מכיר את החברותות בישיבה שנפרדים דרככם אחרי נסיון אחד?

זה עלול להיות ככה...

אתה לא צריך חברותא בזוגיות אלא אישה עם יכולת אינטלקטואלית שמתאימה לבן תורה, וב"ה יש המון כאלה.

זה כמו להגיד שכל המחוננים נמצאים באקדמיה,

זה הכי לא נכון שיש בעולם.

ההשוואה לפתיחות של הגוש לא קשורה בכלל לרמה אינטלקטואלית.

מספרית או סטטיסטית זה לא מסתדר בכלל, מה עם נשים שמצליחות במקצועות חול?

מצליחות בעשיה? מוכשרות שכלית גם בלי שזה בא לידי ביטוי בפועל?

מה זה הנתון הלא מבוסס הזה.

אני מוחה בשם כל בנות ישראל הנבונות!

אבל אני בטוח שלא עשית שם מבחני IQ כדי להצדיק את הקביעה הזאת ;)

ולא, אי אפשר להבחין, בכל מקום יש חריפים יותר או פחות.

גם מבחן אייקיו לא באמת מעריך אינטליגנציה, זה רק קרוב יחסית, וזה מפיו של ממציא המבחן (הצרפתי ההוא, נו מה-שמו צרפתי).

בדיוק למה שאתה *לא* מחפש, בגלל זה אמרתי שמדרשיסטיות שלומדות גמרא הן מהסוג הזה.

גבר שרגיל ללמוד גמרא עלול להפוך בלי להתכוון לווכחן אם הוא לא יודע להתנתק מהעיון, אז אישה שלא בנויה לזה רוחנית ושכלית בכלל הופכת לכזאת. לא נתקלתי במי יודע מה הרבה, אבל כל מי שהכרתי שהייתה כזאת הייתה עקשנית כמו פרד חח

אני עם @נפש חיה., יש בנות תורניות מאוד, וברמה אינטלקטואלית מאוד גבוהה גם מחוץ למדרשות...

ותהי שמחה ומאושרת במהרה בימינו אמן,

ועדיין תסברי כמו שאת סוברת, שעקשנות כזאת, היא דבר טוב

לענ"ד, עקשנות היא מידה שממש קשה לקחת למקום הנקי שלה.

אם כי, היא מועילה מאוד בעבודת השם, וחשובה למי שרוצה לגדול.

ארוסתי ממגדל עז, ובאופן כללי די היה ברור לי (מאז כיתה ט' בערך) שאשתי תעבור שם... אז אני אשתדל לכתוב דברים טכניים, אבל אם מתפלקות לי הערות מעריצות אז תסנן אותן בהתאם להשקפתך: 

בשנים האחרונות יש גם 'גרעין' המאפשר לבנות גיוס מרוכז (כך שהצבא מחוייב לשחרר אותן לאירועים שהמדרשה מארגנת לתלמידות שבצבא), אבל בעיקרון יש גם קבוצת בנות שהולכת לשירות לאומי, ויש גם כאלה שמגיעות בכלל רק אחרי שירות. 

העקרון במדרשה הוא שלומדים הכל - גמרא בעיון, תנ"ך (בגישה של הרצוג והר עציון, אבל לא רק), מחשבה. כמובן, כמו בישיבות, לא כל הבנות לומדות הכל בצורה שווה... אבל הרעיון הוא שאין משהו שנשים מודרות ממנו. 

באופן מפתיע, הרבה בנות דווקא פחות מתחברות לסגנון ה'גושניקי', ויותר לישיבות הקרובות יותר לחסידות (אבל מהזרם היותר פלורליסטי). אבל מטבע הדברים יש גם 'גושניקיות'. 

אסור לספר לידן בדיחות שובניסטיות, גם לא באירוניה... 

משהו נוסף? 

כיף לשמוע.

(אתה צריך לעדכן את הכרטיס אישי )

בס"ד

או עם הכל..

