חלקם גם בלי תואר.

להבדיל, לבל נשכח את רבי עקיבא שרק למד א' ב' באיזור גיל 40.

רבן יוחנן בן זכאי שרק התחיל ללמוד תורה בגיל 40 ורק בגיל 80 התמנה.

יש זמן! סבלנות היא ברכה

של אנשים שהצליחו ב"תנאי כלשהו" תוך כדי התעלמות מזה שהאנשים האלה הם אחוז אפסי מכלל האנשים שהיו ב"תנאי כלשהו" וניסו כאשר הרוב המוחלט נכשל.

העניין הוא שכדי להגיע לאמונה, צריך לראות שהדבר אפשרי, לפחות גם בפועל.

והוא כן, והכל תלוי בה' ובאמונה בו ובעשיית מצוותיו ולא בשום דבר אחר.

אם יש לך בעיה עם זה, אני מציע שלא תעביר ביקורת על אנשים דתיים פה.

אני דבק בשיטתי, @אריק מהדרום עלה והצלח, וזכור שלאף אחד אין את הזכות לנסות לגרום לך לחלישות הדעת.

כל אדם, בתנאי שיבטח בה', יגיע רחוק, מעלה מעלה.

אני נגד עיוות המציאות לצורך עידוד כי זה דבר שבסופו של דבר רק פוגע (אתה יודע כמה אנשים נפגעו מגישת ה"לא צריך תואר כדי להצליח" שנגרמה בגלל עידודים כמו זה? המון).

אז כן, יש לי בעיה עם זה ואופס, העברתי ביקורת על אנשים *דתיים* פה (וזה נחמד שהרשת לי להעביר ביקורת על חילונים, תודה באמת).

אני מציע לך ללכת ללמוד את הסוגיא על ביטחון בה' מול השתדלות, ועד אז אולי כדאי שתקרא את דרכי התשובה על גרימת חלישות הדעת לאנשים.

דרך צלחה בעבודה על היראת שמים שלך.

אתה מוזמן להפסיק להיות קנטרן על מנת להתנשא על אנשים שמביעים את הכאב שלהם.

זאת חוצפה וכיעור בעיניי.

כאילו, ברור מההחלטיות שבה כתבת את מה שכתבת שאתה בטוח שאתה מכיר אותי יותר טוב ממני ויודע בדיוק נגד ובעד מה אני אז צר לי לאכזב אותך שלא.

אני מציע לך להיות ריאליסטי יותר. אמונה בה' זה דבר חשוב ומועיל אבל להאמין שאני סתם ככה אצליח בלי תואר זה בערך כמו להאמין שאני אזכה בלוטו - שניהם אפשריים, טכנית, בשניהם יש לך פחות סיכוי מלההרג כתוצאה מנפילה של מכונה לממכר פחיות ושניהם דורשים פחות מאמץ ומסתמכים הרבה יותר מדי על החלק של האמונה בה' שהלוואי שזה היה המדד לפיו מקבלים כסף אבל למרבה הצער, צריך גם להשקיע מאמץ אמיתי כדי שה' יעזור לך.

אתה מוזמן להפסיק לפתח לאנשים ציפיות מוגזמות מהחיים שככל הנראה סתם ידפקו אותם בהמשך. זה טמטום וטיפשות בעיני.

דבריך לוקים בחסר מתמטי-סטטיסטי, בחסר בעבודת השם, ובחוצפה שאין לה גבול.

"אין לי מה לענות, נתת דעה שאני לא אוהב ואני לא מסוגל לקבל כי היא, רחמנא לצלן, סותרת את הדעה שלי ולכן אשלול את לגיטימיות הדעה שלך ואת הלגיטימיות שלך על ידי כתיבת סדרה של הנחות חסרות ביסוס שגורמות לך להראות רע. פויה עליך!"

ושאתה לא מבין דבר מחייך, אז אני מעדיף לא לנהל איתך את השיחה הזאת.

חוץ מהתבהמות לא ראיתי דבר בתגובותיך.

על כן, לילה טוב.

נ.ב,

אני מקווה שתלמד קצת על עבודת השם, תקווה שלא תלמד את זה בדרך הקשה.

כי לי נראה שאתה הולך בכיוון של התרסקות קשה.

בהצלחה!

ומוזר, יחסית למישהו שלא מבין מחייו אני חושב שאני מסתדר לא רע בחיים.

וכן, די טרחת להתעלם מכל החלקים שאינם סרקסטיים בתגובות שלי אז ברור שתראה "התבהמות".

נ.ב.

אני מקווה שתלמד קצת על קבלת האחר, תקווה שלא תלמד את זה בדרך הקשה.

כי לי נראה שאתה הולך בכיוון של התרסקות קשה.

בהצלחה!

אתה מצחיק אותי נורא.

החכם עיניו בראשו. אתה בטוח שאתה חכם, צפה את עתידך.

לילה טוב!

פוץ מתנשא אתה.

החכם עיניו בראשו. אתה בטוח שאתה חכם, צפה את עתידך.

לילה טוב!

אשרייך שזכית

את דעתך.

לעניין גוף הדברים העלובים שלך:

חחח *אולי* זה היה לגיטימי בלי ביטויים כאלה: - צעירים מעל עשרים

כאן הם צוטטו.

אם אלה לא הקנטות/הקטנות וקללות, מה כן?

אתה אדם קטן, צדיק. מציע לך לרוץ מהר לעבר התשובה.

ב"ה אני לא זוכר שקיללתי אף אחד פה בפורום.

אם יש לך איזו בעיה אישית איתי, אתה מוזמן לפנות למי שראוי לפנות אליו.

עד אז, נצור לשונך מרע.

נאום הוד מעלתו צקון לחש הקדוש שליט"א.

לא עושה אותו נכון - אם כבר ריאליז"ם.

מעודדים אנשים. עלי והצליחי, גברת!

דבריך נגועים כל-כך שאם אתה חושב שאני טורח בכלל לקרוא אותם, אתה כנראה יותר מדומיין ממה שחשבתי

"מכסה פשעיו לא יצלח"

כנראה שהאינטלקט שלך לא כזה גבוה כמו שאתה רוצה להאמין אם אתה כל-כך איטי.

חלק את המושגים כראוי ותבין את הבעיה.

כבר אמרו גדולי הפיזיקאים בדור, שהמציאות היא אשליה.

ואידך זיל גמור

ההלבשה של מושג? מה כל-כך קשה לראות את הדברים בשורשם?

באמת שאני לא מבין.

אני לא מדבר על תת אמונה כמו שאתה רוצה לחלק, אלא על האמונה השלמה בכללותה.

יחידה אחת שלמה.

מסכן "אריק מהדרום", לענ"ד אותו אחד הרס לו את הפריקה.

ומחילה, אתה מנסה להגיד לי על מה מדובר פה בשרשור? הרי אני כביכול זה שהתחלתי לדבר על אמונה.

נראה לי שאני יודע למה התכוונתי, צדיק.

הרוחנית, נמוכה ככל שתהיה.

וראיליזם זאת לא אמונה, זאת כפירה מערבית. אם אתה לא רואה את האבסורד בעולם המושגים שלך, כנראה שאתה רחוק שנות אור מאמונה.

במושגים מופשטים. צא ולמד איך עושים הפשטה לשכלים, ואז שוב ותדון בעניין.

אל תאלץ אנשים אחרים לרדת לגופם של עניינים, רק כי אתה לא מבין את הנושא. וקל וחומר שאל תעביר ביקורת על מי שמבין את הדברים בשורשם, בניגוד אליך.

אתה צריך להבין שאם אתה לא מבין את המושגים שאני מדבר עליהם, סביר להניח שלא נוכל להתדיין.

בעיקר כי אני כן רואה את נקודת המבט דלעיל וכל הנ"ל לא רואים.

אתה מוזמן לפתוח את זה בבית המדרש בעצמך, לי ירד החשק מהדיון בעקבות ביטויים מלאי ניבול מצד אותו אחד.

יום טוב

כי אנחנו מנסים לדון בנושא שכבר נלמד רבות ע"י כל אחד מאיתנו.

לכן אין צורך להגדיר מחדש את המושגים, כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם מובנים וברורים לכל.

כשאדם יודע נושא כראוי, הוא יכול לדבר בראשי פרקים ומי שמונח איתו בנושא יבין גם.

בכל מקרה אני עוצר כאן (בלי נדר), ביקשתם שרשור נפרד ופתחתי.

לאחד. לכן אי אפשר להגדיר את האמונה אחרת אחד מהשני, אפשר רק להסתכל על פרט אחר.

לכן כשבאים לדון במושג מופשט, צריך להבין את זה לפני הכל.

בכל אופן, לגופן של דברים אין צורך להתייחס

תואר.

אם יש אנשים שההשתדלות שנזגרת עליהם עקב ביטחון נמוך בה' היא גדולה, שיבושם להם!

כנראה כואב לכם שעשיתם תואר אז אתם מעדיפים לפגוע באדם שמביע כאב על פני עידודו.

בושה!

בן אדם שצריך לעבוד 40 שעות בשבוע אחרי שהוא עשה תואר זה בן אדם שלא מאמין בה'?

ואם אתה לא מבין את זה, אני מציע לך לעבור על ספר או שניים בעבודת המידות.

נראה לי שאין לך מושג מה המשמעות של פרנסה.

אצטט לך סיומת של מדרש, כדי שתתאמץ קצת לחפש בגוגל, אולי תלמד מעט ממנו.

"אַתָּה שֶׁאַתָּה בֶּן אָדָם, כַּמָּה שַׂעֲרוֹת יֵשׁ בְּךָ וּבָנֶיךָ מִתְפַּרְנְסִין עַל יָדְךָ - לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּזַמֵּן לְךָ הָקָּבָּ"ה פַּרְנָסָתְךָ".

ולא משנה כמה תאמין בה' - אתה לא יכול לצפות שתהיה פתאום עשיר אם לא השקעת מאמץ כלשהו. תואר נכלל תחת ה"כלשהו".

אצטט לך סיומת של שיר, כדי שתתאמץ קצת לחפש בגוגל, אולי תלמד מעט ממנו.

"אין לי כסף אין לי, אבא כך אומר, הלוואי שהיה לי יותר, הוא אומר"

מעיד רבות על האמונה הדגולה שלך.

תןך כדי נסיון הקטנה של הצד השני של הויכוח.

מעיד רבות על היכולת החברתית שלך.

(חוץ מזה שזה לא שיר מטופש, אבל זה ויכוח אחר)

נסה שנית.

לא מתחשק לי להרחיב כאן על הנושא, בעיקר בגלל הבזיון שהוא אותו-אחד.

@ותן טל

@רווק ב

@אניוהוא

אם מישהו רוצה לפתוח את זה לדיון תורני בבית מדרש, בשמחה.

כרגע בעיני זה לא המקום.

בכל מקרה, אלגאוי סתם שחצן שמנסה להצדיק את התואר שלו (והוא עושה את זה בגלל דיון שהוא הגיב לו כאנונימי והאגו שלו נפגע). אחת סתם נדחפת. ורובכם הבנתם לא נכון.

משום מה @רווק ב היחיד שהבין בסופו של דבר למה התכוונתי, ו@אניוהוא היחיד שהבין מלכתחילה.

מדברים איתכם על חובות הלבבות, ואתם רצים להתווכח איתי על תארים וכו'.

אתמצת לכל הפחות למי שבאמת רוצה תשובה:

אדם שעושה תואר יכול להיות מאמין גדול. אדם שחושב שהתואר הוא זה שיביא לו פרנסה (כמו אלגאוי) הוא כופר גדול.

לגבי עבודה ועמל בפרנסה אין לזה שום שייכות לא לדיון הזה ולא לדעתי.

בכל מקרה, נפתח על הנושא שרשור אחר, אתה מוזמן להניח לפותח השרשור לנפשו.

זה מה שהוא כתב.

לגבי הסיפא, הוא ניבל את הפה וציטטתי את זה כמה פעמים פה בשרשור, גם לו אישית. את יכולה להזדעק להגן עליו בלי לקרוא את השרשור עצמו כמה שתרצי, זה לא משנה את המציאות.

עריכה: הנה הוא סתר את דבריך במפורש.

אני כתבתי את ההשתדלות כבר כמה פעמים - צעירים מעל עשרים

"למעט מקרים בודדים וחריגים שאי אפשר ללמוד מהם, אתה צריך תואר כדי להצליח."

עכשיו, את מוזמנת לחזור לקרוא את הדברים כמו שצריך במקום להדחף באמצע ולהגיד דברים תלושים מהדיון.

את השרשור מיד אחרי התגובה שלך.

ככה שאני מציע שתקראי שוב פעם כדי שתביני על מה הוא מדבר.

ואם קשה לעלות לתגובה למעלה, אדביק כאן שוב את הדברים

"עריכה: הנה הוא סתר את דבריך במפורש.

אני כתבתי את ההשתדלות כבר כמה פעמים - צעירים מעל עשרים

"למעט מקרים בודדים וחריגים שאי אפשר ללמוד מהם, אתה צריך תואר כדי להצליח."

עכשיו, את מוזמנת לחזור לקרוא את הדברים כמו שצריך במקום להדחף באמצע ולהגיד דברים תלושים מהדיון."

רק כי ציינו שגם את נופלת תחת ההגדרה של קטני אמונה.

לגבי דרכי ההתבטאות שלי, אני מתבטא בלשון טהורה וחדה, לא אמרתי ביטוי אחד אישי כלפיו, והוא כתב ניבולי פה רבים (והוא מודה שאת חלקם הוא מחק). אז אולי את תופסת את הצד שלו כי זה מנחם לך את האגו ששואף לתארים כדי להצליח בחיים, אבל אנא ממך, אל תעוותי את המציאות.

אסיים בציון העובדה שעד כה, איתך היה הדיון הכי פחות מעניין.

בקיצור, יום טוב.

מה גם שבדיונים אחרים כבר הובאו נתונים מהלמ"ס לגבי תעסוקה של מחזיקי תואר.

המשכורות שלהם הם ממוצעות כמו של כולם, ו40% מהם לא עובדים במקצוע אותו למדו.

אבל זה כבר נטחן עד דק מזמן.

http://www.themarker.com/news/education/1.2467656

51% בכללי, כשזה שכר ממוצע (לא ממוצע שוק, אלא ממוצע בפועל של התחומים הלא טכנולוגיים), זה בערך אלפיים שקל. 12% בתחום הטכנולוגי (שזה בוודאי הפרש הרבה יותר קטן).

שאחרי התואר. הוא בדק את כל מחזיקי התארים עד גיל הפנסיה.

אבל אנחנו לא מדברים רק על המגזר הציבורי/חינוכי.

למרות שאצל מורים זה באמת הפער שכתבו הOECD שהוא בערך 50%.

הבעיה שאצל המורים זה תגמול מצד משרד החינוך שהוא מגמתי כדי להעלות את רמת ההוראה בישראל, אז זה לא מלמד כל-כך, למרות שזה תואם לנתונים.

צריך לעיין בסטטיסטיקה יותר.

כרגע מה שאני כותב אלה סברות שמקטינות את הפער בהרבה, ביחס לעבודת השם.

אבל אי אפשר לירות את הדברים האלה מהמותן, למרות שאני פשוט משתמש באמונה כדי להצדיק אותם.

בכל מקרה אני משאיר את זה בצע"ג.

קראתי את המחקרים עוד לפני שהשיטה גובשה

הטענה שלי הייתה אחרת.

בכל מקרה אין לי עניין בדיון הסטטיסטי הזה.

לא קללה, כנ"ל לגבי השאר.

כשכתבתי שזה מנחם לך את האגו, זה נכתב בצורה אמיתית לגמרי, ולא כהתקפה אישית.

בכל מקרה, בוא נסיים כאן את הדיון.

אני לא מסכים שהעלבתי אותך, אתה לא מסכים שהעלבת אותי.

נעצור את זה כאן ודי.

אני דוגל ב"עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו", לכן התגובות שלי הן קיום דברי תורה. הייתה לי התחבטות מתי עושים כפסוק הזה או הסמוך לו.

מסקנתי היא שאחרי שהדיון מתאזן, ובהנחה שההתקרנפות מצידך הייתה נגמרת לו הייתי ממשיך, ודאי שהייתי עובר לכל הדעות על דברי תורה.

אם הייתי היוזם, ודאי שהייתי הבעיה.

אם אני מגיב, כאן אני נכנס לספק לאיזה משני הפסוקים הנ"ל יש קיום כרגע,

בחרתי באחד מהם, והלכתי איתו.

לכן דברי נשארו ככתבם.

טוענים שאתה בסדר גמור ובובה מותק? 

ברוב המקרים מי שעושה תואר לא נהיה עשיר, ותקוע כל החיים במקצוע שלו. כמו שמובא כאן

אגב יש מחקר אמריקאי על מליונרים - צעירים מעל עשרים

אם ב"לעשות כסף" את מתכוונת לפרנסה ראויה, אז כנראה שאת לא מכירה את שוק העבודה הכללי. כמו שמובא כאן

זה לא נכון בכלל - צעירים מעל עשרים

ואני מניח שאת כותבת את הנ"ל מתוך הזדעקות עקרה על שאיפתך לתואר.

כמו שמובא כאן

תצרף את החתימה שלך, זה סבבה - צעירים מעל עשרים

בקיצור הבאתי את הדברים ממשה בכוונה, כי יש לכם קריאה מגמתית מאוד.

כבר ציטטתי את דבריו רק לך אולי 5 פעמים, ואת ממשיכה להגיד שהוא לא אמר את מה שהוא כתב במפורש. על זה נאמר "Seriously?!"

אני מתבטא בנחת מאוד.

ו"פוץ" שלו.

ומה שצורם לך אלה התגובות שלי.

פלא גדול!!

לא יודע למה, אולי רגשי נחיתות.

אני פשוט כותב באובייקטיביות, ובלי לצנזר את עצמי.

כל אחד משליך את זה על עצמו, יש קטע שבלבן בחתימה שלי, הוא מתאים לך כאן.

"אני בדבריי לא מתכוון לאף אחד, אבל אם מישהו ייפגע מדבריי, אז אליו התכוונתי" (הרב לייב חסמן זצ"ל).
"אני לא מתכווין לאף אחד, אבל אם מישהו חושב שאליו אני מתכווין - אז אליו אני מתכווין" (הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל).

בהודעה הקודמת הייתה קצת רשעות

אז כמובן שזה לא ניתוח אופי.

הרבה מהאנשים כאן חשים שההתבטאות שלך לא נעימה להם. כשהרבה מאוד אנשים חשים כך, נראה לי שזו סיבה לבדוק אולי יש צדק בדבריהם. למשל, לטעון שאולי רגשי נחיתות גורמים למישהו להבין דבר באופן מסויים - זו התבטאות שהייתי נפגעת ממנה. היא לא כוונה אליי ובכל זאת אני רואה את זה.

ואולי כדאי שאשחיר בחזרה את החתימה.

למרות שהפעם כבר הספקתי להתנצל לפני התגובה הזאת, כי באמת זה נכתב עם קצת רשעות.

אני מודה שבהודעה הנ"ל הייתה הפרזה, אבל כל זה נובע רק מההתנהגות של אותו בחור.

בכל מקרה, אם אנשים פה לא יכולים להתמודד עם דרכי ההתבטאות שלי, שנטולת משחקים וליטופים, אין לי עניין בלהיות פה.

אני יודע בוודאות שהחיים החברתיים שלי בעולם האמיתי לא נגועים במה שאתם טוענים, לכן אם יש חסרון - הוא תקשורתי.

ואם זה המצב, אולי אין לי מה לחפש בפורום שבו כולם מחפשים בנרות להגיד לי כמה אני לא בסדר, רק כי הם לא מצליחים לקבל את דעתי.

נממ לא נפגעתי ממך - צעירים מעל עשרים

ועל כך, אין לו אחריות 

אני מניח שברור לך שזה נאמר בתור מילתא דבדיחותא.

כל מי שיש לו פת בסלו, ואומר מה אוכל למחר, הרי זה מקטני אמנה - בית המדרש

נראה לי שהוא לא התכווין שלעבוד זהו חיסרון באמונה, אלא בלתכנן את העתיד.

אמרתי שלא הבאת ראיה לנידון.

"צקון" טען לעשות תואר זה חיסרון באמונה.

ואתה לכאורה הבאת ראיה שכנגד מכך שהתנאים והאמוראים עבדו.

ועל זה השבתי שאין הנידון דומה לראיה, משום שהנדון לא היה האם לעבוד, אלא האם צריך לעשות פעולות שבעתיד יהיה עבודה.

אך למעשה אני מסכים איתך. אני לא חושב שיש בכך חיסרון בלתכנן, וכבר הבאתי לעיל את מה שנאמר בתלמוד "לעולם ילמד אדם את בנו אומנות, שכל שאינו מלמדו אומנות כאילו מלמדו לסטות" ופשוט.

הרי זה מקטני אמנה".

אתה עדיין בטוח שאין בזה חיסרון?

או שקטנות אמונה אינה חסרון בעיניך..?

לא יודע למה היכולות הבנה שלך כאלה מוזרות.

אגב אני רואה שוב שאין לך מושג במקרא. המצווה שאתה מציין כדאורייתא () היא אסמכתא.

פשט הפסוקים שעוסקים בשמירת הנפש הוא כדלהלן:
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". כלומר איסור על מה שנקרא בלשון חז"ל "קיצוץ בנטיעות".

"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". לאו על שכחת לימוד התורה.

הייתי מציע לך הצעה מכל הלב, אבל אתה בטח תזלזל בה גם. בכל מקרה מומלץ לאנשים ללמוד חומש.

משנה -"משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונפת צופים, ופסקו אנשי אמנה", ובגמ' פסקו אנשי אמנה: אמר רבי יצחק אלו בני אדם שהן מאמינין בהקב''ה דתניא רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה

זאת אומרת משחרב ביהמ"ש, בטלה הנהגה זו. ולכן אין לכך קשר לימינו. וחבל שאתה עושה שימוש נלוז בדברי חז"ל.

באם אתה קורא לתנאים, אמוראים , גאונים, סבוראים, קטני אמנה. אז כן, אני לא רואה בכך כל חיסרון.

וכבר אמר דוד המלך "לא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני",  מכאן שאין לו לאדם לילך אלא לפי מעלתו.

וכבר כתב הרמב"ם.  "אבל הטיפשים, מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות".  דהיינו הרמבם קורא לאנשים שאתה קורא להם אנשי אמונה- טיפשים.

חייב אדם ללמד את בנו.... לא הבנתי את כל פלפול ההבל, חיוב על האב ולא עליו?

 רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה, ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו.

דהיינו, הצורך לדאוג לעתיד הפרסה, אינו סתר את עניין האמונה.

לא אמרתי שאסור לומדים מקצוע, אמרתי שלא חייב ללמוד תואר.

יש המון דרכים ללמוד מקצוע.

וכך כתבת "עצם העובדה שאדם עשה תואר כדי להתפרנס מראה על חסרון באמונה "

אף אחד לא אמר שחייבים ללמוד תואר, אלא שזו אחת מהאופציות, ללמוד מלאכה קלה ונקיה.

השרשור במלואו. אבל כל השרשור התחיל כי מישהו אחד טען שחייב ללמוד תואר כדי להתפרנס.

כנראה פספסת את רוב השרשור, כי אתה טוען שהדבר לא נאמר, למרות שכולו על הסיבה הזאת.

ונראה לי שוב שאתה לא יודע להבין מה שכתוב.

כתבתי "שאדם עשה תואר כדי להתפרנס".

אם היה כתוב "שאדם עשה תואר מראה על" וכו', אז טענתך הייתה *אולי* נכונה.

אתה יודע מה ההבדל בין לעשות תואר לבין לעשות תואר כדי להתפרנס?

תעיין שוב בשרשור כולו, כי אתה לא מחזיק אותו בזיכרון (ואני כן) ותראה שכתבתי במפורש שאדם שעושה תואר מסיבות שהן לא פרנסה (למשל הנאה, העשרה וכו') הוא בוודאי לא מקטני אמונה.

יהודי יקר, במשך כל השרשורים שלי איתך אתה עושה את אותן שגיאות בהבנת המהלכים. זה מתחיל להיות מתיש.

אך יחד עם זאת לא ראיתי בתחילת השרשור מי שטען כך שחייב ללמוד תואר כדי להתפרנס, וכבר ראיתי לעיל שמישהו כבר העיר לך על כך. אשמח שתראה את מי שטעןךכל בתחילת השרשור.

אך גם אם היה מי שטען כך אין כל קשר, וזאת מפני שהגבתי למה שטענת שתואר לצרכי פרנסה נגוע בחיסרון באמונה.

לגבי המשכו של השרשור אינני יודע, אך בהכירי אמיתות ציטתותיך אני מסופק אף בעובדה זו..

עד שאתה מלין שאינני מבין את הכתוב, הלן על עצמיך שלא הבינות  את שהשבתי, שבעשיית תואר לצרכי פרנסה אין כל חיסרון באמונה.

אשר על כן אין כל צורך לעיין בשרשור כולו, כי כל התייחסותי הייתה לעניין הפרנסה גרידא.

והן אמת, אין אני מחזיק את כל השרשור בזיכרוני אך אין כל צורך "לזכור" את השרשור כולו אלא עדיף "להבין" את השרשור ואת הנאמר בו, וד"ל.

יהודי יקר- כמדומני שכתבת באחד ההודעות שאני היחיד שמבין אותך, על כן תמהתי לקרוא עתה שכתבת שאיני מבין את הבנת המהלכים. או ששכחת זאת, אך אני מקווה שלא חזרת בך.

במשך כל השרשורים שלך איתי ושאינם איתי, אתה מרבה להשתמש ב"ציטטות" ו"הלכות" שחלקם אתה מביא ושחלקם אינך מביא. אך הצד השווה שבהם שלרוב נגועים הם בציטוט סלקטיווי חוסר הבנת הנאמר, או שההקשר הוא מילולי גרידא.  ואולי זה קשור לשיטתך שאתה מעדיף ידע וזיכרון על הבנה, או שאתה מסתמך על חוסר הידע של הקוראים.

אני משתדל להשיבך עניינית ולהסביר לך ולקוראים, שהמקורות שהינך מביא אינם קשורים לעניין הנידון.  אני שמח שלעיתים אתה מנסה להשיב. אך לעיתים קרובות אתה אינך משיב לגופם של דברים. לעיתים רחוקות אף נמצא שאתה מודה בטעותך, אם כי אתה עושה זאת בדרך מפותלת.

באם להשיב עניינית ללא "רעשי רקע" זהו דבר המתיש אותך, אתה לא חייב להשיב. אך חבל כי ככה נשארים בטעות.

אם כי אינני יודע אם בכוונתו הייתה להתנשא.

אתה צודק.

אני מניח שזה ברור מאליו למי שלא מסתכל על זה בצורה צבועה

על כן, הפעם אודה ואומר אשרייך על היושר 

כדי שלא יעלב כל-כך, ככה זה מתרכך עד שהוא מבין את המשמעות

למי שלא הבין את העניין, זאת הייתה פאראפראזה על הזלזול המכוער מצידו, כאן:

אדון אותך לכף זכות,שמרוב מלל אתה לא זוכר מה אתה כותב - צעירים מעל עשרים

הוא ניסה להקטין אותי, ויצא שהקטין את עצמו (דבר שמזכיר את י'היר לפיד).

אני מציין את זה רק כי אנשים פה נוטים לשלוף קולמוסים חדים ואז לשחק אותה נפגעים כשהקולמוס שמולם חד יותר.

ממש הקוזאק הנגזל

בעבר, כשאנשים היו צריכים להתעסק עם מחשבים ברמה הכי נמוכה שלהם, היה ברור להם שהStack הוא בעצם חלק פיזי בחומרה (בד"כ בcache או בram) שמכיל מידע.

והיום לא מתקרבים אליו בכלל, ובעיקר מכירים אותו משם האתר (או במקרה הטוב מהשגיאה הידועה).

ולגבי השאר, אולי כן. ייתכן ורציתי להראות לו שההתנשאות לא שמורה לו בלבד.

כתוב "גדול הנהנה מיגיע כפיו", לא שמי שנהנה שלא מיגיע כפיו הוא רשע או אסור.

בכל מקרה גלשתם פה למחוזות אחרים לגמרי. לא מדובר פה על מחלוקת רבי ישמעאל ורשב"י אם צריך להתפרנס או לא.

בנפרד. חוסו על פותח השרשור נא.

אגב השרשור ההוא לא מדבר בכלל על אם צריך לעשות השתדלות או לא, אלא על האמונה שבתוך ההשתדלות, אז כדאי לעשות את ההפרדה לפני שמתחילים שם, אחרת זה סתם יגלוש.

מוסר הם עוד באים אלי בטענות. 

חובת הלבבות שער הביטחון (כמדומני שזה התרגום הישן):
"וכיון שהתברר חיוב הגלגול על הסיבות על בני אדם, נבאר עתה כי אין כל אדם חייב לחזר על כל סיבה מסיבות הטרף, כי הסיבות רבות."

"ואל יחשוב כי טרפו מועמד על סיבה ידועה, ושאם תימנע הסיבה ההיא ממנו לא יבוא בסיבה אחרת. אבל יבטח על האלוהים בטרפו, וידע כי הסיבות כולן אצל הבורא שוות, יטריפהו במה שירצה מהן ובעת שירצה מאיזה עניין שירצה. כמו שאמר הכתוב (ש"א יד) כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט. 
ואמר (דברים ח) כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. ואמר (זכריה ד) לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".

אורחות צדיקים שער השמחה (בסופו הביטחון):
"הביטחון השני, מעניין הפרנסה: תהיה ביטחון שלו על השם ברוך הוא, שיזמין לו צרכיו ומזונו כדי סיפוקו, ולא ידחק השעה לרדוף אחר כמה עניינים המטרידים אותו מהתעסק בתורה(=תואר למשל שמוציא אותך שנים מלימוד תורה. צקון לחש). וכאשר יבטח באלוהים, ימצא מנוחת לבו ושלוות נפשו, ולא ירדוף יותר מדי; אך יהיה די לו במה שיכול למצוא בשעה מיוחדת, והשעות הנשארות יטרח בהם לקנות חיי עולם הבא. וכן אמרו: תרבה בישיבה ותמעט בעסק, עשה דברי-תורה עקר ועסקך טפל (ספרי ואתחנן ו, ז). ועניין זה הוא הגדול שבניסיון האדם, שלא יטרידו אותו רוב טרדות של עולם זה וישכח אחריתו. לכן יבטח באל שיספיקהו צרכיו וסיפוקו, ויהיה לו שעול פנויות לפנות לבו לאלוהים.".

אמנם זאת לא ראיה, אבל ראיתי לציין לרבי שמעון אבן גבירול בספר תיקון מידות הנפש:
"המדה הזאת משובחת כשינהג בה האדם בבטחונו באלהיו והשענו עליו, כמו שאמר: לִהְיוֹת בַּיהוָה מִבְטַחֶךָ (משלי כב יט) וזה טבע משובח ובעליו ראוי לטובה גדולה ולחסד גדול מאלהים כמו שנאמר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ (תהלים לב י) וראוי לברך מי שהוא במדה הזאת, כמו שנאמר: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ (ירמיה יז ז) והמדה הזאת יותר היא נמצאת בצדיקים יראי אלהים, וכמו שאמר בהם: יִרְאֵי יְהוָה בִּטְחוּ בַיהוָה (תהלים קטו יא). וממעלת המדה הזאת ויתרונה, כי בה ייעד בית יעקב בעת הגאולה, כמו שנאמר: וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה (ירמיה ל י) וכמו שנאמר במי שבוטח בה׳ ומאמין בו: מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה (תהלים קיב ז)."

אעתיק את הנ"ל ואת ציטטתך מהמכתב מאליהו לשרשור השני.

כואב לי שכנראה גרמנו לו לצער גם ככה.

פעם

בזכרוני

אשרי ואשרי חלקי!

אני יכול להעיד על הפסקה הזאת שהתקיימה בי במלואה חח ברגע שאתה סומך על רופאים הכל מתחיל להסתבך

כי גם הרמב"ם, לענ"ד, יסבור שאדם שלם לא צריך רפואות.

רק נראה לי שהרמב"ן כביכול מחמיר מאוד על מי שנדרש לרפואות על רמתו הרוחנית ואילו הרמב"ם מתייחס לזה כמצב נתון.

ככה נראה לי וככה ראיתי על בשרי

אם אני יכול לדבר בשמו. - צעירים מעל עשרים

תבורך

אתה ציטטת את ה"בזעת אפיך" כאילו שזאת מטרה, או מצווה דאורייתא. ואילו זאת קללה, שראוי הייתה שלא תתקיים, ובוודאי שאפשר להתעלות מעליה, לכל הפחות להשתדלות מועטה. וזה דבר פשוט ומוסכם והובאו מספיק ראיות בשרשור השני.

ככוונתו של "אניוהוא" ובתגובה של "ימ"ל", ששניהם הסתכלו על המילה "אידאל" מנקודת מבט אחרת.

אתה עונה לי כאילו זאת הטענה שלי, אני לא חשבתי שכתבת ככה עד שראיתי דברי אחרים, ובכל מקרה התגובה שלי היא שזה בכלל לא הנושא המדובר.

אני לא נגד השתדלות, אין בזה שום היגיון.

גם אם המסקנה הייתה כרשב"י עדיין דברי רבי ישמעאל היו קיימים, קל וחומר כשההכרעה היא כרבי ישמעאל.

לגבי הקשר בין תואר ל"בזיעת אפך", את זה לא ראינו כתוב באף מקום ולא מכיר אף אחד מגדולי ישראל שסובר ככה. אתה מוזמן להראות לי רב גדול שכותב שדווקא תואר הוא "בזיעת אפך" היום.

