ללמוד עולה בערך 40,000 ש"ח (שכר אוניברסיטאי פעם, כשאני למדתי)

נניח ונלך לפי המינימום- שכר מינימום משרה מלאה- 4825

בפועל אנשים מקבלים יותר... נגיד מ5,000 ומעלה (בלי וותק כי רק סיימת ללמוד)

אז אם אין לך שום הוצאה ואתה רק שם את הכסף בצד- תוך 8 חודשים כיסית את הלימודים....

כמובן שבפועל זה לא ככה אז זה יכול לקחת כמה שנים.

ואי אפשר להעריך אותם.

לא הבנתי את השורה השניה... איזה שכר מינימום הייתי מרוויחה באותן 4 שנים?

אני מניחה שלא כל הסטודנטים יכולים לעבוד בזמן הלימודים. ואם כן זה עבודות זמניות שאתה לא תמיד מקבל סכום קבוע בחודש..

זה חישוב ממש בגדול. גם ההחזר תוך 8 חודשים הוא לא באמת נכון. כי הרי יש הוצאות מחיה ושכר דירה.

בקשר לשורה השנייה- ברור שאפשר לעבוד גם בלי תואר.
בזמן שלמדת- בחרת להשקיע את הזמן שלך (4 שנים) בלימודים במקום בעבודה, לו היית בוחרת לעבוד באותו הזמן- היית מרוויחה לפחות שכר מינימום (אני הולך בכוונה על שכר מינימום כדי לכסות על אותם הזמנים שלא עובדים בהם מסיבות שונות בעזרת העבודה שמרוויחים בה מעל המינימום)

חשבון כיסוי התואר צריך להיות בערך כזה:

( [עלות התואר] + [שכר מינימום] * [זמן התואר] ) - ( [שכר עם תואר] - [שכר בלי תואר] ) * [מספר החודשים] = 0

-כתבת שהתואר עלה לך 40,000 לתואר ועוד 10,000 הוצאות סביבו.(פחות או יותר. עוגל בשביל נוחות החישוב). 
 - נחשב את זמן התואר כ3.5 שנים (42 חודשים).
- כיום שכר המינימום עומד על 4,650.

- כתבת שעכשיו את מרוויחה בערך 5,000. נניח עם הוותק שתצברי בקרוב תקבלי 7,000*, ולכן אחשב את השכר של עם תואר כך.
 

נציב במשוואה-

 ( 50,000 + (4,650 * 42 ) ) - (7,000 - 4,650) * [מספר החודשים] = 0

כך שעלות התואר + הזמן שהושקע עליו הוא בעצם - 245,300 ש"ח.
רווחיות התואר בחודש בממוצע* היא - 2350 ש"ח.

כך שמספר החודשים שייקח לנו לכסות את התואר הוא 104.4, או בחישוב מהיר 8.7 שנים.

זה לא נורא ואיום, אבל צריך לראות את כל התמונה לפני שנכנסים למסלול כזה.

אשמח להערות במידה  ומצאת ליקויים במשוואה.

*ממוצע חודשים של הזמן בלי הוותק לבין הזמן עם הוותק, 5,000 בהתחלה, 10,000 בהמשך. בכוונה לא חישבתי את זה כ7,500, כי לוקח זמן להגיע לשכר הגבוה יותר עם הוותק.

אבל אני חושבת שבשנה האחרונה כבר אפשר לעבוד אם לא נשאר הרבה קורסים אז מן הסתם לא לומדים שבוע מלא כמו בתחילת הלימודים.

האמת הגיוני מה שחישבת שזה לוקח 8 שנים...

אבל לא כ"כ הבנתי את החישוב של הנוסחה... לא משנה לא קריטי.

בכל מקרה אם המטרה של השאלה היתה אם משתלם לעשות תואר בשביל לקבל משכורת יותר גבוהה- אז כנראה שבהחלט משתלם.

אלא אם כן אתה שמונה שנים לפני יציאה לפנסיה.

בחלק הראשון של המשוואה. (כי זה סופר כמה חודשים לא עבדת בגלל התואר).

וכן, לא נגעתי בכדאיות של התואר, אלא רק כמה זמן לוקח לכסות את העלות שלו.

- מה המחיר הכספי של התואר [להשקיע כסף ושווה כסף עכשיו, ושהוא יחזור אליך בשלמותו רק עוד 8.7 שנים]. 

יש גם את הצד השני - מה הרווח הכספי שתרוויח בסופו של דבר מהתואר, בכל שנות העבודה שלך.

ועוד דברים שצריך לשקול - סיכון מסויים, שהתואר לא יניב את התוצאה המקווה [נשירה במהלך הלימודים, או לא להצליח אח"כ במקצוע].

יש גם רווח והפסד לא כספיים מהתואר - נניח עבודה במקצוע מתאים יותר לאופי, ויתור על דברים אחרים בשביל הלימודים, העניין בלימודים עצמם, המאמץ שמושקע בלימודים.

הוספה

עכשיו ראיתי שהתייחסת לזה שלא התייחסת לזה.

(בהודעה הזו-כל חודש שבו עבדת- את יכולה להקטין את סכום החודשים - חיסכון השקעה וצריכה)

למה? 

כל מה שאמרו לפני ועוד, הרבה פשוט לא לומדים מקצוע. ואם למדו מקצוע, הרבה מהם לא עובדים במקצוע שלמדו באוניברסיטה. 

לא משנה במה זה מעלה את הניקוד של השכר. ויש מקצועות שתנאי הקבלה שלהם זה תואר ראשון לפחות 

(לא משנה במה) אז ככה יש לך יותר מקומות עבודה פוטנציאלים לעבוד בהם.

ובמידה ועשית תואר והתחרטת את יכולה לעשות הסבה בפחות שנים כי כבר יש לך תואר אז יוצא שזה לא ללמוד מההתחלה.

בקיצור- אם אתם צעירים בשנים והחיים עוד לפניכם- תעשו תואר!

יש הרבה מאוד מקצועות שפשוט קיימים רק בגלל אנשים כמוך ולמעשה בגלל ההורים שלהם.

הסיבה שדורשים היום תואר ראשון זה כי מי שלא עבר את המסלול המיותר הזה נחשב לבטלן מוחלט אם לא הצליח לייצר אפילו לא תואר במדעי הדשא.

אפשר לעקוף את זה, זה רק יותר מורכב.

יש לו ידע בכתיבה אקדמאית (במידה והוא אכן עשה את העבודות בתואר ולא התבטל...)

ויש לו עוד ידע שחייב לעבור כשעושים תואר (ע"פ רצונות 'כבוד' המל"ג)

הרבה פעמים זה באמת קשקוש שכל. מסכימה שלא כל מי שעשה תואר הוא בהכרח גם חכם ומוכשר יותר מאנשים שלא.

אבל העובדה בשטח היא- מחיפוש עבודה בשבוע- שבועיים האחרונים באינטנרט במלא אתרי דרושים - שכמעט כל העבודות דרשו תואר (וסתם מלא עבודות דביליות!!)

אז מי שרוצה קצת להסתדר בחיים ועוד לא יודע שהוא בטוח רוצה להיות משהו שהלימודים שלו זה בכלל תעודה בשנתיים... שיעשה תואר במדעי הדשא או במשהו בסגנון

או יותר טוב- שייסגר על עצמו מהר.

(ולא אחרי שיתחתן ויהיו לו ילדים ויצטרך גם לעבוד ולהביא פרנסה הביתה)

אפשרות אחרת- אם יש משהו שהוא כן יודע שהוא אוהב וזה לימודים רק של שנתיים, ולא דורשים הרבה. עדיף להתחיל במשהו ולעבוד בו ואח"כ אם החלטת שזו לא עבודת חייך אלא משהו אחר וזה דורש עוד תואר או משהו- לפחות יש לך במה לעבוד בנתיים.

אבל זה סתם כי תואר הוא אמצעי סינון.

יש דרכים לעקוף את זה, וכולן פשוטות יותר מלשרוף 3 שנים וכ-200 אלף ש"ח על חתיכת נייר יקרה.

אלא אם כן אתה עצמאי. וגם בשביל להיות עצמאי אתה צריך ידע. וידע צריך ללמוד איפשהו.

פשוט לקחת פרוייקט בהתנדבות ולעשות אותו כמו שצריך.

במקצועות התכנות - פרוייקטי קוד פתוח וכו'.

אני לא מסכימה שידע יש חינם.

ידע שיש בחינם הוא בד"כ לא הידע שאתה צריך

התחלתי בקטן, ולאט לאט המערכות גדלו והייתי צריך להתמודד עם יותר ויותר.

את פערי הידע אפשר להשלים גם אם זה לוקח קצת יותר זמן. 

הבעיה העיקרית זה למצוא את המעסיק הראשון. אם הוא בהתנדבות זה נקודת התחלה לא רעה.

אם אני אנסה לשכנע איזה מעסיק שאני יודעת משהו בתכנות ואז אנסה לעשות משהו- אני פשוט לא אצליח- כי אני לא יודעת

אם אני רוצה לדעת אצטרך ללמוד את זה איפשהו ...

זה שיש אוטודידקטים בעולם זה לא אומר שמוסדות הלימודים מיותרים

קחי אתר מסודר (webmaster.org.il למשל, ולא רק), תשקיעי בו 8 שעות כל יום ותקחי את העבודה שלך ברצינות.

