שאלה קצת מוזרהלא נשברים!

אני לא מבינה משהו כיום ההלכה אומרת לשמור ריחוק לפי המקורות שכתבת ולפי עוד הרבה...
אבל בעבר כתוב שלמלך היה נשים שהן לא היו נשותיו... והיו הרבה אנשים בתנך וגם בחלק של אחרי קבלת תורה שהיו גדולי העם שהיו ביחסים עם אישה מחוץ לקישרי נישואין.. אז מדוע בדורות שלאחר מכן זה נאסר בעצם?! ... אני שואלת באמת לדעת ולא בקטע מזלזל..

פעם היו פחות פרוציםמושיקו
לכן כל ההתנהלות היתה אחרת מאשר כיום.

דור דור ודורשיו
מה הבעיה??דבש חריף
יהודה בא על קדשה.. ויעקוב קיים את הפסוק ואשה אל אחותה לא תקח לצרור עליה בחייה..
כי לא היתה תורה.



אין איסור למלך שתהיה לו פילגש.. וגם אין איסור תלמודי שלא יהיה למישהו הדיוט 2 נשים.. האיסור התפתח לפני 900 שנה בארופה הנוצרית.



כל זה במבט ההלכתי היבש
פילגש היא נשואה בלי כתובה, ובגלל החשש שזה יביא לזלזולyagel

בנישואים, נאסר, זה וכן 2 נשים.

כתובה היא התחייבות של הבעל לאישתו, מחייב אותו(ואותה) בקשר רציני ואחראי שלא מהרה ינתק!

פילגש ללא כתובה היא חיוב מועט ביותר, כסותה מזונה ועונתה נראה לי(אגב בזה גם גוים מחוייבים).

אז חו"ח להגיד על האבות שהיו בקשרים "מחוץ לנישואים"..yagel

וכן כנראה שגם תמר הייתה פילגש זמנית. שנתקדשה לאלתר ע"י הכבש וחותמות ואחר כך כיאלו גרש אותה ואינו מחויב לה עוד, כמובן שעשו זאת עפ"י רוח הקודש. ורואים מפשט הפסוקים שלא היה שם איסור, שהרי אם היה אז "הוציאה ותישרף" בים אם זה יהודה בין אם זה אחר...

לא היה איסור.. כי לא היתה תורהדבש חריף
לא צריך להמציא מה שלא כתובאניוהוא
במדרש כתוב שהמלאך דחפו ליהודה.
לא היתה לו ברירה צריך להוליד את המשיח.
למה זה בצורה הזו - זה נושא לשירשור אחר.

לא לשכוח -
א. - יהודה היה אלמן ולא נשוי באותה תקופה
ב. זה לפני מתן תורה והרבה דברים הם גזרות יותר מאוחרות.
למדרש יש רצון להוציא את הדמויות במקראדבש חריף
כאורתודוקסים. כאילו היתה תורה למרות שלא..
כאילו דוד לא חטא.. למרות שהוא בעצמו אומר חטאתי.. וכאילו יעקוב ורבקה לא שקרו.
כאילו אברהם לא אכל בשר וחלב..
שתהיה בריא.אניוהוא
קצת כבוד לחז'ל לא יזיק.
וזה עוד בלי לדבר על אמונת חכמים
לחזל יש סיבה.. סיבה חינוכית. הם לא התכוונו לספר לנו היסטוריהדבש חריף
ואין פה שום זלזול
לחז'ל גם יש מסורותאניוהוא
לא כל דבר הוא סיבה חינוכית
אבל אם זה לא פשט הכתוב אז ברור שזה חינוכידבש חריף
מכיר את הביטויאניוהוא
'אם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה'?


כך כותב הרמב'ן על הראב'ע כמה מקומות.
אבל על חז'ל לא תמצא ביטוי כזה כי כל דבריהם דברי קבלה.

קבלה - לא מה שקוראים היום 'קבלה' כלומר תורת הסוד
אל דברים שעוברים במסורת מדור לדור.

גם על רבנו חננאל כותבים התוס' שידוע שכל דברייו דברי קבלה מהגאונים.

מדרשי חזל זה לא קבלה היסטורית. זה מסר חינוכי אקטואלידבש חריף
אם חזל באו לספר היסטוריה במדרשים.. יש היסטוריונים יותר טובים
קבלה היא לא הסטוריהאניוהוא
קבלה היא הפרושים הנכון לפסוקים.

בודאי שבמדרשי חז'ל יש מסרים - אבל לא זו הסיבה שהם נכתבו כך.
אלא ראשית יש קבלה.
ובקבלה הזו יש מסר.
אבל חז'ל לא 'המציאו' הסבר בשביל המסר.
ח'ו מלומר דברים שכאלה.
כל מה שאין לו נפק"מ למעשהדבש חריף
עבר עריכה על ידי דבש חריף בתאריך ה' בטבת תשע"ז 10:48
אין לנו חיוב להתבטל אליו. לא משנה מי אמר את זה..
אם הכתוב סותר מדרש המדרש חינוכי ולא פרשנות היסטורית.

על כל דעה בפרשנות בתלמוד יש 10 דעות חולקות.. אז מה הקשר קבלה?
תקראדבש חריף
פירוש המשנה סנהדרין י, ג: "כבר הזכרנו לך כמה פעמים שכל מחלוקת שתהיה בין החכמים ואינה תלויה במעשה אלא קביעת סברה בלבד אין מקום לפסוק הלכה כאחד מהם".

שו"ת הרמב"ם סימן תנח:
"ולעניין יוצא תיבה כל אותן הדברים דברי הגדה ואין מקשין בהגדה וכי דברי קבלה הן או מילי דסברא אלא כל אחד ואחד מעיין [בפירושן] כפי מה שיראה לו בו ואין בזה לא דברי קבלה ולא אסור ולא מותר ולא דין מן הדינין ולפיכך אין מקשין [בהן] ושמא תאמר לי כמו שיאמרו רבים וכי דברים שבתלמוד אתה קורא הגדה כן כל אלו הדברים וכיוצא בהן הגדה הן בעניינם בין שהיו כתובין בתלמוד בין שהיו כתובין בספרי דרשות בין שהיו כתובין בספרי הגדה".
המקור הראשון לא קשור.אניוהוא
המקור השני - לא באתי לומר אל תפרש מה שאתה רוצה בפשט.
אלא להעמיד את ההתייחסות הנכונה לתנ'ך ולחז'ל.
צריך לדעת שכל דבריהם דברי קבלה. לא אמרו דבר שלא שמעו מרבותיהם.

להגיד יש להם רצון לצייר את הדמויות כארוטודוקסים - זה לצייר את חז'ל כמוך וכמוני
אם ראשונים כמלאכים אנחנו בני אדם, ואם ראשונים כבני אדם אנחנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר.
דע מי הם חז'ל.
מסורת בידנו שאין אמורא שמוזכר בגמ' שלא יכל להחיות מתים.
לצייר אותו קטן זה מראה על חסרון באמונות חכמים.
ואם ככה בחז'ל - פי כמה וכמה ב'דמויות המקרא' כפי שקראת להם.
אתה יכול לחלוק בפירוש - אבל לדעת מה מקומך ומי אתה - ועל מי אתה מדבר.
זה יותר מורכבשפיפול

חז"ל בוודאי לא ציירו את האבות כאורתודקסים, כי הם בעצמם לא היו אורתודוקסים , הרי היו להם מספר נשים , וגם באו על שפחותיהם ורחצו בבתי מרחץ מעורבים וכולי וכולי.

זה הפרשנים של היום שמבינים את חז"ל כאילו הם ציירו את האבות כאורתודוקסים , כי אדם רואה מהרהורי ליבו.

בלה בלה בלה בלהדבש חריף
תפתח בלוג ותקרא לו בלה בלה בלה
גם רבי נחמן ארוטודוקס שממציא חומרותאניוהוא
תגיד,
אתה חושב על מה שאתה מקליד?

מה הקשר בין ארוטודוקסיה למספר הנשים?!
ולגבי בבתי מרחץ מעורבים -מאיםה הקרצת את זה?!?!


ואם כבר אדם רואה מהירהורי ליבו- אז כגון זה נאמר- כל הפוסל במקומו פוסל.
אל תטרח, גם אני בהתחלה חשבתי לטרוח ואז הזהירו אותי שהוא מוזראנונימי (2)


אל תתחבא תחת אנונימי.אניוהוא
אם יש לך אמת לומר - אל תתחבא.
אז אולי יש לי שקר לומר?אנונימי (2)


נו באמתשפיפול
זה שיש משהו שאתה לא יודע, זה לא אומר שהוא לא נכון, וממש לא הבנתי על מה ולמה תקעת כאן את רבי נחמן, שהיה מתנגד ידוע לחומרות.
השאלה היא מה זה תורה... ברור שהם שמרוו..yagel


אם תורה זה תריג בעיות וחומרות. אז אתה צודק. אבל אם זהyagel

הטוב האמיתי.. זה בככלל לא משנה שלא נתנה תורה!

מה זה הטוב האמיתי?דבש חריף
התורה! ראה פרק ב' וג' במסילתישריםyagel


אני מכיר את הפרקים הללו.. זה אנלוגיהדבש חריף
יש לך הסבר ספציפי?
עזוב אין לי כוח להיכנס לזה... רשום שאברהם שמר את כל התורהyagel

עד עירובי תבשילים כל הרבנים שאני מכיר מסבירים כפשוטו וזהו

האבות לא היו מחוייבים להלכהארגוב
ולכן כמו שדבש וחריף אמר זה לא קושיה אם הם לא קיימו אותה. ונראה לי די ברור שלא כל מדרש זה מסורת היסטורית מהר סיני, ואין צורך להתייחס לזה באמת היסטורית אם זה סותר איזשהוא היגיון, זה לא רק דבש וחריף, גם הרמב"ם כתב שלא צריך להתייחס לאגדות כפשוטן.
זו לא דעת הלכהשפיפול
יש גם בגמרא הרבה איזכורים של יחסים קרובים נורמאליים בין נשים לגברים.
היום יש מה שנקרא "ריאקציה" שזה סתם אנשים שממציאים איסורים כדי להחשב לרבנים גדולים.

זה לא הלכתי אלא סוג של אופנה
מסכים עם כל מילהדבש חריף
אתה חושב שחכמים שהרבו גדרים עשו את זה בשביל לקבל כבוד?צקון לחש

ה' ירחם על שניכם

אתה חושב שהתכוונתי לחכמי התלמוד?דבש חריף
הוא ירחם...
זה מה שהוא התכוון... אל תפול בפח של הבחור עם הדיעות המשונותצקון לחש

ואל תשכח שעזרא את תקנת עזרא, וחז"ל הם שקבעו עונות ממוצעות (עם סימוכין מיעקב אבינו), כדי שלא יהיו מצויין כתרנגולים וכו'

הוא לא התכוון לחכמי התלמוד..דבש חריף
וקבל האמת ממי שאמרה.. בכל מקרה אין לי מושג על איזה פח דיברת..
אין פה שום אמתצקון לחש

לא מכיר גדולי ישראל שיש להם מגמה להתפרסם ולכן הם מחמירים חומרות שלא כתובות בהלכה

הוא דיבר על סתם אנשים שרוצים להחשב רבנים גדוליםדבש חריף
לא על רבנים גדולים שרוצים להחשב רבנים גדולים.
אני מחכה לדוגמא לאדם כזה שממציא הלכותצקון לחש

עד אז מבחינתי הוא מדבר על ת"ח, כי אני אישית לא נתקלתי באף אחד שמנסה להתפרסם וממציא איסורים שאין להם בסיס.

אלא אם אתה חושב על דרשנים, אבל אלה לא רבנים, סתם אנשים עם ציציות ארוכות או כובעים שחושבים שיכבדו אותם בגלל זה (ולצערנו זה קורה, והם לא צריכים להמציא איסורים).

צקון לחש.. חסכת לי תגובה כי התגובה שלך זה אחד מהדבריםדבש חריף
שעליהם אומרים שהתשובה נמצאת בתוך השאלה
לא. כי הוא אומר שמה שעזרא וחז"ל גזרו זאת לא "דעת הלכה".צקון לחש


בתגובה הזאת הוא לא אמר את זהדבש חריף
הוא כתב במפורש "זו לא דעת הלכה".צקון לחש


אני לא יודע על מה הוא הגיב שהוא כתב את הכותרת..דבש חריף
אבל עם התוכן אני מסכים לפחות לסופו.
@שפיפול
אל תגיב לו בכללשפיפול
הוא לא מסוגל להעלות שום טיעונים. הוא בעיקר מקלל.

טרול מצוי
לקלל? תהיה בריאצקון לחש


אתה צריך גם ללמוד לקרואשפיפול
יש במשפט חלק שנקרא נושא וחלק שנקרא נשוא. יש עוד חלקים אבל לא לומדים את זה אצלכם.
אני לא חרדי. אתה אמנם סתם לץצקון לחש


הראקציה היא עניין של השנים האחרונותשפיפול
עזרא וחז"ל לא הכירו כלל את כל ההחמרות המעוותות שכל כך נפוצות אצל החרדים הקיצוניים ובעיקר אצל הזן המטורלל יותר של החוזרים בתשובה.
אחי לא מגיבים ככה...דבש חריף
חח זה לא חדש אצלוצקון לחש

תראה את שאר התגובות של הבחור.

כמו מה?צקון לחש


חע חע חעשפיפול
אפשר לנצלש לרגע?דבש חריף
מה זה צקון לחש?
ביטוי מפסוק בישעיהצקון לחש


מה הפסוק?דבש חריף
פעם בתקופת הפיצלוש היה לי 3 ניקיםדבש חריף
שאם אני מחבר אותם זה יוצא פסוק שלם בישעיה..
אפשר לומר שישעיה הנביא לא היה מתלבט על שם משתמש..
אפשר לומר שדבקותו של נביא בה' לא הייתה משאירה לו זמןצקון לחש

לפורומים 

אולי היה לו אוצר מילים שיכול לבייש את המילון העברידבש חריף
אבל את המילה פורומים הוא לא היה מכיר
אתה רומזאניוהוא
שמי שכאן יש לו חוסר הדבקות בבורא....?
בררררווווווווררר שזה ככהדבש חריף
פשוט... גם מי שמתעסק בפלאפון כל היום, או מי שיוצא לריצותצקון לחש

בהנחה שהוא לא חסיד של מסילת ישרים שיודע לעשות מכל החול קודש קודשים.

ובוא לא נהיה מדומיינים ;)

אז אני צריך לחשוב שוב על מקומי פה.אניוהוא
לא ככה אני ראיתי זאת
אבל אם זה מצטייר ככה - אז זה גם בעיה.
אשריך! אבל אולי אתה מזכה אנשים כאן?צקון לחש

צריך לשאול ת"ח אחר כדי שהתשובה תהיה אובייקטיבית, לא?

לא מסכים איתך על ריצות..דבש חריף
הם לא היו חרדים.. אני מבטיח לך
הכוונה פה לא לריצות בשביל הבריאות אלא כתחביבצקון לחש

כל דבר של חול אפשר לכוון לשם שמים

תנו לנו לנגן לנצחתקוות עולמים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4681757,00.html

 

רואים רבנים שקרנים ויש גם בעלי תשובה,

שעובדים עבודה זרה,

עושים הם וידאוקליפ ומתלבשים בחלוקים,

בשביל מלכות ושררה,

ומחפשים כבוד ותאווה.

 

לא נעליב אותם, לא נעליב אתכם,

כי זה לא משהו אישי.

 

אם מדברים על לב ונשמה,

ואם מדברים על עבודת ה',

אסור לשכוח שעבודת ה' היא חופשית.

 

תנו לי לנגן לנצח,

קחו את כל התהילה,

תנו לי לנגן לנצח,

אז קחו את הכסף ותנו את המנגינה.

 

בכל העלונים, תמיד מתראיינים,

הצדיקים היפים,

נראים כה זוהרים, מבורכים ומוצלחים,

אבל הם מפורסמים שקרנים.

אבל עבודת ה' היא מצליחה,

אם יש בה לב ונשמה,

ואתה לא עושה מעצמך עבודה זרה,

כי העיקר שאתה לא תהיה מפורסם של שקר,

תשכח את התהילה,

הרווח והתועלת והשררה,

תקשיב למנגינה,

ויחד עם השיר תבוא אהבה בה בה.

 

תנו לי לנגן לנצח,

קחו את כל ההחמרות,

תנו לי לנגן לנצח,

אז קחו את ההתערבות בחיים והמוסדות והארגונים ותנו את המנגינה.

 

לנגן לנצח!   תופים

 

התורה היא דברי אלוהים, היא לא קרדום לחפור בושפיפול


זה לא סותרתקוות עולמים

בוודאי שהיא דברי אלוהים חיים. אלו ואלו דברי אלוהים חיים, כי כל אחד מקבל חיות ממקור ושורש אחר, והעולם והבריאה כולה, הכל נמצא בתשובה תמיד. לכן נאמר דברי אלוהים חיים, שהם חיים, ולא מתים וקבועים ונשארים במקומם.

 

ובדיוק בגלל זה, התורה היא גם ניגון. שנאמר 'איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר'. כשאין אמונה, כשאנחנו על אדמת נכר, איך נשיר את שיר ה', איך נגלה את הניגון של הלב שלנו, כשאנחנו לא בארץ שלנו, אלא בארץ זרה, בעבודה זרה. כשאין אמונה, אין יישוב הדעת, אין קרקע יציבה, אין ניגון.

 

אם נסתכל על הרבה רבנים היום, נראה שאין בהם שום חן וחסד. הם משעממים ומפהיקים. התנועות שלהם חסרות חן וקדושה, המילים והדברים שלהם צפויים ומשעממים, הם בחייהם נקראים מתים, ובכלל לא צריך להרוג אותם, כי הם לא מפריעים לאף אחד. ובכל זאת, הם כן מפריעים. ולמה הם מפריעים? בגלל שהם משתמשים בתורה כקרדום לחפור בה, וקרדום עולה בגימטריא 'כוסו כיסו וכעסו' שאלו שלושה דברים שאדם ניכר בהם ושהם בבחינת עבודה זרה, כי שכרות הוא קלקול הדעת והיראה, ותאוות ממון וכעס אלו עבודות זרות ממש, והם מוציאים את האדם מן העולם.

וכמה אתה מוכן לשלם כדי להיות צודקשפיפול

אתה סבור שזה לא עולה?

אפשר סיכום של השירשור הזה?לא נשברים!
קצת קשה לי להבין את זה
בבקשהשפיפול
כל האיסורים האלו שאומרים לך עליהם שהם "הלכה" הם לא הלכה.
זה סתם קישקוש אופנתי. את יכולה להתעלם.
וזה כמובן 'סיכום' של צד אחד בלבד.אניוהוא
דעת התורה היא אחרת.

והיא שיש כח ביד חכמים שבכל דור לגזור גזרות. ורק
אפשר לדון - אבל אסור לזלזל.
ומה שתוקןצבעבר ונתקבל ביד כלל ישראל או עדה מסויימת- אי אפשר לבטלו.

מי שאומר שזה 'קשקוש'- יכול להיקרא רפורמי.
זו הנקודה החשובהשפיפול

הרי התמודדתי כבר עם פוסקים גדולים ממך ככשאלתי אותם איך יתכן שרבן שמעון בן גמליאל מכריז על כך שהוא נכנס למרחץ של אפרודיטי כאשר ישנם עדויות היסטוריות ברורות שבאותה תקופה המרחצאות הללו היו מעורבים ושרחצו בהם בערום.

אז הם עשו לי פרצוף של מפגרים ולא בכדי , כיוון שגם האיסורים שבדו לפי רוח הקנאים המשתוללים ברמת בית שמש הם מפגרים.

אין לי עניין להתחיל להתווכח שובאניוהוא
ביחוד לא עם שכמוך.



רק שתי נקודות לא בעניין הנושא-
מתוך זילזול באחרים- דבריך לעולם לא ישמעו.
ולפזר אמירות ללא ראיה זה לא עוזר.
בוודאי שאתה לא רוצה לדוןשפיפול
כמו כל מי שדעתו לא מבוססת
אז גם כדאי לו להעלות טענות חסרות שחר כמו "רבי נחמן יצר החמרות"

אפילו זה נשמע טוב כשאין לך מה להציע
לא נכנס לוויכוח עם רפורמיםאניוהואאחרונה
שמישהו יסביר לי למה אנחנו לא אוכלים מצות רכות כלקעלעברימבאר

החג וכל חול המועד?

לא אני טוען, השולחן ערוך פוסק שפשטידא מברכים עליההסטורי

המוציא וברכת המזון. פשטידה שלהם, שמופיעה בדברי הפוסקים בכל מקום - זה בצק שממולא בבשר/ירקות/גבינה. במילים אחרות, מה שאנחנו קוראים בורקס. זה לכאו' סותר לדבריו לפני כן לגבי מילוי, כאחת האפשרויות של פת הבאה בכיסנין.


יש מהאחרונים שבאמת תירצו שפשטידה זה דבר גדול, אבל אם כך צ"ע למה הביא דוגמא אחרת ולא פשוט ציין גודל.

לכן המג"א חילק (וזה בהחלט נכנס בלשון השו"ע) שכל מה שהוזכר מילוי (ובדומה טעם) זה כשממולא במילוי מתוק או מלוח, אבל מילוי בשר/ירקות וכד' שהוא 'אוכל' ולא ממתק, נשאר המוציא וברהמ"ז.


האחרונים (שו"ע הרב ועוד וכך הכריע במשנ"ב) הרחיבו את דבריו לכל מה שהוא 'דרך להגיש כמיני תענוג' גם אם הוא במילוי של אוכל.


לכן הרב מגנס תמיד לימד בישיבה, שעל בורקס קטן מברכים מזונות, אבל על בורקס שהוא מנת אוכל - המוציא. כך גם מחשבן בספר 'וזאת הברכה'. לגבי 'לחמניית מזונות', הרב אריאל בבאוהלה של תורה (נדמה לי כרך א') מוכיח שהיא תמיד המוציא.


(אני מודע לכך שבפוסקים הספרדים לכאו' מלמדים אחרת. צ"ע)

למה אוכלים רק אחרי סיפור יציאת מצרים ולא לפני?מבקש אמונה

קצת קשה להתעכב על סיפורים ולהנות על בטן ריקה...

אחרי אכילה אנשים נוטים להיות ישנונייםחתול זמני

או להתפזר (פיזית או נפשית)

לחם שעונים עליו דברים הרבה – אנחנו רוצים שהמצה שאנחנו אוכלים תהיה ספוגה בסיפור יציאת מצרים

תודה. סך הכל הגיוני 👍מבקש אמונה
וואלה. נשמע כיף. ככה כתוב בגמרא?מבקש אמונה
חח למה מחקת. אז מאיפה המידע?מבקש אמונה
ככה שמעתי מרבקעלעברימבאר
אה אוקיי. מעניין 👍מבקש אמונהאחרונה
ימין ושמאלתמימלה..?

מה זתומרת לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין???

הקב"ה נתן לנו מוח ודברים בסיסיים שאנחנו יודעים, אם לא נתייחס למוח שלנו על דברים בסיסיים כאלו-מהר מאוד ניפול במלכודות של שרלטנים למיניהם... ה' יודע שיש כאלו אנשים, איך הוא נותן שיאמרו לזרוק את השכל כשמגיעים לרב???

מכירה את הפירוש שדווקא ימין ושמאל זה דברים שמשתנים ממקומות שונים שהאדם עומד בהם(כי ימין שלי זה שמאל של מי שעומד מולי וכזה) ועדיין, במגזר החרדי נניח ממש עומדים על זה שחייבים לעשות כל מה שהרב אומר בלי קשר למציאות, הרב לא בנאדם? לא יכול לטעות? ואיך זה מסתדר לכם עם אין אפוטרופוס לעריות? זה לא חלק מהתורה שלכם??

לא, ממש לא לזרוק את השכל כשמגיעים לרבהסטורי
ומי שצטט את הפסוק הזה לגבי רב/צדיק/אדמו"ר/בבא/מקובל - גדול ככל שיהיה, מסלף את התורה.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.


כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

אני שנים רבותאריק מהדרום

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

ראשית מדובר מצד האמת בסנהדרין, ולא בכל רב שהואנקדימון
והתשובה הטובה כאן לדעתי זה כמו ההבחנה שעושה הרב מיכי אברהם בין סמכות פורמלית לסמכות מהותית. מקיימים את פסק הסנהדרין כי זו סמכותה לפסוק, ולאו דווקא בגלל שדעתם הכי צודקת או נכונה. התורה קבעה ככה את שלטון החוק. כמובן אם ישתכנעו שטעו יצטרכו להביא קרבן העלם דבר.
..טיפות של אור

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן


(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)


~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא


לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

זה ממש לא מדבר על רב באשר הואזיויק
אלא על פסיקה של סנהדרין שזה משהו הרבה יותר מוסמך ולא רב אחד אלא קבוצה של חכמים שדנים ביניהם ומצביעים לפי הרוב
הפרשנות המדרשית מול המשמעות המקוריתshaulreznik

התורה: אמרו לכם X, אל תעשו X-1 או X+1

הפרשנות המאוחרת: אפשר לעקור ולעקר את הכתובים, אפשר לעשות טריקים ושטיקים, ולכול זה נקרא בשם 'דעת תורה'.

מה לעשות שהפרושים האריכו ימיםחתול זמני

על־פני בני האור או וואטאבר כת כזאת או אחרת.

יש כת בשם בני האור? זה לא כינוי לחשמונאים?הרמוניה
וואו מעניין😳הרמוניה
לא יצא לך לבקר בהיכל הספר?חתול זמני
לא...הרמוניה

תאמת חונכתי לחשוב שמוזיאונים זה דבר משעמם אני עדיין לא יודעת מה דעתי האובייקטיבית על מקומות כאלה (כפי שאתה אוהב להגיד חחח)

ערבבת שני דבריםנקדימוןאחרונה
פרשנות חזל לפסוק, והמושג החרדי של דעת תורה.

אם אסור לך לסור ממה שהשופטים יגידו לך אזי המשמעות היא שעליך לשמוע להם גם אם נראה לך שזה צריך להיות הפוך. יש כאן למעשה את הניסוח (הראשון כנראה) של רעיון שלטון החוק. וכמו שהרב מיכי אברהם אומר שמדובר בסמכות פורמלית ולאו דווקא מהותית.

נסעתי היוםפתית שלג

באוטובוס בינעירוני+ 4 אוטובוסים עירוניים+ רכבת קלה

בלי לתקף😬

 

לא גנבתי, השאלתי. אם אני עומדת למות מרעב אני לא חושבת שאסור לגנוב על מנת להחזיר

על אותו משקל

 

האם באמת יש חובה להחזיר להם?

זה נהנה וזה לא חסר- פטור (מתשלומים)

 

@ימח שם עראפת זה המקום אם בא לך דיון עסיסי בחו"מ

הנה יש פה דיבורים מענייניםפתית שלג
תודה!הרמוניה

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

אני:)))))

לא אמרתי כלום 

שאלתי ת"חהרמוניה

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

 

למה זה היה קשור?אני:)))))
תסבירי. מענייןפתית שלג
אני לא יודעת להסבירהרמוניה

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

לא מאמיןהסטורי
תלמיד חכם הרשה לא להחזיר גניבה?!
מפתיע, אני מסכימה איתךהרמוניה

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא מבין איך זה לא גניבה...הסטורי
ואיך יכולות להיות כאן תשובות שונות.
תראההרמוניה

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

לא מביןהסטוריאחרונה
אם מעניין אותךשלג דאשתקד

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.


בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).


כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

כן...הרמוניה

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

 

נכוןשלג דאשתקד

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

..הרמוניה

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

אתה מעצבן אותיימח שם עראפת
זה נהנה וזה לא חסר לא תקף כאן, כי דרכם של החברה להרוויח כסף היא על ידי לקוחות שמשלמים, ואם עלית ולא שילמת הם חסרים
נכוןפתית שלג

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

געוואלדימח שם עראפת
כיוונתי לדעת עלונים
אם רצית להיחנק, היתלה באלון גדולשלג דאשתקד
אתה בטח לומד עכשיו פסחים...
געוואלדימח שם עראפת
בגלל הנ"ל אני כופר
ההקשרים לא ברורים לישלג דאשתקד

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

זה לא באמת קשור, זאת רק היתה התחושה של הנוסעתפתית שלג

ונכון מאוד

אכןשלג דאשתקד
כשכתבתי נעלמו מעיניי כל התגובות שכבר דנו בדברים (ובדברי העלונים הק').
לפי ההלכה שואל שלא מדעתהסטורי
הוא גזלן...
אין ספק שזו גנבה ובוודאי עבירה מדאורייתאמי האיש? הח"ח!

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

הייתי פעם באחת בנורווגיהחתול זמני

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

גנבתshindov

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.

ירוקים / כרוב / כרובית / חסה - שאלה חשובה ודחופהשמע בני

שאלה חשובה 

אנחנו מגיעים לאכול אצל משפחה שלא מקפידה על רכישה של ירקות ללא תולעים , הם קונים מהסופר את הרגילים

אשתי בדקה כיצד הם מנקים וזה מה שהם עושים 

1. פטרוזילה / כוסברא - מסתכלת על הצרור בודקת שאין תולעים בעיניים ,לרוב לא שוטפים וישר חותכים ושמים בתבשיל 

2. נענע ושומר - פשווט משתמשים בלי לבדוק - 

3. חסה - יש חסה בקופסה מסודרת אבל לא נקייה מחרקים, הם מביטים לראות שזה לא מתולע ואז משתמשים 

4. כרובית - שוטפים מנקים עם מים , בקערה לפעמים שמים גם מלח, ואז מפרקים לעלי כרובית ואפים בתנור

 

 

האם שאנחנו שם אנחנו יכולים לאכול מהאכול הוא שלפי מה שתיארתי המצב חמור ואין אפשרות לאכול שם ?

 

תודה 

שאל ישירות את הרב שלךאריק מהדרום
אין לי רב ספציפי לשאול, שואל פה אולי יש כאן מישהושמע בני

[שמבין ענין

הנקודה היא שהשאלה הזו ספציפיתאריק מהדרום

מאוד משתנה בין פוסק לפוסק בפרט אם המשפחה עשויה להעלב אז אי אפשר לעזות לך.

אם הם אפילו לא שוטפים זה נשמע בעייתי לאכול שםברגוע
ממליץ אבל לשאול רב, אפשר באתר ישיבה
נשמע שאי אפשר בכלל לאכול אצלם ירקות עלים...מתואמת
אם אתם יכולים, תנסו לאכול רק מהמאכלים שלא מכילים ירקות עלים, אם אפשר לעשות את זה בלי שישימו לב.
מחוייבים לתורה קודם כל.נחלת

מסכימה. לא היינו אוכלים. איסור חמור לאכול שרצים. אולי תביאו את הירוקים הבדוקים

אתכם? אפשר לדבר איתם גלויות?  אין נימוס בדברים כאלה. נאכל דבר אחר מתוך רצון

לא לפגוע?!

השאלה כבר נשאלה וגם ניתנו תשובותפ.א.
הם הסכימו אחרי שיחה כנה וגילו הבנה - האם זה מותר?שמע בני

הם רוכשים ירוקים בשקית מהסופר ,זה ניראה נקי ברמה של חול וכו , ושטוף ומבוקר 

אבל כמובן ללא בקרת תולעים

הם אמרו שמסכימים לכבודנו להבא להשרות את הירוקים במים עם סבון כמה דקות ואז שטיפה במים וייבוש. 

האם זה מספיק?

תלוי מאוד באיזו חברה מדובר...מתואמת
אשמח להסברשמע בני

במידה ומדובר על ירוק לא מפוקח תולעים ללא שם של חברה , סתם משהו גנרי לא ידוע

מה הדרך לנקות ?

חשבתי שהשרייה במים סבון ובדיקת העלים מספיקה ? לא ?

 

 

בעיקרון לא. אם הוא לא מפוקח בכללמתואמת

צריך לבדוק את העלים אחד-אחד מול האור.

אבל באמת כדאי לשאול רב באופן אישי...

חושבת שכן צריך מבוקר מתולעיםנחלת

אבל באמת כדאי לשאול. אנו שואלים את הרב ויא הנחשב להמומחה בכל הנוגע

לנגיעות במזון.

 

יש גם רב ספרדי ששמענו אותו בקול ברמה, גם מאוד מדקדק.

 

לרב ויא יש ספרים בנושא וגם חוברת "קיצור קונטרס מבוא מזון לגוף ולנפש.

אנו נעזרים בה.

 

 

אם קונים לא מפוקחחתול זמניאחרונה

צריך לבדוק כל עלה מול אור בוהק, אתה לא יודע מה הולך שם.

כל עלה לוקח המון זמן לבדוק זה לא בלתי־אפשרי (אחרת איך חז"ל עשו את זה) אבל זה לוקח המון, המון זמן, ועין מאוד חדה.

החרקים החמודים האלה הם לרוב או חומים או בצבע ירוק בהיר (זהה לחלוטין לחסה, אפשר לזהות רק בקושי לפי העיניים השחורות), קטנטנים אולי בגודל של מילימטר־שניים, ויש לא מעט. הם גם לא יורדים בכזאת קלות במים.

לבבות חסה בד"כ יותר נקיים וקלים לבדיקה.

לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
יש קבוצה של כושרותמבולבלת מאדדדד
מציעה להצטרף לשם ולשאול את הרבנים שם לגבי הנושא. 
שאלה נורמלית ודוסית לחלוטין לחלוטיןכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 13:00

איך זה שהנביא ביחזקאל כג כותב בצורה בוטה?

זה לא קצת.. איך אומרים?.. זה.

 

כשצריך לזעזע את העם בגלל חטאיהם ולשים להםקעלעברימבאר

מראה מול הפנים. אז צריך לזעוק בצורה הכי מזעזעת וישירה שיש. כי חטאי ישראל היו נוראים ומלאי זימה, אז איך יחזקאל יכול לשתוק על זה?


הרצי"ה אמר שעובדה שאצל נוח כתוב "החיה אשר אינינה טהורה" ולא טמאה, כי ראוי לדבר בלשון הכי יפה.


אבל בפרשת שמיני כתוב "טמא הוא לכם" כי כשצריך לדבר בדבר שהוא נפקא מינא צריך להוקיע את הטומאה מפורשות ובתקיפות.


ב. גוף האדם מקביל למידות עליונות שיש אצל ה' וכנסת ישראל. אם תראה את המקבילות בשיר השירים אז זה מסתדר.

למשל הפסוק השני בפרק ביחזקאל מסתדר עם זה שמשה הושפע מהתרבות המצרית בבית פרעה, ואהרון גם הושפע בגלל השעבוד. ותבדוק בחזל למה מומשלים משה ואהרון בשיר השירים

לא הגיוני שזה לזעזעכְּקֶדֶם

כי אהליבה(יהודה) ראתה את הדברים שאחותה עשתה(ישראל) והמשיכה למרות שראתה את חרפתה ועונשה. ובכל זאת השם אוהב ומעדיף את יהודה יותר משבטי ישראל.

לדעתי יש כאן לימוד עמוק הרבה הרבה יותר

איפה כתוב שה' אוהב את יהודה יותרקעלעברימבאר
משאר השבטים?

פשוט ה הבטיח לדוד מלכות. ובימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל.


לא הבנתי. עם ישראל עם קשה עורף וממשיך לחטוא גם כשיש עונשים.


לכן הנביאים צריכים לתת לו נבואות תוכחה. וגם זה לא עזר חוץ ממקרים מועטים. רק הגלות בסוף עזרה בזה.


אבל נבואת יחזקאל חשובה לדורות. שאנחנו נדע כמה אבותינו חטאו ולא נחזור להיות כמוהם

אגיב עוד מעטכְּקֶדֶם
ממש ממש לא נכוןכְּקֶדֶםאחרונה

"בימי גלות שומרון יהודה לא חטאו כל כך חזק כמו ישראל" 

תקרא מה השם אומר לירמיהו על החטאים של יהודה לעומת ישראל בירמיהו ג ח-י

עם ישראל לא חוטא סתם. 

הנביאים לא עזרו. וגם הגלות לא עזרה, היא פשוט עשתה ריסטארט וניקתה את העוונות, אבל עם ישראל ממשיך בשלו. ב"י !! (ברוך ישראל)

כאילו איזה חידוש יש כבר בנבואת יחזקאל שעם ישראל חטא?? נו בעמת כאילו לא ידענו את זה עוד 20 ספרים לפני כן. 

 

 

כה אמר ה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה

רש"י : אם ימדו שמים כמה גובהם "גם אני אמאס בישראל" כלומר כשם שהם לא ימדו ולא יחקרו כך ישראל לא ימאסו בכל אשר חטאו" 

כן כן קח את כל התיאורים של הזימה שעם ישראל עשה כביכול ביחס עם השם (ולא רק) עם ישראל באמת היה שטוף זימה בתקופת התנך. ועם זאת וביחד עם הכל. זה כלום בעיני השם. 

כי כמו שאי אפשר לחקור ולמדוד את השמים, אי אפשר לחקור ולמדוד את המחשבות של עם ישראל. 

@אילת השחר 

 

 

אולי בגלל התוכן הרגיש, הפרק לא נכלל בבגרות בתנ"ךפ.א.
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 14:15

ושיר השירים לא עשיר בתוכן דומה? 
 

ובאופן כללי - יחזקאל היה נביא עם מעשים חריגים ויוצאי דופן. 

כן אבל לא כמו פהכְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ו 15:16

הוא לא היה נביא עם מעשים חריגים הוא פשוט היה מתלהב יתר על המידה כמו שחזל אומרים

חוצמיזה יש עוד תיאור בוטה למדיי והוא לא ביחזקאל

??????חתול זמני

לא גדשת את הסאה?

איפה התיאור שלא ביחזקאל?קעלעברימבאר
לא ברמה של יחזקאל אבלקעלעברימבאר
חוץ מזה תקרא את פרק טז ביחזקאל, הוא יותר חריף מ כג
יש גם במשלי, לא מעט תאוריםהסטורי
ההסבר ההכרחי הוא שהתנ"ך לא מפחד מכל תיאורי החיים.
שיר השירים לא מדגיש תכניםקעלעברימבאר
לא צנועים מפורשים כמו ביחזקאל.

כשזה מגיע לתוכן לא צנוע אמיתי, שיר השירים עובר בלדבר במשל בתוך משל, ולא אומר זאת מפורשות , בגלל הצניעות שבדבר.


למשל "באתי לגני אחותי כלה" וכדומה (כאשר הגן זה הרעיה עצמה)

אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחדחתול זמני

ליחזקאל, לאורך נבואותיו, סגנון מסוים.

אמנם לא חקרתי את הנושא לעומק אבל אני חושב שהרעיון המרכזי של הספר הוא הניגוד בין טומאה לטהרה (יחזקאל היה כהן וקשור מאוד לרעיון של המקדש), ומתוך הרעיון הזה נובעות הנבואות.

 

זה בא לידי ביטוי בביטויים השגורים בספר (גילולים, תועבה, טומאה, שיקוצים, לעומת נבואת המים הטהורים וכיו"ב).

 

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ, וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ, וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ; וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ, נְאֻם אֲדֹנָ־י יי--וַתִּהְיִי-לִי. וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ; וָאֲסֻכֵךְ, בַּשָּׁמֶן."

 

"בֶּן-אָדָם--אֱמָר-לָהּ, אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא: לֹא גֻשְׁמָהּ, בְּיוֹם זָעַם. [...] כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי, וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי--בֵּין-קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ, וּבֵין-הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ;"

 

"לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל-הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל-גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ??? עֲמַדְתֶּם עַל-חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ???"

 

"כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי."

 

כאנטיתזה למצרים (תשעה קבין של זימה):

"וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ:"

 

וגם כמובן חזון העצמות שקשור באופן ישיר לרעיון של טומאת מת, וקבורת המתים וטיהור הארץ במלחמת גוג ומגוג,

גם המפגשים עם המלאכים והחזיונות הם אנטיתזה לטומאה (זה כנגד זה)

 

"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ, חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב--אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת:  לְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל."

 

וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם אֶת-מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת-מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי, אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן-שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם; וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם, בִּזְנוּתָם, וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם, בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת-סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר, בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם; וְטִמְּאוּ אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם, בְּאַפִּי. עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת-זְנוּתָם, וּפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם--מִמֶּנִּי; וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם, לְעוֹלָם.

אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם; וּמָדְדוּ, אֶת-תָּכְנִית.

 

///

 

בקיצור אפשר להסתכל על זה בעיניים קצת ילדותיות של "וואו כתוב שם דדיים" OK זה לא עיקר המסר. וגם בכלל, התפישה התרבותית של ארוטיקה בספרות בימינו שונה מאוד מהתפישה של פעם.

 

המסר העיקרי הוא שכל מצוות ה' – אמונה, "לא יהיה לך", מאכלות אסורות, עריות, צדק ומשפט, מתנקזים לתוך המושג של טומאה וטהרה. ומהצד השני, המושג של טהרה ובית המקדש כולל בתוכו את כל הרעיון של טהרה גופנית ומוסרית. זאת לא זאת?

 

מלבי"ם:

 

"הסיר המצנפת והרים העטרה?" אתה חושב בדעתך להסיר את המצנפת מן הכהן גדול ולהשפיל כבוד הכהונה והמקדש, ולהרים העטרה של המלך, להגדיל כבוד המלוכה ולהשפיל כבוד הכהונה? "זאת לא זאת?" ר"ל אתה רוצה שיהיה זאת ולא יהיה זאת, ר"ל שתתקיים העטרה ולא יתקיים המצנפת? (ואיך אפשר זה שיהיה זה בלא זה, והלא כבוד המלוכה נמשך מכבוד הכהונה), "השפלה הגבה", אתה רוצה להגביה את העטרה שהיא שפלה במדרגתה ולהשפיל את המצנפת שהיא גבוהה באמת באשר הוא כבוד ה':

יפה.בנוסף נראה שיחזקאל היה מהמשפחהקעלעברימבאר

של הכהנים בני צדוק. משפחת הכהן הגדול. סוג של אליטה רוחנית דתית בעם.  שלפי הספר עצמו כל המשפחה לא חטאה בעבודה זרה ושאר חטאי ישראל.
 

אז הוא גדל בתוך חברה ששמרה על צניעות, כאשר מסביב כל העם עובד אלילים וחוטא בגילוי עריות כמו שמתואר ביחזקאל עצמו בתשפוט עיר הדמים. כאשר עבודת אלילים הביאה לזימה גדולה מאוד כמו קדשות וניאוף וכדומה.


 

ייתכן שזה גורם לסגנון הנבואה של יחזקאל להיות חריףבעניין זה, כי הנבואה חלה על האדם בסגנון של נפשו הקיימת.


 

כמו שהחרדים כותבים פשקווילים חריפים על חוסר צניעות שיש אצל החילונים, כי הם חיים באווירה מאוד צנועה 

לא רק אצל החילוניםנפש חיה.

גם כשיש תופעות תוך מגזריות

גם כן יוצאים נגד זה בפשקווילים

יש כמה פסוקים בוטים ביחזקאל שהמטרה שלהםזיויק
היא להראות את ההתבזות של בתולת ישראל עם הגויים, אין דרך לייפות עבודה זרה ובגידה בה'
מה גם שזו קריאה אחרונה לפני חורבן הבית, אזקעלעברימבאר
מה יש כבר להפסיד?
דבר ראשון, כן, זה כזה....תמימלה..?
מצד שני, בניגוד למה שעושים בבתי ספר שמצנזרים לנו את התנ"ך -הקב"ה לא רואה סיבה לא לומר את הדברים בפרצוף, זה מה שעשיתם, מה אתם רוצים שהוא יגיד?!

אני חושבת שזו גם אמירה חזקה של התורה, אנחנו לא מסתירים כלום, אין סיבה להסתיר, אם צריך לדבר ברור כדי שתבינו-נדבר ברור ואם זה יגרום לכם לאי נוחות-מעולה, זו המטרה, להזיז בנו משהו...


לי אישית קשה לקרוא את זה, האם זה אומר שלא בסדר שיחזקאל אמר את זה או שזה נכתב בתורה-ממש לא, יש אנשים שככה הם לומדים וכנראה עמ"י בתקופה הזו-ותכלס גם בשאר התקופות כי הנבואה נכתבה לדורות-צריך את זה כדי להתעורר...


ותראה, אם זה לא היה כתוב ככה-לא היה נפתח הדיון הזה😉...

מצד הנבואה שהוצרכה לדורות, כדי שנבין עד כמה יצרנוגע, לא נוגע

הע"ז היה חזק וכמה זו עבירה חמורה ושורשית.

כדי שנבין שבימים של עוצמות חיים, או שאתה מקדש את זה כשלמה, או נופל לשאול תחתיות כמו הנשים שם. וממילא, בימינו שעוצמות החיים חוזרות יש מה ללמוד מזה.

כדי שנבין שנבואה תלויה בעוצמות חיים, ומי שרוצה להתנבא, צריך להיות כמה שיותר חי (אחרי שהוא זיכך את עצמו ואחרי שהוא מתחתן), ולא בורח, כנראה.

דיון על קטניות (פיצול משרשור אחר)טיפות של אור
פעם היתה פה תנועה של אנשיםאריק מהדרום
כולם ברחו לפלטפורמות אחרות.
במה חולק רבי יוחנן בן נוריצע

כידוע רבי יוחנן בן נורי סבר שאורז זה חמץ ןהאוכלו חייב כרת.

הגמ' מבררת אם כוונתו שזה חמץ ממש או שרק קרוב להיות חמץ (אולי לא דייקתי במשפט הזה)

בכל אופן 1. על הצד שזה חמץ ממש במה חלקו?

מן הסתם לא חלקו במציאות..


2. על הצד שזה רק קרוב להחמיץ ולא חמץ ממש מדוע שיהיה חייב כרת?


מצרף את הגמרא:


מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי

1. מן הסתם על ההגדרה של חימוץטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ט באדר תשפ"ו 14:15

כלומר כנראה תוצאת ההתפחה של אורז היא לא ממש כמו של חמשת מיני דגן, אבל יותר משמעותית משל מינים אחרים, ולכן אפשר להתלבט האם לסווג אותה כחימוץ או 'סירחון' בלבד

 

2. להבנתי הגמרא מיד אחר כך באמת מוכיחה שלרבי יוחנן בן נורי זה חמץ ממש מכך שבברייתא אחרת הוא במפורש מחייב על זה כרת. (בכתבי היד לא מופיעים המילים 'דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת', אלא רק ההמשך - 'דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ'. לפי הגירסא שבדפוסים, ואולי גם לפי הגירסא שבכתבי היד, צריך להגיד שהגמרא בהתחלה לא חשבה על האפשרות ש'קרוב להחמיץ' = 'לא ממש חמץ')

(אגב, המקבילה בירושלמי מעניינתטיפות של אור

שם מדובר על קרמית, שגם מוזכרת בבבלי בהמשך הסוגיה:

 

'רבי יוחנן בן נורי אמר: קרמית חייבת בחלה, שהיא באה לידי מצה וחמץ. ורבנין אמרי: אינה באה לידי מצה וחמץ. ויבדקנה? על עיקר בדיקתה הן חולקין - רבי יוחנן בן נורי אמר בדקוה ומצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ, ורבנין אמרין בדקוה ולא מצאו אותה שהיא באה לידי מצה וחמץ')

מה זה קרמית? סוג של תבואהקעלעברימבאר
לא הבנתי מה כתבתטיפות של אור

בכל אופן מעתיק לכאן את הבבלי: 'וכן היה רבי יוחנן בן נורי אומר: קרמית חייבת בחלה. מאי קרמית? אמר אביי: שיצניתא. מאי שיצניתא? אמר רב פפא: שיצניתא דמשתכחא ביני כלניתא'

רשי: 'שיצניתא - קצח שקורין נייל"א בלע"ז עגול הוא כעין דוחן ושחור. לישנא אחרינא שמעתי אשדרניל"א ונמצאת בשיפון'

שאלתי "מה זה קרמית? סוג של תבואה?" שכחתי לשים סימןקעלעברימבאר

שאלה בסוף.
 

תודה על התשובה 🙂

 

אז רבי יוחנן סובר שגם אורז וקרמית הם חמץ, או שגם עוד מיני דגן שאינם מ5 מיני דגן?


 

 

שיצניתחתול זמניאחרונה
נשמע באמת שלפי רבי יוחנן אורז הוא חמץ דאוריתא.לגביקעלעברימבאר
הפן הכימי של חימוץ באורז, נדמה לי פרופסור זוהר עמר כתב על זה בהרחבה בספרו 5 מיני דגן
הסוגיה הולכת ככהחתול זמני

מתני' אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשיבולת שועל

 

גמ' תנא כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבילי תעלא.

 

הני אין אורז ודוחן לא? מנהני מילי אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר קרא לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

 

מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ.

 

איבעיא להו שקרוב להחמיץ דקדים ומחמיץ או דילמא קרוב להחמיץ הוי חמץ גמור לא הוי תא שמע דתניא אמר רבי יוחנן בן נורי אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח.

 

=> בקיצור לדעת ריב"נ אורז נחשב למין דגן והוא מחמיץ (אחרת לא היו חייבים עליו כרת)

=> ולדעת השאר זה לא מין דגן כיוון שהוא לא מחמיץ אלא מסריח

כלומר המחלוקת מהו גדר חימוץ שאסרה התורה או האם אורז נכלל בגדר הזה

 

לפי הברייתא "דתניא רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן מפני שקרוב להחמיץ" אפשר להבין להיות שזה אסור רק מדרבנן כי זה "קרוב" או אולי איסור לאו אבל לא כרת. (בעצם ה"מתניתין דלא כרבי יוחנן דאמר..." מקדים את המאוחר, נראה כמו עניין של עריכת הסוגיה)

 

לכן איבעיא להו האם זה חמץ גמור ואז הברייתא השנייה מהתא שמע מכריעה שזה חמץ גמור לפי דעתו.

אולי יעניין אותך