ולאף אחד מהחברים שלי שניסו זה לא עזר. 

וכולנו התמדנו (אני התמדתי במשך שנים) וממש פתחנו קבוצת תמיכה בנושא. 

סטטיסטית, יהיו אנשים שעשו תרגילים והמספר שלהם ירד - כמו שגם היו אנשים שלא עשו דבר והמספר שלהם ירד. 

תמיד מי שעשה תרגילים וירד לו המספר, יתלה את זה בתרגילים, למרות שלא בטוח בכלל שיש קשר בין הדברים. (למעשה, סביר להניח שאין. לפחות לפי מחקרים שנעשו בנושא ומה שידוע לנו על מנגנון הראיה). 

אני הייתי ממליץ לך לשלם כמה אלפי שקלים ולעשות ניתוח לייזר. אפילו את אשתי הצלחתי לשכנע והיא מתכוונת לעשות את זה בזמן הקרוב. 

אני באופן אישי אפילו הלכתי לשלומית נצח לקבל ממנה הדרכה. 
עצתי היא: תוציא את הכסף שלך על משהו שעובד. 

אם לשלם כמה מאות שקלים (אני אפילו כבר לא זוכר כמה) ולשרוף שעתיים בשביל כוס של מי ורדים מוגדר בעיניך כעזרה, אז כן. היא עזרה לי מאוד... 

עשיתי את כל התרגילים מהספרים, הלכתי אליה, המשכתי עם התרגילים - ואני מדבר איתך על תקופה של שנים. 

לא שנה ולא שנתיים. 

קוצר ראיה היא בעיה במבנה של העין שבה הדמות שיוצרות קרני האור לא נוצרת בדיוק על הרשתית. 
המרכיב התורשתי הוא מאוד מאוד חזק. 

זו בעיה שיכולה להיווצר בכל גיל למרות שבד"כ היא מופיעה בתקופת ההתבגרות. (אני התחלתי לראות לא טוב באזור הבר מצווה. שני האחים שלי התחילו לראות לא טוב אחרי הצבא. כולנו, אגב, עשינו ניתוחי לייזר). 

כמו שהמבנה משתנה במהלך החיים "לרעה", הוא גם יכול להשתנות "לטובה". לאנשים לפעמים מתחיל קוצר ראיה ועם השני זה עובר להם. 

אין סיבה שתרגילים ישנו את הפיסיולוגיה של העין. 

הסיבה שאנשים חושבים שזה יכול לעזור, היא שאם מישהו עשה תרגילים ובמקרה ירד לו המספר, הוא יהיה בטוח שזה בגלל זה ויספר לכולם. 
מי שזה לא הצליח לו, לרוב לא יספר. 

זה כמו ציון פסיכומטרי - רוב האנשים מכירים הרבה יותר אנשים שהוציאו מעל 700 אבל מעט מאוד אנשים שהוציאו מתחת ל-300, למרות שסטטיסטית, אנחנו צריכים להכיר את אותו מספר של אנשים בכל אחד מהמקרים. 

אנשים נוטים לפרסם את ההצלחות ולא תמיד קורלציה שווה סיבתיות. (כלומר, אם מישה עשה תרגילים והמספר שלו ירד - לאו דווקא יש קשר כיוון שיש אנשים שהמספר שלהם היה יורד בכל מקרה. זה פשוט דבר שקורה). 

יש אנשים בודדים שמחלימים ספונטנית ממחלות מסוימות - אפילו מאיידס. 

זה נדיר מאוד, אבל זה קורה. 

(לרוב, מדובר באבחון לקוי). 

אני אשמח מאוד לקרוא על מישהי שהחלימה מסרטן ללא תרופות. (כמובן, שסיפור כ"כ מדהים, דורש ראיות חזקות כמו אבחנות כתובות של הרופאים שלה. לספר סיפור, כל אחד יכול). 

שלא לדבר על כך שמי שממליץ על טיפול הוא הרופא והוא לא מקבל אגורה על ריפוי של חולה. 

אם אדם צם ארבעה שבועות, סביר להניח שהוא לא ישרוד בי קשר לסרטן. 

חברה שתוציא פטנט על שיטת הריפוי הזו, תהיה לה בלעדיות על ריפוי סרטן ל-7 שנים תמימות. 

אתה באמת חושב שהיא תפסיד מזה? 

אבל לכל אחד יש את הזכות להאמין... 

יש מישהו שהיה לו משקפיים במס' גבוהה ושחה וזה עזר לו.. 

כדאי גם להתייעץ עם בעלי מקצוע

בגיל 16 הייתי צריכה מולטיפוקל.

עשיתי תרגילי עיניים בעינית. היה קצת יקר אבל שווה.

עברו מאז הרבה מאד שנים, ועד היום אני בלי משקפיים.

וכל מה שקשור לעיניים.

אבל התרגילים מיועדים לבעיות ראיה ספציפיות.

במכונים של מכללת הדסה יש אפשרות לבדוק את ההתאמה שלך לתרגילי ראיה (לדבריהם בעלות סמלית).

יש בעיות שהתרגילים עוזרים להם ויש שלא...