תוך חצי שנה יש לך מקצוע.

ובדרך כלל צריך ללמוד אותו והרבה פעמים גם תואר.

אין כזה דבר שכסף נופל משמים בלי מיומנות כלשהי

היה לי קרוב משפחה שעזב בית ספר בגיל 16 ועבודות שחורות לא סיפקו אותו. אז הוא סיים עם כדור בראש בגיל 26.

אגב היו לו הורים מכילים ותומכים ומפנקים כך שהוא סבל מעודף בטחון עצמי .

ומכירה גם הרבה אנשים שבגיל 40 עדיין בשמירה ולא סוגרים חודש כי בגיל 25 הם הרגישו יותר טוב וחיו יותר טוב מאלו שלמדו ולפעמים גם עבדו תוך כדי

צריך להכיר אותן היטב, ולעשות אותן כמו שצריך, ואת הכסף לחסוך במקום לבזבז.

אין לך סיכוי לקבל משכורת טובה וגם לחסוך בימינו...

הרי מס' השעות ביממה מוגבל

על עבודות נקיון באזור ת"א משלמים 80-100 שקל לשעה, שחור, בלי מיסים.

פעוטון בערים הגדולות זה עניין שמרוויחים ממנו לא רע בכלל (וגם ביישובים זה אחלה כסף מהצד לאישה שלא עובדת).

על מקצועות שדורשים מיומנות בסיסית שאפשר ללמוד בקורס קיץ כמו רתך אפשר לקבל משכורת של 10-20K₪ לחודש (יש מצוקה במקצועות האלה).

פועלי בנייה מיומנים מרוויחים משכורות עתק (ע"ע הסינים).  עבודה קשה כמובן.

חשמלאי זה קורס של חצי שנה- 8 חודשים שבסיומו אפשר להתפרנס יפה

אינסטלטור - אין לזה קורס בכלל, אבל למי שיש "ידי זהב" יכול להרוויח טוב מאוד.

כמובן, לא מדובר בעבודה של ישיבה במשרד אלא בעבודה קשה.

מינימום

לא מביא אותך לשומקום
שלא לדבר על רבבות האנשים שעושים תואר במשפטים. ואח"כ עושים הסבה כי אין להם עבודה

אותי אף פעם לא חייבו.

http://www.hasolidit.com/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

מצטער, לא יכולתי בלי.

אחרי כמה שנים בניקיון אפשר להרוס גב, ידיים וראות מאקונומיקה. זה לא מקצוע לטווח ארוך

רב הפעוטונים הם כן רשומים ומשלמים מסים וזאת גם עבודה קשה מאוד והרבה סוגרות אחרי כמה שנים

כל מיני אינסטלטור אפשר להזמין בגרושים ממדריך חרדי או אם אתה מכיר מישהו שמכיר , זה לא ממש פרנסה 

חשמלאי טוב ופועל בנייה מקצועי זה באמת מקצוע אבל בתנאי שבן אדם באמת מבין בזה והרבה חשמלאים לא מבינים בזה ואף אחד לא יזמין אותם יותר מפעם אחת. 

רתך זה מקצוע, נכון אבל עדיין לא כל אחד יכול לעבוד בזה כי זה קשה פיזית ואני מניחה שכן צריך מיומנות שם ולא כל מי סיים קורס ישר מקבל 10-20K.

בגיל יותר מבוגר או אישה בהריון לא יכולים לעבוד בעבודה פיזית קשה, לפעמים יש גם מגבלות בריאותיות אחרות. 

הרי גם מי שלא לומד לתואר צריך לגור ולאכול...

לא אמור לעלות יותר מחמש מאות שקל..

היה פעם. היום הם רוצים רק משפחות. לא בונים חדשים והמחיר של הישנים מתייקר.

ולא נשארים אצל ההורים (הרווקים מביניהם) 

ולכן, אצלם השקלול הוא גם בעניין הזה..

 

אבל יכולת מסויימת אפשר לייצר, גם בעוד אמצעים.

משכר מינימום אפשר לחיות לא רע ביישוב קצה, אבל אי אפשר להתקיים ממנו בעיר.

יש מקצועות שיש בהם עבודה רק במרכז.

אפשר לחסוך כסף ולהשקיע אותו ומשלב מסויים להתפרנס רק מהריבית (ע"ע הסולידית).

אפשר להעביר חוק בכנסת שכל הנהגים חייבים לקנות את המוצר שלך (ע"ע חולצות מחזירות אור) ואז מתעשרים מזה.

אבל גם זה מאד בקושי.

