שלום לך. סליחה מראש על האורך, מקווה שבכל זאת יש תוספת בדבריי.
קראתי הרבה מהתגובות, אבל בהחלט לא את כולן.
בהתחלה חשבתי לכתוב משהו על זה שיש הרבה סכנות בצעד כזה, ועל בגרות באופן כללי או ביחס לזוגיות, ועל האתגרים המיוחדים והשונים כ"כ של זוגיות, שהם עולם כ"כ אחר מאשר האתגרים הרגילים, ועל נישואים צעירים.
אבל אני מניח שכתבו על זה כבר מספיק. אם תרצי בכ"ז שאוסיף את הזווית שלי, כתבי, ובל"נ אוסיף בשמחה.
בסוף החלטתי להוסיף משהו על עניין האמונה ו"נשלח משמים", שאולי התייחסו אליו כבר קודם, אבל אני חושב שיש לי כאן זווית מיוחדת (כאמור, לא קראתי את כל התגובות ואולי כן הוזכר גם בזווית הזו. אבל מנחש שלא, ובוודאי לא בדוגמה שאתן).
הדברים מבוססים ברובם על אח שלי, בניסוח שלי ועם הסגנון האישי שלי.
הוא נתן משל יפה (אני מוסיף לזה טיפה צבע משלי
).
נתאר לעצמנו אדם שטס לחו"ל לעיסקה קצרה של יום-יומיים. משדה התעופה היתה לו נסיעה של 3 שעות עד למקום הפגישה עם מי שהיה צריך להיפגש איתו. מכיוון שהוא אדם שקצת קשה לו עם נסיעות, והוא עלול לקבל בחילות בקלות, הוא נכנס לחנות כדי לקנות לעצמו חבילת מסטיקים בדולר וחצי, כי זה עוזר לו.
ברגע שהוא נכנס לחנות, אומר לו המוכר: שמע, אתה לא מבין מה אני מציע לך! יש לי פה תיק טיולים משוכלל ומיוחד, עם מספר תאים כזה וכזה, עם קיבולת כזו וכזו, עם התאמה ממש מיוחדת לנשיאת שק"ש ואוהל, וכו' וכו'. והכל יוצא במחיר מיוחד - שהוא הרבה פחות מחצי מהמחיר שהיה לתיק כזה בארץ (אם בכלל היה מוצא תיק מספיק משוכלל...).
חושב האיש לעצמו: הרי הבן שלי הוא טיילן גדול, ובעוד קרוב לשנה הוא מסיים את הצבא. בטח הוא ירצה לעשות את שביל ישראל עם חברים, והתיק הזה ממש יתאים לו בתור מתנת שחרור! אולי אקנה את התיק, הרי לא בכל יום וגם לא בכל שנה אני יוצא לטיסת עסקים. איפה אפשר למצוא תיק כזה בארץ, ובטח במחיר כזה.
ממש משמים!
האם כדאי לקנות?
ייתכן, שמבחינת התיק עצמו - באמת זה התיק המושלם, והמתנה האידיאלית לשחרור העתידי של הבן מהצבא. אבל יש כאן צד נוסף לעניין, מבחינת בניית החיים בצורה מתוכננת ובוגרת. עד לאותו רגע, הוא לא תיכנן מעולם לקנות תיק-טיולים, לא תיק משוכלל ולא תיק שאיננו משוכלל. העניין נפל עליו ברגע אחד, ואמנם מתאים לו ומסתדר לו בדיוק לנתונים - אבל בכל אופן, חדש לו, ובעיקר - בלתי מתוכנן.
אז מה? מה רע?
אנחנו חיים בעולם של פרסומות. כתבתי פעם איזו פיסקה (מצורפת בתגובה הבאה) שמתארת, שהמוטו של העולם הכלכלי שאנחנו חיים בו הוא, "צריך פיס בחיים" - גורלות, אקראיות, יד המקרה, הפתעות. כי הוא בנוי על פרסומות שאומרות לך: אתה צריך את זה, ואת זה כדאי לך לקנות, וזוהי העיסקה המשתלמת ביותר עבורך. בעוד שהמוטו הנכון הוא, "צריך סדר בחיים". צריך לדעת מה אני רוצה מעצמי, מה ענייני בחיים ומה תפקידי בעולמי, ומתוך כך לפעול.
ואז, כשבאה אליי אפשרות שלא ציפיתי לה - היא לא "מפילה אותי מהכיסא" והופכת לי את החיים לגמרי. היא מצטרפת לסך הכולל של התפיסה שכבר קיימת לי על הקב"ה, על העולם ועל החיים, ומתוך כך אני מנסה להבין את המסר האלוקי שבהתרחשות הבלתי-צפויה: אני מתייחס לזה מתוך העולם שלי, מתוך התפיסות שלי ומתוך בניין האישיות שקיים אצלי (זה חלק ממה שנקרא "בגרות", דרך אגב. לבנות לעצמי את החיים באופן מסודר ומובנה).
בגלל התרבות בחוץ, קל לנו הרבה יותר עם התפיסה, שדבר חדש שמגיע אלי יכול להיות מבריק, מפתיע, מתאים לי בדיוק. כיוון חדש לחיים, וזה מה שהכי יתאים לי ויקדם אותי כרגע. אבל האמת היא, שעיקר הבניין של החיים לא בא במקרה.
יש גם דברים כאלה, בהחלט. במקרה התגלתה הנורה החשמלית, במקרה התגלתה האנטיביוטיקה.
אבל ההתקדמות בחיים, בניין האישיות הפרטית של כל אחד מאיתנו ואפילו דרך גאולת ישראל והעולם בכלל - לא משם זה נבנה. אלא מתוך הקשר לדברים מסודרים, לאט-לאט, צעד אחר צעד.
לא בקפיצות, שפתאום נראות בד"כ בדיוק מה שטוב ובדיוק הכי מתאימות - שבד"כ, מעצם היותן מקריות, קשה לצפות בדיוק מה תהיינה ההשלכות שלהן, והאם הן באמת מתאימות לנו.
ועוד נקודה ביחס לזה -
לפעמים, עצם העובדה שמשהו הפתיע אותי, שאני בגללו מחדש את התפיסות שלי, מעידה עליהן.
איך פתאום הצליחו להפתיע אותי? איך זה שכ"כ לא ציפיתי למחשבה כזו עד עכשיו?
עד עכשיו היה ברור לי שאסע להודו ואעשה ש"ל, ואולי פתאום אכיר מחר מישהו נפלא ומתוק ואתחתן מיד בסוף י"ב!
זה עצמו, מעיד שהתפיסה שלי על הנושא, כנראה שיש בה נקודות שצריכות השלמה, וצריכות בירור מחדש.
כנראה שהתפיסה שלי בנושא לא מספיק שלמה.
ב"הצלחה רבה ושבת שלום!
נשמח לעדכונים
מצטערת, הייתי צריכה לכתוב בבירור
...
)