דיון על הכתבה על הדתלשי"םכותבי המאמר
שלום רב.
אנו ק. ו-י. שהתראיינו לכתבה באתר, על הדתלשי"ם.
לצערנו, קיבלנו גם תגובות שליליות הנובעות מחוסר הבנת דברינו לאשורם, על כן ראינו צורך להתייחס לנושא כאן.
ראשית נציין, שהמאמר המלא והמנומק מופיע כאן:

http://www.srugim.co.il/165178-סכנה-התופעה-שמאיימת-על-הציונות-הדתית

המאמר שעלה לאתר הנוכחי (ערוץ 7) לא כלל את כל דברינו, על כן אין ביכולתו לשכנע אנשים לשנות את דעתם, המקובלת בציבור, לפיה חזרה בשאלה נובעת רק מתאוות.

נדגיש כמה נקודות:

1) לא טענו שאין אנשים שחוזרים בשאלה מתאוות בלבד, בוודאי שיש כאלה, ייתכן והם הרוב (הקביעה הנחרצת בכתבה לפיה הרוב אינם חוזרים מתאוות נבעה כנראה מטעות מצידנו), אך מה עם המיעוט שכן עוזב משאלות אמונית (בצירוף התאוות, ראו להלן סעיף 2) והרוב הדתי שנשאר ללא השקפת עולם מסודרת (ראו סעיף 3)
2) אותם הנערים שחוזרים בשאלה בגלל שאלות אמנויות, בוודאי שהיה להם גם תאוות שבלעדיהן לא היו חוזרים בשאלה (כי אם אין לדת מגבלות על חייו של הנער, גם אם הוא בטוח שהיא שגויה ב95% הוא לא יעזוב, כי הוא לא מפסיד כלום)
3) התופעה החמורה של אי מתן מענה לשאלות התלמידים בבית הספר, ואי בניית בניין אמוני מסודר ויציב, משפיעה על כולנו, גם על נערים שנשארים דתיים ומרגישים מבוכה בעניינים רבים העולים על סדר היום הציבורי (יחס לנשים, או שאלות מוסריות), דבר שגורם לחוסר ביטחון עצמי ויציבות דתית לכל מי שמחובר מעט לכלי התקשורת ובעל רגשות מוסריים בסיסיים.
כך שגם אם לא היה אף דתל"ש עדיין הנושא הזה זוקק תיקון רב.

נשמח לפתח דיון בנושא, לאחר קריאתכם במאמר המלא, שקישורו מצורף למעלה.
כאחד שלמד ב״ישיבה תיכונית״בעוז ובענווה
שבה כשליש הורידו את הכיפה לאחר תום השנה האחרונה , אני חושב שיש הרבה צדק בטענה שלכם שיש מקומות שבהם לא מספקים תשובות מספקות לשאלות אמוניות . על התיכון שלי אני בהחלט יכול להעיד שזה היה המצב. לדעתי , כמעט לא קיימים דתל״שים שעזבו רק מהסיבה הזאת. אלא בצירוף של נוחות (זה מאד נוח לא לשמור מצוות זו האמת ), כעס על ה׳ בעקבות מסלול חיים שלא עומד בקנה אחד עם הציפיות או אובדן של אדם יקר וכו׳. אלא שכאשר הקשיים הללו התנגשו עם תשובות לא מספקות באמונה, הקשיים הכריעו את המצב ומשם הדרך להידרדרות רוחנית סלולה .
חשוב לי גם לציין שלא רק הפן השכלתני של תשובות טובות לשאלות נוקבות משחק פה תפקיד , אלא גם הרגש . אותי לא חינכו ליראת שמיים ולאהבת ה׳ בישיבה התיכונית . לא היה רגש ולא היה חינוך לקרבת אלוקים לי טוב . ולדעתי זה הדבר היותר חשוב . כי לכולנו לפעמים עולות שאלות קשות (השואה , 3 הנערים , נחשון וקסמן וכו׳). מה מחזיק אותנו ? לדעתי זה החינוך לאהבת תורה ואהבת ה׳ שספגנו בילדות . ולא כולם ספגו את זה .
מקווה שהארתי כאן כמה דברים
מסכיםכותבי המאמר
אם הקושיות היו רק שאלת הרוע בעולם אכן היו פחות דתלשי"ם אך המצב הוא שהנער מרגיש שכמעט הכל מוזר בתורה ובדברי חז"ל
ציינת הרבה נקודות מדויקות לטעמי אני רוצה להוסיף גם שהרבהtajos
פעמים עזיבת אורח החיים הדתי נובעת מתחושות אכזבה של בני ובנות נוער מהתנהגות המבוגרים שאמורים לייצג אותו מבחינתם. חוסר פתיחות בריאה או מסגרתיות חונקת וחוסר קבלה של דעות או דרכים אחרות לעבודת ה' שאינם נוגדים את ההלכה ואת הדרך האורתודוקסית! עלולים לגרום לנוער לזרוק הכל, כי ממילא אין התחשבות בלב שלהם. עבודת ה' קרה בלי חמימות סופה להעלם וחבל מאוד שכך!
עד שבודקים למה יש כל כך הרבה דתל"שיםאריק מהדרום
צריך לחקור למה יש כל כך הרבה דתיים שנשארים דתיים.
מה לגבי אולפנות?אני123
אני בוגרת אולפנא טובה. ורוב הבנות שלמדו איתי לא נראות דתיות כיום... ובאולפנא הן היו נראות יותר "דוסיות" ממני.
האם ענו על שאלות שהתעוררו בכיתה?כותבי המאמר
לגבי אולפנאלב אוהב

כנ"ל אצלנו באולפנא 

והיינו בנות שלא פחדו להתריס שהיה צורך או לשאול

הבעיה לדעתי בכלל אחרת....

כמה אמונת חכמים הבחור או הבחורה ספגו בבית

הייתי עושה מחקר על זה, ברצינות

אני פשוט רואה בחוש- כשיש רב צדיק שמנחה את הבית, לילדים בכלל אין קושיות. אבל כשהבית מפקפק בכל רב שני שפוסק הלכה או מביע דעה אין פלא שהילדים מרגישים כאילו הם גידלו את הרב... 

