ההלכה כיום שמקובלת בעם ישראל היא לא להוציא. וגם מה שמוציאים זה נכתב בלשון דיעבד של "אם..."

ולכן לכתחילה יש לדאוג שכל השיער יכוסה.

אבל-

הצד השני הוא לימוד זכות ובצד הזה צריך לדעת ולהכיר שלא כולן קיבלו את ההלכה בצורה כל-כך ברורה,

והיו שיבושים ושינויים בדרך, ויש קושי גדול כמו בכל דיני צניעות ויפה שהן עושות משהו.

אין טעם להפוך את זה ל"אידאל" - אבל גם אין מה לכעוס.

אלו הרב עובדיה יוסף זצ"ל והרבנית בתמונה מלפני העלייה לארץ.

כמובן שבארץ כיסוי ראש כזה לא נחשב ל"הלכתי", אבל בקהילה במצרים הוא עמד בהלכה שהם קיבלו.

לכן בארץ הרבנית גם לא המשיכה ללבוש כיסוי כזה.

כן מפריע לי-

כשהופכים את זה לאידאל הלכתי\פמינסטי או ללכתחילה.

יש הלכה- וכל אחד מתמודד ומתמודדת בדרכה אל קיום ההלכה במלואה. רק

לא לזייף את ההלכה בשביל להרגיש בסדר.

שמעתי מנכד של אחד מגדולי ישראל שנפטרו ממש לא מזמן (לא אציין מי, אבל מהמפורסמים ביותר) שאמר שבדור של סבא שלו הנשים ברובן היו ממש חלשות ברמה הדתית שלהן עד שבחורי ישיבה היו חייבים ללכת לקולנוע כדי למצוא שידוך... ומדובר על בחורים של פורת יוסף בדור של הרב אליהו והרב עובדה והרב אבא שאול זכר צדיקים לברכה, סתם שתבינו.

וזה לימוד זכות ע-נ-ק-י על הנשים של הדור שלנו.

שלא בתחילת החתונה, כי הרבה מנשות הרבנים בדור ההוא היו קצת רחוקות (כמו שכתבתי לעיל מעדות), וכנראה שלקח להן זמן להפוך לצדיקות ענקיות כמו שהן היום בפטירתן

המפורסמים, כמו שכתבתי לעיל.

לא יכול לשתף מי זה, אבל גם אני התקשיתי להאמין, הוא אמר שהמצב הרוחני בארץ בקום המדינה היה מזעזע אצל עדות המזרח וזה פגע בעיקר במי שלא בישיבות, כלומר פשוטי העם והנשים. אז כשהתלמידי ישיבה היו צריכים להתחתן הם גם היו נאלצים ללכת לקולנוע בשביל זה בעל כרחם עם היתר מרב כי פשוט לא היו נשים כמו הצדיקות של היום.

אפשר לראות קצת על המצב בזמנו באהבת חיים של חכם מנחם מנשה, לא זוכר את המקום, אבל בדורו הוא מתאר ריקודים מעורבים וכאלה... מה שאצלנו לא נתפס כי אנחנו מדמיינים תמיד שפעם היה יותר טוב.

ולא צריכים לעשות על זה תשובה. אין כאן שום פגם בהתנהלות.

העובדה שהביאו תמונה מאז שעלו לארץ ולא נגיד מעת זקנותם מראה שכנראה שזה לא היה בסדר ועשו תשובה, כי עם כל הכבוד ל"רב עובדיה" שבתמונה (אבל הוא באמת היה גאון גם אז...) זה לא אותו רב ורבנית יוסף שמכירים כיום כי הם היו צעירים וכגדלו ודאי השתנו המון ובטח גם התקרבו לה', כולל לשים כיסוי ראש יותר צנוע, וזה התשובה, אז להביא תמונה ישנה זה לא אומר יותר מדי כי למה לא להביא תמונה יותר עדכנית? כי אדרבה, זה רק מוכיח שהתמונה לא מוכיחה כלום כי חזרו בהם!

וזה לא נכון.

הסיבה לשינוי בכיסוי הראש היא לא "תשובה" כלשונך, אלא שינוי מקום שבהכרח מביא איתו שינוי מנהג.

ומכיוון שהשינוי לא מגיע מהתחזקות בתורה ומצוות הטענה הזאת לא רלוונטית.

התמונה לא באה להגיד- תיראו אפילו הרבנית עובדיה הייתה לא בסדר בהתחלה, ממש לא,

התמונה באה להגיד- תיראו אפילו ללכת ככה יכול להיות בסדר במקומות מסויימים.

צריכים לדעת ללמוד הלכה ולהבין הלכה.

לכן אין פגם להביא תמונה כזו.

תאמיני לי שאם היה למישהו סיבה להסתיר את זה, כמות העסקנים והעיסוק סביב זה כבר היה מוריד את

התמונה מהרשת. במיוחד כשהיא במקום פומבי כל-כך שיש לו הרבה כבוד לאנשים שמאחורי המידע שהוא

מעביר.

יותר מזה- ההנחה שיש משהו לא בסדר בתמונה היא בדיוק ההנחה שבאתי לתקוף

כמדומני,חכמים מדמים את השיער למקומות אינטמיים בגוף,וכמו שאסור לראות מקומות מסוימים בגוף של האשה(כמו הערווה) אז גם השיער כך.

אף אחת מהן לא ביקשה שתגידי להן את דעתן עליהן אז אל תגידי.

גם כן,כל אחד חושב שהוא חסיד.

10000 תלמידי חכמים שמחייבים כיסוי ראש, ואפילו על גילוי פחות מטפח יש מחלוקת . אז תעשה טובה ותפסיק לקלקל את הציבור. תודה.

אבל בבסיס הדברים.

זה פשוט שהוא צודק.

כשמש בצהריים.

ואף אחד פה לא רושם חומרות או את מנהג תימן מאידך.

והנה חלק מהפתיחה של התשובה של הרב משאש

"ואני בלכתי בס"ד לשרת בקודש בעי"ת תלמאסן זה שלושים שנה ראיתי הדבר פשוט שם ובכל מחוז אצל כל הנשים גם הזקנות שכולם פרועי ראש עם כל מיני תגלחות משונות כאשר הדבר נמשך פה גם בערי המערב.

ובכן נתתי ליבי ללמד עליהם זכות כי אפשר להעלות לב להחזיר את הדבר כמאז כי הדבר הולך ומתפתח עם התפתחות הזמן בכל דבר

ובגשתי לחפש בדברי הפוסקים אשר לפני מצאתי רק חומרא על חומרא ואסור על אסור ובכל אמרתי אשא דעי למרחוק לשאוב מן המקור,משנה גמרא ונושאי כליהם הנמצאים לפניי אולי נמצא להם פתח תקוה להיכנס בו כי באמת קשה לנשים ולבעליהן לעבור על מצוות עשה שהזמן גרמא בעניין זה יותר מכל דבר בהיות הדבר גלוי לכל והודות לאל כי מצאנו ולמקום להיכנס בו בהיתר ולא באיסור הם"

זה ברור מהפתיחה שלו.

שהרב רצה למצוא היתר לכל אותם יהודים.

וללמד עליהם זכות כמו שכתב,ולמצוא היתר לדבר וזה ברור שזה אפילו לא בדיעבד היום.

אפילו הרב עובדיה שדגל מאוד ב"כוח דהיתרא עדיף" ויש כל כך הרבה פסקים שלו שהמון העם נשען עליהם,אפילו הוא התיר 2 אצבעות בלבד.

