היומיומי? גורמת לו להתנהגויות מבהילות?

אם זה משהו כמו שטיפת ידיים בלי סוף, או נטיה לספור מרצפות כשהוא הולך ברחוב, זה בטח לא ביג דיל.

אגב אני מכיר ספר-חוברת שכתב איזה רב ת"ח שנקרא "הכניעה" על OCD.

הוא אמור להביא להחלמה מלאה ע"פ עצות מרבי נחמן.

לא מכיר מישהו עם OCD מקרוב מספיק לדעת אם זה עובד, אבל נראה לי שהרב כותב שם מהכרות עם מקרים מקרוב.

כמו נטיה חרדתית וכאלה

לדעתי תבדקי אם בכלל מתאים לך איתו בכלל הקשר,

ואם תראי שזה רציני, אז כן, את צריכה לשאול אותו על זה.

אבל לפני שאת יודעת שאת רוצה, זה קצת לא מכובד לשאול אותו על זה

מחלה והפרעה נפשית הם מושגים מתחלפים.

אין כל-כך הבדל. בכלל לפי התורה (הרמב"ם בהקדמות, ובהלכות דעות) אפילו כעסנות או גאווה זה מחלת נפש.

הוא כנראה מטופל וסופר מודע לבעיה ולעצמו (שזה מצוין בכללי, אבל במיוחד במקרים כאלה), אז כשהוא מסביר את זה הוא משתמש במונחים שאנשי מקצוע משתמשים בהם, כמו "טקסים שבודקים אם הדלת נעולה". אבל בגלל שאת לא מכירה את התחום נשמע לך שהוא עושה איזה טקס פגאני לאור נרות כדי לבדוק את זה. המילה טקס ממש מיותרת כאן בשבילך, והיא רק מונח מקצועי. מה שזה אומר זה שכל פעם שהוא סוגר את הדלת הוא יחזור פעם פעמיים לבדוק אותה כי הוא לא בטוח שהוא באמת נעל. את בטח מכירה מישהו כזה, או אנשים שבודקים מלא פעמים אם הם סגרו את הגז, או כאלה שלא בטוחים אם הם לקחו משהו ובודקים שוב ושוב בתיק, או מליון התנהגויות שחוזרות על עצמם. כל זה נקרא במונח המקצועי "טקסים" שחוזרים. אבל זה ממש לא "טקס" במובן העממי, אלא סתם משהו שחוזר על עצמו ולכן מוגדר כאובססיביות. 
(אגב, אובססיביות, או בשמה המקצועי- OCD היא לא רק התנהגויות שחוזרות אלא יכולה להתבטא במגוון דרכים. למשל גם רצון לסדר דברים בצורה מדוייקת או בצורה מסויימת, שטיפת ידיים כל הזמן ועוד כהנה וכהנה)

אין לי מושג מי הוא ומה הוא, אבל לענ"ד, אם הוא כל כך מודע זה ממש מרגיע, כי זה אומר שהוא מטפל ושולט בזה יותר משזה שולט בו.

בס"ד

לכן חשוב לשים לב שאכן מתאימים את הכדור והמינון הנכון..

וכתוב בכל הספרות המחקרית בנושא שהטיפול המשולב (הן תרופתי והן התנהגותי) זה הפתרון והטיפול הנכון והמתאים ביותר... ללא טיפול התנהגותי-קוגנטיבי הטיפול הוא לא 100%...!

בס״ד

ואם צריך, משנים.

בס״ד

מוזמנת לשיחה באישי.

בס״ד

ואם אני שוכחת אז תזכירי לי. 

ואם הוא מטופל - אז בכלל טוב.

יכול להיות שבכלל לא תרגישי את זה אצלו..אם הוא טוען שזה קל אין לך מה לדאוג חוץ מזה שזה דבר שאפשר לפתור.

אין מה לשאול,זה דבר שלא אמור לפגוע באנשים אחרים.

וזה אף פעם לא הפריע לי בזוגיות.

ולפעמים אפילו קצת משעשע אותי.

אבל לכל שטות גבול. יש צחוקים ויש חלאס.

מנהלים, התייחסותכם בבקשה  @יעל מהדרום 

@לשם שבו ואחלמה

@הלליש

יפה לך שאתה מנסה להעליב אותי בתור נקמה או מה שזה לא יהיה...אבל כאילו...אחי...אני לא סופר אותך,אז כאילו..אין לך למה

חוץ מזה שיש לך הרבה יותר אחריות?כלום.

צריך להתפשר וכו' וכו'-מסכים.

אבל מה זה שייך לocd?איך זה יכול להפוך לחמור יותר?

השאלונים שלהם היו עונש בשבילי. 

ואני בקשר עם עוד 4 בנות שהתגרשו בגלל שלבעל היה ocd.

אני בטוחה שיש כאלו שהרמה מאוד קלה וההשפעה היא מינימלית, אבל זה בהחלט יכול להיות משמעותי.

זה יכול להיות משמעותי בעניינים שבינו לבינה, בשיחה בארוחת הערב, בהתנהלות בחיים ובכל תחום.

אחת הבעיות היא ששינויים מאוד משפיעים על הocd . כך יוצא שגם אם עכשיו המצב שלו לא נורא, הוא עצמו לא באמת יודע כמה תשפיע עליו החתונה, לידות ועוד.

אם הוא בחור ירא שמיים הוא גם לא יודע כמה השפעה יש לבעיה במקרה שלו בתחומים אינטימיים וזה מאוד משתנה מאדם לאדם.

בגדול

יש הורמונים כמו הסרוטונין שאחראים על רוגע, שמחה, נחת, ביטחון ועוד.

כשיש בעיה עם החומרים האלו אדם עלול להיכנס לחרדות.

ואז המוח מנסה למצוא פתרונות. שגרה זה דבר שמביא ביטחון ורוגע. שגרה זה גם דבר שחוזר על עצמו.

המוח מנסה להפריש יותר סרוטונין על ידי פעולות שחוזרות על עצמם.

ככה יש גם את מרכיב החרדה וגם את מרכיב האובססיה.

זו לא כל התורה, ויש סוגים וכדומה.

אבל זה לא מחייב שזה רק שאלות. תלוי ממה יש לאדם חרדות ומה סוגי האובססיות שהמוח מפתח כדי להתמודד

ומהתגובות פה אתה אמור להבין משהו אחר לדעתי.

נישואים זה לא מבחן אם אני שווה או לא ואם רוצים אותי.

נישואים זה עניין של התאמה.

נגיד שתמצא מישהי שתרגיש ותבין כמה אתה מדהים בלי קשר לבעיה ותתחתנו ואז פתאום ביום יום היא לא תצליח להכיל את ההשלכות של זה וזה יתפוצץ. למי זה טוב? לך? לה?

(אני לא אומרת שזה תמיד מה שקורה, אבל אני לא מקרה יחיד. אנשים מתחתנים בשביל לעמוד מתחת לחופה ולא מחפשים התאמה ליום שאחרי)

ואם במקום זה תשב עם אנשי מקצוע ותנסה להבין אילו תכונות צריכות להיות באישה כדי שהיא תוכל להכיל את זה יותר בקלות (בנוסף לטיפול טוב), תמצא מישהי שיש לה התמודדות קטנה משלה ואז ההכלה היא הדדית ותבנה את הבית מלווה באיש מקצוע מההתחלה, אז אתה יכול לבנות משהו יציב ומלא אהבה.

פשוט תחפש את מי שתוכל לאהוב אותך כמו שאתה גם אחר כך ולא רק בפגישות. גם אם זה ייקח טיפה יותר זמן, וזה קשה, זה שווה את זה. זה מגיע לך.

כל הנשואים מתמודדים עם אתגרים לא צפויים. הלוואי ולי היה מושג לפני החתונה איזה קשיים יהיו לאשתי מימני! היום כבר אין טעם להרהר בזה. כשאני התחתנתי לא היו פורומים כמו זה ולא היה את כל המידע שיש היום. אתה צריך לשמוח שיש מספיק בעלי ידע וניסיון שיכולים להתריע בפניך על המכשולים הקשים שבדרך. אם תערך כראוי תוכל גם לעקוף אותם. ככל שתחסוך הפתעות מזוגתך העתידית, ככה גם הקושי שלה יהיה קטן יותר. עוד לפני החופה אתה והיא תצטרכו ללמוד אחד על השנייה הרבה דברים שזוגות נורמטיביים כביכול, לא יודעים כי הם בונים על זרימה טבעית. זה יהפוך ליתרון כי יהיו לכם פחות סיבות להילחץ. 

למרות שאיתי יכול להיות קשה בגלל משקל

ועם כל מישהו שיש לו בעיה פיזית

ועם אנשים עם אופי עצבני

ולחכמים לפעמים קשה מאוד לחיות עם רדודים

תוסיף עוד המון דוגמאות... לא חסר.

אני לא משווה, ברור שהנסיון הוא לא פשוט.

אבל לפחות תיקח בחשבון שעם כל אחד עלול להיות קשה לחיות. 

אם אין התאמה, קשה. (וגם כשיש, עדיין זוגיות זו עבודה)

לא בדיוק אחד אחד, אבל כן מבנה נפשי שעלול להתפתח ל ocd תחת מצבים מסויימים.

בהחלט כן.

אשמח לעזור ולתת עוד נקודת מבט

בס"ד להכניס חוקיות משלי למצבים שאין ביכולתי להתמודד איתם בגלל חרדה.

אז אני יוצר טקס שהוא מארגן לי סדר ומחזיר לי מעט מהביטחון שחסר לי. ואם יש הרבה חרדות אז הרבה טקסים. אני ממליצה להתיעץ עם הרב בורשטיין הוא נתן לנו הרצאה על השפעת הOCD על זוגיות. וזה אומר שהבעל לא סומך על אשתו בכשרות, ובנידה, והוא צריך לבדוק הכל שוב ושוב, והאשה אם יש לה אז היא לא סומכת על הרב ולוקח המון שעות לעשות כל פעולה. וכו' וכו' מלא דוגמאות שהוא נתן. 

ומבחינה מדעית עדכנית, זה לא כלול ב"חרדה".

ההשלכות שהוזכרו כלל אינן נכונות בכללי. יכול להיות ספציפית אצל אנשים זו הבעיה שלהם, "עצבנות דתית" מסויימת. אבל זה כלל לא קלאסי. יכול להיות מישהו ע תופעה כזו - ושאין לה כל קשר למה שסומך על הכשרות של מה שאשתו עושה. וגם אשה, שלגמרי סומכת על הרב - וזה בכלל בתחומים אחרים.

יתכן שהוא נתן דוגמאות למקרים שיכולים להיות, בתור הרצאה על נושא "מענין". אבל לכתוב מזה כאילו זה הכלל, מוגזם לחלוטין. ועלול להשפיע על אנשים לחשוש ממה שלא קיים, ולא לכווין אל מה שכן.

ככלל, אם כבר, כדאי להתייעץ עם מומחה לענין הזה ספציפית. יש כאלה.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?