דיון על הכתבה על הדתלשי"םכותבי המאמר
שלום רב.
אנו ק. ו-י. שהתראיינו לכתבה באתר, על הדתלשי"ם.
לצערנו, קיבלנו גם תגובות שליליות הנובעות מחוסר הבנת דברינו לאשורם, על כן ראינו צורך להתייחס לנושא כאן.
ראשית נציין, שהמאמר המלא והמנומק מופיע כאן:

http://www.srugim.co.il/165178-סכנה-התופעה-שמאיימת-על-הציונות-הדתית

המאמר שעלה לאתר הנוכחי (ערוץ 7) לא כלל את כל דברינו, על כן אין ביכולתו לשכנע אנשים לשנות את דעתם, המקובלת בציבור, לפיה חזרה בשאלה נובעת רק מתאוות.

נדגיש כמה נקודות:

1) לא טענו שאין אנשים שחוזרים בשאלה מתאוות בלבד, בוודאי שיש כאלה, ייתכן והם הרוב (הקביעה הנחרצת בכתבה לפיה הרוב אינם חוזרים מתאוות נבעה כנראה מטעות מצידנו), אך מה עם המיעוט שכן עוזב משאלות אמונית (בצירוף התאוות, ראו להלן סעיף 2) והרוב הדתי שנשאר ללא השקפת עולם מסודרת (ראו סעיף 3)
2) אותם הנערים שחוזרים בשאלה בגלל שאלות אמנויות, בוודאי שהיה להם גם תאוות שבלעדיהן לא היו חוזרים בשאלה (כי אם אין לדת מגבלות על חייו של הנער, גם אם הוא בטוח שהיא שגויה ב95% הוא לא יעזוב, כי הוא לא מפסיד כלום)
3) התופעה החמורה של אי מתן מענה לשאלות התלמידים בבית הספר, ואי בניית בניין אמוני מסודר ויציב, משפיעה על כולנו, גם על נערים שנשארים דתיים ומרגישים מבוכה בעניינים רבים העולים על סדר היום הציבורי (יחס לנשים, או שאלות מוסריות), דבר שגורם לחוסר ביטחון עצמי ויציבות דתית לכל מי שמחובר מעט לכלי התקשורת ובעל רגשות מוסריים בסיסיים.
כך שגם אם לא היה אף דתל"ש עדיין הנושא הזה זוקק תיקון רב.

נשמח לפתח דיון בנושא, לאחר קריאתכם במאמר המלא, שקישורו מצורף למעלה.
כאחד שלמד ב״ישיבה תיכונית״בעוז ובענווה
שבה כשליש הורידו את הכיפה לאחר תום השנה האחרונה , אני חושב שיש הרבה צדק בטענה שלכם שיש מקומות שבהם לא מספקים תשובות מספקות לשאלות אמוניות . על התיכון שלי אני בהחלט יכול להעיד שזה היה המצב. לדעתי , כמעט לא קיימים דתל״שים שעזבו רק מהסיבה הזאת. אלא בצירוף של נוחות (זה מאד נוח לא לשמור מצוות זו האמת ), כעס על ה׳ בעקבות מסלול חיים שלא עומד בקנה אחד עם הציפיות או אובדן של אדם יקר וכו׳. אלא שכאשר הקשיים הללו התנגשו עם תשובות לא מספקות באמונה, הקשיים הכריעו את המצב ומשם הדרך להידרדרות רוחנית סלולה .
חשוב לי גם לציין שלא רק הפן השכלתני של תשובות טובות לשאלות נוקבות משחק פה תפקיד , אלא גם הרגש . אותי לא חינכו ליראת שמיים ולאהבת ה׳ בישיבה התיכונית . לא היה רגש ולא היה חינוך לקרבת אלוקים לי טוב . ולדעתי זה הדבר היותר חשוב . כי לכולנו לפעמים עולות שאלות קשות (השואה , 3 הנערים , נחשון וקסמן וכו׳). מה מחזיק אותנו ? לדעתי זה החינוך לאהבת תורה ואהבת ה׳ שספגנו בילדות . ולא כולם ספגו את זה .
מקווה שהארתי כאן כמה דברים
מסכיםכותבי המאמר
אם הקושיות היו רק שאלת הרוע בעולם אכן היו פחות דתלשי"ם אך המצב הוא שהנער מרגיש שכמעט הכל מוזר בתורה ובדברי חז"ל
ציינת הרבה נקודות מדויקות לטעמי אני רוצה להוסיף גם שהרבהtajos
פעמים עזיבת אורח החיים הדתי נובעת מתחושות אכזבה של בני ובנות נוער מהתנהגות המבוגרים שאמורים לייצג אותו מבחינתם. חוסר פתיחות בריאה או מסגרתיות חונקת וחוסר קבלה של דעות או דרכים אחרות לעבודת ה' שאינם נוגדים את ההלכה ואת הדרך האורתודוקסית! עלולים לגרום לנוער לזרוק הכל, כי ממילא אין התחשבות בלב שלהם. עבודת ה' קרה בלי חמימות סופה להעלם וחבל מאוד שכך!
עד שבודקים למה יש כל כך הרבה דתל"שיםאריק מהדרום
צריך לחקור למה יש כל כך הרבה דתיים שנשארים דתיים.
מה לגבי אולפנות?אני123
אני בוגרת אולפנא טובה. ורוב הבנות שלמדו איתי לא נראות דתיות כיום... ובאולפנא הן היו נראות יותר "דוסיות" ממני.
האם ענו על שאלות שהתעוררו בכיתה?כותבי המאמר
לגבי אולפנאלב אוהב

כנ"ל אצלנו באולפנא 

והיינו בנות שלא פחדו להתריס שהיה צורך או לשאול

הבעיה לדעתי בכלל אחרת....

כמה אמונת חכמים הבחור או הבחורה ספגו בבית

הייתי עושה מחקר על זה, ברצינות

אני פשוט רואה בחוש- כשיש רב צדיק שמנחה את הבית, לילדים בכלל אין קושיות. אבל כשהבית מפקפק בכל רב שני שפוסק הלכה או מביע דעה אין פלא שהילדים מרגישים כאילו הם גידלו את הרב... 

 

ולגבי שאילת שאלות באמונה וחקירה- ר' נחמן כותב במפורש שלא רק שזה לא מועיל לאמונה, זה אפילו מזיק.

 

אז למה בכל זאת יש שמרגישים שצריך לשאול שאלות ולחקור על מנת להגיע לאמונה? כי זאת בדיוק הבעיה, אדם שמרגיש שיש לו קושיות באמונה נוטה לחשוב שהפיתרון הוא בחקירה. אך בכלל אם מבינים שאמונה זה מעל לטבע חקירה רק תעזור לייצר הרע. הפתרון היחידי זה תפילה ולדבר הרבה עם ה' על הספיקות שיש לך, אה וכמובן התקשרות לצדיק אמת שזה יסוד היסודות. (רק חבל שלפעמים יש נאורים שחושבים שזה פרימיטבי ומחפשים סיבות מדעיות....) 

 

 

 

 

כ"כ לא מסכימה!!אנונימי (3)
יש אנשים שכליים בעולם, שאמונה רגשית לא מחזיקה אצלם.
הם לא יכולים להאמין בדבר שיש בו כ"כ הרבה סתירות.
איך אפשר להגיד שחקירה אמונית היא מזיקה?? שזו נאורות וטפשות??
רמב"ם, ריה"ל ורס"ג לא עסקו בחקירה??
לא אמרתי שזו נאורות!...לב אוהב

אמרתי שיש אנשים נאורים שמזלזלים בדרכים הפשוטות להגיע לקב"ה.

חקירה זה לא מומלץ, זה דבר חכם מאוד אבל לא מומלץ לעשות.

והתגובה שלך הייתה יכולה להיות רלוונטית אם היית מגיבה לדעה שלי, אבל זאת לא הדעה שלי!

זאת דעה של ר' נחמן ורבנים גדולים אחרים. את יכולה לסתור אותם? 

עכשיו סתם ככה, גם אני חשבתי ככה כמוך עד שקראתי את ההקדמה בחובת הלבבות לפרק הבעייתי, אם את רוצה באמת לראות עוד צדדים בסוגיה הזו תאמרי לי ואני אפרט את המקור.

 

בימנו כשכבר נחשפו רבים לכפירהכותבי המאמר
אז לא ניתן להתחזק אלא ע"י אמונה על דרך המסורת (וזה לא חקירה, בד"כ חקירה זה על האלוקות).

בכל מקרה, אם יש בחור בעל שאלות שמטרידות אותו, המחנכים והמורים לא הכי עוזרים לו בלשון המעטה... אז את רוצה שעכשיו יאמרו להתפלל לקב"ה? אני לא מתנגד לרעיון, רק הסיכוי שהוא יעשה את זה שואף ל0... ואם הוא למרות זאת מסוגל להתפלל ראוי לו שימצא תשובות מעל דרך הטבע...
לא בדיוק הבנתי...לב אוהב

מה זה אומר על דרך המסורת?

והנקודה שהעלאת אכן בעייתית, ראיתי מקרים של אנשים עם קושיות באמונה, והרבה פעמים אין, העצות האלו לא משפיעות עליהם (אני מדברת על אלו שממש נשמע סותר להם הכל, אני לא מדברת על מקרי משבר באמונה מדי פעם שזה לגטימי)

אבל בכל אופן, אני עדיין מחזיקה בדעה שלי שהיא נשענת על גדולים כמובן- חקירה לא עוזרת אלא רק מזיקה.

 

ושוב ראיתי את זה אצל אנשים שהכרתי, חברות שלי (לצערי) שחזרו בשאלה ולא לכיוון המסורתי... ועוד. וכל אותם האנשים חקרו וחקרו וחקרו, ולא עזר. 

 

יש לך אולי דוגמא לכאלה שחקרו וזה כן עזר?

 

אוף הייתי ממש רוצה לצלם את הדפים מהספר שקראתי הוא מסביר שם כל כך יפה ובצורה כל כך מפורטת למה החקירה רק מזיקה.

יש דברים בגונקדימון
לגמרי^^^עוגי פלצת
ובכלל למה כל כך הרבה חילונים ב"ה מתחזקים
תסביר בבקשהכותבי המאמר
בגדול יש 3 סוגים של דתיים שנשארים דתייםאריק מהדרום
1) זה שמשנתו האמונית פרושה לפניו ויש לו תשובה אמיתית לכל שאלה.

2) אלה שלא מתעניינים כלל בשאלות באמונה ויש להם אמונה תמימה אמיתית.

3) אלה שיש להם שאלות נוקבות באמונה ואין להם תשובות לכל אלה ובכל זאת נשארים דתיים.

אם כך, אנחנו חיים בעידן האינטרנט והצפת המידע, מה שמקטין מאוד את שני הסוגים הראשונים באופן טבעי, אני נכנס ליוטיוב כדי לשמוע הרצאות בכלכלה ופתאום קופצים לי סרטונים ממומנים של מיסיונרים, מה בשלב מסוים אני לא אשאל את עצמי "אולי בכל זאת הנצרות צודקת?" אני נפגש איתם כל הזמן.

אז צריך לחפש תשובות גדולות לשאלות גדולות, ואיפה תמצא אותם? כשרוצים למצוא תשובות לשאלות גדולות מחפשים דבר ראשון באקדמיה, כי הרבנים עסוקים בכל מיני תנורים שאחרי המוות וכמה מתוק זה דף גמרא, אחרי כתה ט הדברים האלה כבר לא מרגשים יותר מידי.

יותר מזה, התנך, ספר הספרים! כמה רבנים גדולים היום קראו לעומק את חבקוק? כמה את יואל? מלאכי? דברי הימים? יש חילול השם נוראי שרבנים גדולים לא יודעים תנך ואפשר להתקיל אותם בקלות, כמה רבנים גדולים התעמתו עם שאלת הרוע בעולם כמו שהתמודד איתה איוב, כמה מהם קראו את כל ספר איוב? היום אם אתה רוצה שיעורים בתנך ברמה גבוהה אתה חייב ללכת לאקדמיה ולא לרבנים כי הרבנים עסוקים בהלכות נ"ט בר נ"ט.

מערכת החינוך הדת"לית נשארת שאננה לנוכח העובדה שבניה שואלים שאלות גדולות, היא דוחה אותם בקש בחצאי בדיחות או בשלילת הלגיטימיות של השאלה "זה אולי לא הגיונך אבל זה הגיוני מאוד" זה משפט מאוד יפה שמחליף את המשפט "רואה את הזקן הארוך והלבן הזה? אז שב בלול ותחזור לתוספות".

אבל זה לא מסתכם רק בזה, בשלב מסוים הדת"ל הולך למסגרות כמו צבא, אקדמיה ועבודה, הוא נתקל גם באנשים חילונים חכמים ומוסריים ממנו ומהרבנים שלו, פרופסורים, מפקדים, מנהלים וחברים, להם יש לויאליות לחוק לפעמים יותר מהרבנים (או לפחות יראת העונש) ויש להם גם מה לומר על אתיקה שמתיישב יותר על הלב מדברי הרב בבית הספר היסודי, הישיבה התיכונית, ההסדר או הגבוהה אז זה מבלבל.

נחזור לענייננו, למה אם כן למרות כל האמור הדת"ל מסוג 3 שהוא כנראה החלק הארי בציבור לא חוזר בשאלה? יש לכך סיבות רבות, הרגל, כבוד להורים, חשש מאיבוד חברים,מה יגידו ועוד אבל לרוב זה פשוט שהבחור התחתן, התמסד, ודואג לחינוך ילדיו שגם יהיו דוסים לתפארת.

להשית את כל עניין החזרה בשאלה על היצר הרע זה דבר שטחי ומטופש וגובל בחוסר הבנה בסיסית של נפש הדור, למעשה אין דבר כזה יצר הרע, יש רק יצר שרע לו.
מדבריך אני מבין שאתה מסכים ורואה צורך בלימודי אמונה..כותבי המאמר
אכןאריק מהדרום

ואני חורש לעומק ולרוחב את האפליקציה של מכון מאיר בגלל זה.

אין הרבה אלטרנטיבות לצערי.

אגב, לא ממש פגשתי בציבור הדת"ל את הרבנים שמדברים..אדם כל שהוא

על תנורים שלאחר המוות.

[וגם בציבור החרדי לא נראה לי שזה המסר העיקרי ששומעים].

כן פגשתי רבנים שבקיאים בתנך. [אכן, כנראה שרבים גם אינם בקיאים בתנ"ך].

ונראה לי שאתה מפרגן בצורה מוגזמת מאוד לאקדמיה בתחומים האלה. [בלי קשר להשוואה לעולם התורני].

 

אבל כל זה הערות צדדיות, לעיקר העניין אין לי כוח כרגע להתייחס

זה פשוט נכון.פסידוניתאחרונה


קודם כל , כי יש להם נשמה אלוקית שרוצה קשר חזק עם ה' יתברךי.

שבן לעם ישראל יעזוב את מצוות ה' זה דבר נגד הטבע הרוחני שלו ,ולכן זה מעורר תמיהה, שכנראה לא חינכו אותו נכון.

קראתיאלטלנה
ואם לפני קריאת המאמר עיקר הטענה שלי הייתה הקושי בשמירת מצוות אז לאחר הקריאה אני יכולה להגיד שיש היגיון רב וגם אמת בטענה שלכם. אין ספק שחינוך לאמונה בה יוסברו סוגיות כאלה ואחרות ייגרמו ליותר חיבור והרגשה יותר מבוססת בתור מאמין ולא רק כאיזה משהו מיסטי. (אני רואה את זה אצל חברות שלי שכאילו יש רמה מסויימת של אמונה אבל היא בגדר עירבון מוגבל...כלומר שהמדע/פילוסופיה/תקשורת -בתכל'ס היא הצודקת בסופו של יום)

כמובן שאי אפשר להתעלם מהמימד של הקלות באי שמירת מצוות.(שלא נדבר על להיות "דוסי/ת" שזה ממש ברמת המחוייבות מבחינת לבוש/סגנון חיים/מרחק מגברים/נשים/חברה מעורבת) נוסף על ה''דרישה'' והצפייה מאיתנו כדתיים לאומים להשתלב בכל תחומי החיים-צבא, אוניברסיטה, ממשל ומדע שכיום רוב האוכלוסיה בהם חילונית ומשפיעה על הפרט במידה והוא לא חזק מספיק
שלא נדבר על ההשקפה של ראשיהם-המפקדים/פרופסורים וכו'
קיצור, לא קל
הם לא חוו מעולם קרבת א-לוקים אז מבחינתם זה פרוטוקול קר ומעיקאנונימי (2)

זה שורש העניין לענ"ד

לדעתי המאמר לא בכיוון בכלל. תעשו סקר אצל הדתלשי"ם ותחזרואנונימי (2)

עם תשובות מהשטח. המאמר הוא בכיוון של שאלות של כפירה וכו' שזה ממש לא מעניין את החבר'ה.

ברובד הכי פשוט הם לא עברו חוויה דתית (בין אם כזאת שהבינו אותה (לא בשכל) ובין אם משהו שהיה להם נעים אבל לא ביררו אותו לעצמם)

 

אם הנפש שלו הייתה נהנית מתפילה, מזמורי שבת (בליאנונימי (2)

קשר לשכל, ולימודי אמונה) הייתה לו מוטיווציה פנימית שמושכת אותו

הבעיה היא שאתם צעירים לכתבה כזו ואת הכתבה הזאת היו צריכים לכתוב רבני ישובים או מחנכים בני 50

 

ואי מסכימה לחלוטין!לב אוהב


לא אמרנו שהרוב חזרו בגלל שאלותכותבי המאמר
וגם אלה שחזרו בגלל שאלות לא היו עושים זאת בלי תאווה.. כנראה אתה מחשיב אותם כחוזרים מתאוות וזה לא נכון יש שילוב של שניהם כמו שנכתב במאמר.
אם החוזרים משאלות הם מיעוט לא צריך לטפל בבעיה? מה גם שהראנו במאמר המלא שזה משפיע גם על הנשארים דתיים.
לדעתי זה לא כךכותבי המאמר
העובדה היא שרוב הדתלשי"ם מרגישים חכמים בעיני עצמם מורה על העובדה שלא הסבירו להם כמעט כלום וזה היקל על תאריך היציאה
יפה שהעלתם את העניין~Elad~
כאילו זה ידוע אבל חייבים לשים עליו יותר דגש כדי להעלות את המודעות.. אני חושב שלא רק זה הבעיה אלא גם התאוות כמובן ואי אפשר להגיד שזה יותר או זה פחות.. לפעמים זה רק התאוות, לפעמים זה האמונה בעיקרון ולפעמים שניהם במידה כזו או אחרת
ברור שגם התאוות זה גורםכותבי המאמר
אנו עסקנו בגורם שתמיד מוזנח
יישר כוחכםם~Elad~
תודה רבה! אתה מוזמן לעזור ולהעלותכותבי המאמר
סיבות נוספות שגרמו לחברך לחזור בשאלה.
מצדדים שונים וכו'.
תעשה סקר על איכות התפילה אצל הדת"לים ואח"כ נלך לדתלשי"םאנונימי (2)


אני מבין שבציבור של מתפללים איכותיים אין דתלשים בכלל בכללאריק מהדרום
מעניין.
תפילה איכותית לא עונה על שאלות באמונה...כותבי המאמר
שאלות לדיוןכותבי המאמר
1) מה אחוזי החזרה בשאלה אצלכם?
2) האם במהלך לימודכם היו עולות שאלות לאור דברים מוזרים בגמרא, מבחינה מדעית מוסרית הגיונית וכדומה?
3) האם התלמידים בכיתה הרגישו מבולבלים? נבוכים?
4) האם ענו תשובות על השאלות, תשובות שמתקבלות על הדעת?
מאמר (בע"פ מזיכרוני) שראה"י שלנו אמרנער גבעות מצוי

שהם לא מצאו את החיבור בישיבות או בתפילות. כי מגיל צעיר הם רגילים לתפילות מהירות ועם דיבורים ופלאפונים, זה אמור להישמע הרבה יותר סוער. הרב העביר שמו"ס על האיחורים לתפילות, ופתאום הוא שטף את כל מה שעל הלב שלו, ממש מחלחל. קיצר, הם לא רואים את הטוב האמיתי שבתפילות, בשמחה בקיומן ובקיום שאר המצוות. 

זה נכון אבלכותבי המאמר
בימנו שהבחורים (והמבוגרים) כל כך חשופים למידע של כפירה באינטרנט. למשל מי שכותב ביוטיוב תורה שבעל פה, השתי תוצאות הראשונות , הם של המסיונרים נגד תושב"ע!!! מי שלא מספיק התעמק בדברים האלו בוודאי שיפגע בו. לא יודע אם יחזור בשאלה אך לאט לאט ישארו אצלו עוד שאלות ועוד שאלות עד שיחזור בשאלה.


ידעתי!!סלמון

המוטיב המרכזי הוא תאוות...

 

רק טונות של אמון, אהבה ושמחה יכולים לבלום את הייאוש שמשתלט על נערים/ות, שמנסים תדיר להתקרב לה', ומוצאים בתוכם סתירה גדולה בדמות תאוות. רק להסביר שוב ושוב שזה עיקר המלחמה והתיקון, וזה בסדר, ואתה בסדר no matter what, יתמוך בהם מליפול באותו ייאוש שמוציא אותם החוצה.

 

וביחס למגזר הדתי לאומי: אם לא נעשה סוויטש, ונבהיר לעצמנו שאי אפשר מחד גיסא לטפח בחיים שלנו תרבות מערבית (על כל גווניה: סרטים, ספרים, בילויים וכו') שמושכת את הילדים שלנו לעולם שכולו נוצץ מבחוץ, ומאידך נגיד להם: תכבשו את תאוותיכם. זה לא עובד!

אם גיבורי התרבות של ילדים דתיים ("הם כולא ילדים!"...) הם מסי, האח הגדול, ושאר חדלי אישים (לא מכיר...) - מה הפלא שאחריהם הם נמשכים?

 

אז סור מהרע הנ"ל, עשה טוב בטיפוח האימון העצמי, וה' יעזור.

 

ותפילות זה תמיד טוב...

יש בדבריך צד אמת אך תקרא את הכתבהכותבי המאמר
ותבין מה באמת גורם לבחורים לחזור בשאלה.

בגלל שבוא נניח שבדת היהודית היו שתי מצוות אמונה בגורם עליון ולא תרצח. תמורה לזה מגיעים לגן עדן וכו' וכו'....

אז פשוט שגם למי שהיו שאלות והיה נראה לו מוזר ה"דת" הזו. היה נשאר "דתי". אך כשהדת דורשת ממך הקרבה משמעותית בתחומי החיים.

מתחיל הבחירה חופשית האמיתית. ולכן היווצרות שאלות בלי תשובות בתוספת הפיתוי לעולם החיצוני יוצר את החזרה בשאלה...
מה זה נשאר דתי?שחר אורן

הרי לרצוח ממילא כמעט לא רוצחים ואתה לא יכול להאמין אם אתה רק עושה את זה כביטוח

זו בדיוק הנקודהכותבי המאמר
כיוון שיש טורח בלשמור מצוות זה שומר מבחינה מסוימת על הבחירה החופשית, כי בלי מצוות מעשיות קשות לא היה אכפת לבן אדם להגיר עצמו דתי והיו פחות דתלשי"ם כי לא היו רואים צורך 'לשנות סטטוס' אך כיוון שיש טורח בקיום מצוות יש הרבה שעוזבים אך לאו דווקא שזו הסיבה אלא זה הטריגר אחרי השאלות.
אבל מה הוא היה משנה?שחר אורן


את ההגדרה. אע"פ שאין השלכותכותבי המאמר
כמובן לקחתי מקרה קיצון אך ניתן למתן אותו:
לדוגמא אם היתה רק מצווה אחת להתפלל פעם אחת ביום חמש דקות. מן הסתם יותר אנשים היו מרגישים פחות "צורך" לחזור בשאלה.
שבירת הכלים עליה מדבר הרב קוקמתו"ש
השאלות נעשות גדולות יותר, עמוקות יותר, תובעניות בלי פשרות. רוצים אמת. רוצים להבין למה, לא רק איך. והרבה פעמים, הרבה יותר מדי פעמים, אין לסביבה המשמעותית תשובות מספקות.
מסכים! יש תשובות רבות וחזקות רק הן לא נשמעות.כותבי המאמר
אפיקורוס הוא תלמידו האמיתי של אברהם אבינושפיפול
כי כמו שאברהם אבינו פקפק בעבודה זרה, בגלל שראה את השמש זורחת ושוקעת, כך אפיקורוס אמר על אלי האולימפוס "אם הם מתנהגים כמו בני אדם, אז הם דומים לבני אדם ולכן הם נבראו כמו שנבראו בני האדם"
מה אתה רוצה לומר בכך שפיפול?מתו"ש


הם, "כותבי המאמר" הולכים בעצם נגד אברהם אבינושפיפול

אני מסתמך על המדרש, כמובן, אותו המדרש שכולנו לומדים בגן הילדים, שאברהם הילד יוצא החוצה ומביט בשמיים ורוצה לסגוד לשמש, עד שפתאום השמש שוקעת ואז עולה הירח והוא רוצה לסגוד לירח ואז שוקע הירח ואברהם מבין שלא השמש ולא הירח שולטים בעולם.

 

זו דרכו של אברהם,

הוא לא "האמין" , הוא ערך תצפיות והגיע למסקנות, זה מה שאומר המדרש והמדרש הזה זוכה לחשיבות עצומה ביהדות , ראה ד"ה "אחד היה אברהם" וכד'

 

אבל אותם כותבי מאמר, מי שלא יהיו, רוצים להנחיל אמונה מהסוג ההפוך, כלומר "תחשוב מה שאומרים לך לחשוב" , אילו אברהם אבינו היה הולך בדרכם, אזי הוא היה חושב כמו אבא שלו ובני ארצו והיה עובד עץ ואבן.

לא מבינה מה הקשר ל"תחשוב מה וכו"מתו"ש
וכך או כך, המסקנה שיש אלוהים בגלל שהשמש והירח מתחלפים... לא חשוב. לא נפתח את זה.
אבל כן, זאת לא מסקנה הגיונית.
העולם לא השתנה....גם אברהם אבינו התמודדיועץ טוב
מימי אברהם אבינו ע"ה היו חא מאמינים ,או מאמינים חלשים או כופרים. המבחן הוא אותו דבר.
כל דור והתמודדיותין.
מבלי להאשים את המורים ,הורים סביבה מי שבחר שלא להתמודד ולהניח את התורה והמצוות זה בגלל חולשותי האישיות בלבד!!
ועוד שמאחר וזה קורה בגיל של עצמאות מחשבתית הרי שזאת ויתור עצמי ורופפות.
לא התורה והמצוות הם הפגומים חלילה.
האחריות היא רק של ההולכים בשאלה...שישובו במהרה ,אמן.
ע"פ התגובה הזו, אתה מוזמן לקרוא את הכתבה.כותבי המאמר
ואני יסבירכותבי המאמר
בוא נניח לשם הדוג'
שבדת היהודית היו שתי מצוות: אמונה בגורם עליון ולא תרצח. תמורה לזה מגיעים לגן עדן וכו' וכו'....

אז פשוט שגם למי שהיו שאלות והיה נראה לו מוזר הרבה חלקים מה"דת" הזו. היה נשאר "דתי". אך כשהדת דורשת ממך הקרבה משמעותית בתחומי החיים.

פה מתחיל הבחירה חופשית האמיתית. ולכן היווצרות שאלות בלי תשובות ראויות בתוספת הפיתוי לעולם החיצוני יוצר את החזרה בשאלה...

25℅-30℅ תלוי לפי איזה סקר...
העולם כן השתנה.מתו"ש
ה' לא מדבר עם אף אחד. להפך, בתקופה הזאת הוא מסתיר את פניו.
איזו סיבה רציונאלית יכולה לאשר להשלכות כ"כ רציניות על החיים (כלומר, להיות דתי) כשאין תשובות מספקות על שאלות רבות? שאלות כמו - מי אמר שיש אלוהים? מי אמר שדווקא האלוהים שלנו הוא האלוהים בו צריך להאמין? גם אם יש אלוהים, למה צריך לשמור את התורה? ועוד רבות וטובות. ביה"ס וההורים לא מחלקים על זה תשובות עמוקות הרבה מאד פעמים - כי אין להם את הידע. גם הם, כמוך, בחרו באמונה עיוורת. יש מי שרוצה לדעת למה הוא עושה מה שהוא עושה, ולא מסוגל להתפשר על תשובה של "ככה. כי ככה ה' אמר" כשיש על זה כ"כ הרבה שאלות. זה לא הופך אף אחד לכופר או לעצלן.
מה פתאום מתאוות?שפיפול
מספיק שרואים כמה רבנים שלא מבינים כלום משום דבר.
אבל המאמר המפגר בסרוגים גם קבע שהאינטרנט אשם, אז אם כבר מדברים שטויות , אפשר להגיד הכל.
קצת בעיה להתייחס עניינית לטיעונים שנאמרו בלי הסבר/בסיס כלשהוכותבי המאמר
אבל אעכ"פ,
לך יש ספק. לנו יש וודאי.
ראינו בעינינו ולא אחר, כמה וכמה בחורים שהתלקלו בגלל שכמעט כל הדברים בחז"ל ובתורה נראו להם תמוהים. ואני יצטט מאתר סרוגים תגובה שכתבנו למפלגה לכפייה חילונית, אור שמה.
"חברים שלי חזרו בשאלה, בין היתר, כי הם לא הכירו את התלמוד וכלליו לאשורו.
הם חשבו שאגדות חז"ל הן כפשוטו כולל כל הדברים המוזרים (אפשר להוכיח חד משמעית שהן משלים בלבד, מתוך הגמרא). חשבו שדרשות חז"ל הנראות מוזרות הן פשוטו של מקרא (אעפ שכל הקדמונים כתבו שהן אסמכתאות. וזה מוכח חד משמעית מהגמרא שלדרשות קדמה הסברא וההגיון).
הם חשבו שחז"ל לא יכולים לטעות במדע ולכן כששמעו באתרי כפירה שיש טעויות מדעיות (כינה נוצרת מזיעה לדוגמא) הם הזדזעו, ואמונתם התערערה.
הם חשבו שההלכות שחז"ל עוסקים אמורות להיות תמיד רלוונטיות (למרות שבירושלמי כתוב לא כך).
ועוד שקרים אותם הם ראו באתרים השונים.
נער שאינו מתמצא בנושאים אלה יפול בפח בקלות, הרי מי בכלל מכיר את הוכחת המהר"ל (החד משמעית, מתוך הגמרא) לכך שאגדות חז"ל הן לא כפשוטו? כל הילדות גדלים על כך שהכל כפשוטו ואז נפגשים באתר שמזלזל בזה ומראה את הטיפשות באמונה באגדות חז"ל, דחליל במיטבו, והנערים התמימים אוכלים את כל השקרים של המטיפים האתאיסטים בדיוק כפי שיש חילונים שאוכלים את השקרים של המטיפים הדתיים." עכ"ד.
במידה ותעיר הערות ענייניות יותר נוכל להתחיל להתדיין בהמשך.
תודה על הקריאה.
הרבנים טוענים שאגדות חז"ל הן כפשוטושפיפול

אולי לא כל הרבנים, אבל רובם.

 

לכן הבעיה שלכם היא הרבנים וזו הבעיה האמיתית לא האתרים שנלחמים בצדק נגד הדת שממנה רבנים שאפילו לשיטתכם לא מבינים ביהדות.

 

והבעיה היא גם אתם בעצמכם, שאתם מרדדים את המורכבות הדתית לרמה עלובה של "אמונה" או "כפירה", כאילו מדובר במשחק בין שתי קבוצות כדורגל.

 

למעשה, מתוך דברכם עולה כי אילו באמת הייתם רוצים בהעלאת קרנה של היהדות הייתם תומכים באתרים כמו "אור" שכן אתרים אלו , מרחיקים אנשים מיהדות , שלפי טענתכם היא בכלל מסולפת.

 

תודה על הקריאה

אכן. אפשר להסכים לרובכותבי המאמר
הכפירה באה כדי לזקק את מושגי האמונה שלנו ולעשותם אמיתיים יותר.
אני לא חושב שרוב הרבנים אומרים שהאגדות הן כפשוטו במיוחד לאור העובדה שרוב ככל גדולי הדורות ראו אותן כמשלים ביניהם הרמב"ם (שאמר שמי שטוען שהאגדות הן כפשוטן מבזה את התורה ) הריטב"א המהר"ל הרשב"א ועוד רבים.
המהר"ל מוכיח חד משמעית שהאגדות אינן שכפשוטן מהגמרא במסכת יומא שמספרת סיפור שנראה קצת מוזר ואומרת איך קוראים לאנשים עליהם מסופר בסיפור ועונה מה שעונה ואז שואלת מה אכפת לי מהשמות שלהם? ועונה "שלא תאמר משל היה" מוכח מכאן שכל פעם שהגמרא מספרת משהו מוזר היא מניחה שאנחנו נדע שזה משל.
מעניין אותי אם יש רב שטוען שזה כפשוטם...אנונימי (4)
רבנים חרדים רבים טוענים שכל האגדות אמתשפיפול
אני יודע זאת לבטח.
אם מישהו מתעניין, אפשר לבדוק אם בישיבות בליגת העל, מציגים זאת כך.
והאם אתר זה מה שיפיל את האמונה???לב אוהב

"שכמעט כל הדברים בחז"ל ובתורה נראו להם תמוהים"- זה בדיוק העניין! 

אנשים כאלה בודקים את הדברים של חז"ל אבל לא בוטחים או מאמינים במי שאמר אותם. 

 

ובאמת באמונה יש הרבה דברים בלי הגיון, מי שמחפש רק הגיון בכל דבר כנראה ששורש היהדות שלו לא טהור. 

אמונה טהורה באה מהבית! מהדברים הפשוטים שנבנים מגיל קטן, שילד רואה שיש הערכה עצומה לתלמידי חכמים, הערכה לקריאת תהילים, את אמא שלו מתפללת בדביקות, את האהבה למצוות ועוד ועוד. 

