הרועץ המשפטי מוכן להשאיר רק ל 8 חודשים. בלי פתרון לעמונה בבית היהודי לא מוכנים לוותר על סעיף 7. נראה לי שעל זה המאבק.

מה פתאום מוטי יוגב ישב בשמחה ובמאור פנים הערב בפגוש את העיתונות ליד דוד ביטן? והאם ייתכן שיש עדיין מישהו שמאמין שהבסיס לשיתוף הפעולה בין "הבית" למפלגת "המרכז" הוא ארץ ישראל השלמה או משהו בסגנון?

לגרעין הקשה של הציבור התורני לאומי עמונה לא כ"כ מעניינת. הם לא יעזבו את הליכוד בגלל זה.

הסקר רק מראה על מעבר של מנדטים מהעבודה ללפיד. חוץ מזה שום דבר משמעותי לעומת תוצאות הבחירות שהיו.  היחס בין הגושים נשאר כמעט זהה למה שהיה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/334911

ראשית: כתוב שם שראש הממשלה רוצה לדחות את עסקת החבילה הזאת בחודש - כולל העתקת המבנים במסגרת נכסי נפקדים (בצורה המלאה ולא ל8 חודשים בלבד) - זה לא בדיוק מסתדר לפי סד הזמנים שבג"ץ קבע לפיו בכ"ה בכסליו עמונה כבר צריכה להימחק מהמפה. אז למה הכוונה בכתבה? ואולי ראש הממשלה פשוט לא יפנה ויחכה עם זה? או שהכוונה שהמבנים כן יעברו כמה עשרות מטרים כבר בזמן הקרוב (במקרה כמובן שהיועמ"A יאשר?).

שנית: גם אם הבנתי בגדול את הפתרון הכללי בנוגע לחוק ההסדרה (לא יהיה רטרואקטיבי, יהיה לעתיד) ואת הפתרון לעמונה(נכסי נפקדים מלא ולא חלקי כמוה ביזיון שהיועמ"ש ניסה להציע) - עדיין אל הבנתי מה בנט וראש הממשלה חושבים שיהיה הפתרון ל9 הבתים העפרה ולנתיב האבות? הם כן ייהרסו? אני עוד זוכר ששקד הבטיחה שעל עפרה בכל מקרה דחפורים לא יעלו. מצפה לראות אותה ואת בנט עומדים בדבריהם ולוחצים בזה על ראש הממשלה.
 

שלישית: לא ברור כמה חלקות אפשריות יש בנכסי נפקדים והאם האתר החלופי על אותו הר, יהיה מספיק גדול כדי להחיל את עמונה של כיום?

רביעית: כמובן, מה הסיכוי שהיועמ"ש שכבר התנגד באופן מוחלט לחוק ההסדרה וגם לנכסי נפקדים בתצורה המלאה, יסכים לזה? מה בדיוק השתנה בדעתו הקודמת, שיגרום לו לאשר זאת עכשיו - ובמידה ולא יאשר, מה בנט ושקד מתכננים לעשות?


אני מחכה עוד לראות... 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

למה זה עדיין מעניין לאמת דיווח שלא יצא ממנו שום דבר? למה עדיין "הבית" זוכה לכל מיני הנחות ופאסים שאף אחד אחר לא היה זוכה להם, בטח לא "הפלגנים" שמעזים לקרוא תיגר על "האחדות" הכביכול-קיימת, שאף אחד החל ברב ברוך אפרתי (בקישור שהבאתי כאן) ועד מוטי זפט ב"שבתון" האחרון ירד עליה רצח, לא מאמינים בזה ולא מקבלים יותר את הסיסמאות והדיקלומים?

הם רוצים להקים - שיקימו. להזכירך: יחד, עוצמה לישראל, זהות בהקמה, ועוד ועוד - אף אחד לא מפריע להם. הם רוצים להקים מפלגה שיקימו. אין פה קשר ל"הנחות" למפלגה שעדיין לא נבחנה במציאות - איזה בדיוק "Vנחה" ניתן לתת לה?

ואם חורה לך שיש "מאבק" בין מפלגות - ובכן, תזכור שלמאבק לרוב יש שני צדדים לגמרי...

בסופו של דבר לפני שנה ואפילו חצי שנה החוק הזה היה בגדר הזיה מוחלטת ואף אחד לא חשב שהוא יהיה רלוונטי בכל גירסה שהיא שלו. עכשיו, כשהוא עבר בגרסה שונה מהמושלמת שחלמו עליו, לנסות להציג את זה כאילו מדובר לא במאה אחוז כישלון אלא ב150 אחוז כישלון - מצטער, אני לא מקבל את זה ואני לא חושב שה רציני. מי שרוצה לצאת נגד הבית היהודי זה כמובן תמיד יכול לתת לו תירוץ - אבל אני בספק עד כמה מפלגה כמו זהות או יחד היו מצליחות יותר. 
כמובן, אפשר לנטוש את הממשלה בסערה כי לא מוכנים לקבל את ה100 אחוז שאתם רוצים - בתמורה, תקבלו 0 אחוז, עמונה הרוסה ושום חוק הסדרה בשום דרך. ענק! נפלא!


