דיון על הכתבה על הדתלשי"םכותבי המאמר
שלום רב.
אנו ק. ו-י. שהתראיינו לכתבה באתר, על הדתלשי"ם.
לצערנו, קיבלנו גם תגובות שליליות הנובעות מחוסר הבנת דברינו לאשורם, על כן ראינו צורך להתייחס לנושא כאן.
ראשית נציין, שהמאמר המלא והמנומק מופיע כאן:

http://www.srugim.co.il/165178-סכנה-התופעה-שמאיימת-על-הציונות-הדתית

המאמר שעלה לאתר הנוכחי (ערוץ 7) לא כלל את כל דברינו, על כן אין ביכולתו לשכנע אנשים לשנות את דעתם, המקובלת בציבור, לפיה חזרה בשאלה נובעת רק מתאוות.

נדגיש כמה נקודות:

1) לא טענו שאין אנשים שחוזרים בשאלה מתאוות בלבד, בוודאי שיש כאלה, ייתכן והם הרוב (הקביעה הנחרצת בכתבה לפיה הרוב אינם חוזרים מתאוות נבעה כנראה מטעות מצידנו), אך מה עם המיעוט שכן עוזב משאלות אמונית (בצירוף התאוות, ראו להלן סעיף 2) והרוב הדתי שנשאר ללא השקפת עולם מסודרת (ראו סעיף 3)
2) אותם הנערים שחוזרים בשאלה בגלל שאלות אמנויות, בוודאי שהיה להם גם תאוות שבלעדיהן לא היו חוזרים בשאלה (כי אם אין לדת מגבלות על חייו של הנער, גם אם הוא בטוח שהיא שגויה ב95% הוא לא יעזוב, כי הוא לא מפסיד כלום)
3) התופעה החמורה של אי מתן מענה לשאלות התלמידים בבית הספר, ואי בניית בניין אמוני מסודר ויציב, משפיעה על כולנו, גם על נערים שנשארים דתיים ומרגישים מבוכה בעניינים רבים העולים על סדר היום הציבורי (יחס לנשים, או שאלות מוסריות), דבר שגורם לחוסר ביטחון עצמי ויציבות דתית לכל מי שמחובר מעט לכלי התקשורת ובעל רגשות מוסריים בסיסיים.
כך שגם אם לא היה אף דתל"ש עדיין הנושא הזה זוקק תיקון רב.

נשמח לפתח דיון בנושא, לאחר קריאתכם במאמר המלא, שקישורו מצורף למעלה.
כאחד שלמד ב״ישיבה תיכונית״בעוז ובענווה
שבה כשליש הורידו את הכיפה לאחר תום השנה האחרונה , אני חושב שיש הרבה צדק בטענה שלכם שיש מקומות שבהם לא מספקים תשובות מספקות לשאלות אמוניות . על התיכון שלי אני בהחלט יכול להעיד שזה היה המצב. לדעתי , כמעט לא קיימים דתל״שים שעזבו רק מהסיבה הזאת. אלא בצירוף של נוחות (זה מאד נוח לא לשמור מצוות זו האמת ), כעס על ה׳ בעקבות מסלול חיים שלא עומד בקנה אחד עם הציפיות או אובדן של אדם יקר וכו׳. אלא שכאשר הקשיים הללו התנגשו עם תשובות לא מספקות באמונה, הקשיים הכריעו את המצב ומשם הדרך להידרדרות רוחנית סלולה .
חשוב לי גם לציין שלא רק הפן השכלתני של תשובות טובות לשאלות נוקבות משחק פה תפקיד , אלא גם הרגש . אותי לא חינכו ליראת שמיים ולאהבת ה׳ בישיבה התיכונית . לא היה רגש ולא היה חינוך לקרבת אלוקים לי טוב . ולדעתי זה הדבר היותר חשוב . כי לכולנו לפעמים עולות שאלות קשות (השואה , 3 הנערים , נחשון וקסמן וכו׳). מה מחזיק אותנו ? לדעתי זה החינוך לאהבת תורה ואהבת ה׳ שספגנו בילדות . ולא כולם ספגו את זה .
מקווה שהארתי כאן כמה דברים
מסכיםכותבי המאמר
אם הקושיות היו רק שאלת הרוע בעולם אכן היו פחות דתלשי"ם אך המצב הוא שהנער מרגיש שכמעט הכל מוזר בתורה ובדברי חז"ל
ציינת הרבה נקודות מדויקות לטעמי אני רוצה להוסיף גם שהרבהtajos
פעמים עזיבת אורח החיים הדתי נובעת מתחושות אכזבה של בני ובנות נוער מהתנהגות המבוגרים שאמורים לייצג אותו מבחינתם. חוסר פתיחות בריאה או מסגרתיות חונקת וחוסר קבלה של דעות או דרכים אחרות לעבודת ה' שאינם נוגדים את ההלכה ואת הדרך האורתודוקסית! עלולים לגרום לנוער לזרוק הכל, כי ממילא אין התחשבות בלב שלהם. עבודת ה' קרה בלי חמימות סופה להעלם וחבל מאוד שכך!
עד שבודקים למה יש כל כך הרבה דתל"שיםאריק מהדרום
צריך לחקור למה יש כל כך הרבה דתיים שנשארים דתיים.
מה לגבי אולפנות?אני123
אני בוגרת אולפנא טובה. ורוב הבנות שלמדו איתי לא נראות דתיות כיום... ובאולפנא הן היו נראות יותר "דוסיות" ממני.
האם ענו על שאלות שהתעוררו בכיתה?כותבי המאמר
לגבי אולפנאלב אוהב

כנ"ל אצלנו באולפנא 

והיינו בנות שלא פחדו להתריס שהיה צורך או לשאול

הבעיה לדעתי בכלל אחרת....