פה אנחנו כן חולקים.

הפכת קללה/עונש לאידיאולוגיה. - צעירים מעל עשרים

אתה באמת חושב ש"בזיעת אפך" זאת מצווה דאורייתא?!

"זה טמטום וטיפשות בעיני."
"אולי יגרום לך להבין איזה פוץ מתנשא אתה."

כמדומני שכשאדם משתמש בביטויים כאלה, הדבר מעיד על נחיתות אינטלקטואלית, מה שלא תורם להרים את קרן טענותיו בשום דרך.

ולגבי התארים - הרבה אנשים אקדמאים אוהבים להרגיש את עצמם עליוניים על אלו שלא, והם היו כ"כ מוצלחים בזה שהרבה מאוד אנשים היום שורפים שנים ארוכות וכ-200 אלף ש"ח (כולל שעות עבודה אבודות) בשביל שגם להם יהיה הנייר הזה.

זה גורם לשני דברים:

1. עליית התקציבים של ההשכלה הגבוהה על חשבון דברים חשובים אחרים

2. הצפת השוק בבעלי תארים (בעיקר "מדעי הרוח"), וירידת הערך של התארים האלה.

אבל עם האגו נשארנו.

מייחס את הדברים אישית לאותו בחור שרץ פה בפורום הלוך ושוב ורב עם כל מי שמצליח בלי תארים כי קשה לו להודות שהוא עשה טעות.

אני מת על האנשים שמשתמשים בדוגמאות - צעירים מעל עשרים

כתבת כאן במפורש שמי שאין לו תואר הוא נכשל. ושכל מי שהצליח בלי תואר הוא יוצא דופן שאי אפשר להסתמך עליו. זה נגד דעתי ונגד דעת הנ"ל.

את מצטטת אותו בלי לצטט?

אעשה זאת אני:
"של אנשים שהצליחו ב"תנאי כלשהו" תוך כדי התעלמות מזה שהאנשים האלה הם אחוז אפסי מכלל האנשים שהיו ב"תנאי כלשהו" וניסו כאשר הרוב המוחלט נכשל."

הוא לא כתב בשום מקום על ההצלחה הגדולה, ולא על הרבה כסף, ולא על גיל 40.

לא עם הדוגמאות שהבאתי.

ואצטט שוב, כי נראה לי שאת חדשה פה בשרשור ולכן אומרת דברים לא נכונים.

"אני מציע לך להיות ריאליסטי יותר. אמונה בה' זה דבר חשוב ומועיל אבל להאמין שאני סתם ככה אצליח בלי תואר זה בערך כמו להאמין שאני אזכה בלוטו - שניהם אפשריים, טכנית, בשניהם יש לך פחות סיכוי מלההרג כתוצאה מנפילה של מכונה לממכר פחיות".

אני מקווה שברור עם ההדגשה הזאת שהוא התכוון לכך שאי אפשר להצליח בכלל בלי תואר, ללא נס.

על זה נאמר כל מה שכתוב בשרשור השני, וזאת קטנות אמונה שאין כדוגמתה.

בכל אופן, אני עוזב את הטרחנות הזאת. וגם את האדם הבוטה הזה, לכן לא אדון עוד במשמעות דבריו. ואת מוזמנת לקרוא אותם כהווייתם.

יום טוב!

גם אם נניח שהתכוונת לכתוב דבר אחר (ואני בטוח שלא), כתבת כדברי.

אולי אתה צריך ללמוד להתנסח בכתב.

בכל מקרה, זאת עדיין קטנות אמונה - לכל הדעות, והובאה ציטטה מהגמרא בשרשור שנפתח לבקשת חלק מהנ"ל.

למרות שכן התכוונת לכך, אבל לא אטרח להוכיח זאת מדבריך הכתובים נכוחות, כי יש מאן דאמר שהניסוח שלך לא טוב פשוט.

בכל מקרה הדברים לא נכונים.

זה באמת נגד דעתך - צעירים מעל עשרים

להבא, הייתי מציע לקרוא כראוי שרשור לפני שמנסים להתערב בו ולתפוס צד.

וגם כשכתבת שהיא צודקת, כתבת בתוך דבריך שהיא טועה, ושוב שללת כל הצלחה שהיא ללא תואר ושאוי ואבוי למי שלא יעשה תואר.

רק פעם אחת כתבת במפורש את ההפוך מכך, כאן:

אני בשום פנים ואופן ללא שללתי את היכולת להצליח לא תואר - צעירים מעל עשרים

למרות שכאן שינית את כיוונך לגמרי

כנראה שההגדרות שלנו להצלחה שונות - צעירים מעל עשרים

במקום תואר התחלת לדבר על השתדלות, כדי להשתתף בדעתם של אחרים כנראה.

לכן אמרתי כבר למעלה שדבריך לא נכונים מכל צד.

אתה רוצה לחזור לאותו מעגל?

זה לא ישנה את העובדה שאנחנו לא מסכימים.

לא על זה שצריך תואר כדי להצליח בהגדרה שלך להצלחה.

ולא על זה שצריך תואר כדי להתפרנס בכבוד.

ובטח לא על זה שצריך תואר כדי להצליח כהגדרתי (דבר שתלוי רק בעבודת השם).

קפיש?

אין לי כוח כבר לדיון הזה.

אני אומר א' וב' וג', אתה עונה לי כאילו כתבתי אב"ג.

כתבתי:
"לא על זה שצריך תואר כדי להצליח בהגדרה שלך להצלחה.

ולא על זה שצריך תואר כדי להתפרנס בכבוד.

ובטח לא על זה שצריך תואר כדי להצליח כהגדרתי (דבר שתלוי רק בעבודת השם)."

אלה שלוש הגדרות שונות למילה "הצלחה".

כתבת בתגובה:
"האם כל מי שמתפרנס בכבוד הוא עשיר?"

בהינף אצבע ערבבת את שלושת ההגדרות וניסית לענות על כולן כאחת.

לא יודע למה.

לא עלית בדרגה, ירדתי לעם פשוט 

דבריך סותרים מיניה וביה למשך כל השרשור.

אסכם שאנחנו לא נסכים, והדיון הזה מעגלי, וזאת הפעם העשירית לפחות שאנחנו חוזרים לאותה נקודה.

אם אתה רוצה להפוך את זה לדיון תורני, יש על מה לדבר, ונפתח לשם כך שרשור עצמאי.

לא תפסתי לגמרי את דעות הצדדים. כנראה כי עם התנגדותו להודעה הראשונה שלך הסכמתי, אם כי לא בדיוק מאותן סיבות, כמסתבר.

אני לא חושבת שיש הכרח בתואר כדי להתפרנס (או כדי להיעשות מיליונר). במילה "הכרח" אני משתמשת במובן רך - זאת אומרת, אני לא חושבת שיש חוסר אחריות בלא ללמוד לתואר. אני כן חושבת שמי שמעוניין לשפר את מצבו הכלכלי כדאי יותר שיעשה משהו עבור זה (בין אם זה ללמוד, למצוא עבודה טובה יותר כשכיר או לפתוח עסק עצמאי) מאשר ייאזר בסבלנות.

אמנם תואר יכול להיות מועיל מאוד במקצועות מסוימים (ויכול גם להיות מועיל ומהנה ללא קשר לפרנסה, אבל זה לא ממש מעניין הדיון.)

ההבדל הוא שאני רואה לנפש האדם, ואני יודע מה עובר לו בראש כשהוא כותב את דבריו.

לכן הפלגתי רחוק מאוד בעידוד והנחמה שלי, ואת זאת, לענ"ד, זר לא יבין.

ויכולים להבין נפש אנושית כשלנו. הרבה מאוד אנשים חוו תחושות דומות - בכל מיני תחומים ובכל מיני מצבים. מה שהפריע לי היה בעיקר החיסרון בעידוד לעשייה והרמיזה לעידוד ישיבה בחיבוק ידיים.

מכיוון שברור שהמקרים שהבאת הם מקרים קיצוניים, ולאחר מכן נרמז עידוד לבטלה, אף אם לא זו היתה הכוונה. יש גם היגיון מסוים בכריכת השניים יחד, מכיוון שאם מעמידים מטרה רחוקה ובלתי מושגת הדבר פועל כמעין סם הרדמה. בעיניי הגישה של Admin בהודעתו הראשונה מעודדת בהרבה - הדברים פתוחים, מה שצריך זה להבין \ להחליט מה חשוב לך, ואם תפעל תוכל להצליח כפי שטוב ומתאים לך.