 

ולגבי שאילת שאלות באמונה וחקירה- ר' נחמן כותב במפורש שלא רק שזה לא מועיל לאמונה, זה אפילו מזיק.

 

אז למה בכל זאת יש שמרגישים שצריך לשאול שאלות ולחקור על מנת להגיע לאמונה? כי זאת בדיוק הבעיה, אדם שמרגיש שיש לו קושיות באמונה נוטה לחשוב שהפיתרון הוא בחקירה. אך בכלל אם מבינים שאמונה זה מעל לטבע חקירה רק תעזור לייצר הרע. הפתרון היחידי זה תפילה ולדבר הרבה עם ה' על הספיקות שיש לך, אה וכמובן התקשרות לצדיק אמת שזה יסוד היסודות. (רק חבל שלפעמים יש נאורים שחושבים שזה פרימיטבי ומחפשים סיבות מדעיות....) 

 

 

 

 

כ"כ לא מסכימה!!אנונימי (3)
יש אנשים שכליים בעולם, שאמונה רגשית לא מחזיקה אצלם.
הם לא יכולים להאמין בדבר שיש בו כ"כ הרבה סתירות.
איך אפשר להגיד שחקירה אמונית היא מזיקה?? שזו נאורות וטפשות??
רמב"ם, ריה"ל ורס"ג לא עסקו בחקירה??
לא אמרתי שזו נאורות!...לב אוהב

אמרתי שיש אנשים נאורים שמזלזלים בדרכים הפשוטות להגיע לקב"ה.

חקירה זה לא מומלץ, זה דבר חכם מאוד אבל לא מומלץ לעשות.

והתגובה שלך הייתה יכולה להיות רלוונטית אם היית מגיבה לדעה שלי, אבל זאת לא הדעה שלי!

זאת דעה של ר' נחמן ורבנים גדולים אחרים. את יכולה לסתור אותם? 

עכשיו סתם ככה, גם אני חשבתי ככה כמוך עד שקראתי את ההקדמה בחובת הלבבות לפרק הבעייתי, אם את רוצה באמת לראות עוד צדדים בסוגיה הזו תאמרי לי ואני אפרט את המקור.

 

בימנו כשכבר נחשפו רבים לכפירהכותבי המאמר
אז לא ניתן להתחזק אלא ע"י אמונה על דרך המסורת (וזה לא חקירה, בד"כ חקירה זה על האלוקות).

בכל מקרה, אם יש בחור בעל שאלות שמטרידות אותו, המחנכים והמורים לא הכי עוזרים לו בלשון המעטה... אז את רוצה שעכשיו יאמרו להתפלל לקב"ה? אני לא מתנגד לרעיון, רק הסיכוי שהוא יעשה את זה שואף ל0... ואם הוא למרות זאת מסוגל להתפלל ראוי לו שימצא תשובות מעל דרך הטבע...
לא בדיוק הבנתי...לב אוהב

מה זה אומר על דרך המסורת?

והנקודה שהעלאת אכן בעייתית, ראיתי מקרים של אנשים עם קושיות באמונה, והרבה פעמים אין, העצות האלו לא משפיעות עליהם (אני מדברת על אלו שממש נשמע סותר להם הכל, אני לא מדברת על מקרי משבר באמונה מדי פעם שזה לגטימי)

אבל בכל אופן, אני עדיין מחזיקה בדעה שלי שהיא נשענת על גדולים כמובן- חקירה לא עוזרת אלא רק מזיקה.

 

ושוב ראיתי את זה אצל אנשים שהכרתי, חברות שלי (לצערי) שחזרו בשאלה ולא לכיוון המסורתי... ועוד. וכל אותם האנשים חקרו וחקרו וחקרו, ולא עזר. 

 

יש לך אולי דוגמא לכאלה שחקרו וזה כן עזר?

 

אוף הייתי ממש רוצה לצלם את הדפים מהספר שקראתי הוא מסביר שם כל כך יפה ובצורה כל כך מפורטת למה החקירה רק מזיקה.

יש דברים בגונקדימון
לגמרי^^^עוגי פלצת
ובכלל למה כל כך הרבה חילונים ב"ה מתחזקים
תסביר בבקשהכותבי המאמר
בגדול יש 3 סוגים של דתיים שנשארים דתייםאריק מהדרום
1) זה שמשנתו האמונית פרושה לפניו ויש לו תשובה אמיתית לכל שאלה.

2) אלה שלא מתעניינים כלל בשאלות באמונה ויש להם אמונה תמימה אמיתית.

3) אלה שיש להם שאלות נוקבות באמונה ואין להם תשובות לכל אלה ובכל זאת נשארים דתיים.

אם כך, אנחנו חיים בעידן האינטרנט והצפת המידע, מה שמקטין מאוד את שני הסוגים הראשונים באופן טבעי, אני נכנס ליוטיוב כדי לשמוע הרצאות בכלכלה ופתאום קופצים לי סרטונים ממומנים של מיסיונרים, מה בשלב מסוים אני לא אשאל את עצמי "אולי בכל זאת הנצרות צודקת?" אני נפגש איתם כל הזמן.

אז צריך לחפש תשובות גדולות לשאלות גדולות, ואיפה תמצא אותם? כשרוצים למצוא תשובות לשאלות גדולות מחפשים דבר ראשון באקדמיה, כי הרבנים עסוקים בכל מיני תנורים שאחרי המוות וכמה מתוק זה דף גמרא, אחרי כתה ט הדברים האלה כבר לא מרגשים יותר מידי.

יותר מזה, התנך, ספר הספרים! כמה רבנים גדולים היום קראו לעומק את חבקוק? כמה את יואל? מלאכי? דברי הימים? יש חילול השם נוראי שרבנים גדולים לא יודעים תנך ואפשר להתקיל אותם בקלות, כמה רבנים גדולים התעמתו עם שאלת הרוע בעולם כמו שהתמודד איתה איוב, כמה מהם קראו את כל ספר איוב? היום אם אתה רוצה שיעורים בתנך ברמה גבוהה אתה חייב ללכת לאקדמיה ולא לרבנים כי הרבנים עסוקים בהלכות נ"ט בר נ"ט.