הבת שלי הייתה בטיפול כשהייתה בכיתה ג' (כיום היא בכיתה י').

כבר שכחתי את שם הרופא שטיפל בה... בזמנו הוא היה מרצה במכללת הדסה...

היא הייתה עם ביפוקל ובהדרגה ירד המספר עד שלא נזקקה להם יותר.

העתקתי לפה מתוך האתר שלהם:

מידע להורים ומורים - רשימת תסמינים לבעיות בראייה תפקודית ("מיקוד ראיה")
 סטייה של אחת העיניים פנימה או החוצה ❒ סגירת עין בזמן קריאה  או בשמש ❒ תלונות על טשטוש או ראייה כפולה בזמן קריאה או ❒ העתקה מהלוח תלונות על כאב עיניים אחרי בית ספר או אחרי קריאה ❒ הימנעות מקריאה ❒ קושי בהעתקה מהלוח ❒ קריאה איטית יחסית לבני הגיל ❒ איבוד מקום הקריאה לעיתים קרובות ❒ דילוג על מלים, דילוג על שורות ❒ קריאה חוזרת ונשנית לצורך הבנת הנקרא ❒ ריכוז לזמן קצר בקריאה או בהעתקה ❒ עבודות הבית נמשכות זמן רב מן הצפוי ❒ הבנה טובה בהקשבה מאשר בקריאה ❒ קושי בזיהוי אותיות/מספרים ❒ קושי להבחין בין ימין לשמאל ❒
במידה שהבחנת בשני תסמינים או יותר מומלץ לפנות למכללה לקביעת תור במרפאה 

זה מחדד  ראיה!

יש לי 2 ילדים קטנטנים עם משקפיים לצערי...

בן שנה

ובת 4...

אבל האופטומטריסטית שלי אמרה לא לקרוא יותר מ20 דקות רצוף ואם קוראים ספר אז להפסיק כל 20 דק ולהתמקד בנקודה רחוקה לאותו מס שקראת בשניות..

מה שכן אני יודעת זה כל ערב לפני השניה להתמקד במשו קרוב ל20 שניות ואחכ במשו רחוק 20 שניות... אבל זה תלוי מאיזה סיבה יש משקפים.. יכול להיות שזה לא עוזר...

עכשיו נזכרת שאח שלי היה עושה תרגילים- היה לו בובה כזאת שמלבישים על האצבע והיה עליה נקודה כזאת שהיה צריך להתמקד עליה ומישו שם אותה על האצבע ומזיז לאט ימין-- שמאל-- למעלה-- למטה.... אבל אני לא זוכרת ככ למה הוא עושה... כן היה לו משקפים והיום אין לו...

מקווה שעזרתי...

לשחרר או להפעיל את השרירים שמפעילים את הפוקוס או שגורמים לפזילה.

הם לא אמורים להשפיע על המספר שזה תלוי בגודל גלגל העין.

גלגל עין קטן יותר יגרום לשבירת קרניים אחרי המוקד ולמשקפי (+).

גלגל עין גדול יותר יגרום לשבירת קרניים לפני המוקד ולמשקפי (-).

משקפיים אצל ילדים בגיל צעיר יכולים להיעלם לאחר תקופה בעקבות תהליך הגדילה והגעה לגודל גלגל עין תקין.

לעיתים ילדים קטנים מקבלים משקפיים בגלל הפעלת יתר של השריר שאחראי על הפוקוס ומרשם המשקפיים עוזר להם ל'שחרר' אותו ולתת לו לנח, מה שיעזור להם להתאמץ פחות ולהיות יותר רגועים.

(בדומה למשקפי קריאה של מבוגרים. השריר שלהם כבר חלש ולא פועל > העין מתקשה להתפקס ולראות היטב > עדשות ה(+) עוזרות להם לקרוא בקלות ובלי מאמץ).

או בגלל פזילה כלשהי שמרשם המשקפיים מקטין/ מנטרל.

בקיצור, תרגילי עיניים לא אמורים לשנות לך את המספר במשקפיים.

באופן מקצועי וממה שלמדתי בנושא גם אין סיבה שזה יקרה.

אבל אם אנשים טוענים שזה עזר להם, מי אני שאצא נגדם?

אולי הם מדמיינים ואולי לא.

לפעמים גם דברים לא הגיוניים ונגד המדע מתרחשים.

ואולי זה תלוי בסיבה שבגינה הם הרכיבו משקפיים, כגון פזילה, כפי שציינתי קודם.

אין לי שמץ של מושג כמה אנשים ניסו את זה.

ואני לא מכירה כאלה שזה עזר להם אז זה לא באמת משנה לסטטיסטיקה של אלה ש"הצליח להם".

הכרתי כמה אנשים שזה עזר להם, אחד שז\ה עזר לו, אך אחר-כך הפסיק לעשות - והמצב חזר לקדמותו, ואחת שזה עזר לה לפזילה.

אני מדברת על שיט ד"ר בייטס

אבל

אישית טעם הקפה שנוא עליי

"מי שמבחין בטעמו האמיתי של מה שהוא אוכל, לעולם לא יהיה זולל."

אדם פסימי רואה את הקושי בכל הזדמנות אדם אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי...