומר, רבותיי הגיע הזמן לקרוע את המסך ולהגיד אנחנו באמצע מגיפה שמפילה רבבות של חללים נוראיים. זה לא זמן עכשיו לנחמדות. עכשיו צריך להילחם. אני קראתי לתנועה של הנוער "עזים בקדושה" והחברה, שבאמת יש להם עזות, "לא איזה שם, זה כבד.. בתור פשרה הם רצו- לוקחים אחריות", אמרתי להם רבותיי, רוצים לוקחים אחריות תקימו תנועה תעזבו אותי, אם אתם לא יכולים לעמוד מאחורי עזים בקדושה לא ייצא מכם כלום. למה? זה לא מלחמה פשוטה! אם יש עכשיו זיקה, איזה מגיפה עולמית, כל העולם נגדה, אף אחד לא בעדה. אבל כאן, בכל אחד שוכן יצר הרע גם לחופש, גם לסקרנות וגם לתועבות שכל הזמן נלחם נגד מי שרצה לקחת אחריות. לכן לקחת אחריות זה לא מספיק. צריך הרבה יותר מלקחת אחריות. אמרתי להם, אם אתם לא עם סכין בין השיניים וקדחים על כל צד, יורים ושולפים, אז לכו ללמוד, זה ביטול תורה.. למה? אני במלחמה הזאת עשר שנים. תגידו לי מי במלחמה הזאת יותר ממני ואני אחריו. מוכן לשמוע את דעתו. איזה רב שמוביל בעניין הזה יותר ממני, רק תגידו, אני יוכל ללמוד יותר בשקט.

קהל: החרדים

הרב: הלוואי שהייתי יכול לפעול כמו שהם, את צודקת הרבי מוויזניץ' עשה דבר נפלא, אוסר לגמרי, כל הפלאפונים אצלו על השולחן. ומי שיימצא עף מהחסידות! ואם הייתי יכול לעשות את זה הייתי עושה את זה. ואני אסביר. אין נושא יותר חשוב. אנחנו באמצע מגיפה אנשים מתים מסביבנו אין זמן עכשיו לדברים אחרים. זה הדבר הכי חשוב שיש.  סמרטפונים. אני כבר חמש עשרה שנה ככה.. לפעמים אני מצליח לדבר כמה דברים אחרים.. עכשיו אני חוזר.

בשביל להפסיק את המגיפה זה לא מספיק להגיד, אני מזהה את המגפה, הסתגלתי, זה לא בסדר צריך לשנות את דרכינו התרבותיות. זה לא יעבוד. זה מסה תרבותית אדירת כוח ומשקל. אם רוצים לשנות אותה צריך כוח עוצמתי שאין כדוגמתו. זה מלחמה לכל דבר ועניין. פחות מזה לא נצליח לזוז. כי הצד השני זה עובד בלי סוף.. זה צונאמי, או שאתם עזים בקדושה עומדים מול צונאמי או שהכל שוטף.. עכשיו אני רוצה מתוך זה לגזור את השאלה: האם צריך לכפות או לא? בכלל, האם אנחנו בעד כפיה או לא. אני רוצה להגיד לכן תשובה חד משמעית שלא תתבלבלו. אני בעד כפיה חד משמעית, כולכן בעד כפיה חד משמעית. תלוי על מה.

תארו לכם שאני הייתי נכנס לשיעור, ושלוש בנות מסיבותן הן היו יושבות עם הגב. מה אתן הייתן אומרות? לא בסדר. ואם הן היו אומרות: שמענו את דעתכן ואנחנו עדיין רוצות לשבת עם הגב. זה לא היה עובר.

אם אחת מהבנות לפני כל שיעור היתה פותחת את ארון הקודש פה ומכניסה חתול שחור מת! מישהי פה היתה שותקת? היתה אומרת טוב נסביר לה, נחנך אותה, ניתן בה אמון.. אנחנו השתגענו? חתולים שחורים מתים בארון הקודש?! מישהו ישתוק על דבר כזה? בטח שאנחנו בעד כפיה! ואם לא תזוז נביא משטרה ונעיף אותה, זה ילך גם בכוח הזרוע. כולכן תהיו שותפות לזה. אף אחת פה לא מוכנה שתלמידה לפני כל שיעור תכניס חתול שחור לארון הקודש, זה לא יעלה על הדעת. למרות שאין בשולחן ערוך הלכה שאוסרת את זה. אין. אנחנו בעד כפיה, כולם. כשמישהו עובר את הגבול.  מתי אנחנו לא בעד כפיה? בתוך גבולות הגזרה. מהן גבולות הגזרה? זאת באמת שאלה לא פשוטה. אבל זה ברור שכולנו בעד כפיה.

אם תהיה פה אחת שכל פעם באמצע השיעור שלי מתחילה לשיר פה, שירת נשים.. אומרים לה תפסיקי, לא. מסבירים לה, תפסיקי, לא. מחנכים אותה, תפסיקי, לא. מאמינים בה, תפסיקי, לא. מצלצלים למשטרה, יש פה אחת מפריעה תיקחו אותה מפה שלום על ישראל. אנחנו מחנכים עם משטרה? תשובה נורא פשוטה, מילא אחת שתי אותיות, והיא לא המילה לא. היא המילה כן. תלוי במה.

מי שהעלתה עד היום על דעתה שאנחנו רק נחמדים היא טעתה בגדול. אם מישהו בא ומכה אותי אני מפסיק להיות נחמד. אל תנסו אותי. אני מפסיק להיות נחמד. זה לא שאני נותן בו אמון שבינתיים הוא מכה אותי אבל הוא יפסיק. זה לא שאני מחנך אותו.. אני מונע ממנו את הדבר הזה בכוח הזרוע נקודה סוף פסוק. לכולנו יש גבולות בהן אנחנו לא מאפשרים, כולל בכפיה, להמשיך הלאה. עכשיו השאלה היא האם הנושא הזה הוא מסוג הנושאים של חתול שחור מת בארון הקודש או מסוג הנושאים שאהבת ד' צריכה להתפתח מתוך לב פתוח, אמון, שלוה, בלי לחץ. זאת השאלה, לאן זה שייך המגיפה העומדת לפנינו. אני רוצה לטעון טענה, מותר לכן לחלוק עליי, לא כולן חייבות להסכים איתי זה לגיטימי לגמרי.. אני אומר את דעתי.

הדבר הזה הרבה יותר חמור מחתול שחור מת בארון הקודש! הרבה יותר חמור! למה? כי גם אם יהיו פה חתולים שחורים בכל תחילת שיעור, לא יפלו מזה עשרות אחוזים חללים. ואנחנו מדברים על דבר שהוא הרבה יותר חמוד. הוא נוגע להלכות החמורות בתורה, להכי מרעילות בתורה. ואם תוציאו לרגע את הסתגלנות – זה מגיפה עצומה שאין כדוגמתה. ושלא היה כדוגמתה. ואני אומר, כאן צריך להציב גבול חד. הלוואי שכולם היו עושים כמוני.. הם לא עושים.. אני מכיר את העולם המחנכים והרבנים, כבר הרבה שנים שאני זועק א הזעקה הזאת ואני יודע מה התגובות.. בסדר.. אני לא יכול לכפות את דעתי. אני יכול לצרוח ואת זה אני עושה. אני יכול ג להקים חברות, מעולם לא העלתי על דעתי שאני אקים חברה מסחרית, בטח לא בתחום המחשבים, בטח לא בתחום סיפוק אינטרנט. בסוף עשיתי את זה..  אני סבור שאנחנו נמצאים במגיפה נוראית. כולם נרדמו. כולל כולכם נרדמתם! מתים אנשים סביבכם וכולכם דממת מוות. שקט. אתן לא צועקות, אתן לא זועקות, אתן לא מצילות. כלום, אפס. מגיפה נוראית ואתן בדממה! ואם מישהו צורח אומרים לו "היי מה זה חרדים פה?!" קודם כל אתן יודעות שאין מחמאה יותר גדולה בשבילי מכשאומרים לי חרדי.. אז כל אלה שאמרו חרדי על הצעד שלי, אני מודה על המחמאה.. אני לא פוחד מהעולם החרדי, אני אוהב אותו מאוד. סה"כ הם מצליחים הרבה יותר מאיתנו. בוא נודה על האמת.

קהל: הרב אז למה לא להיות חרדי?

הרב: בגלל שהם לא מאמינים במעשה ד' הגדול והנורא שהחזיר את ישראל לארצם. נחזור..

אני סבור שאנחנו נמצאים במגיפה שלולא הסתגלנו אליה היינו מבינים שהיא קטסטרופה נוראית! כמעט אין דבר כזה כדוגמתה. וכולם שותקים. גם אתן שותקות. ואני אומר, אי אפשר לבנות את החינוך של הדור הבא בלי לזעוק, בלי לעשות סטופ ולהגיד אנחנו לא ממשיכים הלאה.

וכאן אני רוצה להגיד לכן עוד דבר, אני מלמד בעוד מקומות ולא התניתי תנאי. אתן הולכות להיות מחנכות. ולדעתי לא יכול להיות שתהיה מחנכת בשנים הבאות שהיא לא דוגמה אישית שהיא סיננה את הסמרטפון. אם הייתי צריך לחתו, והיו אומרים לי היא לא סיננה, לא הייתי חותם. את לא יכולה להיות מחנכת. זו דעתי. ולכן אני אומר אל תכנסו לשיעור שלי. אני לא חושב שאפשר לחנך בשנים הבאות בלי העדות שאת מסוננת היטב. את לא ראויה להיות מחנכת. כי יש מגיפה, יש צונאמי. אין בעיה חינוכית יותר קריטית מזאת ואת מהווה דוגמה שאת חלק מהמגפה ולא חלק מהרפואה, את לא יכולה להיות מחנכת. בין אם זה בנים ובין אם זה בנות. צריך פה דוגמא אישית. אם אתן חושבות שעצירת המגיפה יכולה להיות רק בתחום הבנים והבנות ימשיכו כרגיל, ונגיד שלא היה שום בעיה אצל בנות עוד רגע ניגע בזה.. אני חושב שזה בלתי אפשרי לחלוטין. אי אפשר יהיה לעצור את המגיפה הזאת כשנגיד בנים כן בנות לא. כי אנחנו חיים בעולם שגברים ונשים נפגשים מדיי פעם וחיים אחד בתוך השני בתא המשפחתי, ולצערנו לא רק בתא המשפחתי. זה לא יכול להיות שהמלחמה תהיה אתם הבנים. לא יכול להיות. ועכשיו אני רוצה לעבור לבנות.

אני אספר לכם סיפור אחד רק כדי שתבינו איפה הדברים עומדים, וסליחה שאני מוריד את הכפפות. אבל אין ברירה. כתב אחד כתב על ילדה בת חמש עשרה וחצי ששלחה לו מייל בעקבות כתבה קודמת בנושא, שהיא קנתה סמרטפון בניגוד לדברי הוריה, וחשבה שלה זה לא יקרה וזה קרה לה והיא לא יודעת איך לצאת מזה. האם היא היחידה? לא. לפני חמש שנים זה היה שלושים ושישה אחוזים כמעט.. מהבנות. וזה לא השתנה מאז, מאז שנכנסו הסמרטפונים לכיסים זה לא הלך והשתפר.. שליש מהציונות הדתית, מהחינוך הדתי. האם יצר הרע נמצא בתיכונים ופסח על האולפנות?

עוד סיפור אחד על בנות ובזה אני מסיים ונותן לכן את הבמה. אני מקווה שבעניין הזה יש ירידה.. יישוב ביהודה ושומרון, בית ספר וודאי נפרד מחנכים דגולים, בית ספר טוב לא תחתית הלייט. גבוהה ממקום טוב באמצע באופן ניכר. יש לנו אנשים שיודעים איך לחפש בפייסבוק.. ילדה בכיתה ה' בבית ספר, זה לא דבר יוצא דופן לגמרי רק זה הסיפור שאני נחשפתי אליו.. ילדה בכיתה ה' שמה את התמונה שלה בפייסבוק כמו חווה לפני החטא. האם היא יחידה? לא. האם היא יחידה בציונות הדתית? לא. בארה"ב התופעה הזאת הגיעה לעשרים וחמישה אחוזים מכלל הנוער. אתן מבינות מה זה צונאמי? ויש לי סיפורים יותר חמורים..

