אבל ממה שאני יודעת (וגם אחת המנהלות פה כתבה בעבר)

בשערי צדק מקצועיים ונחמדים לא פחות מעין כרם,

מה ששונה זה היחס - כשיש סיבוכים , או מצב שדורש החלטה, הגישה שלהם מאד פטרונית ואומרת :

אנחנו יודעים מה טוב בשבילך , אנחנו נחליט ואת תהיי בשקט.

ואני מוסיפה - מה שגורם ליחס שלפעמים הוא מעולה ולפעמים פחות הוא העומס.

כשיש עומס גם האנשי צוות הכי נחמדים לא עומדים בו וגם חדרי הלידה, ויש רשלנויות ומצבים שמפספסים בעומס.

לגבי התינוקיה - מהרבה סיפורים ששמעתי התינוקיות שם הרבה יותר עמוסות מעין כרם, לא מכירה ספציפית את מחלקה ג, אבל בכל מקרה התקן שלהם הרבה יותר רחב (פחות אחיות לתינוקות) ולדעתי תינוקיה רגילה בעין כרם היא קטנה ואישית יותר מהכי קטנה בשעצ.

היתרונות שכתבת באמת משפיעים ,אבל לדעתי לא זה השיקול שצריך להיות בבחירת בית חולים,

גם לי זה היה רחוק (עיכ) אבל לא זה מה שישקבע את חווית הלידה שלך , אם החוויה עצמה של הלידה תהיה גרועה, או התינוקיה.

ולעין כרם יש יותר ניסיון במקרים סבוכים ובלידות עם סיכונים

למרות שזה לא מה שיקבע אצלי.

להיות במחלקה בשבת בבית חולים לא דתי, זה להרגיש שמחללים שבת בשבילך 

זה אומר לא לדעת האם הכל על פי ההלכה ומותר לך לפתוח דלת אלקטרונית, או לבקש ממישהי להדליק מזגן (אם אין גויות)

זה אומר שבשבת יש אווירה רגילה של יום חול ויש מערכת כריזה.

למיטב ידיעתי היום בעין כרם זה טוב יותר, אבל שמעתי מכאלו שעברו שבת שם שזה לא נחמד.

והיה מקסים!

נכון שצריך לברר קודם את ההלכות ושיש דברים שמומלץ לא לעשות

אבל האוירה היתה ממש נחמדה. הם שמו חיתול בד על הדלת למעלה ככה שהיא לא תינעל ולא יהיה בעיה לפתוח אותה. לתינוקיה יש לחצן שבת, או כניסה דרך חדר ההנקה למי שלא רוצה לחצן שבת.

יש שם משפחה מהממת שמארגנת סעודות שבת

וישבתי שם בסעודות והיתה אוירה מדהימה ומרוממת.

אבל עדין יש שוני בין בית חולים דתי לשאינו, למשל בבית חולים דתי הצוות בשבת יהיה גוי, או לפחות תהיה זמינות של גויות אם את רוצה לכוון מזגן למשל.

ועין כרם הוא אמנם לא בית חולים דתי אבל בא לקראת הדתיות.

מאמינה שבבתי חולים אחרים לא דתיים המצב שונה. והאוכל לא כשר, למשל בכשרות מהודרת.

רק מנסה להסביר את הפותחת.

שגם אם יש גויות בבי"ח דתי, לא הכל מותר לומר להן.

יש דיני אמירה לנוכרי בשבת, וההלכות של זה לא פשוטות בכלל

ולגבי הדוגמא- לא ברור בכלל שמותר לבקש לכוון את המזגן.

זה שיש גויות לא הופך את זה לפשוט יותר.

אבל יולדת עד שלושה ימים היא במצב שונה מאדם רגיל,

וודאי שזה שיש גויות הופך את זה לפשוט יותר (גם אם לא בטוח מותר)

למשל - אני הייתי שם בפגייה. בשבת הגעתי לשאוב שם, ורק הייתי צריכה לומר לכתבנית (כך קוראים להן) שאני צריכה לשאוב, והיא מיד ידעה מה עליה לעשות... (לבוא איתי ולהפעיל את המכונה).

כמובן - צריך לברר את כל ההלכות בנושא (ולפני אותה שבת בפגייה בעלי עשה מחקר מעמיק), אבל זה בהחלט הרבה יותר נוח יש גויות של שבת זמינות שיודעות מה תפקידן.

אני ילדתי (לפני הרבה שנים) במאיר.

ילדתי בחמישי בלילה.

היה לי מאוד קשה להניק.

היו שם אחיות מדהימות שעזרו לי עם ההנקה, אבל היועצת הנקה הגיעה רק ביום ראשון בבוקר.

אצלי, כל מה שתארת קרה דוקא ביום שני....

לא שזה לא קשור לשערי צדק.

ילדתי גם בעין כרם, ושם היה מענה כל הזמן. גם בשבת.

כשלא הגעתי לאכול האחיות הגיעו לראות שהכל בסדר איתי.

בכלל, אחות נכנסה 2-3 פעמים ביום לראות מה קורה

קיבלתי הסבר והדרכה על כל פיפס אפילו שזו לא היתה לידה ראשונה

כל דאגה או בעיה שלי זכתה למענה מיידי, ואם לא היתה בדיוק אחות פנויה-

היא הגיעה אלי אח"כ לחדר.

היה שם יחס מדהים!!!!!!!

גם בחדרי הלידה, יש לי רגישות עם המחטים של העירוי והם עשו הכל כדי שלא אסבול מזה.

3 דקות אחרי שביקשתי אפידורל, היה מרדים במקום

כשהתקלחתי לא הרגשתי טוב, ואחות הגיעה ובשיא העדינות עזרה לי עם כל הרגישות כי הבינה שזה לא נעים לי.

היתה לי חוויה כ"כ מדהימה, שממש לא קשה לי לחשוב על לידה נוספת.

יצאתי בטעם של עוד.

אם יש לי 2 אופציות שוות- אעדיף את הבי"ח הדתי...

גם מבחינת האווירה שם. במיוחד בשבת. וילדתי 2 מילדיי בשבת והיה מיוחד!

אני זוכרת שדודה שלי ילדה בתל השומר למשל וכל השבת היתה לה טלוויזייה דלוקה לידה ואנשים שאשינו שם סיגריות בכייף וצלצולי פלאפונים והכל...

בשבת אין מערכת כריזה ואם צריכים לחתום על אפידורל או חלילה על ניתוח- היתה אחות ערבייה שחתמה במקומי.

גם כדי להדליק או לכבות מזגן בחדר לידה ולכוון את המיטה החשמלית וכו'- הן עשו את זה!
 

דבר נוסף נתקלתי בבתי חולים שאינם דתיים ביולדות שהתהלכו במסדרון וכד' חצי לבושות בלשון המעטה וזה משהו שמפריע לי/ לבעלי ולאלו שמבקרם אותי כמו אבא שלי וכד'...

(דבר נוסף שאצלי הוא תקף זה כניסה לכהנים.

לכהנים יש בעיה להיכנס לבית חולים סתם כך.

ברור שאם יש צורך וזאת אשתו שיולדת או ילד שחלילה צריך להיבדק במיון אז אין ברירה ונכנסים.

אבל בכל פעם שבעלי צריך לבקר מישהו בבי"ח וכד' הוא מתקשר לרב בית החולים לשאול אם זה אפשרי.

ברוב בתי החולים זה ממש בעייתי להיכנס ואומרים לו שעדיף שלא ייכנס אם זה לא דחוף ממש...

ועכשיו זה תקף גם לבנים שלי שיהיו בריאים...

בבי"ח מעיני הישועה- יש דלתות כפולות שזה פיתרון הלכתי לכהנים להיכנס לבנין של בית החולים.

ואם חלילה חלילה יש באחת המחלקות מת/ נפל שלא נדע ושאף אחת לא תדע- יש כיתובית אדומה בכניסה לבית החולים "אזהרה לכוהנים בקומה X"...

אם אפשר להיזהר- למה לא?

בית חולים דתי זה לא אומר שהאנשים דתיים.. בכל מקום יכולים להיות לידך אנשים עם טלוויזיה וסיגריות בשבת.

וערבים .. וזוגות חד מיניים ...

לגבי הכהנים זה בהחלט משמעותי,

אבל גם בשעצ האזהרה היא רק בחוץ , ולא עוזרת למי שנמצא בתוך המחלקה.

גם במעיני הישועה יש יולדות שאינן דתיות שבאות ללדת אבל הן מכבדות את אופי בי"ח ולא יצא לי להיתקל שמה בשבת בסיגריות/ טלווזיות/ פלאפונים וכד'.

ולגבי הכהנים- במעייני הישועה יש דלתות כפולות.

כך שאם חלילה יש מת בקומה X אז הבעיה היא רק בקומה X ומבקשים מהכנים לצאת. וכהנים שנמצאים באותו בנין אבל במחלקה אחרת- אין להם בעיה של טומאה (בגלל הדלתות הכפולות).

לעומת בתי חולים אחרים שאם חלילה יש שם מת בקומה/ מחלקה X- הבעיה היא עם כל הכהנים שנמצאים בכלל אותו בנין. גם אם זה מחלקה/ קומה אחרת. כי שם לא בנו את זה לפי דרישות ההלכה!

ואז באמת קשה להגיד לכל הכהנים שבכל הקומות ובאותו בנין לצאת! וזה באמת סבוך יותר...

וכתבתי לך , שבאמת הבעיה של הכהנים הרבה יותר קלה. אבל עדיין לא לגמרי נפתרת.

נזהרים עד כמה שאפשר. אף אחד לא מבקש מאיתנו לעשות מה שהוא מעבר ליכולת שלנו. לפחות זה....

באה ממשפחה של כהנים ומודעת לבעיה...

מי יהיו חברות החדר שלי

זה מנטליות אחרת.

מה גם שאני לא צריכה לחשוש מהמשפחה של היולדות הערביות/ הסודניות שנכנסות ויוצאות לחדר.

הייתי מאושפזת פעם אחת עם הבן שלי בבי"ח איכילוב לילדים והיה ממש מלחיץ לשהות בחדר אחד איתם!
 

מה גם שבבי"ח דתי יש יותר הבנה מצד הצוות הרפואי לצניעות/ פרטיות בבדיקות.

לא כמו דברים לא נחמדים שקרו לי באיכילוב כשהייתי צריכה להיבדק ע"י מילדת/ רופא עור וכד' בסיטואציות שונות...

ילדתי בביקור חולים

ובמיון רציתי רופאה שתבדוק ביקשתי ממנה

ואמרה שכבר תבוא.

ובינתיים הגיע רופא אחר 

ולא רציתי לפגוע אז נתתי לו לבדוק

ולא היה לי נעים.. זזתי כזה בחוסר נוחות..(התבישתי.לידה 1 שלי וכל ההריון לא בדקו אותי פנימית)

אז הוא כזה התעצבן מה קורה כאן

והמילדת אמרה לו זה לידה ראשונה שלה היא לא רגילה..

היא ישר הבינה אותי על הצניעות..

וגם הרופאה שרצתה להגיע כי קלטה שלא נעים לי מהגבר..

דבר נוסף זה ששאלנו אותם כל פעם אם אנחנו אסורים

והם ענו לנו לפי הכפפה והבדיקה

זה רווח במקום דתי -שמבינים אותך..

אני הייתי פעם בחדר עם אישה חרדית צנועה וחסודה

שומרת שבת ולא מדליקה טלוויזיה

רק מה? לא הפסיקה שניה אחת לדבר בטלפון וגם בלילה התלחששה בטלפון עם בעלה

אני לא מדברת בכלל על כמות המבקרים שהיו לה. ג'ונגל שלם.

וכמה שביקשתי שקט, ואפילו הבאתי אחיות שידרשו שקט ואת השומר של המחלקה, זה לא עזר.

בשלב מסוים דרשתי לעבור חדר ושם הייתי עם ערביה. שקטה ונחמדה.

אמנם הטלוויזיה שלה היתה דלוקה אבל ממש בשקט

ולמרות שהיא היתה ערביה, לא הגיעה כל החמולה. בעלה הגיע פעם ביום למשהו כמו שעה

ואחיות שלה הגיעו קצת והיו שקטות ונעימות.

ואין מנטליות שונה יותר מאישה דתיה ואישה ערביה. אז מה? עדיין היה יותר נחמד בחדר איתה.

צריך באמת לשים לב לזה.

את יודעת בתוך כל הריגושים..

לידה היא חוויה מידי עמוקה ומסוכנת. כן מסוכנת, בשביל שהשיקולים יהיו מקום דתי או רכבת קלה.

מי שמחפשת מקום דתי שתלך לבית כנסת.

מי שרוצה לידה בטוחה שתחפש בית חולים מיקצועי.

לא יודעת איך התינוקיה בג', אבל באופן כללי יש בד"כ עומס בשערי צדק והתינוקיות מפוצצות.

גם מבחינת סיבוכי לידה הם לא משהו.

בעין כרם התינוקיות שקטות וקטנות והרופאים ממש מומחים בסיבוכים.

לכן אני שואלת האם יש הבדל בין שערי צדק לעין כרם מבחינת מקצועיות.

אחרי שיקול המקצועיות, יש עוד הרבה שיקולים. כל אחת מה שמתאים לה.

אני אישית הייתי מאושפזת בשבת. רציתי לישון, ולידי הטלפונים לא הפסיקו.

אם מדברים לידי בטלפון, וגם אני יכולה לדבר או לגלוש באינטרנט, זה אחרת.

בקשר לנוחות ההגעה. מבחינתי הביקורים של בעלי ובנותיי, זה לא מותרות. אני רוצה שיבקרו.

כפי שכתבתי כבר בשרשור אחר. יש לי ילדה מיוחדת. היא ילדה מאתגרת במיוחד, ואין לי עזרה מהמשפחה. רוב הסיכויים, שבתקופת האשפוז, רוב העול ייפול על בעלי. אם חשוב לי הביקורים, אני צריכה לחשוב על כל הפרטים הקטנים.

אני מאחלת לך, שתזכי רק לבריאות.

שכל ילדייך יהיו בריאים, ושלעולם לא תתנסי בגידולו של ילד חריג.

כשקראתי את האנונימית שהגבת לה, צרמה לי מאד ההתנסחות שלה.

ברור שגם שיקולי בי"ח דתי ונוחות הגעה הם שיקול

לא במקום שיקולי מקצועיות, אבל יש להם מקום.

ושע"צ לא פחות מקצועי מעין כרם

נכון שיש שם עומס אבל יש שם צוות רחב של רופאים מומחים ואני מכירה כמה סיפורים על לידות מורכבות ולא פשוטות שזכו למענה מאד מקצועי בשע"צ

לידה קלה! וידים מלאות ובריאות!

לא ילדתי במקום אחר, אז אין לי מקור להשוואה, אבל נהניתי מאוד בשערי צדק.

הייתי פעמיים במחלקה ג', ואכן היא קטנה ונעימה ואישית - אבל יכול להיות שצריך לבקש מראש להיות שם, ואולי להפעיל קצת לחץ.

ולדעתי שתי הנקודות שציינת בסוף - הנגישות ושמירת המצוות - הן משמעותיות מאוד.

זה עונה על הכל.

חוץ מהתינוקיה שזה אותו הדבר כמו בכל מקום צרחניה של ממש ...

ממליצה בחום!!

והם גם מומחים כי שם יש את הירושלמיות ממאה שערים וסביבה ולא היה ענין של הפסקה בלידה וכו'

לענין כהנים זה גם מעולה שם בנו מחלקה נפרדת לגמרי ליולדות משאר המחלקות כך שהחשש למישהו שנפטר

הוא חצי אחוז וודאי. מ99.5% שלא יהיה שם מקרה מוות!!

זה בי"ח קטן..

אבל היתי במיון בשערי צדק

וזה הספיק לי.

כך שממה שזכור לי אותו הדבר בערך, אולי בשערי קצת יותר אבל הצרחות אותו הדבר!!

והם גם מומחים כי שם יש את הירושלמיות ממאה שערים וסביבה ולא היה ענין של הפסקה בלידה וכו'?

מבחינת כהנים זה באמת הכי פשוט, אבל גם שם יש בעית נפלים.

חשבתי כך כי זה כמעט המילים שלי....

שם כל הזמן ללא הפסקה במשך שנים, על גבי שנים. יש לידות עם משפחות מרובות ילדים,ורק ילדו שם! כך

שכל הזמן היה לרופאים, איך להשתכלל במשך הדורות ולהתקדם במומחיות על הנושא הלידה!!

כי מגיעים לשם מכל הארץ

מתי היית שם?

2 דברים אחרים

היתי שם במיון ובסיור שלהם..

לא שהם משקרים ח"ו

ממליצהץ להגיע לבד לכל בי"ח שרוצים

ואפשר גם לעשות שם מעקב על הדרך

או בדיקה אם מתבישים להגיע לרגל

גם בגלל שיש להם מספר קטן של מילדות לחדרים נניח 1 על 7 חדרי לידה

(לא מאוכלסים דווקא)

הייתי מרוצה בגדול מחדרי הלידה.

מהתינוקיה - ממש לא! (מחלקה ג'). יש להם גישה פטרונית חצופה כלפייך מול התינוק, אני לא הייתי שקטה כל האשפוז לאחר שאחות נתנה לבן שלי תמ"ל שעתיים לאחר הלידה בלי לשאול אותי.

אם יש אופציה לביות מלא (לי לא נתנו) או אם את את בעניין שיטפלו לך בילד בזמן האשפוז - לכי על זה.

בגדול כמה שאני מבינה בשע"צ יש יותר סובלנות ללידות שמסתבכות, בעוד שבעי"כ היד יותר קלה על ניתוחים קיסריים.

הם מאד גמישים כל עוד הכל מתנהל כשורה. אבל אם משהו מסתבך הם פחות לוקחים סיכון.

קשה למדוד את זה , כי יש שם יותר ניתוחים קיסריים - אבל אחוז ההריונות בסיכון שמגיעים לשם גבוה יותר.

בכל מקרה, בעין כרם הם הרבה פחות פטרונים, והם נותנים ליולדת להחליט (גם אם הם ממליצים על ניתוח)

לעומת שעצ שהם נוראים כשהם מחליטים משהו, הם מפחידים , ומנדנדים , 

וקשה הרבה יותר לעמוד שם על דעתך כשאת לא רוצה התערבויות.

אחותי ילדה שם השבוע, ו16 שעות היא משכה לידה בלי זירוז, היה לה דימום אבל הדופק טוב, והיא היתה צמודה למוניטור.

16 שעות הם לא גמרו להפחיד, ולאיים, ולנדנד, ורק בניסים היא הצליחה לעמוד על שלה ולא להסכים.

ברוך השם ילדה בלידה טבעית, אבל לא היה לה קל.

גם לי בלידה הראשונה המיילדת נדנדה לי כל הזמן שאקח אפידורל, "כי לידה ראשונה לוקחת הרבה זמן"...

אבל אמא שלי הייתה איתי, ועודדה אותי שאני (כמוה) מסוגלת בלי - ואכן ילדתי בתוך ארבע שעות...

שחייבים לבוא לבית החולים עם מלווה ולריב איתם כאילו שזה שדה קרב...

להתכונן מראש ולהיות תקיפים..

ולדעתי זה גם משפיע על חוית הלידה - היחס הזה , וההפחדות.

על איזה צוות את "נופלת"

ובאיזה זמן זה קורה. עמוס יותר/ עמוס פחות.

מניסיון....

בכל בית חולים יש צוות יותר נחמד ופחות נחמד.

יש צוות שיותר ילחיץ ופחות ילחיץ.

יש צוות שלא יוותר ו(כמעט) יכריח שחייבים ניתוח ויש כאלה שיותר רגועים

וכ'ו וכ'ו וכו'...

וכמובן שתלוי בעיתוי!
אם זה מוצאי שבת- יותר לחוץ

ליל שבת- רגוע! (כי נשים לא באות לבי"ח על כל פיפס או ציר בשבת)

וכו' וכו'

וצריך סיעתא דשמיא

אבל עדיין יש קו כללי של בית חולים,

מה שכן- הרבה הרבה הרבה תפילות!!

כל ההיריון ובמיוחד לקראת הלידה!

וחשחיבה חיובית בעז"ה!

(ואני יכולה לספר מניסיון שלי שהריון שלי התפללתי המון שאלד בלידה רגילה אחרי קיסרי ובלידה עצמה נכנס רופא שאמר שאין סיכוי שאלד בלידה רגילה וב"ה ילדתי בלידה רגילה עם ואקום. לידה טובה! ב"ה!
ובלידה הרביעית התפללתי שתהיה לי חוויה מתקנת ללידה קודמת ושאספיק לקחת אפידורל  אחרי שלידה קודמת לא הספקתי לקבל אפידורל כי הגעתי חצי שעה לפני הלידה עצמה וזה היה מזעזע...

וב"ה הגעתי וקיבלתי והיתה לי לידה חלומית וטובה וחוויה מתקנת בהחלט לשלושת הלידות הקודמות שלי!!)

דבר נוסף. ישנה סגולה ששימושית בימים הללו למי שנשאר לה בבית האתרוג של בעלה שהוא ברך עליו בסוכות. יש תפילה מיוחדת שאומרים והאישה ההרה נושכת את הפיטם של האתרוג ומתפללת ללידה קלה. זה מודפס בספרים או אולי גם במחזור של סוכות?

בהצלחה!)

ילדתי בשישי בוקר. הייתי מאושפזת במחלקה ב'

בקבלה היתה מיילדת ממש רעה

בחדר לידה מהממת!

העיפו אותי תוך 30 דקות החוצה מהחדר לידה בגלל העומס והתעלפתי במחלקה

בתינוקיה היה יחס מזעזע

במחלקה גם

הלכתי לשם כי זה דתי. בסופו של דבר דווקא זה מה שהפריע לי. אני דתית ולא חרדית וככזו יותר טבעי לי לשהות במחלקה בה יש את כל סוגי הנשים (חרדיות/חילוניות/דתיות). בשע"צ הרגשתי מוקפת בחרדיות וזה נתן לי תחושה שאני שונה ולא שייכת.

בנוסף בשבת לא הקפידו על ההלכות (כי אין אפילו דתי אחד בבית החולים) והערביות שלהן לא מבינות מילה אחת בעברית, אז גם אי אפשר "לרמוז" לגויה כי היא לא יודעת אפילו מה זה "תכבי את האור".

אם חשוב לך גישה טבעית (לידה בכריעה ואפשרות לשהות עם התינוק שלך בכל עת שתרצי, כלומר שאין שעות בהן התינוק נעול בתינוקיה) הייתי ממליצה לך לא ללכת לשם

אם את לא בקטעים של טבעי וזה, אז דווקא כן הייתי ממליצה לך על בית החולים הזה. הוא מאוד בראש של נשים שאוהבות תינוקיה וכו'

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שקיות כאלה של תמיסת מינרלים להתייבשות. מגעיל אבל מציל. בקופסא אדומה עם תות. מכינים מזה כוס ושותים לאט לאט. זה מחזיר לגוף מלחים ומינרלים. אם לא עוזר לכי לקבל עירוי! תרגישי טוב 

אולי זה לא הכי טוב כמו הקנוי

אבל בתור התחלה זה גם מאוד עוזר

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...