מערכת החינוך הדת"לית נשארת שאננה לנוכח העובדה שבניה שואלים שאלות גדולות, היא דוחה אותם בקש בחצאי בדיחות או בשלילת הלגיטימיות של השאלה "זה אולי לא הגיונך אבל זה הגיוני מאוד" זה משפט מאוד יפה שמחליף את המשפט "רואה את הזקן הארוך והלבן הזה? אז שב בלול ותחזור לתוספות".

אבל זה לא מסתכם רק בזה, בשלב מסוים הדת"ל הולך למסגרות כמו צבא, אקדמיה ועבודה, הוא נתקל גם באנשים חילונים חכמים ומוסריים ממנו ומהרבנים שלו, פרופסורים, מפקדים, מנהלים וחברים, להם יש לויאליות לחוק לפעמים יותר מהרבנים (או לפחות יראת העונש) ויש להם גם מה לומר על אתיקה שמתיישב יותר על הלב מדברי הרב בבית הספר היסודי, הישיבה התיכונית, ההסדר או הגבוהה אז זה מבלבל.

נחזור לענייננו, למה אם כן למרות כל האמור הדת"ל מסוג 3 שהוא כנראה החלק הארי בציבור לא חוזר בשאלה? יש לכך סיבות רבות, הרגל, כבוד להורים, חשש מאיבוד חברים,מה יגידו ועוד אבל לרוב זה פשוט שהבחור התחתן, התמסד, ודואג לחינוך ילדיו שגם יהיו דוסים לתפארת.

להשית את כל עניין החזרה בשאלה על היצר הרע זה דבר שטחי ומטופש וגובל בחוסר הבנה בסיסית של נפש הדור, למעשה אין דבר כזה יצר הרע, יש רק יצר שרע לו.
מדבריך אני מבין שאתה מסכים ורואה צורך בלימודי אמונה..כותבי המאמר
אכןאריק מהדרום

ואני חורש לעומק ולרוחב את האפליקציה של מכון מאיר בגלל זה.

אין הרבה אלטרנטיבות לצערי.

אגב, לא ממש פגשתי בציבור הדת"ל את הרבנים שמדברים..אדם כל שהוא

על תנורים שלאחר המוות.

[וגם בציבור החרדי לא נראה לי שזה המסר העיקרי ששומעים].

כן פגשתי רבנים שבקיאים בתנך. [אכן, כנראה שרבים גם אינם בקיאים בתנ"ך].

ונראה לי שאתה מפרגן בצורה מוגזמת מאוד לאקדמיה בתחומים האלה. [בלי קשר להשוואה לעולם התורני].

 

אבל כל זה הערות צדדיות, לעיקר העניין אין לי כוח כרגע להתייחס

זה פשוט נכון.פסידוניתאחרונה


קודם כל , כי יש להם נשמה אלוקית שרוצה קשר חזק עם ה' יתברךי.

שבן לעם ישראל יעזוב את מצוות ה' זה דבר נגד הטבע הרוחני שלו ,ולכן זה מעורר תמיהה, שכנראה לא חינכו אותו נכון.

קראתיאלטלנה
ואם לפני קריאת המאמר עיקר הטענה שלי הייתה הקושי בשמירת מצוות אז לאחר הקריאה אני יכולה להגיד שיש היגיון רב וגם אמת בטענה שלכם. אין ספק שחינוך לאמונה בה יוסברו סוגיות כאלה ואחרות ייגרמו ליותר חיבור והרגשה יותר מבוססת בתור מאמין ולא רק כאיזה משהו מיסטי. (אני רואה את זה אצל חברות שלי שכאילו יש רמה מסויימת של אמונה אבל היא בגדר עירבון מוגבל...כלומר שהמדע/פילוסופיה/תקשורת -בתכל'ס היא הצודקת בסופו של יום)

כמובן שאי אפשר להתעלם מהמימד של הקלות באי שמירת מצוות.(שלא נדבר על להיות "דוסי/ת" שזה ממש ברמת המחוייבות מבחינת לבוש/סגנון חיים/מרחק מגברים/נשים/חברה מעורבת) נוסף על ה''דרישה'' והצפייה מאיתנו כדתיים לאומים להשתלב בכל תחומי החיים-צבא, אוניברסיטה, ממשל ומדע שכיום רוב האוכלוסיה בהם חילונית ומשפיעה על הפרט במידה והוא לא חזק מספיק
שלא נדבר על ההשקפה של ראשיהם-המפקדים/פרופסורים וכו'
קיצור, לא קל
הם לא חוו מעולם קרבת א-לוקים אז מבחינתם זה פרוטוקול קר ומעיקאנונימי (2)

זה שורש העניין לענ"ד

לדעתי המאמר לא בכיוון בכלל. תעשו סקר אצל הדתלשי"ם ותחזרואנונימי (2)

עם תשובות מהשטח. המאמר הוא בכיוון של שאלות של כפירה וכו' שזה ממש לא מעניין את החבר'ה.

ברובד הכי פשוט הם לא עברו חוויה דתית (בין אם כזאת שהבינו אותה (לא בשכל) ובין אם משהו שהיה להם נעים אבל לא ביררו אותו לעצמם)

 

אם הנפש שלו הייתה נהנית מתפילה, מזמורי שבת (בליאנונימי (2)

קשר לשכל, ולימודי אמונה) הייתה לו מוטיווציה פנימית שמושכת אותו

הבעיה היא שאתם צעירים לכתבה כזו ואת הכתבה הזאת היו צריכים לכתוב רבני ישובים או מחנכים בני 50

 

ואי מסכימה לחלוטין!לב אוהב


לא אמרנו שהרוב חזרו בגלל שאלותכותבי המאמר
וגם אלה שחזרו בגלל שאלות לא היו עושים זאת בלי תאווה.. כנראה אתה מחשיב אותם כחוזרים מתאוות וזה לא נכון יש שילוב של שניהם כמו שנכתב במאמר.
אם החוזרים משאלות הם מיעוט לא צריך לטפל בבעיה? מה גם שהראנו במאמר המלא שזה משפיע גם על הנשארים דתיים.
לדעתי זה לא כךכותבי המאמר
העובדה היא שרוב הדתלשי"ם מרגישים חכמים בעיני עצמם מורה על העובדה שלא הסבירו להם כמעט כלום וזה היקל על תאריך היציאה
יפה שהעלתם את העניין~Elad~
כאילו זה ידוע אבל חייבים לשים עליו יותר דגש כדי להעלות את המודעות.. אני חושב שלא רק זה הבעיה אלא גם התאוות כמובן ואי אפשר להגיד שזה יותר או זה פחות.. לפעמים זה רק התאוות, לפעמים זה האמונה בעיקרון ולפעמים שניהם במידה כזו או אחרת
ברור שגם התאוות זה גורםכותבי המאמר
אנו עסקנו בגורם שתמיד מוזנח
יישר כוחכםם~Elad~
תודה רבה! אתה מוזמן לעזור ולהעלותכותבי המאמר
סיבות נוספות שגרמו לחברך לחזור בשאלה.
מצדדים שונים וכו'.
תעשה סקר על איכות התפילה אצל הדת"לים ואח"כ נלך לדתלשי"םאנונימי (2)


אני מבין שבציבור של מתפללים איכותיים אין דתלשים בכלל בכללאריק מהדרום
מעניין.
תפילה איכותית לא עונה על שאלות באמונה...כותבי המאמר
שאלות לדיוןכותבי המאמר
1) מה אחוזי החזרה בשאלה אצלכם?
2) האם במהלך לימודכם היו עולות שאלות לאור דברים מוזרים בגמרא, מבחינה מדעית מוסרית הגיונית וכדומה?
3) האם התלמידים בכיתה הרגישו מבולבלים? נבוכים?
4) האם ענו תשובות על השאלות, תשובות שמתקבלות על הדעת?
מאמר (בע"פ מזיכרוני) שראה"י שלנו אמרנער גבעות מצוי

שהם לא מצאו את החיבור בישיבות או בתפילות. כי מגיל צעיר הם רגילים לתפילות מהירות ועם דיבורים ופלאפונים, זה אמור להישמע הרבה יותר סוער. הרב העביר שמו"ס על האיחורים לתפילות, ופתאום הוא שטף את כל מה שעל הלב שלו, ממש מחלחל. קיצר, הם לא רואים את הטוב האמיתי שבתפילות, בשמחה בקיומן ובקיום שאר המצוות. 

זה נכון אבלכותבי המאמר
בימנו שהבחורים (והמבוגרים) כל כך חשופים למידע של כפירה באינטרנט. למשל מי שכותב ביוטיוב תורה שבעל פה, השתי תוצאות הראשונות , הם של המסיונרים נגד תושב"ע!!! מי שלא מספיק התעמק בדברים האלו בוודאי שיפגע בו. לא יודע אם יחזור בשאלה אך לאט לאט ישארו אצלו עוד שאלות ועוד שאלות עד שיחזור בשאלה.


ידעתי!!סלמון

המוטיב המרכזי הוא תאוות...

 

רק טונות של אמון, אהבה ושמחה יכולים לבלום את הייאוש שמשתלט על נערים/ות, שמנסים תדיר להתקרב לה', ומוצאים בתוכם סתירה גדולה בדמות תאוות. רק להסביר שוב ושוב שזה עיקר המלחמה והתיקון, וזה בסדר, ואתה בסדר no matter what, יתמוך בהם מליפול באותו ייאוש שמוציא אותם החוצה.

 

וביחס למגזר הדתי לאומי: אם לא נעשה סוויטש, ונבהיר לעצמנו שאי אפשר מחד גיסא לטפח בחיים שלנו תרבות מערבית (על כל גווניה: סרטים, ספרים, בילויים וכו') שמושכת את הילדים שלנו לעולם שכולו נוצץ מבחוץ, ומאידך נגיד להם: תכבשו את תאוותיכם. זה לא עובד!

אם גיבורי התרבות של ילדים דתיים ("הם כולא ילדים!"...) הם מסי, האח הגדול, ושאר חדלי אישים (לא מכיר...) - מה הפלא שאחריהם הם נמשכים?

 

אז סור מהרע הנ"ל, עשה טוב בטיפוח האימון העצמי, וה' יעזור.

 

ותפילות זה תמיד טוב...

יש בדבריך צד אמת אך תקרא את הכתבהכותבי המאמר
ותבין מה באמת גורם לבחורים לחזור בשאלה.

בגלל שבוא נניח שבדת היהודית היו שתי מצוות אמונה בגורם עליון ולא תרצח. תמורה לזה מגיעים לגן עדן וכו' וכו'....

אז פשוט שגם למי שהיו שאלות והיה נראה לו מוזר ה"דת" הזו. היה נשאר "דתי". אך כשהדת דורשת ממך הקרבה משמעותית בתחומי החיים.

מתחיל הבחירה חופשית האמיתית. ולכן היווצרות שאלות בלי תשובות בתוספת הפיתוי לעולם החיצוני יוצר את החזרה בשאלה...
מה זה נשאר דתי?שחר אורן

הרי לרצוח ממילא כמעט לא רוצחים ואתה לא יכול להאמין אם אתה רק עושה את זה כביטוח

זו בדיוק הנקודהכותבי המאמר
כיוון שיש טורח בלשמור מצוות זה שומר מבחינה מסוימת על הבחירה החופשית, כי בלי מצוות מעשיות קשות לא היה אכפת לבן אדם להגיר עצמו דתי והיו פחות דתלשי"ם כי לא היו רואים צורך 'לשנות סטטוס' אך כיוון שיש טורח בקיום מצוות יש הרבה שעוזבים אך לאו דווקא שזו הסיבה אלא זה הטריגר אחרי השאלות.
אבל מה הוא היה משנה?שחר אורן