כמה אמונת חכמים הבחור או הבחורה ספגו בבית

הייתי עושה מחקר על זה, ברצינות

אני פשוט רואה בחוש- כשיש רב צדיק שמנחה את הבית, לילדים בכלל אין קושיות. אבל כשהבית מפקפק בכל רב שני שפוסק הלכה או מביע דעה אין פלא שהילדים מרגישים כאילו הם גידלו את הרב... 

 

ולגבי שאילת שאלות באמונה וחקירה- ר' נחמן כותב במפורש שלא רק שזה לא מועיל לאמונה, זה אפילו מזיק.

 

אז למה בכל זאת יש שמרגישים שצריך לשאול שאלות ולחקור על מנת להגיע לאמונה? כי זאת בדיוק הבעיה, אדם שמרגיש שיש לו קושיות באמונה נוטה לחשוב שהפיתרון הוא בחקירה. אך בכלל אם מבינים שאמונה זה מעל לטבע חקירה רק תעזור לייצר הרע. הפתרון היחידי זה תפילה ולדבר הרבה עם ה' על הספיקות שיש לך, אה וכמובן התקשרות לצדיק אמת שזה יסוד היסודות. (רק חבל שלפעמים יש נאורים שחושבים שזה פרימיטבי ומחפשים סיבות מדעיות....) 

 

 

 

 

כ"כ לא מסכימה!!אנונימי (3)
יש אנשים שכליים בעולם, שאמונה רגשית לא מחזיקה אצלם.
הם לא יכולים להאמין בדבר שיש בו כ"כ הרבה סתירות.
איך אפשר להגיד שחקירה אמונית היא מזיקה?? שזו נאורות וטפשות??
רמב"ם, ריה"ל ורס"ג לא עסקו בחקירה??
לא אמרתי שזו נאורות!...לב אוהב

אמרתי שיש אנשים נאורים שמזלזלים בדרכים הפשוטות להגיע לקב"ה.

חקירה זה לא מומלץ, זה דבר חכם מאוד אבל לא מומלץ לעשות.

והתגובה שלך הייתה יכולה להיות רלוונטית אם היית מגיבה לדעה שלי, אבל זאת לא הדעה שלי!

זאת דעה של ר' נחמן ורבנים גדולים אחרים. את יכולה לסתור אותם? 

עכשיו סתם ככה, גם אני חשבתי ככה כמוך עד שקראתי את ההקדמה בחובת הלבבות לפרק הבעייתי, אם את רוצה באמת לראות עוד צדדים בסוגיה הזו תאמרי לי ואני אפרט את המקור.

 

בימנו כשכבר נחשפו רבים לכפירהכותבי המאמר
אז לא ניתן להתחזק אלא ע"י אמונה על דרך המסורת (וזה לא חקירה, בד"כ חקירה זה על האלוקות).

בכל מקרה, אם יש בחור בעל שאלות שמטרידות אותו, המחנכים והמורים לא הכי עוזרים לו בלשון המעטה... אז את רוצה שעכשיו יאמרו להתפלל לקב"ה? אני לא מתנגד לרעיון, רק הסיכוי שהוא יעשה את זה שואף ל0... ואם הוא למרות זאת מסוגל להתפלל ראוי לו שימצא תשובות מעל דרך הטבע...
לא בדיוק הבנתי...לב אוהב

מה זה אומר על דרך המסורת?

והנקודה שהעלאת אכן בעייתית, ראיתי מקרים של אנשים עם קושיות באמונה, והרבה פעמים אין, העצות האלו לא משפיעות עליהם (אני מדברת על אלו שממש נשמע סותר להם הכל, אני לא מדברת על מקרי משבר באמונה מדי פעם שזה לגטימי)

אבל בכל אופן, אני עדיין מחזיקה בדעה שלי שהיא נשענת על גדולים כמובן- חקירה לא עוזרת אלא רק מזיקה.

 

ושוב ראיתי את זה אצל אנשים שהכרתי, חברות שלי (לצערי) שחזרו בשאלה ולא לכיוון המסורתי... ועוד. וכל אותם האנשים חקרו וחקרו וחקרו, ולא עזר. 

 

יש לך אולי דוגמא לכאלה שחקרו וזה כן עזר?

 

אוף הייתי ממש רוצה לצלם את הדפים מהספר שקראתי הוא מסביר שם כל כך יפה ובצורה כל כך מפורטת למה החקירה רק מזיקה.

יש דברים בגונקדימון
לגמרי^^^עוגי פלצת
ובכלל למה כל כך הרבה חילונים ב"ה מתחזקים
תסביר בבקשהכותבי המאמר
בגדול יש 3 סוגים של דתיים שנשארים דתייםאריק מהדרום
1) זה שמשנתו האמונית פרושה לפניו ויש לו תשובה אמיתית לכל שאלה.

2) אלה שלא מתעניינים כלל בשאלות באמונה ויש להם אמונה תמימה אמיתית.

3) אלה שיש להם שאלות נוקבות באמונה ואין להם תשובות לכל אלה ובכל זאת נשארים דתיים.

אם כך, אנחנו חיים בעידן האינטרנט והצפת המידע, מה שמקטין מאוד את שני הסוגים הראשונים באופן טבעי, אני נכנס ליוטיוב כדי לשמוע הרצאות בכלכלה ופתאום קופצים לי סרטונים ממומנים של מיסיונרים, מה בשלב מסוים אני לא אשאל את עצמי "אולי בכל זאת הנצרות צודקת?" אני נפגש איתם כל הזמן.

אז צריך לחפש תשובות גדולות לשאלות גדולות, ואיפה תמצא אותם? כשרוצים למצוא תשובות לשאלות גדולות מחפשים דבר ראשון באקדמיה, כי הרבנים עסוקים בכל מיני תנורים שאחרי המוות וכמה מתוק זה דף גמרא, אחרי כתה ט הדברים האלה כבר לא מרגשים יותר מידי.

יותר מזה, התנך, ספר הספרים! כמה רבנים גדולים היום קראו לעומק את חבקוק? כמה את יואל? מלאכי? דברי הימים? יש חילול השם נוראי שרבנים גדולים לא יודעים תנך ואפשר להתקיל אותם בקלות, כמה רבנים גדולים התעמתו עם שאלת הרוע בעולם כמו שהתמודד איתה איוב, כמה מהם קראו את כל ספר איוב? היום אם אתה רוצה שיעורים בתנך ברמה גבוהה אתה חייב ללכת לאקדמיה ולא לרבנים כי הרבנים עסוקים בהלכות נ"ט בר נ"ט.

מערכת החינוך הדת"לית נשארת שאננה לנוכח העובדה שבניה שואלים שאלות גדולות, היא דוחה אותם בקש בחצאי בדיחות או בשלילת הלגיטימיות של השאלה "זה אולי לא הגיונך אבל זה הגיוני מאוד" זה משפט מאוד יפה שמחליף את המשפט "רואה את הזקן הארוך והלבן הזה? אז שב בלול ותחזור לתוספות".

אבל זה לא מסתכם רק בזה, בשלב מסוים הדת"ל הולך למסגרות כמו צבא, אקדמיה ועבודה, הוא נתקל גם באנשים חילונים חכמים ומוסריים ממנו ומהרבנים שלו, פרופסורים, מפקדים, מנהלים וחברים, להם יש לויאליות לחוק לפעמים יותר מהרבנים (או לפחות יראת העונש) ויש להם גם מה לומר על אתיקה שמתיישב יותר על הלב מדברי הרב בבית הספר היסודי, הישיבה התיכונית, ההסדר או הגבוהה אז זה מבלבל.

נחזור לענייננו, למה אם כן למרות כל האמור הדת"ל מסוג 3 שהוא כנראה החלק הארי בציבור לא חוזר בשאלה? יש לכך סיבות רבות, הרגל, כבוד להורים, חשש מאיבוד חברים,מה יגידו ועוד אבל לרוב זה פשוט שהבחור התחתן, התמסד, ודואג לחינוך ילדיו שגם יהיו דוסים לתפארת.

להשית את כל עניין החזרה בשאלה על היצר הרע זה דבר שטחי ומטופש וגובל בחוסר הבנה בסיסית של נפש הדור, למעשה אין דבר כזה יצר הרע, יש רק יצר שרע לו.
מדבריך אני מבין שאתה מסכים ורואה צורך בלימודי אמונה..כותבי המאמר
אכןאריק מהדרום

ואני חורש לעומק ולרוחב את האפליקציה של מכון מאיר בגלל זה.

אין הרבה אלטרנטיבות לצערי.

אגב, לא ממש פגשתי בציבור הדת"ל את הרבנים שמדברים..אדם כל שהוא

על תנורים שלאחר המוות.

[וגם בציבור החרדי לא נראה לי שזה המסר העיקרי ששומעים].

כן פגשתי רבנים שבקיאים בתנך. [אכן, כנראה שרבים גם אינם בקיאים בתנ"ך].

ונראה לי שאתה מפרגן בצורה מוגזמת מאוד לאקדמיה בתחומים האלה. [בלי קשר להשוואה לעולם התורני].

 

אבל כל זה הערות צדדיות, לעיקר העניין אין לי כוח כרגע להתייחס

זה פשוט נכון.פסידוניתאחרונה


קודם כל , כי יש להם נשמה אלוקית שרוצה קשר חזק עם ה' יתברךי.

שבן לעם ישראל יעזוב את מצוות ה' זה דבר נגד הטבע הרוחני שלו ,ולכן זה מעורר תמיהה, שכנראה לא חינכו אותו נכון.

קראתיאלטלנה
ואם לפני קריאת המאמר עיקר הטענה שלי הייתה הקושי בשמירת מצוות אז לאחר הקריאה אני יכולה להגיד שיש היגיון רב וגם אמת בטענה שלכם. אין ספק שחינוך לאמונה בה יוסברו סוגיות כאלה ואחרות ייגרמו ליותר חיבור והרגשה יותר מבוססת בתור מאמין ולא רק כאיזה משהו מיסטי. (אני רואה את זה אצל חברות שלי שכאילו יש רמה מסויימת של אמונה אבל היא בגדר עירבון מוגבל...כלומר שהמדע/פילוסופיה/תקשורת -בתכל'ס היא הצודקת בסופו של יום)

כמובן שאי אפשר להתעלם מהמימד של הקלות באי שמירת מצוות.(שלא נדבר על להיות "דוסי/ת" שזה ממש ברמת המחוייבות מבחינת לבוש/סגנון חיים/מרחק מגברים/נשים/חברה מעורבת) נוסף על ה''דרישה'' והצפייה מאיתנו כדתיים לאומים להשתלב בכל תחומי החיים-צבא, אוניברסיטה, ממשל ומדע שכיום רוב האוכלוסיה בהם חילונית ומשפיעה על הפרט במידה והוא לא חזק מספיק
שלא נדבר על ההשקפה של ראשיהם-המפקדים/פרופסורים וכו'
קיצור, לא קל
הם לא חוו מעולם קרבת א-לוקים אז מבחינתם זה פרוטוקול קר ומעיקאנונימי (2)

זה שורש העניין לענ"ד

לדעתי המאמר לא בכיוון בכלל. תעשו סקר אצל הדתלשי"ם ותחזרואנונימי (2)

עם תשובות מהשטח. המאמר הוא בכיוון של שאלות של כפירה וכו' שזה ממש לא מעניין את החבר'ה.

