אני מנסה להבין.
מפריע לך שאנשים *רק* לוקחים, בלי לתת
אז קודם כל - ידוע לך שרוב הציבור החרדי עובד? 56 אחוז מהגברים ו70 אחוז מהנשים ? אז אולי הם כן קצת נותנים.
אז מה הטענות שלך? שהם לא עובדים בעבודות מכניסות או מיד אחרי הנישואים?
שהם לא הולכים ללמוד תארים באוניברסיטאות כי רובם לא רוצים בכך , וזה סותר את אורח החיים שלהם ? שהם מעדיפים ללמוד שנה - שנתיים אחרי החתונה בכולל - שוב , כי זו האידיאולוגיה שלהם?
שגם הנשים העובדות - עובדות בדרך כלל בתוך הציבור החרדי (מאידיאולוגיה ) ומרוויחות פחות?
שהם בוחרים להביא הרבה ילדים ולהצטמצם באורח החיים (כנ"ל)?
באמת שאני לא אבין את זה לעולם,
האם את תבואי בטענה למשפחה חילונית שהאמא רוצה לגדל את ילדיה ולכן היא בוחרת לא לעבוד? האם זו לא זכותו הלגיטימית של כל אזרח ואדם להחליט מהם סדרי העדיפויות שלו?
בעינייך הם לא נותנים , רק לוקחים , אבל האם את עובדת בשביל לתת למדינה?
אישית אני לא מכירה מישהו שעובד כדי לתת למדינה, ובטוחה שאם היתה לך אפשרות חוקית לא לשלם מס הכנסה- היית בוחרת בה, אז במה את יותר טובה מהם?
את בחרת לעבוד, כדי להתפרנס בהתאם לאורח החיים שלך,
הם בוחרים לעבוד / ללמוד בהתאם לאורח החיים שלהם , וחיים בהתאם לכך.
בעיני הכי לגיטימי בעולם שמשפחה תבחר את סדרי העדיפות שלה ,
ובעיני הרבה יותר שפוי ונורמלי שרק אחד מבני הזוג יעבוד ואחד יוכל לגדל את הילדים, אבל אני מבינה שזכותם של אנשים לעבוד יותר כדי לחיות ברמת חיים גבוהה , למרות שזה נראה לי קצת בזבוז...
נחזור לדוגמא שלך על האברך בן ה18,
בינתיים הוא בכולל ("מורחים זמן בכולל" בעיני זה תיאור שחוטא לאמת), אחר כך האשה מוצאת משהו, ובשלב שאי אפשר יותר הוא יצא לעבודה.
בעינייך זו תרבות נצלנית וחוסר אחריות, בעיני זה ענין של סדר עדיפויות,
הוא מעדיף ללמוד קצת, והיא מחפשת משהו קליל, כל עוד הם מסתדרים, למה שיעבדו קשה יותר,
אם יש להם אמונה ובטחון שפרנסתם תגדל כשיצטרכו הכל בסדר.
איפה החוסר אחריות?
האם את דורשת ממנו לצאת לעבוד למרות שמתאים לו אחרת, רק בשביל ש20% מהכסף יכנס למדינה? כלומר , לפי דעתך כל אזרח חייב לתת למדינה סכום מסוים, ועליו לעבוד בשביל להכניס לפחות כפול 5 מהסכום הנ"ל?
זה חבל שבעינים שלך את מאמינה בדפוס חיים מסוים , ולא מצליחה להבין מי שחושב אחר ממך,
אני, בעיני , מתקשה להבין את מי שעובד 120 אחוז משרה, אבל אני מבינה שסדרי העדיפות שלך שונים.
מפריע לך שהכסף שלך מגיע אליהם - בוודאי אין לבוא בטענות אליהם, אלא אל מי שהחליט כי המדינה תהיה סוציאלית ותתמוך גם בשכבות החלשות , במי שדירג את חלוקת המיסים לפי ילדים,
במי שהחליט על קצבאות לפי ילדים,
אני אבין מי שיחליט שקצבאות לא יגיעו לאברכים לומדים, או כל שינוי חקיקתי אחר,
אבל לא מבינה בשום אופן מי שמאשים את החרדים על אורח החיים שלהם,
ודורש מהם לשנות אותו רק בגלל שהמדינה מעבירה אליהם יותר כסף מאשר הם משלמים.
וודאי שעליהם לשאת בבחירות שלהם , וודאי שמי שבוחר לחיות כך צריך לחיות ברמת חיים נמוכה יותר, אבל ברור לי שעליהם לבחור את חייהם לפי מה שטוב עבורם, ולא משיקולים של הכנסה למדינה. (בדיוק כמו שאת חיה את חייך לפי מה שטוב עבורך , ולא עובדת רק בשביל לתת למדינה,
ואם היתה לך אפשרות חוקית לא היית נותנת למדינה שקל) כמו שאת לא מצפה שהם "יתרמו " למדינה 500 שקלים בחודש, נכון? תרומה היא דבר שניתן מרצון , ומצחיק לקרוא לזה "לתת" למדינה, אף אחד לא נותן, כולם משלמים כי כך החוק. המדינה "לוקחת " מהם.
ועכשיו לגבי ביתר , עיר מגורי האהובה:
התיאורים שלך במחילה , גורמים לי קצת בחילה, היא עיר יפה כי משקיעים את המשאבים שמקבלים מהמדינה בצורה נכונה, את מתארת את כל התושבים שם כחבורת נצלנים שאוכלים לחם חסד, ובכל בואי נבדיל בין נצלנים ללחם חסד,
אני בהחלט שמחה שהמדינה נותנת תקציבים לביתר כמו כל רשות מקומית (ולא לפי מדד ההכנסה)
ולא חושבת שכהכרת הטוב, אקום בבוקר , ואצא לעבוד במקום מכניס יותר, יותר שעות, כדי שהמדינה תקבל ממני יותר מס.
והתיאורים על התחבורה לא יותר ממצחיקים ולא רלוונטים לשום ויכוח...
זה באמת נצלני כשאני עולה על אוטובוס לתחנה אחת כשיש לי חופשי ??
האם עלי ללכת ברגל, למרות ששילמתי כחוק על הכרטיס? או אולי לשלם עוד נסיעה למרות שיש לי חופשי?