אני משלמת מחיר ממש נמוך על שכירות (אברכים) ועדיין ההוצאות שלנו עומדות בממוצע על 4000 + בחודש (יכול להיות גם 4500-5000)

ואנחנו משפחה צעירה בלי הרבה מאד הוצאות, וזה משכורת אחת בערך של מינמום..

מה עם משפחה גדולה? אני לא חושבת ששתי משכורות יספיקו.

היה פה פעם שרשורים על כמה משפחה צריכה בשביל לחיות והסכומים שאמרו שם היו ממש גבוהים יחסית למשכורת מינמום..

בערים חרדיות אנשים חיים מהמשכורות האלה ודברים זולים בהתאמה.

בתל אביב משכורת אחת הולכת רק על שכ"ד.

מחירי הדירות אצלם זינקו בגלל שלא בונים להם מספיק (כמו לכולנו).

נשאר לך 2000 שח כדי לפרנס משפחה.

או 4000 אם גם האשה עובדת.

בייביסיטר ושאר שטויות זה הרבה פחות משמעותי במחיה.

עלות מזון זולה אתה יכול לרכוש גם אם אתה גר במקום יקר אם יש לך רשת מזון כזאת במרחק סביר (ולרוב יש, אולי רק ליישובים אין...ברוב הערים המרכזיות יש די הרבה מבחר של רשתות מזון).

בכל מקרה גם ברשת מזון זולה האוכל הבסיסי עולה אותו דבר בכל מקום כי זה מחירים ממשלתיים (לחם חלב ביצים גבינה)

 וחלק נכבד מהמשכורת הולך גם למוסדות לימוד.

בקיצור...לא נשאר מהמשכורת.

אבל אם ההורים שלהם קנו להם כבר את הדירה (כמו שהיה מקובל אצלם או אולי עדיין) אז זה כבר משהו אחר.

ואז זה כבר לא משהו אחר

הראשון זה תחבורה ציבורית נורמלית, שפוטרת מהצורך בלהחזיק רכב (יש לנו, יקר להחריד).

לגבי מחיר - מוזמנת לקנות דירה בערד ליד חסידי גור. 300 אלף שקל (ומטה) והיא שלך.

כמובן מדובר בחור שאין בו הרבה עבודה, אבל למי שעובד בשכר מינימום זה לא רע.

פעם כשנתקענו בחור אמרתי לעצמי שפעם הבאה- נהיה חרדים ונגיד להורים שלנו גם...

ככה בטוח נגיע אליהם בקלות.

טוב ערד זה ממש קצה הארץ... לא נוח לגור ולכן גם הרבה יותר זול.

אבל לא רק חרדים גרים שם. אז הנכון להגיד הוא- לגור במקום שכוח א-ל ורק לדאוג שיהיה לך איזה סופר באיזור.

כמו כל מקום חרדי.

זו הסיבה שערד תהיה עיר חרדית בעוד 20 שנה. החילונים יעזבו למקום טוב יותר (להם) ולחרדים שגם ככה לא צריכים לעבוד כי יהיה מקום רחוק וזול.

מהצד של אדם אקדמאי , אני יכול לומר שמבחינתי מבחינה כלכלית לא בהכרח שזה מחזיר את עצמו בטווח הנראה לעין, מקצועית זה כן פותח דלתות).

מצד נוסף, כמי שמכיר את המערכת האקדמית מבפנים, הסטודנטים לא יודעים עד כמה המערכת סוחטת מהם כספים מיותרים ושזה מנגנון עם כוונת רווח ברורה, זה לא רק שכר לימוד אלא כל מיני תוספות ורכישת ספרים וכנסים בתשלום,קורסים מיותרים,  תגבורים ועוד . המערכת יכולה להתייעל כדי לחסוך לסטודנט אך מעדיפה לנצל אותו. 

הייתי מציע בחלק מהמקרים לשקול ללמוד קורס מקצועי במכון/מכללה קטנה / יחידה ללימודי חוץ למרות שיקר אבל שיכשיר למקצוע ובד"כ די מהר מחזירים את ההשקעה . 

למי שחשוב תואר אקדמי אפשר גם בהמשך תוך כדי עבודה .

בדיוק. זאת נהייתה מסחטת כספים שבהרבה מקרים לא מחזירה את ההשקעה בה, מבחינת זמן כסף משאבים וכוחות. ושוב, אני מדברת על תארי דשא (ואל תזלזלו, יש כאלה שאכן מתחברים רק לסוציולגיה מכל שאר התארים, וגם עם אנשי הביולוגיה, כימיה, פיזיקה- רובם ככולם אח"כ צריכים לעשות תעודת הוראה כדי שיהיה להם מה לעשות עם התואר וכו...) 

אני בכלל חושבת שקודם צריך לחשוב על מה אתה רוצה לעשות בחיים ואח"כ לעשות את התואר או ההכשרה המתאימים.

ולא להתחיל שנה אחת פה ולראות שזה לא ולהתחיל שנה שם ועוד פעם לעזוב עד שאתה מוצא את עצמך טס לאנשהו לחפש את החיים.

ולכן, לא לכולם שווה באמת לעשות תואר. זאת הטענה. 
*הרבה פשוט עושים כדי לעשות* ואי אפשר להתעלם מהעובדה הכ"כ מוכרת ושכיחה הזאת בקרב סטודנטים ובכלל.

תואר ראשון בהחלט צריך לשקול קודם, לפני שאתה מתחיל, מה הכיוון והאם שווה לך בכלל לעשות.

אבל הדעה הרווחת היום בשוק התעסוקה היא שחובה תואר ראשון גם כדי להיות המזכיר הכי פשוט וכו,

ולכן, התואר לא מחזיר את ההשקעה שלו מהבחינה המרכזית שהוא אמור להבטיח לך התמחות כלשהי, מקצוע כלשהו אלא תכלס הוא מהווה רק בסיס, סימון וי אקדמי נוסף, כמו בגרות ופסיכומטרי(ובואו לא נתחיל לדבר על פסיכומטרי..) ובעיקר מהווה מטחנת כספים רצינית!

כתבה בערוץ 7-

איזה תואר יגדיל את הכנסתכם?

תוצאות המחקר באתר הלמ"ס-

http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201706040

לא צריך להפיץ קונספירציות בצורה מסודרת כדי שאנשים יתחילו לתרחש את הגרוע ביותר. ולהבנתי זה מה שקרה. אף אחד לא רץ ואמר "הייתה מעילה" אלא הודלפה הגעתם של החוקרים ואז רב-סרן שמועתי קיקד-אין.

ותביעות לא יכולות להעלות את מניית הבנק

בחודש הכנסה בגילאי הפנסיה.

עד הפנסיה שלך הכל ישתנה, הטכנולוגיה תשתנה והיוקר יאמיר יהיו הרבה יותר שנים לחיות והרבה יותר תרופות והאינפלציה תעלה, זה תמונת מצב של עכשיו.

במציאות, לעומת זאת, אפשר להתווכח על שורות רבות בכתבת הנהי הזו, וכמעט על כל מספר ומספר שם.

יגיע הזמן שאנשים יבקשו לא להזדקן.

לא יודע איך זה מסתדר עם הלכה. אבל בעיניי זה לגמרי עניין.

או לחילופין להשקיע את הכסף של הסיגריות בפנסיה שלך

איכס

אצל האנשים סביבי. שהופקד להם לפנסיה כל השנים,

דווקא בגיל השלישי יש להם יותר רווחה כלכלית לעומת החבר'ה הצעירים.

סיימת לשלם משכנתא.

קצבת פנסיה מסודרת

אז נכון שיש הוצאות, אבל למי שיש פנסיה מסודרת (לכולנו אמור להיות אם לא עבדנו בשחור) נצליח להסתדר.

רוב החברים מאוד רחוקים מהפנסיה שאמורה להיות בגילם, מאוד מאוד רחוקים.

אנשים לא עובדים בעבודה מסודרת עד גיל מאוחר.

ישיבה, צבא, אקדמיה, עבודות זבל למיניהן.

העשור הראשון לעבודה הוא הכי קריטי ובקריירה של 40 שנה, בגלל אפקט הריבית דריבית הוא יהווה כמחצית מהחיסכון הפנסיוני.

לאנשים פשוט אין מושג לגבי זה, לאנשים אין כסף לחיסכון פנסיוני גם עם החוק החדש.

בטח עצמאים שלא באמת מפקידים לפנסיה.

שלא לדבר על גירושין.

אנשים גם עוצרים קריירות באמצע מכל מיני סיבות, אנשים מפסיקים לעבוד, עקרי בית, מחלות, ילדים, הסבות מקצוע.

הם בונים על זה שאנשים ישלמו "כל מחיר" בשביל לחיות. גם בגיל 80. ואז דברים מתייקרים יותר ויותר (מישהו אמר תרופות מחוץ לסל?).

בגדול מה שהיה צריך לעשות מולם זה חרם צרכנים, אבל זה לא יקרה כי חרם צרכנים משמעותו אנשים שיסכימו למות.

אתה מדבר על דברים שהיו קיימים עד היום?

או דברים שלא היו קיימים לפני עשרים שנה, והיום הם כן, ולכן אנשים מוכנים לשלם אותם?

זה שהיום לפתח תרופה עולה מליארד דולר ויש 20 שנים להחזיר את הכסף (אחר כך פוקע הפטנט). אז התרופה נהיית יקרה להחריד ואחרי 20 שנה יש גנרי שעולה עשירית.

פעם היה יותר זול לפתח תרופות, פחות בדיקות למינהן. זה הופך כל דבר חדש לפשוט יקר מדי ולעמותות חולים ממומנות על ידי חברות תרופות שעושות הפגנה להכניס את התרופה היקרה "לסל" כלומר לכספי מיסים במקום להתחרות בשוק חופשי.

זה לא באמת יקר יותר כמו שזה חדש

תרופות חדשות היום עולות פי כמה לעומת תרופות חדשות אי אז לפני 30 שנה.

בהודו יש חוקי תרופות קצת אחרים. מה שמאפשר בתורו למערביים לפעמים ליסוע לשם ולחפש חיקוי זול לתרופה היקרה שלהם. כמובן שאסור לייבא אותה ארצה כי זכויות יוצרים וזה.

עומר מואב הוא סופר מומחה במקצוע שלו ושמאלן קיצוני בשאר הזמן. כלומר אם מסננים אותו זה אומר שהוא חושב שסמוטריץ' טוב ואפקטיבי לבוחרים שלו.

מצאתי מאמר דעה.

הדבר היחיד שאפשר לקבל כביקורת זה את העובדה ש"אין הרבה רפורמות כלכליות" שאפשר לכתוב על שמו בסוף הקדנציה - וגם זו ביקורת עם אפס יושרה לא רק כי רפורמות זה לא לחיצת כפתור (בטל לא בשנות מלחמה) אלא בעיקר כי הוא ניסה בכל כוחו ופשוט הפסיד למערכת דורסנית ומאובקת.

אבל הרי אני עצמי פרסמתי כאן ביקורת חדה פי מאה מזה, וכרגיל מנסים גם להתעלם וגם להדוף בכל מיני בוקי סריקי נלעגים.

אולי התסמין הברור מכולם לאופי הקטסטרופי של זמן תפקידו במשרד, הוא הבהילות להנחיל איזו אידאה כאילו הוא מבוגר אחראי. זה בעיניי מעיד כאלף עדים על בהלה שהוא חש, כשהוא כן מודע לילדותיותו שאין בה קמצוץ של התאמה לכזה תפקיד.

למותר לציין את ההתווכחות האינפנטילית עם עובדות, כמו סיפור הגירעון והוויסקי, שקרן המטבע הבינלאומית היא שהכריעה בעניין - הגם שבאיחור רב, כפי שתמיד זה הבסיס לאורך הנשימה של הכזב - שברור לגמרי שהמשרד, אחרי שנתיים שלו, היה עבדים נרצעים שמעוותים עובדות ואמת מקצועית למענו ולמען הדיקטטורה האישית.

אבל נכון שבפוליטיקה, המבחן להצלחה או כישלון הוא בראש ובראשונה שאלת השיכנוע או לחלופין, היכולת להנחית ולהכתיב.

סמוטריץ' הוא איש הכלכלה החופשית. במידה מוגבלת. אין לו יכולת לדבר נגד ישיבות (היה מנכ"ל ישיבה בעברו) ובטח ובטח שלקצץ בתקציב שמופנה לציבור שהצביע לו הוא לא מסוגל. זה אומר שהוא הצליח להעביר כל מיני רפורמות שרצו באוצר כבר הרבה שנים להעביר והיו פוגעות באוכלוסיות אחרות שבדרך כלל יש להן מהלכים פוליטיים באוצר. אבל הפעם לא.

זו שהסתיימה עכשיו בהצלחה מרובה כל כך, שעל המדפים אין גבינה לבנה ואין קוטג'!

אני מדבר על רפורמת מה שטוב לאירופה/לאמריקה טוב לישראל, שהובילה לשפע עצום של מוצרים זולים מיובאים באושר עד.

ולגבי החלב, ובכן, תודה לשר האוצר שהעיר את כל שדי הלוביזם החלבי מריבצם. חשבתי שתהליכים עושים "באיטיות", באופן מדוד, כמו עם גיוס החרדים.

עד שבאיזה שלב המונופול הרפתני שבר את הכלים ויצא לתקשורת.

דברים קרו תקופה ארוכה מאוד מאחורי הקלעים.

אולי הוא קישקש את עצמו לדעת, ואולי יש כמה שחושבים שמשהו שהוא עשה או מספר שהוא יודע לעשות שווה משהו, אבל הוא אפס מאופס.

זה מביך לשמוע.

יש כאן ביקורת אובייקטיבית, הגם שלא נעימה, על מתיימר שתופס עמדת השפעה על הציבור, המדינה, החיים והעתיד.

זו הרמה שלך, לעשות תנועות עם אצבע על אף כמו בגנון ולשיר "הכול עובר עליך"?

לא ברור למה.

לתקשורת הדתית לאומית. לדעתי הרפתנים פרסמו בה במליוני שקלים. מקור ראשון, בשבע, עלוני השבת, קבוצות של דתיים בפייסבוק, ערוץ 7...

שהיא לא חשובה מספיק, הרבה מידי אנרגיה הוסבה להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי בעוד שהיה ניתן להסב את האנרגיה הזו יותר לכיוון ריסוק מונופול הכשרות או מכון התקנים או כל רגולטור מכפיל יוקר מחיה מיותר.

אתה יודע איך זה נגמר.

הוא חשב שאם הוא יתן דחיה (חוקית של שר הדתות) אז הוא יסתדר עם הרבנות עד אז, ואחר כך הממשלה נפלה וכבר הייתה ממשלה אחרת שדחתה (לפי החוק הישן) עד שהצליחה לבטל.

כלי בידי מפלגת שס, הריקבון והחילול השם שנובע מכל פינה אפלה בשחיתות שמשריצה המפלגה המסואבת הזו בכל חלקה טובה שהחא נוגעת, המיאוס של הציבור בפרוטקשן שהמפלגה המושחתת הזו גובה בשם אלוהים מכל מוצר ומכמעט כל בעל עסק הוא כבד מנשוא, יש לפרק הכל ולבנות מחדש, מפעל הג'ובים בשם האל לחבורת בוגרי החינוך העלוב שלא יכול ליצור שום בוגרים פרודוקטיביים וחייבים את מפעל הג'ובים הזה כדי לתחזק את בוגרי החינוך המפלגתי העלוב שחייב גם לגרום לתלמידיו להצביע למפלגה המושחתת הזו, צריך לשים לזה סוף ועיניך הרואות שאם אתה חפץ לשים בעל כיפה סרוגה כשר הדתות, אם אתה רוצה לתקן את הרבנות והמועצות הדתיות ומשרד הדתות מהמיאוס המתגלגל שקוראים לו שס, אתה לא יכול להצביע למפלגה הציונית דתית, אתה חייב להצביע למפלגה שתשאיר את שס מחוץ לקואליציה, אחרת שס תחמוד דבר ראשון בתיק זה ותשלח ידה כבני עלי במזלג שלוש השיניים לטרוף את מפעל הג'ובים, ומפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ לא תעשה את זה.

כך או אחרת יש המון מחוללי יוקר מחיה חוץ מזה שהייתי מתמקד בהם לפני שהייתי משקיע כל כך הרבה אנרגיות להוזיל קרטון חלב בפחות משקל וחצי.

וזה כשזימרתי וניגנתי בלחנים חצי מואתה קדוש בערבית. לא עזר שום דבר. איראן לא הותקפה, לא תקפה, ישראל הועמדה בפינה. וחבר הכנסת סעדה יצא חומוס בפיתה, בתוך החלות של שבת על מצע פרנות. תגיד, עם אפסים כאלה אפשר לדבר על מחוללי יוקר מחיה? עם קואליציית פופוליסטים הזויים כאלה? עם כאלו מאופסים נלעגים חסרי תקווה, חסרי תועלת, חסרי חיים?

פתיחה של מונפול החלב הוא לא על קרטון חלב, אלא על כל מוצר חלב באשר הוא. פתיחת התחרות על החלב פירושה שכל מוצר (!) שיש חלב במרכיבים שלו ירד במחיר. אולי אתם משפחה של אוכלי בשר, אבל במשפחות אוכלות חלב זה כסף.

בנוסף, זה היה אמור להיות מהמונופלים הקלים לשבירה, בשונה ממה שש"ס מחזיקה בו או פוליטיקאים אחרים.

חוץ מזה שגם ביבוא היתה רפורמה שהיתה משנה מאוד את המונפולים בארץ ואת החירות של האזרח הקטן, ואז רצחו לו אותה בדם פוליטי קר. אפשר להתלונן מהיום ועד מחר, נראה אתכם במקומו. כל אחד גיבור בעיני עצמו.

עם כל האנרגיה שהשקיע בכך, כנראה שהלובי הקומוניסטי בליכוד גדול עליו, איככה יפנה לטפל במחוללי יוקר מחיה אמיתיים?

ראו את הזבל ופשוט דילגו מעליו.

מגיע הראשון שניסה להרים ולטפל בזה. קופצים עליו כל מיני ולבסוף הזבל מתפזר קצת או עובר למקום פחות מרכזי (ובדרך אל הפח).

ועליו אתה צועק.

וזה לא שהוא עשה את זה בהתנדבות, הוא נבחר לתפקיד, זה המקצוע שהוא בחר ולטעמי הוא בחר את המלחמה הלא נכונה להלחם במחוללי יוקר מחיה רבים אפשר ולאו דווקא להשקיע את האנרגיות הרבות כל כך בדבר כל כך פעוט שאנשים ברובם לא ירגישו ביום יום ולא יזכרו לו ביום הבחירות גם לו היה מצליח, להפך מה שיזכרו לו שהוא נכנע ללובי הקומוניסטי בליכוד ולא הצליח אפילו את המונופול המעפן הזה לרסק וחבל.

קרי, את דבריו צריך לקחת בעירבון מאוד, אבל מאוד מוגבל.

ולראיה, קיימים לא מעט כלכלנים סוציאליסטים, על אף שהשיטה פשטה את רגל בכמה וכמה מדינות.

לא נראה לי שזה אפשרי

נותנים לו להיות שר האוצר. זה תפקיד הכי כפוי טובה

זה התפקיד עם הכי הרבה כוח אחרי ראש הממשלה

וצריך להיות עם כתפיים חזקות כדי להצליח בו.

ביבי היה שר אוצר והוא ראש ממשלה

לפיד היה שר אוצר וזה הרים לו את הקריירה (עזוב שעכשיו אחרי 15 שנים היא דעכה)

כ"ץ וליברמן היו שר אוצר והם עדיין חזק בתוך המשחק הפוליטי

זה שכמו שתגיד שראש ממשלה הורס קריירה פוליטית

כל מי שהיה ראש ממשלה נהרסה לו הקריירה הפוליטית

ברק. אולמרט. שרון. בנט. לפיד.

ביבי לא נחשב. ביבי מעל הטבע

נתן לו את האוצר. מה הוא עשה? קיצץ קצתבאות לחרדים ועד היום זוכרים לו את זה.

לפיד מה עשה?

שאל אותו אם ירצה שוב את האוצר. ברור שלא

יקפצו על התפקיד שוב

תמיד אפשר לשפר. לא כל החלטה היתה נכונה כלכלית. והוא קידם פרוייקטים "מגזריים" שקופחו כל השנים.

כלכלה תמיד קשורה בעולם הערכים שלך.

מואב תוקף את סמוטריץ כי הוא תמך ברפורמה המשפטית - ומערכת משפט חזקה היא תנאי לכלכלה חזקה. ברור שוודאות כלכלית חשובה לכלכלה - אבל גם ברור שאפשר להתווכח עם הטיעון ה"כלכלי" הזה..

אותו דבר בהשקעה ביישובי יו"ש. בצלאל יסביר בצדק, שזה צודק, וגם טוב וחשוב לכלכלה והביטחון. הטיעונים שלו ברמה של - בגלל שלא תמכתה בעסקת חטופים- אז לא היה שלום, ועלויות המלחמה עצומות ולכן אתה שר אוצר כושל...

לגבי רפורמות - נכון שאולי אפשר היה יותר. צריך לזכור שאנחנו במלחמה רב זירתית רוב הקדנציה, ולא נכון לחולל חוסר יציבות גדול מידי תוך כדי ניהול מלחמה. וצריך גם לזכור שכמה וכמה רפורמות גדולות נתקעו בגלל השותפים הקואליציוניים. פעם חרדים, פעם ליכוד וכו. אי אפשר להאשים את בצלאל שלא ניסה בכל כוחו..

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

יש לי עוד כמה שנים עד שזה יהיה רלוונטי,

ועוד 48 שנה עד שאני יצא בפועל לפנסיה.

אם ממשיכים להפקיד- הקצבה צפויה לגדול.

אבל, הקצבה הצפויה היא בשקלים היום, בלי חישוב האינפלציה. זאת אומרת, נניח אדם שמרוויח 10,000, היום בן 30, והקצבה הצפויה שכתובה לו היא 7500. עוד 37 שנים 7500 יכול להיות שווה חצי מהסכום היום..

צריך לזכור גם: לפעמים יש הפסקות בהפקדה בגלל שלא עובדים. (עשירונים תחתונים בערך 25% הפסקות, גבוהים 5%-10% הפסקות בהפקדה ביחס לתקופת החיסכון) וגם, בהנחה שלא מושכים פיצויים. אם מושכים, הקצבה תהיה נמוכה משמעותית..

הרי הכסף מושקע בשוק ההון, והתשואה השנתית הממוצעת של שוק ההון גדלה ביחד עם האינפלציה

לא צריך לדאוג, אבל כן צריך להמשיך להפקיד ולא לסמוך על זה שהקצבה תהיה מאוד גבוהה גם בלי להפקיד (על פי רוב כמובן. לפעמים היא תהיה גבוהה באמת. לרוב הבעיה היא שהקצבה לא גבוהה מספיק)

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.