ברובד הכי פשוט הם לא עברו חוויה דתית (בין אם כזאת שהבינו אותה (לא בשכל) ובין אם משהו שהיה להם נעים אבל לא ביררו אותו לעצמם)

 

אם הנפש שלו הייתה נהנית מתפילה, מזמורי שבת (בליאנונימי (2)

קשר לשכל, ולימודי אמונה) הייתה לו מוטיווציה פנימית שמושכת אותו

הבעיה היא שאתם צעירים לכתבה כזו ואת הכתבה הזאת היו צריכים לכתוב רבני ישובים או מחנכים בני 50

 

ואי מסכימה לחלוטין!לב אוהב


לא אמרנו שהרוב חזרו בגלל שאלותכותבי המאמר
וגם אלה שחזרו בגלל שאלות לא היו עושים זאת בלי תאווה.. כנראה אתה מחשיב אותם כחוזרים מתאוות וזה לא נכון יש שילוב של שניהם כמו שנכתב במאמר.
אם החוזרים משאלות הם מיעוט לא צריך לטפל בבעיה? מה גם שהראנו במאמר המלא שזה משפיע גם על הנשארים דתיים.
לדעתי זה לא כךכותבי המאמר
העובדה היא שרוב הדתלשי"ם מרגישים חכמים בעיני עצמם מורה על העובדה שלא הסבירו להם כמעט כלום וזה היקל על תאריך היציאה
יפה שהעלתם את העניין~Elad~
כאילו זה ידוע אבל חייבים לשים עליו יותר דגש כדי להעלות את המודעות.. אני חושב שלא רק זה הבעיה אלא גם התאוות כמובן ואי אפשר להגיד שזה יותר או זה פחות.. לפעמים זה רק התאוות, לפעמים זה האמונה בעיקרון ולפעמים שניהם במידה כזו או אחרת
ברור שגם התאוות זה גורםכותבי המאמר
אנו עסקנו בגורם שתמיד מוזנח
יישר כוחכםם~Elad~
תודה רבה! אתה מוזמן לעזור ולהעלותכותבי המאמר
סיבות נוספות שגרמו לחברך לחזור בשאלה.
מצדדים שונים וכו'.
תעשה סקר על איכות התפילה אצל הדת"לים ואח"כ נלך לדתלשי"םאנונימי (2)


אני מבין שבציבור של מתפללים איכותיים אין דתלשים בכלל בכללאריק מהדרום
מעניין.
תפילה איכותית לא עונה על שאלות באמונה...כותבי המאמר
שאלות לדיוןכותבי המאמר
1) מה אחוזי החזרה בשאלה אצלכם?
2) האם במהלך לימודכם היו עולות שאלות לאור דברים מוזרים בגמרא, מבחינה מדעית מוסרית הגיונית וכדומה?
3) האם התלמידים בכיתה הרגישו מבולבלים? נבוכים?
4) האם ענו תשובות על השאלות, תשובות שמתקבלות על הדעת?
מאמר (בע"פ מזיכרוני) שראה"י שלנו אמרנער גבעות מצוי

שהם לא מצאו את החיבור בישיבות או בתפילות. כי מגיל צעיר הם רגילים לתפילות מהירות ועם דיבורים ופלאפונים, זה אמור להישמע הרבה יותר סוער. הרב העביר שמו"ס על האיחורים לתפילות, ופתאום הוא שטף את כל מה שעל הלב שלו, ממש מחלחל. קיצר, הם לא רואים את הטוב האמיתי שבתפילות, בשמחה בקיומן ובקיום שאר המצוות. 

זה נכון אבלכותבי המאמר
בימנו שהבחורים (והמבוגרים) כל כך חשופים למידע של כפירה באינטרנט. למשל מי שכותב ביוטיוב תורה שבעל פה, השתי תוצאות הראשונות , הם של המסיונרים נגד תושב"ע!!! מי שלא מספיק התעמק בדברים האלו בוודאי שיפגע בו. לא יודע אם יחזור בשאלה אך לאט לאט ישארו אצלו עוד שאלות ועוד שאלות עד שיחזור בשאלה.


ידעתי!!סלמון

המוטיב המרכזי הוא תאוות...

 

רק טונות של אמון, אהבה ושמחה יכולים לבלום את הייאוש שמשתלט על נערים/ות, שמנסים תדיר להתקרב לה', ומוצאים בתוכם סתירה גדולה בדמות תאוות. רק להסביר שוב ושוב שזה עיקר המלחמה והתיקון, וזה בסדר, ואתה בסדר no matter what, יתמוך בהם מליפול באותו ייאוש שמוציא אותם החוצה.

 

וביחס למגזר הדתי לאומי: אם לא נעשה סוויטש, ונבהיר לעצמנו שאי אפשר מחד גיסא לטפח בחיים שלנו תרבות מערבית (על כל גווניה: סרטים, ספרים, בילויים וכו') שמושכת את הילדים שלנו לעולם שכולו נוצץ מבחוץ, ומאידך נגיד להם: תכבשו את תאוותיכם. זה לא עובד!

אם גיבורי התרבות של ילדים דתיים ("הם כולא ילדים!"...) הם מסי, האח הגדול, ושאר חדלי אישים (לא מכיר...) - מה הפלא שאחריהם הם נמשכים?

 

אז סור מהרע הנ"ל, עשה טוב בטיפוח האימון העצמי, וה' יעזור.

 

ותפילות זה תמיד טוב...

יש בדבריך צד אמת אך תקרא את הכתבהכותבי המאמר
ותבין מה באמת גורם לבחורים לחזור בשאלה.

בגלל שבוא נניח שבדת היהודית היו שתי מצוות אמונה בגורם עליון ולא תרצח. תמורה לזה מגיעים לגן עדן וכו' וכו'....

אז פשוט שגם למי שהיו שאלות והיה נראה לו מוזר ה"דת" הזו. היה נשאר "דתי". אך כשהדת דורשת ממך הקרבה משמעותית בתחומי החיים.

מתחיל הבחירה חופשית האמיתית. ולכן היווצרות שאלות בלי תשובות בתוספת הפיתוי לעולם החיצוני יוצר את החזרה בשאלה...
מה זה נשאר דתי?שחר אורן

הרי לרצוח ממילא כמעט לא רוצחים ואתה לא יכול להאמין אם אתה רק עושה את זה כביטוח

זו בדיוק הנקודהכותבי המאמר
כיוון שיש טורח בלשמור מצוות זה שומר מבחינה מסוימת על הבחירה החופשית, כי בלי מצוות מעשיות קשות לא היה אכפת לבן אדם להגיר עצמו דתי והיו פחות דתלשי"ם כי לא היו רואים צורך 'לשנות סטטוס' אך כיוון שיש טורח בקיום מצוות יש הרבה שעוזבים אך לאו דווקא שזו הסיבה אלא זה הטריגר אחרי השאלות.
אבל מה הוא היה משנה?שחר אורן


את ההגדרה. אע"פ שאין השלכותכותבי המאמר
כמובן לקחתי מקרה קיצון אך ניתן למתן אותו:
לדוגמא אם היתה רק מצווה אחת להתפלל פעם אחת ביום חמש דקות. מן הסתם יותר אנשים היו מרגישים פחות "צורך" לחזור בשאלה.
שבירת הכלים עליה מדבר הרב קוקמתו"ש
השאלות נעשות גדולות יותר, עמוקות יותר, תובעניות בלי פשרות. רוצים אמת. רוצים להבין למה, לא רק איך. והרבה פעמים, הרבה יותר מדי פעמים, אין לסביבה המשמעותית תשובות מספקות.
מסכים! יש תשובות רבות וחזקות רק הן לא נשמעות.כותבי המאמר
אפיקורוס הוא תלמידו האמיתי של אברהם אבינושפיפול
כי כמו שאברהם אבינו פקפק בעבודה זרה, בגלל שראה את השמש זורחת ושוקעת, כך אפיקורוס אמר על אלי האולימפוס "אם הם מתנהגים כמו בני אדם, אז הם דומים לבני אדם ולכן הם נבראו כמו שנבראו בני האדם"
מה אתה רוצה לומר בכך שפיפול?מתו"ש


הם, "כותבי המאמר" הולכים בעצם נגד אברהם אבינושפיפול

אני מסתמך על המדרש, כמובן, אותו המדרש שכולנו לומדים בגן הילדים, שאברהם הילד יוצא החוצה ומביט בשמיים ורוצה לסגוד לשמש, עד שפתאום השמש שוקעת ואז עולה הירח והוא רוצה לסגוד לירח ואז שוקע הירח ואברהם מבין שלא השמש ולא הירח שולטים בעולם.

 

זו דרכו של אברהם,

הוא לא "האמין" , הוא ערך תצפיות והגיע למסקנות, זה מה שאומר המדרש והמדרש הזה זוכה לחשיבות עצומה ביהדות , ראה ד"ה "אחד היה אברהם" וכד'

 

אבל אותם כותבי מאמר, מי שלא יהיו, רוצים להנחיל אמונה מהסוג ההפוך, כלומר "תחשוב מה שאומרים לך לחשוב" , אילו אברהם אבינו היה הולך בדרכם, אזי הוא היה חושב כמו אבא שלו ובני ארצו והיה עובד עץ ואבן.

לא מבינה מה הקשר ל"תחשוב מה וכו"מתו"ש
וכך או כך, המסקנה שיש אלוהים בגלל שהשמש והירח מתחלפים... לא חשוב. לא נפתח את זה.
אבל כן, זאת לא מסקנה הגיונית.
העולם לא השתנה....גם אברהם אבינו התמודדיועץ טוב
מימי אברהם אבינו ע"ה היו חא מאמינים ,או מאמינים חלשים או כופרים. המבחן הוא אותו דבר.
כל דור והתמודדיותין.
מבלי להאשים את המורים ,הורים סביבה מי שבחר שלא להתמודד ולהניח את התורה והמצוות זה בגלל חולשותי האישיות בלבד!!
ועוד שמאחר וזה קורה בגיל של עצמאות מחשבתית הרי שזאת ויתור עצמי ורופפות.
לא התורה והמצוות הם הפגומים חלילה.
האחריות היא רק של ההולכים בשאלה...שישובו במהרה ,אמן.
ע"פ התגובה הזו, אתה מוזמן לקרוא את הכתבה.כותבי המאמר
ואני יסבירכותבי המאמר
בוא נניח לשם הדוג'
שבדת היהודית היו שתי מצוות: אמונה בגורם עליון ולא תרצח. תמורה לזה מגיעים לגן עדן וכו' וכו'....

אז פשוט שגם למי שהיו שאלות והיה נראה לו מוזר הרבה חלקים מה"דת" הזו. היה נשאר "דתי". אך כשהדת דורשת ממך הקרבה משמעותית בתחומי החיים.

פה מתחיל הבחירה חופשית האמיתית. ולכן היווצרות שאלות בלי תשובות ראויות בתוספת הפיתוי לעולם החיצוני יוצר את החזרה בשאלה...

25℅-30℅ תלוי לפי איזה סקר...
העולם כן השתנה.מתו"ש
ה' לא מדבר עם אף אחד. להפך, בתקופה הזאת הוא מסתיר את פניו.
איזו סיבה רציונאלית יכולה לאשר להשלכות כ"כ רציניות על החיים (כלומר, להיות דתי) כשאין תשובות מספקות על שאלות רבות? שאלות כמו - מי אמר שיש אלוהים? מי אמר שדווקא האלוהים שלנו הוא האלוהים בו צריך להאמין? גם אם יש אלוהים, למה צריך לשמור את התורה? ועוד רבות וטובות. ביה"ס וההורים לא מחלקים על זה תשובות עמוקות הרבה מאד פעמים - כי אין להם את הידע. גם הם, כמוך, בחרו באמונה עיוורת. יש מי שרוצה לדעת למה הוא עושה מה שהוא עושה, ולא מסוגל להתפשר על תשובה של "ככה. כי ככה ה' אמר" כשיש על זה כ"כ הרבה שאלות. זה לא הופך אף אחד לכופר או לעצלן.
מה פתאום מתאוות?שפיפול
מספיק שרואים כמה רבנים שלא מבינים כלום משום דבר.
אבל המאמר המפגר בסרוגים גם קבע שהאינטרנט אשם, אז אם כבר מדברים שטויות , אפשר להגיד הכל.
קצת בעיה להתייחס עניינית לטיעונים שנאמרו בלי הסבר/בסיס כלשהוכותבי המאמר
אבל אעכ"פ,
לך יש ספק. לנו יש וודאי.
ראינו בעינינו ולא אחר, כמה וכמה בחורים שהתלקלו בגלל שכמעט כל הדברים בחז"ל ובתורה נראו להם תמוהים. ואני יצטט מאתר סרוגים תגובה שכתבנו למפלגה לכפייה חילונית, אור שמה.
"חברים שלי חזרו בשאלה, בין היתר, כי הם לא הכירו את התלמוד וכלליו לאשורו.
הם חשבו שאגדות חז"ל הן כפשוטו כולל כל הדברים המוזרים (אפשר להוכיח חד משמעית שהן משלים בלבד, מתוך הגמרא). חשבו שדרשות חז"ל הנראות מוזרות הן פשוטו של מקרא (אעפ שכל הקדמונים כתבו שהן אסמכתאות. וזה מוכח חד משמעית מהגמרא שלדרשות קדמה הסברא וההגיון).
הם חשבו שחז"ל לא יכולים לטעות במדע ולכן כששמעו באתרי כפירה שיש טעויות מדעיות (כינה נוצרת מזיעה לדוגמא) הם הזדזעו, ואמונתם התערערה.
הם חשבו שההלכות שחז"ל עוסקים אמורות להיות תמיד רלוונטיות (למרות שבירושלמי כתוב לא כך).
ועוד שקרים אותם הם ראו באתרים השונים.
נער שאינו מתמצא בנושאים אלה יפול בפח בקלות, הרי מי בכלל מכיר את הוכחת המהר"ל (החד משמעית, מתוך הגמרא) לכך שאגדות חז"ל הן לא כפשוטו? כל הילדות גדלים על כך שהכל כפשוטו ואז נפגשים באתר שמזלזל בזה ומראה את הטיפשות באמונה באגדות חז"ל, דחליל במיטבו, והנערים התמימים אוכלים את כל השקרים של המטיפים האתאיסטים בדיוק כפי שיש חילונים שאוכלים את השקרים של המטיפים הדתיים." עכ"ד.
במידה ותעיר הערות ענייניות יותר נוכל להתחיל להתדיין בהמשך.
תודה על הקריאה.
הרבנים טוענים שאגדות חז"ל הן כפשוטושפיפול

אולי לא כל הרבנים, אבל רובם.

 

לכן הבעיה שלכם היא הרבנים וזו הבעיה האמיתית לא האתרים שנלחמים בצדק נגד הדת שממנה רבנים שאפילו לשיטתכם לא מבינים ביהדות.

 

והבעיה היא גם אתם בעצמכם, שאתם מרדדים את המורכבות הדתית לרמה עלובה של "אמונה" או "כפירה", כאילו מדובר במשחק בין שתי קבוצות כדורגל.

 

למעשה, מתוך דברכם עולה כי אילו באמת הייתם רוצים בהעלאת קרנה של היהדות הייתם תומכים באתרים כמו "אור" שכן אתרים אלו , מרחיקים אנשים מיהדות , שלפי טענתכם היא בכלל מסולפת.

 

תודה על הקריאה

אכן. אפשר להסכים לרובכותבי המאמר
הכפירה באה כדי לזקק את מושגי האמונה שלנו ולעשותם אמיתיים יותר.
אני לא חושב שרוב הרבנים אומרים שהאגדות הן כפשוטו במיוחד לאור העובדה שרוב ככל גדולי הדורות ראו אותן כמשלים ביניהם הרמב"ם (שאמר שמי שטוען שהאגדות הן כפשוטן מבזה את התורה ) הריטב"א המהר"ל הרשב"א ועוד רבים.
המהר"ל מוכיח חד משמעית שהאגדות אינן שכפשוטן מהגמרא במסכת יומא שמספרת סיפור שנראה קצת מוזר ואומרת איך קוראים לאנשים עליהם מסופר בסיפור ועונה מה שעונה ואז שואלת מה אכפת לי מהשמות שלהם? ועונה "שלא תאמר משל היה" מוכח מכאן שכל פעם שהגמרא מספרת משהו מוזר היא מניחה שאנחנו נדע שזה משל.
מעניין אותי אם יש רב שטוען שזה כפשוטם...אנונימי (4)
רבנים חרדים רבים טוענים שכל האגדות אמתשפיפול
אני יודע זאת לבטח.
אם מישהו מתעניין, אפשר לבדוק אם בישיבות בליגת העל, מציגים זאת כך.
והאם אתר זה מה שיפיל את האמונה???לב אוהב

"שכמעט כל הדברים בחז"ל ובתורה נראו להם תמוהים"- זה בדיוק העניין! 

אנשים כאלה בודקים את הדברים של חז"ל אבל לא בוטחים או מאמינים במי שאמר אותם. 

 

ובאמת באמונה יש הרבה דברים בלי הגיון, מי שמחפש רק הגיון בכל דבר כנראה ששורש היהדות שלו לא טהור. 

אמונה טהורה באה מהבית! מהדברים הפשוטים שנבנים מגיל קטן, שילד רואה שיש הערכה עצומה לתלמידי חכמים, הערכה לקריאת תהילים, את אמא שלו מתפללת בדביקות, את האהבה למצוות ועוד ועוד. 

פשוט שאתר יכול להפיל את האנוץאנונימי (4)
האמונה*אנונימי (4)
אתה מתכוון שאמונה שייכת לטיפשיםשפיפול
זה נכון, אבל זו לא כל התמונה
ר' נחמן אמר ש...לב אוהב

בסוף האמונה תמצא אצל הפשוטים ושהדברים הפשוטים שנשים, עבדים ועמי ארצות עושים זה מה שיחזיק. (קריאת תהילים, תמימות וכו')

אני אומרת את זה בצורה ממש לא מדוייקת, אז מחילה מראש. 

סיכום וחשיבות דוגמה אישיתא.ב.ו
אני חושב שאפשר לסכם את הגורמים לאמונה לפי התגובות כאן ככה:
-שכל
-רגש
-פעם היה גם התגלות ישירה (נבואה, ניסים גלויים), אבל לצערנו זה כמעט לא רלוונטי היום.

בגורם השכלי אפשר לחלק ל:
-לוגיקה פילוסופית (על דרך הרמבם)
-חקירה היסטורית (מסורת נכלל בזה, על דרך הכוזרי)
-תורה ומגדע (אש התורה לדוגמה, למי שמכיר את שיטתם)

בגורם הרגשי:
-דוגמה אישית של "מייצגים התורה" (ההורים נמצאים כאן אפילו לפני הרבנים)
-חוויה "דתית"
-תאוות

כפי שדובר פה, הסיבות לחזרה בשאלה וחזרה בתושבה הם מעורבות ונורא קשה להגיד מה הוא הגורם המרכזי. ועוד, שזה משתנה מיהודי ליהודי ובאותו יהודי עצמו משתנה בתקופות חייו. לכן, אנחנו צריכים לדאוג לכל הגורמים ביחד!

בעניין השכלי, כבר הסכימו כאן הרבה על חשיבותו ושצריך ללמוד וללמד! אבל, בגורם רגשי אנחנו ממש וכמעט לא שמים לב. ראשית כל, דוגמה אישית - איך אפשר לדבר שכלי על חשיבות מצוות שאנחנו בעצמנו משדרים חוסר רצון לקיימן?! להתפלל ובמקביל לבדוק מיילים, ללמוד תורה רק בשיעורים פה ושם, אבל בלי קביעות כאילו זה פחות חשוב מעבודה, שבת בלי חוייה אמתית של רוחניות וחירות וכן על זה הדרך. החוויה שהילד ראה בהורים ומורים ושהוא עבר בעצמו חודר פנימה לילדינו ובונה את אישיותו. בסופו של דבר, השכל הוא דבר חיצוני, אבל הרגש הוא פינימי, אישי. ( עיין בהרחבה על זה בספר בנחת רוח, רב זאב קרוב). לפעמים רואים יהודים שעדיין לא מצאו תשובה לכל השאלות, אבל ממשיכים בחיפוש. ובאמת, יש שאלות שאי אפשר להוכיח ב100% ותמיד יהיה צד קטן של ספק. אין להם אמונה עיוורת, כי הם ממש מחפשים.

לכן, אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג כן לשאלות השכליות, אבל ממש דחוף לטפל באורח החיים שלנו כיהודים כדי לשדר לילדינו שתורה היא תורת חיים, ועל בסיס זה (רוב הפעמים בתת מודע) שיחפשו תשובות אמיתיות (ושניהיה מוכנים לענות).
מדהים אע"פ שניתן להתכווח על האחוזים בין הגורמים.אנונימי (4)
תכתוב את זה לרשות הדיבור חח(עולם קטן)
הרעיון הכללי הוא לא שלי - לקחתי מהספר זל הרב זאב קרובא.ב.ו
הספר נקרא בנחת רוח. ממולץ בחום למי שרוצה ללמוד חינוך - הורים חדשים או וותיקים, אנשי חינוך וכל מי שהנושא חשוב לו (סך הכל, כל יהודי) . אגב, הרב שלי אמר שהדבר הראשון שצריכים ללמוד אחרי החתונה הוא חינוך ילדים.
קראתם את המאמר של הרב ריינוס?אנונימי (4)
איזה מאמר? שים פה קישור.א.ב.ו
הוא מעלה טענה שונה לחלוטיןעוד סתם אחד

שלמעשה מנוגדת לדברים שבמאמרכם... המחשבה כאילו שאלות אמוניות ופילוסופיות ייפתרו על ידי זה שיהיה יחס חם ואוהב מצד הר"מ - לא מבטאת הערכה גדולה במיוחד לחוזקן ומשמעותן של השאלות האמוניות, או לאינטליגנציה של השואלים אותן... 

שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?

לא אני טוען, השולחן ערוך פוסק שפשטידא מברכים עליההסטורי

המוציא וברכת המזון. פשטידה שלהם, שמופיעה בדברי הפוסקים בכל מקום - זה בצק שממולא בבשר/ירקות/גבינה. במילים אחרות, מה שאנחנו קוראים בורקס. זה לכאו' סותר לדבריו לפני כן לגבי מילוי, כאחת האפשרויות של פת הבאה בכיסנין.


יש מהאחרונים שבאמת תירצו שפשטידה זה דבר גדול, אבל אם כך צ"ע למה הביא דוגמא אחרת ולא פשוט ציין גודל.

לכן המג"א חילק (וזה בהחלט נכנס בלשון השו"ע) שכל מה שהוזכר מילוי (ובדומה טעם) זה כשממולא במילוי מתוק או מלוח, אבל מילוי בשר/ירקות וכד' שהוא 'אוכל' ולא ממתק, נשאר המוציא וברהמ"ז.


האחרונים (שו"ע הרב ועוד וכך הכריע במשנ"ב) הרחיבו את דבריו לכל מה שהוא 'דרך להגיש כמיני תענוג' גם אם הוא במילוי של אוכל.


לכן הרב מגנס תמיד לימד בישיבה, שעל בורקס קטן מברכים מזונות, אבל על בורקס שהוא מנת אוכל - המוציא. כך גם מחשבן בספר 'וזאת הברכה'. לגבי 'לחמניית מזונות', הרב אריאל בבאוהלה של תורה (נדמה לי כרך א') מוכיח שהיא תמיד המוציא.


(אני מודע לכך שבפוסקים הספרדים לכאו' מלמדים אחרת. צ"ע)

למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה

קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...

אחרי אכילה אנשים נוטים להיות ישנונייםחתול זמני

או להתפזר (פיזית או נפשית)

לחם שעונים עליו דברים הרבה – אנחנו רוצים שהמצה שאנחנו אוכלים תהיה ספוגה בסיפור יציאת מצרים

תודה. סך הכל הגיוני 👍מבקש אמונה
וואלה. נשמע כיף. ככה כתוב בגמרא?מבקש אמונה
חח למה מחקת. אז מאיפה המידע?מבקש אמונה
ככה שמעתי מרבקעלעברימבאר
אה אוקיי. מעניין 👍מבקש אמונהאחרונה
ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
..טיפות של אור

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן


(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)


~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא


לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

זה ממש לא מדבר על רב באשר הואזיויק
אלא על פסיקה של סנהדרין שזה משהו הרבה יותר מוסמך ולא רב אחד אלא קבוצה של חכמים שדנים ביניהם ומצביעים לפי הרוב
הפרשנות המדרשית מול המשמעות המקוריתshaulreznik

התורה: אמרו לכם X, אל תעשו X-1 או X+1

הפרשנות המאוחרת: אפשר לעקור ולעקר את הכתובים, אפשר לעשות טריקים ושטיקים, ולכול זה נקרא בשם 'דעת תורה'.

מה לעשות שהפרושים האריכו ימיםחתול זמני

על־פני בני האור או וואטאבר כת כזאת או אחרת.

יש כת בשם בני האור? זה לא כינוי לחשמונאים?הרמוניה
וואו מעניין😳הרמוניה
לא יצא לך לבקר בהיכל הספר?חתול זמני
לא...הרמוניה

תאמת חונכתי לחשוב שמוזיאונים זה דבר משעמם אני עדיין לא יודעת מה דעתי האובייקטיבית על מקומות כאלה (כפי שאתה אוהב להגיד חחח)

ערבבת שני דבריםנקדימוןאחרונה
פרשנות חזל לפסוק, והמושג החרדי של דעת תורה.

אם אסור לך לסור ממה שהשופטים יגידו לך אזי המשמעות היא שעליך לשמוע להם גם אם נראה לך שזה צריך להיות הפוך. יש כאן למעשה את הניסוח (הראשון כנראה) של רעיון שלטון החוק. וכמו שהרב מיכי אברהם אומר שמדובר בסמכות פורמלית ולאו דווקא מהותית.

נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלת

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

אם קונים לא מפוקחחתול זמניאחרונה

צריך לבדוק כל עלה מול אור בוהק, אתה לא יודע מה הולך שם.

כל עלה לוקח המון זמן לבדוק זה לא בלתי־אפשרי (אחרת איך חז"ל עשו את זה) אבל זה לוקח המון, המון זמן, ועין מאוד חדה.

החרקים החמודים האלה הם לרוב או חומים או בצבע ירוק בהיר (זהה לחלוטין לחסה, אפשר לזהות רק בקושי לפי העיניים השחורות), קטנטנים אולי בגודל של מילימטר־שניים, ויש לא מעט. הם גם לא יורדים בכזאת קלות במים.

לבבות חסה בד"כ יותר נקיים וקלים לבדיקה.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

אולי יעניין אותך