לא יודע אם אתה מסתבלט / שבאמת רק ראית את הנושא.. (: 

לקצוץ הרבה שום דק-דק, למעוך ולטחון. לערבב עם קצת שמן זית ולפזר את המשחה מסביב לצוואר ומאחורי האוזניים שלוש פעמים ביום.

זה לא מעביר מחלות אבל זה בהחלט מונע מאחרים מלהידבק ממך...

ותרופת הסבתא האמיתית הכי טובה שאני מכיר זה פשוט ללכת לנוח אצל סבתא, אין כמו סבתא לעשות טוב על הלב ולחדש כוחות.. 

לסבתא המדהימה שלך אין עוד דברים? (: 

כי זו הייתה בדיחה, אל תעשה את זה באמת... |מבוהל|

שונא להסביר בדיחות אבל הכוונה הייתה שהריח ירחיק ממך אנשים וככה הם לא ידבקו...

שמגיעים לסבתות אני רציני.. 

סורי שנהרסה הבדיחה

בס"ד

משהו עם לימון, דבש ערק וכל מיני דברים שלא נראה שמשתלבים ביחד....

אמרה שזה טוב לגרון וכו'...

אני מכירה מים פושרים עם מעט מלח- להכניס קצת לאף וזה מייבש את הנזלת פלאים!

רפואה שלמה לך???

וואוו אני חייב לנסות זאת למרות שזה נראה כהסנפה.

ולא,

ב"ה אני בריא ..

תודה על הדאגה דורה..(: 

בס"ד

פשוט כי זה די מוכר...

אז כן רציני- זה ממש עוזר, רק שים לב לא לשים הרבה מידי מלח...

ואני עכשיו לב טהור 

ורגע, שמים רק פעם אחת וזה עובר? 

או שצריך כמה פעמים? 

כן שמתי לב לגבי הניק מה חשבת עליו באמצע תהילים? 

(: 

הראשונים שהיו.

שימי לב שאם יש לך אף מגורה (דלקת או אלרגיה) זה ישרוף לך בצורה אגדית.

בס"ד

אבל בכל מקרה מומלץ לחזור על זה כמה פעמים במהלך היום...

ולא.. האמת שזה לא היה באמצע תהילים..

ההשראה נחתה עלי במהלך העבודה בגן..

טוב גם כטיפות לתינוקות, שלא יודעים להוציא את הנזלת...

חלב אם. באף.

גם לגירויים בעור, תלוי לאיזה, עוזר.

אני מרגיש קצת מצונן.

מעניין למה. ;) 

במשחות שעולות המון כסף. לוקחים חתיכת בצל, מוודאים שהוא מדמם (יש שקיק כזה בצד הפנימי של ה"עלה" שצריך להוריד) ומניחים על הפצע ואפשר לשים על זה פלסטר.

עובד. כמו. קסם.

בכלל בצל בריא לעור, וזה גם מאיץ מאוד את ההחלמה של הפצע.

לכאב גרון (לא יודע אם דלקתי), לגרגר בחומץ תפוחים.

לכאבי שיניים, ציפורן, כורכום הם אנטיביוטיים חזקים מאוד, וכורכום גם אנטי דלקתי (הכל נבדק מדעית).

לשפעת/צינון, מרק שבושל בו עוף (אמיתי! לא אבקה), מובא ברמב"ם, ומוכח מדעית.

תה שהשרו בו ציפורן. כרכום. קינמון. מאותה סיבה כנ"ל.

לחמם את הגוף במקרה שקר, שתיה חמה עם דבש בתוכה (אזהרה, זה מזיז את המעיים מהר יותר), שתיה חמה עם זנגביל (ג'ינג'ר) כמו התימנים.

דלקת אוזניים, להשרות שום כתוש בשמן זית כמה שעות, להספיג צמר גפן בנוזל, ולדחוף לאוזן.

יש לי עוד מלא, אלה בשלוף, יש לי ספר כזה של רפואות מהתורה וסיניות ומערביות והכל ביחד, הכל שם נבדק.

יותר ממה שהיה בלי...

אין לי משהו לכאב גרון או שיעול לצערי.

אבדוק לך בספר ההוא

יסורין.