את ההגדרה. אע"פ שאין השלכותכותבי המאמר
כמובן לקחתי מקרה קיצון אך ניתן למתן אותו:
לדוגמא אם היתה רק מצווה אחת להתפלל פעם אחת ביום חמש דקות. מן הסתם יותר אנשים היו מרגישים פחות "צורך" לחזור בשאלה.
שבירת הכלים עליה מדבר הרב קוקמתו"ש
השאלות נעשות גדולות יותר, עמוקות יותר, תובעניות בלי פשרות. רוצים אמת. רוצים להבין למה, לא רק איך. והרבה פעמים, הרבה יותר מדי פעמים, אין לסביבה המשמעותית תשובות מספקות.
מסכים! יש תשובות רבות וחזקות רק הן לא נשמעות.כותבי המאמר
אפיקורוס הוא תלמידו האמיתי של אברהם אבינושפיפול
כי כמו שאברהם אבינו פקפק בעבודה זרה, בגלל שראה את השמש זורחת ושוקעת, כך אפיקורוס אמר על אלי האולימפוס "אם הם מתנהגים כמו בני אדם, אז הם דומים לבני אדם ולכן הם נבראו כמו שנבראו בני האדם"
מה אתה רוצה לומר בכך שפיפול?מתו"ש


הם, "כותבי המאמר" הולכים בעצם נגד אברהם אבינושפיפול

אני מסתמך על המדרש, כמובן, אותו המדרש שכולנו לומדים בגן הילדים, שאברהם הילד יוצא החוצה ומביט בשמיים ורוצה לסגוד לשמש, עד שפתאום השמש שוקעת ואז עולה הירח והוא רוצה לסגוד לירח ואז שוקע הירח ואברהם מבין שלא השמש ולא הירח שולטים בעולם.

 

זו דרכו של אברהם,

הוא לא "האמין" , הוא ערך תצפיות והגיע למסקנות, זה מה שאומר המדרש והמדרש הזה זוכה לחשיבות עצומה ביהדות , ראה ד"ה "אחד היה אברהם" וכד'

 

אבל אותם כותבי מאמר, מי שלא יהיו, רוצים להנחיל אמונה מהסוג ההפוך, כלומר "תחשוב מה שאומרים לך לחשוב" , אילו אברהם אבינו היה הולך בדרכם, אזי הוא היה חושב כמו אבא שלו ובני ארצו והיה עובד עץ ואבן.

לא מבינה מה הקשר ל"תחשוב מה וכו"מתו"ש
וכך או כך, המסקנה שיש אלוהים בגלל שהשמש והירח מתחלפים... לא חשוב. לא נפתח את זה.
אבל כן, זאת לא מסקנה הגיונית.
העולם לא השתנה....גם אברהם אבינו התמודדיועץ טוב
מימי אברהם אבינו ע"ה היו חא מאמינים ,או מאמינים חלשים או כופרים. המבחן הוא אותו דבר.
כל דור והתמודדיותין.
מבלי להאשים את המורים ,הורים סביבה מי שבחר שלא להתמודד ולהניח את התורה והמצוות זה בגלל חולשותי האישיות בלבד!!
ועוד שמאחר וזה קורה בגיל של עצמאות מחשבתית הרי שזאת ויתור עצמי ורופפות.
לא התורה והמצוות הם הפגומים חלילה.
האחריות היא רק של ההולכים בשאלה...שישובו במהרה ,אמן.
ע"פ התגובה הזו, אתה מוזמן לקרוא את הכתבה.כותבי המאמר
ואני יסבירכותבי המאמר
בוא נניח לשם הדוג'
שבדת היהודית היו שתי מצוות: אמונה בגורם עליון ולא תרצח. תמורה לזה מגיעים לגן עדן וכו' וכו'....

אז פשוט שגם למי שהיו שאלות והיה נראה לו מוזר הרבה חלקים מה"דת" הזו. היה נשאר "דתי". אך כשהדת דורשת ממך הקרבה משמעותית בתחומי החיים.

פה מתחיל הבחירה חופשית האמיתית. ולכן היווצרות שאלות בלי תשובות ראויות בתוספת הפיתוי לעולם החיצוני יוצר את החזרה בשאלה...

25℅-30℅ תלוי לפי איזה סקר...
העולם כן השתנה.מתו"ש
ה' לא מדבר עם אף אחד. להפך, בתקופה הזאת הוא מסתיר את פניו.
איזו סיבה רציונאלית יכולה לאשר להשלכות כ"כ רציניות על החיים (כלומר, להיות דתי) כשאין תשובות מספקות על שאלות רבות? שאלות כמו - מי אמר שיש אלוהים? מי אמר שדווקא האלוהים שלנו הוא האלוהים בו צריך להאמין? גם אם יש אלוהים, למה צריך לשמור את התורה? ועוד רבות וטובות. ביה"ס וההורים לא מחלקים על זה תשובות עמוקות הרבה מאד פעמים - כי אין להם את הידע. גם הם, כמוך, בחרו באמונה עיוורת. יש מי שרוצה לדעת למה הוא עושה מה שהוא עושה, ולא מסוגל להתפשר על תשובה של "ככה. כי ככה ה' אמר" כשיש על זה כ"כ הרבה שאלות. זה לא הופך אף אחד לכופר או לעצלן.
מה פתאום מתאוות?שפיפול
מספיק שרואים כמה רבנים שלא מבינים כלום משום דבר.
אבל המאמר המפגר בסרוגים גם קבע שהאינטרנט אשם, אז אם כבר מדברים שטויות , אפשר להגיד הכל.
קצת בעיה להתייחס עניינית לטיעונים שנאמרו בלי הסבר/בסיס כלשהוכותבי המאמר
אבל אעכ"פ,
לך יש ספק. לנו יש וודאי.
ראינו בעינינו ולא אחר, כמה וכמה בחורים שהתלקלו בגלל שכמעט כל הדברים בחז"ל ובתורה נראו להם תמוהים. ואני יצטט מאתר סרוגים תגובה שכתבנו למפלגה לכפייה חילונית, אור שמה.
"חברים שלי חזרו בשאלה, בין היתר, כי הם לא הכירו את התלמוד וכלליו לאשורו.
הם חשבו שאגדות חז"ל הן כפשוטו כולל כל הדברים המוזרים (אפשר להוכיח חד משמעית שהן משלים בלבד, מתוך הגמרא). חשבו שדרשות חז"ל הנראות מוזרות הן פשוטו של מקרא (אעפ שכל הקדמונים כתבו שהן אסמכתאות. וזה מוכח חד משמעית מהגמרא שלדרשות קדמה הסברא וההגיון).
הם חשבו שחז"ל לא יכולים לטעות במדע ולכן כששמעו באתרי כפירה שיש טעויות מדעיות (כינה נוצרת מזיעה לדוגמא) הם הזדזעו, ואמונתם התערערה.
הם חשבו שההלכות שחז"ל עוסקים אמורות להיות תמיד רלוונטיות (למרות שבירושלמי כתוב לא כך).
ועוד שקרים אותם הם ראו באתרים השונים.
נער שאינו מתמצא בנושאים אלה יפול בפח בקלות, הרי מי בכלל מכיר את הוכחת המהר"ל (החד משמעית, מתוך הגמרא) לכך שאגדות חז"ל הן לא כפשוטו? כל הילדות גדלים על כך שהכל כפשוטו ואז נפגשים באתר שמזלזל בזה ומראה את הטיפשות באמונה באגדות חז"ל, דחליל במיטבו, והנערים התמימים אוכלים את כל השקרים של המטיפים האתאיסטים בדיוק כפי שיש חילונים שאוכלים את השקרים של המטיפים הדתיים." עכ"ד.
במידה ותעיר הערות ענייניות יותר נוכל להתחיל להתדיין בהמשך.
תודה על הקריאה.
הרבנים טוענים שאגדות חז"ל הן כפשוטושפיפול

אולי לא כל הרבנים, אבל רובם.

 

לכן הבעיה שלכם היא הרבנים וזו הבעיה האמיתית לא האתרים שנלחמים בצדק נגד הדת שממנה רבנים שאפילו לשיטתכם לא מבינים ביהדות.

 

והבעיה היא גם אתם בעצמכם, שאתם מרדדים את המורכבות הדתית לרמה עלובה של "אמונה" או "כפירה", כאילו מדובר במשחק בין שתי קבוצות כדורגל.

 

למעשה, מתוך דברכם עולה כי אילו באמת הייתם רוצים בהעלאת קרנה של היהדות הייתם תומכים באתרים כמו "אור" שכן אתרים אלו , מרחיקים אנשים מיהדות , שלפי טענתכם היא בכלל מסולפת.

 

תודה על הקריאה

אכן. אפשר להסכים לרובכותבי המאמר
הכפירה באה כדי לזקק את מושגי האמונה שלנו ולעשותם אמיתיים יותר.
אני לא חושב שרוב הרבנים אומרים שהאגדות הן כפשוטו במיוחד לאור העובדה שרוב ככל גדולי הדורות ראו אותן כמשלים ביניהם הרמב"ם (שאמר שמי שטוען שהאגדות הן כפשוטן מבזה את התורה ) הריטב"א המהר"ל הרשב"א ועוד רבים.
המהר"ל מוכיח חד משמעית שהאגדות אינן שכפשוטן מהגמרא במסכת יומא שמספרת סיפור שנראה קצת מוזר ואומרת איך קוראים לאנשים עליהם מסופר בסיפור ועונה מה שעונה ואז שואלת מה אכפת לי מהשמות שלהם? ועונה "שלא תאמר משל היה" מוכח מכאן שכל פעם שהגמרא מספרת משהו מוזר היא מניחה שאנחנו נדע שזה משל.
מעניין אותי אם יש רב שטוען שזה כפשוטם...אנונימי (4)
רבנים חרדים רבים טוענים שכל האגדות אמתשפיפול
אני יודע זאת לבטח.
אם מישהו מתעניין, אפשר לבדוק אם בישיבות בליגת העל, מציגים זאת כך.
והאם אתר זה מה שיפיל את האמונה???לב אוהב

"שכמעט כל הדברים בחז"ל ובתורה נראו להם תמוהים"- זה בדיוק העניין! 

אנשים כאלה בודקים את הדברים של חז"ל אבל לא בוטחים או מאמינים במי שאמר אותם. 

 

ובאמת באמונה יש הרבה דברים בלי הגיון, מי שמחפש רק הגיון בכל דבר כנראה ששורש היהדות שלו לא טהור. 

אמונה טהורה באה מהבית! מהדברים הפשוטים שנבנים מגיל קטן, שילד רואה שיש הערכה עצומה לתלמידי חכמים, הערכה לקריאת תהילים, את אמא שלו מתפללת בדביקות, את האהבה למצוות ועוד ועוד. 

פשוט שאתר יכול להפיל את האנוץאנונימי (4)
האמונה*אנונימי (4)
אתה מתכוון שאמונה שייכת לטיפשיםשפיפול
זה נכון, אבל זו לא כל התמונה
ר' נחמן אמר ש...לב אוהב

בסוף האמונה תמצא אצל הפשוטים ושהדברים הפשוטים שנשים, עבדים ועמי ארצות עושים זה מה שיחזיק. (קריאת תהילים, תמימות וכו')

אני אומרת את זה בצורה ממש לא מדוייקת, אז מחילה מראש. 

סיכום וחשיבות דוגמה אישיתא.ב.ו
אני חושב שאפשר לסכם את הגורמים לאמונה לפי התגובות כאן ככה:
-שכל
-רגש
-פעם היה גם התגלות ישירה (נבואה, ניסים גלויים), אבל לצערנו זה כמעט לא רלוונטי היום.

בגורם השכלי אפשר לחלק ל:
-לוגיקה פילוסופית (על דרך הרמבם)
-חקירה היסטורית (מסורת נכלל בזה, על דרך הכוזרי)
-תורה ומגדע (אש התורה לדוגמה, למי שמכיר את שיטתם)

בגורם הרגשי:
-דוגמה אישית של "מייצגים התורה" (ההורים נמצאים כאן אפילו לפני הרבנים)
-חוויה "דתית"
-תאוות

כפי שדובר פה, הסיבות לחזרה בשאלה וחזרה בתושבה הם מעורבות ונורא קשה להגיד מה הוא הגורם המרכזי. ועוד, שזה משתנה מיהודי ליהודי ובאותו יהודי עצמו משתנה בתקופות חייו. לכן, אנחנו צריכים לדאוג לכל הגורמים ביחד!

בעניין השכלי, כבר הסכימו כאן הרבה על חשיבותו ושצריך ללמוד וללמד! אבל, בגורם רגשי אנחנו ממש וכמעט לא שמים לב. ראשית כל, דוגמה אישית - איך אפשר לדבר שכלי על חשיבות מצוות שאנחנו בעצמנו משדרים חוסר רצון לקיימן?! להתפלל ובמקביל לבדוק מיילים, ללמוד תורה רק בשיעורים פה ושם, אבל בלי קביעות כאילו זה פחות חשוב מעבודה, שבת בלי חוייה אמתית של רוחניות וחירות וכן על זה הדרך. החוויה שהילד ראה בהורים ומורים ושהוא עבר בעצמו חודר פנימה לילדינו ובונה את אישיותו. בסופו של דבר, השכל הוא דבר חיצוני, אבל הרגש הוא פינימי, אישי. ( עיין בהרחבה על זה בספר בנחת רוח, רב זאב קרוב). לפעמים רואים יהודים שעדיין לא מצאו תשובה לכל השאלות, אבל ממשיכים בחיפוש. ובאמת, יש שאלות שאי אפשר להוכיח ב100% ותמיד יהיה צד קטן של ספק. אין להם אמונה עיוורת, כי הם ממש מחפשים.

לכן, אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג כן לשאלות השכליות, אבל ממש דחוף לטפל באורח החיים שלנו כיהודים כדי לשדר לילדינו שתורה היא תורת חיים, ועל בסיס זה (רוב הפעמים בתת מודע) שיחפשו תשובות אמיתיות (ושניהיה מוכנים לענות).
מדהים אע"פ שניתן להתכווח על האחוזים בין הגורמים.אנונימי (4)
תכתוב את זה לרשות הדיבור חח(עולם קטן)
הרעיון הכללי הוא לא שלי - לקחתי מהספר זל הרב זאב קרובא.ב.ו
הספר נקרא בנחת רוח. ממולץ בחום למי שרוצה ללמוד חינוך - הורים חדשים או וותיקים, אנשי חינוך וכל מי שהנושא חשוב לו (סך הכל, כל יהודי) . אגב, הרב שלי אמר שהדבר הראשון שצריכים ללמוד אחרי החתונה הוא חינוך ילדים.
קראתם את המאמר של הרב ריינוס?אנונימי (4)
איזה מאמר? שים פה קישור.א.ב.ו
הוא מעלה טענה שונה לחלוטיןעוד סתם אחד

שלמעשה מנוגדת לדברים שבמאמרכם... המחשבה כאילו שאלות אמוניות ופילוסופיות ייפתרו על ידי זה שיהיה יחס חם ואוהב מצד הר"מ - לא מבטאת הערכה גדולה במיוחד לחוזקן ומשמעותן של השאלות האמוניות, או לאינטליגנציה של השואלים אותן... 

למה...סיעתא דשמייא1

...במעשה העגל השם סלח כאשר העניין הוא עבודה זרה ממש במזיד

ואילו בעניין המרגלים שזה לשון הרע לכאורה ועוד שהם עשו תשובה השם לא סלח?

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

כמו שנאמר "אל נורא עלילה".

כי מאסו בארץ ישראל שזה חמוריותרקעלעברימבאר
שנאמר "וימאסו בארץ חמדה" על חטא המרגלים. בתהילים.

כל התורה מבוססת על ברית האבות על הארץ. וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, לפי הגמרא

הם עשו תשובה…..סיעתא דשמייא1

… ועבודה זרה בזדון יותר חמור.

יותר מזה לא כולם מסרו את האינפורמציה. היה כנראה דובר שדבר בשם הקבוצה. הוא גם היה צמוד לשאלות שהנחה אותם משה בצאתם למשימה.

רק כלב קפץ בראש עם דעה אישית

"עֹלָה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ”

כמו שהזכרתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

לא עשו תשובה, חטא המעפיליםקעלעברימבאר
היה עדות לכך שתשובתם לא שלמה.

חוץ מזה זה פעם יחידה שה' נשבע על דבר רע. הוא נשבע שהדור לא יכנס לארץ אלא יהיו 40 שנה.


שבועה של ה' לא יכולה להתבטל ולא משנה מה יעשו. זה הקטע של שבועה וברית של ה', שהיא קיימת ללא תנאי

כי בני ישראל הספיקו להכעיס את ה' כמה וכמה פעמיםshaulreznik
העונש שקיבלו, הוא עונש מצטבר. 
אז למה בקורח ה' מקשיב לתפילת משה?קעלעברימבאר
המרגלים טענו שלאקעלעברימבאר
יצליחו לכבוש את הארץ, למרות שה' הבטיח בנבואה שיצליחו. אז הם כפרו בנבואת משה.

עד אנא לא יאמינו בכל האותות אשר עשיתי בקרבו.


הם גם הוציאו דיבת הארץ, ומתו במגפה המרגלים.


כלב ענה להם כי ידע שהם טוענים שלא יצליחו לכבוש את הארץ ולכפור בנבואה, אז ענה עלו נעלה וירשנו, אם חפץ ה והביא אותנו אל הארץ.

לא מדויק….סיעתא דשמייא1

…" וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר׃ (יח) וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב׃ (יט) וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים׃ (כ) וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׃ שני (כא) וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת׃ (כב) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם׃ (כג) וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים׃ (כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (כה) וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם׃ (כו) וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ׃ (כז) וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ׃ (כח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם׃ (כט) עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן׃ "


עד כאן אינפורמציה בלבד


"ל) וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ׃ "

דיעה אישית.

כנראה הם היו בחילוקי דעות לפני הגעתם והם הסכימו להגיד עובדות בלבד. מי ששבר את ההסכמה זה כלב.

ידוע לי פירוש רש"י לגבי הזכרת העמלקי כדי להפחיד את העם אבל מה ללעשות זה שוב אינפורמציה  ביחד עם החיתי הכנעני היבוסי והאמורי.

אני כל  שנה עד יום מותי אדבק בגרסה הזאת כי זה עובדה.

לגרסה שלך ושל רובם ככולם לא תואמת לעובדות היא רק משרתת דעות פוליטיות עכשוויות.

אינך מבין פסוקים פשוטיםהסטורי
פסוק כ"ח אינו אינפורמציה, אלא הבעת דעה אישית שגורמת מורך לב.
אין כזה איסור להביע דעה אישית, יש איסורקעלעברימבאר
לכפור בנבואה שהבטיחה שנוכל לכבוש.

ויש איסור להחטיא את העם באופן אקטיבי על ידי מורך לב. ולזה הם התכוונו. דעתם לא היתה תמימה ובשוגג החטיאו את העם, אלא בזדון


(וכמובן יש מי שסובר שהם שיקרו בנוסף, או גנבו דעת כשהדגישו רק דברים רעים בדיבת הארץ)

הגבתי להודעה ספציפית, לא כתבתי שיש איסורהסטורי

אם כי בהחלט אסור לירוא במלחמה ואסור להחטיא בלירוא במלחמה.

 

ויש להוסיף, שרמב"ן במקום אכן כותב ש"רשעם במילת אפס". כלומר שעד שם נתנו אינפורמציה ואין לבוא על זה בטענות, ברגע שנכנסים לחוו"ד שם מתגלה רשעתם.

גם אם היו נותנים חוות דעת תמימהקעלעברימבאר
מקסימום היו חוטאים בשגגה.

חטאם או שהתכוונו להטיל מורא בציבור, או שכפרו בנבואת ה' שהבטיח שנוכל לרשת את הארץ. או ששיקרו או גנבו דעת. או שלושתם.

מחלוקת הרמב"ן והסטוריאחרונה
באופן כללי יש לעיין בגדר איסור "לפני עיוור"קעלעברימבאר
האם זה רק כשמתכוון להחטיא, או שמתכוון לומר להנאתו אבל יודע שזה יגרום החטאה כ"פסיק רישא".

ואם רק מסופק שזה יחטיא ולא מתכוון?


בכל מקרה ברור מהפשט שהם התכוונו להטיל מורך בעם, עובדה שכלב התערב מייד ואמר עלה נעלה. וגם מהמשך דבריהם "לא נןכל לעלות אל העם, ויציאו דיבת הארץ וכו' "

זה לא הפשט.הפשט הואקעלעברימבאר
שהמרגלים אמרו שלא נוכל לעלות אל העם למרות שה' הבטיח בנבואה שכן נוכל.

עובדה שכלב עונה "אם חפץ בנו ה' והעלה אותנו" "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".


ב. כתוב מפורשות שהמרגלים מתו במגפה "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה" כלומר הם חטאו במשהו. או בכפירה בנבואה, או בשקר על הארץ (האם הארץ אוכלת יושביה? ייתכן שכן כי יש מלריה בביצות בשרון, אבל זה שקר שכל הארץ אוכלת. והאם כל העם הם אנשי מידות או רק מיעוט?), או בהחטאת העם במזיד בכפירה בנבואה בדרכים חלקות, או בשלושתם, או בשנים מהם.


ג. כתוב מפורשות שה' גזר שלא יכנסו הדור לארץ כי הדור חטא "ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' " "עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי" "סלחתי כדבריך" משמע היה חטא. ועוד רבים. עיין בפרשת שלח ופרשת דברים ועקב

מה?ברגוע

אם ה' מראש לא רצה להכניס אותם לארץ הוא היה אומר את זה במפורש, ולא מחפש לזה "תירוץ".

חוץ מזה שאחרי חטא המרגלים ה' רצה להמית את כל העם, ורק בזכות משה זה לא קרה. ככה שבכ"מ רואים שזה חטא מאוד חמור, לפחות כמו חטא העגל.

אתה מתעלם ממהלך השיחה…סיעתא דשמייא1

…  שבא כלב קוטע את דובר המרגלים.

עד אז  לא היתה שום דיבה רעה רק עובדות

בהתאם למה שהנחה אותם משה.

הם לא אחראים לתגובת העם על העובדות ועל דעתו האישית של כלב. בכל מקרה.

תוכניתו של השם מתחילה עוד בפרשת בשלח בא כתוב

"לא נחם דרך ארץ פלישתים". הרי השם יכל לעזור להם לגבור על פלישתים .

הוא אשר אמרתי

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

אתה מתעלם מפסוקים מפורשיםברגוע
לשיטתך למה ה' רצה להשמיד את כל העם אחרי חטא המרגלים?
הוא לא רצה להשמיד. הוא רצה…סיעתא דשמייא1

.. לראות איך יגיב משה.

שוב למה אתה לא מתמודד עם הטקסט הפשוט?

איך אתה מסביר את רצון השם בפרשת בשלח לא להעביר את העם דרך ארץ פלישתים?

טקסט פשוט?ברגוע

"..ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה"  לא כתוב כאן שדור יוצאי מצרים לא יכנסו לארץ.

אתה זה שרוצה לפרש אחרת מפשט הפסוקים גם כאן לגבי הכוונה להמית את כל העם וגם שם לגבי הסיבה למה לא נכנסו מיד לארץ.

"אכנו בדבר". ה' שיקר?קעלעברימבאר

"סלחתי כדברך" אז יש חטא.


"עד אנה ינאצוני"

"אשר נשבעתי באפי" אז יש חרון אף

"ולא אביתם לעלות ותמרו את פי ה' " אז יש המראה

אז למה הם מתו המגפה?קעלעברימבאר
"וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה' "  "ויוציאו את דיבת הארץ אשר תרו אותה"
ה' תיכנן מראש את כל ההיסטוריה כולל החטאים, אבלקעלעברימבאר
זה עניין עמוק אחר.

עיין בזה ברבי צדוק  הכהן מלובלין.


בדברי הארי על בחירה וידיעה.


ובאורות התשובה של הרב קוק בפרק על בחירתו ואי בחירתו של האדם.


לדבריך הקב"ה שיקר כשהבטיח להם שיכנסו לארץ?!הסטורי
בשביל זה אתה מניח המוני הנחות שאינן מוכחות.

ההבנה הפשוטה (שאפשר להעמיק בכל פרט שלה) היא שאכן חטא המרגלים חמור מחטא העגל. ממילא יוצא שהוצאת דיבת הארץ, אכן חמורה מעשיית העגל.

תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

אולי יעניין אותך