"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד" (רמב"ם מהל' תשובה)
מה דעתכם?
זה יכול להיות שצדיק גמור לא ייחשב לעומת בעל תשובה?
אם כן אז כדאי לי ללכת להיות חילוני ומתישהו בעתיד לחזור בתשובה?
בס"ד
צדיק גמור רגיל במעשיו- כך הרגילו אותו מאז ומתמיד. הוא לא צריך להתעלות על עצמו, להתגבר על היצר.. בעצם, אולי כן ברמה מסוימת אבל לא כמו חילוני שחוזר בתשובה- זה הרבה יותר פיתוי, הרבה יותר קשה, לחרוג מאורח החיים שהיית רגיל בו מאז ומעולם, להתמודד נגד החברה- קיצור- יותר קשה..
זה לא כ"כ חכם לחזור בשאלה ואז בתשובה בסוף- כי אלוקים יודע את כל הכוונות שלך. תעשה מה שלא תעשה, תתחכם, זה לא יעבוד. הוא יודע כל מה שאתה עושה ואתה תקבל שכר או לחילופין עונש על כל מה שתעשה..
כך נראה לי בכל אופן.. אתה גם יכול לשאול באותו עניין למה אלוקים "מתחשבן" עם צדיקים כחוט השערה??
בס"ד.
אגב, הדעה הזאת "במקום שבעלי תשובה עומדים..." היא דעה אחת בגמ' בברכות, וישנם דעות אחרות. אבל לעצם השאלה:
א. לא אמרו לרגע שצדיק גמור פחות חשוב מבעל תשובה. אלא שישנם מדרגות שבהם בעל תשובה- נמצא. וצדיק גמור- לא.
ב. האם הצדיק לא חזר בתשובה אף פעם? הרי גם צדיק הוא "חוזר בתשובה". חוזר בתשובה זה לא אדם מסוים, לכל אחד ואחד יש צדדים בהם גם הוא "חוזר בתשובה".
ג.בוודאי שזה נאמר רק על אחד שעשה בשוגג. מי שיחטא על מנת לשוב "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה".
אני גם חושבת שבמידה מסוימת כל אחד הוא בגדר חוזר בתשובה,
אבל יש לי שאלה אחרת, אם כולנו חוזרים בתשובה, אז למה זה נאמר?
יש בכלל אדם שהוא בגדר "צדיק גמור"?!
אשמח לתשובות...
בס"ד.
בדבר הנקודתי הזה. לכל אחד יש דברים שבהם הוא "צדיק גמור". בהם הוא לא נפל אף פעם. הם ברורים לא לחלוטין. תקחי את זה על שלושת הפירושים שכתבתי...
בעה"י.
דמיין לך שני אנשים. אחד יודע לקרוא סינית, ואחד לא.
עכשיו תן להם ספר של קללות.
ושניהם לא יקראו, כי זה לא צנוע.
זה שלא יודע לקרוא, זה סבבה. כאילו, כל הכבוד באמת.
אבל ברור ברור שאת זה שכן יודע לקרוא, הרבה הרבה הרבה יותר תעריך.
מצד אחד, יוצא שהראשון הרבה יותר נקי, כי אין לו שום סיכוי לקרוא אף פעם קללה בסינית.
מצד שני, השני מגלה הרבה יותר כוחות נפשיים כדי להגיע לאותו מצב של הראשון, ואולי אפילו רק חלק ממנו.
אז מה נעשה עכשיו, נלמד כולנו סינית?
ברור שלא! זה טיפשי!
אבל פשוט לכל אחד ההתמודדות שלו, ומה שלדתי מלידה נראה ברור מאליו יכול להיות שיא שיא הקשה לחוזר בתשובה, ואולי גם ההיפך.
[וחוזר בתשובה זה לאו דווקא פריק שחזר מהודו ומצא את האור. גם דתי מלידה יכול לחזור בתשובה.
כשאני אומרת חוזר בתשובה אני מתכוונת שאדם עשה חטא מסויים, והוא משתדל להפסיק לעשות אותו.]
יוצא מדבריך שלכל אחד יש את המקום המיוחד שלו,
הצדיק- שלא טעם טעם חטא,
החוזר בתשובה- על שהתגבר וחזר בו ממעשיו הרעים!!!
ממש סגרת את המעגל... כל הכבוד!
לק"י
למי שבאמת מעוניין יש תשובה של הרמ"ק בספר תומר דבורה
אם מישהוא מתעניין אני יוכל למצוא לו איפה זה...
"בעלי תשובה"- זה לאו דווקא חילוני שהפך לדתי, אלא כל אחד שמתקן ומשפר את המידות שלו ונאבק ביצר. ואני לא חושבת שיש מישהו בעולם שאין לו מה לשפר..
וכמו שאמרו לפניי- לא נאמר שצדיקים הם פחות נחשבים או משהו כזה, רק שיש מקומות שבעלי תשובה מגיעים אליהם וצדיקים לא.
ב"ה
דבר ראשון לא רק חילוני יכול לחזור בתשובה!!! כל אחד שמתחרט על מעשיו באמת ועושה תשובה (עם 5 שלבים עפ"י הרמב"ם) נקרא חוזר בתשובה.
יש גם הסבר של תורת החסידות לעובדה שהחוזר בתשובה מגיע למדרגה גבוהה יותר מהצדיק: החוזר בתשובה מגיע לדרגה בה אין הבדל בין טוב ורע, הכל הוא טוב. יוצא שכשמגיעים למדרגה זו כל מעשה שאדם עושה נחשב למעשה טוב ולכן "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד".
מי שרוצה יותר הסבר יכול לשאול בפורום של חסידות חב"ד.
האם לדעתכם יש מסכתות שמוטב להקדים כדי להבין מסכתות אחרות בסדר זה או פשוט ללמוד על הסדר?
שאלה מעט שונה - אם אני רוצה ללמוד תחילה את המסכות הקלות האם יש כמה [חוץ מברכות] שקלות יותר או לחילופין יש כאלו שקשות יותר?
רוב תודות..
(בעיקר בפאה\כלאיים).
ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.
לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.
בהצלחה! תעדכן כשסיימת
נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.
לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.
אליעזר משנה בסיפורו למשפחת רבקה ואומר "ממשפחתי ומבית אבי". כאילו אליעזר מחליף משימה ומחליט לקחת אשה דווקא ממשפחת נחור כאילו לזה שלחו אברהם, בעוד,שאברהם שלחו לקחת אשה מארצו בין ממשפחתו ובין לא.
הראיה שאברהם אמר לו לקחת ממולדתו ומארצו: א. "כי אם אל ארצי ומולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"
ב. שאליעזר מגיע לחרן במקום לשאול בחרן איפה משפחת נחור (מה שיעקב עושה בהגיעו לחרן) אז הוא עושה את מבחן המעיין, משמע שהוא מחפש אשה מארצו של אברהם, אך לאו דווקא ממשפחתו. ג. הוא נותן תכשיטים לרבקה ורק אז שואל בת מי את, משמע שהוא נותן את התכשיטים בלי לדעת את משפחתה בכלל, בעוד שבסיפורו הוא משנה ואומר שקודם כל שאל בת מי את ורק כשנודע לו שהיא ממשפחת נחור אז הוא נותן את התכשיטים
א. וזה מצדיק לשקר?
ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?
ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי
ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט
ה. בשם מי הרעיון שכתבת?
כרגיל אין לי עניין בוויכוחים 
שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו
לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?
יש על זה אריכותטיפות של אורבמפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל
אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.
בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.
כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים.
ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.
@טיפות של אור אגב, זה התשובה שלי לשאלה
שלום,
אני תלמיד בישיבת מצפה יריחו, אני מקבל מהישיבה המון, אם ברוחניות, אם בלימודים ואם במידות.
הישיבה מכוונת למצוינות למען עם ישראל, ויש לה מאות בוגרים בצבא, בהיי-טק, ברבנות ועוד.
לישיבה גם יש מעל 7 גרעינים תורניים שפועלים למען חיזוק עם ישראל.
יצאנו בקמפיין התרמה לישיבה ע"מ להמשיך את המפעל ולהגדילו.
אשמח אם תוכלו להיות שותפים במפעל הגדול למען עם ישראל.
הוראת קבע של 100-200 שקל לשנתיים שלוש יעזרו מאד, אפילו תרומה חד פעמית של סכום נאה.
כל שקל יעזור, לקחתי על עצמי יעד גדול ואשמח שתעזרו לי לעמוד בו.
תודה רבה, מעומק הלב על פתיחת הלב שלכם, אין עליכם עם ישראל!!!
https://causematch.com/ymy/534282.
למען עמו באהבה
תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:
לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
שמחים לעדכן על זמינות סדרת בהלכות שבת הכוללת דפי מקורות מפורטים ושיעורים מצולמים של הרב ירון אליה רב קהילת רינת ירושלים ביד בנימין וראש הכולל שם.
כל השיעורים כוללים מקורות מהגמרא ועד לפוסקי ימינו, על פי שיטות הפסיקה השונות למעשה לספרדים ולאשכנזים. ומותאמים לקובעי עיתים.
ניתן ללמוד מדפי המקורות לבד או בצירוף השיעור. וכן לשמוע את השיעורים בדרך בוידאו או באודיו.
בהצלחה רבה!
כבוד ועונג השבת
איסור מוקצה
בישול בשבת
בישול אחר בישול ואחר אפיה וצליה
הנאה ממעשה שבת
מלאכות שבת
תיקון אוכלין – צביעה, מליחה ומירוח באוכלין
רפואה בשבת
רפואה בשבת וגזירת שחיקת סממנים
כללי מלאכות שבת
מלאכת מחשבת א' - דבר שאינו מתכוין, פסיק רישא ומלאכה שאין צריך לגופה
כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.
לתשובה, פלוטית או עירית, לא?
ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה
(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)
לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים
הרמב"ן אומר
ומעניין עם עירית.מלשון עיר
אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש
על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך. כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת
בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית
הזוהר מביא פסוקים מסוימים מתהילים. אבל זה נראה כאילו הוא מערבב כמה פסוקים ביחד ..
בכל מקרה, ציטוט של חלק מהפסוק נשמע לי מאוד מוכר ואני יודע שזה כתוב.. אבל מחיפוש שעשיתי אין את הפסוק הזה. משהו מוזר..
זה ציטוט של הזוהר : ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהי"ם, דמקיימין עלמא, אלהי"ם דא שכינתא, ואם ח"ו אי ישראל ישתכחו חייבין, מה כתיב (תהלים נז יב) רומה על השמים אלהי"ם וכו', משום דרשת הכינו לפעמי, כפף נפשי בסבת חמס ושנאת חנם, כרו לפני שיחה וגו'.
רומה על השמים... שייך לרשת הכינו לפעמי..
כפף נפשי גם כן שייך..כרו לפני שוחה שייך.
אבל.. סבת חמס ושנאת חנם... לא. אני משוכנע שקראתי את הפסוק הזה בתהילים.. אבל הוא פשוט לא נמצא. משהו מטורף.
שמישהו יסביר לי מה קורה כאן.