זה לא סותר כלום, והחיידקים הם בוודאי משהו שלילי.

אם אדם משתמש בסם לקצר את הרפואה, הוא גם פועל את מה שצריך לפעול ברוחניות כדי לתקן את הפגם, העיקרון הזה כתוב בגדול בספר דרך השם לרמח"ל (והעיקרון של הפגם בשערי קדושה למהרח"ו, אבל זה עם קבלה).

אם לא היה טעם להרוג אותם, אז הגוף גם לא היה מייצר כדוריות דם לבנות.

מסתמא נראה לי שלא הובנו דברי הרב אשרוב על נכון.

הוא חיובי, ויש חיידקים שהם מסוכנים אבל בזמן רגיל הם לא עושים כלום, ויש חיידקים שלא מועילים לכלום ויש חיידקים שהורגים.

הגוף לא מייצר את החיידקים, החיידקים באים מבחוץ.

מאיפה הבאת את זה שהגוף מייצר חיידקים?

חיידק הוא בע"ח, ראית פעם מישהו שיצאה לו ארנבת מהאף?

אשמח לשמוע

ומה שהוא אמר על האי נתינת אנטיביוטיקה, יש היום תחום שנקרא בקטריותרפיה, זה בדיוק מגמה הפוכה.

אבל שם זה בעיקר טיפול בחיידקים על-ידי חיידקים אחרים

שאם הוא התכוון למה שאת אומרת, אני נוטה לא להסכים איתו

איזה ברנדי? 

חלק הכרתי. חלק לא.

מה השם של הספר? 

וביתי זה לשתות חליטת לואיזה.

לגבי השיעול יש פה מלא סוגים, איזה שיעול יש לך?

זה ספר על רפואות בכלל, גם רגילות. גם סיניות. רק כתב אותו רב.

http://www.bookme.co.il/ItemInfo.aspx?Barcode=800-1506025

@לב טהור

אם זה הספר הזה ואכן צדקתי.. 

http://www.bookgallery.co.il/content/hebrew/bookpageschema.asp?BookPageID=116155

אגב, כאן הוא יותר זול. 

(: 

(זה ספר משומש מה שקישרת אליו, עם הקדשה)

בס"ד

רק סופ"ש מגיעה.. מקווה שאזכור

בס"ד

לא יודעת אם זה ממש אותו אחד, אבל בכל מקרה הדברים שם הרבה פעמים ממש עובדים...

ובכללי לצמחים יש יכולת ריפוי ממש טובה!

בס"ד

כי אני לא בבית...

בכל מקרה אני רק זוכרת שהוא יחסית קטן, בצבע אפור כזה נראלי...

נראלי גם שיש תמונה של רב בכריכה..

אשמח לקבל צילום שלו ,

אם זה אפשרי. (: 

לא מצאתי. 

בי"ח רמב"ם, הם מגישים שם מרק עוף במחלקת צינון.

אני בספק רב אם זה בישול של עוף אמיתי ולא אבקה

אף פעם לא ראית בסופר "עוף מצונן"? זה עוף מיוחד נגד צינון...

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11035691

בגדול, זה אומר שבתנאי מעבדה מרק עוף משפיע על מערכת החיסון

יש עוד מאמרים רפואיים שעסקו בזה

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7191367

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1230870/pdf/cmaj_161_12_1532.pdf

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11035691

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12796619

למקרה שאתם לא יודעים ותתהו, הכתובת הנ"ל, שחוזרת על עצמה, היא של PubMed, מסד הנתונים החשוב ביותר בתחום הרפואי.

@עוד סתם אחד

עריכה: ההיקש נאמר בצחוק! אז מחקתי אותו שלא להיות כיורה חיצים המתלהלה

וחבל...

אין לי בעיה עם לגלוג עלי, אבל לגלוג על דברים שהם עובדתיים קצת קשה לי.

אני מניח שזה לא נקרא על גבי הפורום, אבל ממש אין לי בעיה לצחוק על עצמי 

ואני צריך לבדוק במקור שראיתי בו את זה

מישהו במקרה הסתובב עם בצל בכיס כשעקצה אותו דבורה, ומה שעבר לו בראש זה "בואו נשים את הבצל על העקיצה, נראה מה קורה"?

