אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאוׂת עָלָיו קֻשְׁיוֹת,
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ,
עַל שֶׁאַף-עַל-פִּי-כֵן
הוּא פָּגוּם כָּל כָּךְ וְרָחוֹק כָּל כָּךְ מִקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה - אֲזַי
תֵּכֶף
צָרִיךְ לִבְרֹחַ מִכָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת,
וְלִשְׁתֹּק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ
וּלְקַיֵּם "סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה",
רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם
לַחֲטֹף אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת
כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל -
תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבִפְרָט תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים
וְשִׂיחָה לִפְנֵי קוֹנוֹ,
וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו,
כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה',
כִּי אֵין יוֹדְעִין כְּלָל,
רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל -
שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל,
כִּי לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר,
וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר מִזֶּה כְּבָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת,
הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם - כִּי הֵם חַיֶּיךָ לָנֶצַח.
(ליקוטי הלכות, נטילת ידים לסעודה ו', אות ס')




