ילדתי לפני שלושה חודשים, ילדה ראשונה, ועברתי הרבה בקשר לדימומים, הנקה, טחורים... ולכן ההתאוששות לא קלה לי בכלל.
בזמן האחרון, ביני לבין בעלי יש הרבה קצרים וחילוקי דעות שממש מתסכלות אותי.
אני באה ממקום של ניסיון בכל מה שקשור לתינוקות, ולכן אני יודעת מה נכון לעשות, מה לא, מה ההתפתחות שלהם וכו. ובעלי, הרבה פחות ממני. ולכן יוצא שאני מעירה לו המון פעמים על הטיפול שלו בבת שלנו, והוא כמובן לא מקבל את זה בכלל וזה הגיע למקום כזה שהוא פשוט נהיה אדיש למה שאני אומרת.
אני מרגישה ממש רע עך כל המצב הזה.
מצד אחד, אני יודעת שזה מעצבן שכל הזמן מעירים וכו..
מצד שני, קשה לי לראות כל מיני דברים שהוא עושה שלא נכונים... לדוג': אני שמה לב שהוא בקושי מדבר, משחק עם הבת שלנו. הוא עדיין נישאר מאחור בנוגע להתפתחות שלה. הוא מרים אותה, שם לה מוצץ, ומנסה להרדים אותה. ובכלל, בכל מצב אפשרי שהיא טיפה מתלוננת הוא ישר דוחף לה מוצץ. והרבה פעמים אני רואה שהיא ממש לא רוצה את המוצץ וזה רק מעצבן אותה יותר...
בקיצור, אני ממש אובדת עצות מה לעשות. רוצה כ"כ שהאוירה תהיה רגועה וכיפית, שלא נתווכח הרבה על כל דבר קטן, וכרגע לא יודעת איך להגיע לזה......