גם אם יש לי נסיון רב בתחום

עד כמה בימינו תואר נצרך לפרנסה בכבוד (או עשירות, או "הצלחה" ע"פ פרמטר אחר כלשהוא) אינה דברי תורה. זו שאלה סטטיסטית.

לא ראיתי מישהו בדיון שחולק על כך שנדרשת השתדלות ולא ראיתי מישהו שחולק על כך שנדרש ביטחון. והשאלה האם תואר נכלל בהשתדלות מינימלית לרוב האנשים היא רק שאלה סטטיסטית.

את רוצה להאמין ככה. אבל הבעיה שלו היא עם העובדה שאין תואר - צעירים מעל עשרים

למה אתה כל-כך מפחד להודות שכתבת את הדברים הנ"ל?

בכל מקרה, גם אם נדון אותך לכף זכות ונאמר שלא התכוונת לדברים, אתה באמת צריך לעבור קורס בכתיבה - כי דבריך השתמעו בדיוק כמו שציינתי.

לאותה שיטה, של כף הזכות, כתיבתך לא מצביעה על דבריך.

הנה, כתבת אותם שוב

לא, אני אומר שתואר זה מאמץ מינימלי - צעירים מעל עשרים

מצאתי רק תרגום קלוקל של מישהו אחר שעשה מחקר דומה:

http://beauty-wmn.com/iw/pages/1469014

רוב המליונרים האמריקאים (הסמויים) זה לא אנשי הייטק ועסקים וכו', זה בעיקר אנשים מבוגרים עובדי כפיים שחסכו כל חייהם בעבודה קשה.

חלקם בלי תארים בכלל. פשוט עובדים פשוטים אבל מוכשרים במקצוע שלהם, שהתמחו והתעשרו ממנו לאט לאט.

וזאת קטנות אמונה (והיא תחילתה של כפירה כשהיא תחילתו של מהלך) ועל זאת קללת הנביא ירמיה.

בלי תואר. ורוב מי שעם תואר מתפרנס לא יותר מאשר בכבוד.

ורוב מי שעשיר עושה זאת בלי תואר. ורוב מי שמוצלח בצורה יוצאת דופן עושה זאת בלי תואר. גם אם שני האחרונים נדירים, בעלי תואר בהם נדירים פי כמה.

(כמו שצויין כאן אגב יש מחקר אמריקאי על מליונרים - צעירים מעל עשרים)

אז תואר זה מאמץ מינימלי? תפילה ותשובה לפני ראש השנה זה מאמץ מינימלי.

שום דבר אחר לא קובע את הפרנסה בראש השנה.

לא יודע מה אתה עושה בראש השנה, אולי חוזר בעל-פה שוב ושוב על הדיפלומה שלך, בעת פתיחת ההיכל.

ראיתי את זה במו עיני על צדיק אחד מפורסם מאוד ז"ל שלא אציין את שמו. הכסף רדף אחריו, פיזית, תרתי משמע.

לא יודע מה הקשר בין אלגברה לינארית לפרשת השבוע בטח באמצע בית הכנסת.

אמליץ לך ללמוד שמירת המחשבה, אם אתה לא מצליח להפריד בין קודש לחול.

אתה רוצה לעיין בתורה בדרך מדעית? עשה זאת חוץ לזמן התפילה.

ואני יכול להעיד אישית על כמה אנשים פשוטים מאוד שאני מכיר שהכסף רודף אחריהם כל עוד הם בורחים ממנו לתורה.

ולכן צריך לשאוף גבוה, כדי שכל עם ישראל יהיו מלאי דעה את ה'.

וכל אחד יכול להגיע למדרגה הזאת, שאמנם ברב המקרים גדולי עולם הצטיינו בה, אבל היא רחוקה מלהיות שמורה להם.

כמו שאמרו חז"ל, "אפילו רשע ובוטח בה', חסד יסובבנו".

אם אדם אומר את זה באמת, זה יקרה. אם הוא שקרן, זה לא יקרה.

ככה שזאת לא מדרגה בשמים.

למרות שבעבר גם את זה עשיתי בהצלחה, גם קיימתי "אשרי יושבי ביתך" וגם "אשרי הנהנה מיגיע כפיו".

אלא על ביטחון בלי רדיפה אחרי הפרנסה (תארים כלשונך וככתבך).

וכבר כתבתי במפורש שגם ביטול ההשתדלות לגמרי עשיתי והצלחתי.

לא יודע למה קשה לך להחזיק ראש עם הטענות שלך עצמן.

הרבה שליבות (לישנא דרבנן).

הטיפוס בסולם הביטחון בה' תלוי אך ורק בעבודת ה', מסתמא.

ורק הוא משפיע על כמה השתדלות אתה צריך לעשות, ותו לא מידי.

יש פער די קטן בין מחזיקי תואר. ורובם לא עובדים במקצוע שלהם (40%!).

מה גם שהעובדה שיש לאדם תואר לא משנה את מידת ההשתדלות.

אין לנו נתונים על הירא"ש שלו, וגם אין לנו נתונים על הפרנסה שלו לו יצוייר שהתואר שלו היה נעלם.

פה פרסום של הOECD.

מקור - צעירים מעל עשרים

עדיין חל על זה התנאי של מה היה אם לא היה תואר, כי בישראל אחוזי המחזיקים בתואר אקדמאי מטורפים לעומת שאר העולם (גם אם התואר הוא בקשירת שרוכי נעליים)

רואים כאן פער הרבה יותר גדול, כמו שאתה טוען.

https://adva.org/wp-content/uploads/2014/12/EqualPay_mail1.pdf

אבל הבעיה בממוצע הוא שהוא כולל גם אנשים עם משרות של 100 אלף שקל לשעה, יחד עם אנשים עם משרות זוטרות.

לכן לענ"ד המחקר של הOECD יותר מדוייק כי הוא מחלק בין מקצועות טכנולוגיים למקצועות שאינם (כלומר כאלה שיש בהם סטיה ענקית במשכורות).

אבל עדיין יש הרבה מה להכנס לבין השורות בסטטיסטיקה.

עריכה: לא יודע אם הסברות שלי בכלל מחזיקות מים, אני מסיר את ידיי מהדיון הסטטיסטי, אין לי יד ורגל בו כרגע.

מבחינה אמונית אני כן חושב שאפשר להבין את הסטיה.

רמות שכר הוא מכניס - גם אצל בעלי תארים אקדמיים יכולים להיות אנשים עם משרות זוטרות, וגם אצל בעלי השכלה תיכונית בלבד יכולים להיות עשירים מופלגים (זה חלק ממה שאתם טענתם שם למעלה בשרשור, לא ככה? לפחות זה הובלע בדבריכם) - ככה שזה לא נתון שמטה סטטיסטית לשום כיוון שהוא - ואני אומר לך את זה בלי שום השכלה סטטיסטית מסודרת מלבד אהבה למספרים ולסטטיסטיקות.

בכל זאת, אני עדיין מתאמץ לחפש גם מקור שיראה את הפערים בשכר החציוני כי גם הם מעניינים. אבל לאור הנתונים החד משמעיים שכבר ראיתי כעת מ4 מקורות שונים, בריא שגם בשכר החציוני ההפרש יהיה משמעותי ממש, ולא אחוזים בודדים ו"מסכנים".

ואתה גם לא מחלק בין סוגי מקצועות (למשל הייטק שבהם כמעט אין פער כמו שעלה מהכתבה הנ"ל), בין עצמאיים לשכירים ועוד הרבה חילוקים.

התואר פה הוא נתון הרבה יותר מדי רחב לחלק על-ידו את הממוצע משכורת.

הדבר הכי בולט בעיני בחוסר ההיגיון בסקר הנ"ל הוא העובדה שלפי הלמ"ס 40% מהעובדים לא עוסקים בתואר שהם למדו. והרבה מהכלל (100%) למדו תארים שאין בהם תגמול בכלל על התואר עצמו.

כאן צריכה להשאל השאלה, איך זה שנניח פקידה עם תואר מקבלת יותר מפקידה בלי תואר?

לי נראה שאף בעל עסק לא יתעדף אנשים בעבודות זוטרות לפי תארים, אלא אם מדובר על המגזר הציבורי (כולל חינוך), שם יש עניין לעודד השכלה.

בכל מקרה, כמו שציינתי למטה, זה עדיין לא מראה שום קשר בין ביטחון בה' לבין משכורות.

נפל האסימון עכשיו למה הנתון הזה לגבי השכר הממוצע מטעה אתכם - צעירים מעל עשרים

אתה רואה שרק באוניברסיטאות מובחרות ביותר (שלהכנס אליהן עולה כמו בית, וגם זה רק אם אתה גם ככה מהטופ), יש במובהק IQ גבוה.

בשאר אין שום קשר, רק בתארים מתקדמים יש קצת מעל הממוצע, פרט לדוקטורטים שהם כמעט מחוננים בממוצע.

אגב לא יודע כמה שנים אתה בשוק העבודה, אבל בהמון מקצועות יש דרכים הרבה יותר פשוטות למדוד יכולות מאשר תואר. למשל בתחום ההייטק. שם הכוכבים הם בד"כ האוטו דידקטים.

שיכולה להיות גם 1$ כשהחברה שלו שווה עשרות מליארדים (לדוגמא גוגל).

החישוב של המשכורת שלו לגבי השכר בוודאי מוריד את הממוצע.

אבל האדם הזה בוודאי מתפרנס בהרבה יותר ממני וממך יחד פי 2, גם ב"שווי" שלו, וגם בדיבדנדים וכו'.

מאידך גיסא, כל אלה שמקבלים שכר נמוך והם בעלי מנת משכל נמוכה, מוגבלים מסיבות כאלה או אחרות מורידים את הממוצע.

לא יודע למה קשה להבין את חוסר ההיגיון בבדיקה הזאת.

ואני עוד יותר לא יודע למה קשה לך להבין שאין לשום סקר שכר משמעות לעבודת ה'.

את שאר הכסף הוא מושך כדיווידנד, אם בכלל מושך. עדיף להשקיע במסגרת העסק.

דיבדנד כנראה.

סקר שכר אינו סקר הכנסות, הוא לא עובד טלפונית, והוא לא של הבנקים.

סקר שכר סופר תלושי משכורת.

לא מכירת חברה, ובטח לא דיבדנדים מתקבלים בתלוש. אתה חזק בביזנס 

אתה מקבל את הכסף, מדווח למס הכנסה, ומשלם מס.

גם נניח במכירת חברה, אתה חותם על חוזה, מקבל את הכסף (ישירות), ומדווח למס הכנסה, ומשלם מס.

כל הכנסה פרט לתלוש משכורת מדווחת למס הכנסה באופן עצמאי.

אפילו בתלושי משכורת, כשיש יותר ממקור אחד, חובת הדיווח ותיאום המס עליך בעצמך.

אגב, דיבדנד זה לבעל אחוזים בחברה, לא לעובד.

עובדים מקבלים מענקים (או אם הבעלים נדיב - אופציות מה שהופך בסופו של דבר לדיבדנד בעיקרון).

לא מכיר את העולם של רואי החשבון.

בתכל'ס ההבדל בין מענק לדיבדנד זה בעיקר השם (ואולי קצת מאיפה לוקחים את הכסף).

גם שכר דירה ודיווידנד שאני מקבל מהבורסה לא נחשב שם. זה מעוות את כל המספרים.

הוא חושב שסקר שכר מבוצע ע"י מס הכנסה, בהנחה שאף אחד לא מעלים מס.

הוא לא קולט שדברים כמו מכירת חברות, זכיות בלוטו, ירושות - שחייבים במס הכנסה - לא נכללים בסקר שכר.

או שהוא חושב שהלמ"ס מקבל גישה לחשבונות הבנקים הפרטיים של כל אזרחי ישראל, שזה אבסורד יותר גדול 

לראיה דבריו, "כסף שמגיע לחשבון הפרטי של אדם נספר".  (כאילו מת מצחוק).

 @ותן טל אתה מצחיק אש!

לכן, יחד עם שאר הסיבות שציינתי לעיל, תמיד הסקרים האלה יצביעו על גידול בשכרם של האקדמאיים. בעיקר כי הם בוקים שלא יודעים להכניס כסף משום מקום אחר.

ולכן, היכולות הפרנסתיות שלהם נמוכות.

ולכן, זה בוודאי לא מעיד על כמה ביטחון בה' מגדיל את הפרנסה.

אנשים שיש להם "ידי זהב" (שרברבים, נגרים, חשמלאים,...) לא רק יכולים להכניס יותר בשחור (כלומר בלי לשלם מיסים ובלי סטטיסטיקה), הם גם יכולים למשל להשכיר דירה ולתחזק אותה לבד במקום לשלם לבעל מקצוע שיתקן.

או לתקן את הדירה של עצמם ולא להחזיק שרברב/חשמלאי. זה שווה לא מעט כסף מעוד תוספת בשכר.

אין שום קשר בין סקר שכר לבין ביטחון בה' ואי אפשר ללמוד מסקר שכר שום דבר.

אבל אני לא מצפה מאקדמאיים שיבינו את זה.

אחר המחילה, היכולות השכליות של מי שנרעה אחרי העדר מוטלות בספק גדול בעיניי....

אני מבטיח לך שהפרנסה שלי בסדר גמור 

עד שאני אסתדר, הייתי ממליץ לך לדאוג לעצמך 

אני לא יורד לביבים לפני שמישהו מנסה לגרור אותי לשם, אז טול קורה מבין עיניך.

בכל אופן, לפחות אתה משתדל להודות בתבוסתך האינטלקטואלית, למרות שקשה לך 

זה לא לוקח לי יותר מדקה מכמה סיבות: א' אני כותב מהר וב' אני לא צריך כל-כך הרבה זמן לחשוב...

כתבת שאני טענתי שללמוד תואר מעיד על חוסר בביטחון בה', ובכן הבנת הנקרא, גם שלך, לוקה בחסר.

ואקשר אותך לכאן, כדי שתבין דבר מה (שכבר כתבתי כמה וכמה פעמים):

אדון אותך לכף זכות שהStack שלך לא מספיק גדול כדי להכיל את - צעירים מעל עשרים

מקווה שהתגובות האחרות הבהירו לך כבר כמה אתה clueless בנושא.

אז לא אטרח לחזור על דבריהם.

ולפיהם אדם בעל 3 שנות השכלה יותר מאשר של תיכון - מרוויח כ30 אחוז יותר מבעל השכלה של תיכון בלבד. בעל השכלה גבוהה עוד יותר (4 שנים ומעלה - כלומר, סיים תואר ראשון בטוח והמשיך ככל הנראה גם לתואר שני או להרחבות וכו') - מרביחב כמעט כפליים מבוגר תיכון.

כל אלו נתונים שכרגע הוצאתי מהלמ"ס ונכונים לישראל.

הוא מראה שגם לפי האואיסידי (Aלא עובדים רק בישראל אבל כאמור אני הבאתי נתונים ממקור של ישראל) - עובדים בעלי השכלה אקדמאית מרוויחים משמעותית יותר מבעלי השכלה תיכונית בלבד. כן, גם כשמכניסים לחישוב את כל אותם עשירים שהיו בעלי השכלה תיכונית בלבד והיום בעלי הון ומזניקים את הממוצע של חסרי התואר כלפי מעלה.

דווקא מנתונים שראיתי במקור אחר של האואיסידי (אין לי כוח לכתוב אנגלית) הממוצע של הפערים בישראל קרוב לממוצע של יתר המדינות בארגון - מה שאומר שאין בהכרח קשר בין כמות התארים לכך שרמת השכר עדיין גבוהה משמעותית.

זאת מציאות ולנסות להתכחש אליה ולהתחמק ממנה סתם מגחיך את עצמך - בעלי תארים אקדמיים, בפשטות, סטטיסטית, מרוויחים משמעותית מעל אלו שלמדו רק 12 שנות לימוד ואינם בעלי תואר אקדמי כלשהו - וגם יותר מבעלי הכשרה מקצועית בלבד. לא 2-3 אחוזים יותר אלא אחוזים משמעותיים מאוד (אם אתה לא מבין כמה 10 או 20 או יותר אחוזים, זה משמעותי בשכר - כנראה מעולם לא נאלצת להחזיק משק בית או אפילו את עצמך לבד. זה פערים של מאות ואלפי שקלים וזה יכול לעשות את ההבדל להרבה אנשים בין דוחק כלכלי גדול לחיים בסבירות כלשהיא. כמובן שיש עוד משתנים כמו איזור מגורים, מספר ילדים וכו' - אבל אנחנו מדברים בגדול, ברמת המאקרו).

אין לנו פה נתונים על מידת הביטחון בה' של כל אחד בין עם תואר ובין בלי.

אני יכול להעיד שמהמליונרים וכו' שאני מכיר אישית, לכולם יש ביטחון בה' (או לכל הפחות בכח עליון) יוצא מן הכלל. כולם כולל כולם.

הוא בסיס לפרנסה או לא.

האמת היא שרק עבודת ה' וגם גזירות מלידה קובעות את הפרנסה.

לגבי השאר אין לנו מחלוקת.

מה שאתה עושה עם הפרנסה, ואיך שאתה עושה אותה - זאת עבודת ה'.

לגבי הסטטיסטיקות, אין בהן שום היגיון כמו שדנו למטה

אומנות מדין חינוך, זה לא שייך בכלל לפרנסה.

אם זה היה נכון, אז האדם היה מחוייב ללמוד אומנות כמו שהאב היה מחוייב ללמד אותו.

בדומה למצוות מילה פדיון ותורה.

כולם נלמדים במסכת קידושין בפרק ראשון, והלימוד אומנות (וי"א שחיה) לא מוטלים על הבן, בניגוד להנ"ל.

ככה שללמוד מקצוע זאת לא מצווה בפני עצמה.

וקל וחומר שתואר, שהוא בכלל לא מקצוע (ורוב האוניב' לא מכינות את הבוגרים לשוק, וזה מתבטא בנתוני תעסוקה שהובאו פה פעם מהלמ"ס), לא שייך בכלל לכך.

העניין הוא שאם הוא לא לומד מלאכה החינוך שהקנו לו ע"י תורה ומוסר, לא יתפוס כי הוא יצטרך פרנסה.

אין שום מצווה על לימוד המלאכה מצד עצמה. אתה מוזמן לעיין בסוגיה ולחזור ונדון בה.

ואם לא ברור לך ההבדל בין הלימוד מלאכה לשאר, ע"פ הדברים שכתבתי לעיל, אני בספק גדול לגבי יכולות הגמרא שלך... כל שאר הפרטים בברייתא (זכרתי שזאת משנה האמת) הזאת הבן מחוייב בהם בעצמם. בשום מקום לא כתוב שיש חובה ללמוד מקצוע. אדם יכול להשכיר את עצמו גם להיות מנקה זבל, והוא יוצא ידי חובת בטלה. וקל להבין.

אתם חשובים שיש באמת בסיס להשוות בין *כל* בעלי התארים לכל אלה שאינם בעלי תארים.

יש בכך כמה בעיות ברורות.

אקח כדוגמא את מנת המשכל הממוצעת.

כידוע מנת המשכל הממוצעת של האקדמאי בתואר ראשון היא, ובכן ממוצעת (או מעט מעל).

של התואר השני מעט מעל הממוצע.

של התארים המתקדמים יותר, בין פחות ממחונן למחונן.

כלומר שלושה קבוצות שונות לחלוטין מבחינת יכולות אינטלקטואליות.

אם תשווה את הקבוצות המקבילות אינטלקטואלית באנשים שאינם בעלי תואר, אז בכלל יהיה מקום להשוואת יכולות ההשתכרות.

כשמערבבים את כל אלה שאינם בעלי תארים מכניסים לקבוצה גם כאלה שיש להם, על פי ההגדרה של מבחני הIQ, פיגור שכלי בין קל לבינוני (אני מניח שהקשים נתמכי סעד ולא נכללים בסקר).

דוגמאות למבחני IQ לפי תארים וכו' (חלק מהם מאוד נמוכים)

http://www.randalolson.com/2014/06/25/average-iq-of-students-by-college-major-and-gender-ratio/

http://www.religjournal.com/pdf/ijrr10001.pdf

http://www.assessmentpsychology.com/iq.htm

http://www.iq-brain.com/blog/average-iq-university-students/

אם ישוו את יכולות ההשתכרות של המקבילים מבחינת הIQ, אז אולי הנתונים האלה יהיו רלוונטיים למשהו.

למרות שגם אז זה לא ילמד כלום על הביטחון בה', שאותו אי אפשר באמת למדוד בשום דרך.

הוא פשוט לא נכון.

בישראל למשל הIQ הממוצע הוא באיזור ה110, וזה אייקיו ממוצע לבעלי תואר ראשון בשאר העולם.

והסטיה הזאת, של בסה"כ 10 נקודות יותר, מצוי גם בארץ (כרגע אין לי מקור), דבר שלא מעיד על יכולות אינטלגנטיות גבוהות.

מתחת ל130 (בממוצע במבחנים המוכרים) האדם לא נחשב בעל אינטקלט מיוחד.

בקיצור, הקשר בין השכלה ליכולות שכליות הוא רופף לכל היותר. לא יודע מאיפה הבאת את החיבור הזה.

בכל מקרה, כל מה שכתבת לא עונה על השאלה מה יקרה כשישוו אנשים עם יכולות אינטלקטואליות זהות.

אני בטוח שכשתשווה עובד סוציאלי עם תואר שני לעובד הייטק ללא תואר, תבין למה אני מתכוון.

לכן כל המחקרים שקישרנו אליהם אינם ראויים לשימוש בעיני.

כבר ציינתי את זה כשהבאתי אותם, למרות שהם לא תמכו במה שאמרתי.

השוואה בין שני אנשים עם מנת משכל זהה, הרבה יותר הגיונית מאשר השוואה בין קהל בלי תואר לקהל עם, כשבאלה שאין יש אנשים שגובלים בפיגור שכלי.

אני לא יודע למה זה לא ברור.

לגבי עובדי הייטק, לפחות מחציתם ללא תארים. ככה זה התחום. אני מכיר את התחום מקרוב.

אתה מוזמן גם לשאול את @Admin

היה לי דיון עם איזה אחד "אנונימי" לגבי זה. המסקנה היא שהתחום, ברובו, כולל בחברות גדולות (פרט לאינטל) מחפשים תואר או נסיון של 5 שנים בתחום שהמשרה בה. 

מרוויחים יותר מרוב האנשים שאוהבים תפוחים.

אתה מכיל פה כמויות אדירות של אנשים שאין ביניהם שום יחס.

למשל עובד סוציאלי עם תואר שני שמרוויח בלחץ את הממוצע במשק (אם לא פחות).

הוא בוודאי מרוויח פחות מבסטיונר בשוק.

בעשירונים הנמוכים בד"כ נמצאים נכים, פגועי נפש, ואנשים עם מנת משכל מאוד נמוכה.

כרגע אני חייב לזוז, הייתי מצרף נתונים למשפט האחרון בשמחה. אני בטוח שאתה יכול לראות את זה בעצמך.

ואת מה שאתה מנסה להגיד, שצריך ללמוד תואר בגלל פערי השכר, אי אפשר להוכיח מהסיבות שמניתי לעיל.

ובטח שאי אפשר להביא ראיה לפה לשרשור, כי זה בוודאי לא מלמד כלום על כמה השתדלות אדם צריך לעשות, לכל הפחות כי אין שום מצווה בתורה להרוויח הרבה כסף. ולכל היותר מהסיבות שנמנו לעיל.

ממש גאוני.

ואל תדאג לי, יש לי מקצוע בלי ללמוד תואר. יש אנשים עם אמונה ב"ה

כל החלוקה לעשירונים זה פיקציה.

אם אני חייל סדיר עם משפחה אוהבת ובסיס לחיות ולאכול בו או סטודנט עם רכב ושכ"ד מההורים - אני עני.

אם אני פוטרתי בגיל 60 ואני חי מחסכונות ויש לי מליון שקל בבנק - אני לא מקבל משכורת אז אני עני.

תאורטית אפשר להיות בעשירון תחתון עם דירה ובלעדיה - שני מצבים שונים בתכלית מבחינה כלכלית.

זה לא רק אנשים פגועים, זה גם אנשים שפוטרו ולא מחפשים עבודה כי יש להם מספיק, או כל מיני מצבים זמניים.

ואני לא מדבר על זה שעלויות המחיה בת"א שונות בתכלית מבית אל או דימונה. באותו סכום שבת"א יהיה "עוני" אפשר לחיות בדימונה ברמת חיים לא משהו, אבל לחיות לא רע בכלל.

הסטטיסטיקה שחושב שכל מה שמכמתים במספרים הוא תורה מסיני 

אם הבנתי נכון.

כשיש 3-4 משרות חלקיות, פיטורין מאחת מהן זה לא כמו פיטורין ממשרה מלאה - המכה שחוטפים קטנה יותר וכך גם הבטלה.

יש פחות עבודה, נכון - אבל יש.

אני בתור עצמאי מתמרן בקושי בין העבודה השכירה שלי לבין עוד 5-6-7 עבודות (תלוי בתקופה).

אבל כשהייתי צריך לעזוב משהו שהיה לי רע שם, פשוט עזבתי.

לעזאזל. יהיה לי כסף מפרוייקט אחר.

מכיר הרבה אנשים שנשארו במקום עבודה רע כי הם צריכים לשלם משכנתא.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי