לא יודע אם אתה מסתבלט / שבאמת רק ראית את הנושא.. (: 

לקצוץ הרבה שום דק-דק, למעוך ולטחון. לערבב עם קצת שמן זית ולפזר את המשחה מסביב לצוואר ומאחורי האוזניים שלוש פעמים ביום.

זה לא מעביר מחלות אבל זה בהחלט מונע מאחרים מלהידבק ממך...

ותרופת הסבתא האמיתית הכי טובה שאני מכיר זה פשוט ללכת לנוח אצל סבתא, אין כמו סבתא לעשות טוב על הלב ולחדש כוחות.. 

לסבתא המדהימה שלך אין עוד דברים? (: 

כי זו הייתה בדיחה, אל תעשה את זה באמת... |מבוהל|

שונא להסביר בדיחות אבל הכוונה הייתה שהריח ירחיק ממך אנשים וככה הם לא ידבקו...

שמגיעים לסבתות אני רציני.. 

סורי שנהרסה הבדיחה

בס"ד

משהו עם לימון, דבש ערק וכל מיני דברים שלא נראה שמשתלבים ביחד....

אמרה שזה טוב לגרון וכו'...

אני מכירה מים פושרים עם מעט מלח- להכניס קצת לאף וזה מייבש את הנזלת פלאים!

רפואה שלמה לך???

וואוו אני חייב לנסות זאת למרות שזה נראה כהסנפה.

ולא,

ב"ה אני בריא ..

תודה על הדאגה דורה..(: 

בס"ד

פשוט כי זה די מוכר...

אז כן רציני- זה ממש עוזר, רק שים לב לא לשים הרבה מידי מלח...

ואני עכשיו לב טהור 

ורגע, שמים רק פעם אחת וזה עובר? 

או שצריך כמה פעמים? 

כן שמתי לב לגבי הניק מה חשבת עליו באמצע תהילים? 

(: 

הראשונים שהיו.

שימי לב שאם יש לך אף מגורה (דלקת או אלרגיה) זה ישרוף לך בצורה אגדית.

בס"ד

אבל בכל מקרה מומלץ לחזור על זה כמה פעמים במהלך היום...

ולא.. האמת שזה לא היה באמצע תהילים..

ההשראה נחתה עלי במהלך העבודה בגן..

טוב גם כטיפות לתינוקות, שלא יודעים להוציא את הנזלת...

חלב אם. באף.

גם לגירויים בעור, תלוי לאיזה, עוזר.

אני מרגיש קצת מצונן.

מעניין למה. ;) 

במשחות שעולות המון כסף. לוקחים חתיכת בצל, מוודאים שהוא מדמם (יש שקיק כזה בצד הפנימי של ה"עלה" שצריך להוריד) ומניחים על הפצע ואפשר לשים על זה פלסטר.

עובד. כמו. קסם.

בכלל בצל בריא לעור, וזה גם מאיץ מאוד את ההחלמה של הפצע.

לכאב גרון (לא יודע אם דלקתי), לגרגר בחומץ תפוחים.

לכאבי שיניים, ציפורן, כורכום הם אנטיביוטיים חזקים מאוד, וכורכום גם אנטי דלקתי (הכל נבדק מדעית).

לשפעת/צינון, מרק שבושל בו עוף (אמיתי! לא אבקה), מובא ברמב"ם, ומוכח מדעית.

תה שהשרו בו ציפורן. כרכום. קינמון. מאותה סיבה כנ"ל.

לחמם את הגוף במקרה שקר, שתיה חמה עם דבש בתוכה (אזהרה, זה מזיז את המעיים מהר יותר), שתיה חמה עם זנגביל (ג'ינג'ר) כמו התימנים.

דלקת אוזניים, להשרות שום כתוש בשמן זית כמה שעות, להספיג צמר גפן בנוזל, ולדחוף לאוזן.

יש לי עוד מלא, אלה בשלוף, יש לי ספר כזה של רפואות מהתורה וסיניות ומערביות והכל ביחד, הכל שם נבדק.

יותר ממה שהיה בלי...

אין לי משהו לכאב גרון או שיעול לצערי.

אבדוק לך בספר ההוא

יסורין.

זה לא סותר כלום, והחיידקים הם בוודאי משהו שלילי.

אם אדם משתמש בסם לקצר את הרפואה, הוא גם פועל את מה שצריך לפעול ברוחניות כדי לתקן את הפגם, העיקרון הזה כתוב בגדול בספר דרך השם לרמח"ל (והעיקרון של הפגם בשערי קדושה למהרח"ו, אבל זה עם קבלה).

אם לא היה טעם להרוג אותם, אז הגוף גם לא היה מייצר כדוריות דם לבנות.

מסתמא נראה לי שלא הובנו דברי הרב אשרוב על נכון.

הוא חיובי, ויש חיידקים שהם מסוכנים אבל בזמן רגיל הם לא עושים כלום, ויש חיידקים שלא מועילים לכלום ויש חיידקים שהורגים.

הגוף לא מייצר את החיידקים, החיידקים באים מבחוץ.

מאיפה הבאת את זה שהגוף מייצר חיידקים?

חיידק הוא בע"ח, ראית פעם מישהו שיצאה לו ארנבת מהאף?

אשמח לשמוע

ומה שהוא אמר על האי נתינת אנטיביוטיקה, יש היום תחום שנקרא בקטריותרפיה, זה בדיוק מגמה הפוכה.

אבל שם זה בעיקר טיפול בחיידקים על-ידי חיידקים אחרים

שאם הוא התכוון למה שאת אומרת, אני נוטה לא להסכים איתו

איזה ברנדי? 

חלק הכרתי. חלק לא.

מה השם של הספר? 

וביתי זה לשתות חליטת לואיזה.

לגבי השיעול יש פה מלא סוגים, איזה שיעול יש לך?

זה ספר על רפואות בכלל, גם רגילות. גם סיניות. רק כתב אותו רב.

http://www.bookme.co.il/ItemInfo.aspx?Barcode=800-1506025

@לב טהור

אם זה הספר הזה ואכן צדקתי.. 

http://www.bookgallery.co.il/content/hebrew/bookpageschema.asp?BookPageID=116155

אגב, כאן הוא יותר זול. 

(: 

(זה ספר משומש מה שקישרת אליו, עם הקדשה)

בס"ד

רק סופ"ש מגיעה.. מקווה שאזכור

בס"ד

לא יודעת אם זה ממש אותו אחד, אבל בכל מקרה הדברים שם הרבה פעמים ממש עובדים...

ובכללי לצמחים יש יכולת ריפוי ממש טובה!

בס"ד

כי אני לא בבית...

בכל מקרה אני רק זוכרת שהוא יחסית קטן, בצבע אפור כזה נראלי...

נראלי גם שיש תמונה של רב בכריכה..

אשמח לקבל צילום שלו ,

אם זה אפשרי. (: 

לא מצאתי. 

בי"ח רמב"ם, הם מגישים שם מרק עוף במחלקת צינון.

אני בספק רב אם זה בישול של עוף אמיתי ולא אבקה

אף פעם לא ראית בסופר "עוף מצונן"? זה עוף מיוחד נגד צינון...

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11035691

בגדול, זה אומר שבתנאי מעבדה מרק עוף משפיע על מערכת החיסון

יש עוד מאמרים רפואיים שעסקו בזה

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7191367

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1230870/pdf/cmaj_161_12_1532.pdf

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11035691

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12796619

למקרה שאתם לא יודעים ותתהו, הכתובת הנ"ל, שחוזרת על עצמה, היא של PubMed, מסד הנתונים החשוב ביותר בתחום הרפואי.

@עוד סתם אחד

עריכה: ההיקש נאמר בצחוק! אז מחקתי אותו שלא להיות כיורה חיצים המתלהלה

וחבל...

אין לי בעיה עם לגלוג עלי, אבל לגלוג על דברים שהם עובדתיים קצת קשה לי.

אני מניח שזה לא נקרא על גבי הפורום, אבל ממש אין לי בעיה לצחוק על עצמי 

ואני צריך לבדוק במקור שראיתי בו את זה

מישהו במקרה הסתובב עם בצל בכיס כשעקצה אותו דבורה, ומה שעבר לו בראש זה "בואו נשים את הבצל על העקיצה, נראה מה קורה"?

ראיתי שכתוב שזה בריא לעור, ניסיתי, וזה עבד

כאילו - למה שמישהו יחשוב 'אוי, יש לי כוויה / פריחה / פצע - למה שלא אנסה להניח עליו בצל עם דבש (מכל הדברים בעולם)'? 

סתם תוהה. באמת. 

מהצד שלהם, זה באמת מוזר

זה רק מעתיק את השאלה לאדם הראשון. ואם אתה חושב שהוא קיבל את זה בנבואה - אז באמת מוזר שזה מה שא-לוהים טרח לספר לו, אבל לא על כח הכבידה, נניח... 

דבר שני זה לא בנבואה, הוא נולד חכם בכל החכמות, כי הוא היה שלם.

דבר שלישי, גם לו יצוייר שלא ידע על כח הכבידה, זה כי זה לא היה מועיל לו בכלום בזמנו. רפואה כן. (זאת בדיחה, זה הרי כוח תאורטי שמסביר שדברים נופלים, גם ה"אדם הקדמון" ידע את זה, אם כי לא את חוקי הפיזיקה).

לפי הגמרא בעבודה זרה. וזה גם ממש הטריד אותו, עד כדי שהוא חשב שהתקצרות הימים היא עונש על מעשיו. אבל הוא ידע שבצל ירפא לו את הפצעים. 

נו, שוין. אבל עכשיו אני כבר מזלזל, אז בוא נעצור את זה כאן (לא נראה לי שנגיע לאיזושהי הסכמה בדיון הזה, אז חבל על הזמן של שנינו). 

ואתה שוכח שמה שמוזכר בגמרא, זה אחרי החטא.

אחרי החטא, פשוט שהוא לא היה שלם. מוזר בנפש החיים בעניין הזה (שם מדובר על אדם, משה, חנוך, אליהו).

אין מה להסכים פה, זה פשוט מאוד

ובטח כשהוא מוסיף ש'אין מה להסכים' - עובדה שיש. 

א. זה כן הועיל לו - עובדה שהוא פחד מזה. 

ב. דווקא על מהלך כדור הארץ הוא שכח, אבל על הבצל הוא זכר. 

טוב, אני לא מגיב יותר בדיון הזה. 

אל תגיב, רק אל תבכה

והדרך שאתה בוחר להגיב - רק מפני שאיני מסכים, אבוי, עם הנחות היסוד התיאולוגיות שלך (שאינן עיקרי אמונה, בפעם האחרונה שבדקתי, ושאין שום סיבה מ'הכרע הדעת' לקבל אותן) - מאד לא מכבדת.

אז כמו שכתבת למישהי אחרת: אם אתה מתעקש לגרום לאנשים לא להגיב לך - אני אעזור לך. אבל פשוט קח לתשומת לבך. 

איך הגעת לעיקרי אמונה? אתה גולש וזז מפה לשם, משם לפה, באמצע דיון רעיוני.

לא ברור העניין.

אני אשמח אם לא תגיב לי, איך אפשר לנהל דיון ככה... אני מדבר איתך על סברות, ואתה מתעקש ללכת נגד אחת כאילו יש פה איזה עניין.

ואם אמרתי שקל להבין סברה, זה לא אומר שחובה לקבל אותה, לא יודע מאיפה הריגשי שלך נובע, צדיק...

אלגנטי לא עושה אותו יותר טוב, רק יותר צבוע.

הוא מתעקש להדבק לסברה אחת, ולהפוך את זה לדיון על מי צודק ומה אלוהים אמר, כשהכל מלכתחילה זה סברות.

הוא קורא לסברה עיקרי אמונה, מעצמו, כדי לנסות לגמד את התגובה שלי.

הוא לא יודע להחזיק קו מחשבה, ובא אלי בטענות על זה.

זה גורם לעצבנות, וראוי לארס.

לא מתנצל על זה.

ולא, זה לא ציני.

