הטוב בהקדם, כמה אנו מוכנים לשנות את עצמנו כדי שיקרה קודם, תלוי אך ורק בנו.

ה' יתברך הוא אכן טוב, ורוצה להשפיע עלינו טובות בלי סוף,

אבל לפעמים מה שנראה לנו טוב זה דווקא היה מזיק לנו אם זה היה קורה.. 

תראו איזה חסד. מחיל אל חיל עם פניני ר' נחמן - צעירים מעל עשרים

אז אנחנו צריכים לעשות השתדלות, אבל אם זה לא קורה זה לא

אומר בהכרח שלא השתדלנו מספיק,

אלא אנחנו צריכים להאמין שזה הכי טוב בשבילנו

כתוב עד 20 שנה הקב"ה יושב ומצפה שאדם ישא אישה,

ומשעבר זמן זה, אומר הקב"ה תפח עצמותיו של זה.

אם העקרון שלך האמור הוא גם על חתונה אז מדוע תפח עצמותיו?

פשוט ה' חשב שעדיין לא הגיע זמנו ולכן לא צריכים עצמותיו להיות מופחים!

אני לא יודע להסביר את זה -

אולי זה רק אם האדם לא התאמץ מספיק

ואולי זה גם רק אגדתא (עובדה שיש רבנים היום שאומרים לא להתחתן לפני גיל 20)

בכל מקרה ה' קובע הכל!

גם אחרי כל ההשתדלות שלנו!!

אז אני חושב שזה נכון גם לגבי חתונה..

(אם כבר אתה רוצה להזכיר אגדתות- כתוב שמאז בריאת העולם ה'  מזווג זיווגים,

אז רואים שחתונה במיוחד זה משמיים!)

לשיטתי ולדעתי הדבר פשוט, 

לא חסר בנים ובנות, אז מדוע אנשים מתמהמהים?

מפני שהתלמוד אומר שאין מזמנים אישה לאיש אלא לפי מעשיו

של אותה השעה, אם כן אם לא זימן לך ה' את רצונך, כנראה שהבעיה

היא מפני שלא הגעת עדיין ליעדך ואין הדבר תלוי אלא בך בי בנו!

כתוב גם "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"

ואני גם הבאתי הוכחה (שיש רבנים שאומרים להתחתן אחרי)

ואני מכיר צדיקים וצדיקות שלא התחתנו עדיין.. (ואחרים שכן..)

ברור שמבחינתנו אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות

אבל לפעמים משמיים מעקבים מסיבות שאנחנו לא יודעים.

אז לא צריך רק להאשים את עצמנו בזה שלא התחתנו עדיין.

זה שרבנים אומרים למה לא להתחתן הם גם יצטרכו להתמודד עם המאמר ההוא שהבאתי

צדיקים וצדיקות, זה בכלל לא קשור, אז בתחום הזה יש להם התמודדות שעליהם לפתור.

אבל זו אחריות שלהם על אף צדקותם.

להיות הדבר הכי קשה, וכמו תמיד אנחנו חוזרים בשדור

חוזר בלי לשים לב על חטא אדם הראשון, זריקת האחריות והפעם בצורה מתוחכמת,

זה מה שה' רצה, זה הכי קל להגיד את זה במקום לקחת אחריות על הפישול,

כי יגעת ומצאת, תאמין. ואם לא מצאת, אל תאמין.

שזה לא עניין כ"כ פשוט, ויכול לעבור עלינו הרבה

עד שנגיע ליבשה..

בנוסף, קשה כקריעת ים סוף זה רק בזיווג שני, ואם תאמר שכולנו זיווג שני,

אדרבה היא ההוכחה לדבריי, למה אנו כולם בחזקת זיווג שני? עקב מעשנו,

חזרנו לאותה נקודה שהאדם במעשיו יכול לגרום שינוי וברכה משמים ועל כן

גם העכוב על אחריותו.

כתוב שמזמנים לו לפי מעשיו,

נו אז אם אני עכשיו במצב מסויים אז אני יתחתן עם אשה לפי מה שמתאים לי.

לא הבנתי מה הקשר?

ולגבי מה' אשה לאיש זה פשוט מה שלמדתי ב"טללי חיים".

יותר עמוק ממה שנראה לנו לעיניים, ה' הוא המזווג זיווגים,

אבל למען האמת הלא ידוע שאין מזל לישראל, וכדברי התוספות, לא שאין מזל אלא

שהוא בידנו לשנותו בכל שלב עד כדי כך שבכחו של כל יהודי אם רק ירצה באמת, להיות משה

רבנו כעדות האר"י הקדוש, אם כן, אין מה שיזמנו לך מן השמים הוא את התואם לרצונך כרגע

וזה עומק הפסוק מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה' והקושי להתחתן הוא בכך שלא הצלחנו

אף אם רצינו בכל מאודנו להתחתן, להוציא את רצונינו האמיתי והפנימי לגלוי כך שה' יזמן לנו

את הראוי לנו ועל כן לא בא הזיווג, אבל מי אחראי על כך, שוב פעם ה'? הוא רוצה בכל מאודו,

אבל אנו לא הכנו לו את הכלי, אז לא היה כלי מחזיק ברכת ה', ואף אם יהיה האדם צדיק

מיוחד אך לא גילה רצונו הפנימי האמיתי כראוי, לא יזומן לו הראוי לו.

אני יכול להיכנס עוד לעומק ולכתוב שגם זה (להוציא את הרצון וכו')

תלוי בה' יתברך- אחרי כל ההשתדלות שלנו.

אבל נראה לי שמיצינו...

(פשוט קשה לי להאשים את כל מי שלא התחתן, לפעמים גם אחרי כל הדברים

האלה- משמייים החליטו שהוא לא יתחתן עכשיו)

אני פשוט אומר שהכל לטובה!

(תקראי את כל השירשור)

אני יכול גם להביא מקורות אחרים..

אבל נראה לי שבסופו של דבר הוויכוח עקרוני

אני חושב (וזה גם מה שלמדתי בעיקר מברסלב)

שהאדם לא צריך לשפוט את עצמו יותר מידי,

הוא צריך לעשות השתדלות (יש שיגידו תפילות שדכנים, אתה אומר עוד דברים)

ואח"כ להאמין שמא שיקרה לו זה מה' וזה לטובה!

ואולי זה ניסיון לראות אם הוא מקבל את זה באמונה!!

אנחנו לא מבינים בחשבונות שמיים, וזה לא נראה לי הגיוני להאשים

את כל מי שלא התחתן..

ותתייחס לעיקרון, עזוב מקורות עכשיו

(אם אני ימצא אולי משהו אני יביא)

אני מאמין שעצם תחושת הפספוס וההחמצה לאחר כל שנה שחלפה וכולם נשואים

ואתה לא, היא עונש נורא מידאי מכדי שיהיה בכדי, ועל כן האדם צריך לפשפש

במעשיו כל הזמן מה העניין.. זו דעתי.

וברור שהמטרה של כל הבריאה היא להגיע למצב שיש רק טוב בגלוי והרע חוזר

לשורשו חוץ לעולם ולמציאות, שנזכה לכך בקרוב, אמן!

"בגן האמונה"

20161013235809.jpg

20161013235831.jpg

20161013235852.jpg

שנים.. אז אני מרים ידיים.

אני מנחש שלרב ארוש יש מקורות..

פשוט הלכתי על בטוח.

אתה נגיד רק הבאת לי מקור שהעוונות של האדם יכולים לעקב אותו

לא בדיוק הדיון.

אבל עזוב, מחילה, אני פורש מהשרשור...

ברורה, עם כל הכבוד למשנה ברורה.

רק להראות שיש עוד שיטות.

לא אמרתי שאתה חייב להסכים, פשוט שאנשים ידעו שיש עוד דעות..

סתם עברנו ימים נוראים עם רצון לשנות הכל לטובה?

עם כל הכבוד לתחושותייך בלי לזלזל ח"ו.

לדבוק ולאחוז רצון זה, אל לדחותו מעליו,

השבתי מכיוון אחר למטה, אבל אפשר להוסיף גם את הצד הזה, הצד החסידי.

לעשות אותו מה שאנו רוצים.

צדיק גוזר והקב"ה מקיים שם הדבר בצורה החזקה ביותר,

אך כפי שהזכרתי לעיל ביכלתו של כל אדם מישראל לשנות את מזלו

וכפי שדרשו חז"ל במדרש על הפסוק 'ויוצא אותו החוצה' אמר אברהם לפני

הקב"ה ראיתי באיצטגנינות שאיני מוליד, על זאת השיב לו ה' צא מאיצטגנינות שלך

בזכות כל הנסיונות שעברת התגלתה האות ה' בשמך שעד עכשיו לא היתה בגלוי

ועכשיו אתה כן מוליד, ביכולת האדם לשנות את השגחת ה' עליו בתפילה,

כי כך ה' רצה כשברא העולם, והוא זה ש'מכריח' את עצמו...

זו, אבל לא אשאיר אותך בלי כלום. אתן לך משהו ואת השאר חפש בכחות עצמך,

והנה משהו קטן:

מהר"ם אלשיך שמות פרק יג 
(יד) ועל כן לא יעצר כח בנך מלשאול ולומר מה זאת, כי יתמה על החפץ. וזהו כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת. כלומר, שהוא דבר קרוב וראוי לאומרו ולשואלו, כי לא יפלא שישאל זה כי קרוב הדבר לאמר. על כן התחיל תחלה לתת טעם אל מציאות המצוה גם אל בכורי הדור ההוא, וזהו ואמרת אליו חמשה דברים. א. כי בחוזק יד. שהוא שלא היינו זוכים בדין לצאת, כי על כן הוצרך חוזק יד להכריע כל המנגדים. ככתוב אצלנו על מאמרם ז"ל באומרם (פסחים קח א) קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, וכן באומרם (סוטה ב ב) קשה לזווגם כקריעת ים סוף. ומי לא ידע כי אפילו בריאת כל העולמות לא היו לפניו יתברך קושי, כי בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם כי בדבר ה' וכבר שמים נעשו כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה א), ומה גם עתה קריעת ים סוף או מזונות האדם או זווגו. אך אין דבר קשה לפניו יתברך, זולתי ברצותו להיטיב לאיש ועונותיו מעכבין, והוא יתברך שופט כל הארץ ולא יעות משפט. ועל כן יציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי. ומה גם קריעת ים סוף אחר שהמרו על ים בים סוף (תהלים קו ז) היה קשה, והוצרך חוזק יד להכניע המנגדים, על ידי חפשו יתברך זכיות קדומים מדם פסח ומילה, והפלגת רשעת פרעה ועבדיו. ועל הדרך הזה הוא במזונותיו של אדם שעונותיו מקפחים מזונותיו, וכן בזווגים קשה לזווגם כי מי יזכה לבת זוגו כי יתפרדו במעשיהם כמבואר במקומו. על כן על שתי אלה אמרו שהם קשים כקריעת ים סוף. והנה ההיקש הוא ביציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי, וזהו בחוזק יד:
שנית, והוא אומרו הוציאנו, והוא שאומר לבנו לא אותי בלבד גאל הוא יתברך כי אם גם לי גם לך, וזהו אומרו הוציאנו. והוא מאמר התנא (פסחים קטז ב) לעולם יראה אדם את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שאילו לא הוציא כו' עדיין אנו ובנינו כו':
עוד שלישית, והוא אומרו ה', לומר, כי לא על ידי מלאך או שרף או שליח הוציאנו כי אם על ידי עצמו יתברך, שאם לא כן לא יצאנו משם כמפורש למעלה:
הרביעית והחמישית הלא הן, כי שידד גם כן השר והמזל, וזהו ממצרים מבית עבדים. באומרו ממצרים כיוון על השר, כי מצרים שמו כמאמרם ז"ל (שמות רבה טו טו) על והנה מצרים נוסע כו' (לקמן יד י) ועל אומרו וירא ישראל את מצרים מת (שם ל). ובאומרו מבית עבדים כיוון על המזל שהיה מחייב שעבד לא יצא משם לחירות. וזהו מבית עבדים, שהוא ממקום קבוע לעבדים בל יצאו משם כי שם ביתם:
 

אני כתבתי שצריך לעשות השתדלות,

אבל זה עדיין לא תלוי בנו.

ואני לא יודע על איזה "התמודדות" אתה מדבר.

אתה מתעקש בגלל אגדתא (כן מה לעשות?) שחתונה זה שונה משאר הדברים

למרות שהבאתי לך גמרות נגדיות (אם אתה רוצה עוד אחת "מה' אישה לאיש" מועד קטן יח ב).

ואני לא מכיר אותך אבל "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".

ובקשר לרבנים:

http://ph.yhb.org.il/07-01-08/#note_7_1_3

שבסופו של דבר יזמנו לך לפי מעשיך של אותה שעה, וכן,

יש מצוות נישואין שתשא אישה, לא איכפת לי איך תעשה, אבל תעשה, ואם אתה מתמהמה

אז כנראה הבעיה אצל המתמהמה, מה עד שלא יפגוש את כל הבנות היהודיות בעולם,

לא יהיה בטוח שאין אחרת יותר מתאימה לו ולא יתחתן?

כשתשיב לשאלה זו תבין שהוכחת כדבריי

בס"ד

כמובן שזה תלוי בקב"ה!
אבל זה תלוי גם בי- ברצון שלי ובהשתשלות שלי!!

אני מאמינה שכרגע אני במקום טוב.. וכם מאמינה בקב"ה שהוא מקשיב לי ויביא לי בעז"ה בקרוב...

ומספרת לכולם להכין שמלות, ביבסיטרים ושאר ירקות 

אין מצב שלא.. פשוט אין מצב!!!!

ולא משנה כמה אני מאמינה.. זה פשוט חייב כבר לקרות

יש עיניין לפני כיפור לעשות 7 סעודות... הקבלה ל7 ברכות.. כמובן לא סעודות.. אלא חתיכת לחם כל פעם....ניסיתי...נראה!

אני מודה שגם אני חשבתי על זה.

יהיה מעניין

בס"ד

שמעתי חידוש מדהים!
בכל שנה אנחנו מבקשים סליחה מחילה וכפרה.
רוצים ליצור שינויים.. אבל משהו עוצר אותנו.

מיד אחרי הסליחות ויום כיפור... חוזרים לשגרה. משאירים את החלומות בתוך סידור הסליחות וממשיכים כרגיל..

למה זה בעצם קורה?

ניתן להבין אחד המוטיבים המרכזיים של תפילות יום הכיפורים: וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר כ, 14). ניתן להוציא פסוק זה מהקשרו (השם סולח לפי דבריו ובקשתו של משה) ולדרוש: סלחתי – כדבריך, לפי הדברים שלך, ולפי הסליחה שאתה מעניק לעצמך.

הרגע האמתי בו אנו מחליטים לבצע שינויים בחיינו, ויהיה זה השינוי הכי קטן, זהו הרגע בו אנו מזמינים את עצמנו לצעוד קדימה ולעזוב הרגלים ישנים (חטא = פספוס מטרה) - זהו הרגע של שינוי. שנה פירושו= חזר, למד שוב, ומאידך שנה= לשון שינוי. בכל שנה יש לנו אפשרות לקבל את המציאות שהייתה עד עכשיו, ולסלוח לעצמינו, לקבל את טעויותינו. רק לאחר הסליחה, מכאן ולהבא אפשר להתחיל דף חדש, לקבל החלטות חדשות.
וה' אומר לנו "סלחתי-כדבריך", אם עברת את המסע הזה של הכפרה ונגעת בנקודה הכי עמוקה בנפשך, ודאי הבנת שמקום זה לא מושפע מהחטאים שלך, ושם - סלחת לעצמך. משם, אומר ה' כביכול, אני גם סולח לך. ועל רמה זו של ההוויה אומר הרב קוק: "התשובה היא שיבה אל המקוריות, אל הראשית, לחבר את כל ענפי החיים אל השורש אשר משם הם יוצאים."

אתה יודע שהשם סלח לך... כשאתה הגעת למקום בו אתה יודע לסלוח לעצמך באמת.

אז מי שלא רשם 10, עדיין אפשר לסלוח לעצמנו... עד שהפתקה תצא ביד הרצים (בשמחת תורה)

החזון אי"ש.

ואף בדבריו אין בהכרח סתירה לדבריי, הוא מדבר בצורה כללית

שה' לא עובד אצלך, ולכן אין אף אחד שהבטיח לך שתקבל את רצונך.

אבל כל זאת במה שתלוי רק בה' ולא בדברים שביכולת האדם ויגיעתו

להגיע אליהם כמציאת הזיווג (לפחות לבנים שעליהם למצוא..) ועל כן

וודאי שבזה אחריות העניין על האדם (ראי לעיל את כל הדיון)

ע"י שנוי מעשיו ומדותיו להתחתן יותר מהר, ואין צורך 'להפיל' הכל על ה'

זה סוג של בריחה מאחריות, וזה בכלל לא סותר את העניין שהכל מאיתו יתברך

כי ה' הטביע במציאות את היכולת שלנו להכריח אותו כביכול לעשות דברים.

צדיק גוזר והקב"ה מקיים. אבל לא אחזור על כל הדיון עייני למעלה..

ועוד הרבה חכמים כן.

לגבי הדיון השני הקשית קושיות שאם היית שם לב למעלה בדבריי לחלק מהם הבלעתי תשובה

בכלל לא ברור שיש היום מישהו זיווג ראשון, ויש לדון בזה דיון בפני עצמו, אך בכל אופן זה משמיט את

הכר מתחת דבריך כי אז בכל אופן לא תלוי הדבר אלא בבחירת האדם ועל כן אתה תבחר איזה זיווג אתה

רוצה.

שנאמר לפניך' חג שמח ובשורות טובות

א. שהרמב"ם עצמו לא מסכים עם מה שכתבתי(אע"פ שגם אם תביא מקור, זה עדיין לא סותר את דברי בדיוק בגלל מה שכתבתי, הכנסת אותנו ללופ...) מלבד זה, אני גם יכול להגיד שהרבה חכמים סוברים כמו מה שאמרתי. אז מה? אז יש מחלוקת. קורה בעם ישראל. עדיין צריך לדון בזה ולא לדחות הכל בטענה ש"הרבה חכמים אומרים". כשמישהו פה בדיון אמר לך טענה כזאת (לגבי גיל הנישואין) לא קיבלת אותה...

ב. שהיום אין כזה דבר זיווג ראשון. אם כל הכבוד, שמתי לב שרמזת לזה מקודם, אבל זה לא אומר שזה נכון. (מה גם שאתה בעצמך מביא כאן מקור יותר מאוחר מהגמרא שעליה דיברת, שמתייחסת לכולם כזיווג ראשון, כך שעל פי התיאוריה שלך, כל מובאה שתביא לא יכולה לסתור את דברי הגמרא, אא"כ אתה מביא לי משנה או פסוק.).

ג. אשמח לדעת מה גורם לך להחליט שבעניין של חתונה הדבר שונה מכל שאר המקרים בעולם? האם לא יכול להיות שהקב"ה מחליט שעוד לא הגיע זמנך להתחתן? נכון, ישנה גמרא שאומרת שבגיל עשרים הקב"ה אומר "תיפח עצמותיו" אבל האם אין עוד דעות בגמרא? בגמרא בקידושין נאמרו לפחות עוד שתי דעות (אם אני לא טועה 22 ו24)  וכן הותר לאחר את גיל הנישואין לשם לימוד תורה. מלבד כל זה, גיל הנישואין האמור, הוא לגברים ולא לנשים.

ד. אחרי כל האמור, אני רוצה להדגיש שקראתי את רוב הדיון ואני אשמח שתתייחס לדברים שאני כותב ברצינות ולא תמחה אותם בהינף יד.

השקעתי על הדבר הפשוט הזה.

א. אני סבור שהדעה הפוסקת הילכתא כבתראי בכל מחיר היא לא הנכונה ויש לכך מקורות, עיין בכח עצמך ותגיע.

ב. כשתבין עומק העניין מהו זיווג ראשון לא תשאר לך שאלה. סתם שאלה שתעזור לכוון אותך, כמה

אחוזים באנשים לדעתך מתחתנים היום עם זיווגם שהכריזו עליו?

ג. חתונה הוא רק דוגמא לכל הדברים שביכולת האדם לפעול ולשנות המציאות בניגוד לנושאים אחרים

שבהם לא כתוב בתורה שהם צריכים להיות, לא כתוב שכל אחד חייב להיות עשיר לדוגמא, אז היא יוכל

להתפלל מכאן ועד להודעה חדשה, אם ה' יחליט שלא, אז לא.

ד. התייחסתי ברצינות אבל כאמור מצאתי את עצמי יושב ומכלה את זמני היקר, אז במחילה, מבחינתי

אני אפרוש, לא כי אין לי מה לענות או שאין לי מקורות, אין לי זמן מחילה וכל טוב וחג שמח ופתקא טבא.

הבאתי הרבה מקורות לדבריי בכל השרשור הזה, אלא מה, שלא העלתי בדעתי

שהדבר יגזול ממני כל כך הרבה זמן, ועל כן אמרתי חפש בכחות עצמך,

וזה מפני שיש לי מקורות אבל זה יגזול ממני יותר מדאי זמן,

לכן נא עיין במקורות חז"ל לדורותיהם ודוק ותשכח.

אגב למיטב זכרוני לא בקשתי מאנשים מקורות, הם בקשו ממני..

בהצלחה רבה. וכל טוב.

אשמים אנחנו!!!

האם יש מסגרות לרווקים רווקות מעל גיל השידוכים (כלומר מעל 29-30)?

אפילו אצל חרדים היו צריכים לייצר כאלו מסגרות!

בחור ובחורה בוגרים שהגיעו לגילאים אלו מספיק רציניים להשתתף בשבת או סופ"ש

לרווקים רווקות, כמובן לינה נפרדת בכל חדר מספר מתארחים מאותו המין

קומה נפרדת לבנות, ופיקוח רבני כללי על הלך הרוח והתוכן במשך הארוח

אבל ראבק! מדובר בגיל שבו אנשים אלו יכולים כבר להיות הורים ל3-4 ילדים

לא הגיע הזמן לתת להם קצת יותר חופש לבחור בעצמם?

הכל חייב להגיע רק בשידוך?

ואם השדכניות שכבודם במקומם מונח חוששות לפרנסתן אז..

אפשר לשלב קבוצות של שדכניות מקצועיות לנהל ולנתב את המסגרת הזו

כך שכל הפונים ירשמו אצלם ויקבלו המלצות מהם במקום!

זה עשוי לעזור להפיג את המתח הראשוני!

מי שמתבייש/ת לגשת וליצור קשר לשיחה יפנה דרכם באותו הזמן והמקום!

מעבר לכך השדכניות יכולות לחסוך זמן ולהתאים לפי מהווי הלב עוד לפני יצירת קשרים

כך שמי שנניח מעוניין בבחורה צעירה ובריאה לא יקבל אחת חולה וכו'

--

לא הגיע הזמן להרים את הכפפה?

ממה חוששים? שארועים אלו יהפכו לשבתות זימה?

ריבונו של עולם! זימה יכולה להיות גם בלי שבתות כאלה למי שמחפש את זה!

מדובר באנשים שרוצים להתחתן!

שכל אחד ואחת ישפטו בעצמם את המועמד/ת ויראו אם הוא/ניא נמצאים כאן מסיבות נכונות ורציניות

אפשר להגביל את כל כנס כזה לסגנון וזרם מסוים יותר כגון כיפות סרוגות, חרדים, חרדי מודרני וכו'

כדי שכל אחד/אחת יוכלו לחפש ישר את הסגנון המבוקש עבורם!

יאלהה אנשים הגיע הזמן! הרווקות המאוחרת היא מחלה!

סבל נפשי, עלבון, הורדת ביטחון עצמי, ויאוש שמביא להתרחקות נוספת ממטרות ואפילו מדת רח"ל

די לעונש הזה!

אם יש מישהו אמיץ שיתחיל את המהפכה!

נ.ב.וגילוי נאות: גם אני מחפש את שאהבה נפשי  (חח.. אם יש לכם אשכנזיה לבנבנה וטובת לב ומראה סביב גילאי 25 אשמח לשמוע

מה לעשות תמיד חיפשתי את הגיל היותר צעיר, גם בחברים וגם בשידוכים.. הכל לפי האופי)

ולמרות שלא נפלתי מעולם ביאוש וב"ה חזק בדת לומד ועובד אני עדיין רואה מה קורה לאחרים בגילי ( פלוס 32) וזה ממש חבל!!!

בהצלחה

מצד אחד, מבינה על מה אתה מדבר וגם אני לפעמים חושבת שלא יקרה שום דבר רע אם אכיר את האחד שלי לא בשידוך.

אבל איך כן?! שאלה קשה.

מצד שני, לא מסכימה עם הטענה שאפשר להיפתח קצת יותר ולהרשות לעצמנו להיפגש קבוצת בחורים עם קבוצת בחורות.

זה חתיכת ניסיון, ולא רק לבחורים.

למה להכניס אותנו לניסיונות?! יש לנו די והותר...

ואני לא רואה איזה תועלת תצמח מזה שאראה 30 בחורים בו זמנית, שכל אחד מהם מבין שהוא אמור להרשים את הבחורות וההתנהגות שלו תהיה בהתאם.

לגבי ה'לבחור בעצמם'

גם בשידוך, אני בוחרת בעצמי עם מי להיפגש!

אף אחד לא יכריח אותי להיפגש אם אני אגיד שאני לא מעוניינת. אף אחד לא יכריח אותי להתחתן אם אני לא ארצה.

(ואם יש מישהי שאתה רואה ומוצאת חן בעיניך, אתה יכול ליזום פגישה איתה דרך צד שלישי וזה- גם נקרא שידוך וגם אתה בוחר )

רווקות מאוחרת היא לא מחלה, היא הניסיון מהקב"ה.

ניסיון קשה. מאוד. מאוד.

ומי שהגיע לשם, שיבקש וידרוש מה' כח לעמוד בניסיון ולסיים איתו בהקדם.

נראה לי שסיימתי

בהצלחה לנו!

לא הבנת

לא שיפגשו בקבוצות

וגם לא שבחורה/בחור, י/תפגוש 30 בחורים/בחורות

לא זו הכוונה!

-

הכוונה היא לסוג של כנס-חוויתי שבו יש הפרדה כללית במשך התוכניות כלומר

הרצאות מעניינות הפעלה הסעדה וכדומה והפרדה בסידורי לינה וכדומה במידה וישנם

אבל מצד שני יש אפשרות לראות כל אחד את האחר באופן כללי בלובי בזמן חופשי במדשאות וכדומה

לכל אחד/ת מוצמד תג עם מספר יחודי וברור

וכל אחד ואחת נרשמים עם פרטייהם בהנהלת המיזם

כעת אם הבחנת במישהו שמעניין אותך את/ה יכול/ה קודם כל באופן אנונימי לגשת ל"שדכנים" המארגנים החביבים ולברר

פרטים, בנוסף ניתן "להזמין" אותו/אותה במידה ויאשרו לפגישת שידוכים וזאת בלובי יחודי לכך באותו המקום

התאום נעשה דרך השדכן והשדכנית התורנים במקום

--

לצורך התאמה ותאום כזה על המארגנים מוטלת העבודה להכין "תיק" פרטים ראשוניים על כל מי שנרשם הכולל

גיל, מצב משפחתי, בריאותי כללי, מבנה משפחתי, שאיפות רוחניות וגשמיות, מה מחפש/ת בעיקר וכדומה

המידע חשוף רק למי שמתעניין וניתן לאשר או לדחות כל מועמד/מועמדת על פי רצונם החופשי

וחשוב גם שתהיה תמונה או שתיים במאגר שיחשפו רק לאותו הזמן למתעניין/ת כדי לוודא שזה אכן המדובר/ת

אם יש פרטים מסודרים אז זה לא "חפץ" זה אדם ופרטיו

זה אדם שראית אותו ומצא חן ויזואלית

זה אדם שבדקת את פרטיו (נכון לפי המספר אבל מה אפשר לעשות גם בתור בבנק יש מספר..)