למה שאתן עדיפות לרב בית כנסת על פסיקתם של רבני ערים?

נדמה לי שאני אחרי 6 מבחני רבנות מבין קצת יותר ממך, ויש בפורום ת"ח הרבה יותר גדולים ממני. 

אני לא צריך לפנות לשום מנהל, אלא מחובתי להוכיח אותו על כך שהוא מרמה את הציבור כאילו אפשר לסמוך על דעות שהם מיעוט , ולא של גדולי תלמידי החכמים. ועוד בדבר שחלקו דאורייתא לפי הגמרא.

 יש כללי פסיקה בגמ' במס' עבודה זרה דף ז. הולכים אחר הרב שיותר גדול בחכמה ומניין. וכן שבדאורייתא מחמירים בספק. לא נאריך, אך אחרי בקשת סליחה, אין מקום לפרסם כאן קולות חסרות בסיס, גם אם את אוהבת אותן.

http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9690.pdf

שים לב שהדגש שלו הוא על "הנהוג בחברה של שומרי תורה ומצוות שאליה היא משתייכת".

צריך לעיין בסוגיה הזאת, אולי אחרים למדו את הסוגיה אחרת ממנו והגיעו למסקנה שונה?

אבל זה לא אומר שניתן לסמוך עליה, וכולי האי ואולי ניתן לומר שאפשר לללמוד זכות על אותן נשים, אבל זה לא נותן לגיטימציה לתופעה, במיוחד שנשים אלה לאו דווקא מחפשות מה רצון ה' אלא איך להתיר את האסור (אני לא מכליל, אבל יש ביניהן לא מעט אני מניח בפשטות), וכשזה ככה אז אין מה לחפש בשום מקום היתרים כי זה לא העניין, אלא איך להתיר את האסור ואז מה יצא?

בחייאת רבאק- תנו קצת כבוד לזולת.

אני מתייחס דווקא לאלו שלא מחפשות את רצון ה', אז אם מישהי כן מחפשת- לא עליה דיברתי! וגם לא עליה הדיבור פה, הדיבור פה הוא על הנשים שהופכות את זה ללגיטימי לא ממניעים טהורים, אז מי שעושה את זה ממניעים טהורים- לא עליה דיברנו!

בקיצור, לא זלזלתי באף אחד, לא הכללתי ולא השמצתי, מי שזה נכון לגביה זה נכון, ומי שלא- כנראה שלא!

שבת שלום!

תרצי להסביר?

זה לא בהכרח אומר שמותר לסמוך על דעתו.

כללי פסיקה [כמו הליכה אחרי רבים וכדו'], נועדו ביחס למחלוקות בין תלמידי חכמים.

לא למחלוקת בין עמי הארץ לתלמידי חכמים.

ראש כמו האג'נדה של ארץ השוקולד.

תוסיף חטא באונאת דברים כלפיי.

אני לא העלבתי אותך , ולא מכיר אותך, ולא רואה סיבה שתנסה להעליב אותי בגלל שאני מנסה לקיים מצוות תוכחה מול כאלה שמנסים לקלקל את הציבור.

מה זה הביזוי ת"ח-מגדולי-ישראל הזה? מוחה בתוקף!

ואני מכיר אנשים שעשו מבחנים של הרבנות והם עמי ארצות גמורים, מה זה מעיד?

לא מבין את הצורך שלך, גם אם אתה צודק (ואני לא נכנס לדיון, אני הולך לפני מנהג תימן, אנחנו מחמירים עד הקצה), לבזות ת"ח

משאש ככה "דעות שהם מיעוט , ולא של גדולי תלמידי החכמים." בתגובה לארץ השוקולד כמדומני.

זה נראה לך ראוי?

ומגדולי העולם זה חוסר נימוס לפחות (ואני נמנע מעוד ביטויים).

מזכיר לי איזה אחד שלאחרונה התווכח איתי בהלכה וטען שהוא למד רבנות אז הוא יודע. אז לא רק שהוא טעה, הוא גם נתן יד לביזוי ת"ח משפיל מאוד בפרהסיא! ועוד לא היה מוכן למחות עליו בזמנו.

מצער!!

הרב משאש זצ"ל לא ידוע כאחד מגדולי הדור, אך אם אני טועה אני מתנצל.

אני מתפלא שזה לא ברור לך...

האם נתנו היתרים גורפים ולכתחילה ולא יודע מה? יותר הגיוני לי, אלא אם כן תראי לי, שהם התירו אולי במקרה מסויים בדיעבבד או לימדו זכות או משהו כזה דחוק

תראה לי בפועל פסקים שניתנו שאין בעיה וכל אשה יכולה ללכת בלי כיסוי ראש.

ומעבר לזה, צריך לעיין בסוגיה מהגמרא ודרך הפוסקים ולא להסתמך על כל מיני "פסקים", אם באמת רוצים לדעת מה ההלכה....ולא שהרבנים האלה לא עשו כן, אבל לפעמים דברים יוצאים מהקשרם או משהו כזה, וגם יכול להיות שהיה להם צורך ללמוד זכות או להקל בגלל כל מיני יבות ואני לא יודע מה.

ככה תאמיני לי.

הרב משאש אפילו מוקלד לעיל.

והוא כותב: " ובכן נתתי ליבי ללמד עליהם זכות כי אפשר להעלות לב להחזיר את הדבר כמאז כי הדבר הולך ומתפתח עם התפתחות הזמן בכל דבר", הוא בא ללמד זכות, אבל להלכה כולם דחו אותו

הרב מלכה קראת?

(הרב משה מלכה- רבה של פתח תקווה לפני עשרים וחמש שנה) סמך עליו, אז כנראה שלא כולם דחו אותו.

כדי לטעון רוב צריך לדעת המון.

לא תמיד כשרב כותב רוב, זה רוב מוחלט

בכך שאני לא נוקט במילים כמו "רוב" או "מיעוט" אני מזכיר לעצמי שיש לי עוד מה ללמוד

נראה שכל אחד אמר את דברו, שיהיה לך שבת שלום ובשורות טובות

כדבר לגיטימי. כללי הפסיקה בש"ס נמצאים בע"ז דף ז. שם נאמר שהולכים אחר הגדול בחכמה ומניין. ואז מובאת דעה שבדאורייתא ספק לחומרא ובדרבנן ספק לקולא.  הגהות מיימוניות כתב שכאשר יש גדול בחכמה ,אז הלכה כמותו ללא קשר אם זה דאורייתא או דרבנן, והרמב"ם הביא רק שספק תורה להחמיר, ודרבנן להקל.  בנוסף במס' סופרים כתוב שכל ספק איסור לחומרא, וכך גם פסק ר' חננאל. 

להרבה פוסקים הנידון שלנו דאורייתא, וכן לרבנים שאוסרים יש רוב תלמידים (שזה רוב מניין). לא רוצה לקבוע שהם גם יותר חכמים, אבל זה גם יתכן. לכן כרגע נראה לי שאסור לך להטעות את הציבור שאפשר לסמוך על דעות יחיד אלו ,כאשר יש ת"ח עם רוב תלמידים שפוסקים  אחרת. 

"אתוהב  בסופה".

ת"ח מרבים שלום בעולם, ולא רוצה שהדיון ירד לרמה נמוכה כמו כאלה שהתחילו לנסות להקניט אותי על זה שאני לא זורם עם ניסיונות הקולא שלהם.