פשוט שאתר יכול להפיל את האנוץאנונימי (4)
האמונה*אנונימי (4)
אתה מתכוון שאמונה שייכת לטיפשיםשפיפול
זה נכון, אבל זו לא כל התמונה
ר' נחמן אמר ש...לב אוהב

בסוף האמונה תמצא אצל הפשוטים ושהדברים הפשוטים שנשים, עבדים ועמי ארצות עושים זה מה שיחזיק. (קריאת תהילים, תמימות וכו')

אני אומרת את זה בצורה ממש לא מדוייקת, אז מחילה מראש. 

סיכום וחשיבות דוגמה אישיתא.ב.ו
אני חושב שאפשר לסכם את הגורמים לאמונה לפי התגובות כאן ככה:
-שכל
-רגש
-פעם היה גם התגלות ישירה (נבואה, ניסים גלויים), אבל לצערנו זה כמעט לא רלוונטי היום.

בגורם השכלי אפשר לחלק ל:
-לוגיקה פילוסופית (על דרך הרמבם)
-חקירה היסטורית (מסורת נכלל בזה, על דרך הכוזרי)
-תורה ומגדע (אש התורה לדוגמה, למי שמכיר את שיטתם)

בגורם הרגשי:
-דוגמה אישית של "מייצגים התורה" (ההורים נמצאים כאן אפילו לפני הרבנים)
-חוויה "דתית"
-תאוות

כפי שדובר פה, הסיבות לחזרה בשאלה וחזרה בתושבה הם מעורבות ונורא קשה להגיד מה הוא הגורם המרכזי. ועוד, שזה משתנה מיהודי ליהודי ובאותו יהודי עצמו משתנה בתקופות חייו. לכן, אנחנו צריכים לדאוג לכל הגורמים ביחד!

בעניין השכלי, כבר הסכימו כאן הרבה על חשיבותו ושצריך ללמוד וללמד! אבל, בגורם רגשי אנחנו ממש וכמעט לא שמים לב. ראשית כל, דוגמה אישית - איך אפשר לדבר שכלי על חשיבות מצוות שאנחנו בעצמנו משדרים חוסר רצון לקיימן?! להתפלל ובמקביל לבדוק מיילים, ללמוד תורה רק בשיעורים פה ושם, אבל בלי קביעות כאילו זה פחות חשוב מעבודה, שבת בלי חוייה אמתית של רוחניות וחירות וכן על זה הדרך. החוויה שהילד ראה בהורים ומורים ושהוא עבר בעצמו חודר פנימה לילדינו ובונה את אישיותו. בסופו של דבר, השכל הוא דבר חיצוני, אבל הרגש הוא פינימי, אישי. ( עיין בהרחבה על זה בספר בנחת רוח, רב זאב קרוב). לפעמים רואים יהודים שעדיין לא מצאו תשובה לכל השאלות, אבל ממשיכים בחיפוש. ובאמת, יש שאלות שאי אפשר להוכיח ב100% ותמיד יהיה צד קטן של ספק. אין להם אמונה עיוורת, כי הם ממש מחפשים.

לכן, אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג כן לשאלות השכליות, אבל ממש דחוף לטפל באורח החיים שלנו כיהודים כדי לשדר לילדינו שתורה היא תורת חיים, ועל בסיס זה (רוב הפעמים בתת מודע) שיחפשו תשובות אמיתיות (ושניהיה מוכנים לענות).
מדהים אע"פ שניתן להתכווח על האחוזים בין הגורמים.אנונימי (4)
תכתוב את זה לרשות הדיבור חח(עולם קטן)
הרעיון הכללי הוא לא שלי - לקחתי מהספר זל הרב זאב קרובא.ב.ו
הספר נקרא בנחת רוח. ממולץ בחום למי שרוצה ללמוד חינוך - הורים חדשים או וותיקים, אנשי חינוך וכל מי שהנושא חשוב לו (סך הכל, כל יהודי) . אגב, הרב שלי אמר שהדבר הראשון שצריכים ללמוד אחרי החתונה הוא חינוך ילדים.
קראתם את המאמר של הרב ריינוס?אנונימי (4)
איזה מאמר? שים פה קישור.א.ב.ו
הוא מעלה טענה שונה לחלוטיןעוד סתם אחד

שלמעשה מנוגדת לדברים שבמאמרכם... המחשבה כאילו שאלות אמוניות ופילוסופיות ייפתרו על ידי זה שיהיה יחס חם ואוהב מצד הר"מ - לא מבטאת הערכה גדולה במיוחד לחוזקן ומשמעותן של השאלות האמוניות, או לאינטליגנציה של השואלים אותן... 

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי

אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.

גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי

ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלג

שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר

תן הפניה בבקשהארץ השוקולדאחרונה

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

חוברת להורדה וקישורים ללימוד כל ההלכות לחגי תשריעיתים לתורה

ערב טוב,

מצורף לזיכוי הרבים חוברת להורדה של כל ההלכות לחגי תשרי כולל הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, ארבעת המינים, סוכות, יום טוב וחול המועד שנככתבו על ידי הרב ירון אליה.

ניתן להוריד את החוברת כאן 20260906223103.pdf

כמו כן מצורפים קישורים לקריאת כל ההלכות אונליין.

כתיבה וחתימה טובה לכולם!

קיצור הלכות ראש השנה

  1. ערב ראש השנה

  2. תפילת ערבית

  3. הסימנים וסעודת הלילההסימנים לשנה טובהסעודת הלילההנהגות יום ראש השנה

  4. תקיעת שופרהכנות לתוקעסדר התקיעותתקלות בתקיעות

  5. תשליך

  6. קידוש וסעודה בליל יו"ט שני

  7. דגשים לראש השנה שחל בשבתערב החגסדר היוםלקראת ערב שני

קיצור הלכות יום הכיפורים

  1. ערב יום הכיפורים

  2. התארגנות לצום

  3. איסורי יום הכיפוריםאיסור רחצהאיסור סיכהנעילת הסנדלראישות

  4. קטן בתענית

  5. מעוברות ומניקות וחולים בתעניתנטילת תרופותאכילה ושתיה ל"שיעורים"

  6. התפילות ביום הכיפורים

  7. סוף הצום

קיצור הלכות ארבעת המינים

  1. הלכות לולב

  2. הלכות הדס

  3. הלכות ערבה

  4. הלכות אתרוג

  5. כללי הפסול בארבעת המינים

 

קיצור הלכות סוכה

  1. בניית הסוכה

  2. דפנות הסוכה

  3. סכך הסוכה

  4. סוכה בפרגולה

  5. ליל יו"ט ראשון של סוכות

  6. מצוות ישיבה בסוכהחיוב ישיבה בסוכהברכת לישב בסוכה    ◦ מנהג ספרד באכילת שאר דברים    ◦ מנהג אשכנז באכילת שאר דברים    ◦ מנהג תימן

קיצור הלכות יום טוב

  1. מבוא להלכות יום טובמלאכות שהותרו לצורך אוכל נפשמלאכות שנאסרו אפילו לצורך אוכל נפשהיתרי מלאכה שלא לצורך אוכל נפשהלכות נוספות הקשורות לצרכי יום טוב

  2. מוקצה ביום טוב

  3. בעלי חיים ביום טוב

  4. הכנה מיום טוב ליום אחר

  5. טוחן ביום טוב

  6. מכשירי אוכל נפש

  7. בורר ביום טוב

  8. רחצה ביום טובטיפול בשיער ביום טוב

  9. הדלקת אש ביום טוב

  10. כיבוי אש וגרם כיבוי ביום טובכיבוי אש ביום טובגרם כיבוי ביום טוב

  11. 'על האש' ביום טוב

  12. הדלקת הנרות

  13. הוצאה ביום טוב

  14. בונה ביום טוב

  15. ערוב תבשילין

  16. שמחת יום טובהכנות ליום טובשמחת החג

קיצור הלכות חול המועד

  1. מבוא וכללי המלאכות

  2. שמחת המועד

  3. אוכל נפש

  4. מכשירי אוכל נפש

  5. צרכי הגוף

  6. תיקון רכב

  7. תספורת גילוח וציפורניים

  8. בגדים – תיקון וכביסה

  9. צורך המועד

  10. כתיבה

  11. מסחר במועד

  12. דבר האבד

  13. צרכי מצווה

 

 

איפה אפשרפצל"פ

לקנות היום את שמירת שבת כהלכתה חלק ב?

יפה נוף/דני ספרים (היום זה הוצאה יותר מורחבת וחדשהנפש חיה.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

יצא כרך ב', של המהדורה חדשה?הסטורי

אני לא יודעת, זוכרת שלפני כעשור הייתי בשיעור הלכותנפש חיה.

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

אז לאהסטורי

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

אהה. תודה! לא הכרתי את התוספת. שנזכה בע"ה.נפש חיה.

עבד עליו הרב אשר וסרטייל זצ"ל, ולא הספיק.יהודי שואף לטוב

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

אני יודע, לאחרונה שמעתי שיש טיוטא ועובדיםהסטורי

לערוך ולהוציא אותה.

מקווה שלא יוסיפו עליו עוד חומרותמשה

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

קשה להאמין שיוסיפויהודי שואף לטוב

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

האמת שכשלומדים עם ההערותהסטורי

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

אגב יש גם את ג..חזק וברוך

ג. של המהדורה השניה, שיצא שנים אחריההסטוריאחרונה

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

שמיטת כספים, ההיגיון הכלכלי מאחורי המצווה.רנן ציון אביאלי

שמיטת כספים — הרעיון הכלכלי שמאחורי המצווה

רנן ציון אביאלי | לפרשת ספר דברים — ראה

---

כאשר קוראים את מצוות שמיטת הכספים בפרשת ראה, קל לחשוב שמדובר במצווה מוסרית יפה: לעזור לעניים, לוותר על חובות, לגלות רחמים. אך במבט עמוק יותר, ייתכן שהתורה מנסה לומר כאן משהו רחב בהרבה — לא רק על צדקה פרטית, אלא על האופן שבו מערכת כלכלית שלמה צריכה להתנהל כדי לשרוד לאורך זמן.

ומה שמפתיע במיוחד הוא שההלכה עצמה כבר הכילה בתוכה את ההבחנה הכלכלית הנכונה. צריך רק לדעת לקרוא אותה.

---

הבעיה הגדולה של כל מערכת אשראי

הכלכלה המודרנית בנויה על אשראי. אנשים לוקחים הלוואות כדי לקנות דירה, לפתוח עסק, ללמוד מקצוע, או פשוט לשרוד תקופה קשה. בלי אשראי קשה מאוד לקיים מסחר, השקעות וצמיחה.

אבל לכל מערכת אשראי יש בעיה פנימית: חובות נוטים להצטבר מהר יותר מהיכולת האנושית לשאת אותם.

בהתחלה החוב עוזר לאדם.

בהמשך — האדם מתחיל לעבוד בשביל החוב.

לחוב יש תכונה מיוחדת: הוא מחבר את העתיד אל העבר. כאשר אדם לווה כסף, הוא למעשה משעבד חלק מהעבודה העתידית שלו כדי לממן את ההווה.

זה הגיוני כאשר מדובר בהשקעה שבונה משהו: עסק חדש, דירה, לימודים, ציוד מקצועי.

אבל כאשר החובות מצטברים שנה אחר שנה רק כדי לסגור את החודש, נוצר מצב שבו העתיד כולו כבר תפוס מראש. השכר של מחר זורם לאחור — לכיסוי התחייבויות ישנות.

וכך אנשים עובדים יותר ויותר, אך מרגישים שהם נשארים באותו המקום.

---

המעלית שננעלה

אפשר לדמיין את מערכת האשראי כמו מעלית עם מגבלת משקל קשיחה.

כל עוד מספר האנשים סביר — המעלית פועלת.

אבל כאשר המשקל גדול מדי, היא פשוט ננעלת במקום.

בשלב הזה:

לא יעזור ללחוץ שוב על הכפתור,

לא יעזור לשמן את הכבלים,

ולא יעזור לצעוק על המנוע.

צריך פשוט להוריד משקל.

כך קורה גם בכלכלה. כאשר החובות במשק גדלים מעבר ליכולת ההחזר האמיתית, המערכת מתחילה להיחנק. הבנקים נעשים זהירים יותר, האשראי מתייקר, ומשפחות רבות לוקחות הלוואות לא כדי לצמוח — אלא רק כדי לשרוד.

בשלב כזה, הורדת ריבית כבר אינה פותרת את הבעיה. עוד הלוואה אינה פתרון — אלא עוד משקל על המעלית.

הבעיה אינה במנוע.

הבעיה היא במשקל העבר.

---

מה שהתורה הבינה לפני אלפי שנים

וכאן מופיעה שמיטת הכספים.

התורה מכניסה לתוך המערכת רעיון מהפכני:

גם לחוב יש תאריך תפוגה.

לא כל התחייבות יכולה להימשך לנצח.

שמיטת הכספים איננה ביטול האחריות — אלא הגבלת משך הזמן שבו העבר רשאי לשלוט בעתיד.

התורה לא ניסתה לבטל את האשראי. להפך — היא הבינה שאי אפשר לקיים חברה בלי הלוואות ובלי מסחר. אבל היא גם הבינה שחברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש עלולה להפוך בהדרגה לחברה של אנשים המשועבדים לעברם.

---

הלל הזקן והרגע שבו העולם השתנה

כמובן שמיד מופיעה השאלה המתבקשת: אם החובות עומדים להימחק — למה שמישהו יסכים להלוות?

זו בדיוק הבעיה שהתעוררה בתקופת הלל הזקן. לקראת שנת השמיטה אנשים פחדו להלוות לעניים מחשש שכספם לא יחזור. האשראי התכווץ, העניים נפגעו, והחברה איבדה חלק מן הערבות ההדדית שלה.

כדי למנוע את קפיאת השוק תיקן הלל את הפרוזבול — מנגנון משפטי שאפשר להעביר את החוב לבית הדין ובכך למנוע את מחיקתו.

בדרך כלל מציגים את הפרוזבול כפתרון הלכתי טכני וחכם. אבל במבט עמוק יותר, הוא מבטא מתח כלכלי אמיתי שקיים עד היום:

מצד אחד — חברה חייבת לאפשר לאנשים לפתוח דף חדש.

מצד שני — חברה אינה יכולה להתקיים בלי אמון במערכת האשראי.

אם מוחקים חובות בקלות רבה מדי — אנשים יפסיקו להלוות.

אבל אם לא מוחקים חובות לעולם — החברה כולה עלולה להפוך משועבדת לעברה.

---

מה שההלכה כבר ידעה

וכאן מגיע אולי החלק המעניין ביותר.

כבר בדברי חז"ל והפוסקים מופיעה הבחנה מעשית בין חובות שיש מאחוריהם נכס בר־גבייה — כגון משכון, קרקע או נכס ממשי — לבין חובות אישיים שאינם מגובים בנכס ממשי.

וזו הבחנה כלכלית עמוקה מאוד.

משכנתה על דירה, השקעה בעסק, הלוואה לציוד — יוצרים נכס ממשי. יש מאחוריהם משהו שאפשר לגבות, למכור או לבנות ממנו ערך עתידי.

לעומת זאת, חובות צרכניים שנועדו רק לאפשר הישרדות — מינוס כרוני, הלוואות מהירות בריבית גבוהה, אשראי שנלקח כדי לשלם חשמל או לקנות אוכל — אינם מייצרים נכס. פעמים רבות הם רק מנציחים מצוקה.

במילים אחרות:

התורה לא הייתה אנטי־אשראי.

היא ניסתה למנוע מצב שבו אשראי צרכני הופך למנגנון של שעבוד קבוע.

---

בלם בטיחות מודרני

כיצד יכול רעיון כזה לעבוד בעולם מודרני בלי לגרום לכאוס?

התשובה אינה מחיקת חובות פתאומית ושרירותית, אלא קביעת כללים ידועים מראש — בדומה לרעיון המשפטי של חוק ההתיישנות.

חוק ההתיישנות אינו מעודד פשע. הוא פשוט מכיר בכך שגם לזיכרון המשפטי חייב להיות גבול זמן.

באופן דומה, אפשר לדמיין מערכת שבה חלק מן האשראי הצרכני הלא־מגובה כולל מראש "אופציית פקיעה" מוגדרת: לאחר מספר שנים קבוע מראש, החוב נמחק.

כאשר הכלל ידוע מראש לכולם:

הבנקים נעשים זהירים יותר,

אשראי מסוכן מתייקר,

בועות חוב מתקשות להיווצר,

והלווה יודע שגם אם נכשל — אין מדובר בגזר דין לכל החיים.

שמיטה מתוכננת אינה כאוס.

היא בלם בטיחות.

---

ומה עם מי שיפסיד?

כמובן, אם מוחקים חובות — מישהו סופג הפסד.

אין קסמים בכלכלה.

אבל השאלה האמיתית אינה האם יהיה מחיר — אלא איזה מחיר מסוכן יותר:

מחיקה מבוקרת ומתוכננת מראש,

או קריסה כאוטית שמגיעה אחרי שהמערכת נחנקת לגמרי.

העולם המודרני כבר הוכיח שבזמן משבר גדול, המדינה תמיד מתערבת בסוף. במשבר של 2008 חילצו בנקים. בזמן הקורונה הודפס כסף בהיקפים עצומים. שוב ושוב מתברר שהפסדים גדולים לעולם אינם נשארים פרטיים באמת — בסוף הציבור משלם עליהם.

השאלה אינה האם תהיה התערבות.

השאלה היא רק מתי, עבור מי, ובאיזה מחיר חברתי.

---

הגבול של החוב

אולי זו הייתה החכמה הגדולה של השמיטה:

לא לבטל אחריות —

אבל גם לא לתת לחוב להפוך לגזר דין לכל החיים.

כי כל מערכת אשראי נוטה להתרחב.

חובות נוטים להצטבר.

והעבר נוטה להשתלט על העתיד.

חברה בריאה אינה חברה בלי חובות.

היא חברה שמבינה שגם לחוב — כמו לכל כוח אחר — חייב להיות גבול.

כי חברה שאין בה שום אפשרות להתחיל מחדש,

עלולה לגלות בסופו של דבר

שלא האדם מנהל את הכסף —

אלא הכסף מנהל את האדם.

הסיבה להתקנת הפרוזבולרנן ציון אביאליאחרונה

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

פניה לאנשי חב"ד בענין אגרות קודש…סיעתא דשמייא1

…האם רלוונטי לשאול באגרות קודש אם מותר לבחור בבחירות הבאות עלינו לטובה?

זה פייק החיפוש באגרות קודשקעלעברימבאר

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה לא פייק בכללמשה

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

זה מה שאמרתי. שפסיכולוגית זה מועילקעלעברימבאר

אגרות קודש שווה בגימטיא השגחה פרטיתירחמיאל

כן. האגרות לא מבדילות בין השאלותנקדימון

אין צורך לחפש שום תשובהנרשמתיכדי להגיב

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

הוא לא אמר אחרי התרגיל המסריח שצריך…סיעתא דשמייא1

… לא להכנס לפוליטיקה?

הוא הורה לחסידים שלונרשמתיכדי להגיב

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

הדברים פשוטיםאנא בכח

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

נונרשמתיכדי להגיב

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

לא נראה לי שיש הבדל בדרכה של חב"ד…סיעתא דשמייא1

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

מכוון שהרבי ראה הרבה ....סיעתא דשמייא1

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

תורה העם והארץיהודי חסידי

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

למה הכוונה מקדמת את עם ישראל??סיעתא דשמייא1

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

הרבייהודי חסידי

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

אהבתי את הסיפור אבל…,סיעתא דשמייא1

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

תתעסק במה אתה תצביענקדימון

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

המפלגה הכי חרדיתנרשמתיכדי להגיב

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

נכון לגמרייהודי חסידי

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

מה יותר חשוב שלמות הארץ או שלמות העם?סיעתא דשמייא1

גאולהיהודי חסידי

גאולה גאולה!

חבד עדין בשלב של ישועות. אתה יודע….סיעתא דשמייא1

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

סיפור הזוי מכל צד אפשרי...עזריאל ברגר

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

לא!עזריאל ברגר

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

שלח לי קישור לדברים הללו ואשתכנע.סיעתא דשמייא1

מצרף קישורעזריאל ברגר

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

ולא לשכוח:עזריאל ברגר

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

על כל דבר שאתה רוצה - תתפללשנונימי

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.

אממ, רק לי זה מזכיר קצת "דורש אל המתים"אברהם יאיר שטרןאחרונה

אולי יעניין אותך