לא ניסיתי לספר בדיחות שוביניסטיות אבל בקבוצה שלי לדעתי אפשר לעשות דברים כאלה..

אנחנו כן צוחקות על זה לפעמים.

רובנו פמיניסטיות שפויות ובעלות חוש הומור

הרוב במדרשה הוא אחרי שירות. יש שתי קבוצות של "לפני" ושלוש של "אחרי".

בקשר למתחברות וכו'- אני מסכימה איתך אבל סתם שתדע שזה נורא הפתיע אותי. לי היה ברור שאתחתן כנראה עם גושניק

חשבתי שכולן במגדל עז כאלה והופתעתי לגלות שזה כמעט הפוך.

בכל מקרה אני מסכימה איתך, כנראה קראתי את זה ברפרוף מדי

אבל הי, לפחות הגבתי לך לשם שינוי.

סביר שגם שם הייתי מסכימה איתך בסוף...

אפשר להיות אמא בדרך מסורתית ועדיין להישאר פמיניסטית.

אמא

שמוסרת שיעורי גמרא

ולא מגדלת את ילדיה 

כי עסוקה להעמיד תלמידות....


@צקון לחש

או אמא שסתם אין לה כוח לילדים שלה. (העבודה לפעמים זה רק תירוץ)

ולמעשה
לא מרוויחה הרבה.

 

נכון גם לגבי מה שכתבת.

לא מציאותי, ולדון לכף זכות בעין טובה מקרים אמיתיים.

@stripes

הרב קנייבסקי נשאל וענה על נשים שמלמדות גמרא שבוע שעבר (או שזה היה השבוע?) "עפ"ל".

זה מספיק לנו...

זה ממש לא קשור לחרדים, זה סגנון שנרכש מהרגל לדבר עם ת"ח

הבאתי דוגמא אחת מיני רבות

זאת רק הדרך של גוש עציון, והם לא כל הציבור הדת"ל.

על הדרך אציין שהמון אנשים דת"ל גם מתייעצים עם הרב קנייבסקי, אז אני מוחה מהצד על הקטע הקצת מזלזל הזה.

זה לא עובד ככה.

אולי במחוזות שלך, אבל עדיין הרב ליאור לא מוכיח, בעיקר כי שאלת אותו שאלה אישית לעצמך,

לא הנהגה לכל הנשים בעולם.

ודאי שרב לא יגיד למישהו על דעת האוסרים אם הוא רואה שהוא לא יקשיב לו,

הרבנים לא מנסים לייצר לקוחות לגהנום חח וזה לא קשור לגמרא, בכל הלכה אחרת פוסקים לפי האדם ששואל.

כבר ציינתי אותה הלוך ושוב בערך ב100 השתרשרויות בינינו

ועל כולם שיטת הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, לא צריך עוד ראיות

גם דעת הרב אבינר ככה, למרות שאני לא תלמיד שלו.

בקיצור כל מי שלא בריסקר בנפשו (כלומר יוצא משפחת סולובייצ'יק ואמריקאי), סובר ככה.

כל השאר סוברים ככה כשנשים שואלות, כי בתכלס אף אחת לא באמת תעשה מה שהרב אומר לה.

לו יצוייר, והרב ליאור היה עונה לך שאסור, היית מפסיקה?

ודאי שלא, ואז היית עוברת עבירה, לפחות עד שהיית שואלת רב אחר, אז הרב חסך את זה ממך

אין לי מושג לגבי שיטתו בהלכה של הרב ליאור,

מעריך אותו מאוד כת"ח, אבל לא קשור אליו לא בהשקפה ולא בהלכה.

ככלל, ההשקפה שלי נוטה להיות עצמאית, אם הרוח נושבת לכיוון להתיר בציבור הכללי (עזבי נגד רוב הפוסקים), אני ודאי אהיה נגד.

אני יודע שיש רבנים שסוברים אחרת, אבל כל מי שכתב ככה בפירוש, הוא דעת יחיד תחת הרב ליכטנשטיין.

ואת שוכחת את כל ההשתלשלות של הדיון ההוא, האיסור הוא ללמד, לא ללמוד.

הבעיה בללמוד אינה איסור, אלא נזק.

לא נפתח את זה מחדש, הכל כתוב שם

@צקון לחש

אני חסכן... ;)

יכול להיות שהיא פשוט עדכנה לגרסא בוגרת יותר. (קרה גם לי )

בס"ד

מפנים אותנו למקורות מסוימים. אני לא זוכרת כרגע את כל הספרים

ברור שאנחנו לא לומדות כמו בישיבות, אנחנו לא למדנו גמרא מכיתה ה'.

בגמרא אתגר אנחנו לומדות יותר בעיון- רמב"ן, רבנו דוד, תוספות רבנו פרץ, מרדכי וכו'.

מהבחינה הזאת אני מניחה שזה לא דומה לישיבות [שזה מאוד הגיוני]. מבחינת שיטת הלימוד זה תלוי מי הר"מ אבל באופן כללי הכיוון של הלימוד הוא אותו כיוון..

בכל מקרה מעולם לא רצינו ללמוד כמו ישיבות. כן הייתי שמחה להיות עם הידע שיש לבייניש ממוצע אבל לצערי לא זכיתי.

אנחנו לומדות בעיון גם אם זה לא כמו בישיבות..

בקיאות זה בטוח לא.

אבל בהרבה ישיבות זה ש"ס ופוסקים, קרי - גמרא רש"י תוס', רי"ף, רא"ש, רש"ש ומשם ממשיכים לרמב"ם, רשב"א, ריטב"א, שו"ע ופני יהושע. זה הבסיס פלוס מינוס.

וכמובן עוד ראשונים ואחרונים. זה מה שנקרא בגדול סדר עיון.

בס"ד

השאר זה הלכה יותר מפלפול למיטב הבנתי.

לר"ן על הרי"ף באמת יפנו אותנו לפעמים.

בגמרא אתגר בתדירות גבוהה יותר..

פלפול דוגמת בריסק הוא משהו שרוב ככל גדולי ישראל היו נגד.

האורחות צדיקים אומר שאין על זה אפילו "דרוש וקבל שכר".

עריכה:

נראה לי שאת חושבת שאליבא דהלכתא זה עם שו"ע.

שיטת הלימוד אליבא דהלכתא כוונתה להגיע להבנה מה היא מסקנת הסוגיא, בכל סוגיא.

מה שלא קורה בשום מקום שלומדים על-דרך הפלפול, ואז אתה נשאר חצי עם הארץ בסופו של דבר. הרבה רעש וצלצולים ומעט מאוד ידע.

כשלמדתי במקומות כאלה, התחרפנתי.

זה ממש לא אתגר אינטלקטואלי.

יצא לי פעם להיות קשור איכשהו להר המור, הם בטח לא לומדים בלי להבין את מסקנת הסוגיא ובאוויר.

שיטת לימודו של הרב מרדכי שטרנברג, מראשי בהר המור, ורבים מתלמידיו מלמדים בישיבות בציבור הדת"ל, הר המור וישיבות אחרות, מבוססת מאוד על שיטתו של רבי שמעון שקופ (מחבר 'שערי יושר').

רבי שמעון שקופ היה תלמיד של רבי חיים מבריסק,והושפע מדרכו, אבל פיתח את שיטת הלימוד לכיוון שונה, שמתעסק הרבה יותר בהבנת הסברות.

ואעיין בשיטת הרב שקופ.

אמנם זאת דעתי הסברתית ולא מבוססת אבל אני לא חושב שהרב מבריסק סבר שהפלפול לשם הפלפול הוא לכתחילה, ולא נראה לי שהוא בנה את עצמו כגדול עולם ככה

לרוב הראשונים וגם האחרונים זאת לא דרך הלימוד.