כן, וקורה שלא מקבלים דעה של רב גם אם הוא גדול הדור, כי אפשרל הגיד שבמקרה או בפסיקה ספציפית לא מקבלים את דעתו, ואל רק שלא קרה כלום ואין בזה בעיה ולא לא פסילת הרב, אלא כך דרכה של תורה ולא תמיד רק בגלל שמישהו "גדול הדור" אומר שחייבים לקבל את פסיקותיו כולם, ורק בגלל שיש איזה דעה (שמפקפקים עליה) אומר שאפשר לסמוך עליה, בלי קשר לרב שפסק, אלא מתוך מבט הלכתי על הסוגיה....אני לא מבין למה נאישם כאלה בוערים באש על הדבר הזה, יש כאן דיון הלכתי ובאמת אי פאשר לסמוך וללכת בלי כיסוי ראש, אני לא חושב שימצאו רבנים שבאמת יתירו דבר כזה בפועל...(על פי הרב משאש או ואלי הוא עצמו לא היה במת מתיר! מי יודע?)

אלא שיש כמה פוסקים שהתירו וניתן לסמוך עליהם או לפחות לדון אחרים/ות לכף זכות שהם סומכים עליהם, כי יש על מי לסמוך.

אבל לדון לכף זכות זה נחמד אבל לא אומר שזה לגיטימי, רק אין להסתכל על האנשים האלה כל כך רע, ונחפש כף זכות, והמקילים זה כלי מאוד טוב לדון לכף זכות, אבל כשמדברים הללכה אין לדון לכף זכות, רק כשמתייחסים לבני אדם, כי אי אפשר שהכף זכות יהפוך משהו אסור להלכה לדבר מותר או להיפך

הסברתי פה למטה טעם נוסף לרצוני להקל:

יתכן שמנהג המקום מגיע מפריצות, אבל היא אכן משתנה - לקראת נישואין וזוגיות

ויעויין בתגובותו של נחמיה למטה הממחישה בצורה בולטת את הבעיה:

זה כמו לכסות סיר בחצי מכסה... "לסמל" לאדים לא לברוח.... - לקראת נישואין וזוגיות

אל תמציא לך (דהיינו אל תמצא) כל מיני היתרים שכל כך לא חזקים (כי הם עצמם באו ללמד זכות ולא באמת פוסקים ככה להלכה להתיר, וכן, שאלתי ת"ח גדול שאמר שאין דבר כזה שבאמת אשה תולכ ללכת ללא שום כיסוי כלל), אלא תגיד שאותן נשים גדלו בבית כזה וכזה או כל דבר אחר שלא קשור להלכה, כי לא רק בהלכה אפשר לסנגר ואפשר להאיר אותה כמות שהיא ולסנגר על דברים אחרים, וגם באמת לא לא לסנגר על פתוח השרשור?

איפה עוד יפרקו את ההתלוננויות האלה בעולם כזה צבוע כמו שלנו?

היא רצתה להביא רב שמאוד מאוד מאוד מאוד מיקל שבזה הוא מחמיר, ואם באמת הוא מיקל או מחמיר זה לא הדיון בכלל כי גם באמת למה שיהיה לזה נפקותא?

היא הביאה את הרב שרלו כרב ש"לא חשוד על החמרת יתר".

האמירה הזו - בצורה כוללנית כל כך - אינה נכונה, מפני שהוא אינו "רב מקל" אלא רב שבתחומים מסוימים מקל ובאחרים מחמיר. לשיטתה גם את הרב דב ליאור ניתן היה להגדיר כרב שאינו חשוד על החמרת יתר.

מכיוון שהאמירה הזו אינה נכונה, היא גם לא מהווה ראיה חזקה כנגד הרבנים שמתירים כיסוי ראש חלקי.

ואחרים שלא הסכימו לקבל שיש פוסקים שיחלקו עליהם.

מותר לפוסקים לחלוק.

בתור הסתכלות על הציבור- ראוי לנו לקבל שאחרים מקבלים פוסקים שונים בין אם הם מקלים או מחמירים יותר ונלמד לדון לכף זכות ולהסתכל על הזולת בצורה טובה יותר. שנזכה

בדין "דת משה" מספיק היכר של סרט עבה, אבל בדין "דת יהודית" צריך כיסוי מלא, ואי אפשר לחרוג מזה. 

עוד דבר, שיש הבדל ענקי בין "חלישות" שלכולם יש מה שהם לא חזקים בו וחלש אצלם, לבין להפוך את זה לאידיאל ולמצוא היתרים מפוקפקים או מפוברקים ולחשוב שהכל בסדר והכל מותר ושזה מצויין, זה ההבדל, לא עצם החולשה, אלא הפיכתה למשהו בסדר וראוי ובסדר ואפילו יש שחושבים שכיסוי כלשהו זה חסידות....

רוצה לנסות?

אני מניח שאוכל לעזור ברוב, אבל לא בטוח שאצליח בכל. טרם זכיתי להגיע לרמת "תלמיד חכם" בדברי חז"ל (ששואלים אותו בכל מקום ומשיב)

כתוב מפורש לא ככה בסימן רסא.

כ. אבל אם ענה עמהם 'ברכו' – הרי קיבל עליו שבת, ואסור לו להתפלל מנחה של חול[40], אלא יתפלל ערבית שתיים, כדין מי שטעה ולא התפלל מנחה בערב שבת[41].

בכל אופן לפי שיטת היש מתירים שאתה נוהג להזכיר.

אין לדעת לאן אדם יגיע בשמירת השבת שלו,ובכלל באורח החיים שלו.

ועיין בהקדמה של החפץ חיים להלכות בורר והוא לא חשוד על שנאת ישראל....

וזה לא הדיון בכלל, הדיבור הוא שרק בגלל שמישהו מגדיר את עצמו "דתי" אומר שהוא באמת שומר תורה ומצוות כמו שצריך (וכן חרדי או כל הגדרה אחרת שרומזת לכך), אלא מה שפועל, ולכן להגיד משהו כמו "אבל סבתא שלי דתייה והיא הולכת במכנסיים" זה שווה כקליפת השום....

אבל כמובן שלזרוק שמות של רבניים ללא להבין מה הטעם ואת עומק הסוגיה זה באמת מצחיק כמו כל דיונים בפורומים הללו שזורקים שמות וזהו וכל מיני אחרונים בלי לחשוב וזה חבל, עכשיו אולי אתה ת"ח ורק מקצר ומביא שם, אבל לא שמעתי לעולם על מי שמתיר באמת ללכת במכנסיים וזהו, ככה לכתחילה שאין בעיה אלא כאיזה לימוד זכות או משהו מפוקפק שהוא לא סגור על עצמו.

הרעיון היה פשוט שלא כל מי שמגדיר את עצמו דתי הוא באמת דתי, כי מי שאוכל חזיר ואומר שהוא דתי והנה הוא אוכל חזיר, לא הייתי מגדיר אותו דתי אלא...חזיר

אלא על האידיאליזציה, שמה בין זה לבין לא לדון את השני? להפוך איסור למותר או חולשה ל"בסדר" זה דמגוגיה וחייב להיפסק על חשבון ה"חלש" שמפיץ את זה, אין מה לעשות, כמו שלא ניתן למי ש"חלש" אצלו "לא תזגול" להמשיך לגנוב אף שננסה להבין אותו

אפילו בספק בדאורייתא מחמירים , כל שכן כאן שוודאי חייבים בכיסוי ראש.

