אירובי, שריפת שומנים בהתמדה...

תנסי להוריד פחמימות.

עצה מחברה שלי שהיה לה הליקובקטר: לאכול הרבה חלבונים. זה משביע לאורך זמן.אצלך זה מסתכם בדג סלמון.. אז תנסי ממש עוף או ביצים או משהו. שתדעי שכבד משביע מאד מאד. גם קטניות. ותורידי את הלחם אפילו לגמרי. תקבלי את הפחמימות מאורז וכאלה.

באמת תלכי להליכה או התעמלות, זה עוזר ממש וגם עוזר למוטיבציה.

או קישורים עם הסברים?

אני שכתבתי פה מתחתיך - לי לקח בערך שלושה ימים הייסורי גמילה.

הסברת מאד יפה את התהליך

אני רק רוצה להדגיש את מה שגם את אמרת שלהוריד לגמרי פחממות זה לא בריא. מי שיש לה סכרת צריכה דיאטת סכרת מיוחדת עם דיטאנית. מי שרוצה לעבור לתזונה בריאה ולהגמל מסוכר לבן צריכה לשים לב כן לאכול פחממות אבל באיזון הנכון ופחממות טובות כמו שאמרת

אולי אוכל לעזור

הדרך שעבדה בשבילי - הכל או כלום! לא להוריד בהדרגה ולא לחפש תחליפים. 

התנזרות מוחלטת מהרגע הראשון בזבנג וגמרנו. 

ביומיים שלושה הראשונים חוויתי ממש יסורי גמילה, זה היה מאד קשה. כל הזמן חיפשתי מה לאכול אז אכלתי אוכל מבושל/ירקות/פירות/שתיתי כוס מים קרים קרים

אחרי כמה ימים זה נרגע וזהו. 

מאז קרו לי דברים נפלאים - 

1. ירדתי במשקל הרבה יותר ממה שציפיתי

2. התחלתי להרגיש טעם טוב באוכל אמיתי, הכל נהיה טעים יותר. רק אז הבנתי כמה הסוכר דופק את חוש הטעם

3. גיליתי שפרי מתוק או תמר נותנים לי מתיקות שממלאה אותי. להבדיל ממתוקים ריקים של סוכר לבן - עוגות/שוקולדים וכדומה - שהיו עושים לי כמו בור בקיבה שרק דורש עוד. 

היום אני אוכלת תמר אחד ועושה לי טוב, לא דרוש לי יותר.

4. התחלתי להרגיש הרגשה כללית טובה יותר. שמעתי בעבר שסוכר לבן הוא אחד הגורמים לחולשה כללית, וגיליתי שכנראה גם אצלי זה היה נכון.

יש עוד, אני לא זוכרת כרגע.

לא כל דרך מתאימה לכל אחד, זה דורש כח רצון חזק. אולי גם לך זה מתאים.

אני ממש יודעת שהסוכר עושה לי רע!
 פטריות ברגליים..חולשה כללית..כאבי ראש..

אני לא רוצה לשנות את התפריט שלי אבל פשוט להוריד את כל העוגות, מיצים מתוקים, שוקולדים..זה עושה לי רע! העניין שאני באמת כמו מכורה..חייבת את זה..מן חוסר שקט עד שאוכלת את העוגה/שוקולד..

אם הייתי אוכלת קצת מילא..אני יכולה לאכול חצי חבילת וופלים עם כוס תה בבוקר..ברמה כזאת! או לאכול 4חתיכות עוגה..זה לא נורמאלי! אני לא שמנה בכלל אבל ברור שיש לי מה להוריד.

4 חתיכות עוגה היה קטן עלי

הייתי יכולה להתגבר עד שהתחלתי אבל אחרי הביס הראשון זה כבר היה בור שדורש עוד ועוד

לכן הלכתי על "זבנג וגמרנו" אחרת לא הייתי מצליחה

אני זאת שכתבה שאשמח לקבל טיפים..

בעיקרון התחלתי הבוקר-שתיתי שייק פירות לבוקר, אח"כ אכלתי גזר ועכשיו אוכלת ארוחת צהריים.

אני מקווה שזה יעבוד..אני מרגישה שאני מסיימת לאכול וכבר צריכה לחשוב על הארוחה הבאה..אחרת אלך לאכול לי עוגיות..

ובכלל ארוחות שיותר משביעות. תודה!

וגם שומנים. מוצרי חלב. אבל הכי עוזר חלבונים - ארוחה בשרית משביעה להרבה זמן. כבד בכלל סותם לכמה שעות.

דווקא שייק פירות זה נחמד אבל זה מתוק ויעשה כנראה רעב בהמשך..

לאכול חמש ארוחות מסודרות, לאכול לחם מלא ולא רגיל ולהוריד מתוקים

הבעיה עם צמחונות היא שאם לא מכניסים מספיק חלבונים לתפריט- אוכלים הרבה מאוד פחמימות ואז משמינים. מנסיון...

לכן ממליצה בחום להוריד סוכרים ולאכול קטניות וירקות!

זה מאוד קשה להפסיק לגמרי עם סוכר, לכן אפשר להשתדל לאכול פירות ופירות יבשים(ללא סוכר) במקום ממתקים... אפשר גם להמתיק בדבש/סילאן/סירופ מייפל טבעי/סטיביה/סירופ אגבה. הממתיקים האלה גם מכילים סוכרים אך הם פחות מזיקים מסוכר רגיל.

קטניות הן ממש טובות, ומהירות מאוד לבישול (רק לוקח זמן לברור אותן...). אפשר תמיד לערבב קטניות עם תוספות וזה קל להכנה יוצא מאוד טעים. (למשל אורז מלא+פפריקה ומלח+בצל מטוגן+תירס/אפונה מקופסת שימורים, ללא סוכר)

[דרך אגב, אורז מלא עם טחינה= מכילים את החלבון שהגוף צריך.

אם אני לא טועה גם בקוסמת ובקינואה יש חלבונים. ]

ולגבי ארוחות-

ממליצה (מנסיון אישי, אני לא יודעת אם עובד לכולם...) שכל ארוחה תהיה מורכבת מ:

- 2/3 ירקות (אפשר גם לקחת לעבודה ירקות שלמים ולחתוך אותם בעבודה),

-אח"כ חלבונים 

-ועם הכי פחות פחמימות. כך לפחות הרגשתי אני- הירקות נותנים תחושת מלאות, החלבונים תחושה של שובע ממושכת יותר והפחמימות אנרגיה.

כמה רעיונות למאכלים קלים להכנה:

לטבול ירקות ביוגורט ביו ללא סוכר/קוטג'

סנדוויץ' של לחם מלא עם טחינה וירקות

אפשר להכין גרנולה/לקנות גרנולה ללא סוכר ולאכול עם יוגורט/חלב/דייסת קוואקר

פשטידות/קציצות של ירקות

מוקפץ של ריבועי טופו עם ירקות- מהיר להכנה אבל לוקח זמן להתבשל (קצת טופו מצויין, הרבה לא מומלץ בגלל ההורמונים)

הדרך הכי טובה היא לא כל כך מהירה

דרכים מאד מהירות הן לא בריאות, אין קיצורי דרך ואין פתרונות קסם. 

הבריאות שלך מאד חשובה וההשקעה זה לא רק עניין של זמן, זה בעיקר עניין של גישה. 

גישה של תזונה בריאה, פעילות גופנית. 

מה זה אומר סיבה לא ברורה? אני בהריון שאכלתי מה שבא לי עליתי 25 ק"ג, בהריון ששמרתי, אכלתי בריא, הורדתי מתוקים שטויות ונשנושים עליתי 15 ק"ג. את בטוחה שהסיבה באמת לא ברורה?

הטיפ שלי - להצטרף לקבוצת דיאטה כלשהיא. ההשתתפות בקבוצה שומרת אותך בפוקוס, במחויבות לתהליך. 

נסי לא להיצמד לתפריט נוקשה מדי שלא תוכלי להחזיק בו מעמד לאורך זמן אלא להתמקד בשינוי הרגלים להרגלי אכילה בריאה.

אני רק שביעסטית (מהסוג המוזר של האנשים הרזים .שעושים התערבויות ממתקים פעם בכמה זמן)אז אולי אני לא קשורה ,אבל יש לי כמה עצות בשבילך-

*תוציאי קמח לבן וסוכר לבן מהתפריט.. (ברור שגם ממתקים , עוגות מיצים וכאלה...)בדוק שיורדים מזה צריך קצת סבלונות ובד"כ תוך כמה שבועות ש תוצאות..

*תתערבי על זה עם מישהו-אחות /גיסה/שכנה חברה/בעלך

מחליטים ביחד שלמשך כמהזמן לא אוכלים א' ב' ג' ומי שנשבר ואוכל- צריך להביא לשני משהו שוה באמת..

אם מצליחים עושים משהו כיף ביחד

בסוף אפילו נהנים מזה.. סוג של תחרות מגניבה

בהצלחה מממש!!!

שלא תעיזי להפסיק לאכול!!!

- מהר, בטוח ובריא.

אל - בתנאי שעשית את כל הבדיקות והכול בסדר!

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...

אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...

ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

שהקושי נובע מכל מיני דברים.

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

וואוו...

חיבוק לך.

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.

ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו

אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

הרבה

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.

ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...

ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל - ברכות על ההיריון!!

ב"ה יש הריון!

וכל הכבוד שטיפלת עצמך ולקחת תרופות הרגעה.

בתכל'ס :

דברי עם המכון הטרטולוגי בחיפה, הם נתונים ייעוץ לזה. יש כדורים שאפשר בהריון.

מניסיון אישי - אני כידוע מתמודדת ocd (הפרעה טורדנית כפייתית) וגם היו לי דיכאונות בעבר.

לוקחת באופן קבוע "בריכת כדורים"...

ו- ההריון של הבן שלי (בן 4) היה בהפתעה

וגם אני דאגתי מה יהיה...

המכון הטרטולוגי אמר שזה בסדר, במקרה שלי ההמלצה היתה גם לקחת חומצה פולית במינון מוגבר בשליש הראשון. אם לא עשית את זה - בלי לחץ!

ב"ה היום הבן שלי בן 4, מהמם וחכם מאוד.

שורה תחתונה

את הכי חשובה!

מעולה שטיפלת בעצמך!

וגם העובר יהיה בעז"ה בסדר.

מזל טוב!

המשך הריון רגוע ובריא.

מציינת שהמשכתי לקחת את התרופות לאורך כל ההריון.

ב"ה ילדון מתוק וחכם ממש.

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....

ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?

ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.