א. לכותל יש חשיבות מעצם היותו קיר של הר הבית (לדוגמא יש עליו איסור לא תעשו כן לה' אלוהיכם). זה מצד הקיר עצמו

ב. ביחס לרחבה זה לא סתם שטיבל אלא המקום שאליו באו יהודים במאות האחרונות (ולא נכנס לדיון כמה כי זה לא משנה), כדי להתקרב להר הבית.

זה שאנשים מתבלבלים ושוכחים שלקיר יש צד שני והוא יותר חשוב זו בעיה, אבל לא צריך לזלזל במצב הקיים

א. זה קיר תמך של תוספת הורדוס

ב. זה תחליף מצחיק לכותל המערבי של בית המקדש שממנו לא זזה שכינה

ג. תסתכל סביבך ותראה תמונות בבתים שרואים בהם רק את הכותל

ד. הרחבה שמה לא הייתה תמיד זה רק אחרי שהתחילו לעשות ממנו עניין

ה. איזה חשיבות יש לקיר הר הבית?

במערב, והכותל אינו הקיר של הר הבית עצמו?

2. על איזה כותל לדעתך נאמר שלא זזה ממנו שכינה, ועד מתי לדעתך הוא היה קיים?

וידוע שכל הכתלים של ההר זה תוספת של הורדוס אין פה בכלל שאלה

לקיר המערבי של קודש הקודשים?

והכותל הזה קיים או שהוא חרב? אם הוא קיים, איפה הוא, ואם הוא חרב, מתי?

ומה שלך ידוע בלי שיש בכלל שאלה, שכל הכתלים הם תוספת הורדוס, לא היה ידוע משום מה לרב גורן, ויבדל"א הרב זלמן קורן. (שלפי שניהם הכתלים המזרחי והמערבי הם הכתלים המקוריים).

גם למי ששרטט את השרטוט הזה, (שלפיו הכותל המזרחי הוא גבול הר הבית המקורי, והמערבי לא) זה לא היה ידוע.

שכתב את הדברים, או שהשתכנעת מהטענות שלו?

אם אתה מסתמך על כך שרב חשוב אמר את הדברים, הרי שרבים וגדולים ממנו סוברים שהכותל המערבי שמתפללים לידו הוא הכותל שלא זזה ממנו שכינה. [אני יכול לציין למקורות אם אתה רוצה].

ואם אתה מסתמך על הטענות, תכתוב איזה טענה שכנעה אותך, על איזה כותל לדעתך מדובר במדרשים, ועל איזה כותל מדבר רבי בנימין מטודלה.

בס"ד

בבית כנסת אסור לעבור בלי לומר פסוק, אתה יודע למה?

מה זה התירוץ הזה שאם אמרתי פסוק פתאום זה כבר לא נקרא כיאלו עשיתי קיצור דרך.

בקצרה התשובה שאני מכיר זה כי הפסוק שאמרתי נשמע בבית ה' ונשאר חלק מבית ה' ומכבד אותו.

וכן יש משמעות למקום שהתפללו בו הרבה, והתפללו שם מאות בשנים אז גם אם אם אין דיני קדושה במקום בוודאי יש חשיבות למקום.

2. כאשר המדרש כותב על אינה השכינה זזה הם מביאים פסוק, הנה זה עומד אחר כותלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים.

עכשיו קודם אסביר את האפשרות לדרוש על הכותל המערבי של ימינו.

ההסבר הוא כזה יש פסוק שכבר מתאר את הקדושה בהר הבית והוא מבוא גם לפני כן במדרש "ויענני מה קדשו סלה", אז מה בא להוסיף ר' אחא שגם בתוך המקום של היכל ה', זה הרי פשוט?

אז אולי הכוונה לאותם כתלים של הר הבית שעליו דיברנו שיש בו קדושה.{והכנס לזה את השאלה שפיזית הכותל המערבי של המקדש עצמו הרוס ולא פשוט שהיה יחס הלאחר כותלנו בדיוק של תיאור כותל מערבי לכותל חרב}

וגם אם לא נקבל את זה תוספת אחרת שיש בפסוק וגם בהמשך המדרש, זה משגיח מן החולנות מציץ מן החרכים, ה' מסתכל מהסדקים, ואותם סדקים של הרי הבית אפילו לשיטתך הם הכותל, בוודאי שיש עניין להתקרב כפי האפשר לשמוע את קולו.

{ואני לא רוצה להיכנס לכל הדיונים האם מותר לעלות להר הבית בימינו או לא}

א. כן, על פי המדידות והעדויות מהתקופה הזאת ( הורדוס ועוד אחד גרגוס או משהו כזה )היו הרחבות על הר הבית מצפון ודרום וזו בדיוק הסיבה שהר הבית היום לא רק שהוא לא מרובע אל שהוא בערך פי שתיים מת"ק על ת"ק.

ב. דבר אחר: או לעופר האילים לאורזליהון דאיילתא. הנה זה עומד אחר כתלנו אחר כותל מערבי של              בית המקדש. למה? שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם  ( שיר השירים רבה ב,ט )  

שאלתי את הרב אריאל איך יכול להיות שחרב אותו כותל והרי יש הבטחה אז הוא ענה לי שא. זה מדרש, זה לא הלכה פסוקה

ב. יכול להיות שהוא בלוע בתוך הקירות הכחולים של המסגד

ג. וודאי שיש חשיבות אבל השאלה אם זה משהו מעבר לבית כנסת

בס"ד

שאלו על סמך מה הגעת שיש תוספות במערב ועניתי שיש עדיות על צפון ודרום..

ובנוגע לג' לדעתי כן.

א'. מעצם הקרבה לבית המקדש הר הבית{כמו שיש הבדל בין בית כנסת ברמת גן לבית כנסת בירושלים, ככל שמתקרבים יותר כפי האפשרות{והעלייה להר הבית עצמו זה דיון ובכל אופן לא ממש אפשר להתפלל שם לצערנו.}

ב'. מעצם התפילות הרבות שנאמרו שם זה כמו שיש הבדל בין בית כנסת האר"י מעצם העבודה שהאר"י התפלל בו בכותל המערבי התפללו הרבה בשנים{וזה לא משנה שבהתחלה הרחבה כמעט לא הייתה והיום יש.}.

אתה לא יכול להרחיב רק שני צדדים אלא אתה צריך להאריך את האלה הקיימים ובאותה 

הארכה בדיוק נמצא הכותל המערבי.

תסתכל ב'מלחמות היהודים' של יוסף בן מתיתיהו הוא מדבר על זה

וכתבתי "אם הוסיפו בצפון ובדרום, ולא במערב, הכותל המערבי בחלק גדול ממנו הוא כותל הר הבית, ולפי מיקומה של רחבת התפילה, מסתבר שהיא נכללת בחלק הזה." 

תסתכל במפה שבעמוד האחרון בקישור הזה - http://www.daat.ac.il/daat/vl/koren-hazrot/koren-hazrot07.pdf

אם אחרי שהסתכלת במפה אתה עדיין חושב שרחבת התפילה נמצאת באותה הארכה, תסביר מה לדעתך צריך לשנות במפה הזו כדי שהיא תהיה נכונה.

ובמלחמות היהודים באמת מוזכרת תוספת של הורדוס בצפון, ויש שהסיקו מדבריו שהייתה גם תוספת בדרום, [אבל זה לא כתוב שם מפורש].

נ.ב

תסתכל בסרטון ההדרכה איך לשרשר נכון בפורומים - איך משרשרים נכון? - משוב - טכני

של קודש הקודשים.

בחלק מהמדרשים יש מופיע הכותל המערבי של בית המקדש, ובחלק הכותל המערבי סתם.

אתה לא יכול להסיק מכך שיש שני כתלים שמהם השכינה לא זזה

אלא שיש מדרשים שטרחו לפרט שזהו כותל מערבי של קדש הקדשים ויש שלא

( אולי אתה יכול להסיק מכך שהאפשרות שמדובר בכותל של ימינו כלל לא עלתה על הדעת )

מערבי של קודש הקודשים, ראית מדרשים כאלה?

אם כן, אז תציין את המקור, כי אני חיפשתי בפרוייקט השו"ת ולא מצאתי.

[הביטוי כותל מערבי של בית המקדש יכול להתפרש כך, ואולי מבחינות מסויימות יש עדיפות לפירוש הזה, אבל מבחינות אחרות יש עדיפות דווקא לפירוש של כותל הר הבית, שיאחד בין המדרשים האלה, לבין המדרש על חלוקת הכתלים, הקינה של הקליר, המסורת ביחס לכותל, והמציאות בשטח של הכותל ששרד].

היא אכן של הכותל המערבי של בית קודשי הקודשים [אם נתעלם רגע מהשאלה האם זה הקיר הפנימי, שגובל בקודש הקודשים עצמו, או הקיר החיצוני שגובל בתא]. אבל זה לא הכרחי, בגלל שהמושג בית המקדש יכול לשמש גם במשמעות רחבה יותר.

רחבה יותר - לולב ניטל במקדש שבעה - יש דיעות האם זה בעזרה הר הבית או בכל ירושלים, אבל ודאי שלא רק במבנה המקדש עצמו.

"'בארצכם' אין אתם משתחווים על האבנים, אבל אתם משתחווים על האבנים המפוצלות במקדש'. זה ודאי לא רק במבנה המקדש עצמו. יש דיון האם זה בעזרה או בכל הר הבית, והובאה פה ראיה לאפשרת שבכל הר הבית מהשתחוויה כנגד הפרצות שבחיל.

נדמה לי שהיה מקור שמצאתי עם הלשון 'בית המקדש', לא זוכר כרגע, אנסה בלנ"ד לחפש.

ירושלמי תענית פרק ב ה"י 

תני לא היו עונין אמן בבית המקדש ומה היו אומרי' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

ובמשנה בתחילת מידות 

ועוד משהו

משנה בתחילת מידות

בשלשה מקומות הכהנים שומרין בבית המקדש... והלויים בעשרים ואחד מקום

[אמנם לא כתוב על הלוויים שהם שומרים בבית המקדש, אבל מאחר והמלה שומרים שבחלק הראשון של המשפט מוסבת גם על הלוויים, נראה שגם הביטוי בבית המקדש מוסב עליהם].

על דברים שלא נמצאים בהיכל אלא בעזרה מצוי מאוד הלשון בית המקדש, למשל מבין הניים שנעשו בבית המקדש יש ניסים ששייכים לקרבנות במזבח העולה.

א. איך כותל מערבי של בית המקדש יכול להתפרש כמשהו שעוד לא היה קיים אז?

וחוץ מזה איך כותל של ביהמ"ק יכול להתפרש ככותל ההר? זה שני דברים שונים בתכלית.

ב. כשמדברים על קיר ולא על אזור ברור שיש להסיק שמדובר במשהו ספציפי 

מה זה 'לא היה קיים אז' אתה חושב שהכותל המערבי לא היה קיים בזמן בית המקדש? איך הגעת לזה?

קודם טענת שהוא תוספת של הורדוס, שחי כידוע בתקופת בית המקדש.

והמדרשים הם מאחרי החורבן, ובוודאי הכותל המערבי היה קיים אז.

ולדבריך, שהכותל המערבי שהמדרשים מדברים עליו, הוא קיר קודש הקודשים, האם זה גם הכותל שרבי בנימין מטודלה דיבר עליו?

בימי רבי בנימין מטודלה כיפת הסלע הייתה בנויה, ואם האבן שבכיפת הסלע היא אבן השתייה, הרי שהכותל המערבי של קודש הקודשים חייב להיות באיזור שעליו נבנתה אח"כ כיפת הסלע.

ואם קיר קודש הקודשים מחוץ לכיפת הסלע, הרי שהאבן בכיפת הסלע אינה אבן השתיה.

[גם לגבי צפון ודרום נראה לי שאתה לא מדייק בפרטים, אבל שם באמת ברור שלפחות באחד הכיוונים הייתה תוספת, ומסתבר שבשניהם].

אם הוסיפו בצפון ובדרום, ולא במערב, הרי שהכותל המערבי בחלק גדול ממנו הוא כותל הר הבית, ולפי מיקומה של רחבת התפילה, מסתבר שהיא נכללת בחלק הזה. 

הלשון בית המקדש היא בעיקר לבי שכולל את האולם היכל וקודש הקודשים, אבל לא רק. וצריך לפרש כל מקרה לגופו.

למשל - כתוב ברמב"ם "'בארצכם' אין אתם משתחווים על האבנים, אבל אתם משתחווים על האבנים המפוצלות במקדש'.

הובא בפורום זה שהרב ישראל אריאל משתחווה בהר הבית, וכנראה הוא סובר שבהקשר הזה הכוונה לכל הר הבית.

האם כותל באורך 20 אמה, וברוחב 6 אמות יכול להיות מוסתר מתוך הקיר של כיפת הסלע? לא בדקתי, אני מנחש שלא.

נראה לי שאם יש מדרש על כותל שלא חרב, ואפשר להסביר אותו על כותל שבמציאות לא חרב במשך אלפיים שנה [שרד ממנו הרבה יותר ממה ששרד משאר הכתלים], במקום להסביר שדברי המדרש לא התקיימו, זה בהחלט עדיף.

והגעתי למסקנה:

הכותל המערבי של ימינו לא באמת קדוש מצד עצמו, כמו כל הסיבות שאמרו קודם, והראיה היא שאפילו גויים יכולים להגיע לשם ואף אחרי...

אבל- אומרים שהכותל התקדש בשנים האחרונות בגלל הדמעות הרבות של כל כך הרבה יהודים...

לכן ההגדרה שריד בית מקדשנו לא נכונה. זה. לא. שריד. של. בית-המקדש.

במדרש איכה רבתי, מופיע שאספינוס חילק ארבע 'טכסיא' לארבעה דוכסים שיחריבו אותם, וגזרו מהשמיים שהכותל המערבי לא יחרב לעולם, ששכינה במערב.

וזוהי לשון של חומות, לא של כתלים.

גם הקליר כותב על פתח הר הבית החל לבא ביד ארבעה ראשי טפסריו להחריבו על צד מערבי לזכר הִשְׂרִיד בו וצג אחר כותלנו ולא רב את ריבו.

http://bids.thekotel.org/content.asp?id=119

של ימנו. אני לא חושב(כלומר בטוח) שתצאו עם מסקנה שזה סתם "קיר תמך"...

את זה בדיוק שאלתי את הרב אריאל והוא אמר לי שזה בא מרגש ולא יותר מזה

זה משהו אחר כי הוא בכלל סובר שהכול של ימנו זה כותל העזרה ופשוט שתהיה לו

את השאלה הזו אבל זה דעת יחיד ולא פסקים ככה ( תסתכל בספר 'הר הבית' של הרב גורן )

כל גדולי הדורות?! עשו עניין מהכותל המערבי בשלוש מאות שנה האחרונות

כשהתחילו להטשטש הגבולות בהר אז החמירו.

אבל אולי אני טועה אז יואיל כבודו לתת לי מקורות מהרמב"ם מהגמרא מהראב"ד וכו' יש כאלה?

אנשים עשו אותו אליל! כבר מתפללים אליו ולא לה'!

אנשים, כנסו לבית האמיתי! הר הבית! למה להשאר מחוץ לבית! הקיר הזה הוא רק קיר תמך שעשו ממנו משהו שהוא לא הוא!

זאת מחלוקת בהלכה..

להגיד את זה מוציא את הדיון למקום מאוד מסוכן של שלילת דעות אחרות בגלל הדעה שלך

ואני חושבת שחבל להגיע לשם

מי שפתח במלחמה כנגד היהודים בטענה שהם עולים להר הבית הוא חמאס, וקרא למתקפתו הרצחנית מבול אל אקצא.

מי שנלחם ביהודים צדיקים שפוקדים את הר ה' המבוזה והמחולל הנו שותף לחמאס.

ואם בשלילת דעות עסקינן, הארגון מורא מקדש מתמחה בכך. וזו אינה מחלוקת הלכתית, זו מחלוקת השקפתית וגם זה מוטל בספק.

ולבניין בית המקדש השלישי והנצחי כדי לעבוד את ה' בשמחה

אני חושבת שאם אתה קורא ליהודים חמאס, עדיף שלא תתעסק בבניין המקדש.

המקדש הוא משו של כל ישראל, לא שלך אישית....

ויש לך הרבה עבודת המידות לעשות, הכלת מורכבויות, וסתם לסדר את השכל

(זה כמו שאני אגיד שחמאס נלחם ביהודים, ואתה גם נלחם ביהודים [מורא מקדש] אז אתה כמו חמאס)

אני חושב שאם את מתעסקת באיך אני מכנה יהודים במקום להתעסק ברצון ה', את לא מבינה מה זה בניין המקדש.

לגברתי יש הרבה מה לסדר בראש, להבין שהתורה היא פשוטה, להבין שהמתייוונים הם לא בהכרח אלה שמורידים את הכיפה, ולעיתים הם אפילו משמשים בתפקיד הכהן הגדול.

הדוגמא שלך מטופשת, אני יכול לומר שכמו שהמכבים נלחמו במתייוונים היהודים ככה גם חמאס, זה מטופש, יש כאן מתייוונים שנלחמו כנגד היהודים שעשו את דבר ה', ויהודים שנלחמו כנגדם.

המצב כאן דומה מאד, יהודים שנלחמים כנגד אלו שעושים את דבר ה', ומצטרפים מבלי משים למאבק של החמאס באותם יהודים.

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

על ניסוך מים בבמות:

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

נסכים מוזכרים רק בקרבנות.

אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.

צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.

בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

https://www.yyl.org.il/single-post/2019/10/11/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.

אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

או אפילו יותר מזה?

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?