וזה גם לא נכון במציאות.

מה נעשה שהדור שלנו מלא באנשים שהם ים.

זה תמיד חירפן אותי הדרישה הזאת בהודעות דרושים.... אם לא תתנו לי לעבוד לא יהיה לי ניסיון הרי...

אין ולא היה דבר כזה בעולם בתחום ההייטק.

מודעת דרושים ממוצעת דורשות פשוט נסיון מקביל.

גם חברות כמו פייסבוק וגוגל, אפשר לראות כאן:

http://stackoverflow.com/jobs?med=site-ui&ref=jobs-tab

לדוגמא מהמודעה של פייסבוק "5+ years of previous work experience or B.Sc. or M.Sc. in Computer Science or related field"

תפסיקו להנפיץ דברים.

רק מקצועות כמו רופאים, עו"ד ומהנדסים, שצריכים בקרה, דורשים תעודה ממשלתית כלשהי.

וזה הגיוני. תחומים כאלה לא יכולים להיות פרוצים. זאת סכנת חיים (אולי עו"ד לא).

בהרבה חברות במיוחד אם אתה בלי ניסיון תנאי בסיסי זה תואר

וגם כשכבר יש ניסיון מבקשים גם תואר

לא הבנתי את התגובה שלך

בכל מקרה מה שרציתי לומר זה שאם אתה בלי ניסיון אז כמעט בכל מקום שווה יחסית מבקשים תואר

אלא אם כן זה איזה חברה נצלנית לחרדים או משהו בסגנון...

וגם אחר כך המון פעמים מבקשים עם ניסיון ותואר

וקשה להתקדם בתפקידים בלי תואר

ונכון שכתבת שאפשר להתחיל במקום מעפן אבל זה הרבה פעמים מקומות שאנשים אחר כך בכלל לא מחשיבים אותם כמקום טוב ולכן לפעמים קשה לצאת מהם למקומות נחשבים.

זה מה שאני יודעת בצורה כוללנית

כמובן שיש אנשים שהצליחו בלי תואר/בגרות/קרוא וכתוב ואנא אערף מה...

קיצר, אני ממליצה לעשות תואר לדעתי זה ממש חשוב

והשכר לא קשור לגודל של החברה, ולא כל מקום גדול הוא טוב, ולא כל התקדמות תלויה בתואר.

בעיני אלה מלא סיטגמות שלא יהפכו אותך לביל ג'ובסברג הבא...

גם קשה מאוד להבין איך בפורום דתי, שמדברים בו על תורה ואמונה הרבה, אנשים יוצאים מנקודת הנחה שהפרנסה נקבעת לפי תארים.

הדבר היחיד שקובע אותה הוא המעשים בר"ה, מר"ה לר"ה.

מישהו פה חושב שיש מצווה לעשות תואר?

מישהו פה חושב שבלי להיות ראוי לפרנסה ברוחב יד הוא יהיה עשיר?

גם בלי אמונה, צריך גם קצת עיניים פתוחות.

ב2012 היו 46% מהאוכלוסיה עם תואר אקדמי, אני מניח שהיום זה יותר (אפשר לעיין פה http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=910).

ועדיין המשכורת הממוצעת היא מהנמוכות בעולם 9 אלף שקל (http://www.cbs.gov.il/www/y_labor/e4_01.pdf).

קל להבין את המתמטיקה כאן.

שבמקום תואר דורשים 5 שנות נסיון..

איך בדיוק בנאדם ממוצע יצליח לצבור את ה5 שנות נסיון האלה  בלי תעודה כלשהיא?

יש לי יותר מ-2 אנשים שישמחו

די קשה לבצע..

בפועל אין הרבה אנשים שמרוויחים כסף בלי תואר (או לימודים גבוהים)

אז גם לשיטתך לוקח כמה שנים עד שהכסף מתחיל לזרום..

שאין מה להתקדם בהן. כלומר אם היא רוצה להמשיך להרוויח כסף היא צריכה להמשיך לעבוד אותן שעות עבודה עם אותו שכר עד שתצא לפנסיה...

בעבודות אחרות השכר אמור לעלות, או שעות עבודה מתקצרות...

היא מרוויחה אחלה משכורת...

אפשר להסתדר עם זה יפה מאוד

כמו בהוראה למשל... בתור מורה מתחיל ממש לא, אבל עם ותק ודרגה גבוהה אפשר להגיע ליותר מ10000 שח.. וגם לא עובדים 40 שעות...

בהוראה, עם ותק והכל מרוויחים בלחץ 9, אם משתגעים עם השלמות מסביב (שיעורים פרטיים וכאלה) זה עובר את ה10.

רק מה? מורה טוחן עבודה מסביב לשעון, פרט לחופשות הוא עובד יותר קשה בהרבה מעובד נקיון.

אף מורה לא מרוויח קרוב ל60 לשעה נטו.

לא שמעתי בחיים על דרגות בהוראה.

והם עושים פחות מעשר.
 

http://www.universities-colleges.org.il/שכר-מורה-חינוך/

http://mida.org.il/2015/12/02/עובדה-מורה-בישראל-מרוויח-טוב/

http://meyda.education.gov.il/files/Ofek/OfekChadashTashsat.pdf

נא לא לבלבל את המוח

@צריך עיון

אני רק אצטט שוב את טבלאות השכר של משרד החינוך עצמו

http://meyda.education.gov.il/files/Ofek/OfekChadashTashsat.pdf

תמצא לי שם בטבלה מישהו עם מעל 10 אלף שקל בחודש.

דמיויינס

עריכה: זה למשל, טרולינג אינטלקטואלי.

אתם זורקים שטויות לאוויר בלי באמת לבדוק את העובדות.

אני ראיתי את התלושים, אני מביא לכם פה הוכחות מה משרד החינוך עצמו משלם למורים.

ואתם עדיין מתווכחים? באמת?

ובכלל... @בתאל1, יריה קיצונית מהמותן.

וגם הם מרוויחים כמו עובד הייטק מתחיל.

אני זה שמדבר באוויר? מסמך של אופק חדש לא מספיק לך?

ראיתי מספיק תלושים של מורים שעובדים עשרות שנים.

אתה לא מבין כאילו? אתם משווים את זה לעבודה בנקיון - לקראת נישואין וזוגיות

מה אבא שלך מלמד? הוא מחנך? מורה מקצועי? מורה מחליף? יש לו תפקיד ניהולי?

שנראה איך בדיוק היא עברה את השכר של משרד החינוך, ביותר מ2000 שקל של תוספות של רכזות וכו'.

גם לי יש מורה בבית, ועושה מליון תפקידים, עם ותק של 40 שנה, עם פרסים, ולא, השכר לא כמו עובד הייטק.

שנות נסיון ועוד

ולמדה ועשתה מלא השתלמויות.

השתלם לה בסוף כנראה.

והיא באופק חדש..לא כולם באופק חדש.

היא במשרד החינוך מלכתחילה- לא כולם במשרד החינוך.

היו לה שנים מאד קשות שהיא עבדה מאד קשה והמון שעות עם הרבה ילדים בבית

וכמו שאמרו פה (אולי אתה?) מורים נטחנים ועובדים קשה.

בסופו של דבר היא מקבלת איזה קצת תמורה... 

לא מחטטת להורים שלי בתלושים... מחילה... את הסכום ראיתי פעם כשסידרתי כל מיני דברים...

לא נמצאים באופק חדש או עוז לתמורה

ולא עלו שום דרגה בחייהם.

אז הם נשארו בסכום הזה.

או שהם גם לא מלמדים מספיק שעות בשביל להגיע לסכום הזה.

ברצינות?

המורים שאני מכיר עשו עשרות אם לא מאות השתלמויות ב40 שנה האלה.

זה פשוט לא נכון.

אולי את מדברת על מורים מחליפים שטוחנים שעות כמו משרה מלאה, שם זה יכול להגיע ל70 לשעה, אני יודע כי הציעו לי. אבל רק הם, וזה לעבוד פי עשר יותר קשה ממי שעובד בנקיון.

לא רכזי שכבה, לא סגנים, לא מנהלים.

טבלאות שכר זה כנראה לא אמין.

גם אני בפועל קיבלתי משכורת שונה מהטבלאות שכר שאתה מדבר עליהם (שטורחים ומביאים אותם גם בסטאז' כדי שנדע. בפועל זה לא כך. מה לעשות)

כן דיברתי על משרה מלאה ובפרוש לא מילוי מקום! מילוי מקום זה הכי הרבה 50 לשעה... במקום שהכי יפרגן לך ורק בתיכון.

משרה מלאה זה לא דבר כ"כ טוחן יחסית לשאר המקצועות... בהוראה לא עובדים 43 שעות למשרה מלאה כמו שאר המשק!! (אולי פעם ביסודי בלי אופק וכו' אבל לא נראה לי).

אתה יכול לא להאמין, זה לא יוסיף לך הרבה בחיים... תראה גם מעלי אנשים שכתבו שיש כאלה.

אולי הם לא עבדו במקום הנכון, אולי אין להם תארים ולא תעודות ואולי הם עובדים משרה חלקית. 

לטחון השתלמויות בלי לעלות דרגה כנראה הם פספסו משהו שם... 

סביבו.

מורים עובדים כמו עבדים.

אבל אני בטוח וסמוך שאם המעמד של המורים היה גבוה יותר בארץ, המצב של הילדים היה נראה אחרת.

בעיקר כי ההורים של היום הם, תסלחו לי על הבוטות, קצת בררה. לא יודעים לחנך בצורה מוגזמת, לא יודעים לגדל ילדים, והכל נופל על המורים. אז אם למורה לפחות היה את הכבוד הראוי, הוא היה מתאמץ הרבה פחות.

אני בגדול, עם שינויים שלי, כותב פה את המסקנות של אופק חדש בזמן שהם עוד עבדו על התוכנית (קראתי את המחקרים שהם עברו עליהם לפני שסיימו עם התוכנית בזמנו).

כדי לעלות דרגה פעם היה קצת יותר קל- צוברים השתלמויות ואחרי מס' מסוים של שעות שעשית- אתה עולה דרגה.

פעם יכלת לטחון שעות ולעלות די במהירות. 

היום הגבילו את זה באופק חדש ואפשר לעשות רק עד מס' שעות מסוים בשנה ורק כל שלוש שנים (אם עשית את המקסימום שעות כל שנה) אתה עולה דרגה. כל דרגה זה עליה בשכר.

כל תואר שלך-שווה עליה בשכר (בניגוד להרבה עבודות אחרות!)

היית רכז של משהו? תוספת בשכר

מחנך? קבל גמול חינוך ותעבוד קצת פחות שעות במערכת פרונטלי.

אל תדברו על דברים שאתם לא יודעים וישר תפסלו כאילו כולם מקשקשים...

קצת ענווה...

יפה מאוד שאתם מאמינים שתרוויחו יותר, אבל דרגות השכר במשרד החינוך מפורטות בדיוק פה (בפעם ה3 בשרשור הזה): http://meyda.education.gov.il/files/Ofek/OfekChadashTashsat.pdf

תמצאי פה מורה עם מעל 10 בבקשה.

כל רכז של משהו או משהו כזה, מקבל עוד 500 שקל בחודש, כמה תפקידים כאלה אפשר לעשות? נניח 10?

זאת עבודה 24/7 בלי שום מנוחה וזה הרבה יותר גרוע מעובד נקיון שעובד מ8 עד 5, שזאת הייתה הנקודה מלכתחילה.

עבודה בניקיון היא עם ראש נקי, מ8 עד 5.

מורה עובד מסביב לשעון, אתם מדברים על מורה שהשקיע לפחות 200 אלף שקל בלימודים, ואז גם טוחן את עצמו בצורה על-אנושית בכל התגמולים מסביב.

מספיק תפקיד אחד של גמול (500 שקל עלובים בחודש) כדי לטחון את הצורה מעבר למשרה המלאה+++ שמורה עובד בה ונשחק.

מורים לא מקבלים גמול ראוי לעבודה שלהם ובטח לא פר שעה.

שהם כן עובדים הם עובדים מהבוקר עד הלילה.

זה מתקזז.

אז לא, זאת לא "טעות לגבי השכר"

ולא, לא טעיתי, כי הבאת מקרה נקודתי.

אתה מוזמן לפרט ממה כל התוספות ונראה.

אם עובד ניקיון עצמאי שמרוויח 60 לשעה היה עושה את השעות של מורה הוא היה מרוויח באיזור ה20 לחודש.

הבאת את החודשים שהם מקבלים שכר על כלום, ולא החשבת את השעות שהם טוחנים בבית על העבודה.

זה לא רק שמתקזז, הם גם טוחנים הרבה יותר שעות מבן אדם ממוצע.

בין אם זה אסיפות, טלפונים, הכנת שיעורים, ישיבות, התרוצצויות מול הורים/ילדים.

החינוך?

אני בטוח שאם זה נכון המורים שאני מכיר ישמחו לשמוע על זה שמגיע להם 5 ספרות במשכורת

תואר כשאני למדתי עלה בסביבות ה-40,000 שח....

איך הגעת לכזה סכום? השתלמויות לא עולות עוד המון כסף... תואר שני עוד סכום של כמה עשרות.

אבל מאות?

נסיעות וכו' בזמן שלא מכניסים הכנסות.

אולי קצת הפרזתי לגבי התואר השני, אבל תואר ראשון בהנחה שמשנים מקום מגורים, עולה באיזור ה100 שקל.

שמכניסים את כל ההוצאות של אוכל (כאילו שאם אתה לא עושה תואר אתה לא אוכל) ונסיעות (כנל) ומגורים (כנל)

זו הוצאה נפרדת, בנוסף לכל ההוצאות המחיה הרגילות של אוכל מגורים ונסיעות.

אם אתה לומד כשאתה רווק מגורים בין כה וכה יעלו לך כסף (גם אם תהיה רווק עובד ולא לומד לתואר) כשאתה נשוי- בין כה וכה תשלם על מגורים גם אם תהיה מובטל או לא לומד.

החזר נסיעות.

לגבי כל השאר, ייתכן שאת צודקת. לא זוכר את החישוב שעשיתי פעם, אני באמצע משחק

אבל בסופו של דבר זה לפחות קרוב ל100 אלף שקל, לתואר שני.

בעליו וכל פרנסה תלויה בה'. אני בטוח שתסכים איתי על זה

המקצוע שלנו

רק ירא"ש לא נקבעת מראש.

כל הקטע של השתלמויות זה ה"גמולי השתלמות"

וכמו שהוא אמר - זה משכורת בלי גמולים.

אז אם אתה טוען שההוא שאתה מכיר עשה הרבה גמולים ובכל זאת המשכורת שלו היא בסיסית מהטבלה- כנראה משהו שם התפקשש.

כל גמול השתלמות מזכה בסופו של דבר בתוספת קבועה במשכורת! מי שעשה הרבה קורסים בתקופת הלימודים לתואר שלו- כבר התחיל את החיים בהוראה עם גמולים, כלומר אפשר ואפשר להגיע למשכורת כזאת! אני מכירה את ההורים שלי די טוב אני חושבת. 

השתלמות היא עוד אלף שקל במשכורת.

קודם כל, בואי נסכם שמורים עובדים פי 10 יותר קשה מפועל ניקיון ממוצע.

ודבר שני, אני לא מבין למה גם אתם טוענים אחרת, מורים לא מקבלים שכר ראוי לכמות העומס שהם עומדים בה. אולי מורה מקצועי.

זה אחד הדברים שבאופק חדש כביכול היו אמורים להתחיל, בהשוואה למדינות אחרות בהן המעמד של המורה גבוה, וזה לא קורה בפועל.

מורה מקצועי יכול לעשות הרבה יותר שעות ויש לו הרבה פחות השקעה מחוץ לשעות העובדה,

שם זה אולי מציאותי להגיע לתפקידים שמוסיפים במשכורת.

שני מורים שאני מכיר אישית, ברמה מאוד מאוד אישית, אין להם חיים מחוץ לעבודה.

עם אחד מהם אני מנסה לתפוס חברותא כבר כמה שנים, מאז אופק חדש, ואין לו זמן לנשום.

שתבין, אני מכיר אדם שעובד באחזקה של בתים, חוץ מהעבודה הרגילה שלו מ8 עד 5 (בתחום אחר) הוא עושה בקלות לפעמים כמה אלפי שקלים בשעת עבודה. ואחרי כמה זמן הוא גם לקח לו כמה עובדים, ככה שהוא גם בקושי עובד פיזית.

אתה רוצה להשוות את זה להוראה?

משרה מלאה זה מס' שעות מסוים...אין יותר ממשרה מלאה בד"כ.

אם כבר מורה מקצועי עובד הרבה יותר קשה- כי אם אין לו מספיק שעות למשרה בבית ספר אחד הוא צריך ללמד בשני בתי ספר (מורים עם מקצוע זנוח כמו אמנות או מוזיקה או דברים בסגנון יצטרכו לעבוד ב3 בתי ספר) כדי לקבל משרה נורמלית.

מחנכים בד"כ מקבלים הכי הרבה שעות (לא גורף אבל זה ככה בד"כ).

כי בזמן שהוא לא עובד בפועל, הוא לא צריך להתעסק עם בעיות משמעת וכאלה.

לא יודע לגבי נתונים של מורים מקצועיים, לא מכיר את זה.

לי הציעו ללמד ב70 לשעה, שזה די סבבה.

מחנך, בוודאות, נטחן עד כדי עפר

אבל לא בגלל שעות העבודה או משהו, השכר אותו שכר...

אלא כי זה יותר עבודה מחוץ לשעות ביה"ס, טיפול בילדים, דיבור עם ההורים , אספות הורים ארוכות...מחשבה כל הזמן על מהלכים חינוכיים...וכו' וכו'

למורה מקצועי בהחלט יש הרבה פחות עומס בזה. 

על חשבון השקט הנפשי שלך.

בכל מקרה לעובד ניקיון יש הרבה יותר שקט, גם אם נאמר שיש לו הרבה פחות כבוד

ושוב- זה תלוי אופי.

אני חשבתי שאם אעבוד בעבודה במשרד, כזאת ששוכחים ממנה אחרי שיוצאים מהעבודה עד שחוזרים אליה ... אהיה הכי מאושרת...(סתם הגזמתי.. אבל לא טרודה כל היום)

בפועל זה משעמם אותי, גורם לי להיות עצבנית מרוב שיעמום

ומחוסר מימוש עצמי...

לא כל עבודה משרדית שתארתי היא כזאת..אבל יש מי שבנוי לעבודות כאלה ויש לכאלה...

סהכ הבחירות בחיים הם מורכבות. וזה אחת הבחירות המורכבות ביותר.

ויש עוד מליוני תחומי עיסוק שרובנו לא שומעים עליהם ביום-יום והם מעניינים מאוד וממש לא נועלים אותך במשרד

בהתחלה.

הרעיון היה שאפשר להרוויח כסף גם בלי תואר, ובד"כ הרבה, הרבה יותר כסף.

בכל מקרה, זה די מעניין, כמה שעות שהיה הם מקבלים?

ואיך מנצלים את זה? בהחתמת כרטיס? אם כן, זה שוב חוזר לנקודה שעובדים יותר שעות.

וגם אז לא מסיימים וצריכים להגיע הביתה.

אבא שלך כנראה היה בבית ספר עם ילדים מאוד מחונכים, לא יודע איך לא ראית אותו עובד בבית

https://edu.gov.il/sites/pohnet/TikOvh/OfekChadash/Pages/DerugOfekChadash.aspx

זה אומר שבגיל 100 בערך מגיעים לדרגה 9 (בהגזמה)

לפי מה שכתוב שםכל דרגה זה בין שנתיים ל3 שנים באופק חדש...

תשע דרגות כפול שלוש שנים שווה 27 שנים...

אם לא מתחילים בגיל שלושים לעבוד אפשר להגיע לדרגה הגבוהה ביותר לפני הפנסיה.

מי שלא התחיל באופק חדש ובא עם גמולים- הרוויח...

מי שעשה קורסים עודפים בלימודים שלו (לא הייתי חרוצה במיוחד וכבר יש לי כמה)

אופק חדש התחיל רק לא מזמן אז עוד אין מורים שהתחילו עם אופק חדש והגיעו לדרגות גבוהות במיוחד, כך שאם תרצה לדעת אם זה אפשר ואם סטטיסטי זה קורה- תצטרך לחכות לפחות 27 שנים...(ומי יודע כמה תוכניות יעברו עד אז).

מה שכן, מי שרואה את עצמו בהוראה כן צריך לדאוג למצוא משרה קבועה בבית ספר כמה שיותר מוקדם אחרי הלימודים כדי להספיק לעשות השתלמויות וכו' וגם כדי לקבל וותק נורמלי וכו'.

27 שנים של נסיון בהייטק, בהנחה שאתה לא נעבך, זה משהו כמו 200 אלף שקל לחודש.

ספר ממוצע עם 27 שנים של נסיון, בהנחה שהוא ספר נשים, עושה הרבה יותר מזה אפילו.

כל מקצוע עם ותק של 27 שנה, בהנחה שהאדם רוצה להתקדם ולא לדרוך במקום, מרוויחים הרבה יותר ממורים... למורים אין ממש לאן להתקדם חוץ מלתפקידי ניהול, שזה משכורת די נמוכה למישהו במעמד שנחשב בכיר.

אם לקחת בחשבון את העובד החזקה הנ"ל ההוא שדיברתי עליו, אם הוא היה עושה רק את זה במשך 27 שנים כבר היה לו עסק לזה...

זה לא מספיק בעיני

שכבר עדיף להיות מחנך מסור.

לפחות יש לך זמן לילדים שלך...קצת לעצמך..משהו.

רגיל...

בגלל זה אמרתי מי שלא נעבך.

אם כי, זאת לא הדוגמא היחידה שהבאתי.

יש מליוני תחומים שעושים בהם יותר כסף.

בקיצור השורה התחתונה היא, וזה הקו המנחה אותי בחיים, וגם פה בשרשור, שהפרנסה משמים.

לא המקצוע מעשיר, כמו שכתוב בסוף מסכת קידושין (אאל"ט).

@צריך עיון @אניוהוא

ברכה, נחת, שפע, הכל תלוי בביטחון בה' בסופו של דבר.

ראיתי את זה במו עיניי על אנשים שעובדים בתחומים שנחשבים מוזרים או בזויים גם

נראה לי שזה נכון רק למי שיושב באהלה של תורה.

עבודת המידות של בני תורה שונה קצת 

אבל לא כמו עובד ניקיון.

חוץ מזה שזה תלוי אישיות... אני לא הייתי מסוגלת לעבוד בניקיון..

אבל עובד נקיון עובד בהרבה פחות מאמץ נפשי ממורה.

ופיזית, זה תלוי באיזה תחום הוא עובד ומה הוא עושה בתכלס.

זאת כבר דעתי האישית: אבל כל מי שעובד בצורה הזאת, הרבה יותר חופשי ומאושר ממורה ממוצע.

להחנק במקצוע שהם לא הם.

והם הרבה יותר חופשיים כשהם מרגישים סיפוק בעבודה ומשמעות.

אם מישהו מוצא את זה בעבודת ניקיון- שיעבוד בזה, בכיף לו.

בד"כ אנשים הולכים לעבודות האלה כי אין להם ברירה, לא כי יש להם אידיאלים לנקות את הארץ...

לא עובדים בזה, זה כי הם לא מוכנים להוריד מהכבוד שלהם.

אשריהם, אבל זה לא רלוונטי לדיון ויש הרבה מה להרחיב על זה בנפרד

בשרשור אחר

ומן הסתם ההוצאות שיש לה כמשפחה קטנה הן לא הוצאות של משפחה גדולה או הוצאות של לחתן ילדים וכו'...

חוץ מזה שגם זמן ואיכות חיים שווים משהו..

באותה משכורת קבועה כל הזמן...

רק לשם השוואה אם אתה עושה חוג אחה"צ אתה יכול להרוויח בחצי מהזמן פי כמה וכמה ...

אם זאת משכורת של עובד הייטק מתחיל ממוצע (זה יותר מהרבה), אז מה רע להתמיד בזה?

זה לא שהם מקרצפים שירותים עם מברשת שיניים

בן אדם בן 50 אין לו את הכח כמו שהיה בן 30. אז לעבוד בניקיון זה אחלה כסף..אבל שוחק מאד פיזית.

זאת לא עבודה קשה, רק קצת משעממת

וזה עבודות קלות להשגה.

להשתעמם הם יכולים גם בבית...

מוכיחה שזה לא בלתי אפשרי אחרי גיל 50. זאת הנקודה.

בשביל מה להתפלפל עוד? רוב השוק הזה מלא באנשים מבוגרים.

בדרך אגב, זה שמחזיר אותנו לעובדה שאנשים אחרי גיל 100 גם עובדים בעבודה פיזית לפעמים.

הפכת את כל הבני 50+ לקשישים שעומדים למות.

בני חמישים הם לא קשישים אבל אם הם עבדו כל החיים בעבודה פיזית קשה אז בגיל הזה הם כבר יהיו עם בעיות פיזיות... כמו כאבי גב וכו'

יש לי קרובת משפחה שהיתה כל חייה עובדת ניקיון והיום (והיא צעירה כן? אולי בת 50 אולי פחות..לא יודעת) היא פשוט לא מסוגלת לעבוד בעבודה שמצריכה משהו פיזי... כואב לה וקשה לה.

בעסה, זה מה שהיה במשך כל השנים, כדי לפרנס את המשפחה שלה... לא התלוננה ולא כלום..אבל עכשיו עדיין צריך לפרנס את המשפחה, בגיל כזה הילדים עוד צעירים..עוד יש חתונות וכו'

אם אפשר למנוע את זה מלכתחילה- אז למה לא?

אם זה בעל כורחה.. בסדר, אין מה לעשות. צריך פרנסה הביתה.

אבל אנשים צעירים ויפים- כל עוד אפשר, שילכו לעבוד בעבודות שאפשר להתקדם בהם, שאפשר בטווח היותר רחוק להרוויח יותר.

וגם 

וגם 

אפשר עבודה עם קצת סיפוק ומשהו לנפש ולא רק לעבוד כמו מכונה כל היום.

זה הובא בשרשור אחר, אבל תמיד רלוונטי.

https://www.ted.com/talks/dan_buettner_how_to_live_to_be_100

עבודה בתור מורה זה הדבר הכי שוחק בארץ, לא יודע איך הגעת לזה שזה משהו מעניין.

עבודה פיזית לא מזיקה לבריאות, זה ההפך הגמור ממה שהרמב"ם כותב בהלכות דעות ומדעת כל הרופאים בעולם.

היא כנראה לא שמרה על הבריאות שלה ועבדה פיזית.

ואת שוב מפספסת את כל הפואנטה, אני לא ממליץ לאנשים לעבוד בניקיון.

הם טענו פה שעובדי נקיון עובדים קשה ולא מקבלים שכר ראוי.

אין דבר כזה עבודה לא שוחקת.

אולי מורים נשחקים יותר מהר יחסית לעבודות אחרות אבל אם זה מעניין מישהו ומספק מישהו אז עבודה אחרת זה סיוט.

מניסיון.

והחברות שמעסיקות גדודי מנקים מרוויחות יותר על עובד כזה

אם אין הפרשות, ביטוח לאומי, פנסיות (כשהיא עובדת בבתים פרטיים)

אין תשלום על חגים וחופשות, בקיצור תוריד את כל אלו ותגיע לסכום שרשמתי

אלא אם כן היא עובדת דרך חברת ניקיון ושם משלמים הרבה פחות...

בט"ל זה סתם שוד (עם סיכון מסויים).

תשלום על חגים וחופשות זה נכון.

אני לא מכיר לעומק את החוקים של בט"ל אבל נדמה לי במקרה כזה הוא ישלח אותו לעבוד בשמירה או משהו כזה.

זה לא באמת עובד ככה.

בוא נאמר בעדינות: בשביל זה המציאו את לבנת פורן. זה לא סתם שהיא עושה כאלה כמויות של כסף מלהתמודד איתם.

הנשמה יוצאת עד שהם מחזירים לך את הכסף שמגיע לך בצדק.

(לא קרה לי אישית, אבל כן לאנשים שאי מכירה ממש מקרוב.)

וגם אם נניח שמשלמים לה - מה עם חופשות לידה?

ימי מחלה?

(אולי לא אמהות ל-8 ילדים, אבל כן רוב הנשים).

ימי מחלה - אני רוצה לראות את המעסיק הפרטי שישלם ימי מחלה. אולי בית דין לעבודה יכריח אותו בדיעבד לשלם אבל את העבודה היא תאבד במצב כזה.

אלא אם אתה מתכוון למשכורות בטיפונת מעל הממוצע...

חלק גדול מהמליארדרים לא למדו כלום, חלקם אפילו נשרו מבית ספר יסודי (מנכ"ל CA הסיני דאז)

מה שאני אומר זה שרוב האנשים צריכים ללמוד תואר בשביל להרוויח מספיק כסף.

רוב האנשים שאני מכיר עם תארים לא מרוויחים מי יודע מה.

בזמן שספרים, בעלי קיוסקים, קבלנים, וכו' שלרובם בקושי יש תעודת בגרות מרוויחים פי בין 10 ל100...

עוד דוגמא היא מתחום ההייטק, רוב האנשים הכי מוצלחים הם אוטודידקטים, והם בד"כ מרוויחים בהרבה מאלה עם התואר (אלא אם הם נעבכים).

איפה יש אחוז אבטלה גדול יותר?

אנשים עם תואר או בלי?

מה שאני אומר זה שא"א להכריז שלא צריך לעשות בגרות ותואר,

או שזה לא עוזר לעשות תואר.

מי שעשה תואר יש לו יותר סיכוי לא לחתום אבטלה.

אבל ממש לא נראה לי שאם יש הבדל באחוזים, הוא משמעותי.

בד"כ אנשים עם תואר יתביישו לעבוד בעבודות זמניות או כאלה ש"מבזות", כביכול, את עושיהן.

אבל כאן שנינו סוברים סברות.

אני יודע שלפני בערך 10 שנים, אחוז האנשים שעובדים מחוץ לתואר שלמדו עמד על 90%.

בכל אופן, אני חושב שזה לא נכון.

וודאי שאפשר להכריז שתעודה לא עושה את האדם, אנחנו אנשים עם יראת שמים, לפחות קצת, ואנחנו מאמינים שהפרנסה היא אך ורק מה' ותלויה אך ורק בראש השנה ונקבעת אך ורק על ידי המעשים (אם נתעלם לשניה מהמזל שנולדים בו שאפשר לשנות, כי ישראל מעל המזל).

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3613623,00.html

שנינו גם מסכימים שצריך לעשות השתדלות.

לא אמרתי שכולם חייבים לעשות תואר.

אז מי שיכול לעשות בגרות ותואר אני חושב שהוא צריך לעשות,

אא"כ הוא בטוח שיש לו עבודה אחרת.

ועדיין השיעור שלהם מבהיל.

צריך לראות מה קרה בהמשך הזמן.

תסכים איתי שהפער פה מזערי, אם לוקחים בחשבון אנשים שבאמת לא יכולים לעבוד.

תשים לב שזה רק מטפס, כמו שאמרתי.

אין שום קשר בין השכלה לאבטלה, פשוט כיום יש יותר אקדמאיים (במקצועות קקיוניים), ולכן מספר המובטלים שלהם עולה, ושלא הלא אקדמאיים יורד, כי המובטלים הם אותם אנשים.

עריכה: אני בטוח שאם תספור כמה אקדמאיים מועסקים בתחום הלימודים שלהם, המספר ישתנה מאוד.

לא מבין בזה כ"כ.

אבל אני כן יודע שאחוז האבטלה ירד בשנים האחרונות,

אז לא בטוח שזה (אבטלה אצל אנשים עם תואר) המשיך לטפס .

לילה טוב

אני מסיק מזה שהעליה במשכילים המובטלים היא תלולה, שהיא אולי האטה, אבל לא נבלמה לגמרי.

ומתוכם כמה וכמה שלא עוסקים במקצוע שלהם, מה שאומר שהתואר שלהם מיותר.

המידע לגבי זה פה:

מגיב בנפרד, מצאתי נתון על תעסוקה במקצוע הלימודים - לקראת נישואין וזוגיות

היה מעניין מאוד,

לילה טוב. גם אני אמור לישון

מהלמ"ס.

http://www.cbs.gov.il/publications09/toar_04/word/intro_h.doc

"כ-40 אחוזים מכלל הבוגרים המועסקים טענו כי עבודתם אינה קשורה לתחום לימודיהם . אחוז גבוה יותר של בוגרי תחומים "רכים" מדווחים על אי-התאמה בין תחום הלימוד לעבודתם מאשר בוגרי תחומם "קשים"."

נתון מעניין שראיתי שם ולא קשור ישירות לדיון:

"בקרב בוגרי מכללות חוץ-תקציביות, אחוז המועסקים שעבודתם אינה קשורה לתחום לימודיהם נמוך יותר מאשר האחוז המקביל בקרב בוגרי אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות."

כלומר, עדיף ללמוד במקום שהוא לא אקדמאי (נניח הסמכה מקצועית בתוכנה) או במכללה שהיא לא אוניברסיטה, בשביל למצוא עבודה במקצוע שלך.

מפתיע? האמת שאותי לא

https://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/doch08/p5.pdf

ציטוט 1:

עלייה באבטלה, במיוחד בקרב המשכילים.

ציטוט 2:

עליית הביקוש לעובדים לא-משכילים והתרופפות האכיפה הביאו לעלייה מהירה בהעסקת לא-ישראלים.

ציטוט 3:

שיעור האבטלה בקרב המשכילים הגיע לרמתו הטבעית, ושיעור האבטלה של הלא-משכילים ירד ירידה חדה, עם השתלבותם הניכרת בתעסוקה.

אם יש לך סבלנות, תקרא את כל הפרסום, לי אין כח לזה.

אבל נראה שצדקתי, עקב הנטיה של אנשים משכילים להמנע מעבודות מסוג מסויים, יש עליה באבטלה שלהם לעומת לא משכילים.

צ"ע לגבי השיעור המלא באבלטה.

רק מעירה.

שמתנהגים נכון , הכלי מתמלא בברכה

וכשמאמינים - מקבלים.

חתונה מאוחרת  עם תירוץ כלכלי זה רק יכול לגרום לחטא וד"ל

כשמשקיעים חצי מהמאמץ בעבודה זוכית הכל יותר קל.

כשעושים סדר בדברים אפשר בקלות להתחתן וללמוד מקצוע תוך כדי עבודה.

נכון, זה מאמץ לטווח של מספר חודשים(קורס כלשהו וכו) שאחרי  שווה את המאמץ...

הבעיה היא לא שדוחפים אלא שלא נותנים את המודעות שזה מעשי

שלא מסוגלים לפרנס (כלומר- לעבוד!) בגיל 18-19 יש?

זה אולי כאלה ממש מפונקים שגדלו עם כפית זהב בפה... לא הייתי אומרת שזה הרוב..

אז אם זה אפשרי מבחינה נפשית (לפרנס וגם ללמוד לתואר/תעודה ) למה לא לדחוף לזה?

לא שצריך לדחוף כל אחד בלי הבחנה, אבל לדעתי כן להציג את זה כמשהו אפשרי ורצוי.

כי היום בתכל'ס השדר שמקבלים בגיל הזה זה- לך תלמד, תתבגר, תעשה לך איזה מקצוע ואז תתחיל לצאת... וזה סתם לפעמים בזבוז של שנים שהיה יכול להיות הרבה יותר פורה מבחינת קשרים ולהתחתן וכו'...

בהשם

או שלוקחים מהרמבם את מה שבא לי

אבל הדעה של הרמב"ם מורכבת מעוד דברים שאיתם אתה יכול להשליך אחד על השני.

אגב באיזה גיל הוא כותב שצריך להתחתן?

זה נראה לי לא רק הרמב"ם...

זה מחייב כמובן "חיסול" של גילאי העשרה במובן החברתי והבני-עקיבאי שבהם, אבל זה אפשרי.

18-19?

בקיצור הרמב"ם לא מדבר על תואר

נ.ב.מוכשרים יכולים לגמור תואר ראשון  בגיל 19, מדברים על הרוב..

ולמה לא ללמוד כשנשואים?

אפשר לפרוס את הלימודים ליותר שנים, למרות שזה לא נוח כ"כ ולעבוד תוך כדי...

או אם הלימודים תובעניים- שהאשה תעבוד בנתיים ואז יתחלפו (היא תלמד והוא יעבוד).

אבל בשביל זה מערכת החינוך הישראלית המחרידה תצטרך לוותר על מקצועות כמו אזרחות, ספרות, הסטוריה וכאלה כדי לפנות את הזמן ללימודים יותר שימושיים.

תאורטית, אין סיבה שלא להוציא בגרות ב-8-9-10 שנים במקום ב-12, לפחות לחלק ה"חכם" של האוכלוסיה.

השירות הצבאי הוא בעיה פתירה (צבא מקצועי, ואז הנה יש לך אנשים עם מקצוע במקום "תקופה חולפת" אצל אחרים).

לומדים תורה והלכה.

הולכים לצבא במסלולי  מקצוע (שח"ר) או שחרור אנרגיות (נח"ל חרדי ודומיו)

הולכים לאקדמיה ומסיימים יחסית מהר בגרות ותואר במקביל חיים אישיים.

או לומקים מקצוע כלשהו שמכניס יחסית הרבה ונהנים מהכסף שהוא מכניס

כמה  דברים שרובם משלבים במהלך החיים ונהנים מזה 

שרשומים אבל בפועל רואים אותם ברחובות.

נו באמת.

אני מדבר על בגרות (או מה שצריך ממנה) בגיל 15-16, לא בגיל 22.

זה: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02962.pdf

אמנם מדובר רק על מקומות לימוד בפיקוח משרד החינוך, כלומר רק כאלה שמתוקצבים ע"י משרד החינוך, שזה כולם חוץ מהאנטי ציוייינייס, ושם זה בערך 5% ולא שונה בהרבה משום מערכת חינוך אחרת.

מערכות החינוך שלא מקבלות תקציבים ממשרד החינוך הן מזעריות בעולם החרדי, ואין לי מושג מה השיעור של הנושרים שם, ואני מניח שגם לך, כי אף אחד שם לא מדווח על כלום לאף אחד.

גם במערכת החינוך הרגילה יש כאלה, הם הולכים למסגרת כל יום ולכן לא נספרים כנושרים.

הייתי מצפה דווקא ממך להבין שלא כל אחד צריך להיות בבית הספר כל יום כדי לסיים.

בכל מקרה אם 30% זה במערכת החינוך החרדי לשיטתך, בחינוך הממלכתי, שבו בכיתה י"ב כמעט אף אחד לא מגיע לבית ספר יום-יום, זה בערך 70-90%...

הבעיה במערכת החרדית זה שהחבר'ה כן נמצאים בישיבה, אבל עוסקים בללסטם את הבריות.

החבר'ה הסרוגים (או החילונים) הרבה פעמים הולכים לעבוד...

כמו שבציבור החרדי הכיפות סרוגות כולם באותו סטטוס - חיובי או שלילי - כך נראה שחובשי הכיפות שחורות כולם באותו סטטוס.

בפועל יש מגזרים בודדים שלא עובדים כפרנציפ  - ובזמן הפנוי הם עושים מספיק רעש כדי שיחשבו שכולם כמוהם.

כל השאר הם עובדים - אז אין להם כמעט זמן להגיב...

אבל בבשורה התחתונה הציבור החרדי ברובו עובד ומבוסס כלכלית  - אם כי צורת הכלכלה (ברובה חוקית לגמרי!!!)שונה מהמקובל בשאר המגזרים האחרים

לומדים עד החתונה וקצת אחרי - לומדים מקצוע על פי רוב.

וחלקים גדולים מקצוע תורני.

משקיעים בקניות קבוצתיות הן בדירות והן במוצרי צריכה בסיסיים.

פחות בילויים ויותר שעות פעילות (10-1 בלילה זה שעות מאוד פעילות אצלם)

אז נכון, גרים בבניני ענק

הצרכניות לא נראות משהו.

ההשרעות לא תמיד נבונות.

אבל העזרה ההדדית  מחפה על חלק גדול מההתנהלות ובשורה התחתונה הם חיים טוב בפחות כסף.

והכסף שמרוויחים משקיעים לבסס את הדור הבא

בין בחירה לגיטימית לחלוטין לחיות ברמת חיים שהייתה מקובלת במדינת ישראל עד סוף שנות השבעים, והיום מוגדרת משום מה "עוני",

לעומת מהלכים אחרים שהם בעייתיים בעיניי (כולל "הצפת" המקצועות התורניים מה שהוריד את השכר בהם לאפס).

הראשון לגיטימי וצריך לצאת מדוחות השקר של בט"ל, השני - חוקי אבל בעייתי מסיבות אחרות.

שוחטים - המדינה הורידה את השכר לאפס בארץ..

סופרי סת"ם, הם מרוויחים טוב מאוד  - מי שמוכשר כמובן

שלא לדבר על תוכנה כמו תג או פונטים אלו או אחרים שפותחו במיוחד על ידי חרדים לצריכהם ונהפכו לסוג של סטארטפ.

או צורת ההוראה שחוסכת הרבה כסף למשק על ידי שלא מבזבזים כספים על לימוד שטויות או הסכמי שכר מופרזים (מתי היתה השביתה האחרונה במוסדות החינוך)

בכל מקרה ברגע שיש להם יציבות מבחינת הכנסות + דירה שמשלמים עליה משכנתא הם מסתפקים במה שיש ובזמן פפהנוי עושים מה בא להם (או מרוויחים עוד כמה שקלים לכאלו שאין להם).

הבשורה החתונה הכלכלבה שם יחסית מבוססת ואולי הבעיתיות שעל פי רוב גם מי שיש לו חי כאילו אין לו

כך שאיך שהם נראים זה מצג שווא ובהתאם לכך המסקנות הנגזרות מכך..

אם היתה תחרות אמיתית במדינה על מענקים למי שחוסך כסף למדינה תמורת יעילות ופרודיקטביות.

המגזר והחרדי ומי שדומה לו היה קוטף בקלות מקומות ראשונים

העיקר שתעבוד תוך כדי כדי לפרנס את המשפחה.

הגבר מצווה לפרנס את המשפחה.

וזה לא אומר שצריך שהעבודה והפרנסה יהיו על חשבון המשפחה.

האשה צריכה למצות את עצמה שתהיה שמחה ומאושרת - וגם ללמוד מקצוע בשביל זה

אבל לא להקריב את הבעל והילדים בגלל זה

הוא שאל מתי האיש יתחיל ללמוד לתואר כי עד גיל 20 הוא צריך להתחתן

אז עניתי שזה לא משנה בכלל! כל עוד הוא מודע לזה שהוא מפרנס את ביתו והולך במקביל ללימודים גם לעבוד.

הרי הפרנסה מוטלת עליו ולא על האישה. 

אחרות ודברי חכמים, שחלקם גם הוא פוסק להלכה.

אדם כזה יתחתן באיזור גיל 30 אם הוא באמת יודע לחסוך טוב, או 40.

כמו להתחתן בגיל מוקדם, להנצל מחטא, פרו ורבו, "תפחנה עצמותיו" וכו'

אז במאזניים השיקול מוכרע בפשטות לטובת להתחתן לפני שיש בית והכל.

ולכן זה מנותק לגמרי משאלת הבסיס הכלכלי. רק מיעוט מתחתן מוקדם, הרוב לא (ביצות, קטמונים, בקעא, הגבעה, על ערי הפריפריה אין טעם בכלל להתחיל לדבר). המיקוד חייב להיות בשאלת ההתאמות והעוסקים בהן. כשכבר מוצאים מה שצריך, אני באמת לא חושב שבדרך כלל מדובר על אנשים שלא יכולים למצוא את עצמם חומרית. ולגבי הציבור התורני לאומי, ממילא הוא עושה מה שמדריכים אותו לעשות (בניגוד לתדמית הכביכול-ליברלית באופן פרדוקסלי שהוא מנכס לעצמו - גבעות, רבנים קטנים, ישיבות קטנות, חוגים "עצמאיים" וכדומה - ושלמרות זאת הוא כן מחוייב נחרצות למה שמוכתב מאי-שם למעלה). כך שהשאלה רחוקה מלהיות מציאותית.

חלילה לא לשאלת מעמדם התורני.

הם כן צריכים למצוא לעצמם איזה מקור כלשהו של פרנסה ולא להתסמך על ההורים...

אם הם סטודנטים או שרק התחילו ללמוד שינסו לצמצם את הלימודים כדי שיוכלו לעבוד. בעיקר הבעל, לאישה יותר קשה בד"כ גם וגם.. ואם היא נכנסת להריון כמה חודשים אחרי אז יהיה לה עוד יותר קשה.

האיש צריך לקחת בחשבון שיש לו אחריות כשהוא נושא אישה.

אני לא מסכימה עם הגישה שאומרת שצריך לדחות חתונה עד שיש בסיס כלכלי! אלא להיפך- תתחתן ובמקביל תמצא משהו אפילו זמני כדי לפרנס. יהיה קצת קשה בהתחלה אבל זה יעבור. 

הרבה יותר קשה להשאר רווקים עד גיל מאוחר... 

שיש קורסים מקצועיים.

שבזמן שלומדים תואר אפשר ללמוד לעבוד ולצבור ניסיון באופן שמרוויחים יפה מאוד ומתבססים

ואחרי אפשר להמשיך יותר בנחת לתואר

ותעשו מה שאתם כזוג חושבים שהכי טוב בשבילכם, לא בשביל אחרים... 

זה לא מציאותי לחכות אחרי התואר בשביל חתונה (בהתחשב בעובדה שא- מתחילים ללמוד אותו יחסית מאוחר, בד"כ גיל 20...אם עשית שרות.. ב-אם סיימת את התואר בזמן את אלופה..לא תמיד זה ככה)

להתחיל בחיפושים אחרי בן זוג רק בגיל 24 זה יכול להיות שתתחתני רק בגיל 30 .... 

וענה שכל גדולי ישראל חלקו על הרמב"ם הזה ועם ישראל לא נהג כמותו לאורך הדורות.

ולהלכה למעשה, בחור צריך להתחתן בעודו בישיבה.

מה אין יוצאי דופן בהלכה לפי דעתך?

אם מישהו נשאר רווק עד גיל מאוחר, הוא יעשה חושבים ויברר עם עצמו ועם הרב מה נכון לו (להשאר או ללכת לעבוד וכו')

ואם מישהו לא מתאים לו ישיבה ברור שהוא יברר (אמור לברר) עם עצמו ואולי גם הרב שלו- מה לעשות בעניין.

אנשים הם דינמיים ולא שחור לבן בד"כ.

רמב"ם הלכות אישות פרק טו: " מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה. וכיון שעברו עשרים שנה ולא נשא אשה הרי זה עובר ומבטל מצות עשה. ואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתירא מלישא אשה כדי שלא יטרח במזונות בעבור אשתו ויבטל מן התורה הרי זה מותר להתאחר. שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכל שכן בתלמוד תורה."

מה שהבאת זה מהלכות דעות. שם הרמב"ם מדריך איך נכון להתנהל, אבל להלכה אם הוא לא טרוד בתורה, צריך להנשא לפני גיל 20. אם הוא חכם, הוא ידאג למצבו הכלכלי לפני גיל 20, ויבנה בית.  בזמן הרמב"ם לא היו צריכים מיליון ש"ח לבית. הייתה פשוט מוצא מקום, לוקח לבנים ,חומר הדבקה, וסיד ובונה לעצמך בית.

לכן אין ראיה מהרמב"ם לדחות את הנישואין ,אלא להקדים לפי הלכות אישות שם. 

(שוב למי שלא הבין,  ההלכה בהלכות דעות זו המלצה להתנהלות, ולא "הלכה" מתי להנשא).

לילה טוב!

אני לא יודעת אם דווקא ברמב"ם.. לא בקיאה. אבל על גיל 20 קראתי בכמה ספרים עם מקורות....

לא יודעת לצטט עכשיו מאיפה.

עליו בגמרא שעליו "אומר הקב"ה תפחנה עצמותיו". שזה לא דבר נעים בכלל.

מי שמנסה ולא הולך לו, זה סיפור אחר. אבל זה הפשט...

היא שחיים רגילים זה משעמם.
שלב אחרי שלב,בשעמום גדול.
ללמוד,להתחתן,לעבוד,למות.
מה הטעם לחיות בעולם הזה אם כל מה שאתה עושה זה להיות טוב עם כולם ולהימנע מצרות?
הדבר שגורם להכי הרבה שמחה,לרגשות זה הצד השני והילדים שנולדים ברוך השם יתברך ואז רוב האנשים והנשים מסתפקים בזה...
אני לא אומר שלא צריך לחשוב מה עושים לפני החתונה ואיך .אני פשוט אומר שהחברה לא חושבת על מה שהיא רוצה לעשות מספיק לפני החתונה וכיצד היא תתבוסס כלכלית וכשיגיע הזמן להתחתן הם ידחו את זה ויאשימו את החתונה,שצריך להתבסס לפני כן אבל לא חושבים לרגע להאשים את עצמם
אני מתכנן כל צעד בראש,שמתנגן לי במוח לפי שכל ורגש(לא רק שלי) ואני לא מפחד להיכשל.
לחיות אתי,לא אומר שזה יהיה דבר קל כי אני באמת מאמין שלא.
אולי אני עוד אשתנה למרות שאני מאמין שלא.
ואם היא תסכים להתחתן אתי,אני אהיה מוכן לעשות כל כך הרבה דברים בכדי להפוך אותה מאושרת.

מהדהדת היטב במוחינו.
 

בפשט נראה שהרמב"ם דיבר על מציאותש ונה, מה שהרב שלי הסביר, זה שאדם צריך לראות שהוא לא יגווע ברעב, ויחיה חיים סבירים אחרי חתונתו, המציאות כיום, היא שיש ביטחון כלכלי, גדול יותר, ומצד שני עד שבונים בית, שששייך לך, יכול לקחת 30 שנה..

אז לכן גןם המציאות מדברת, ואחוז ניכר מהמתחתנים נישאים עד גיל 25..
תוך כדי תארים ותוך כדי ותוך כדי..

איך הם חיים? לאט לאט.. לפעמים ההורים עוזרים, (והרבה פעמים בשמחהף כה הם מבינים את המציאות)
לפעמים עובדים בעבודות זמניות ומטורפות..
ולפעמים זוכים בלוטו.
העיקר שיש איזה מימד של יישוב הדעת כלכלי.

אדם היודע שהוא ינקה מדרגות אם צריך ויקרע את העולם, כדי שלאשתו וילידיו לא יחסר, הוא מוכן לנישואים, ולאו דווקא מי שיש לו 2 מיליון ש"ח בבנק..

ומנגד יש נשים החפצות בחיי ישיבה, ומוכנות להצטמצם עד לחיי מינימום מלגת אברך (1000-4000) ש"ח +עבודות שלה +עבודות שלו וחיים כמה שנים על 5-6 אלף..
בניסי ניסים.

אבל שוב העיקר האחריות וכח הנתינה.

הלוואי שישובו מחירי הדירות, כך שאדם צעיר יוכל לרכוש בעלות על חלקה כלשהי, במציאות ימינו זה לא אפשרי.
 

בהצלחה לכולנו בפרנסה, וביישוב הדעת.

ושוב..

זה תקופה אחרת זמן אחר.

פעם בגיל 6 היית יכול להיות שוליה של בעל מקצוע (בנדלר, נפח, אופה, צורף, נגר)

וכשאתה כבר בוגר לפתוח עסק משלך.

בגיל 16 כבר אתה בעל עסק.

אז בגיל 18 תתחתן.

היום זה אחרת... 

פעם, שידוכים לא היה עם אלפי בירורים ודרישות. ענבי הגפן בענבי הגפן ויאללה לחופה.

היום זה אחרת. ויש כאלו שציק צק מוצאים את זיווגם ויש כאלו שלוקח כמה שנים....

היום צריך ללמוד 12 שנים בבית ספר, לעשות צבא, פסיכומטרי ורק אז כשאתה כבר בן 21-22, אתה מתחיל ללמוד מקצוע..

מעבר לזה, אדם שמתחתן הוא שלם יותר לפי חז"ל. וכל מה שהוא עושה יש בזה יותר שלמות. וכו וכו'.

 ומניסיון אישי, בעלי עדין סטודנט. והוא התחיל ללמוד חצי שנה לפני שנישאנו. ונכון זה לא קל. אבל אפשרי לגמרי.

ואוטוטו הוא כבר מסיים וזהו. ותהיה לנו יותר רווחה אם ירצה השם.

אבל בחיים לא הייתי מוותרת על השנתיים וחצי איתו בשביל שיתבסס כלכלית ואז יתחתן איתי...

י

רק אלו שחווים אהבת אמת מבינים שזה לא היה שווה לוותר על שום רגע כזה בשביל תירוצים כאלה ואחרים.

והדברים יגעים וכבר נטחנו בפורום הזה עד דק. שחז"ל אמרו וגו' זה לא מתלכד עם האינטרס. לומר אפשי ואפשי ומה אעשה שרבש"ע גזר וכו' זה לא שייך לשאלת האינטרס.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!