הטוב בהקדם, כמה אנו מוכנים לשנות את עצמנו כדי שיקרה קודם, תלוי אך ורק בנו.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כתוב עד 20 שנה הקב"ה יושב ומצפה שאדם ישא אישה,

ומשעבר זמן זה, אומר הקב"ה תפח עצמותיו של זה.

אם העקרון שלך האמור הוא גם על חתונה אז מדוע תפח עצמותיו?

פשוט ה' חשב שעדיין לא הגיע זמנו ולכן לא צריכים עצמותיו להיות מופחים!

אני לא יודע להסביר את זה -

אולי זה רק אם האדם לא התאמץ מספיק

ואולי זה גם רק אגדתא (עובדה שיש רבנים היום שאומרים לא להתחתן לפני גיל 20)

בכל מקרה ה' קובע הכל!

גם אחרי כל ההשתדלות שלנו!!

אז אני חושב שזה נכון גם לגבי חתונה..

(אם כבר אתה רוצה להזכיר אגדתות- כתוב שמאז בריאת העולם ה'  מזווג זיווגים,

אז רואים שחתונה במיוחד זה משמיים!)

לשיטתי ולדעתי הדבר פשוט, 

לא חסר בנים ובנות, אז מדוע אנשים מתמהמהים?

מפני שהתלמוד אומר שאין מזמנים אישה לאיש אלא לפי מעשיו

של אותה השעה, אם כן אם לא זימן לך ה' את רצונך, כנראה שהבעיה

היא מפני שלא הגעת עדיין ליעדך ואין הדבר תלוי אלא בך בי בנו!

כתוב גם "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"

ואני גם הבאתי הוכחה (שיש רבנים שאומרים להתחתן אחרי)

ואני מכיר צדיקים וצדיקות שלא התחתנו עדיין.. (ואחרים שכן..)

ברור שמבחינתנו אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות

אבל לפעמים משמיים מעקבים מסיבות שאנחנו לא יודעים.

אז לא צריך רק להאשים את עצמנו בזה שלא התחתנו עדיין.

זה שרבנים אומרים למה לא להתחתן הם גם יצטרכו להתמודד עם המאמר ההוא שהבאתי

צדיקים וצדיקות, זה בכלל לא קשור, אז בתחום הזה יש להם התמודדות שעליהם לפתור.

אבל זו אחריות שלהם על אף צדקותם.

להיות הדבר הכי קשה, וכמו תמיד אנחנו חוזרים בשדור

חוזר בלי לשים לב על חטא אדם הראשון, זריקת האחריות והפעם בצורה מתוחכמת,

זה מה שה' רצה, זה הכי קל להגיד את זה במקום לקחת אחריות על הפישול,

כי יגעת ומצאת, תאמין. ואם לא מצאת, אל תאמין.

שזה לא עניין כ"כ פשוט, ויכול לעבור עלינו הרבה

עד שנגיע ליבשה..

בנוסף, קשה כקריעת ים סוף זה רק בזיווג שני, ואם תאמר שכולנו זיווג שני,

אדרבה היא ההוכחה לדבריי, למה אנו כולם בחזקת זיווג שני? עקב מעשנו,

חזרנו לאותה נקודה שהאדם במעשיו יכול לגרום שינוי וברכה משמים ועל כן

גם העכוב על אחריותו.

כתוב שמזמנים לו לפי מעשיו,

נו אז אם אני עכשיו במצב מסויים אז אני יתחתן עם אשה לפי מה שמתאים לי.

לא הבנתי מה הקשר?

ולגבי מה' אשה לאיש זה פשוט מה שלמדתי ב"טללי חיים".

יותר עמוק ממה שנראה לנו לעיניים, ה' הוא המזווג זיווגים,

אבל למען האמת הלא ידוע שאין מזל לישראל, וכדברי התוספות, לא שאין מזל אלא

שהוא בידנו לשנותו בכל שלב עד כדי כך שבכחו של כל יהודי אם רק ירצה באמת, להיות משה

רבנו כעדות האר"י הקדוש, אם כן, אין מה שיזמנו לך מן השמים הוא את התואם לרצונך כרגע

וזה עומק הפסוק מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה' והקושי להתחתן הוא בכך שלא הצלחנו

אף אם רצינו בכל מאודנו להתחתן, להוציא את רצונינו האמיתי והפנימי לגלוי כך שה' יזמן לנו

את הראוי לנו ועל כן לא בא הזיווג, אבל מי אחראי על כך, שוב פעם ה'? הוא רוצה בכל מאודו,

אבל אנו לא הכנו לו את הכלי, אז לא היה כלי מחזיק ברכת ה', ואף אם יהיה האדם צדיק

מיוחד אך לא גילה רצונו הפנימי האמיתי כראוי, לא יזומן לו הראוי לו.

אני יכול להיכנס עוד לעומק ולכתוב שגם זה (להוציא את הרצון וכו')

תלוי בה' יתברך- אחרי כל ההשתדלות שלנו.

אבל נראה לי שמיצינו...

(פשוט קשה לי להאשים את כל מי שלא התחתן, לפעמים גם אחרי כל הדברים

האלה- משמייים החליטו שהוא לא יתחתן עכשיו)

אני פשוט אומר שהכל לטובה!

(תקראי את כל השירשור)

אני יכול גם להביא מקורות אחרים..

אבל נראה לי שבסופו של דבר הוויכוח עקרוני

אני חושב (וזה גם מה שלמדתי בעיקר מברסלב)

שהאדם לא צריך לשפוט את עצמו יותר מידי,

הוא צריך לעשות השתדלות (יש שיגידו תפילות שדכנים, אתה אומר עוד דברים)

ואח"כ להאמין שמא שיקרה לו זה מה' וזה לטובה!

ואולי זה ניסיון לראות אם הוא מקבל את זה באמונה!!

אנחנו לא מבינים בחשבונות שמיים, וזה לא נראה לי הגיוני להאשים

את כל מי שלא התחתן..

ותתייחס לעיקרון, עזוב מקורות עכשיו

(אם אני ימצא אולי משהו אני יביא)

אני מאמין שעצם תחושת הפספוס וההחמצה לאחר כל שנה שחלפה וכולם נשואים

ואתה לא, היא עונש נורא מידאי מכדי שיהיה בכדי, ועל כן האדם צריך לפשפש

במעשיו כל הזמן מה העניין.. זו דעתי.

וברור שהמטרה של כל הבריאה היא להגיע למצב שיש רק טוב בגלוי והרע חוזר

לשורשו חוץ לעולם ולמציאות, שנזכה לכך בקרוב, אמן!

"בגן האמונה"

20161013235809.jpg

20161013235831.jpg

20161013235852.jpg

שנים.. אז אני מרים ידיים.

אני מנחש שלרב ארוש יש מקורות..

פשוט הלכתי על בטוח.

אתה נגיד רק הבאת לי מקור שהעוונות של האדם יכולים לעקב אותו

לא בדיוק הדיון.

אבל עזוב, מחילה, אני פורש מהשרשור...

ברורה, עם כל הכבוד למשנה ברורה.

רק להראות שיש עוד שיטות.

לא אמרתי שאתה חייב להסכים, פשוט שאנשים ידעו שיש עוד דעות..

סתם עברנו ימים נוראים עם רצון לשנות הכל לטובה?

עם כל הכבוד לתחושותייך בלי לזלזל ח"ו.

לדבוק ולאחוז רצון זה, אל לדחותו מעליו,

השבתי מכיוון אחר למטה, אבל אפשר להוסיף גם את הצד הזה, הצד החסידי.

לעשות אותו מה שאנו רוצים.

צדיק גוזר והקב"ה מקיים שם הדבר בצורה החזקה ביותר,

אך כפי שהזכרתי לעיל ביכלתו של כל אדם מישראל לשנות את מזלו

וכפי שדרשו חז"ל במדרש על הפסוק 'ויוצא אותו החוצה' אמר אברהם לפני

הקב"ה ראיתי באיצטגנינות שאיני מוליד, על זאת השיב לו ה' צא מאיצטגנינות שלך

בזכות כל הנסיונות שעברת התגלתה האות ה' בשמך שעד עכשיו לא היתה בגלוי

ועכשיו אתה כן מוליד, ביכולת האדם לשנות את השגחת ה' עליו בתפילה,

כי כך ה' רצה כשברא העולם, והוא זה ש'מכריח' את עצמו...

זו, אבל לא אשאיר אותך בלי כלום. אתן לך משהו ואת השאר חפש בכחות עצמך,

והנה משהו קטן:

מהר"ם אלשיך שמות פרק יג 
(יד) ועל כן לא יעצר כח בנך מלשאול ולומר מה זאת, כי יתמה על החפץ. וזהו כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת. כלומר, שהוא דבר קרוב וראוי לאומרו ולשואלו, כי לא יפלא שישאל זה כי קרוב הדבר לאמר. על כן התחיל תחלה לתת טעם אל מציאות המצוה גם אל בכורי הדור ההוא, וזהו ואמרת אליו חמשה דברים. א. כי בחוזק יד. שהוא שלא היינו זוכים בדין לצאת, כי על כן הוצרך חוזק יד להכריע כל המנגדים. ככתוב אצלנו על מאמרם ז"ל באומרם (פסחים קח א) קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, וכן באומרם (סוטה ב ב) קשה לזווגם כקריעת ים סוף. ומי לא ידע כי אפילו בריאת כל העולמות לא היו לפניו יתברך קושי, כי בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם כי בדבר ה' וכבר שמים נעשו כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה א), ומה גם עתה קריעת ים סוף או מזונות האדם או זווגו. אך אין דבר קשה לפניו יתברך, זולתי ברצותו להיטיב לאיש ועונותיו מעכבין, והוא יתברך שופט כל הארץ ולא יעות משפט. ועל כן יציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי. ומה גם קריעת ים סוף אחר שהמרו על ים בים סוף (תהלים קו ז) היה קשה, והוצרך חוזק יד להכניע המנגדים, על ידי חפשו יתברך זכיות קדומים מדם פסח ומילה, והפלגת רשעת פרעה ועבדיו. ועל הדרך הזה הוא במזונותיו של אדם שעונותיו מקפחים מזונותיו, וכן בזווגים קשה לזווגם כי מי יזכה לבת זוגו כי יתפרדו במעשיהם כמבואר במקומו. על כן על שתי אלה אמרו שהם קשים כקריעת ים סוף. והנה ההיקש הוא ביציאת מצרים כי היו גוי מקרב גוי, וזהו בחוזק יד:
שנית, והוא אומרו הוציאנו, והוא שאומר לבנו לא אותי בלבד גאל הוא יתברך כי אם גם לי גם לך, וזהו אומרו הוציאנו. והוא מאמר התנא (פסחים קטז ב) לעולם יראה אדם את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שאילו לא הוציא כו' עדיין אנו ובנינו כו':
עוד שלישית, והוא אומרו ה', לומר, כי לא על ידי מלאך או שרף או שליח הוציאנו כי אם על ידי עצמו יתברך, שאם לא כן לא יצאנו משם כמפורש למעלה:
הרביעית והחמישית הלא הן, כי שידד גם כן השר והמזל, וזהו ממצרים מבית עבדים. באומרו ממצרים כיוון על השר, כי מצרים שמו כמאמרם ז"ל (שמות רבה טו טו) על והנה מצרים נוסע כו' (לקמן יד י) ועל אומרו וירא ישראל את מצרים מת (שם ל). ובאומרו מבית עבדים כיוון על המזל שהיה מחייב שעבד לא יצא משם לחירות. וזהו מבית עבדים, שהוא ממקום קבוע לעבדים בל יצאו משם כי שם ביתם:
 

אני כתבתי שצריך לעשות השתדלות,

אבל זה עדיין לא תלוי בנו.

ואני לא יודע על איזה "התמודדות" אתה מדבר.

אתה מתעקש בגלל אגדתא (כן מה לעשות?) שחתונה זה שונה משאר הדברים

למרות שהבאתי לך גמרות נגדיות (אם אתה רוצה עוד אחת "מה' אישה לאיש" מועד קטן יח ב).

ואני לא מכיר אותך אבל "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".

ובקשר לרבנים:

http://ph.yhb.org.il/07-01-08/#note_7_1_3

שבסופו של דבר יזמנו לך לפי מעשיך של אותה שעה, וכן,

יש מצוות נישואין שתשא אישה, לא איכפת לי איך תעשה, אבל תעשה, ואם אתה מתמהמה

אז כנראה הבעיה אצל המתמהמה, מה עד שלא יפגוש את כל הבנות היהודיות בעולם,

לא יהיה בטוח שאין אחרת יותר מתאימה לו ולא יתחתן?

כשתשיב לשאלה זו תבין שהוכחת כדבריי

בס"ד

כמובן שזה תלוי בקב"ה!
אבל זה תלוי גם בי- ברצון שלי ובהשתשלות שלי!!

אני מאמינה שכרגע אני במקום טוב.. וכם מאמינה בקב"ה שהוא מקשיב לי ויביא לי בעז"ה בקרוב...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יש עיניין לפני כיפור לעשות 7 סעודות... הקבלה ל7 ברכות.. כמובן לא סעודות.. אלא חתיכת לחם כל פעם....ניסיתי...נראה!

אני מודה שגם אני חשבתי על זה.

יהיה מעניין

בס"ד

שמעתי חידוש מדהים!
בכל שנה אנחנו מבקשים סליחה מחילה וכפרה.
רוצים ליצור שינויים.. אבל משהו עוצר אותנו.

מיד אחרי הסליחות ויום כיפור... חוזרים לשגרה. משאירים את החלומות בתוך סידור הסליחות וממשיכים כרגיל..

למה זה בעצם קורה?

ניתן להבין אחד המוטיבים המרכזיים של תפילות יום הכיפורים: וַיֹּאמֶר ה', סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ (במדבר כ, 14). ניתן להוציא פסוק זה מהקשרו (השם סולח לפי דבריו ובקשתו של משה) ולדרוש: סלחתי – כדבריך, לפי הדברים שלך, ולפי הסליחה שאתה מעניק לעצמך.

הרגע האמתי בו אנו מחליטים לבצע שינויים בחיינו, ויהיה זה השינוי הכי קטן, זהו הרגע בו אנו מזמינים את עצמנו לצעוד קדימה ולעזוב הרגלים ישנים (חטא = פספוס מטרה) - זהו הרגע של שינוי. שנה פירושו= חזר, למד שוב, ומאידך שנה= לשון שינוי. בכל שנה יש לנו אפשרות לקבל את המציאות שהייתה עד עכשיו, ולסלוח לעצמינו, לקבל את טעויותינו. רק לאחר הסליחה, מכאן ולהבא אפשר להתחיל דף חדש, לקבל החלטות חדשות.
וה' אומר לנו "סלחתי-כדבריך", אם עברת את המסע הזה של הכפרה ונגעת בנקודה הכי עמוקה בנפשך, ודאי הבנת שמקום זה לא מושפע מהחטאים שלך, ושם - סלחת לעצמך. משם, אומר ה' כביכול, אני גם סולח לך. ועל רמה זו של ההוויה אומר הרב קוק: "התשובה היא שיבה אל המקוריות, אל הראשית, לחבר את כל ענפי החיים אל השורש אשר משם הם יוצאים."

אתה יודע שהשם סלח לך... כשאתה הגעת למקום בו אתה יודע לסלוח לעצמך באמת.

אז מי שלא רשם 10, עדיין אפשר לסלוח לעצמנו... עד שהפתקה תצא ביד הרצים (בשמחת תורה)

החזון אי"ש.

ואף בדבריו אין בהכרח סתירה לדבריי, הוא מדבר בצורה כללית

שה' לא עובד אצלך, ולכן אין אף אחד שהבטיח לך שתקבל את רצונך.

אבל כל זאת במה שתלוי רק בה' ולא בדברים שביכולת האדם ויגיעתו

להגיע אליהם כמציאת הזיווג (לפחות לבנים שעליהם למצוא..) ועל כן

וודאי שבזה אחריות העניין על האדם (ראי לעיל את כל הדיון)

ע"י שנוי מעשיו ומדותיו להתחתן יותר מהר, ואין צורך 'להפיל' הכל על ה'

זה סוג של בריחה מאחריות, וזה בכלל לא סותר את העניין שהכל מאיתו יתברך

כי ה' הטביע במציאות את היכולת שלנו להכריח אותו כביכול לעשות דברים.

צדיק גוזר והקב"ה מקיים. אבל לא אחזור על כל הדיון עייני למעלה..

ועוד הרבה חכמים כן.

לגבי הדיון השני הקשית קושיות שאם היית שם לב למעלה בדבריי לחלק מהם הבלעתי תשובה

בכלל לא ברור שיש היום מישהו זיווג ראשון, ויש לדון בזה דיון בפני עצמו, אך בכל אופן זה משמיט את

הכר מתחת דבריך כי אז בכל אופן לא תלוי הדבר אלא בבחירת האדם ועל כן אתה תבחר איזה זיווג אתה

רוצה.

שנאמר לפניך' חג שמח ובשורות טובות

א. שהרמב"ם עצמו לא מסכים עם מה שכתבתי(אע"פ שגם אם תביא מקור, זה עדיין לא סותר את דברי בדיוק בגלל מה שכתבתי, הכנסת אותנו ללופ...) מלבד זה, אני גם יכול להגיד שהרבה חכמים סוברים כמו מה שאמרתי. אז מה? אז יש מחלוקת. קורה בעם ישראל. עדיין צריך לדון בזה ולא לדחות הכל בטענה ש"הרבה חכמים אומרים". כשמישהו פה בדיון אמר לך טענה כזאת (לגבי גיל הנישואין) לא קיבלת אותה...

ב. שהיום אין כזה דבר זיווג ראשון. אם כל הכבוד, שמתי לב שרמזת לזה מקודם, אבל זה לא אומר שזה נכון. (מה גם שאתה בעצמך מביא כאן מקור יותר מאוחר מהגמרא שעליה דיברת, שמתייחסת לכולם כזיווג ראשון, כך שעל פי התיאוריה שלך, כל מובאה שתביא לא יכולה לסתור את דברי הגמרא, אא"כ אתה מביא לי משנה או פסוק.).

ג. אשמח לדעת מה גורם לך להחליט שבעניין של חתונה הדבר שונה מכל שאר המקרים בעולם? האם לא יכול להיות שהקב"ה מחליט שעוד לא הגיע זמנך להתחתן? נכון, ישנה גמרא שאומרת שבגיל עשרים הקב"ה אומר "תיפח עצמותיו" אבל האם אין עוד דעות בגמרא? בגמרא בקידושין נאמרו לפחות עוד שתי דעות (אם אני לא טועה 22 ו24)  וכן הותר לאחר את גיל הנישואין לשם לימוד תורה. מלבד כל זה, גיל הנישואין האמור, הוא לגברים ולא לנשים.

ד. אחרי כל האמור, אני רוצה להדגיש שקראתי את רוב הדיון ואני אשמח שתתייחס לדברים שאני כותב ברצינות ולא תמחה אותם בהינף יד.

השקעתי על הדבר הפשוט הזה.

א. אני סבור שהדעה הפוסקת הילכתא כבתראי בכל מחיר היא לא הנכונה ויש לכך מקורות, עיין בכח עצמך ותגיע.

ב. כשתבין עומק העניין מהו זיווג ראשון לא תשאר לך שאלה. סתם שאלה שתעזור לכוון אותך, כמה

אחוזים באנשים לדעתך מתחתנים היום עם זיווגם שהכריזו עליו?

ג. חתונה הוא רק דוגמא לכל הדברים שביכולת האדם לפעול ולשנות המציאות בניגוד לנושאים אחרים

שבהם לא כתוב בתורה שהם צריכים להיות, לא כתוב שכל אחד חייב להיות עשיר לדוגמא, אז היא יוכל

להתפלל מכאן ועד להודעה חדשה, אם ה' יחליט שלא, אז לא.

ד. התייחסתי ברצינות אבל כאמור מצאתי את עצמי יושב ומכלה את זמני היקר, אז במחילה, מבחינתי

אני אפרוש, לא כי אין לי מה לענות או שאין לי מקורות, אין לי זמן מחילה וכל טוב וחג שמח ופתקא טבא.

הבאתי הרבה מקורות לדבריי בכל השרשור הזה, אלא מה, שלא העלתי בדעתי

שהדבר יגזול ממני כל כך הרבה זמן, ועל כן אמרתי חפש בכחות עצמך,

וזה מפני שיש לי מקורות אבל זה יגזול ממני יותר מדאי זמן,

לכן נא עיין במקורות חז"ל לדורותיהם ודוק ותשכח.

אגב למיטב זכרוני לא בקשתי מאנשים מקורות, הם בקשו ממני..

בהצלחה רבה. וכל טוב.

אשמים אנחנו!!!

האם יש מסגרות לרווקים רווקות מעל גיל השידוכים (כלומר מעל 29-30)?

אפילו אצל חרדים היו צריכים לייצר כאלו מסגרות!

בחור ובחורה בוגרים שהגיעו לגילאים אלו מספיק רציניים להשתתף בשבת או סופ"ש

לרווקים רווקות, כמובן לינה נפרדת בכל חדר מספר מתארחים מאותו המין

קומה נפרדת לבנות, ופיקוח רבני כללי על הלך הרוח והתוכן במשך הארוח

אבל ראבק! מדובר בגיל שבו אנשים אלו יכולים כבר להיות הורים ל3-4 ילדים

לא הגיע הזמן לתת להם קצת יותר חופש לבחור בעצמם?

הכל חייב להגיע רק בשידוך?

ואם השדכניות שכבודם במקומם מונח חוששות לפרנסתן אז..

אפשר לשלב קבוצות של שדכניות מקצועיות לנהל ולנתב את המסגרת הזו

כך שכל הפונים ירשמו אצלם ויקבלו המלצות מהם במקום!

זה עשוי לעזור להפיג את המתח הראשוני!

מי שמתבייש/ת לגשת וליצור קשר לשיחה יפנה דרכם באותו הזמן והמקום!

מעבר לכך השדכניות יכולות לחסוך זמן ולהתאים לפי מהווי הלב עוד לפני יצירת קשרים

כך שמי שנניח מעוניין בבחורה צעירה ובריאה לא יקבל אחת חולה וכו'

--

לא הגיע הזמן להרים את הכפפה?

ממה חוששים? שארועים אלו יהפכו לשבתות זימה?

ריבונו של עולם! זימה יכולה להיות גם בלי שבתות כאלה למי שמחפש את זה!

מדובר באנשים שרוצים להתחתן!

שכל אחד ואחת ישפטו בעצמם את המועמד/ת ויראו אם הוא/ניא נמצאים כאן מסיבות נכונות ורציניות

אפשר להגביל את כל כנס כזה לסגנון וזרם מסוים יותר כגון כיפות סרוגות, חרדים, חרדי מודרני וכו'

כדי שכל אחד/אחת יוכלו לחפש ישר את הסגנון המבוקש עבורם!

יאלהה אנשים הגיע הזמן! הרווקות המאוחרת היא מחלה!

סבל נפשי, עלבון, הורדת ביטחון עצמי, ויאוש שמביא להתרחקות נוספת ממטרות ואפילו מדת רח"ל

די לעונש הזה!

אם יש מישהו אמיץ שיתחיל את המהפכה!

נ.ב.וגילוי נאות: גם אני מחפש את שאהבה נפשי  (חח.. אם יש לכם אשכנזיה לבנבנה וטובת לב ומראה סביב גילאי 25 אשמח לשמוע

מה לעשות תמיד חיפשתי את הגיל היותר צעיר, גם בחברים וגם בשידוכים.. הכל לפי האופי)

ולמרות שלא נפלתי מעולם ביאוש וב"ה חזק בדת לומד ועובד אני עדיין רואה מה קורה לאחרים בגילי ( פלוס 32) וזה ממש חבל!!!

בהצלחה

מצד אחד, מבינה על מה אתה מדבר וגם אני לפעמים חושבת שלא יקרה שום דבר רע אם אכיר את האחד שלי לא בשידוך.

אבל איך כן?! שאלה קשה.

מצד שני, לא מסכימה עם הטענה שאפשר להיפתח קצת יותר ולהרשות לעצמנו להיפגש קבוצת בחורים עם קבוצת בחורות.

זה חתיכת ניסיון, ולא רק לבחורים.

למה להכניס אותנו לניסיונות?! יש לנו די והותר...

ואני לא רואה איזה תועלת תצמח מזה שאראה 30 בחורים בו זמנית, שכל אחד מהם מבין שהוא אמור להרשים את הבחורות וההתנהגות שלו תהיה בהתאם.

לגבי ה'לבחור בעצמם'

גם בשידוך, אני בוחרת בעצמי עם מי להיפגש!

אף אחד לא יכריח אותי להיפגש אם אני אגיד שאני לא מעוניינת. אף אחד לא יכריח אותי להתחתן אם אני לא ארצה.

(ואם יש מישהי שאתה רואה ומוצאת חן בעיניך, אתה יכול ליזום פגישה איתה דרך צד שלישי וזה- גם נקרא שידוך וגם אתה בוחר )

רווקות מאוחרת היא לא מחלה, היא הניסיון מהקב"ה.

ניסיון קשה. מאוד. מאוד.

ומי שהגיע לשם, שיבקש וידרוש מה' כח לעמוד בניסיון ולסיים איתו בהקדם.

נראה לי שסיימתי

בהצלחה לנו!

לא הבנת

לא שיפגשו בקבוצות

וגם לא שבחורה/בחור, י/תפגוש 30 בחורים/בחורות

לא זו הכוונה!

-

הכוונה היא לסוג של כנס-חוויתי שבו יש הפרדה כללית במשך התוכניות כלומר

הרצאות מעניינות הפעלה הסעדה וכדומה והפרדה בסידורי לינה וכדומה במידה וישנם

אבל מצד שני יש אפשרות לראות כל אחד את האחר באופן כללי בלובי בזמן חופשי במדשאות וכדומה

לכל אחד/ת מוצמד תג עם מספר יחודי וברור

וכל אחד ואחת נרשמים עם פרטייהם בהנהלת המיזם

כעת אם הבחנת במישהו שמעניין אותך את/ה יכול/ה קודם כל באופן אנונימי לגשת ל"שדכנים" המארגנים החביבים ולברר

פרטים, בנוסף ניתן "להזמין" אותו/אותה במידה ויאשרו לפגישת שידוכים וזאת בלובי יחודי לכך באותו המקום

התאום נעשה דרך השדכן והשדכנית התורנים במקום

--

לצורך התאמה ותאום כזה על המארגנים מוטלת העבודה להכין "תיק" פרטים ראשוניים על כל מי שנרשם הכולל

גיל, מצב משפחתי, בריאותי כללי, מבנה משפחתי, שאיפות רוחניות וגשמיות, מה מחפש/ת בעיקר וכדומה

המידע חשוף רק למי שמתעניין וניתן לאשר או לדחות כל מועמד/מועמדת על פי רצונם החופשי

וחשוב גם שתהיה תמונה או שתיים במאגר שיחשפו רק לאותו הזמן למתעניין/ת כדי לוודא שזה אכן המדובר/ת

אם יש פרטים מסודרים אז זה לא "חפץ" זה אדם ופרטיו

זה אדם שראית אותו ומצא חן ויזואלית

זה אדם שבדקת את פרטיו (נכון לפי המספר אבל מה אפשר לעשות גם בתור בבנק יש מספר..)

ומצאו חן בעיניך

וזה דווקא טוב שיהיו אפילו כמה וכמה שהתעניינו באותו האחד

ככה הוא יוכל לדעת מי המתעניינות ולבחור מה שנראה בעייניו מתאים

זה לא זלזול באחרות אלא להפך חוסך זמן לפגישה שהוא לא מעוניין בה ונותן להם זמן לפגוש אחרים אקטואלים

ואת זה את לא מקבלת בשדכניות

אלא נאלצת לצאת לפגישות אין קץ משמימות אם כאלה שלא היית רוצה בכלל לראות..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה באמת ניסיון לא פשוט...

והלוואי שלא נצטרך למצוא פתרונות וכל אחד ימצא את הזיווג שלו בקלות

בשולי הדברים:

זה כבר הפך לנורמה במקומותינו לקרוא לכל פגישה לא רישמית או לא מתוכננת בין שני המינים

נסיון!!!

הגיע הזמן שנבין שזה תלוי בתנאי ומקום הפגישה, בסוג גיל ומצב האנשים המדוברים, במידע המוקדם האחד על השני, וכן.. גם בנסיבות, הנסיבות הביאו הרבה זוגות לסגירת "וורט" גם כשהכל נראה כל כך לא לגיטימי וכל כך לא שיגרתי, לעיתים כמעט על גבול הפגיעה בצניעות (חבר שלי החרדי התחתן עם מישהי שהכיר לראשונה בחוף לא מוכרז בכנרת כי פתאום הופיעו לידו קבוצה של בנות חרדיות בתוך המים הוא פשוט היה אמיץ ושאל אם הוא יכול לבקש פגישת שידוכים איתה במלון בכינר באותו הערב והיא היתה אמיצה ואמרה כן)

נכון שאין אפוטרופוס ויש גדרי גדרים בצניעות.. אל כגון זה נאמר "אל תהיה צדיק הרבה"

כל החיים זה יכול להיות נסיון.. נו אז לא נעשה כלום עם עצמנו?

מסקנה: הגעתם לגיל מתקדם רוצים להתחתן קומו ותעשו משהו גם אם זה לא בדיוק בנורמה הרגילה

בנוסף כמובן לתפילות ולאמונה ולסגולות ולכל מה שעושה לכם טוב

מברכת אותי שכל יום עד שנתחתן ארגיש 10 אי"ה.

יא!! מרגש.....

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים