וּצְרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד בְּעִנְיָן זֶה
וְעַקְשָׁן גָּדוֹל,
אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ
שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהוּא מַרְגִּיל בָּזֶה
וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לְטוֹב בֶּאֱמֶת,
אַף-עַל-פִּי-כֵן
גַּם זֶה טוֹב - מַה שֶּׁהוּא מְדַמֶּה עַצְמוֹ
וּמַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּהַטּוֹב.
וְגַם
כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם לֵידַע בֶּאֱמֶת
מָתַי הוּא זוֹכֶה לַטּוֹב,
כִּי לִפְעָמִים
יִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד מִטּוֹב -
וְזֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב, וְכֵן לְהֵפֶךְ.
עַל-כֵּן
הוּא מְחֻיָּב תָּמִיד
לְחַבֵּר עַצְמוֹ לַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וַאֲמִתִּיִּים
וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם
וּלְהִתְדַּמּוֹת לְמַעֲשֵֹיהֶם,
כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב - מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם,
אֲפִלּוּ אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִזְכֶּה לִהְיוֹת כְּמוֹתָם,
אֲבָל בֶּאֱמֶת אִם יִהְיֶה חָזָק -
בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִהְיוֹת כְּמוֹתָם וּלְהִכָּלֵל בָּהֶם.
(ליקוטי הלכות, חקות העכו"ם ב', אות ג')



הרבה שפע של טוב גדול
בכל מכל כל!