ראיתי שכתוב שזה בריא לעור, ניסיתי, וזה עבד

כאילו - למה שמישהו יחשוב 'אוי, יש לי כוויה / פריחה / פצע - למה שלא אנסה להניח עליו בצל עם דבש (מכל הדברים בעולם)'? 

סתם תוהה. באמת. 

מהצד שלהם, זה באמת מוזר

זה רק מעתיק את השאלה לאדם הראשון. ואם אתה חושב שהוא קיבל את זה בנבואה - אז באמת מוזר שזה מה שא-לוהים טרח לספר לו, אבל לא על כח הכבידה, נניח... 

דבר שני זה לא בנבואה, הוא נולד חכם בכל החכמות, כי הוא היה שלם.

דבר שלישי, גם לו יצוייר שלא ידע על כח הכבידה, זה כי זה לא היה מועיל לו בכלום בזמנו. רפואה כן. (זאת בדיחה, זה הרי כוח תאורטי שמסביר שדברים נופלים, גם ה"אדם הקדמון" ידע את זה, אם כי לא את חוקי הפיזיקה).

לפי הגמרא בעבודה זרה. וזה גם ממש הטריד אותו, עד כדי שהוא חשב שהתקצרות הימים היא עונש על מעשיו. אבל הוא ידע שבצל ירפא לו את הפצעים. 

נו, שוין. אבל עכשיו אני כבר מזלזל, אז בוא נעצור את זה כאן (לא נראה לי שנגיע לאיזושהי הסכמה בדיון הזה, אז חבל על הזמן של שנינו). 

ואתה שוכח שמה שמוזכר בגמרא, זה אחרי החטא.

אחרי החטא, פשוט שהוא לא היה שלם. מוזר בנפש החיים בעניין הזה (שם מדובר על אדם, משה, חנוך, אליהו).

אין מה להסכים פה, זה פשוט מאוד

ובטח כשהוא מוסיף ש'אין מה להסכים' - עובדה שיש. 

א. זה כן הועיל לו - עובדה שהוא פחד מזה. 

ב. דווקא על מהלך כדור הארץ הוא שכח, אבל על הבצל הוא זכר. 

טוב, אני לא מגיב יותר בדיון הזה. 

אל תגיב, רק אל תבכה

והדרך שאתה בוחר להגיב - רק מפני שאיני מסכים, אבוי, עם הנחות היסוד התיאולוגיות שלך (שאינן עיקרי אמונה, בפעם האחרונה שבדקתי, ושאין שום סיבה מ'הכרע הדעת' לקבל אותן) - מאד לא מכבדת.

אז כמו שכתבת למישהי אחרת: אם אתה מתעקש לגרום לאנשים לא להגיב לך - אני אעזור לך. אבל פשוט קח לתשומת לבך. 

איך הגעת לעיקרי אמונה? אתה גולש וזז מפה לשם, משם לפה, באמצע דיון רעיוני.

לא ברור העניין.

אני אשמח אם לא תגיב לי, איך אפשר לנהל דיון ככה... אני מדבר איתך על סברות, ואתה מתעקש ללכת נגד אחת כאילו יש פה איזה עניין.

ואם אמרתי שקל להבין סברה, זה לא אומר שחובה לקבל אותה, לא יודע מאיפה הריגשי שלך נובע, צדיק...

אלגנטי לא עושה אותו יותר טוב, רק יותר צבוע.

הוא מתעקש להדבק לסברה אחת, ולהפוך את זה לדיון על מי צודק ומה אלוהים אמר, כשהכל מלכתחילה זה סברות.

הוא קורא לסברה עיקרי אמונה, מעצמו, כדי לנסות לגמד את התגובה שלי.

הוא לא יודע להחזיק קו מחשבה, ובא אלי בטענות על זה.

זה גורם לעצבנות, וראוי לארס.

לא מתנצל על זה.

ולא, זה לא ציני.

אני רק אניח את זה כאן, ציטוט שלך:
"נו, שוין. אבל עכשיו אני כבר מזלזל, אז בוא נעצור את זה כאן (לא נראה לי שנגיע לאיזושהי הסכמה בדיון הזה, אז חבל על הזמן של שנינו). "

כלומר הודית שאתה מזלזל, ובעקבות כך, חסר נימוס.

זה בעיקר ל@אליפלא שלא תבואו אלי בטענות אחרי-כן

אני זלזלתי בהנחת היסוד התיאולוגית (שאין שום סברה לאחוז בה) שכל מה שאנו יודעים מענייני רפואות של חז"ל זה קבלה מאדם הראשון. 

בסברות שלך דנתי כמי שמקבל את הנחת היסוד הזאת (קוראים לזה דיון היפותטי, ואיני מזלזל בדרך החשיבה הזאת, ועל כן גם איני רואה סיבה לזלזל בסברות הנאמרות במסגרת כזו), ועל גביה - איני מבין איך כל הנתונים מסתדרים, גם בהתחשב בסברות שהעלית. וכאן כתבתי בצורה מכבדת ביותר, איני רואה היכן ראית זלזול. 

מכאן ההתייחסויות השונות שלי לסברות ולתיאולוגיה בשרשור הזה. 

ואמיתה של תורה - זה לא רק הלכה. אבל שוין. 

הנחת היסוד שקיבלנו את הדברים מאדם הראשון, היא לא עיקר אמונה.

יש כמה נקודות בעם ישראל בהן התרבו ידיעה לגבי הרפואה.

אצל אדם הראשון, שהידיעה הייתה מוחלטת, מאז מה שנשכח נשכח. גם אם זה כח הכבידה, או בצל.

אצל שלמה המלך, שכתב את כל הרפואות בעולם, ומה שנכחד אחרי שהספר נגנז, נכחד.

זה לא קשור בכלל למה שהרמב"ם כתב, כי הרמב"ם כתב על משהו שמתבסס על אבחנה פשוטה.

מי ששותה מרק עוף, מבריא הרבה יותר מהר ממי שלא. אם אדם הראשון ידע את זה? ודאי שלפני החטא לפחות, ואולי גם אחרי (גם אם שכח את מהלך כדור הארץ).

גם מה שנשכח, וגם מה שלא, אפשר לחדש.

רק שעל פי הפנימיות, את מה שנשכח הרבה יותר קל לחדש, בגלל שזה כבר ירד לכאן רוחנית.

המהלך הלוגי, הפתאומי שלך, לכתוב שלא הבנת את סדר הדברים, שונה לגמרי מהצהרה בגלוי בזלזול שלך. אז אל תהיה נע ונד בדיון פה, אתה מוזמן להודות שלא הבנת ולא הודית בזה לכתחילה ואז נוכל לנהל על זה דיון תרבותי כמו שצריך.

אני לא מאמין שמה שרבי מסר לי הוא קבלה מאדם הראשן, אלא מהתורה.

וזה עיקר אמונה, לא סברה שרפואה נמשכה מאדם הראשון עד עכשיו.

עכשיו לגבי המהלך שאמרת שלא הבנת איך הוא מסתדר.

זה שהוא ידע? ברור, פתח נפש החיים ותבין למה, כמו שאמרתי לך כבר, בעיקר אם קשה לך להבין.

האם זה הגיע עד אלי? סביר להניח שלא.

אבל זה בטח מערער את הנחתך שמישהו היה חייב להניח בצל על עצמו במקרה ולשים לב שזה עושה א' ב' ג'.

מספיק שישאר שביב של מידע שבצל בריא לעור (כמו שכתבתי), ואז מישהו ישחק עם זה על כל דבר שמגרה את העור ויראה לאן זה מוביל.

עכשיו מובן?

לגבי האמיתה של תורה, הנחתי שזאת עקיצה למשהו שאמרתי בשם הבעש"ט לגבי הגילוי אליהו, שזה מדבר רק על הלכה.

בכל מקרה, עכשיו שהדברים מפורטים, ואתה אמור להבין את סדר הדברים, אני אוכל לצאת לי לדרכי.

יום טוב צדיק

אסור לאכול כרישים, אבל הסחוסים שלהם טובים למי שיש לו בעיות מפרקים.

לא מבין את הקושיה

אמרתי שמוזכר בספרים שהוא היה שלם בכל החכמות,

זה פועל נגזר מזה.

או שאולי לפירוש על המשנה, הוא כותב שדרך הקיצור היא אחת מחכמות חז"ל 

וכן, לגבי השכחה, מוזכר שבזמן הפגם נפגמו המוחין וכו'.

פגימת המוחין, כמוזכר רבות בספרים הקדושים, היא שורש השכחה.

זה בטוח ופשוט.

אתה כותב "יש לך כאן יותר מדי הנחות ומסקנות לא מבוססות",

וזה נכון. זה מה שאמרתי מלכתחילה, לא רואה בעיה בסברות, כל עוד אומרים במפורש שהן סברות.

כמדומני שלא פסקתי מכאן הלכה, או הכרעתי אפילו אגדה.

אם אתה רוצה לפתוח שרשור על אגדות כפשוטן, פתח בנפרד.

לא שאשתתף בו, זה נושא מתיש וטחון

יבואו על ראשך כל הברכות

נראה לי שדיון על פשט באגדתות יוליד כאן הרבה אש תורה

רק שהתגובה שלי הייתה מכוונת כדי להזכיר לך ולא כדי לגונן עליו.

אנחנו מאחורי מקלדות. וגם אם לא אז מאחורי גוף בשר ודם. אין לדעת על איזו נק' רגישות אנחנו דורכים לאנשים סביבינו אז ציניות בכללי וירידה לרמה אישית זה יכול להרוס לעצמינו כי אני לא הייתי רוצה לדעת שפגעתי בטעות במישהו או הורדתי לו את הבטחון\מצב הרוח. בטח כשאני לא יודעת באיזה רגע תפסתי אותו. ולא הייתי רוצה להתרגל לשלוח חיצים. זה סתם משחית את עצמי. 

מקווה שקראת את זה בטון רגוע ושאזכה גם אני

אחר המחילה, כשתעני לעצמך על השאלה הזאת תביני למה אני לא אקבל את התוכחה שלך

בגלל שהוא מספיק לא ישר כדי לזלזל בצורה עקיפה כדי שלא יעירו לו,

ואני מספיק ישר כדי לעשות את זה בצורה ישירה בלי העמדת פנים,

בחרת להגיד ש*אני* זה שלא בסדר.

עשיתי בדיוק מה שהוא עשה, רק בלי שקר.

המהות של עלמא דשיקרא, "עולם הפוך ראיתי".

אגב, גם במשפט שכתבת את די סותרת את עצמך מיניה וביה. מותר ללעוג לאדם, אבל אסור להיות ארסי אליו? ועוד בתגובה למי שלעג לך?

האמת, היא שתפסת את הצד שלו כי את מכירה אותו פשוט יותר זמן או משהו בסגנון.

לכן, במחילה, דברייך לא נוגעים אלי או לליבי כחוט השערה.

לפני רגע הבאת ציטוט מדבריי כדי להוכיח שאני מזלזל במפורש ובאופן גלוי (ולא קיבלת את ההסבר שלי לנקודה הספציפית ביותר שבה אני מזלזל), ופתאום אני 'מספיק לא ישר כדי לזלזל בצורה עקיפה'? 

למד אותי, בבקשה, איך אפשר לזלזל בצורה יותר ישירה מאשר לכתוב שאני מזלזל? פשוט כדי שאדע לדיונים הבאים, כיצד להיות אדם ישר שאיננו נכנע ל'עלמא דשקרא'. 

הבעיה שלך היא עם @אליפלא, לא איתי.

אתה לא יודע לחלק דברים, חמוד.

אתה מקשה ממה שאני כתבתי על מה שהיא כתבה, לא למדת גמרא?

בתשובה לבקשתך: כדי לא להיות חלק מעלמא דשיקרא, אתה צריך ללמוד להודות שאתה טועה.

לא הרגשתי שהוא זלזל בך אישית באחת התגובות... ואצלך כן. וגם כשהוא עבר את הגבול הוא הודה בזה. זה בסדר אתה יכול לחלוק עליי כי אתה בתוך זה וזכותך. 

אני לא חושבת שעשית בכוונה כדי לפגוע כי יש כל מיני סוגי אנשים וכנראה אתה מהסוג של חברה טובה שלי- שהם אנשי דין (במובן הטוב של המילה) שהם חריפים ואומרים דוך ורואים בזה מעלה וחוסר צביעות כמו שכתבת. וזה בסדר וגם צריך אותם בעולם. פשוט צריך לדעת שלא תמיד העולם מספיק קשוח כמוכם והצורה שבה אתם מקבלים "חוסר צביעות" שכזאת שונה מאיך שאחרים מקבלים. אם אין לך בעיה לסחוב על המצפון שיש סיכוי שפגעת ואתה מרגיש שזה שווה את העברת המסר אז מעולה. לך על זה. (ברצינות גמורה!) 

יש הבדל בין ללעוג לבין להיות ארסי. בלעג יש טיפשות של הלועג בארס יש גאווה. (בארס, לא באדם)

ואני אישית מעדיפה להיות טיפשה מגאוותנית.. (עניין של בחירה) 

"האמת, היא שתפסת את הצד שלו כי את מכירה אותו פשוט יותר זמן או משהו בסגנון." אני מכירה את שניכם באותה הרמה וזה מצפייה בפורום בתגובות שלכם והאמת- אני אפילו לא זוכרת את הסגנון של כל אחד מכם. ככה שאין קשר.. סורי.

והיא "ויגבה לבו בדרכי ה'". יש אנשים שצריך להנחית אותם.

אם להשתמש בשיטתך בהמשך התגובה שכתבת על טיפשות בזלזול, יש פסוק מפורש:

"ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו"

אני לא איש של דין, אני איש של כל המידות, כשצריך (יש גם כאלה).

תודה על האישור, אני אמשיך בדרכי

אם את חושבת שהוא טיפש, תגידי את זה לו, לא לי.

אם יש לך בעיה עם תגובת הנגד שלי, לכי לשורש.

"ענה כסיל כאולתו, פן יהיה חכם בעיניו"- לפי הבנתי- אדם צריך לענות לכסיל בדרכו. בדרך חשיבה שלו. כדי שלא יחשוב שהוא חכם. ככה שלענות לו בצורה שונה לא יועיל.

"תודה על האישור"  זה בדיוק מה שדיברתי עליו.

ולא אמרתי שהוא טיפש. אמרתי שבזלזול יש טיפשות ואני לא אומר לו כי זה לא הפריע לי וכי אני מדברת איתך כרגע...

מה השורש?

מה שהבנת בפסוק זה די הפשט, זה לעג מול לעג, השאלה רק למי יש לעג יותר גדול. לך קשה עם לעג גדול, וזה לא נכון.

אם מישהו מגזים, לחץ לו על הברקס עד הסוף.

לא הבנתי את הקטע של המה שדיברת עליו...

השורש הוא מי שהתחיל בזלזול שלו את ההדרדרות

במחילה לא הבנתי את כל הפסקה הראשונה ואשמח להסבר

התכוונתי- כתבת- "תודה על האישור" - ציניות שלא במקום מבחינתי. אם למשל היית עכשיו מולי במציאות ברגע שהיית אומר את זה הייתי מסתובבת והולכת. כי זה לא ענייני וסתם מוזיל את הדיבור

הכרתי אישה חכמה לפני 21 שנה שנהגה לומר "זה לא מעניין אותי מי התחיל, אני מעירה לך כי לא עושים דברים כאלה" עד היום היא אומרת את זה ואני מודה לה כ"כ. זה להסתכל על המעשה שלי במבחן התוצאה בלי להתייחס למכלול ולאחרים. ואם אני רוצה להיות אדם טוב יותר אז המכלול ממש לא מעניין.

ועד שתגידי לי "זה לא מעניין אותי מי התחיל, אני מעירה לך כי לא עושים דברים כאלה"

אגיד לך שרבי עקיבא אמר שאין בדורו מי שיכול להוכיח, וזה תקף גם בימינו.

אז ק"ו בן בנו של ק"ו קל שבקלים שאין לך להוכיח צד אחד בויכוח.

ומובן ופשוט מאליו שדברייך לא מחייבים אותי, בטח כשהם לא על צד האמת לשיטתי.

אם קשה לך לקבל את זה, עניינך. אני דוחה את התוכחה הזאת בשמונה ידיים, שש בהלואה.

גם לא אמרתי לך את המשפט הנ"ל רק נתתי לך דוגמא מהחיים שלי לקו חשיבה שאני חונכתי עליו.

ואני דנה איתך בכללי על הגישה ולא באה לשפוט אותך על התנהלות חייך.חלילה. אנחנו פשוט סוגים שונים של אופי ולכן גם התפיסה שלנו שונה כ"כ.

בכל מקרה, תודה רבה היה לי דווקא מעניין הדיון לפי הפסקה האחרונה שלך האני מבינה שבזה הוא נגמר  אז שיהיה בהצלחה לכולנו ושנזכה להכיל ולקבל כל אחד ואחד וכל אופי ואופי בכבוד הראוי לו. 

אז הם לא סתם עושים נסיונות. זה כמו שתגיד למה שמכל הדברים בעולם אנשים יחליטו לקחת קנאביס כשיש להם סרטן?! למה לא נענע?! כי הם יודעים את התכונות שלו.

אותה שאלה באמת יש להעלות גם על קנביס (לא ידעתי שהוא מועיל לסרטן). 

מה זה 'יודעים את התכונות'? צריך לעשות ניסיונות כדי לדעת את התכונות. זה פשוט מפתיע אותי. 

(גם מפתיע אותי איך קפלר גילה את נוסחת קפלר: למה הוא החליט להעלות את הרכיב של המסה במשוואה בריבוע ואת הרכיב של המרחק בשלישית ולשים אותם כיחסים זה לזה. פשוט מדהים אותי. זו יצירתיות שנפלאה מעיניי, באמת)

ואחת מהן, שחלק מהמדענים השתמשו בה (ממציא אחד מפורסם, לא זוכר), היא לעורר חלומות צלולים.

דוגמא:

משפחת הצורבים- בצל, תאנה, במיה.. (מזהים אותם ע"י חספוס בלשון ובד"כ ריריות) שהם טובים לצריבת דברים בעור וכאלו. איך ידעו? כי חושבים על הבעיה-באיזה צורה אפשר להיפטר ממנה-ומתאימים למשפחה הנכונה.

זה לא כזה מסובך. 

וברור שמן הסתם מנסים כל דבר אבל מראש לוקחים דברים שיש להם סבירות.. זה לא כזה מסובך.

*הקנביס לא מועיל, הוא עוזר להקלה על כאבים

(את הפסקה בסינית לא הבנתי, מתנצלת קטונתי..)

אשרייך שזכית להבין בנושא. אני באמת ובתמים מתרשם. 

(אני עוקב אחרי מתכונים במדויק. איני מוסיף רכיבים נוספים על בסיס התכונות שלהם. ולכן האוכל שלי יוצא סביר...)

כי התלבטתי אם זה יפה לכתוב את זה ובסוף יצא כפול 

(חח הלוואי שהייתי מצליחה להיות ככה בגלל זה האוכל שלי יוצא לא סביר. או מדהים או מזעזע)

זה גם בריא לאנשים בריאים..

(: 

וגם להתקררות, ליחה וכד'

לחתוך בצל לחצי, לשים בצלחת בחדר למשך הלילה.

האדים של הבצל פותחים את הנשימה, מקילים ומצליחים לישון רצוף.

החיסרון- הריח...

בבוקר החדר מריח חזק מבצל...

אבל שווה הבריאות, ואח"כ מאווררים...

שהריח שלו יותר מגעיל... 

לדלקות, עקיצות וכד'

דוחפים את זה לעין וזה עוזר ממש מהר.. 

(: 

על הקפה + זירעי פשתן לא שמעתי.. 

ואם כבר אז אבטיח עם בולגריתת.

בדיוק משלשל... אפשר לעשות אותו אם מוסיפים לו משהו שימנע את הייבוש של המעי

אשרייך.

עלול לפגוע ברקמות במערכת העיכול

יש לך מקור לזרעי פשתן?

אבל הרמב"ם במפורש אומר לא לאכול הרבה שום, וששום זה תרופה, לא דבר שצריכים לאכול כשבריאים.

לכן בשום הייתי נזהר.