יחיד ורבים הלכה כרבים. ולכן אי אפשר לסמוך על כל מיני דעות נדחות.

איש. ( בעניין התר מכירה). אין פה שעת הדחק , ולכן עדיין לא מובן מה אתה מביא דעת יחיד ומטעה את הציבור כאילו אפשר לסמוך על זה בדבר שעוד לרוב הפוסקים הוא דאוריתא. (אני יודע שלסמ"ק זה דרבנן).

כנראה צריך לרענן את הידע מחדש

גדלתי בדור שמעט נשים כיסו ראש בציבור שלנו, ואימי ז"ל היתה מהבודדות שכיסו.

ניתן היה להבין, דור של תקומה, ומאידך גם מרידה בגלות - לעיתים היו ירידות גם בקיום המצוות.

אבל כיום, שב"ה ישנה התקדמות בכל, ורוב בנינו בישיבות, והבנות באולפנות - התופעה הזו היא כעין תמרור אזהרה: האם באמת ההלכה תופסת מספיק מקום וחשיבות בחינוך ובהפנמה אצל ילדינו.

נראה לי שמרוב ניסיון להחיל, ולחנך לעבודת ה' פנימית (דבר חשוב לעצמו), אנו מפספסים את היופי לקיים את ההלכות במלואן.

לצערי, הבעיה בתופעת "כיסויי הראש" הללו, שהן יוצרות אופנה וסוחפות אחריהן. וחבל! 

דווקא בדור שלנו, כשהעולם כל-כך פרוץ, עלינו להתחזק ולחזק בצניעות!!!

שכל התורה שבעל פה היא המצאה. אנשים מהציבור שלנו!!

כאלה שהילדים שלהם בישיבות תיכוניות.

טענות שנשמעות כאילו שאנחנו רפורמים.

מה שכן שמגיל 3 חלים דיני צניעות אז עדיין זה נכון....גיל 12 זה גיל מצוות, דהיינו ממתי היא חייבת במצוות, אבל לא ממתי היא חייבת לשמור על דיני צניעות, הרי גיל 12 זה סוף "שדיים נכונו ושעריך צימח", וכבר בההתחלה זה בעיה....

בגלל תרבות גוית פרוצה ללא שמץ של יראת שמים?!

ובמקום להגיב פעמיים אני אוסיף כאן שגם אם הכיסוי ראש ואורך השרוול לא מוסיפים יראת שמים, עדיין צריך גם מעשים וגם פנימיות הלב (רק נוצרים לא צריכים מעשים לטענתם, וימח שמם),ולכן אף שהכיסוי ראש לא עושה דוסית, בלעדיה ודאי היא תתדרדר מלהיות דוסית...זה חלק מהעניין, מעשים ולבבות, באים ביחד בלבד

מנהג המקום שיכול להתיר לאנשים אחרים לנהוג נגד ההלכה

אמנם לא אומרת מידע לימודיעמיק, אבל לעניות דעתי מנהג המקום הכוונה להנהגות, מנהגים וכדומה

לא למקום שבו נוהגים נגד ההלכה

כמו שלא תבוא לסביבה חילונית ותחלל שם שבת כי זה מנהג המקום

גם ב"לא ילבש" ו"לא יהיה כלי גבר".

אבל יש מינימום מוגדר, כל השאר זה מנהג המקום. כלומר בעיקר להחמיר, ככה אני מבין.

כמו שאמרת - מינימום מוגדר

מנהג המקום לא יכול לבטל דין מקומות המכוסים או דין "שער באישה ערווה"

למרות שודאי שזאת לא הלכה, אלא לימוד זכות על נשים שכבר עושות את זה...

עדיין צריך לעיין בתשובות הנ"ל.

ואני אישית *לא* מבין מה ההגדרה של מנהג המקום אפילו אחרי שלמדתי את זה כמה פעמים

זה מאווווד לוטה בערפל, ונראה לי ששייך רק ללמד זכות על מי שכבר במקום אחר

ולכאורה מנהג המקום בצניעות מתירה פשוט להתפלל ולהגיד ברכות וזה ולקרוא קריאת שמע מול הערווה

בעולם החרדי מנסים להגדיר ולכן אוסרים עוד ועוד כל הזמן, כי כשמשהו אסור אז הצעד הקרוב מושך וכן על זה הדרך.

ולהגיע למסקנות אמיתיות, ולא להסתמך על כל מיני החמרות ויציאות מכל מיני ציבורים

בצניעות וב"לא ילבש" הולכים לפי מדד סובייקטיבי.

בגמרא כתוב שאסור לגבר להסתכל על מראה, כי זה "לא ילבש", כיום נוהגים היתר כי זה מקובל.

ולכן צריך ללמוד, באתי לומר כאן שהגבול בשער לאו דווקא עובר במקום בו רבים פה הניחו. וכן לגבי נושאים רבים אחרים.

אני גר באזור עם חרדים, שם בעקבות החמרות בצניעות הגדר נע כל הזמן לכסות עוד יותר.

לפני יותר מעשר שנים נשים בודדות פה החלו להסתובב עם שאל, כדי שלא יבחינו בצורת החזה שלהן. לאחר זמן מה, השאל נכנס לאופנה אז היה צריך להוסיף כיסוי נוסף ועברו לרעלה בה רואים רק את הפנים. אחר כך, כיסו את שאר הפנים וחשפו את העיניים ולפני כמה שבועות ראיתי כיסוי לעיניים גם והן יכולות לראות רק מטה דרך הפתח של המסיכה. 

יותר מזה, ראיתי ילדה בת 6 ככה.

אז לכיוון הזה אני רואה שהעולם החרדי גרם לכך שאצבע של בת תגרום למשיכה מינית, זה עדיף?

בקריאה של מנהג המקום, אני מנסה להקפיא את המצב.

הכל לפי מנהג המקום...

אבל אין הכי נמי, שוב, צריך ללמוד איך להגדיר את המינימום הזה ומה האיזון הנכון, כי גם כיסוי יתר זה בעיה, לא סתם זה נקרא "גילוי עריות"

אני יודע מה מקובל היום.

ויש דורות ומקומות שהיו פרוצים יותר ויש דורות ומקומות שהיו צנועים יותר.

רק הם לא מגלים את זה לאף אחד וגם לא צריים לצאת לחטוף בנות בשביל זה, לזה יש אינטרנט ודי לחכימא...

הרב פיינשטיין כתב אודות הגירוי המתרחב ביחס לצפיפות באוטובוסים, שאם יש מי שמפריע לו שהוא נוגע בבת במהלך הנסיעה בגלל שצפוף שישב בבית ויטפל בעצמו. כי זה לא אמור להיות ככה.

כי הצפיפות באוטובוס זה בלי הנאה, שלא כמו הסתכלות, וסוף דבר חז"ל לא חילקו בקשר לברכות מול ערווה אם מתכוון ליהנות או לא

בחלק א סימן נו אם אינני טועה, שם אמר באופן פשוט שמדובר באיסור דרבנן לכל היותר וגם על זה יש מקומות עם צורך שניתן להתיר כגון בשאלה שמדובר בצורך רפואי ללכת לים.

מומלץ לעיין שם, אבל זה ממש ניצלו"ש.

ה*חרדים* שאתה מתאר זה כת קיצונית של חולי נפש שאין להם ולא כלום עם המגזר החרדי הכללי

אבל אם מנסים להקצין, אז צריך להמשיך בהקצנה.

ואף פעם לא מצאתי גדר אמיתי למינימום שמגביל אותו.

לענ"ד, ולפי מה שלמדתי וששאלתי מת"ח הגבול הוא, אצל בנים ובנות כדלהלן:

כיסוי ראש לשניהם (אצל נשים זה לכסות את כל השיער), שרוול עד המרפק (לגברים נוטים לקצת לפני, אבל בטח לא מעל זה), מכנס או חצאית עד הברך שיכסה גם כשיושבים (לגבר לא נותנים לעלות ש"צ בלי זה וכדומה).

יש מה שנקרא "דת משה" ו"דת יהודית" ולפי "דת משה" (דהיינו מדאורייתא) מספיק כיסוי רוב השיער

הרי גם לא מפורש ככה בפסוקים, זה דרש (צ"ע אם זה מדאורייתא, ואם דת יהודית גם נקראת דאורייתא)

עיין http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1590

למרות שאצלי זה לא יוצר התלבטות אם *לקצץ* בכיסוי ראש

אבל זה כן מקרר ביראת שמים

זה משפיע

ולי זה מזכיר את מה שנאמר - טוב לצדיק וטוב לשכנו וכו' ז"א שאי אפשר להתעלם מזה שהסביבה משפיעה וחשוב לבחור סביבה שמחזקת ומרוממת את עבודת ה' שלנו ולא מורידה אותה.

אני גם לא זוכרת ממי שמעתי את זה אבל שמעתי הסבר כזה שבדורינו אצל נשים היצר הרע הכי חזק זה בעניני צניעות. והחיזוק הכי גדול שנשים צריכות זה בעניני צניעות

קודם כל אשרייך שאת מודעת לעצמך וחושבת על זה

שנית - הלכה זה לא תרבות! נכון שהתרבות משתנה אבל ההלכה לא משתנה. 

ומקווה בשבילך ומאחלת לך שתצליחי להתחזק מול השפעת הסביבה.

רמב"ם בהלכות דעות כותב שעדיף בלי חברה מאשר חברה מקולקלת

על אף שכתב לדוגמא אודות חברה רעה "כגון בזמנינו", כפי שכתב בהלכות דעות (פרק ו הלכה א) :

"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם הוא ששלמה אומר משלי יג כ [הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם [יֶחְכָּם] וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרועַ ואומר אשרי האיש וגו' וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אא"כ נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים."

הרמב"ם אכן כתב כך, אבל מציאותית הוא נהג אחרת.

קודם כל באמת יש להסתכל במהר"י קאפח שם שכותב: "כגון בזמננו", והיינו בדור שלנו, וזה סתם מעניין, אבל לטענתך, שהרי זו לא קשיא עלי אלא קושיה על הרמב" עצמו, ובאמ צריך לעיין בסוגיה הזאת, אבל לכאורה יש להבדיל בין הישוב היהודי שבו הוא חי (יש לו באחד האגרות נראה לי פירוט על סדר היום שלו ולא מובן שהוא היה חי בין כל הגוים בארמון המלך) לבין עבודתו, ואין הכי נמי שכמו שהרמב"ם יכול ללמוד אריסטו וחבריו כך יכל להיות רופא למלך, אבל סתם אדם לא יכול לעשות ככה, והוא ראה לנכון שהוא ילך נגד פסיקתו, אבל זה במקרים מיוחדים ולא שמותר לכל אחד כי הדין הבסיסי ודאי קיים בכל מקרה, ואין הכי נמי שאולי זה כן השפיע עליו לרעה סוף סוף, ק מול גודל נפשו הענקית זה לא קיבל ביטוי וזהו

שיש דברים המותרים לרבנים ולא לנו, הנחה שאני לא ממש מסכים איתה.

ושרבי מאיר מיוחד ולכן הוא יכל אבל סתם אדם לא יכול, כי ככה זה, זה אמיתי, ועדיין, אז יש לעיין ברמב"ם מה בדיוק הוא עשה ואיך ואיך זה מסתדר עם פסיקתו, אבל פסיקתו עדיין עומדת, ואולי זה האידיאל ופשוט הוא לא יכל לחיות את האידיאל הזאת

לדוגמא חז"ל אמרו שמקום אחר אודות רשע ערום שזה המקל לעצמו ומחמיר לאחרים.

האם בכל מיקל ומחמיר ככה? הרי הרמב"ם פה לא דיבר על דין חתוך אלא על הנהגה

אבל צריך להבין שהטענות כאן נתונות לדיון ולא לשלול כל צד, אני מבין ומכבד את דרכך אבל חולק עליה.

יש התכתבות בין הרב זאב יעבץ (הסטוריון ותלמיד חכם לפני 100 שנה בערך) לרב קוק האם להתייחס למורה נבוכים כספר קודש או לא, בגלל שהוא מבוסס על חכמי יון.

הרב קוק טען שמדובר בספר קודש והרב יעבץ טען שלא.

יש מתירים, אבל נראה לי שיש כאן משהו יותר עמוק, שזה צורת ההסתכלות על כל מיני אנשים משחפפים ורוצים להדמות לגוים וזה התערבב עם כל מיני דברים אחרים שזה אולי גרם לבלבול

אפשר לדון לכף זכות, אבל זהל א הופך את המעשים ללגיטימים, רק אותה אחת או אותו אחד לא אשמים במעשיהם יותר מדי וצריך להבין אותם וכו', אבל כף זכות לא הופך דברים ללגיטימים

כי זה כאילו מותר ו"פתוח" וזו מעין "אופנה" שמתפשטת

ואני אסביר למה--

זה מהמם בעיניי- לשים מטפחת עם שיער בחוץ..

או כל מיני סרטים או צעיפים וקשקושים על הראש ולהוציא את השיער

אבל- בתור נשואה אני לא אלך ככה (כי זה לא לפי ההלכה)

ועכשיו בתור רווקה- אני גם לא יכולה ללכת ככה כי יחשבו שאני נשואה

יחי הביאוס!

אז הברירה שלי היא רק בטיוליםם
 

זה הזוי שכל פרח ששמים על השיער זה כבר נראה נשוי..

מזכירים את הדור הקודם. אז למי שלא כ"כ זוכר או יודע. ההשכלה שהתחילה מאירופה התפשטה גם בשנים לפני קום המדינה גם לארצות המזרח. למדינות כמו מרוקו, מצרים, עירק. ככה שמי שמביא דוגמאות כאלו קצת טועה.

גם היום יש בחורות טובות שמגדירות את עצמן כדתיות (ואפילו שומרות מצוות מסוימות) אבל הולכות בצורה לא הכי צנועה. אז עוד 60 שנה בפורום הזה מישהו יגיד "אפילו הסבתא הדתיה שלי הולכת עם מכנסיים וגופיה" זה עדיין לא בסדר

אפשר לפתוח על זה פה או בשרשור נפרד או באישי, אם תפתחו בשרשור נפרד- אנא תייגו אותי, כי אני לא תמיד פותח את העדכני.

ולא להחצין את עצמך

אני חושב שעיקר הבעיה בפייסבוק זה הדבקות בה' שנזנחת לטובת הדבקות באנשים אחרים, כי על הצניעות אפשר להתגבר. לכן אני מחקתי את שלי לפני שנים רבות.

אני מדבר לעומת האנשים שכתבו שניתן לסמוך על מי שמתיר לאשה נשואה לגלות את ראשה

כתבתם שכמה רבנים התירו: הרב משאש, הרב משה מלכה, הרב מתתיהו ברויד, מהר"מ אלשקר תפארת צבי, הראבי"ה. (את 'תפארת צבי' לא מצאתי מוזכר במאמר של הרב ברויד, ארץ שוקולד, נא לציין מקור)

קראתי את המקורות, ולא לחינם כמעט כל הפוסקים לא קיבלו דעת הרב משאש. ההבנה שלו מאוד מאוד דחוקה, ומיד אסביר למה אינה יכולה כלל להאמר, בהגיון פשוט.

1. הרב משאש, הרב מלכה, הרב ברויד, שלשתם מסתמכים על דברי מהר"מ אלשקר והראבי"ה, ששניהם אומרים דבר אחד: מותר לקרוא קריאת שמע כנגד שיער של אשה שדרכה לגלותו: פנויות, ושיער של נשים נשואות שמשתלשל *מבעד לכיסוי ראשן*.

[אני חוזר להדגשה: מהר"ם אלשקר נשאל רק על נשים "שנהגו לגלות שערן מחוץ לצמתן" (צמה: "היא הסבכה". רש"י שה"ש ד,א). אבל ודאי שלא עלה על דעתו לפטור את האשה מחיוב כיסוי ראש.]

2. ולכן, המתירים סוברים - שאם מותר לקרוא ק"ש כנגד שיער זה, הוא לא ערווה, ולא צריך לכסותו.

3. אבל זה דחק עצום. היתר זה של ק"ש מול השיער, לא קשור כלל לחיוב כיסוי ראש לאשה! המקור לכיסוי ראש הוא מהפסוק "ופרע את ראש האשה", (כתובות עב) ולא מדין "שיער באשה ערוה" (ברכות כד). כלומר, גם אם השיער אינו נחשב ערווה, צריך לכסותו, למה? כי הדבר צנוע יותר מבחינת התורה. לכן הפוסקים לא השתכנעו כלל מפסק הרב משאש, ואף על גדלותו. ואפילו אחיינו הוציא פסק כנגד דעתו. (הוא הקל בעוד כמה דברים מעניינים, כגון שמותר להדליק אור ביו"ט... אבל פסיקתו לא התקבלה)

עוד נקודה - הרב משאש הבין ברש"י בכתובות עב ד"ה אזהרה, שכיסוי ראש הוא מנהג. אבל זה כלל לא מוכרח ברש"י. והיאך הוא פנה להבנה זו ברש"י, ועזב את הגמרא המפורשת שם: "ופרע את ראש האשה, ותנא דבי ר' ישמעאל: אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש"? תמוה.

נכון לעיתים נדירות ניתן לסמוך על דעת יחיד, אבל לא כל דעה היא בעלת מעמד להכנס לכלל זה. והפוסקים הכריעו שאין להסמך על דעת הרב משאש והסוברים כמותו, כלל.

וזה בערך שתי אצבעות מעבר לכיסוי הראש.... מה שנהגו יותר זה אינו מן המניין, והמבין יבין למה... 
(בעד להעביר את השירשור לפורום בית המדרש)

ובנות מבינות יותר בתחום הזה.

קראת את התשובה השניה של הרב משאש?

יש תשובה מורחבת שלו באינטרנט ותשובה קצרה יותר בה הוא מתייחס לגמרא בסוטה שהוקלדה פה ואליה הפניתי.

העניין הוא כיסוי השיער ליופי ששמור לבעליו- זה צניעות- שיער באישה ערוה!
אני אישית כשיש לנו אורחים מזרוחניקים משתדל שלמרות שברור שאני לא מסתכל על האישה למשך כל הזמן.
בברכה- מכיון שלאשכנזים זה לא עוזר עצימת עיניים לעניין ברכה מול ערוה (שיער, טפח וכו' הם כערוה לעניין ברכה מולם) אני משתדל להפנות את גופי באופן שיבהיר- אסור לי להתפלל מול השיער שלך- כי זה כמו שתלכי ערומה!!!
לא מעיר, לא בכעס. רק מראה שזה לא הלכתי בעליל...

במגזר החרדי מקובל לקרוא למגזר הדתי מזרוחניקים

משהו לא תקין עם זה?

ממה שאני מכיר, זה בשימוש בעיקר אצל מי שרוצה לזלזל באותו מגזר.

ברחוב הדתי לאומי זה לא נפוץ כי זה גנאי...השימוש הישן היה לשבח אך כבר לא משתמשים בזה ככה...

ומי שהוא באמת שומר תורה ומצוות ומוגדר דתי לאומי לא אליו הכוונה ועל כן אין בזה זלזול

יש שם כינוי למי שמזלזל במצוות, ובוודאי לא מסתכלים עליהם בעין יפה כאילו הם צדיקי עליון, כי הם מזלזלים במצוות, ואף אחד לא רוצה שיגידו שהוא מזלזל במשהו חשוב...

יש דברים שאני חושב שאני עושה יותר מאחרים, אבל אני משתדל לא לזלזל בהם

זה כינוי למי שמזלזל במצוות, עכשיו ודאי שמי שנכנס לקטגוריה הזאת הוא בעצם מזולזל, אבל זה כמו להגיד "עם הארץ"

מי שנכנס להגדרה אז נכנס להגדרה, ומי שלא- כנראה שלא עליו דיברו!

"בור ועם הארץ" זה העלבון.

החלק של הבור, כמו שדה בור, שדה שלא נעבד, שאין בו כלום.

עם הארץ זה הבעלי בתים במקור, פשוט עיוותו בדורנו את המושג הזה אז אנשים נמנעים מלהגיד אותו.

עם הארץ זה אנחנו עם ישראל!

להאמין שזה לא יותר מפרשנות.

בד"כ הכוונה לאנשים פשוטי עם, שהם לא ת"ח. זה לא עלבון להיות יהודי כשר...

כשחז"ל מתכוונים לזה בעלבון זה בא עם השילוב של בור אם אני זוכר נכון

ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה. תניא, רבי אומר: עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה - אסור לאכול בשר בהמה ועוף. אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור לשוחטו! - אמר להן: זה - טעון ברכה, וזה - אינו טעון ברכה. אמר רבי אלעזר: עם הארץ אסור להתלוות עמו בדרך, שנאמר כי הוא חייך וארך ימיך, על חייו לא חס - על חיי חבירו לא כל שכן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: עם הארץ מותר לקורעו כדג. אמר רבי שמואל בר יצחק: ומגבו. תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! - אמר להן: זה - נושך ושובר עצם, וזה - נושך ואינו שובר עצם. תניא, היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ - כאילו כופתה ומניחה לפני ארי. מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים - אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. תניא, רבי אליעזר אומר: אילמלא אנו צריכים להם למשא ומתן - היו הורגין אותנו. תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ - כאילו בועל ארוסתו בפניו, שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה, אל תקרי מורשה אלא מאורסה. גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל, ונשותיהן יותר מהן. תנא: שנה ופירש - יותר מכולן. תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ: אין מוסרין להן עדות, ואין מקבלין ממנו עדות, ואין מגלין להן סוד, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על היתומים, ואין ממנין אותן אפוטרופוס על קופה של צדקה, ואין מתלוין עמהן בדרך. ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו. - ותנא קמא: זמנין דנפיק מיניה זרעא מעליא ואכיל ליה, שנאמר יכין וצדיק ילבש.

בתורה זה לשון של בני העם הפשוטים, ובלשון חז"ל הכוונה לחלשים בתורה ומצוות ומהווה מילה נרדפת לבורים, וגם לכנות אנשים "חלשים בתורה ומצוות" לכאורה זה גם זלזול, אבל מה נעשה? גם כשאתה מכנה רוצחים רוצחים זה מזלזל בהם....

וכאן לא

אני לא בא לדון על עם הארץ בתורה מול עם הארץ בחז"ל, אני דן על זה שחז"ל מכנים צאן קדושים עמי הארץ ומתכוונים לכל מה שהראתי שם בפסחים, ואמרתי כי רק מי שעונה ל"קריטריונים" ייחשב בין אותם עמי הארץ כמו שרק רוצח ייחשב רוצח ואם לא רצחת אתה לא רוצח, ולכן העובדה שקוראים לרוצחים רוצחים זה כי הם רוצחים, וגם עמי הארץ ובורים נקראים עמי הארץ ובורים כי הם עמי הארץ ובורים, ואני לא מבין מה קשה?

והופכים אותו לגנאי

אז לך תקשה על חז"ל שכי הם גנראה לא בסדר....

אתה יכול להיות רגוע

רק אמרתי שיש לקרוא לדבר בשמו, וכשרוצים לדבר בדווקא על מי שהוא חלוש בתורה ומצוות (לא בפניהם של המדוברים) אז אי אפשר לומר "המסכנונים שרוצים באמת לעבוד את ה' בפנימיות רק יצר הרע שלהם חזק וזה..." ולא יודע מה, כי זה לא אמת, ומי שמרגיש שהוא לא "חפיפניק" אז לא מדובר עליו....זה לא כמו להגיד שכל האשכנזים ממזרים או כל הספרדיים שונאי ה' (הגזמתי כן, אין מי שאומר את זה) שאז כאילו זה להכליל הכללה לא נכונה

למרות שהחלק עם נישואי בת עם הארץ הוא כן למעשה, כך נראה מהפוסקים.

לבוא ולהגיד על גמרא שהיא "חלק מגורמי חורבן בית שני" זה קצת מוגזם בעיני,

אי אפשר למחוק את דברי חז"ל בכזאת קלות, ויעויין מהר"ל על הגמרא הזו.

לעצם העניין- אצל חז"ל חולק העם לשתי קבוצות- חברים ועמי ארצות. ההגדרות למי בדיוק

נכנס ללהיות חבר הן מורכבות, למרות שההגדרה הכי נפוצה בחז"ל היא שמירה על טומאות

וטהרות. עמי ארצות אינם מקפידים על טהרה ולא על תרומות ומעשרות, ואילו חברים כן.

הגמרא מבררת מי הוא עם הארץ-

"תנו רבנן: איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע, ערבית ושחרית, דברי ר' אליעזר. רבי

יהושע אומר: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. ר' נתן אומר: כל

שאין מזוזה על פתחו. ר' נתן בר יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לתלמוד תורה. אחרים

אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים - הרי זה עם הארץ. אמר רב הונא: הלכה

כאחרים."

אבל יש גם עניין של שנאת עמי ארצות לת"ח.

בקיצור- המצב הציבורי אצל חז"ל לא היה אידאלי.

מזרוחניקים הם ממש לא עמי ארצות. וממה נפשך- אם הלכה כאחרים, כמעט ואין אחד מאיתנו שהוא לא עם הארץ, ואם הלכה לא כאחרים גם ה"מזרוחניקים" לא.

רק אמרתי שמזרוחניק זה כינוי למי שרופף במצוות כמו עם הארץ זה מי שלא חבר (או איזה הגדרה שתרצה לפסוק להלכה יותר נכון), ואני לא מוציא לעז, כי אם כן אז עליו לא דיברתי ואז כבר אין בזה לעז

מאיפה הגיע השם הזה?

קוראים לדתיים לאומיים מזרוחניקים.

ואין כל הבדל בין מזרוחניק בישיבת כך וכך,לישיבת כך וכך.

אלא זה שם כולל למגזר.

אבל יש מקומות שהכוונה רק למי שרופף בתורה ומצוות
, ויש הרבה, רק לא רוצים להיות מודעים לזה וחושבים שזה מיעוט,

בואו נקים תנועה להפצת אי-שנאה לכל הפחות בין המאמינים שביהודיינו (בכוונה לא אהבה, על זה יש יותר יצר הרע).

בד"כ אנשים מהסוג הזה יותר מלאים באהבה.

כי כשלא אומרים את אשר על ליבנו, נוצרים תסכולים וזה מוביל לשנאה סמויה, שלעניות דעתי היא הכי גרועה.

עד כה, לא נתקלתי במישהו (טוב כן מישהי, אבל בפרטיות וגם זאת בטח אי הבנה), גם מאלה שמתבטאים בצורה בוטה, שהיה פוגעני.

הבעיה שלי היא שרעיונות לא יוצאים לפועל.

מישהו רוצה לנסות ליצור משהו כזה באמת?

שיהיה לך חורף טוב ושתזכה לא לזלזל או להכליל או לשלול אף אחד

לרמת השמירה על המצות ולאו דווקא כגנאי

תת מגזריים

אצל חרדים העולם היהודי מתחלק לשלושה מגזרים - חרדים, מזרוחניקים וחילונים.

גם לחרדים ברור שיש הרבה סוגים של זרמים בתוך המגזר המזרוחניק אבל מזרוחניק זה פשוט השם הכולל של כולם ביחד.

את ההסבר שמזרוחניקים זה סוג של זרם בתוך הציבור הדתי וכינוי מעליב בשביל דתיים מסוג אחר קיבלתי מחברה דתית וזה הפתיע אותי מאד. 

מאז אני נזהרת לא להתבטא "מזרוחניקים" ליד חברים דתיים. 

אבל בקרב החרדים כשאתה רוצה להגיד דתי שהוא לא חרדי עדיין אומרים מזרוחניקים.

אומרים לך מהכרות אישית עם אנשים יקרים ויראי שמים

אבל לא מחלקים בין דת"ל מזרוחניקים לדת"ל שאינם

פעם חבר חרדי חשב שאמרתי שכיפות סרוגות לא בסדר והוא נזף בי "גם אצלם יש ת"ח".... אמרתי לו שאני יודע, במקרה, כי גדלתי איתם חח

למה אתה מתעקש חח

תנסה להכיר כאלה שיצאו מהישיבה ויודעים קצת יותר מה קורה בעולם מעבר לפופיק

למה לקרוא למי שכופר בתורה אפיקורס? למה לקרוא למי שמלמד תורה רב? כי ככה מכנים אותם, ומי שנכנס לקטגוריה ראוי לשם זה, ומי שלא- לא, הרי מזרוחניק זה יותר מקוצר מ"רופף בתורה ומצוות", וגם זה דווקא נאה שלא לגנות אותם אלא להגיד שם שרומז לגינוי, ועיקר הסיבה אולי זה בגלל שהחרדים החזיקו מתנועת המזרוחניקים כרופפים בתורה ומצוות, ולכן אף שזה לא היה נכון, כיום מי שרוף בתורה ומצוות, יש מקומות יותר חרדיים (אם אפשר לקרוא לזה ככה) שמכנים אנשים כאלה מזרוחניקים

אפיקורוס הוא שם של ממשיכי דרכו של הפילוסוף היווני בשם הזה.

רב זה תואר שהגמרא נותנת למי שלא קיבל סמיכה(חכמי בבל).

מזרוחניק= מישהו מתנועת המזרחי.

בעצם כל מי שמשתמש בביטוי מזרוחניק ללעג תוקף את כל תנועת המזרחי,

ומגדיר אותה על כלל משתתפיה כרופפים בתורה ומצוות.

יש דרכים אחרות, בלי לזלזל בקבוצות שיש בתוכן גם ת"ח ורבנים, להתייחס לאנשים

שפחות מקפידים על תורה ומצוות.

שהכינוי הוא בכלל לא מתכוון כיום לתנועת המזרחי אלא רק למי שרופף בתורה ומצוות, ככה זה במקומות מסויימים, אז שם אין בעיה, ואם יש מקום שבאמת מזלזלים בת"ח וכו' אז יש למחות בתוקף,

הרי עם הארץ בתורה זה לא עץ הארץ של חז"ל, ומה תגיד? שחז"ל מזלזלים בכל האנשים הפשוטים?!

הכינוי הזה הוא כמו "אפריקנרים"- ביטוי של זילזול בקבוצה על עצם הקבוצה.

רופפים בתורה ומצוות יש גם אצל חרדים, והם לא מכונים מזרוחניקים.

להגיד מזרוחניק זה לתקוף את כל חברי תנועת המזרחי. אפשר להגיד דברים אחרים,

דתיים לייט, דתי לפי דעתי, אנשים שפחות מקפידים.

וחז"ל לא זילזלו באף אחד, הם פשוט הגדירו שני צדדים חברתיים באותה תקופה,

ובאותה תקופה - עמי הארץ היו במקום מאוד רע בנושאים הללו.

לכל מיני אנשים שהם חלושים במצוות, דתיים לייט וכדומה

ומשתמשים בזה לכל הדת"ל.

ולפעמים אפילו לאו דווקא כעלבון.

זה מזכיר לך אישה ערומה...

זה בדיוק מה שמפריע לי עם החמרות בצניעות.

(לא יודע מה איתכם- אצלי החומרות לא גורמות גירויים. הם מרסנות  אותם. כאלה שכבר היו....)

זה מזכיר  לי שיש לה שיער! ואסור לברך בפניו מדין ערוה.

אז   חז"ל מדמים את זה לערוה. והייתי יכול לכתוב מגולת ערוה אבל זה היה נשמע מוזר...

(איפה @די"מ  (לא מתייג)  שיתחיל להסביר את שיטתו בנידון...  קצת הזכרת אותו...)

אבל ההבדל הוא שהוא עבר מקיצון לקיצון, בעוד אני התקדמתי באופן יציב.

אם "הענק דום" כאשר ח"ל אמרו שהמסתכל בטפח של אשה (כולל את השיער!) אתה כאילו מסתכ במקום התורף, אבל, זה מדרון החלקלק מהשיער ועד לעירום, ולאו דווקא עירום, אבל החידוש הוא שגם טפח בשיער זה כמו עירום, זה החידוש! זה העניין! לא צריך לרדת לשפלים, חז"ל מגביהים אותנו למעלה ולא צריך להשפיל אותם למטה...

אבל אין הכי נמי, זה לא שאשה ערומה זה נורא והשאר בסדר, זה כל העניין של "כמסתכל במקום התורף"

זה יכול לגרום לאנשים כשהם רואים את זה שזה יעלה להם אסוציאציה של עירום וגירוי בהתאם.

על כן. לדעתי עדיף לשתוק ולהבין שכל אחד פשוט צריך לעשות בעצמו חשבון נפש בתכונות נפשו ובמשקל החסידות לפי זה בשימת לב למצווה החמורה "ונשמרת מכל דבר רע"....

וזהו.

יום טוב ובהצלחה בעבודת ה'!

כמו שלראות את הקצה העליון גורם לאדם אסוציאציה לרדת מטה ודי לחכימא...

אין מה לעשות, ראיית חלק גורם לגירוי לעוד חלק ועוד חלק

http://ph.yhb.org.il/09-06-16/

ועדיף אולי לסמוך על המתירים מאשר להעליב אותה.

וגם רואים שם ששיער גלוי זה פחות חמור מדברים אחרים.

דעת המשנ"ב שאסור. ואין לי כוח לדון בשאלה למה אני חושב שקיבלו את דעתו בארץ. זו די מציאות....

בכ"א- אני   הולך כהמשנ"ב. אמריקאים ואנשי הגולה שסומכים על האגרות משה וערוה"ש- שכוייח אבל נראה גם שהם מדברים על היתר לדברים שבקדושה.
הם לא נראה לי מתירים שכולן ילכו ללא כיסוי ראש...

לגבי היתר ברוב כבר העמידו ברא"ש שברור ששאם כולן ילכו ערומות- אין זה יתיר.

ולכן- לה אסור לעשות את זה. ולי אסור לברך בפני זה משום שאני הולךכדעת המשנ"ב באופן כללי! גם בפני שיער אימי אני מסובב את ראשי בעת הברכה.

אני הולך  כהמשנ"ב(אולי חוץ ממקרים בודדים מאוד של מסורת אצלנו בבית. וכו'. ובאמת אני משתדל שלא להחמיר חומרות מהמשנ"ב  לעיכובא על  חשבון שלום בית, וכד')

אבל! פה זה שונה.

ואני מדבר  גם למי שמגלה טפח. שרוולים קצרים וכד'. שזה ודאי אסור לברך בפניה.

אז- אני עושה את זה ביתר שאת אפי'.

כן.

מה הבעיה שתפנים את זה?!

לא בכעס. לא בהערה. אבל במעשה המבהיר את החטא שלה ושהיא מכשילה את הרבים!

בעיה של ציבור שמגדיר את עצמו שומר על היהדות אבל נידה הוא לא שומר!!! (איש איש אל כל שאר. וסתם נשים וכו')!

תעשה מה שאתה רוצה, פשוט שאנשים פה ידעו שיש דעות אחרות.

ונראה לי שהיא יודעת שזה אסור, וזה לא מה שיעזור לה, אבל בסדר..

יעויין בבן איש חי (שנה א, פרשת בא) ובהליכות עולם של הרב עובדיה על אתר.

ניתן להוסיף את הרב רבינוביץ' המתיר להסתובב בשרוולים קצרים (שיח נחום חלק א, אבן העזר סימן קו או קז- לא זוכר כרגע איזה).

זה לא כזה ודאי?

בקושי מתירים את זה לגברים (כשלמדנו את זה שלחנו תשובה לרב אבינר והוא אמר שבימינו שלא אסור אבל ראוי לגבר שרוול אחרי המרפק)

כי זה מובא ככה בפוסקים

כשנשאל, וזאת, יחסית, קולא

מה חומרא בזה? אחרי המרפק זה בתכלס עיקר הדין

חומרה זה כמו הרמב"ם בהלכות דעות על ת"ח

וזה לא, הרי זאת קולא.

לא זוכר את הסוגיה זה היה לפני בערך 6 שנים בישיבה, אחד הסימנים הראשונים בשו"ע שלמדנו עם המקור

ותודה

אה אין דרך להשיג את זה בלי לקנות?

אני קצר בכסף ואין את זה בסביבה שלי

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה