המלצות איך אפשר לעבוד משרה מלאה ולקום מוקדםאנונימי (פותח)
כל בוקר כי הילד מתעורר...
ואז צריך לתפקד יום שלם...

אני יודעת שזה צרות של עשירים ושאלו יהיו ה"בעיות". אבל ממש קשה לי כשאני ישנה מעט ואז צריכה ללכת לעבוד יום שלם ..
בעלי היה חייב ללכת מוקדם היום..
קיצר אשמח להמלצות
גם איך להסתכל על זה בצורה מעודדת וגם איך לתפקד..
אני גם ככהחדשה ישנה
פשוט הולכת לישון מאוד מאוד מוקדם..

אממ.. אני לא הולכת לישון, אני פשוט נרדמתת....

אני גם בהריון אז בכלל.. היו ימים שפשוט הייתי ישנה ב19:30, אבל קמה כמו חדשה ב5:00.. הילדון טרח להזכיר לי כל בוקר שכבר בוקר!
גם אניפעם ראשונה

פשוט הולכים לישון מוקדם.

זה הסוד.

מכה את הפלאפון והולכת לישון

כנ"ל...מנסה לעזור

רוב הפעמים נרדמת עם הילדים. בסביבות 8+ וקמה מוקדם.

אם לא- זה מתנקם בי בבוקר.

לישון מוקדם. לאכול טוב ולבדוק אם צריך ברזל..מחכה ומצפה
לישנות מוקדם: תסבירו לי מתי אתן עושות דברים בבית??ירושלמית טרייה
מכונות כביסה, סדר וניקיון, בישול.
אם חוזרים מהעבודה בארבע והולכים לישון בשמונה זה כאילו אתן אורחות בבית. יש לכן גמדיפ שבאים בלילה ועושים? עוזרת? חמות? בעל שעושה הכל כשאתן בעבודה או ישנות?
שואלת ברצינות, לחלוטין לא מבינה.
כביסות ובישולים עד אזמאי הקטנה
ןסדר וניקיון זה חלק מהשגרה. משחקים במשחק מסוים ובסוף מחזירים למקום, אוספים דברים שלא במקום שלהם, מטאטאים לפחות פעם ביום כשרואים שמלוכלך. חוץ מיום שישי שבו אני מנקה יסודי ממש עם שטיפה ואבק והכל, תמיד מעבירים מגבון או סחבה.
אני אמנם לא הולכת לישון ב8, אבל בהחלט עד אז הבית עבר את שעות השיא ונשאר שקט לי ולבעלי לעיסוקים אישיים.
בואי נגיד שאני פחות או יותר לא יושבת לנוחיותי לפני 7 וחצי- 8.
^^^^^מיליון דולר

מצטרפת לגמרי לשאלה...

 

ממש מזדהה עם הפותחת.

 

כמעט לא ישנה בלילה, חוזרת מהעבודה בארבע, כל היום עם הקטנים.. בערב עייפה אך בתכל'ס עולה לישון מאוחר כי צריך להספיק דברים בחיים

 

בקיצור 24 שעות ביממה לא כ"כ מספיקות לי ;)

מוקדם זה שאלה של יחס.. לא חייב 8 אבל גם לא 12..מחכה ומצפה
יש ימים שאני קורסת ברגע שהתינוק נרדם בסביבות שבע וחצי..
ויש ימים שקצת יותר מאוחר. העיקר לא להגיע לאחרי עשר בלילה..
כרגע אני עדיין בחופשת לידה, נראה איך נסתדר אחרי שאני יחזור בעזרת ה'.
לפני הלידה הייתי קמה לםניו מתאגנת ומעירה אותו הרבה פעמים הייתע מכינה את המכונה בבוקר ומפעילה ברגע שאני חוזרת תוך כדי שהילד היה משחק או אחרי שנרדם הייתי תולה. ארוחת ערב לפעמים הכנתי כמות כפולה מראש ליומיים לפחות את הדבר הבסיסי כמו הפתיתים או הפסטה ותוספות או מהמקפיא או שהוא 'עזר' לי לבשל6 א.ערב מקלחת ולישון ככה שמשבע יש את הזמן לארגן את הבית לזמן הזוגי.
שטיפה יסודית פעם בשבוע את הסלון-מטבח משתדלת לטאטא כל יום ולפחות פעם בשבוע להעביר סמרטוט..
וגם הרבה פעמים אכלנו איתו וזה חוסך זמן ;)
מוסיפה..מחכה ומצפה
תעשי לך דרכי פעולה שבפעם אחת את עושה כמה דברים למשל..
את הולכת לחת משו מהסלון לחדר תקחי כבר כמה דברים, תחשבי מה עוד את צריכה מהחדר אל תלכי ותחזרי בבית כמו בומרנג..
שבת לבשל שיהיה גם לראשון.. אפשר גם חלק דברים להקפיא בקופסאות..
כביסה כמה שיותר מהר לקפל ולחלק, שימי בגיגית את הגבדים המקופלים לפי ארונות קרטבים וככה תקלי את החלוקה..
אני כבר במוצש עושה כביסה לבנה.. היום יום שני עשיתי כבר 3 סוגי מוכנה ולפעמים אני מספיקה יותר.. חולצות לבנות לתלות בצורה שיהיה קל לגהץ ואם אין זמן לגהץ יש אחרי שמורידים מהחבל אז לתלות בארון כדי שכמה שפחות יתקמט...
כלים לא לצבור בכיור..
ולשתף את הילדים בעבודות הבית מגיל קטן בהתאם ליכולות ולגיל שלהם..
יש לי עוזרתאין מקום לשאלה
משהו חדש אבל נפלא.
היה לי נמאס לי מההתשה הזו. אני עובדת מאוד קשה ואמא לילדונת תובענית..

זה לא פותרנאותי מנקיונות בכלל אבל מוריד מהעומס.
העוסרת מגהצת מקפלת כביסה עושה שטיפה שירותים כשצריך מקרר חלונות וכו'
פעמיים בשבוע לשעתיים וחצי.
סהכ 5 שעות בשבוע.
יפה..את יכולה להרשות לעצמך להתפנקאנונימי (4)
לי
ובטוחה שלעוד רבות נוספות פה-
אין כסף לפריבילגיה כזו.
נכוןאין מקום לשאלה
אני עובדת במשרה שהתגמול שלה משתלם וכך בעלי... אלף פעמיים תודה לה'.
אבל עניתי לירושלמית לא כולןנ בנויות לצורת חיים אינטנסיבית שכזו. אני אישה עובדת ואם לילדה זה הרבה עבודה אני באמת לא מצליחה להשתלט על עבודות הבית. אז אני משלמת 1000 שח בחודש למנקה.
לא יודעת מה הייתי עושה לא היתה לי את האפשרות הכלכלית. אני מנחשת שהיינו חיים בג'יפה.
כשאני חוזרת מהעבודה אני רק רוצה לשבת על השטיח לשחק עם הבת שלי, לפטפט עם בעלי, לראות חדשות להרים טלפון לחברה, לשתות קפה עם עוגה לבשל בנחת ארוחת ערב, לעשות לילדונת אמבטיה ארוכה וכייפית, לשים לה פיג'מה ריחנית לשיר בנחת המלאך הגואל אותי...
ממש לא טיפוס שמסוגל לחיות בתוך סיר לחץ.
מי שמתאים לה-טוב ומי שלא שלא תרגיש שהיא פחות טובה או פחות "שווה". ועדיף בית מלוכלך מאשר אמא שכל שניה אצל מחושבנת לשברירי שינה ..
כאילו מתי חיים את החיים עצמם?

טוב זו רק דעתי האישית שנובעת ממבנה האישיות שלי אבל יש כמה בפורום שיבינו מה אני מדברת כי אולי גם הן.. כמוני.
לקח לי זמן לקלוט מי אני ומה אני מסוגלת או לא מסוגלת...ומני אז החייםמשלי השתנו לאין ערוך חזרתי להיות אדם נינוח ושמח.
כמה שאני מסכימה איתך!נשואים פלוס
אין לי את האפשרות הכלכלית כרגע.. אבל כנראה שלא תהיה ברירה. אני משבע לא מסוגלת יותר לעשות דברים. בעיקר כאלה שקשורים לסדר ונקיון.
בישולים זורם לי כי אני נהנת.. מבשלת בבוקר. כבוץיבות בין לבין. נקיון.. זה בעיה קשה)-;.
מקווה לאזור אומץ כמוך. נתת לי השראה(-;
יש לי כסף לזה-+mp8אחרונה
אבל אין לי כח אדם...
אין באזורנו מנקות...
תקשיבי...מנסה לעזור

כשהיה לי ילד אחד/ שניים- חשבתי כמוך.

הייתי חוזרת מהעבודה אחרי 4, יושבת עם הילדים, מכינה ארוחת ערב. מקלחת, משכיבה לישון ואז כלים, כביסות, ניקיון, אוכלת ארוחת ערב עם בעלי וכל השאר.

הולכת לישון לא לפני 1 בלילה. ואז בקושי קמה בבוקר ומאחרת לעבודה ועייפה וכו'.

מהילד השלישי והלאה- בעל כורחי ובלית ברירה, אחרי המקלחות של הילדים, הייתי מניקה את הקטנה ונרדמת איתה.

ואז קמה אחרי שעתיים, שלוש ועושה את כל השאר.

עכשיו, כשראיתי שזה בלתי אפשרי אני קצת מתנהלת אחרת.

 

מייד כשאני חוזרת עם הילדים אחה"צ- אני עומדת לבשל ארוחה לערב (אוכלים את המבושל והבשרי בערב) ואז תוך כדי מורידה/ תולה כביסה. מעמידה מכונה. שוטפת את הכלים. מסדרת. מטאטאה...

 

ב"ה יש כל יום ארוחה חמה ומבושלת וטרייה.

יש בגדים נקיים- אם כי לא תמיד מקופלים בארון. (זאת חולשה שלי בעצם...)

מגהצים- פעם בשבוע ערימה.

שטיפה וניקיון יסודי- עושים בחמישי/ שישי.

כל יום מסדרים את הבית יחד עם הילדים. מטאטאה מייד אחרי ואם צריך עושה שטיפה קלה.

בד"כ אין צורך בשטיפה במהלך השבוע. כמעט ולא נמצאים בבית.

ואז אני "צונחת" לישון מוקדם...

וקמה מוקדם ואז מארגנת בגדים לילדים, אוכל וכו'.

 

עשיתי פשוט "סוויצ'" בראש וזה משנה לי לכל היום...

(מה שכן וע"ז אני קצת מצטערת- בעבר, לאחר שהילדים היו הולכים לישון, בעלי ואני היינו מתיישבים קבוע לארוחת ערב יחד. אמנם היינו יכולים לשבת ולאכול ואז לפטפט שעות... זה היה כייף אבל עכשיו אני אוכלת כברא יחד עם הילדים ובעלי כמעט ולא נמצא בבית בשעות הללו. הולך ללמוד ואוכל כשחוזר. אני כבר ישנה בד"כ...

זה היה כייף. אבל לכל זמן ועת!)

 

את מקסימהש א
ותגובתי לא באה להמעיט ממך ומתיפקודך, אלא רק להביע דעתי. פשוט כל אחד ואופיו הוא.
אני כרגע עוד רק עם שני ילדים אבל מרגישה שלא מסוגלת (לא מבחינה פיזית) להתעסק כל כך הרבה בעבודות הבית בשעות היקרות המעטות שהם זוכים להיות איתי, מאז שחוזרים מהמעון ועד שהולכים לישון. אני מרגישה חייבת להביא להם לפחות ב90 אחוז מהזמן הזה (מ3,4 ועד 7 וחצי-8) את מלוא היחס.
לכן פתרון כמו שלך לא מעשי מבחינתי..
מענין באמת איך אתנהל כשיהיו יותר ילדים...
אני איתם כל הזמן הזה. בהחלט.מנסה לעזור

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בנוסף,מנסה לעזור

בעלי שיהיה בריא עוזר ועושה הרבה בבית...

תודה לעונות. אצלי הנס הזה כנראה לא יקרה..ירושלמית טרייה
אין לי שמץ משמעת עצמית, אני נעשית ערנית בלילה, ואני רוצה להנות מכל דבר, כשאני עם הילדה, להיות עם הילדה ולא להתעסק בו זמנית בעשרה דברים.. כנראה אין לי את הכישרון הנשי המפורסם.

אשריכן, אני תמיד עייפה, גם עכשיו שאני לא עובדת.. (!!!)
גם אני הייתי ככה... עד שקרסתי לאחר הילד השלישימנסה לעזור

ופשוט הייתי נרדמת איתו תוך כדי הנקה לפני השינה.

 

גם אני הייתי ציפור לילה ויכולה לישון מעט מאוד שעות ולישון מאוחר וכו'.

 

וכולם הזהירו אותי ולא שמתי לב.

 

אבל כשלא היתה כבר ברירה- אז זהו! למדתי לתפקד בצורה אחרת (וזה עדיין מוזר לי לפעמים. איך אני שלא הייתי מסוגלת לישון לפני 12/ 1 בלילה, גם בתור רווקה וגם בשנים הראשונות לאחר חתונתי, ישנה עכשיו קודם? ...)

את עייפה בדיוק מהסיבה שאת כנראה ישנה מעט מאוד שעות... מוכרמנסה לעזור


דווקא אני מעריצה אותך! הלוואי שהייתיkit
יכולה להיות בבית עם הילדים. במקום זה אני מנסה לתמרן במרוץ בלתי פוסק בין הבית והילדים מרגישה כל הזמן שאני רודפת אחרי הזנב של עצמי. לא מספיקה להנות מהילדים מהרגע.וכו.
תגובה לירושלמית טריה.kit
תודה אבל מה יש להעריץ? ב"ה יש לי את האפשרות לא לעבודירושלמית טרייה

לא לכל אחת וגם לא בכל גיל (אני ישישה) יש את האפשרות הזאת.

לך יש חיים טובים יותראין מקום לשאלה
זכית באיכות חיים וממילא בהורות טיכותית
ותהני מזה שאת לא חיה במירוץ בלתי נגמר.

לא יודעת, לא מצליחה להבין את אלו שחיות עם סטופר ביד.
כי אם היינו מנסים להצטמצם יותרkit
הייתי יכולה לפחות לעבוד חצי משרה או אולי לא לעבוד בכלל (חוסך על הגנים והביביסיטרים וכו) אבל אני לא מסוגלת להיות ככ הרבה עם הילדים ובבית.
בשביל זה יש קצת חופשים... לא לוותר עליהם!מנסה לעזור

לקחת מתי שאפשרי.

להנות עם הבעל, הילדים, המשפחה וקצת לנשום אויר!
 

גם אני עובדת מחוץ לבית משרה מלאה אבל חופשה קטנה מידי פעם ממלאה לי מצברים בכוחות מחודשים!
ואני לא מדברת על חופשה יקרה/ בית מלון/ חו"ל.

אפילו חופשה קטנה במושב רחוק בצימר קטן לכמה ימים...

שבת אצל חמותי בעיר אחרת (כן. בשבילנו זה כמעט כמו חופשה ואיוורור..)

וכו' וכו'

כל אחת מה שאפשרי לה!

מוכר לי.. גם אני כזאת...בתאל1

רק כשיש לי אלף דברים על הראש למחר אני פתאום נלחצת לעשות תוך כדי אחה"צ עם הילד...

והאמת שעד שהוא נרדם וכו' גם אני נרדמת לי...אבל לא בשביל שנת לילה..אלא פשוט עייפות ואז אין לי כח לעשות עוד שום דבר רציני.. (למשל עכשיו- להתחיל לבשל או לסדר לשבת..)

 

אצליחדשה ישנה
האמת שעכשיו אני בתקופה שאני באמת ישנה מוקדם בגלל שאני בתחילת הריון.
אבל קודם כל אני כמעט לא מבשלת כי בעלי והבן אוכלים מבושל במעון ובישיבה, אז ארוחת ערב חפיף.. חוץ מזה שאני גם לא מבשלת כי אני עם בחילות וכל התעסקות עם אוכל דוחה אותי.
לגבי סדר ונקיון, הבן הולך לישון ב6 וחצי אז ז אני משתדלת לתקתק את הבית כמה דקות, בעלי שיחיה עוזר עם הכלים, כי שוב זה גורם לי להקיא..
וכביסות אני לא עושה כל יום. יש יום חופשי, מוצש ועוד יום בשבוע.
ואני אגלה לך סוד, לא תמיד הבית נקי ומסודר..
זה לא שאני מכריחה את עצמי ''טוב, כבר מאוחר, לכי לישון!' פשוט אני נשכבת על הספה ונרדמת ואחרי איזה שעה וחצי מתעוררת, מתקלחת וכו והולכת לישון כמו בנאדם. זה לא אידאלי בעיני, צריך גם זמן לזוגייות , אני משתדלת לפחות פעם בשבוע ןבשבת להחזיק את עצמי עוד קצת.
לגלות לכולן את הסוד? גם אני לא מתקתקת את הבית...נשואה+2
למרות שזה בעסה... עדיין השפיות שלי עומדת על הפרק ... בעלי עוזר.. רק שלא בא לו..אין מי שידאג.. אני בחופשת לידה.. אז כל דבר קשה לי.. אני משתדלת על כביסה ועל כלים וגם. (אני פחות צריכה להכין אוכל.. )
מזדהה לגמרי עם הסוד הזה! יש סדר עדיפויות בחייםאורין

ואי אפשר שהכל יהיה מושלם. גם יפה גם אופה גם בית מתוקתק ובסוף גם אשה שפויה שמחה ועירנית..

איך, קמים מוקדים ב4, 5 לפנות בוקר..א..א..
ומתקתקים הכל בנחת ובשקט.
אני גם עובדת משרה מלאה מ7 עד 4,עם 6 ילדים בבית, בלי עזרה של הבעל, ולמדתי את הענין הזה על בשרי, אם אני הולכת לישון מאוחר, נורא עייפים והבית והילדים בהתאם כי כשעיפים אין חשק לעשות כלום באמת למרות שצריך וזה גם גורם לכעס ועצבים והילדים סובלים מזה.
אם הולכים לישון מוקדם נגיד עם הילדים 8 וחצי אז באמת יש אפשרות לקום לפנות בוקר ולתקתק את כל הבלגן מהערב והסדר השוטף, כביסות כלים וכו.
מה שלוקח בערב רגיל בעייפות 3 שעות לפנות בוקר לוקח שעה אחת...
מניסיון, ממליצה מאוד
תגובה לירושלמית טריה..א..א..
כולן כותבות כל מיני דברים מחכימים..ירושלמית טרייה

ואני לא מדמיינת את עצמי מתנהלת ככה אי פעם בחיים.

כנראה שלא אצליח לחזור למשרה מלאה ואולי גם לא חלקית.

יש אנשים חרוצים ויש כאלה שלא..

מזדהה לגמריבתאל1

עבדתי עד עכשיו שליש משרה ולא הספקתי לתקתק את הבית בכלל.. 

להכין שבת וכו' היה לי קשה (במיוחד שעון חורף).

ועכשיו הוספתי עוד משרה ואני עובדת כ-ל השבוע כולל ערב אחד...

אז פתאום גיליתי שהיה לי בדיעבד המון זמן לעשות המון דברים.

 

שאלה אלייך.אנונימי (6)
אבל מה עושים עם ימים של יציאה מהשגרה הככ. חיונית הזו? האם מוותרים על מפגשים עם המשפחה המורחבת? האם לא הולכים לחתונות? אין ערבי איורור? נסיעות? איך מתמודדים כשיש יציאה כלשהיא משגרה כזו?
השאלה מופנית לא.אאנונימי (6)
כן אם יש צורך מוותרים, נכון זה לא פשוט..א..א..
יש סדר עדיפויות, בשבילי לפחות קודם בית והילדים שלי.
ובמידה וכן יוצאים כי ממש אין ברירה צריך לקחת בחשבון שזה יבואו על חשבון הבית והילדים.
אני אישית נמצאת בשלב בחיים שבדיוק בתקופה האחרונה חשבתי על זה המון והגעתי למסקנה שלא מענין אותי מה המשפחה תגיד או מה קורה סביבי, כרגע נטו אני הבית שלי חשוב לי, לקחתי ע עצמי גם לעבוד, כי אנחנו צריכים ולא יכולים להסתדר עם משכורת אחת, זה לא פשוט אבל עם כל זה הבית שלי במקום הראשון, ואם זה דורש ממני לקום לפנות בוקר כדאי שהבית יהיה רגוע ומסודר שווה לי
ושוב אני מדגישה שזה לא פשוט בכלל
נמצאת במצב דומה עם נתונים שוניםאנונימי (6)
אני ממשיכה לשאול. ואם זה בסדר תעני. אם לא. אבין ותודה על תשובתך עד כה.
המצב הזה שיש איזון. וסיפוק. ביומיום. אבל כל יציאה מהשגרה גורמת לזעזוע של המציאות. או טלטלה מסויימת. גורם לרצון מסויים להחזיק חזק בשיגרה באדיקות מסויימת. זה באמת לא פשוט לתמרן . אבל איך עושים שיציאה מהשגרה לא תיגרום לטלטלה ככ חזקה. כשאין ברירה?

ושאלה נוספת. מאיפה את מקבלת כח. כלומר האם את מספיקה לעשות משהו בשביל הנפש שלך? יש בזה אומנם סיפוק אדיר. להשיג איזון מבורך בבית. אבל האם את מספיקה לעשות משהו שליבך חפץ על מנת להתמלא? אם כן . מתי? ואשמח גם לרעיונות.
תודה לך. אני שואלת אותך כי אני במציאות מאד דומה עם נתונים שונים. ואני מזהה אצלך תפיסה רעיונית זהה לשלי. כמובן שזה ברור לי שהתקופה הזו זמנית. ובהמשך זה יהיה אחרת. וכשיהיה אחרת בודאי שגם אז אדרוש מעצמי את המקסימום בהתאם לנסיבות החדשות. לפעמים הנסיבות ידרשו ממני יותר ולפעמים פחות.
תשובות..א..א..
א. אם את במצב שאין ברירה, אירוע,מפגש, מכינים את בני הבית למצב הזה גם אם זה דורש יותר מאמץ וארגון, גם אם מותשים או עיפים.
הרבה פעמים שואלים אותי איך יש לך כח? ואני עונה שמזמן הוצאתי מהלקסיקון שעושים דברים רק כשיש כח, עושים גם כשאין כח.
אני מאמינה שזה שלב בחיים שכל אמא עוברת, לכולם יש שלב שהילדים קטנים או מתבגרים והבעל עובד קשה ובקושי נמצא בבית ועול הבית נופל על האישה, ברור שזה תקופה לא פשוטה אבל אני חושבת על עוד 10,20 שנה שהילדים יעזבו את הבית ונתגעגע לתקופה הזאת...

ב. כן. החלטתי שלמרות הקושי והעייפות בשביל הנפש שלי אני יוצאת לחוג שאני אוהבת
וב"ה זה הסתדר עם ערב שבעלי בבית, היחיד, ולמרות זה, החלטתי בכל זאת ללכת על זה
שמחה ששאלתי אותך. שמחה על התשובותנגיעה יצירתית
מסכימה איתך מאד. וזו התשובה שציפיתי לה. מחזקת אותך בדרכך. המשיכי לעשות חיל. מקסים!!!
בשמחה, תודה..א..א..
אני כרגע עם ילד אחד ב"האנונימי (3)
ובחודש שביעי.. בעיקרון אני חוזרת הביתה בשעה 4 מהעבודה ובעלי רק מגיע ב11 בלילה אז ככה שאני רוב הזמן לבד עם הבן שלי..
בבוקר- קמה ב5:30-6 מתארגנת מהר (כל ערב אני מקלחת אותו ומלבישה מראש עם חליפה למחרת..) בבוקר מחליפה טיטול שוטפת פנים שיניים וזהו.. מכינה לו חצי פרוסה עם ממרח ומשהו חם. תוך כדי שהוא אוכל אני מארגנת לעצמי אוכל לעבודה. יוצאת מכניסה אותו למעון והולכת לעבודה לפעמים אני מפעילה כביסה לפני שאני יוצאת..
צהריים חוזרת הביתה עם התינוק שמה לו משחקים תולה כביסה נחה קצת שותה נס מכינה ארוחה פשוטה מאכילה אותו 5:30 תוך כדי אוספת את המשחקים ומארגנת בגדים למקלחת.. מסדרת את הבית.. מקלחת ולמיטה ב6:00.. ועכשיו יש לי זמן לעצמי ולבית החדר שלו כבר נקי אחרי שאספתי משחקים.. נשאר לי לשטוף כלים להכין לי א.ערב קלה מקלחת וזהו מה שנישאר עושים מכניסה מראש בגדים למכונה בלי להפעיל..
אלופהרחל 86
אני לא מבינה איך כולן משכיבות את הילדים כ"כ מוקדם??בתאל1

הרי הם ישנים במעון... !! 

הוא לא נרדם לי עד תשע!

רק אז אני מתחילה לאכול ארוחת ערב, וזהו נגמר הערב..

 

כהן אצליאניניני
וואי גם אצליאנונימי (5)
9-10 חופשי...


לא עייפים :/
כולנו באותה סירהאניניני
ולכבות את הפלאפו בין 4ל7...ככה יש יותר זמן מחכה ומצפה
לאט לאט לומדים לתמרן יותר טוב.אנונימי (5)


וגם לעצום עיניים על חלק מהדברים.

אני כל יום מתמקדת במשימה אחרת.
יום אחד אין מצב שנשארים כלים בכיור ושאני מקפלת כביסה ושמה מכונה.

יום אחד אין לי בעיה להשאיר כלים בכיור אבל תהיה ארוחת ערב יותר מושקעת והסלון יהיה מסודר פיקס.

סתם נתתי דוגמא. הרעיון הוא לא לעשות הכל הכל כל יום אלא כל יום להתמקד במשימות היותר דחופות.


לפעמים אני מחליטה שיותר חשוב לי לישון והבית יראה לא משהו כי אני צריכה לישון!

יכולה להעיד על עצמי שהבית לא מתוקתק כל הזמן אבל אני ישנה טוב ויש לי סבלנות בעבודה ולילדה אחה"צ (וממש חשוב לי אחה"צ להיות איתה ולא לעשות הכל תוך כדי). אני ישנה 7 שעות ולא מוותרת על זה, אני לא מתפקדת טוב אם לא וזה בא על חשבון דברים אחרים שלדעתי פחות חשובים.

לבעלי זה לא מפריע קצת בלאגן וכל הדברים החשובים (אוכל, כביסה נקייה, כלים) נעשים בשוטף.
אצלי...אורי8
כשהיו לי רק קטנים עבדתי פחות שעות( טרום אופק חדש) ולרוב הספקתי להגיע הביתה לפניהם( יש אצלנו צהרונים כחלק מהגן/ בית ספר)
בהריונות הלכתי לישון בשמונה בערב, ובעלי עשה כל מה שיכל, לא בסטנדרטים שאני עושה , אבל מספיק כדי להסתדר.
עכשיו יש לי קטנים וגדולים , ברוך ה', ואני עובדת משרה מלאה, בערב יש לכל ילד תפקיד , יש מדיח, לא תולה כביסה- רק מייבש( חוץ מפריטים בודדים- עדינים), עזרה מבעלי, , לגבי עייפות- אני נחה בדרך כלל כחצי שעה- לפעמים יותר, בשמונה בערב- כשאני מניקה את הקטן , ואז קמה להמשיך את הערב- ילדים גדולים שעוד ערים וזה הזמן לשוחח איתם, כביסות, סדר וגימורים לתפקידים של שאר בני המשפחה וגם קצת עניני עבודה לפעמים וזמן זוגי , לרוב הולכת לישון מאוחר( לא לפני 12), המנוחה בערב מצילה אותי( הפלאפון עוזר לי לא להרדם) , לפעמים גם נרדמת ומגלה שהגיע הבוקר- קורה לי מידי פעם( בערך פעם בשבוע) שאני נרדמת כבר בשמונה בערב, בתחילת ההריון הלכתי לישון כל יום בשמונה
האמת- העיפות היא חברה די קבועה שלי- רוב הזמן ברמה שאני מסוגלת להתעלם ממנה ולתפקד טוב, ב"ה,
לדעתי את צריכה לנסות לבדק עם בעלך, מתי ביום את יכולה לנוח, אפילו 20 דקות- לי זה עוזר, ובמה הוא יכול לעזור בעבודות הבית.
עוזרת ומעון44831

אני הולכת לעבודה כל יום ויש לי עוזרת.

האמת - כמעט כל ההכנסה שלי הולכת על התשלום למעון ולעוזרת

אבל זה שווה.

אחרי כשנה וחצי בבית רציתי לעשות מה שאני אוהבת ונהנית ממנו

גם אם כמעט לא מרוויחה מזה

מרוויחה שמחה, סיפוק וכולי

פורום של דוסים ואף אחת לא ציינה את התעסקות עם ההוראה בערב?קול ברמה

אז חוץ מטיפול בילדים, כביסה, כלים, ניקיון...................... 

אני עובדת עוד שעות גל גבי שעות כל שבוע בהכנת שיעורים, בדיקקת מבחנים, הזנת נתונים וכיוצ"ב...

לא נורמלי!!

באמת מוצאת את עצמי ישנה ממש מעט בחלק מהערבים באמצע השבוע. משתדלת לפרגן לעצמי השלמת שעות שינה בשישי-שבת

ואכן גם נעזרת בנערות בניקיון ובבייביסיטר לפי הצורך....

אניש א
מזינה נתונים תוך כדי השיעור (נניח בתוכנת משוב).
תוכנית שבועית כותבת בשעת שהייה. ומבחנים כשיש- בודקת ביום חופשי. הכתבות זה בשוטף- בודקת תוך כדי שהכיתה עושה עבודת כיתה או בשעות שהייה. לומדים לתמרן. אני משאירה כמה שפחות עבודה לבית.
ברור שיש תקופות עמוסות יותר, אבל בשוטף לא מביאה עבודה הביתה
איך את מצליחה????קול ברמה

איזה גיל? מקצוע? היקף משרה?

 

לא נראה לי מתאפשר בכל תפקיד בהוראה...

אענה לך בפרטיש א
כן, בהחלט נשמע שלא כל מקצועבתאל1

חינוך למשל דורש יותר עבודה בבית 

מורות שיש להן פחות ניסיון 

או חומר חדש שהן צריכות ללמד..

אם אין חוברת או ספר זה בכלל לוקח יותר עבודה...

 

זה מפוצץ אותי, אז תסלחו לי שלא קשור לפורוםytrewq

מעצבן אותי שכל פעם שיש ביקורת על דברים שהמדינה מסבסדת לאנשים עם הכנסה נמוכה, ישר קופצים ואומרים שהמדינה מעודדת אבטלה.

לדוגמה ראיתי עכשיו בפייסבוק מישהו שהתעצבן על מחיר מלא שהוא משלם במעון כי הוא לא זכאי לדרגה, והתעצבן שהמדינה מעודדת אבטלה וכמובן שרוב התגובות לכלכו על הממשלה וההתנהלות שלה.

עכשיו כמו שכולן יודעות, הלוואי והיה אפשר להישאר בבית ולקבל דרגה במעון. אפילו הארכת חופשת לידה שמגיעה לנו על פי חוק!! אנחנו לא יכולות להינות ממנה כי נשלם דרגה מלאה...

אני בחרתי להרוויח כמה שאני מרוויחה?? כולם חייבים לעבוד בהייטק ולהרוויח 40-50 אשח כדי שלא תבכו למה רק לכם מורידים הרבה מס מהמשכורת? תגידו תודה על מה שנשאר לכם אחרי המיסוי כי אנחנו גם את זה לא מרוויחים.

אתם חושבים שאנחנו מביאים ילדים רק כדי להנות מעוד 400 שקל בחודש של נקודות זיכוי?

לא בחרתי את המקצוע שלי, ולא את כמות הילדים שלי רק בגלל שיקולים של הטבות מהמדינה! כאילו זה בכלל משתלם פחחח...

זהו, שחררתי 😁

אני מנסה לנסחכורסא ירוקה.

חושבת שההבדל המהותי הוא אם זה הטבה מהמעסיק הפרטי שלך ואז זה ענין של מיקוח ומה שתצליחי להשיג זה מבורך, זו החלטה עסקית שלו מהכיס שלו, וברור שלא תבני על זה כשאת מתכננת קריירה. גם מדמחיסט בונה על שכר גבוה אבל לא על תנאים מסוימים כאלה ואחרים, והוא יודע שההטבות האלה משתנות לפי תקופות.

לעומת זה כשזה מעוגן מול הממשלה זה משהו אחר, הרבה יותר קשיח, לרוב ההטבות רק יעלו ולכן ממש אפשר לבנות עליהן, והן יוצאות מהכיס של האזרח ולא של המעסיק (הממשלה) בעצם.

אבל על תנאי העסקה דיברתי בהקשר של איך להשאיר אנשים במערכת הציבורית. מה שאמרתי מוקדם יותר זה שאם הבחירה שלך ללכת לעבוד במקום כזה או אחר מושפעת בין היתר מההטבות שתקבל (לא יודעת כמה ראיונות עם אברכים את רואה אבל מדי פעם קופץ לי אחד כזה שמסביר שהמדינה רוצה שהוא לא ילמד תורה ולכן לא מממנת לו מעון לילד. המדינה הפסיקה לממן לו מעון לילד, כי הוא לא עשה צבא, זה נכון. אם לימוד התורה שלו מותנה במימון הזה אז פה הבעיה, כי הם לא קשורים אחד לשני לא טכנית ולא מהותית) אז במצב כזה זה לא שאתה "מוכן להקריב ולחיות חיי עוני" כי אתה מוכן לעשות את ההקרבה הזאת רק כל עוד מממנים לך הטבות כאלה ואחרות. אז זה לא ממש נקרא הקרבה. גם אני הייתי שמחה להיות סטודנטית לנצח בלי שום יעדים או מבחני חובה ובמקום לשלם שכר לימוד לקבל מלגה, הטבות במעונות ועוד ועוד.

לגבי מה שכתבת למטה על הקרבה או לא הקרבה, כתבתי את זה כי זה מה שהשתמע מדברייך ומעוד כמה, שהעבודה במגזר הציבורי מאפשרת לכן שכר מאד נמוך. אני לא עובדת שם ולא במקצועות האלה ולא יודעת. האמת שכל מי שסביבי מורה או גננת מרוויחות מעולה בעיניי, בטח ביחס לאחוזי המשרה (לא בוחנת את זה מול השעות מהבית, גם אני עושה שעות מהבית, בוחנת נגיד כמה פניות יש לכל אחת מאיתנו להחליט להירשם עכשיו ללימודים בנוסף או דברים בסגנון הזה)

אם אתן מרוויחות טוב אז מעולה, שרק ישתפר

אני מסכימה לחלוטין שלא הכל זה כסף, גם אצלי זה לא השיקול המרכזי וויתרתי על עבודות יותר מכניסות כדי להיות יותר פנויה לבית ולילדים ופחות במירוץ. המשפט שאמרתי על הקרבה היה מהזוית הכלכלית, וזה בסוף נכון, למען שלוות הנפש וההשקעה בבית את מקבלת פחות כסף, אבל לא בהכרח שזה דבר רע. אם יש לכם את הצרכים שלכם מלאים אז זה כנראה טוב ומעולה שאת מתעדפת. זה לא נאמר בביקורת או שיפוטיות, אלא כציון עובדה כלכלית.

זה לגיטימיאנונימית בהו"ל

להיות בלחץ מעכשו מתאריך משוער של 3 ימים לפני פסח?😂

לא ולא!!!שמעונה

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

הכל לגיטמיאםאני

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

כן לגיטימי, אבל עדיף להניח לזהדיאן ד.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

חישבתי לפי התאריך הלועזיאנונימית בהו"ל

אז זה כן ערב פסח...

להוסיף ללחץ?קנמון

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצוה בשבת הגדול עוד סבירשיפור

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

תחשבי מהצד של למצוא דירות של שכנים לאירוחקנמון

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

חכי עם הבר מצווהאנונימית בהו"ל

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

הייתי פעם בברית שהיתה בערב חג,קנמון

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

גם אני הייתי בברית בערב פסחעוד מעט פסחאחרונה

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

וואי לאאא!!יהלומה..

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

טוב זה גם נכוןאנונימית בהו"ל

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

ילדתי פעמיים בפסח😊Doughnut

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

האמת שאני ישמח לשמוע ממך איך היה ללדת בפסחאנונימית בהו"ל

סתם כדי להירגע🙂

יואו זה היה התל"מ שלי. אבל היה כימי בסוף דיליה

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

אני ילדתי בפסחבוקר אור

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

היו לי שתי חוויות שונות לגמריDoughnut

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

באסת חוגים-שאלה מפגרת קצתאובדת חצות

היינו אמורים לקחת לחוג "רובוטיקה" אבל טעינו והגענו לחוג "אלקטרוניקה" והילד אותו אנחנו מייעדים לגדולות (כיתה א') נכנס לזה ואהב (אוהב לחקור ולהבין איך דברים עובדים) ואבא שלו דיי טוען שהילד מתלהב ורוצה, אבל הרובוטיקה יותר עדיף בעיני (יותר נחשב, יותר מתקשר לי עם הייטק ושכר גבוה ופיתוח בעוד שאלקטרוניקה נראה לי מעשי ופחות זוהר כמו איזה איש כפיים בצבא או פחות מכגיס) וגם לרשום לשני חוגים זה טו מאצ'.

סתם יודעת שזו דילמה סופר מטופשת, אבל קצת מבאס, הילד התלהב אבל בעיני זה אפרורי ולא מושך. יודעת שאלוהים גדול וזו רק התחלה.

הוא בכיתה א שקדי מרק

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

מדויקריבוזום

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

וואו... הוא קטנצ'יק! את יודעת עוד כמה פעמים בחייםמתואמת

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

הממ את זוכרת בן כמה הוא נכון? ;)חילזון 123

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

צודקות;) במיוחד האשה של…אובדת חצות

שאלתי את בעלי אחר כך על זהמתואמת

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

הילד התלהב- זה העיקר מבחינתישיפור

רובוטיקה אלקטרוניקה נשמע אותו דברממתקית

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

יעזרו לך עוד תגובות באותו סגנון? 😅ואני שר

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

הכי חשוב שהוא יאהב את זה ואז את תראי

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

אין שום קשר לחוג שהוא יעשה עכשיועדיין טרייה

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

רק אומרת שכר מהנדסי אלקטרוניקה הוא הטופ שבמשקמקרמה

אל דאגה...

תני לילד להנותשלומית.

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

חוג היום לא בהכרח יעיד על תחום עיסוק בהמשך.קנמון

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

אם זה היה קורה ליאפונהאחרונה

לא הייתי שמה לב לטעות.

מה עושים עם זה שהמטפחת כל הזמן מחליקה?????אנונימית בהו"ל

ניסיתי הכל

כותבת מאנונימי מחשש לאאוטינג כי שאלתי מלא

יש לי שיער יחסית חלק והכל גולש

סרטים, בובו.... הבובו בדרך כלל יש לו גם גבעה מוזרה כזו למעלה וזה מכוער

יש למישהי רעיון???

קיבלתי הצעהמישהי חדשה:)

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

אם השיער שלך בשבילרק רגע קט

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

יש לאביה ששוןשואלת12

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

שמה סיכות שחורות בצדדים ולא זזשירה_11

זז הכי עם סיכות אצליאנונימית בהו"ל

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

ספריי תסרוקותואני שר

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

אני שמה ספוג עם חור על קוקס ומחזקת בסיכןת סבתאבוקר אור

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

גם לי תמיד מחליק, מצאתי סיכות מיוחדות שלא זז איתןכורסא ירוקה.

מהסופר פארם. חזקות מאד

תחפשי כובע או סרט של חברת "גם וגם" נשמרים יפה !נפש חיה.אחרונה

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

מה אתן חושבות על ארוע לבנות..?מחכה עד מאוד

אז היו לי כמה בריתות שכמובן דרשו מוהל קטרינג וכו וכו...

וברור שזאת השקעה כספית ועשינו אותה בשמחה.

השאלה שלי היא כזו-

כמה זאת חובה להשקיע לבנות?

תכף בעזרת ה אלד בת

ואלה לאחיות שלה לא השקעתי

בגלל שיש לי הרבה אחים בנים,אז בחג שאחריי הלידה כגון -פסח ,סוכות, חנוכה -יצא גם עכשיו.

גם ככה כולם נפגשים אצל ההורים.

אז יש לי מניין שמרגישה בנח כי אחים שלי " להגומל" מכינה מאכל כלשהו )תמיד יש גם ככה אוכל.

מספרים על השם של הקטנה וזהו.

תכלס לא מספיק נכון?

מה הייתי רוצה?

הייתה לי אחות שעשתה ארוע כמו ברית אומנם חיכתה הרבה שנים ואני לא אבל זה מיוחד...

קידוש -הבית כנסת רחוק ובעלי לא אוהב להיות במרכז העניינים....

ארוע נשים בבית?יש לי סלון מאוד קטן.

כאילו לא נעים לי שבגלל שזו בת אין ארוע מכבד וגדול ורשמי.

וגם כל האמירות שזה חשוב ממש. לא יודעת.

מה אתן עשיתן לבת?

מה אתן חושבות?

לא עשיתי כלוםDoughnut

בעלי עשה בשבת שאחרי הלידה קידוש למתפללים בבית הכנסת וקרא שם, אני נחתי בבית בינתיים😉.

ברכת הגומל אפשר להגיד בלי קשר כשיש הזדמנות.

אין שום חובה להשקיע, אגב לא רק לבנות... גם בריתות עשיתי מצומצם ובלי הוצאות כמעט כי אישית לא התאים לי אחרי לידה אירוע רציני.

תעשי מה שנוח לך ונכון לך.

לא עשינו משהו גדולהשם שלי

לגדולה עשינו קידוש בישיבה של בעלי, כשהיא היתה בערך בת חודשיים.

לקטנה בעלי עשה סיום והביא כיבוד לישיבה למחרת הלידה.

ואנחנו נוהגים לא לברך הגומל אחרי לידה.

אנחנו על הגדולה עשינו שבתחמדמדה

גדולה אצל חמותי עם כל אחים שלי ושלו והוורים שלי (לחמותי יש בית גדול ממש ולב רחב ב"ה❤️)

ואתל הקטנה סגרנו מסעדה חלבית בדיוק חודש אחרי הלידה, גם הזמנו כזה אחים אחיינים הורים סבא סבתא (היו לנו 34 אנשים) ואכלנו ובעלי אמר דבר תורה, אני ניראלי בירכתי הגןמל לפני לא בטוחה מתי

וזהו

היה ממש כיף ואני מאוד מאוד שמחה שעשינו את זה

בעיניי אין חובהואני שר

יש אומרים שיש עניין לעשות קידוש לבנות

אבל אני פחות מחזיקה מזה באופן אישי

עשינו מסיבת הודיה עם המשפחה הקרובים (ההורים והאחים שלנו) בערך חודשיים אחרי הלידה.

אצלנו בבית, ארוחה חלבית (את הרוב אני הכנתי כי אני אוהבת) ודיברנו קצת על השם והסיפור של הלידה.

מאמינה שבמשך השנים כשהמשפחה תגדל לא בהכרח נעשה דבר כזה.

בעיניי מה שתיארת ממש מספיק, אבל בסוף את צריכה להרגיש עם זה בנוח.

נשמע לי לגמרי מספיק!מתואמת

בסופו של דבר מי שהכי שמח בהולדת תינוק הם בני המשפחה

אנחנו אישית עושים קידוש לקהילה לבנות, כי לא רוצים להטריח את המשפחה שלנו להגיע. אנחנו עושים את זה בבית שלנו. אבל נשמע שאצלכם זה לא מתאים, מכמה בחינות, אז לא...

(לבת שלי שנולדה בקורונה עשינו "אירוע" בזום כשהייתה בת שמונה ימים - סתם כי זה מה שיצא - והקרנו בו מצגת שבסופה נחשף השם שבחרנו לה אבל עשינו לה גם קידוש שהייתה רגיעה בקורונה. בכל אופן, אולי זה גם משהו שאתם יכולים לעשות, אם זה מתאים לכם...)

לי נשמע אחלה,שלומית.

רק שהייתי מזמינה גם את אחים והורים של בעלך אם מסתדר.

אנחנו עשינו ל2 הבנות אירוע קטן בבית רק עם ההורים והאחים של שנינו.

מבחינת גודל נשמע לי מעולה, אבל כן נשמע לי חסר שמשתפים רק צד אחד

הכל עניין של מיתוג… חחחרינת 24

תשלחי "הזמנה" למסיבת הודיה

תכיני עוגה שווה שהשם של הילדה רשום עליה

תבואו בבגדים חגיגיים (כולל התינוקת)

תחפשי ברשת ברכות או תפילות ל"זבד הבת" ותברכו

תכיני מזכרות קטנות (משהו סמלי)

קידוש מכובד בבית הכנסת...וזהו.ממתקית

אנחנו עשינו לכל הבנותמתיכון ועד מעוןאחרונה

אירוע בתוך חודש מהלידה

הזמנו את המשפחה הקרובה, לא עשינו קייטרינג ואירוע גדול אבל כן עשינו סעודת הודיה

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

זה מה שהוא עשה בריפוי בעיסוק לפני שנההשם שלי

וברור שהוא צריך להמשיך בחיזוק של השרירים.

לי קשה לשבת איתו על הדברים האלה, עם שאר הדברים שיש לי לעשות.

היה הכי טוב אם הוא היה מקבל שעה שבועית של ריפוי בעיסוק דרך בית הספר.

שלא יהיה מוגבל רק לכמות מסוימת של מפגשים, ולא ידרוש ממני לבזבז חצי יום על לקחת ולהחזיר אותו.

אבל בשביל זה הוא צריך אבחון וזכאות.

אם לא נצליח לקבל, אולי אני אקח אותו פרטי.

יש לה חוברת אחרת לתירגול כתב (לא דפוס) בצורה נכונהחילזון 123

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

אני מניחההשם שלי

כשהוא יקבל ריפוי בעיסוק, ידעו לאבחן או להפנות לאבחון אם יהיה צורך.

נכון, אולי שווה לקחת למפגש פרטי חד פעמישיפור

כדי לקבל עצות לגבי העבודה איתו בבית בינתיים. ואם נראה שיש צורך בהתאמות בשלב הזה.

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

עם מי אני יכולה להתייעץ?השם שלי

כרגע הוא לא מטופל אצל אף אחד.

נראה לי שהכי מתאים כאן מרפאה בעיסוקמתואמת

אפשר אולי גם פסיכולוגית ילדים שמכירה הרבה תחומים...

פסיכולוגים לרוב לא מתעסקים במוטוריקהשיפור

אבל אולי לפסיכולוג במשרד החינוך תהיה היכרות עם הנושא.

נכון, אבל אפשר לשאול אותו עד כמה נכון ללחוץמתואמת

על הילד לכתוב... זה מהבחינה הרגשית.

הבנתישיפור

אני חושבת שיש גם דיסגרפיה מוטוריתשיפור

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

לא נראה לי שהוא יסכים לתרגל בחוברתהשם שלי

בקושי לכתוב מילה אחת הוא מסכים.

אני אפנה שוב לריפוי בעיסוק.

מחכה שהמורה ימלא שאלון.

הוא יחסית מהקטנים בשנתון (עדיין לא בן 7), אז יותר סיכוי שנספיק.

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אור

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

אני מנסה לחשוב על רעיונותהשם שלי

בינתיים לא הצלחתי למצוא משהו.

ניסיתי לתת לו תמונות שיחבר להן סיפור מתאים.

או שצייר ציור ויכתוב סיפור או משפט מתאים.

זה לא עזר.

היתה פעם שהוא התחיל להכין ספר עם בדיחות, אבל לא המשיך.

מה יכול לעניין ילד בן 7?

בנתיים עד שתמצאע משהו מקצועיבאתי מפעם

לשכנע אותו לכתוב- בסוף כל שורה שכתב מחכה לו שוקולד צ'יפס אחד או משהו חיצוני שמדרבן .

אולי רשימת קניות כדי להכין מאכל שרוצה?שיפור

בפניםאפונה

לשלב את הכתיבה בתוך משחק -

למשל את כותבת התחלה של סיפור, ומקפלת, הוא מוסיף שורה ומקפל וככה יוצא סיפור מצחיק.

הבן שלי מאד אוהב לבשל ולאפות, אז נתתי לו מחברת שירשום בה מתכונים.

אולי יעבודעוד מעט פסחאחרונה

משימות כתיבה שיש להן משמעות.

נניח שיכתוב פתק נחת לאח שבגן.

או רשימת קניות על המקרר.

או ימלא לעצמו טבלה של מערכת.

העיקר שהכתיבה שלו תועיל במשהו למישהו, ולא תהיה סתם תרגול מעיק.

בלת"ק. יש לי ילד עם בעיה דומהדיליה

התחיל עכשיו כיתה ו' וזה כיתה שיש בה הרבה סיכומים,

שנה שעברה המורה שלו חפר לי שהוא לא יצליח לסכם וללמוד גמרא.

השנה הילד התחיל לכתוב כי לא היה לו ברירה,

והנה הוא מתרגל כתיבה והכתב הולך ומשתפר ללא היכר בתוך חודש.

מצטערת על האנרגיה שהשקעתי כל השנים, (אבל אולי כן הניח לו את הבסיס...)

שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

יש לי ניחוששומשומונית

מי הרופא שלך, ואם כן, הוא גם שלי...

וגם לי יש את המספר שלו.

אבל גם אני הייתי מתפדחת לכתוב לו על זה. שלחתי לו ווטסאפים רק כשביקש וכשהייתי ממש חייבת...

הייתי מנסה אולי דרך האחות שעובדת שם (היא ממש נחמדה).

מעניין אם זה באמת אותו רופאהשם שלי

אין לי מספר של האחות שעובדת איתו.

ואני לא יודעת אם היא נמצאת גם בזמנים אחרים, או רק כשהוא נמצא.

הקטע המעצבן הוע שאני ביקשתי ממנו הפניה בביקור האחרון, והוא אמר לי שזה עוד הרבה זמן ואני אבקש בהמשך הפניה דרך האפליקציה.

אבל עכשיו הוא לא זמין.

לדעתישואלת12אחרונה

תכתבי לו למספר האישי.

בשבילו זה רגע לענות לך ועלייך זה יקל ממש במקום לחפש עכשיו מי יוציא לך הפנייה ואם בכלל צריך

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

אבל אם הוא פשוט לא נמצא?השם שלי

קרה לי עם רופא אחר שהיה בחופשה, ולא היה מי שיענה לי לפניה.

אני חושבת שכן. יציאה לחופשה זה אולי משהו אחר, אבלאמהלה

יש לזה כללים.

לדעתי הכי פשוט שתפני למוקד אחיות ותבדקי איתם מה לעשות

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

אבל במוקד זה לוקח פי כמה זמןהשם שלי

במקום להגיע לתור בשעה שקבעתי,

אני אצטרך להכנס לאחות, להסביר מה אני צריכה, לקבל ממנה הפניה, ללכת לאוטרסאונד (כשיכול להיות גם תור), ואז לחזור שוב לאחות ומשם לרופא.

וכשסה יוצא יום עמוס (ובתרופה של החגים יש יותר סיכוי לעומס), זה יכול לקחת שעות.

נכון..התלבטות טובה

זה באמת שעות, בתקופת החגים זה הכי סיוט..

מקווה שתסתדרי!

את חייבת ללכת למקום שיראה אותך רופא אחרי המוניטוראמהלה

והUS. לא יתנו לך להשתחרר בלי זה. (בטוחה שUS מספיק? חושבני שבכזה מצב עושים גם מוניטור, ככה לי היה בכ"א במעקב גדילה)

ממליצה לבדוק מראש איפה את יכולה לעשות את המעקב

בלאומית למשל אפשר לעשות את זה במרכז בריאות האישה, במיוחד בתקופת החגים שיש צמצום בשעות הפעילות.

לא בטוחה שאת צודקתואני שר

אני עשיתי מעקב גדילה במאוחדת, אולטראסאונד אצל טכנאית כל שבועיים שלושה וכשהיה משהו בעייתי שלחה אותי לרופאה שלי.

זה לא מעקב של הריון בסיכון...

אולי זה תלוי בסיבה למעקב. אצלי בהריון של התאומותאמהלה

עשו מעקב גדילה, זרימות ואז מוניטור בכל מעקב

מאיזה שבוע התחלת את המעקב?השם שלי

אם זכור לי נכון משבוע 26. משבוע 31 זה כבר היה כלאמהלה

יומיים/שלושה- עד הלידה בשבוע 35

אז אני עכשיוהשם שלי

בשבוע 23.

בהריון יחיד.

כשבינתיים הכל תקין.

ורק צריכה מעקב כי בהריונות הקודמים היו עוברים קטנים.

בשלב הזה אני לא צריכה מוניטורהשם שלי

רק בהמשך ההריון, אם באמת העובר יהיה קטן.

כרגע רק אולטרסאונד כל שבועיים, כדי שאם תתחיל האטה בגדילה נזהה את זה בזמן.

אני עכשיו בשבוע 23. הבדיקה אמורה להיות בשבוע 24.

קבעתי תור במרכז בריאות האישה שבקרוב אלי, אבל זה אולטרסאונד שאני יכולה לעשות בכל מקום שיש.

טוב אז בינתייםהשם שלי

התקשרתי למוקד הריון ולידה של הקופה, לא ידעו לענות לי ואמרו שהם לא יכולים לתת הפניה.

לא הספקתי להתקשר למרפאה שאליה קבעתי את התור, כי הם פתוחים רק בבוקר והיה לי יום עמוס בעבודה.

ננסה מחר בבוקר.

ניסיתי להתקשר למכון אולטרסאונד בבית אגד, אבל לא היה מענה.

ראיתי שאני יכולה לשלוח פניה באפליקציה גם לרופא נשים אחר, שהייתי אצלו לפני ההריון.

שלחתי אליו פניה, מקווה שהוא יתן לי הפניה.

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

קודם כל ניסיתי לערוך את הניסוחאנונימית לשאלה.
עבר עריכה על ידי אנונימית לשאלה. בתאריך ה' בתשרי תשפ"ז 19:22

לכתוב "מנהג רווח" מול "מנהג פחות רווח" בהלכה.

לא הצליח משום מה לערוך.

בכל מקרה, מרגישה ווייב של כעס/תוקפנות מצידך וחבל, זה לא נעים.

שיקפתי בצורה עניינית את הידע שאני בררתי ובעיניי אין שום מקום לזלזל באף פוסק גם אם את לא הולכת על פיו. מאוד צרם לי איך שהתבטאת כלפי פניני הלכה ומשפט שמתחיל "עם כל הכבוד" הוא כמעט אף פעם לא משקף מתן כבוד אמיתי. כבוד תלמידי חכמים חל גם כלפי מי שלא הולכים לפי פסיקותיו.

בין אם זה מפריע לך לשמוע או לא- רוב הדעות בהלכה אומרות שצריך לצום אם לא מניקה או בהריון. העובדה שיש על מי לסמוך בשיטה המקילה שהם בהחלט גדולי דור כמו הרב עובדיה- לא סותרת שזה עדיין לא רוב הדעות. ואין שום בעיה עם זה... ככה זה בעולם ההלכה. אבל יש אנשים שמעוניינים ללכת על פי דעת הרוב וראיתי לנכון לציין את זה.

ואם לא שמת לב, כתבתי שלא כולן הולכות על פי פניני הלכה, אבל הרבה מהציבור הדת"ל בהחלט כן.

אבל זה בכלל לא הפואנטה.

העניין הוא שכל אחת צריכה לבדוק לפי הפסק שלה. לצורך העניין אני מכירה המון אשכנזיות שלא צמות כי חושבות שזה כלל גורף (כמו שאני חשבתי! עד שבדקתי) לא לצום עד שנתיים אחרי לידה. ברור שיש אשכנזיות עם היתר לכך אבל זה דורש בירור.

אולי יעניין אותך