בס"ד
אז הייחסות לחלקם קצת יותר בארוכה:
א. צמחונות. תעשה לי טובה, אנשים פה מסביב שוחטים אחד את השני בנגלות ואתה מדבר איתי על צמחונות?
ב. עניין השמרנות ועיצוב התורה בגלות (+עניין דרשות הפסוקים)- בעיקרון עלינו לשאוף לחזור למציאות של תורה חיה, לא "שיור רק התורה הזאת" מהסליחות של רגמ"ה אלא התורה השלמה המלאה.
אלא שלצורך כך יש לנו הרבה עבודה, מכיוון שיש תחומים רבים שאף אחד לא נגע בהם במשך שנים, וכפי שציינת, גם התחומים שעסקו בהם טופלו תחת מגבלות ואילוצים מסוגים שונים ובראש כולם- חוסר ההכרעה והנסיון "לצאת יד"ח כולם". אם פשוט נחליט היום לקרוא תנ"ך, משנה ובבלי-ירושלמי ולעשות מה שנראה לנו - מעבר לכך שכפי שהוכח בנסיון התכלת מספר השיטות יהיה כמספר האנשים ולא תהיה לך יותר יהדות - באמת נראה לך שיש סיכוי שנגיע לאמיתה של תורה?
לכך נועדה השמרנות ההלכתית.
תשאל איך מתקדמים מפה הלאה? לא אלמן ישראל. כמו שהוכיח לי הניסיון האישי במקרה של התכלת, אחרי שמנסים- מבינים יותר טוב. לכן מה שצריך הוא פשוט לנסות ללמוד אחרת, בבית-מדרש חי. דווקא במקום כזה צריך להקפיד על שמרנות הלכתית מופלגת כדי לנטרל את החשש המובן מפני גלישה למחוזות בעייתיים, אבל בזמן הלימוד- צריך יהיה שלא לשאת פנים לאף אחד ולחתור לקראת לימוד שקרוב ככל האפשר לזה שלהתנאים והאמוראים בזמנם. באיזה שלב כבר נהיה מוכשרים לנסות להעביר את זה לחיי המעשה? אני לא יודע, אבל אני מניח שיהיה אפשר להרגיש את זה.
דוגמה מופלאה לאיך צריך לעבוד היא חקר המידות שהתורה נדרשת בהן ומשמעותן, אצל הרב הנזיר ב"קול הנבואה", אצל הרב מיכאל אברהם ב"מידה טובה" ואצל הרב שילת ב"במסילה העולה".
ג. שדים- אין לי כוח. תכלס גם אם הם קיימים הם לא מפריעים לי ככ אז שיהנו.
ד. חומר וקדושה נקסט
ה. רמב"ם ואגדות חז"ל. מעניין מאוד לראות בכמה מקומות במורה שהרמב"ם משתמש באגדות חז"ל מהיותר תמוהות כפשטן כי הן מסתדרות לו יופי. מה זה אומר? בהתחשב במה שהוא מסביר במפורש בעניין הפסוקים על בריאת העולם- שאם היתה ראיה לכך שהעולם קדמון לא היתה בעיה למצוא פירוש אליגורי לפסוקים הנ"ל, אבל בגלל שלא- אין צורך, וההנחה ההגיונית שהוא לא היה תמים וידע שחז"ל תפסו את העולם קצת אחרת ממנו, אני חושב שצריך לפרש את דבריו שוודאי שחז"ל לא היו מספרים לנו גם דברים נכונים אם זה היה סתם בובע-מיישעס על הטיול השנתי שלרבב"ח, וכך גםהתורה לא היתה מספרת לנו סתם על איך נברא העולם. אלא יש משמעות חשובה יותר בפנים, והתורה, ובעקבותיה חז"ל, באו והעבירו את המסרים דרך תיאורים שיתאימו לתפיסת המציאות של הדור המקבל, במקרים מסויימים כבר אז האנשים ידעו את האמת ובמקרים אחרים עוד היה מקום להתקדמות בפילוסופיה/פיסיקה/ביולוגיה, ולכן עלינו לפעול בהתאם.
ו. מודל. בלי מודל גם ההפצות בעייתיות.
ז. זה לא עובד ככה. כדי להגיע למציאות של"בן18 לחופה" צריך קודם "בן 5 למקרא בן 10 למשנה בן 15 לתלמוד" ומעבר לכך שצריך לברר כיום את לימוד המשנה והתלמוד מהסיגים כפי שמבואר באריכות בסעיף ב', צריך גם פניות מחשבתית בגילאים הנ"ל, מה שאין בגלל הצורך ללמוד מקצוע (בגרות בלע"ז [כן אני יודע שבגרות זה לא באמת ללמוד מקצוע, אבל לימודי חול באופן כללי כן נצרכים על מנת ללמוד מקצוע]) לכן כל הלימוד מעורבב ומבולגן וצריך להשלים אותו על ידי לפחות שנתיים שלוש בישיבה אח"כ, בלי עול של פרנסה/צבא/ניהול-בית על הראש. ביום שבו מערכת החינוך בישראל תגביל את עצמה להקניית ידע בתחומים קרדיאליים בצורה המינימלית כך שאת שאר מה שהאדם צריך הוא יוכל להשיג בהכשרה מקצועית מתאימה תוך חצי שנה (ואולי גם תוך כדי עבודה בשכר חלקי) והצבא יורכב ממתנדבים- יהיה שייך לראות איך בדיוק מכינים ילדים בני 16 לחיי נישואין.



- לקראת נישואין וזוגיות