ומצאו חן בעיניך

וזה דווקא טוב שיהיו אפילו כמה וכמה שהתעניינו באותו האחד

ככה הוא יוכל לדעת מי המתעניינות ולבחור מה שנראה בעייניו מתאים

זה לא זלזול באחרות אלא להפך חוסך זמן לפגישה שהוא לא מעוניין בה ונותן להם זמן לפגוש אחרים אקטואלים

ואת זה את לא מקבלת בשדכניות

אלא נאלצת לצאת לפגישות אין קץ משמימות אם כאלה שלא היית רוצה בכלל לראות..

קודם כל כי בגילאים מבוגרים יש רבים שעטים על כל הצעה שמגיעה מהדודה של הבן דוד שני

ובנוסף באופן כללי כל עוד יש לך ביטחון עצמי ויש מסגרת רבנית והפרדה כללית

אז לפגוש קודם במסגרת כזו אנשים בזמן אמת חיים מדברים צוחקים ונושמים ולשים לב למה נראה בעיניך

זה הא-ב שכל כך חסר בשדכנות.. לפני שנכנסת למצב "מחייב" של קביעת פגישה כלפי מישהו

אתה רואה אותו בזמן אמת, זה אפילו דומה לאתר היכרויות הכולל סרטון וידיאו קצר אבל בחיים האמיתיים ולא בוידאו, ואם אפשרות לברר מה שחשוב עוד לפני שהשני יודע אם התעניינת בכלל (הוא ידע רק עם הגשת אישור לפגישה)

חייבים להריץ דבר כזה אפילו במסגרת יום שלם ולא עם סידורי לינה והסעדה מורכבים

זה באמת ניסיון לא פשוט...

והלוואי שלא נצטרך למצוא פתרונות וכל אחד ימצא את הזיווג שלו בקלות

בשולי הדברים:

זה כבר הפך לנורמה במקומותינו לקרוא לכל פגישה לא רישמית או לא מתוכננת בין שני המינים

נסיון!!!

הגיע הזמן שנבין שזה תלוי בתנאי ומקום הפגישה, בסוג גיל ומצב האנשים המדוברים, במידע המוקדם האחד על השני, וכן.. גם בנסיבות, הנסיבות הביאו הרבה זוגות לסגירת "וורט" גם כשהכל נראה כל כך לא לגיטימי וכל כך לא שיגרתי, לעיתים כמעט על גבול הפגיעה בצניעות (חבר שלי החרדי התחתן עם מישהי שהכיר לראשונה בחוף לא מוכרז בכנרת כי פתאום הופיעו לידו קבוצה של בנות חרדיות בתוך המים הוא פשוט היה אמיץ ושאל אם הוא יכול לבקש פגישת שידוכים איתה במלון בכינר באותו הערב והיא היתה אמיצה ואמרה כן)

נכון שאין אפוטרופוס ויש גדרי גדרים בצניעות.. אל כגון זה נאמר "אל תהיה צדיק הרבה"

כל החיים זה יכול להיות נסיון.. נו אז לא נעשה כלום עם עצמנו?

מסקנה: הגעתם לגיל מתקדם רוצים להתחתן קומו ותעשו משהו גם אם זה לא בדיוק בנורמה הרגילה

בנוסף כמובן לתפילות ולאמונה ולסגולות ולכל מה שעושה לכם טוב

מברכת אותי שכל יום עד שנתחתן ארגיש 10 אי"ה.

יא!! מרגש.....

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.