העלת חיוך של תקווה על פניי.

אשמח לתגובות דומות.

תודה (-:

פחד כזה, עד כדי כך שהייתי אובססיבית לתנועות העובר

חוץ מזה שזה היה הריון שהושג ע"י טיפולים, הפחד היה גדול יותר

ניסתי להסיח את דעתי, לעשות דברים שאני אוהבת

ואמרתי את התהילים של כל יום, זה גם מאד עזר לי להרגע

כדאי גם להקפיד מאד לא להחשף לשום חומר בנושא, מה שמגביר את החרדה

ופשוט להרפות ולהאמין

שיהיה במזל טוב

וחוץ מיזה אני מאוד חרדתית גם אז אני מבינה אותך.

אבל לא להיקשר זה לא הפיתרון. אז אולי גם אל תיקשרי לבעלך לילדים ולבית להורים לאחים ולאחיות לסבים ולסבתות שמא בהמשך החיים חס ושלום יקרא משהוא?

וגם בעוד דברים..

כנראה לו צורת החשיה הזאת עוזרת.

אתם יכולים להסכים שכל אחד עושה מה שעוזר לו להרגע, מה שטוב לו לא חייב להיות מה שטוב לך..

זה לגמרי לא צריך להיות נושא לוויכוח או דיון. זה ענין שברגש.

לא קראתי את התגובות האחרות, אבל את יכולה גם לבקש הרבה אולטרסאונדים אם זה עוזר לך להרגע.

או פשוט להגיד לרופא שאת חוששת בגלל ההריון הקודם שלא הסתיים בטוב ואת ממש בחרדות.

חרדה זה משהו לא בריא ויש לו ביטוי פיסי. אני מניחה שהרופא יעדיף לרשום לך הפניה לאולטרסאונד מאשר כדורי הרגעה..

בעלך יתחבר או לא - כמו שטוב בשבילו. ואת תתחברי או לא - מה שטוב לך.

אין ענין לשכנע אחד את השני. תני לו את הדרך שלו ונסי להסביר לו שירפה ממך וייתן לך להתמודד בדרך שלך.

גם אל תנסי לשכנע אותו או לכפות עליו להתחבר אם אותו זה מלחיץ

אצלי למשל - לבעלי מאד קשה להתחבר בשלב ההריון, הוא מוצף פחדים מאיך יהיה אחרי הלידה ומאד קשה לו, הוא די מתנתק רגשית - הוא כן תומך בי, מפנק אותי, עוזר לי ה-מ-ו-ן עם הבית והילדים, דואג לי לאוכל טוב ושאנוח. אבל - לא שם יד על הבטן אף פעם, לא רוצה להרגיש תנועות. לא אוהב את המראה של הבטן ההריונית. 

ואני למדתי לקבל את זה - אני ממש זורמת עם זה. אני מאד מתחברת לעובר/ית, מדברת אליו, חווה אותו, משתפת אותו בחוויות המשפחתיות שלנו... כמובן שעוקבת אחרי תנועות בטירוף (בכל זאת יש לי גם רקע של הפלות) ומוצאת את הדרך לאינטמיות טובה עם בעלי בלי לחשוף אותו למראה של הבטן (כן אפילו את זה אני מקבלת יפה)

אז התובנה שלי - מקבלת את הקושי של בעלי גם אם לא מזדהה איתו ולא חווה את זה בעצמי. זורמת איתו ותקופת ההריון עוברת לנו ממש בכיף גדול למרות שיש פערים גדולים בינינו בחלק של ההתחברות לעובר ולמראה ההריוני.

בענין החיבור לעובר - אני מאד מתחברת לעובר למרות ההפלה של ההריון שלפני (שהיתה בשבוע 12) - מתוך קבלה שלווה שבורא עולם מכוון הכל, הכל מאיתו והכל מאהבתו אותנו, ומה שיהיה נשתדל לקבל באהבה, להתחזק ולקבל. ולכן לא מוצאת מקום אצלי לתחושה ש"עדיף לא להתחבר כדי לא להפגע אם חלילה.." (מה גם שאישה כמעט ולא יכולה לא להתחבר - זה חי בתוכה!! )אבל גם אם חלילה... אז אותו הקב"ה שנתן את ההריון הוא ייתן גם את הכוחות להתמודד, לא צריך לחיות בצל הזה של אולי חלילה...

שיהיה בהצלחה, בבריאות ובידים מלאות.

הרבה כוחות

לקבל ברכה מרבנים גדולים ת"ח שאלד בשמחה, ילד בריא ושלם וגם תישאר לו אמא בריאה ושמחה.

יש לי כל מיני פחדים כאלה וזה באמת מרגיע אותי כשרב גדול מברך אותי ואת העובר שבתוכי.

וכמובן תפילות...

ולשמוע כמה שפחות על דברים כאלה!
 

מאחלת לך הריון קל ותקין, ולד בריא ושלם, לידה קלה וטובה ואמא בריאה ושמחה.

ושתחזרו הביתה בלב שמח וידיים מלאות, אמן!

כל בנות ישראללל - אמן!

שמעתי לפני שנה וחצי הרצאה שהוזמנה עקב מקרה מצער של פטירת ילד קטן בפתאומיות. (ילד-לא תינוק. זה לא היה מקרה "שגרתי" של מוות בעריסה אלא בגיל שאפשר לחשוב שכבר הכל בסדר עם הילד).

המרצה סיפר שאשה שהוא הכיר היתה חרדתית על הילדים שלה והייתה קמה בלילה עשר פעמים לבדוק שכולם בסדר. לא עלינו נפטר לה תינוק במוות עריסה. הוא היה בטוח שאם עד עכשיו היא קמה עשר פעמים בלילה-מהמקרה הזה היא לא תישן בכלל, אבל היא ספרה שדווקא עכשיו היא כבר לא קמה בכלל, היא הבינה שהכל משמיים ואם היא למרות כל המאמצים לא הצליחה להציל את התינוק, היא יכולה רק לסמוך על הקב"ה.

אין טעם לחשוש  (קל להגיד...), מה שנקבע נקבע, אנחנו בסה"כ בובות בלי שום אפשרות שליטה על החיים שלנו.

כמובן-אפשר וצריך להתפלל שהכל ילך כשורה, אבל חרדות לא יעזרו.

על הדרך עזרת גם לי!

אני חושבת שעיקר החששות והחרדות הן בגלל חברה טובה שעברה לידה שקטה.

היא ביכתה את המצב שלה, ותיארה לי אותו לפרטי פרטים. כמובן שרציתי להיות שם בשבילה,

אבל נראה לי שהיה לזה מחיר מסוים.

ותזכי שהיא תשמח איתך.

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...