דווקא אלו הוראות מצויינות, והן בכלל מחז"ל ולא של הרמב"ם (כמו שהוא כתב במפורש).

אם כבר מחפשים דברים שהרמב"ם אמר ולא רלוונטיים בימינו - הוא קבע שאישה לא צריכה לצאת מהבית יותר מפעם בחודש...

ויוצאת ממנו רק פעמיים בחודש. כך לפי הלכות אישות י"ג [י"א]. גוועלד, לאן העולם הזה התדרדר. נשים מסתובבות להן חופשי ברחובות, נהנות מכל מה שיש לעולם להציע. איזה חילול ה'.

אתם בכלל לא מכירים אותי, למה תתנו בי דופי שכזה.

מצטער, אבל אני לא מהמקלים בהלכה. אני שם את התורה והרבנים לנגדי תמיד, לא אשקוט ולא אנוח נגד כל הדברים הרעים שאני רואה פה.

אתם אומרים פה כאלה דברים שאפילו רבן של כל הנביאים, משה רבינו, בתורה הקדושה שקיבל מפי הגבורה לא אמר.

אולי נשקול מכל באי הפורום לתת לנו תורה, התעליתם מעל משה רבינו.

אני כבר תקופה מתווכח בקבוצת הרבנים טועים בפייסבוק, בה כופרים בתורה שבעל פה בכלל. אבל כפירה בחצי תורה שבכתב ובעל פה עוד לא נתקלתי. מוזמנים כולכם לנצל את ימי אלול.

עצתי לכולכם: התחילו במסילת ישרים כדי לחסל את מידת הגאווה שלכם, וסיימו בשולחן ערוך כדי שהיצר הרע שלכם לא ישכנע אתכם שההלכה היא המלצה בלבד. "אין  לו לקב"ה בעולמו אלא ד אמות של הלכה".

אחרי זה תקראו את "בגן האמונה" של הרב ארוש.

ואז אולי יהיה לכם סיכוי לתקוות עולמים.

ניסיתי ונושעתי.

אז מותר לה ללכת. אחרי שהיא נשואה היא יכולה להתכבד וללכת לכיסא המחשב בבית, ולצפות בשיעורי תורה מגוונים. אם באוניברסיטה הפתוחה זה עובד, אין שום סיבה שזה לא יעבוד גם בתורת החיים. פלאי הטכנולוגיה הם דבר מבורך. ה' יתברך ראה התמעטות הדעות והחלשות הלבבות ולכן יש ברחבי האיטרנט מלא שיעורים של הרב אבינר ומכון מאיר, והיא יכולה לצפות בהם! מה יש לה לעשות מחוץ לבית??? הגבר הוא שר החוץ!

אני מקשיב לרבנים שמחויבים לתורת ישראל ועם ישראל ועושים ימים כלילות ומוסרים נפשם ממש למען כולנו. כמובן שמטבע הדברים, השטן מתגרה בהם ומתעורר עליהם קטרוג מצד אנשים שספר ימאסו לקרוא, כאילו הם עושים משהו שהוא לא בסדר. התחלואות של העולם המערבי הם דבר איום ונורא.

אומרים "עושים לילות כימים". אם הם עושים ימים כלילות - אז לא פלא שהם לא מצליחים במיוחד, כי זה אומר שהם הולכים לישון כל הזמן. 

אם כבר מדברים על אנשים שמואסים בקריאת ספרים... 

אני מחפש אחר תשובה כבר הרבה זמן.

למה אומרים 'בן זכר'??? זאת לא כפילות מיותרת?

אתה ממש מדכא

אני יודע, אבל אני משתדל. הרי, העיקר זה לצפות ולקוות ולייחל לטוב ולחסד ולישועה של ה' כשאתה נמצא עמוק בחושך ובתוך הזבל.  במשך השבוע וחצי האחרון הייתי במצב של כאב ראש תמידי מרוב קופאין ושל תת-תזונה מרוב חסך בארוחות מסודרות ובאוכל חם. אני לא יוצא מהבית, אני לא עונה לטלפונים, אני פולט קריאות לא רצוניות (שבוע שעבר זה היה "איתתך גוצא!" תוך גלגול אישונים פסיכודלי, בארבעת הימים האחרונים זה הוחלף ברפלקסים איומים שמכריחים אותי לזעוק כל הזמן "מה אכפת לי אני מתדלק במאה!").

אני משתגע. אני מותש מהתובנות הקיומיות וכל החיים שלי עברו לשגרה של בית לוינשטיין. אני לא יכול לשמוע גלגל"צ, לא יכול ללכת למקווה, לא יכול לשתות עד קפאין (כי הרעלת קיבה מחזקת את כאב הראש). השיא היה כשקיבלתי הזמנה באס אמ אס לפלאפון, ולרגע אחד, קסום וטהור, באמת האמנתי שמישהו שיש לו במקרה את המספר שלי אוהב אותי ורוצה לראות אותי מאושר וחינני - אבל הכל התברר כפטה מורגנה כשגיליתי שאלו הפרסומות המטופשות האלה שמזמינות אותי לשחק באיזה משחק (הלוואי שינקרו אותם תרנגולות.(

אם אתם מתעקשים, אז אני אגלה לכם:

בכל המייל הארוך שלך ובמיוחד בשורת הסיום הגאוותנית - בית המדרש

אם יש מישהו שעד רוצה לראות אותי, כדאי העולם! את מוזמנת לגלידה.

אלא מהניסיון הנואל לחשוב שמדובר באיזה עיקר אמונה והלכה למשה מסיני שלא תשתנה לעולם. 

במלים אחרות - הבדיחה היא עליך, לא על הרמב"ם. 

אה, כן. וגם על תקוות עולמים. 

וכן. אני במצב רוח קרבי היום. 

לא יודע אם באתם לצחוק או לא, אבל אם יש כאן אנשים שלא מבינים את הארס שאתם מכניסים מתוך חוסר

הבנה של דברי רבותינו, אז צריך להעיר ולהאיר את ההלכות כפי שהן:

"גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות. ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא

כמו פעם אחת בחודש או כמו פעמים בחודש לפי הצורך. שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב כל

כבודה בת מלך פנימה: " מתוך "משנה תורה, אישות, יג, יא"

מכל המקומות ברמב"ם בחרת דווקא את זה?

זה מקום שהכי מכבד את האישה.

קודם כל, המושג גנאי- גנאי הוא לאישה, לא כתוב אסור. כתוב שאישה שמסתובבת כל הזמן ברחובות, זו בעיה,

גם אני לא הייתי רוצה שאישתי תסתובב ברחובות, סתם ככה.

מעבר לזה- הרמב"ם מגדיר שהיציאה מהבית היא על פי הצורך, אם יש צורך כל יום? מה הבעיה? גם לפי הרמב"ם

אין שום בעיה עם זה.

מספיק לסלף את דברי רבותינו.

כמובן שמודגשת הצניעות "כל כבודה בת מלך פנימה"- זו הדרכה לצניעות. אבל אמרו חז"ל "כבודו של אדם רצונו"?

מכאן תלמד שאם רצונה לצאת, כבודה. ורק אם היא מה שמכונה "יצאנית" אז יש מקום שהבעל ימנע מאישתו,

לצאת החוצה.

הרי כל המקור להלכה זו ברמב"ם הוא ממדרש בב"ר שגנאי לנשים להיות יצאניות. וצריך ללמוד מה המשמעות

של המושג יצאנית, בשביל להבין מה הרמב"ם פוסק. מי שהולכת ברחוב במטרה ש"יראו" אותה, מחפשת מבטים-

זה גנאי.

זה באופן ספציפי, לנקודה שהעלית.

מעבר לזה-

תורה שבע"פ עוברת דרך ת"ח שבדור, כך רצה הקב"ה. הם אלו שקובעים איך וכיצד, מתי ובאיזה אופן מתייחסים

לאיזו הלכה, יש הרבה מקומות שפוסקים שלא כרמב"ם, גם באיסור והיתר, גם בדיני נזיקין ועוד.

יש הלכה - והלכה היא עולם מורכב וגדול.

בשביל זה צריך רבנים גדולים שמכירים את כל הדעות, ויודעים ומבינים את כל השיטות לעומקן ומתוך

כך הן באין ופוסקים לדור הזה כיצד נכון וראוי לנהוג.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?