גבירותיי, הצונאמי שוטף אותנו! זה רבבות שנפלו ומתו ויש דממת אלחוט! ואתן משחקות לי פה אם ני חרדי או לא חרדי.. שיהיה חרדי! מה זה משנה? אנחנו השתגענו לגמרי! אתן לא מבינות מה קורה. אתן יודעות כמה בתים מתפרקים בגלל זה? דרך אגב, בתים מתפרקים לא רק בגלל גברים. בתים מתפרקים בגלל נשים שמזנות תחת בעליהן. אל תבינו לא נכון. על זה מדובר. בציונות הדתית. במקומות הכי טובים! אל תשלו את עצמכן. כשאני אמרתי שאנשים מתים התכוונתי לזה במלוא חומרת המילה. כל העסק הזה הוא צונאמי הוא מגיפה. ויש דממת אלחוט. מגיפה שוטפת אותנו ואף אחד לא מדבר בגלל הסתגלנות. אני סיימתי

ה כח-זה מאוד מעניין!!

לגבי רימון: יש אפשרות להתלונן על אתר שנחסם סתם, והם באמת בודקים את התלונה.

ואני לדוגמא לא יודע איך לעקוף את רימון...

לגבי כל השאר אני לא יכנס לפרטים, אבל נראה לי שהוא מכיר את המציאות (של מי שנופל) יותר טוב ממך.

והוא באמת עוסק בעוד הרבה נושאים, אבל בנושא הזה לא היה אף אחד לפניו (הוא הקים את רימון וכו') וחייבים מישהו שיתעסק בעיקר בזה.

הוא ועוד הרבה רבנים אחרים שמעו המון נערים ונערות ממקור ראשון, כמה הם נופלים בזה.

זה בכלל לא מלמעלה.

ויש את עזים בקדושה שזה התחיל ממש מלמטה.

גם אני נגד סמארטפון לנוער (וגם הרב יהושוע),

וחינוך זה חשוב, אבל זה לא פוטר את החובה לחסום,

כמו הרבה דברים שהתורה או חז"ל שמו גדרות כי הם מכירים את טבע האדם.

לדוגמא למה יש איסור ייחוד? בואי במקום זה נחנך...

כבר כתבתי על ההשוואה לייחוד בשירשור הזה למעלה תחפשי,

אבל לא הבנתי מה אמרת- לצערנו יש המון תכנים לא טובים באינטרנט, אם היינו

יכולים להילחם בזה זה היה מושלם אבל זה די עולמי ומגלגל טריליונים, אז קצת קשה..

ואנחנו מדברים פה על לשים חסימה לא על להיות בלי אינטרנט.

מקרוני קצת קשה לי עם סגנון הביטוי שלך. יש כמה מילים לא לעניין...

לכתוב על הרב יהושע "שינשום טיפה".

והפסקת את הדיון שלנו באמצע...

בחור שיש לו סמארטפון. עם אינטרנט. לא מסונן. אבל לא משתמש באינטרנט. בכלל.

או משתמש קבוע רק בוואצאפ ו-וויז או משהו כזה.

או בשביל גם להכנס לפורומים של בשבע השם ירחם.

או כל דבר מוגדר אחר. והטלפון שלו זה לא החבר לשעות הפנאי אלא שותף לעבודה ולהתנהלות שוטפת.

האם הוא *צריך* חסימה?

אני לא אומר ש*כדאי לו* לא לשים, אבל לא צריך לעשות התניה ישירה שאינטרנט לא חסום= כל הרע שבעולם.

כתבו לי "אז אל תגיד שכל אחד יודע על עצמו..". זה לא מה שאמרתי, זה לא מה שכתבתי. לא הכללתי את כל הבנים שבעולם. כתבתי באופן עקרוני, שלא נכון להכליל את כולם. מצד אחד אין אפוטרופוס אבל מצד שני אדם יודע היכן הוא עומד ויודע צדיק (הסמארטפון) נפש בהמתו (הבחור שמשתמש בסמארטפון) וכו' וכדו' ואכמ''ל דצ''כ עד''ש באח''ב

"יודע צדיק נפש בהמתו" זה בדיוק הפוך- שהצדיק יודע ומכיר את החסרונות שלו, לא משנה.

בתכל'ס כתוב אין אפוטרופוס לעריות ושצריך להתרחק מניסיונות,

לא יודע מה אתך אבל אני לא הייתי הולך בכוונה על שפת התהום בלי מעקה, אם אפשר לשים מעקה..

והיו הרבה שחשבו ש"לי זה לא יקרה" והיום הם עמוק בפנים, ואחרי שנופלים אז מאוד קשה לצאת.

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