אבא, סליחה שאני מאכזב אותך פעם אחר פעם, אני שוב ושוב מצער את בניך אחיי.
אני ממשיך גם כשזה ברור לי שאתה אסרת עליי לעשות את זה.
אני כל פעם מתחרט, באמת שהלב נשבר, אבא, טהר ליבי...
תחזיר לי את התום באמונה, שאני לא אחשוב מחשבות מלוכלכות, אני לא באמת רוצה את זה.
גם אם אני רודף אחרי הרע, זה לא אני, זה לא אני!
אני עבדך, גם אם מרדתי, זה לא ברצוני! אני מתחנן, תרצע אותי לעבודתך, שאני לא אסור ממנה לעולם, ולא בניי ובני בניי.
אני באמת ובתמים משתדל לעשות הטוב בעיניך, אבל, ה', מה אעשה, ואתה יצרת את העולם הזה בהעלם.
אינני רואה, אבא, כמה חסר. עלמא דשיקרא.
אבל דע לך, ה', אתה בוודאי יודע יותר ממני, אבל אני אומר זאת, אני לעולם לא ארצה לעזוב אותך! הרי אתה בראת אותי, אתה אבי, אתה זה שברא את העולם הזה, לך אני מודה על חסדיך העצומים, ומתפלל לפניך על החיסרון בחיי, ומתחנן שתסלח לי ל עוונותי. ה', רק תחזק אותי, וירוץ עבדך כמו אייל, ישתחווה מול הדרך!
הגלה נא ופרוש חביב עלי את סוכת שלומך. באמת שאני מחכה ליום שתאיר ארץ מכבודך, וכמה נגילה ונשמחה בך. אבל בבקשה ממך, מהר אהוב! כי בא מועד, וחננו כימי עולם... אני לא מסוגל לסיים, כי בקשותיי ממך, לא תמו, ה' האלוקים.