 

רק כי שטבון הפריע בעיניים לבנט, וישי הפריע בעיניים לדרעי? אתה באמת חושב שאפשר להוסיף ולהשכיח כאלו דברים?

בנט והבית היהודי כחלק מהממשלה היו מחוייבים בהסכם הקואליציוני לתמוך בזה. זה היה חלק מסדרה של חוקים אז (בימי "האחים") שכל מפלגה קיבלה משהו שהיא רצתה ובתמורה הייתה חייבת לתמוך גם בחוקים האחרים גם אם היא לא התלהבה עליהם - החוקים עברו בחבילה אחת. 

ושטבון לא היה אז בכלל קשור, הוא היה בתוך הבית היהודי אז, מפלגת יחד בכלל לא הייתה אפילו בתכנון אז, ושטבון הצביע עם הקואליציה למעט בחוק הגיוס (שם הוא קיבל קנס מפלגתי של לא להציע הצעות ובלה בלה..). וגם ישי היה אז בתוך הקואליציה. זה היה יותר מחצי שנה לפני שמפלגת יחד נהגתה ושישי ושטבון התפצלו ממפלגות האם שלהם. (אתה אולי התכוונת יותר לעוצמה לישראל...).

ליברמן אגב יצר את החוק באופן מפורש בגלל המפלגות הערביות, ובפועל כידוע זה רק הגדיל את כוחן בכנסת ודווקא ליברמן בעצמו היה מעט בסכנה בגלל החוק הזה, כשהתקרב לאחוז החסימה...

היו מחוייבים פה... היו חייבים שם... מעניין שבדיוק באותו זמן היה ברור לאורבך (זה שליט"א, לא נ"ע) מצבו של "הבית" אחרי שלכל מאן דבעי הובהר שללא שום קשר למה שהיה בקמפיין של ה"משהו חדש מתחיל" - את החרדים זרקו לכלבים באופוזיציה והוקמה "ברית אחים" עם מנהיג "המרכז-שמאל" החלקלק משמן של מתאבקים. ככה שהיה ברור שכדי למנוע תחרות בבחירות לכל זה, ולהוסיף לנהל מעין "ליכוד שני" נטול עקרונות, צריך לנטרל את האופוזיציות הקטנות של איזה שניים-שלושה-ארבעה מנדטים. תסלח לי, אבל להעלות את אחוז החסימה - כולל זריקה ידועה-מראש של איזה מאתיים אלף מצביעי ימין לפח - רק כדי להבהיר איזו נקודה מי השליט ומי המחליט - זו לא רק סטירה בפנים לכל המצביעים שבעצם אומרים להם "תצביעו ותסתמו את הפה שלכם ושלא תעזו לחשוב שאפשר להעביר כאן ביקורת", אלא גם פשוטו כמשמעו פגיעה מכוונת בדמוקרטיה האמיתית (שגם תורתנו הקדושה איננה מתנגדת לה כעיקרון ובוודאי במדינה מודרנית שוות-זכויות) ומעשה נבלה שאין כמוהו. אז לתרץ את זה עכשיו "שזה היה ליברמן" זה בדיוק התירוץ שאנחנו שומעים על "ההסדרה" הזו "שזה כחלון". איזו פחדנות ובריחה מוגת-לב מאחריות.

אם מחשיבים את מפלגת יחד. שנית, גם כבר בחירות קודם לכן כשאחוז החסימה עדיין היה נמוך יותר עדיין כמעט 70 אלף קולות נזרקו לפח - צריך לזכור גם את זה. ככה שההמצאה של "Zריקת קולות לפח" היא לא חדשה. ובכלל, זה שקולות נזרקים לפח מעולם לא הצליח להשפיע על הרצון או המוטיבציה של אותן מפלגות להתמודד שוב ושוב. מבחינתן עצם ההתמודדות היא הניצחון.

אין פה שום תירוצים, הנחתי רק עובדות ושכל אחד ישתמש בהן כרצונו, רק לא לעוות את העובדות. והעובדות היו כמו שאמרתי - את חוק אחוז החסימה הגבוה דרש ליברמן ורק הוא, והוא התקבל במסגרת החבילה הכלל מפלגתית. תן וקח, ככה עובדים בקואליציות, נעים להכיר . אם אתה חושב שמפלגה יכולה לחיות בקואליציה בלי להתפשר לפעמים על דברים אז אתה קצת חי בסרט, קח פופקורן שלא ישעמם לך  

ו"דמוקרטיה אמיתית" עם כל הכבוד יש אך ורק במקרה אחד שהוא דמוקרטיה ישירה כמו שהיה בראשית הדמוקרטיה באתונה - דהיינו, משאל עם על כל נושא ונושא במדינת ישראל. הרי גם 500 מצביעים שרוצים מישהו אחד ולא קיבלו אותו בעצם "חוטפים סטירת לחי" וכו' וכו' - אז מה? בפועל, הדמוקרטיה כיום בכל מדינה ומדינה כולל בישראל, מורכבת מצורה של בית נבחרים, כשכל בית נבחרים בנוי בצורה אחרת. אתה מתלונן על 120 אלף קולות? באמריקה מליוני קולות נזרקים למפלגות שלא מתקרבות אפילו לסנאט או לקונגרס - יש בפועל רק שתי מפלגות שולטות ועוד בין אחדות לעשרות מפלגות קטנות שהסיכוי שלהן להכניס נציג לסנאט או לקונגרס הוא כמעט אפסי. איזה עצוב. באסה. ככה הדמוקרטיה שם עובדת ואף אחד לא טוען שהיא לא דמוקרטית, כי בתי הנבחרים החליטו על כך. 

אגב, זה באמת מדהים - הערבים, שההפרשים בין 3 המפלגות שלהן, למי שמכיר את הציבור הערבי, גדול בהרבה מההבדל בין ש"ס, יהדות התורה, יחד, הבית היהודי ועוצמה לישראל - בכל זאת הצליחו להתאחד לצורך הבחירות כדי לא ליפול באחוז החסימה כשחושבים על זה, זה באמת מדהים. איך הם הצליחו? מעורר מחשבה. רק אומר. 

בכל מקרה, פייגלין טוען היום שיש לו 12 מנדטים - אם בא לך, תצביע לו. אם לא בא לך להצביע לו ואתה רוצה למשל להצביע ליחד/עוצמה לישראל, וחשוב לך שהן תעבורנה - תתחיל מעכשיו להשקיע ולשכנע עוד ועוד אנשים להצביע להן, תסביר מה כל כך טוב בהן וכן הלאה. 

במילים אחרות: די לבכיינות. להתבכיין תמיד אפשר, מי שמצליח זה מי שפועל. אם פייגלין יצליח זה לא כי הוא מתבכיין אלא כי הוא פשוט עובד. אם ישי ושטבון ומרזל יצליחו זה לא כי הם יתבכיינו, כי מעטים האנשים שמשתכנעים מבכיינות חסרת פשר - אלא כי הם יעבדו ויעבדו קשה לצבור אמון אצל הציבור. 

אתה נשמע כמו מי שעסוק בשיכנוע עצמי. בדיוק כמו שבנט נשמע כשהוריד את הסיעה מ - 12 ל - 8, אבל ניסה להסביר קלושות ולתרץ את זחילתו לבמה בכיכר רבין מייד אחרי נתניהו, בתור האתנחתא המוזיקלית עם גיטרה. אתה רק ממש מכריח יותר ויותר להיכנס לפירוט מלא של כל המעללים המבישים והמחפירים שראינו כאן בשנים האחרונות.

ואיזה יופי האנלוגיה שעשית בין יהודים דתיים ואידיאולוגיים, לבין חיבור "מעורר מחשבה" בין חבורה של קומוניסטים נוקשים מהנפטלין שטרם קיבלו את החדשות על מות סטאלין, ערבים "פעילי זיכרון נאכבה" ו"צעירים מהמגזר ומהכפרים" שמחוברים אל הכאליפות העולמית החדשה של הגמאע אל אסלאמיה... ממש נחמד מצידך.

וזה חבל מאוד, שלא לדבר שלא קלטת כלום אם אתה חושב שמדובר באיזו התעסקות אד הומינם. אין לך טעות גדולה יותר מזו לגביי.

אם מעלים את האחוז - הוא עולה לכולם. תזכור שגם הבית היהודי אך לפני 4 וחצי שנים, היו עם 3 מנדטים בלבד... כלומר גם לבית היהודי במידה ויתדרדרו שוב לשפל דאז, הם פשוט לא יכנסו לכנסת.

ואגב, נכון - זה בדיוק מה שיקרה להם בסופו של דבר. היבריס - נקמת היוהרה.

בסופו של יום ככה מסתבר עובדת הדמוקרטיה. בנתיים מי בכנסת ומי לא?

"בדיוק מה שיקרה להם" - לא יודע. אולי. בסופו של יום הציבור קיים, אם הוא יעבור בהמוניו למפלגה אחרת אז אכן המפלגה האחרת תעלה משמעויתת והשנייה אולי תמחק. זה רלוונטי יותר במפלגות שיותר נוטות למרכז, או למצביעים הנוטים למרכז - מצביעי הקיצון לרוב הם פחות או יותר אותם מצביעים עם תנודות קטנות לכאן או לכאן, וההצלחה או אי ההצלחה של אותן מפלגות תלוי בעיקר באחוז ההצבעה. אחוז הצבעה גבוה - מסוכן להם, אחוז הצבעה נמוך - טוב להן. 

קלינטון השיגה 2 מיליון מצביעים יותר מאשר טראמפ, אבל בגלל gerrymandering (מזמין אותך לתרגם בעצמך) הפסידה את הבית הלבן. כי אלו כללים שנבלות קובעים אותן. אתה רק מתחפר בתוך שטויות מגוחכות יותר ויותר, ורק מוכיח כמה אתה מגונן על מעשי נבלה משוקצים. אה כן, אבל אחרי שגוננת על אלימות מתועבת אתה מופתע שמבקרים את זה, ומכנה זאת "להתבכיין". טוב, אז עזוב, שכח מהכול - לך לבנט לחגוג איתו את הנצחונות המרהיבים שלו באיזה פאב באיזור התעשייה עם הלקסוסים ברעננה.

הוא וחבריו עובדים עליך ועל רבבות נוספים ואתם פשוט לא לומדים שום לקח.

בשנתיים שהוא היה "שר הכלכלה" (רק כי לא היה נוח לו להיקרא "שר עבודה ורווחה", ומהרבה מאוד סיבות שרובן מצערות מאוד), הוא בעיקר היה עסוק בטיסות לכנסים של הייטק (שבמעמדו ובמקומו כיום זה רק לצורך פוטו-אופים בטיולים יפים בעולם על חשבון הציבור), במקום למשל להיכנס לעובי הקורה של העבודה "המאורגנת" ההסתדרותית המאובנת בישראל, שמסבה נזקים אדירים. ושגם שינתה את ישראל ממיזם חלוצי "אור לגויים" לכדי אחד המקומות המושחתים והאנטי-חברתיים ביותר בעולם הדמוקרטי.

ולא הכיפה היא מה שהודגש במסגרת תפקידו שם, והערכים הייחודיים שהוא אולי מייצג כיושב-ראש "הבית". הדבר היחיד שהושם עליו הדגש היה שהוא בעל העבר והרקע ביזמות הייטק, עניין טכני של היותו ביזנסמן פרטי עם חוש לכסף ולמנהל עסקים, שאגב במסגרתם הכיפה הסרוגה היא לכל היותר עניין שמצניעים (ואני מכיר היטב את הדברים האלו ומקרוב). שלא לומר לפעמים מסתירים בכלל מתחת לאיזה קסקט באיזו פגישת עסקים. ושהוא מוצלח יותר מנתניהו כיוצא סיירת שעשה יותר כסף בחיים. שזה באמת לא ברור אם ככה מה לו ולהיות (או להתיימר להיות) המנהיג "כמלך" של הציבור הדתי-לאומי בישראל בעולמנו העכשווי והמאתגר, בימינו אלה.

עכשיו כשר החינוך, לא מעניין אותו לרגע לטפל למשל בבעיית ארגוני המורים שעושים במערכת הזו את אותו סוג נזקים שהזכרתי לגבי ההסתדרות ועולם העבודה והרווחה בישראל. ושאגב תוך כך בסופו של דבר גם ממש מבאישים את ריחו של המוסד החינוכי בישראל על מגזריה השונים. אבל כן יש לו זמן להרים כוסית עם עובדי המשרד ולהסביר כמה הוא מתכוון לשקם את מערכת החינוך ספציפית במגזר הערבי.

בשביל מה צריך להחזיק בתיקים כאלו אם את זה יכול היה סתם איזה איש מרכז ליכוד או עבודה לעשות? מה הערך המוסף שהובא כאן? או שזה פשוט רק עיסוק אקראי, ריצה פוליטית רגילה, משחק כסאות ממשלה ישן ומוכר של פוליטיקאי משמים וחסר מעוף (כמוהו כנסיכי המפלגות האחרות מכחלון ויש עתיד עד מרצ) שבוודאי מסייע לו לברוח מהתמודדות אמיתית עם משהו ערכי ורוחני כמו ההתיישבות, עמונה, הכותל, העוני שמביא לנישואי תערובת בין בנות לבדואים?

חוץ מלברוח מהדיון, ולהתעקש לגונן על שינוי מזעזע במנגנון קריטי לחיינו כמו הבחירות שנעשה רק לצרכים אגוצנטריים, אתה בכלל מחזיק באיזו תשובה למשהו?! ובחייך, תעזוב לקחת את זה כאילו אישית, זה באמת כל כך רחוק מזה.

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה