צינית מידי
שאני כועסת אני נהית אדומה ושקטה
שאני נבוכה אני מגחכת
שאני נעלבת אני נעלמת
שאני שמחה אז אני שרה
אני
שרה בקולי קולות
אוהבת לרקוד עם חברות שלי ככה סתם
מסתירה כל כך הרבה סודות
מוחצנת באופן מעורר בחילה
יודעת להקשיב אבל לא לעזור
אני
לובשת בגדים מסויימים למרות שאני רוצה ללבוש יותר צנוע
דאגנית
זקוקה לאהבה ואם לא אז רע לי
עם מסיכה עשרים וארבע שבע. טוב, כמעט
מאבדת אנשים שחשובים לי בטעות לגמרי
יודעת לאהוב
כולם מכירים אותי איך שהוא. כאילו, חושבים שהם מכירים אותי
אני
לפעמים זקוקה לשקט שלי אבל אף פעם לא מיישמת אותו
צריכה לפעמים להתפרק אבל בזמן האחרון זה קורה יותר מידי
צוחקת מבדיחות מפגרות
מספרת בדיחות מפגרות
חסרת חוש הומור בעיקר
לא מגניבה לחלוטין
אין לי יציאות שנשמעות נורא מחוכמות
אני
מגעילה
צומיסטית
יש לי עיניים כחולות ויובש בשפתיים
מי שאני רוצה שיאהב בקושי אוהב. או שהוא אוהב ואני לא שמה לב
מי שאני לא רוצה שיאהב אוהב אותי ורודף אותי בסיוטים
נרדמת רק שאני בטוחה לגמרי שהחלון סגור
הייתי ביותר מדי מצבים שאני לא זוכרת כבר בעצמי
אני
אני
ואתם, אתם
וזה בסדר.
זה מסביר למה כל כך לבד לי
למה מרגיש שאין אף אחד שאוהב
כי אני, אני
ואני. לא
פשוט לא
טובה מספיק