אשריך

חליטה של כורכום-

אולי לא מדוייק אבל:

כף כורכום, עם 2 כוסות מים. 

להרתיח בסיר, להנמיך ולבשל 20 דק'.

אח"כ להניח שיתקרר, הכורכום שוקע.

הנוזל שלמעלה- לגרגר.

ואם יכולים גם לשתות- זה מאדדדדד בריא!

הפצע בפה לא עובר, אבל מפסיק לכאוב!!

זה העיקר, לא?

גירסה לעצלנים:

כפית כורכום בכוס מים חמים מהקומקום. לא אותו האפקט, אבל קצת מרגיע לפעמים.

או- לחכות 10 ימים- והכל יעבור!

לקלף את זה עם גפרור,

כואב רצח אבל מעלים ישר.. (: 

מלח

מי מלח

עגבניה

פלפל ירוק

כוללללם שורפיייייים!!!

ולדעתי- לא עוזרים....

הומלץ המהלך הסדיסטי...

לאכול מלפפון!!!

אם כבר דברים עם סוכר / דברים שמעלים את הלחץ דם. (: 

יש בו איזה חומר, אפשר בטח למצוא באנטרנט....

ודווקא מתוק- לא ממש מומלץ...

לה מעורר מאד לזמן קצר, אבל אח"כ הירידה בסוכר גורמת לעייפות פי כמה!!

אז- רק אם קרובים לבית,

או אם יש מספיק שוקולד לכל הנסיעה 

ומלוח- גם מעורר, מעלה את לחץ הדם. גם טוב לעירנות בנהיגה.

והכי טוב- לישון מספיק בלילה!!!

ואם כבר פירות למשל בננה 2 בכלל מעיר.. (: 

1 כף חרדל

1 כף דבש

1 כף וודקה

1 כף שמן זית

1 כף קמח

מתכון משכנה שלמדה את זה ברוסיה:

מערבבים, יוצא כמו בצק.

מניחים על בית החזה, כמו בלינצ'ס לדברי השכנה.

מעל זה חיתול בד, פיג'מה

ולילה טוב...

קמים בבוקר- כאילו לא היה כלום.

ניסינו פעם- באמת עבד!

תודה. (: 

אבל זה רק בשביל ההרגשה הטובה

קוצצים בצל לבן דקדק עם דבש...מכל זה מוציאים את המיץ שהופרש ומורחים אותו על הקרקפת...ריח דוחה אבל זה עוזר מאד!! ...לכאבי אוזניים- לקחת שן שום ולשים אותה בתוך האוזניים...(חייבת לציין שלא ניסיתי אבל שמעתי על זה מתישהו..)

ולא עזר לי....

כמה זמן השארת על הראש?

עוד שאלה, מה זה המיץ שהופרש בדיוק? הנוזלים שצפים על הדבש?

אבל ככל שזה יותר זמן זה יותר טוב..ושמפו של פינוק מוריד את הריח הכי טוב(כמובן אחרי 2 חפיפות)

איכשהו?

אה ושכחתי...משרים את הבצל והדבש לפחות לילה ואז סוחטים אותו..

כי תאמין לי שבדקתי את הנושא, ואני יודע מה עובד לי, אבל זה חוזר כל הזמן פשוט.

העניין הוא שאת הקטע של הבצל מביאים במלא ספרים, וגם יש לי סברה מדעית לזה.

בצל מעודד יצירת טסטוסטרון, ומזריקים הורמונים לקרקרפת למי שיש לו בעיות כאלה, אז זה מסתדר.

פשוט ניסיתי את הבצל בכמה וריאציות והן ממש לא נוחות.

באזניים???

בטוח?

נשמע לי חריף מידי.

בד"כ מסתפקים באדים מהשום הכתוש דרך צמר גפן, לא?

אבל אין לי ניסיון בזה...

רק תבררו, שלא תעשו משהו מסוכן

בצל על פצע שבדרך להצטלק או צלקת טריה. מוכח מדעית ובשימוש - צעירים מעל עשרים

בשום יש חומר ששורף רקמות חיות, לא מומלץ לשים באוזן ישירות. מפחיד מה שזה עלול לעשות לעור התוף

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

לכל מיני שטויות מצחיקות

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.