אני רק אניח את זה כאן, ציטוט שלך:
"נו, שוין. אבל עכשיו אני כבר מזלזל, אז בוא נעצור את זה כאן (לא נראה לי שנגיע לאיזושהי הסכמה בדיון הזה, אז חבל על הזמן של שנינו). "

כלומר הודית שאתה מזלזל, ובעקבות כך, חסר נימוס.

זה בעיקר ל@אליפלא שלא תבואו אלי בטענות אחרי-כן

אני זלזלתי בהנחת היסוד התיאולוגית (שאין שום סברה לאחוז בה) שכל מה שאנו יודעים מענייני רפואות של חז"ל זה קבלה מאדם הראשון. 

בסברות שלך דנתי כמי שמקבל את הנחת היסוד הזאת (קוראים לזה דיון היפותטי, ואיני מזלזל בדרך החשיבה הזאת, ועל כן גם איני רואה סיבה לזלזל בסברות הנאמרות במסגרת כזו), ועל גביה - איני מבין איך כל הנתונים מסתדרים, גם בהתחשב בסברות שהעלית. וכאן כתבתי בצורה מכבדת ביותר, איני רואה היכן ראית זלזול. 

מכאן ההתייחסויות השונות שלי לסברות ולתיאולוגיה בשרשור הזה. 

ואמיתה של תורה - זה לא רק הלכה. אבל שוין. 

הנחת היסוד שקיבלנו את הדברים מאדם הראשון, היא לא עיקר אמונה.

יש כמה נקודות בעם ישראל בהן התרבו ידיעה לגבי הרפואה.

אצל אדם הראשון, שהידיעה הייתה מוחלטת, מאז מה שנשכח נשכח. גם אם זה כח הכבידה, או בצל.

אצל שלמה המלך, שכתב את כל הרפואות בעולם, ומה שנכחד אחרי שהספר נגנז, נכחד.

זה לא קשור בכלל למה שהרמב"ם כתב, כי הרמב"ם כתב על משהו שמתבסס על אבחנה פשוטה.

מי ששותה מרק עוף, מבריא הרבה יותר מהר ממי שלא. אם אדם הראשון ידע את זה? ודאי שלפני החטא לפחות, ואולי גם אחרי (גם אם שכח את מהלך כדור הארץ).

גם מה שנשכח, וגם מה שלא, אפשר לחדש.

רק שעל פי הפנימיות, את מה שנשכח הרבה יותר קל לחדש, בגלל שזה כבר ירד לכאן רוחנית.

המהלך הלוגי, הפתאומי שלך, לכתוב שלא הבנת את סדר הדברים, שונה לגמרי מהצהרה בגלוי בזלזול שלך. אז אל תהיה נע ונד בדיון פה, אתה מוזמן להודות שלא הבנת ולא הודית בזה לכתחילה ואז נוכל לנהל על זה דיון תרבותי כמו שצריך.

אני לא מאמין שמה שרבי מסר לי הוא קבלה מאדם הראשן, אלא מהתורה.

וזה עיקר אמונה, לא סברה שרפואה נמשכה מאדם הראשון עד עכשיו.

עכשיו לגבי המהלך שאמרת שלא הבנת איך הוא מסתדר.

זה שהוא ידע? ברור, פתח נפש החיים ותבין למה, כמו שאמרתי לך כבר, בעיקר אם קשה לך להבין.

האם זה הגיע עד אלי? סביר להניח שלא.

אבל זה בטח מערער את הנחתך שמישהו היה חייב להניח בצל על עצמו במקרה ולשים לב שזה עושה א' ב' ג'.

מספיק שישאר שביב של מידע שבצל בריא לעור (כמו שכתבתי), ואז מישהו ישחק עם זה על כל דבר שמגרה את העור ויראה לאן זה מוביל.

עכשיו מובן?

לגבי האמיתה של תורה, הנחתי שזאת עקיצה למשהו שאמרתי בשם הבעש"ט לגבי הגילוי אליהו, שזה מדבר רק על הלכה.

בכל מקרה, עכשיו שהדברים מפורטים, ואתה אמור להבין את סדר הדברים, אני אוכל לצאת לי לדרכי.

יום טוב צדיק

אסור לאכול כרישים, אבל הסחוסים שלהם טובים למי שיש לו בעיות מפרקים.

לא מבין את הקושיה

אמרתי שמוזכר בספרים שהוא היה שלם בכל החכמות,

זה פועל נגזר מזה.

או שאולי לפירוש על המשנה, הוא כותב שדרך הקיצור היא אחת מחכמות חז"ל 

וכן, לגבי השכחה, מוזכר שבזמן הפגם נפגמו המוחין וכו'.

פגימת המוחין, כמוזכר רבות בספרים הקדושים, היא שורש השכחה.

זה בטוח ופשוט.

אתה כותב "יש לך כאן יותר מדי הנחות ומסקנות לא מבוססות",

וזה נכון. זה מה שאמרתי מלכתחילה, לא רואה בעיה בסברות, כל עוד אומרים במפורש שהן סברות.

כמדומני שלא פסקתי מכאן הלכה, או הכרעתי אפילו אגדה.

אם אתה רוצה לפתוח שרשור על אגדות כפשוטן, פתח בנפרד.

לא שאשתתף בו, זה נושא מתיש וטחון

יבואו על ראשך כל הברכות

נראה לי שדיון על פשט באגדתות יוליד כאן הרבה אש תורה

רק שהתגובה שלי הייתה מכוונת כדי להזכיר לך ולא כדי לגונן עליו.

אנחנו מאחורי מקלדות. וגם אם לא אז מאחורי גוף בשר ודם. אין לדעת על איזו נק' רגישות אנחנו דורכים לאנשים סביבינו אז ציניות בכללי וירידה לרמה אישית זה יכול להרוס לעצמינו כי אני לא הייתי רוצה לדעת שפגעתי בטעות במישהו או הורדתי לו את הבטחון\מצב הרוח. בטח כשאני לא יודעת באיזה רגע תפסתי אותו. ולא הייתי רוצה להתרגל לשלוח חיצים. זה סתם משחית את עצמי. 

מקווה שקראת את זה בטון רגוע ושאזכה גם אני

אחר המחילה, כשתעני לעצמך על השאלה הזאת תביני למה אני לא אקבל את התוכחה שלך

בגלל שהוא מספיק לא ישר כדי לזלזל בצורה עקיפה כדי שלא יעירו לו,

ואני מספיק ישר כדי לעשות את זה בצורה ישירה בלי העמדת פנים,

בחרת להגיד ש*אני* זה שלא בסדר.

עשיתי בדיוק מה שהוא עשה, רק בלי שקר.

המהות של עלמא דשיקרא, "עולם הפוך ראיתי".

אגב, גם במשפט שכתבת את די סותרת את עצמך מיניה וביה. מותר ללעוג לאדם, אבל אסור להיות ארסי אליו? ועוד בתגובה למי שלעג לך?

האמת, היא שתפסת את הצד שלו כי את מכירה אותו פשוט יותר זמן או משהו בסגנון.

לכן, במחילה, דברייך לא נוגעים אלי או לליבי כחוט השערה.

לפני רגע הבאת ציטוט מדבריי כדי להוכיח שאני מזלזל במפורש ובאופן גלוי (ולא קיבלת את ההסבר שלי לנקודה הספציפית ביותר שבה אני מזלזל), ופתאום אני 'מספיק לא ישר כדי לזלזל בצורה עקיפה'? 

למד אותי, בבקשה, איך אפשר לזלזל בצורה יותר ישירה מאשר לכתוב שאני מזלזל? פשוט כדי שאדע לדיונים הבאים, כיצד להיות אדם ישר שאיננו נכנע ל'עלמא דשקרא'. 

הבעיה שלך היא עם @אליפלא, לא איתי.

אתה לא יודע לחלק דברים, חמוד.

אתה מקשה ממה שאני כתבתי על מה שהיא כתבה, לא למדת גמרא?

בתשובה לבקשתך: כדי לא להיות חלק מעלמא דשיקרא, אתה צריך ללמוד להודות שאתה טועה.

לא הרגשתי שהוא זלזל בך אישית באחת התגובות... ואצלך כן. וגם כשהוא עבר את הגבול הוא הודה בזה. זה בסדר אתה יכול לחלוק עליי כי אתה בתוך זה וזכותך. 

אני לא חושבת שעשית בכוונה כדי לפגוע כי יש כל מיני סוגי אנשים וכנראה אתה מהסוג של חברה טובה שלי- שהם אנשי דין (במובן הטוב של המילה) שהם חריפים ואומרים דוך ורואים בזה מעלה וחוסר צביעות כמו שכתבת. וזה בסדר וגם צריך אותם בעולם. פשוט צריך לדעת שלא תמיד העולם מספיק קשוח כמוכם והצורה שבה אתם מקבלים "חוסר צביעות" שכזאת שונה מאיך שאחרים מקבלים. אם אין לך בעיה לסחוב על המצפון שיש סיכוי שפגעת ואתה מרגיש שזה שווה את העברת המסר אז מעולה. לך על זה. (ברצינות גמורה!) 

יש הבדל בין ללעוג לבין להיות ארסי. בלעג יש טיפשות של הלועג בארס יש גאווה. (בארס, לא באדם)

ואני אישית מעדיפה להיות טיפשה מגאוותנית.. (עניין של בחירה) 

"האמת, היא שתפסת את הצד שלו כי את מכירה אותו פשוט יותר זמן או משהו בסגנון." אני מכירה את שניכם באותה הרמה וזה מצפייה בפורום בתגובות שלכם והאמת- אני אפילו לא זוכרת את הסגנון של כל אחד מכם. ככה שאין קשר.. סורי.

והיא "ויגבה לבו בדרכי ה'". יש אנשים שצריך להנחית אותם.

אם להשתמש בשיטתך בהמשך התגובה שכתבת על טיפשות בזלזול, יש פסוק מפורש:

"ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו"

אני לא איש של דין, אני איש של כל המידות, כשצריך (יש גם כאלה).

תודה על האישור, אני אמשיך בדרכי

אם את חושבת שהוא טיפש, תגידי את זה לו, לא לי.

אם יש לך בעיה עם תגובת הנגד שלי, לכי לשורש.

"ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו"- לפי הבנתי- אדם צריך לענות לכסיל בדרכו. בדרך חשיבה שלו. כדי שלא יחשוב שהוא חכם. ככה שלענות לו בצורה שונה לא יועיל.

"תודה על האישור"  זה בדיוק מה שדיברתי עליו.

ולא אמרתי שהוא טיפש. אמרתי שבזלזול יש טיפשות ואני לא אומר לו כי זה לא הפריע לי וכי אני מדברת איתך כרגע...

מה השורש?

מה שהבנת בפסוק זה די הפשט, זה לעג מול לעג, השאלה רק למי יש לעג יותר גדול. לך קשה עם לעג גדול, וזה לא נכון.

אם מישהו מגזים, לחץ לו על הברקס עד הסוף.

לא הבנתי את הקטע של המה שדיברת עליו...

השורש הוא מי שהתחיל בזלזול שלו את ההדרדרות

במחילה לא הבנתי את כל הפסקה הראשונה ואשמח להסבר

התכוונתי- כתבת- "תודה על האישור" - ציניות שלא במקום מבחינתי. אם למשל היית עכשיו מולי במציאות ברגע שהיית אומר את זה הייתי מסתובבת והולכת. כי זה לא ענייני וסתם מוזיל את הדיבור

הכרתי אישה חכמה לפני 21 שנה שנהגה לומר "זה לא מעניין אותי מי התחיל, אני מעירה לך כי לא עושים דברים כאלה" עד היום היא אומרת את זה ואני מודה לה כ"כ. זה להסתכל על המעשה שלי במבחן התוצאה בלי להתייחס למכלול ולאחרים. ואם אני רוצה להיות אדם טוב יותר אז המכלול ממש לא מעניין.

ועד שתגידי לי "זה לא מעניין אותי מי התחיל, אני מעירה לך כי לא עושים דברים כאלה"

אגיד לך שרבי עקיבא אמר שאין בדורו מי שיכול להוכיח, וזה תקף גם בימינו.

אז ק"ו בן בנו של ק"ו קל שבקלים שאין לך להוכיח צד אחד בויכוח.

ומובן ופשוט מאליו שדברייך לא מחייבים אותי, בטח כשהם לא על צד האמת לשיטתי.

אם קשה לך לקבל את זה, עניינך. אני דוחה את התוכחה הזאת בשמונה ידיים, שש בהלואה.

גם לא אמרתי לך את המשפט הנ"ל רק נתתי לך דוגמא מהחיים שלי לקו חשיבה שאני חונכתי עליו.

ואני דנה איתך בכללי על הגישה ולא באה לשפוט אותך על התנהלות חייך.חלילה. אנחנו פשוט סוגים שונים של אופי ולכן גם התפיסה שלנו שונה כ"כ.

בכל מקרה, תודה רבה היה לי דווקא מעניין הדיון לפי הפסקה האחרונה שלך האני מבינה שבזה הוא נגמר  אז שיהיה בהצלחה לכולנו ושנזכה להכיל ולקבל כל אחד ואחד וכל אופי ואופי בכבוד הראוי לו. 

אז הם לא סתם עושים נסיונות. זה כמו שתגיד למה שמכל הדברים בעולם אנשים יחליטו לקחת קנאביס כשיש להם סרטן?! למה לא נענע?! כי הם יודעים את התכונות שלו.

אותה שאלה באמת יש להעלות גם על קנביס (לא ידעתי שהוא מועיל לסרטן). 

מה זה 'יודעים את התכונות'? צריך לעשות ניסיונות כדי לדעת את התכונות. זה פשוט מפתיע אותי. 

(גם מפתיע אותי איך קפלר גילה את נוסחת קפלר: למה הוא החליט להעלות את הרכיב של המסה במשוואה בריבוע ואת הרכיב של המרחק בשלישית ולשים אותם כיחסים זה לזה. פשוט מדהים אותי. זו יצירתיות שנפלאה מעיניי, באמת)

ואחת מהן, שחלק מהמדענים השתמשו בה (ממציא אחד מפורסם, לא זוכר), היא לעורר חלומות צלולים.

דוגמא:

משפחת הצורבים- בצל, תאנה, במיה.. (מזהים אותם ע"י חספוס בלשון ובד"כ ריריות) שהם טובים לצריבת דברים בעור וכאלו. איך ידעו? כי חושבים על הבעיה-באיזה צורה אפשר להיפטר ממנה-ומתאימים למשפחה הנכונה.

זה לא כזה מסובך. 

וברור שמן הסתם מנסים כל דבר אבל מראש לוקחים דברים שיש להם סבירות.. זה לא כזה מסובך.

*הקנביס לא מועיל, הוא עוזר להקלה על כאבים

(את הפסקה בסינית לא הבנתי, מתנצלת קטונתי..)

אשרייך שזכית להבין בנושא. אני באמת ובתמים מתרשם. 

(אני עוקב אחרי מתכונים במדויק. איני מוסיף רכיבים נוספים על בסיס התכונות שלהם. ולכן האוכל שלי יוצא סביר...)

כי התלבטתי אם זה יפה לכתוב את זה ובסוף יצא כפול 

(חח הלוואי שהייתי מצליחה להיות ככה בגלל זה האוכל שלי יוצא לא סביר. או מדהים או מזעזע)

זה גם בריא לאנשים בריאים..

(: 

וגם להתקררות, ליחה וכד'

לחתוך בצל לחצי, לשים בצלחת בחדר למשך הלילה.

האדים של הבצל פותחים את הנשימה, מקילים ומצליחים לישון רצוף.

החיסרון- הריח...

בבוקר החדר מריח חזק מבצל...

אבל שווה הבריאות, ואח"כ מאווררים...

שהריח שלו יותר מגעיל... 

לדלקות, עקיצות וכד'

דוחפים את זה לעין וזה עוזר ממש מהר.. 

(: 

על הקפה + זירעי פשתן לא שמעתי.. 

ואם כבר אז אבטיח עם בולגריתת.

בדיוק משלשל... אפשר לעשות אותו אם מוסיפים לו משהו שימנע את הייבוש של המעי

אשרייך.

עלול לפגוע ברקמות במערכת העיכול

יש לך מקור לזרעי פשתן?

אבל הרמב"ם במפורש אומר לא לאכול הרבה שום, וששום זה תרופה, לא דבר שצריכים לאכול כשבריאים.

לכן בשום הייתי נזהר.

אשריך

חליטה של כורכום-

אולי לא מדוייק אבל:

כף כורכום, עם 2 כוסות מים. 

להרתיח בסיר, להנמיך ולבשל 20 דק'.

אח"כ להניח שיתקרר, הכורכום שוקע.

הנוזל שלמעלה- לגרגר.

ואם יכולים גם לשתות- זה מאדדדדד בריא!

הפצע בפה לא עובר, אבל מפסיק לכאוב!!

זה העיקר, לא?

גירסה לעצלנים:

כפית כורכום בכוס מים חמים מהקומקום. לא אותו האפקט, אבל קצת מרגיע לפעמים.

או- לחכות 10 ימים- והכל יעבור!

לקלף את זה עם גפרור,

כואב רצח אבל מעלים ישר.. (: 

מלח

מי מלח

עגבניה

פלפל ירוק

כוללללם שורפיייייים!!!

ולדעתי- לא עוזרים....

הומלץ המהלך הסדיסטי...

לאכול מלפפון!!!

אם כבר דברים עם סוכר / דברים שמעלים את הלחץ דם. (: 

יש בו איזה חומר, אפשר בטח למצוא באנטרנט....

ודווקא מתוק- לא ממש מומלץ...

לה מעורר מאד לזמן קצר, אבל אח"כ הירידה בסוכר גורמת לעייפות פי כמה!!

אז- רק אם קרובים לבית,

או אם יש מספיק שוקולד לכל הנסיעה 

ומלוח- גם מעורר, מעלה את לחץ הדם. גם טוב לעירנות בנהיגה.

והכי טוב- לישון מספיק בלילה!!!

ואם כבר פירות למשל בננה 2 בכלל מעיר.. (: 

1 כף חרדל

1 כף דבש

1 כף וודקה

1 כף שמן זית

1 כף קמח

מתכון משכנה שלמדה את זה ברוסיה:

מערבבים, יוצא כמו בצק.

מניחים על בית החזה, כמו בלינצ'ס לדברי השכנה.

מעל זה חיתול בד, פיג'מה

ולילה טוב...

קמים בבוקר- כאילו לא היה כלום.

ניסינו פעם- באמת עבד!

תודה. (: 

אבל זה רק בשביל ההרגשה הטובה

קוצצים בצל לבן דקדק עם דבש...מכל זה מוציאים את המיץ שהופרש ומורחים אותו על הקרקפת...ריח דוחה אבל זה עוזר מאד!! ...לכאבי אוזניים- לקחת שן שום ולשים אותה בתוך האוזניים...(חייבת לציין שלא ניסיתי אבל שמעתי על זה מתישהו..)

ולא עזר לי....

כמה זמן השארת על הראש?

עוד שאלה, מה זה המיץ שהופרש בדיוק? הנוזלים שצפים על הדבש?

אבל ככל שזה יותר זמן זה יותר טוב..ושמפו של פינוק מוריד את הריח הכי טוב(כמובן אחרי 2 חפיפות)

איכשהו?

אה ושכחתי...משרים את הבצל והדבש לפחות לילה ואז סוחטים אותו..

כי תאמין לי שבדקתי את הנושא, ואני יודע מה עובד לי, אבל זה חוזר כל הזמן פשוט.

העניין הוא שאת הקטע של הבצל מביאים במלא ספרים, וגם יש לי סברה מדעית לזה.

בצל מעודד יצירת טסטוסטרון, ומזריקים הורמונים לקרקרפת למי שיש לו בעיות כאלה, אז זה מסתדר.

פשוט ניסיתי את הבצל בכמה וריאציות והן ממש לא נוחות.

באזניים???

בטוח?

נשמע לי חריף מידי.

בד"כ מסתפקים באדים מהשום הכתוש דרך צמר גפן, לא?

אבל אין לי ניסיון בזה...

רק תבררו, שלא תעשו משהו מסוכן

בצל על פצע שבדרך להצטלק או צלקת טריה. מוכח מדעית ובשימוש - צעירים מעל עשרים

בשום יש חומר ששורף רקמות חיות, לא מומלץ לשים באוזן ישירות. מפחיד מה שזה עלול לעשות לעור התוף

שמחייבים אותך ללכת לטיפול ודווקא עם מטפלות שלהם.

בוא נגיד שהגעת למצב מוזר ביותר שהצליחו לחייב אותך ללכת לטיפול, באיזה קטע הם מרשים לעצמם לבחור את המטפל שלך? בלי קשר להאם הוא גבר או אשה.

אני הייתי שוקל למצוא עבודה במקום אחר.

לגיטימי לגמרי

חוץ מזה שבמעונות יש עוד שבועיים, ובהרבה מקומות יש קייטנה שבוע הבא.

במקומות שיש שתי אזעקות ביום ותמיד יש התרעה מוקדמת הסכנה להחזיר את הלימודים נמוכה.

בשביל להוביל מאות תלמידים לממדים בבטחה.

יקשה המקשה - התמודדנו שנים ארוכות עם אזעקות ללא כל התרעה מוקדמת, אז 6 דקות לא יספיקו?

והתשובה היא כמובן שגם כאשר היו אזעקות בלי התרעות, אז למרות כל התרגולים וכל ההבטחות, בפועל רבים רבים בבתי הספר נשארו מחוץ לממד. אי אפשר לנייד בדקה וחצי מאות תלמידים למרחבים מוגנים בכל בית ספר.

וזה עוד לפני שדיברנו על המורים עצמם, שצריכים לעזוב את הילדים שלהם לבד בבית, כאשר לפעמים המורים גרים במקום שבו עוד לא החזירו את הלימודים אבל מלמדים במקום שבו כן החזירו, או שסתם יש להם ילדים בני 9-10 שעוד לא חוזרים ללמוד כי מחזירים רק את הקטנים. לחלקם/ן יש בני/ות זוג מגויסים וכו', כך שאין מי שיישאר עם הילדים בבית בתקופה שבה אין יום ללא אזעקות.

לק"י

ובהתחשב בזה שכולם ירדו בצורה מסודרת, ויקשיבו להוראות.

והדרכים גם הן מסוכנות כרגע. לא בכל מקום יש מרחב מוגן.

אני שמחה מאוד שאני כרגע עוד בחל"ד. כך שגם אם יחזירו אצלינו, אני אוכל להשאיר בבית.

בעבר הורים לילדים מתחת לגיל 14 שלא היתה להם מסגרת/ מי שישמור עליהם, יכלו להשאר בבית.

ברוך ה' ירדו קצת מהעץ.. ונקווה בעזרת ה' שימשיך כך ולא ינסו שוב להחזיר למסגרות.

(אני חושבת שבעיקר הכעס שלי) זאת הציפייה מצוותי החינוך להגיע וללמד/ להדריך סיטואציה כזאת.

למרות שגם שמעתי קולות של אנשי חינוך שמאוד מתלהבים על חזרה (לא מצליחה להבין את זה.....)

כל כך מתסכל!

אם כבר אז שיפתחו למי שניגשים לבגרויות, כי זה באמת קריטי - אבל גנים? יסודי בנמוכים? דווקא ילדים קטנים? אני תוהה אם מצב כזה לא יגביר חלילה חרדות אצל הילדים

הקבוצות היישוביות ממש סוערות על זה

יגביר חרדות, במיוחד בגילאים קטנים שצוות חינוכי של מורה ואולי מדריכה/סייעת צריכים להיות על 30 ילדים וכו'

בעיקר הדרכים נראות לי בעיתיות 

וגילאי הגן והיסודי הצעיר (א-ג) זה אפילו גרוע מכך.

כי כיום הבסיס של הלמידה בגילאי יסודי וגן, זה ה"בייביסיטר" שהם מספקים, לפני אפילו הלמידה.

והבייביסיטר הזה נדרש להרבה הורים כדי לצאת לעבוד,

כיום מה שקורה זה שיש מורים (בעיקר בתיכון עם לחץ בגרויות) שמנסים ללמד. ותיכונסטים שלא ממש מצליחין ללמוד (מסיבות רגשיות. מהפרעות סביבה וכו')

בגילאים הצעירים יותר ממה שהתרשמתי. אפילו לא מנסים ללמד אלא לכל היותר ליצור שיח רגשי מרגיע אולי פעילות הפוגתית וכו'

מי שכן מנסה ללמד, עושה את זה תוך רתימת ההורים ללמד את הילד. לרוב ההורים זה רק יוצר יותר רעש בראש מאשר שקט וחלקם מעדיפים לוותר על כך.

היה נכון יותר להחליט שעכשיו 3 שבועות בין פורים לפסח מערכת החינוך סגורה.

ולהאריך את שנת הלימודים בשבוע-שבוע וחצי.

לחלופין. להקדים את פתיחת שנה"ל שנה הבאה.

המצב כיום, זה לא פייר כלפי אף אחד.

לא הורים. לא תלמידים ולא מורים.

המשחק מובנה כך שהוא מבליט את השנאה והנחרצות נגד הצד השני

אבל הוא בונה על הדומה ומכחיש את השונה

אבל עדיין מעניין

מה ששמתי לב:

– מרבית המשפטים הם ישראליים (על־מנת ליצור רושם מסוים...)

– חלק מהמשפטים קצת חסרי קונטקסט ומתפרשים שונה מכוונתם במקור ללא אותו קונטקסט אז קצת לא הוגן

כך או כך, דעתי האישית: סוג ההתבטאויות האלה אינו חורג מכל פרופגנדת מלחמה רגילה, גם של בעלות הברית לצורך העניין.

ההבדל: הפרופגנדה של בעלות הברית ושל ישראל מכוונת כלפי קבוצה לאומית שהיא צד למלחמה. לא כן הנאצים כלפי היהודים.

בגדול שלומי בסדר, ימים קשים עברו על כוחותינו אבל בסוף לא התאבדתי so בסדר.

tale.co.il מת אז התפתיתי לפרסם כאן קצת.

למרות שאני מפרסם גם בוואטפאד... אבל לא יודע פחות אוהב וואטפאד.

גם לא ברור מה מקור המשפטים, משני ה"צדדים".

חלק מהמשפטים/תיאורים שיוחסו שם לממשלת ישראל, נראים לא הגיוניים או מעוותים בדרכים שונות. וחלק, לדעתי, מאוד צודקים בקונטקסט שלהם.

אבל גם אם יימצא שוויון מלא בין המשפטים - ולא יימצא - עדיין לא זכור לי שהיהודים בגרמניה עשו פיגועים ורצחו בדם קר אנשים תמימים, תינוקות... בכלל לא ברור לי על סמך מה הייתה אמורה להיות מלחמה נגד היהודים, מלבד האגו המטומטם של הגרמנים, שלא יתכן שהם הפסיגו במלחמה כי הם פשוט היו פחות טובים. יחי ההבדל הקטן.

לכאב פיזי

צריך טיפול

דחוף

עדיף דרך קופת החולים, אבל אפשר גם דרך סה"ר או ער"ן. 

ואו מכל דבר קטן כואב לי כזה בלב

עוזר לי ממש לבכות וככה להוציא תכאב החוצה... וגם לכתוב הכל פשוט מה שיוצא וגם אני נותנת לעצמי לכאוב, מותר.. אבל אחכ משתדלת לעשות משו כיףף ומשמח♥️

ויושבת על משהו.

על מה זה יושב אצלך?

לטווח רחוק ובכללי יכול לעזור לתחם את הכאב ולתת לו ביטוי בזמנים קבועים ביום בצורה ממוקדת ןמתוך שליטה, וממילא כנראה שהוא פחות יצוץ בשאר היום בצורה קיצונית

לא כ"כ הבנתי את השאלה.

לגבי הקטע המובא,

בכללי:

א. האם המקור לסיפור אמין וידוע בצורה וודאית שאכן נאמר מפיו של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל? 

ב. אם אכן נאמר מפיו קטונתי ואני עפר ואפר לרגליו ולא מתחילה אפילו להבין את ההשגות העליונות וכו'

ג. אם לא נאמר מפיו אלא זהו סיפור בפני עצמו שלא נאמר בפי גדול ישראל לענ"ד יש כאן תמיהה או לפחות חוסר הבנה שלי של העניין מדוע יש להמעיט באהבה כדי לזכות בהריון או בכל דבר אחר, וכיצד ייתכן שאהבתם הגדולה של איש ואשתו מונעת זאת?

שוב, קטונתי לגמרי ואינני מבינה זאת כלל אם אכן נאמר מפי גדול ישראל

ברמה הפצפונת של ההבנה המוגבלית שלי יש כאן תמיהה ואינני מבינה זאת.

אני רואה את התורה כמקדשת שם שמים ומקדשת שלום ואהבה בין איש לאישתו, עד לרמה שהקב"ה בכבודו ובעצמו אומר שימחה חלילה שמו מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו...

וככל שהאהבה ביניהם יותר גדולה כך נחת הרוח בשמים ובכל העולמות... וכגודל האהבה, הקירבה, האחדות, השלום ביניהם גם יושפע השפע גם בעולמות הגשמיים.

ובכל דרך שהיא אין חלילה רצון להמעיט את האהבה ולו בקצת, אלא אדרבא להגדילה.

זה באמת קודש הקודשים.

זה גם מה שבפועל רואים בקודש הקודשים שלנו בבית המקדש, מעל ארון הברית - קודש הקודשים בין איש לאישתו המתבטא בכרובים.

יש עוד הרבה מה להאריך אבל אלו הנקודות העיקריות בינתיים.

ומתייגת את @הסטורי שאולי הוא ידע להסביר יותר לעומק את המקור הנ"ל, והאם אכן כך אמר רבי אלימלך זצ"ל ואם כן למה התכוון?

בגדול אני די 'מתנגד'🤷

כי בכל זוגיות יש חיכוכים\ריחוקים מסוימים ולכן נותר לנו להתעסק בקירוב בלבד, לעומת האהבה הגדולה שמתוארת פה שלא חדלה ולו לרגע אחד.

והמסר הוא מעין מה שאומרים על ימי הריחוק שיכולים להיות דוקא להיות מנוף לימי הקרבה והזדמנות לייצר השתוקקות.

אני קראתי את זה כמסר שרק נותן לנו עין טובה גם על הקשיים בזוגיות.

לגבי המקור, באמת מעניין. מה שכן נתקלתי בסיפור הזה בעוד מקום ולא רק שם..

באמת קטונתי מההבנה במקור הזה...

מקום לעולם. לפי קבלת האר"י. (לא מבינה בזה כלום כמובן, סתם, עלתה לי האסוציאציה הזו);

אולי כדי שמשהו יוכל להיכנס, צריך שיווצר איזשהו סדק בשלמות....

אסוציאציה נוספת שעלתה לי: הבן שלי אמר לי שחייבת להיות מידת הדין

בעולם; הוא דיבר על גמרא שמסופר בה על עזים שחורות.....לא זוכרת בדיוק

איך ומה..... משהו שאי אפשר שרק מידת החסד  והרחמים תהיה בעולם.

 רק שלם וטוב כי אז ייקרע לגזרים.

מאוד אבין אם יגיבו כאן: מה הקשר?!

לא יודעת בדיוק, אבל יש לי הרגשה שיש איזה קשר במה שהבאתי.

אכן זה סיפורי חסידים וצריך לראות שזה אמין וכו'

אבל על צד שהכל נכון בסיפור, לדעתי חלילה להבין מהסיפור שמה שמונע זה שהם אוהבים מידי וכד'.

אלא, וזה מדוייק גם מהסיפור עצמו, יותר כמו שאומרים על פנינה שהכעיסה את חנה לשם שמים, כדי שבצערה ובקנאתה חנה תתעורר להתפלל לד' חזק יותר.

וכך כאן, וגם בסיפור של יעקב אבינו כפי שהובא במעשה פה- שאגב זה תי' ממש יפה לעניין!-

כנראה חשש שבגלל שהשלום בית טוב, תודה לאל, אז לא מרגישה בצורה חריפה מספיק את חיסרון לילד. וצער כזה מבליט לה שהיא צריכה ילד ויביאו אותה להתפלל.

או אפילו חריף יותר שד' עונה לתפילת המסכן ורצה להביא אותה למצוקה כזאת..

זה דעתי לפחות. על כל פנים ממש נהניתי מההסבר על יעקב לרחל לפחות!

אפשר לחלק בין הגלות לא"י. ולומר שמכיוון שהמהות של גלות זה פירוד מסויים בין הקב"ה לעמ"י, אז כדי שהגלות תמשיך צריך שהפירוד ימשיך. וזה משתקף גם בקשר הזוגי, שצריך פירוד מסויים כדי שההורים ימשיכו את עצמם לעולם גם אחרי מותם על ידי הבאת ילד (רק שאצל רוב ככל הזוגות הפירוד הזה כבר נמצא שם ולא צריך ליצור אותו..). ואילו בא"י צריך אחדות כדי להמשיך ילד.

אבל יותר נראה שאלו פשוט שני מקרים שונים. אצל הזוג שבא לרשב"י היה צריך לחזק את האהבה, ואילו אצל הזוג שבא לר' אלימלך הייתה "יותר מדי" אהבה, כלומר אחדות גבוהה מאוד, ובשביל להוליד צריך (מבחינה רוחנית) מציאות של שניים ולא אחד. רק בא"י למי שבדרגת א"י שייכת לידה מתוך אחדות גבוהה כזו (כי בא"י האחדות לא מנותקת מהטבע הפשוט).

דווקא מתוך הריחוק והמריבה אז האישה זוכה להיפקד

נכון... התוס' שם...

על כל פנים זה לא נראה שזה דחייה גמורה אלא יותר הכרעה

הגמרא בברכות לא ב מביאה את 2 הצדדים בתור מאן דאמר

אז אולי כן יש בחינה מסוימת שבה דברי לרבי עקיבא התקבלו ועל פיה הסיפור

[דוקא מעניין שהמדרש מזכיר את מקום המעשה, בצידן. צידן היא בעבר הירדן, ומוזכרת בהקשר של חו"ל, או מ"מ בדרגה פחותה מעבר הירדן המערבי "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה וירשתם אותה...וישבתם בה ושמרת לעשות את כל החוקים האלה ואת המשפטים אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה חזרו ובאו להם לארץ ישראל" (ספרי). 

למרות שבמעשה מרשב"י אפשר לומר שמדובר בצידון בכתיב חסר, אבל אאל"ט לא הייתה שם התיישבות יהודית באותו זמן.]

לי די קשה כי לא נרדמת ודי משעמם לי אני לא אשקר

וזה לא קשור אני על רטלין

על משהו שלמדת, לחשוב על כל מיני דברים המעניינים אותך.......  הכל בראש כמובן.

לתרגל כל מיני דברים וכו'....

אבל לבטח את יכולה לעשות או ללמוד או לחשוב או משהו שמעניין אותך.

החי צומח - אני הייתי עושה את זה לפעמים בלילות כאלה, או מתרגלת בראש משהו שלמדתי,

וכאלה.

מה עם פשוט לקום ולעשות משהו? לכרסם משהו טעים במטבח? לקרוא ספר מעניין/משעמם - עד שתיפול

עלייך תרדמה?  לישון עם חיית מחמד נחמדה ונקייה? לשתות חלב חם (לסיסרא זה די עזר....). עם דבש?

לא מתמצאת בריטאלין, אבל יכול להיות שאפשר ליטול אותו רחוק מזמן השינה? אולי הוא מעורר מדי?

חס ושלום

אצלנו לא רלוונטי להתעורר...

ואני לא מדבר רק על הימים הקרובים כמובן...

התרגלנו לסבבים מול עזה, עכשיו נתחיל להתרגל לסבבים מול איראן.