הרבה פעמים קורה שיש זוגות שדוחים את המזל שלהם אני מודעת לעצמי ואני אף פעם לא ארגיש באמת בשלה לנישואים עד שאני לא אהיה בתוך זה ...

אני מכירה משהי אישית שרצו להכיר לה בחור והיא דחתה את המזל שלה ובסופו של דבר הם נפגשו שוב אבל התחתנו כשהיא הייתה בת 30 

הלחצים מצד המשפחה והחברות זה הדבר האחרון שצריך להוביל אותך. וגם הפחד מדחיית המזל (פעפ ראשונה שאני שומעת את זה...) את צריכה להתחתן כשאת מוכנה וכשאת באמת רוצה את זה.

יום אחד צריך לעשות משהו עם המלחיצים למיניהם. זה ממש מרתיח אותי 

יש כמה דברים שרצוי להבין כאת שואלת את עצמך האם את מוכנה-

1. האם חסרה לך זוגיות? חסר לך בן זוג? יש לך צורך כזה בכלל?

אם אין לך שום צורך בזוגיות - זה משהו שצריך להיבנות, אנשים רבים מתחילים בתחילת שנות הנעורים,

ואחריםמגיעים לזה רק בשנות העשרים המוקדמות- זה בסדר, טבעי ולגיטימי.

אם עברת את הגיל כבר, ואת מרגישה שעדיין אין לך צורך או רצון- מומלת לבדוק למה, לפעמים יש

חסמים רגשיים, תפיסות עולם, פגיעות שנסחבות וכו'- וזה מעכב את הרצון מלהתפתח.

2. תחושת היכולת שלך. האם מרגישה לא רק צורך- אלא גם יכולת? את מרגישה שאת מבינה קצת לאן

הדברים הללו הולכים ומה זה אומר? יש לך את המוסגלות לכך?
יש אנשים שתחושת המסוגלת שלהם תמיד קיימת, יש כאלו שבלי לקפוץ למים לא ירגישו מסוגלים אף פעם.

אם את מכירה את עצמך תדעי אם להתעלם מהתחושה הזו(חיובית או שלילית), או לסמוך עליה ולחכות לרגע

הנכון.

3. האם את מסוגלת להכיל את עולמו של אדם אחר- זו יכולת מהותית לזוגיות. היא יכולת מתפתחת ונרכשת,

וככל שאת יותר מתקדמת בזה זה יקל עלייך.

4. אף פעם לא תהיי מוכנה לחתונה, עד שזה לא יקרה. אין אפשרות באמת מה זה נישואים ומה בסופו של דבר

משחק תפקיד משמעותי, מול מה לא, עד שמתחתנים.

עם המידע הזה- תוכלי להתחיל לכוון את עצמך אם זה מתאים כרגע או לא. ואם לא- אז למה.

בכל מקרה- בין אם את מחליטה שזה מתאים ובין אם לא- תתפללי על זה. תתפללי על זיווג טוב.

עם התפילה גם הרצון יגיע, אם הוא עוד לא קיים, וגם הכוחות והיכולות.

קודם כל אני חייבת לציין שכשהתחלתי לקרוא אמרתי וואו במובן שממש כל מילה שאמרת כל כך נכונה דברים שלא חשבתי עליהם בכלל אז תודה רבה אני אקח את זה באמת לתשומת ליבי ומקווה בעזרת ה' שאני אדע מתי זה הרגע הנכון להתחיל להכיר.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?