"פלפול פולני" כמו שקראת לו זה שיטת העיון הספרדי גם.

גם היא לא עיקר הלימוד, אבל היא ודאי משובחת ומייצרת אריות תורניים.

עיון אליבא דהלכתא היא עיקר לימוד הגמרא.

כל השאר, יש על זה ערערים מרובים.

להגיד שהרב ש"ך והרב אלישיב לימדו ככה, דורש ראיה מצידך, לא מספיק לירות מהמותן שאומרים ככה.

אני בספק ענקי אם רב אברום לימד ככה, הוא היה הראש ישיבה במרכז, שהייתה, בהוראה של הרב קוק, אנטי לשיטה הזאת (חוץ לזמן קצר בשביל להביא עוד תלמידים שהתלהבו מהקטע הזה).

אז על זה צריך ודאי הרבה יותר ראיות מאשר להגיד שככהנ זה היה.

כל מי שלומד אליבא דהלכתא לומד את כל הראשונים.

איך הגעת לזה שמתמקדים בעיקר במישהו? זאת לא דרך הבית יוסף שהוא יסוד העיון אליבא דהלכתא.

יש פוסקים שיגיעו גם לספרי מוסר ראשונים אם יש צורך בהבנת פשט סוגיא.

נ.ב,

ודאי שמזה ומזה אל תנח ידך,

עיון ספרדי ואליבא דהלכתא הלכו יד ביד ברוב ככל עדות המזרח.

לא יודע למה אצל האשכנזים תמיד היה צורך לחלק לקבוצות,

אבל ככה זה היה בג'רבה ותוניס, ובתימן, ובמרוקו ובעירק, למיטב ידיעתי.

אין לי זמן לזה, אבל אני בספק אם הם מתפלפלים בלי להגיע לשורה תחתונה בסוגיא.

בספק גדול.

אקצר כי קצת אין לי סבלנות כרגע למחשב,

אבל בגדול:

הגמרא היא דרך הלימוד של המשנה.

המשנה באה להעלות על כתב את המסקנות (יש שם קצת תלמוד), כדי שלא ישכחו.

אח"כ דרך הלימוד התחילה להשכח, ואז נכתבה הגמרא (ירושלמי ובבלי), על מנת לחבר את המסקנות להיגיון ולהכריע בהן.

לכן הגמרא נקראת סוף הוראה, ולכן ברור וקל להבין שאליבא דהלכתא, זאת דרך הלימוד.

אם אליבא דהלכתא דורש עיון, ודאי! אולי לא בהכרח עיון ספרדי, אבל ודאי שעיון.

ודרך כלל הגדולים שעסקו בגמרא בארצות המזרח המערב והדרום היו גם מעיינים בדרך הספרדית כי לא הייתה שום דרך אחרת להבין את הגמרא.

לימוד דף יומי לא מביא לשום מסקנות, זה בד"כ נקודת המוצא של הבריסקרים.

אני זוכר שיחה של ראש ישיבה שהצר על זה שבישיבות בריסקריות יש הרבה בני תורה שלא יודעים פשט גמרא כמו שצריך, והביא דוגמאות למכביר.

נגע קצת בדרך הלימוד המקורית כדי להבין עד כמה בריסק (ושאר מי שמתחבא מאחורי שמות אחרים) זאת המצאה מחודשת.

צריך לזכור לפני-כן שדף הגמרא היה "חף" ממפרשים במקורו, מי שרואה כתבי יד עתיקים נדהם.

דרך הגאונים הייתה אך ורק להכריע בגמרא.

דרך אחרוני הגאונים הם ראשוני הראשונים, רבנו חננאל, רבנו גרשום, רבנו ניסים גאון, והרי"ף,

הייתה להביא את הגמרא לשורה התחתונה שלה.

אם כי הרי"ף קיצר יותר, שאר הגדולים הנ"ל ביארו את השתלשלות הסוגיה בקצרה, עם התעכבות קלה על נקודות קשות בהבנה (וחלקם הביאו את הירושלמי) ובד"כ מסקנת הסוגיא אח"כ.

אח"כ בא רש"י והסביר לנו איך מבינים את המסלול, וביאר לנו דברים שנוכל להבין בעצמנו גם לא מפי רב, זה דומה להנ"ל אבל לא לגמרי.

אח"כ באו התוספות והעמידו את הגמרא מול עצמה (וגם את רש"י) ויישבו כל מה שהיה צריך יישוב.

שאר הראשונים הולכים באחת מן הדרכים, או מחדשים, או מיישבים, או פוסקים להכרעה.

הדבר הזה המשיך עד תקופת האחרונים בשקט ושלווה כשכל הגדולים מתנגדים לפלפול על מנת הפלפול.

שיטת בריסק, כך נטען במקורות רבים, נולדה על מנת לתת סיפוק אינטלקטואלי כנגד תנועת ההשכלה, לכן היא נולדה באשכנז, ולא שייכת לאף אחד מתפוצות ישראל האחרות.

אם כי היא נראית אינטוקלטואלית למכביר, היא ודאי לא באמת לימוד הגמרא.

לא לחינם הרבה בריסקרים לא יודעים להבין פשט גמרא.

אני אישית מפליג ומגזים ואומר שמי שלא ראה כתב יד בחייו (בין אם זה של המשנה, והגמרא או של אחד הראשונים שעליו נשאלת שאלה) הוא לא לומד גמרא באמת!

אבל אני מגזימן

כל מי שלומד גמרא בצורה "ישיבשערית" (זה לא מחמאה), לא מבין בכלל את הרקע של הגמרא, בטח לא זה היסטורי לא שלה ולא של המשנה ולא של הראשונים, דבר שנצרך מאוד.

לכן רוב ככל גדולי ישראל יצאו נגד שיטת הפלפול על מנת לפלפל הזאת.

זה פלפול בלי להגיע לשום שורה תחתונה.

לא כל פלפול הוא רע, רק זה שלא מגיע למסקנת הגמרא.

ומסקנת הגמרא היא היא אליבא דהלכתא, ולא שום דבר אחר.

לפעמים זה בא על חשבון דברים אחרים.

זה יכול להיות דברים שלפעמים מתנגדים אליהם מתוך אידאולוגיה [למשל שיטות מחקריות, ולפעמים אפילו סברות אנושיות פשוטות], ויכול להיות דברים שלא חולקים על חשיבותם, אבל בגלל שקופצים לשלב עיוני עם תלמידים שאין להם את הבסיס, מחמיצים אותם.

בד"כ הוא מוביל פחות למסקנות הלכתיות, אבל גם בו הפוסקים משתמשים להלכה, באיזו שהיא מידה, חלקם יותר וחלקם פחות.

ולא כל שיטת לימוד שאינה אליבא דהלכתא היא בריסק. שיטת הפלפול שהייתה בימי המהר"ל והא תקף אותה נחרצות, רחוקה כנראה מאוד משיטת בריסק.

ואגב, יש אחרונים 'ישיבתיים' מובהקים, שאינם בריסק, כמו הקצות והנתיבות שב שמעתתא, אגלי טל, מחנה אפרים משנה למלך ועוד. [כולם קדמו לבריסק, חלקם ספרים משמעותיים מאוד בפסיקת הלכה].

ככה משתמע מהתגובה שלך.

אני לא מדבר עם מסקנות הלכתיות בתור שו"ע בלבד, אני מדבר על מסקנות לגבי השתלשלות הסוגיא עצמה.

כל הפוסקים השתמשו בפלפול לפסוק הלכה, זה דבר מובן מאליו.

הספרים שציינת, בעיקר האגלי טל, למדו בשיטה שעליה אני מדבר, ושהיא עיקר לימוד התורה.

כשאתה מדבר על מסקנות לגבי השתלשלות הסוגיא עצמה, אתה מתכוון למשהו בסגנון-

להבין מה הגמרא הקשתה על המשנה, ואיך היא הבינה את המשנה בשלב הזה.

איך הדיעה הראשונה בגמרא מתרצת את הקושיא, ומה היא משנה בהבנת המשנה..

איך הדיעה השנייה בגמרא מתרצת את הקושיא, ומה ההבנה של במשנה

האם הגמרא מכריעה בין האפשרויות, וכו'..

נשמע לי שמה שאתה מתלונן עליו בבריסק, זה לא חלק מובנה בשיטה.

אלא היכרות אישית לא מוצלחת שלך איתה, ממקום בו דילגו על שלבים בסיסיים בעיון, [שצריך אותם, בכל שיטה שהיא], וקפצו לשיטת בריסק.

אני מכיר אותה גם משיחות של ראשי ישיבות שהצרו עליה.

אני לא טוען שבריסק מצד עצמה לא בסדר, לא הכרתי לצערי הרב את מייסדה.

אם היא כן הולכת עם דף הגמרא יד ביד הרי שזאת שיטת העיון הספרדי בדיוק, ואני בספק.

בכל אופן, כך או כך, היישום שלה כיום הוא בעייתי מאוד.

יש שיטות לימוד שונות בגמרא, והמכנה המשותף בין שיטות לימוד, ששתיהן אינן מתעלמות מהסוגיא עצמה, לא הופך אותם לשיטת לימוד אחת.

ואתן שתי דוגמאות של קושיות  מהספר חידושי הגר"ח הלוי על הרמב"ם (באדיבות ויקיטקסט), תקרא אותם ותחשוב האם זה נראה לך שאלות שחשוב לשאול כשלומדים בעיון שנועד להבנת הסוגיא/לפסיקת הלכה, או שזה נראה לך דיונים בשאלות מיותרות ולא קשורות [אני לא נכנס לתשובות שלו לשאלות האלה]

1.

ה' דברים מעכבין את התפילה .. וכוונת הלב וכו' כיצד כל תפילה שאינה בכוונה אינה תפילה ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה.

מסתימת לשון הרמב"ם מבואר דדין כוונה הוא על כל התפילה - שכל התפילה הכוונה מעכבת בה, וקשה ממה שפסק הרמב"ם פ"י שם וז"ל : "מי שהתפלל ולא כיוון את לבו יחזור ויתפלל בכוונה ואם כיוון את לבו בברכה ראשונה - שוב אינו צריך" דמבואר להדיא דהכוונה אינה מעכבת רק בברכה ראשונה, וצ"ע.

2. 

אינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא אם כן קנה חמץ בפסח או חמצו כדי שיעשה בו מעשה...

וכבר הקשו דאיך לוקה כלל על לאוי דלא יראה ולא ימצא, והרי בפסחים (דף צ"ה.) מבואר להדיא דלאוי דלא יראה ולא ימצא הויין לאו הניתק לעשה דתשביתו, וקשה על הרמב"ם שפסק דבקונה חמץ בפסח דהוי מעשה לוקה, וצ"ע.

ואני לא רואה פה הבדל משיטת התוספות, זאת אחת משתי שיטות היסוד שתיארתי לעיל אחרי סוף תקופת הראשונים, אחרי רש"י.

לא מכיר את כלל השיטה, נראה שבחרת בדוגמאות מעורפלות מדי, ואני בספק אם כל חידושיו נשארו בצ"ע.

נ.ב,

אחזור ואומר שאני לא נגד שום שיטה,

רק נגד פלפול שעקור מהפשט,

דבר שמצוי בישיבות בכל המגזרים היום,

עזוב בצד את האחוזים, והם קוראים לזה "בריסק".

והתייחסתי רק לשאלות.

אני לא בקיא גדול בר' חיים, אבל מעט אני בכל זאת מכיר, ונראה שמבחינת השאלות, זה דוגמאות מאפיינות. סתירה בין שני מקורות ברמב"ם (דוגמא ראשונה), או בין רמב"ם לגמרא (דוגמא שנייה). לפחות אחת הדוגמאות, היא מהחידושים המפורסמים ביותר של ר' חיים (ביחס לכוונה בתפילה).

בינתיים, זה באמת לא חריג ביחס לשיטת התוס' שהזכרת, או מה שהגמרא עצמה עושה פעמים רבות [למשל, בסתירות בין משניות/ברייתות]. בכל אופן, זו התמקדות מיוחדת של בריסק, אבל זה עדיין לא כ"כ ייחודי. 

כלומר זה דוגמאות [שנראה לי שהם באמת די מייצגות] שהנושא של החידושים של ר' חיים הוא הסוגיא. בין אם מסכימים איתם ובין אם חולקים עליהם, הם עוסקים במשהו שהוא חלק מהסוגיא.

אז מה מייחד את שיטת בריסק? אני חושב שאפשר לראות את זה יותר בתירוצים.

[קישור לדברי הגר"ח על כוונה בתפילה].

הוא אומר שיש שני מושגים שונים של כוונה, מגדיר אותם ומסביר מאיזה דין כל אחד מהם נובע, ומתרץ כך את הסתירה ברמב"ם.

העיסוק בהגדרות, וכן תירוץ סתירה באמצעות פירוק מושג אחד לשני מושגים,(שני דינים) היא אופיינית לבריסק. אני מניח שאם תחפש טוב בראשונים ובאחרונים תמצא לעיתים נדירות דברים כאלה גם לפני ר' חיים, אבל בריסק עושים את זה באופן שיטתי, ובסגנון אופייני. 

למתעניינים במאפיינים המיוחדים של השיטה, כדאי לעיין בספר אישים ושיטות של הרב זווין, בפרק הרלוונטי.

אז זה שונה לגמרי מאיך שטוענים שלומדים בריסק בישיבות היום כנראה

1.מי שטועה הוא לא מטומטם,הוא אנושי והוא אמור לטעות.

2.אני לא טוען שכולם טועים חוץ ממני,אני פועל לא רק לפי רגש לגבי שאלות אלא גם לגבי שכל לפיכך אני בודק כל דבר שאני כותב בדרך כלל,ואם אני טועה אז אני מודה בזה.

אני שונא מתמטיקה,למדתי לזה יותר מדי בימים האחרונים,אשמח שלא תזכיר לי את זה.

לילה טוב.

בגמרא.

אל תמציא הבנות בגמרא שלא קיימות, צדיק.

כתוב "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", אם תהיה דיין אולי דעתך תחשב למשהו.

עד אז אין לך בכלל להחזיק מההבנה שלך בגמרא נגד שאר המפרשים.

ומנסיוני בד"כ אנשים שלא יודעים גמרא חושבים כמוך

כל עם ישראל קיבלו את הכרעות השו"ע בין הראשונים, לכן התחילה תקופת האחרונים.

אם הרמ"א בהקדמה למפה, אמר שאי אפשר ללכת נגד מרן בדינים, אז קל וחומר שאתה לא יכול.

לזה קוראים שבתאות.

כל שאר הטענות לא רלוונטיות לדיון.

ולעשות דברים הזויים כמו חופה עם ספר תורה כשהוא החתן וכו'.

תלמד את הנושא לעומק, ויקיפדיה זה לא מספיק.

מה שמרן הבית יוסף עשה זה להכריע בין הראשונים, ה"קיבלנו הוראת מרן" הוא משפט שתופס אצל כל עם ישראל, לא לעניין מנהגים, עם מקרים יוצאי דופן של דינים בודדים, וזהו.

יש דבר כזה שנקרא פוק חזי מאי עמא דבר

כגון תשובות הרשבא ח"א רנג.

ושניהם נפטרו הרבה לפני שהוא נולד.

היו פה הרבה ששיבחו את ה"רמת לימוד של הגמרא" שם,

ולמיטב ראייתי, לא מבינים שם דף גמרא יותר מאשר תלמיד ישיבה תיכונית ממוצעת,

שזה לא מחמאה בד"כ...

הוא על מי שביקש לדעת אם זה יפריע לו, וקיבל תשובות מאנשים

אין לי זמן להיות פה יותר מדי ואני עושה שלבי יציאה אחרונים מכאן

אין לי שום בעיה עם בנות גבריות,

עם או בלי קשר לגמרא,

איך זה הפך לחלק מהדיון?

ואמרתי שבנות גבריות זה לא קשור לגמרא

אני לא נגד הכללות,

צריך ללמוד להכליל ועם כל זאת להתייחס גם לפרט הפרטי יד ביד ובלי להבהל.

אולי ההגדרה שלך לבחורה גברית שונה משל רוב הגברים?

זה לא עניין של מידות גוף, שפת גוף וכו' ברוב המקרים,

אלא נטיה "ללבוש את המכנסיים".

בעיניי זה הפוך, אבל נראה לי שאני דעת מיעוט.

התכוונתי שאני חושב שבחורה גברית, זה בנטיה חיצונית בעיקר.

ואין לי שום דבר נגד זה, כל אחד ומה שמושך אותו.

תיארתי מה דעת רוב הגברים, לענ"ד.

לא מעניין אותי כל-כך מעבר לזה

מבחינת הפנימיות, נטיה לרצות להנהיג, איתה יש לי בעיה,

אבל זה מסיבות שלא שייכות למגדל עוז ודומותיה.

שם יש לי בעיה עם חדשות שנוטה לנזק רוחני,

וכבר דנו בזה מליוני(!) פעמים, אז לא ננצל"ש גם פה .

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בס"ד

ז"א תדמיין דמות נקבה כלשהי מגלגלת עיניים

הבחורה הכי קשוחה שפגשתי. ופגשתי.

בחורה מלחיצה.

עזוב אותה אחי, אין לך סיכוי.

עזוב את הקנטור והנצחון. אני מבין שמדובר בדברים עקרוניים וזה מאד חשוב לך, אבל החיים קצרים מדי.

ה' גדול אין יודעים כלל, והחיים קצרים, והשנים חולפות מהר, ומה יש לנו חוץ מבית מדרש ובית הכנסת ומצוות ומעשים טובים.

אין טעם בריבים מטופשים, אין טעם במחלוקות, אין טעם בשנאה. זה כל כך טיפשי, כל כך ריק. רק מצוות ושמחה בריבון העולמים, זה כל החיות והתקווה באמת שיש בעולם, וכל השאר הבל הבלים. לא ישאר מזה כלום ושום דבר.

לא מהעשירות והראוותנות של העשירים, לא מהצער והדלות של העניים, לא ישאר שום דבר משום דבר תאוה וכבוד וקנאה ושנאה וקפידא, רק מה שכל אחד יחטוף איזה מצווה ואיזה בירור ואיזה השגה. אם כל אחד היה מסתכל באמת על התכלית לא היו מחלוקות בעולם. זה פשוט לא שווה את זה, לא שווה לבזבז כוחות וחיים על דברים שהם סתם.

עזוב אותך. העיקר זה להיות שמח. החיים יפים, הכל יפה. הכל טוב. הבעיה היא אנחנו, רק אנחנו. האדם יוצר את כל הסבל והאומללות, את כל החושך. האור תמיד זמין, האמת תמיד נגישה. אנחנו מפנים לה עורף, מסובבים את גבינו.

אנחנו בשלב של הצחוקים

@ענבל היא גבר-גבר

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בס"ד

ואנחנו תמיד בעד גלידה.

אתה בא?

אני תמיד מזמין אנשים לגלידה. אממה, הם מצפים שאני אזחל על גחוני ואזמין אותם בעשרים אלף התחנפויות ודיבורים מתקתקים של סוכר.

יש יותר גאולה מגלידה ושמחה ביחד?

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?