תזכרי-זה לא משנה כמה חזק אתה מכה,זה משנה כמה חזק מכים אותך ואתה ממשיך להתקדם הלאה,כמה מכות אתה חוטף ובכל זאת להתקדם הלאה.ככה מנצח היה מתנהג.

כואב.

אבל בע"ה כשתכירי את ה'אחד' שלך,

את לא תשאלי את עצמך למה ההוא נפרד ממך..

באמת כואב 

אני ממש יכולה להבין ולהזדהות

אבל, יש משפט שכתבת, שלא הסכמתי איתו עד הסוף, וברשותך אני אצטט,

"...אך כנראה שההפרייה לא הייתה הדדית" 

אני חושבת שאם הרגשת כל כך טוב זה בזכות שניכם. 

משהו במפגש בניכם יצר משהו טוב.

עד כדי כך טוב שהצלחת להרגיש אותו. 

רק מה, לך יש את היכולת והבגרות לראות ולומר היה לי טוב. הרגשתי טוב. 

והוא כנראה עדיין לא במקום הזה. 

כנראה שהוא במקום שמתכחש לטוב ולעוצמה של המפגש המשותף שהיה לכם.

עד כדי כך הוא מתכחש שהוא מעדיף שוב לצאת לחיפושים, מתישים ומעייפים.

הלוואי שתתעודדי מהר ובע"ה האחד שלך יבוא מהר ובקרוב

אבל שנייה לפני שאת עוברת הלאה, תשבי ותחשבי מה היה בו בבחור הזה שהמפגש איתו הצליח לגעת בך.

לאילו תכונות ומאפיינים שהיו לו הרגשת שאת מתחברת.

הלב שלנו יודע לזהות כשטוב לו והוא מתמגנט לתכונות ומאפיינים שעושים לו טוב.

לפעמים זו יכולה להיות מתנה

לסיום, אני יודעת שזה יכול להיות כואב ומערער 

אבל ואוו אני ממש מעריצה אותך על האומץ לצעוק את הכאב הזה

אני מאמינה שיש אחד שם למעלה ששומע  

אבל אבל מדבריה נשמע שגם לבחור היה טוב  

בכל זאת, לרצות להיפגש יום אחרי יום, זה מראה שהיה לו טוב בוודאות!!  

גם אני לא חושבת שהוא רע חלילה

יכול להיות שבנוסף לרגש

היו לו שיקולים שיכליים נוספים.   

שמתי לב שלפעמים בנים (וגם בנות) יכולים להרגיש טוב

אבל בשכל דברים לא מסתדרים להם והם מעדיפים לחתוך 

אישית אני חושבת שלא תמיד זו גישה נכונה או מקדמת 

אבל כל אחד יעשה מה שטוב לו. 

נראה לי שעל עצם הדיון אין לי מה להגיב. 

פשוט כי אני לא אוהבת לחזור על עצמי.

אבל הייתי מציעה לך לחשוב על הניסוח שהתבטאת בו,

לא רואה מקום לתת הוראות, על איך נכון להגיב.

חוויתי בדיוק את אותו המקרה רק שאני הייתי זאת שחתכתי..

היה לי טוב וגם אני רציתי להיפגש יום אחרי יום..עד שעצרתי קצת את הרגש ועשיתי

שיקולים של השכל והבנתי שזה לא מתאים וצריך לעצור את זה עכשיו..

ועשיתי את זה קצת בפתאומיות בלי לתת קודם סימנים או לשתף אותו במה שמפריע לי

והבחור דיי "הופתע" ותאמת שזה צובט לי בלב עד עכשיו וזאת לא הדרך הנכונה

לעשות את זה  אחרי קשר מתקדם..

לפותחת השרשור היקרה,אני מצטערת בשבילך אבל הכל לטובה והדבר היחידי

שאני יכולה לעודד אותך זה שהזמן ירפא הכל..וה' יתברך יודע מה הכי טוב בשבילך!

נשמע כואב..

יעבור וישכח ממש , בעז'ה.

עוד תחווי מפגש הרבה יותר משמח וממלא..

אבל אם הקשר היה קשר(לפי מה שהבנתי זה היה קשר)את יכולה לחכות שבוע ולנסות להבין למה לא.או במילים אחרות כן "להילחם" על הקשר,יותר נכון עליו.

שוב בהנחה ואת באמת כמו שאמרת חושבת שמצאת תאחד..לא יודעת אם הוא נתן לך הסברים(אם זה קשר כמו שהסברת לדעתי צריך להיות הסבר)

שוב כמובן אם זה מתאים לך..

פשוט בשביל שבעתיד לא יבוא לך ההרגשה של - למה באמת נפרדנו,שתהיי שלמה עם הפרידה,שתביני ממנו שזה לא.

לא מתאים לכל אחת..אבל כמובן מה שיעשה לך טוב בלב

ורציתי לכתוב את זה. 

אבל באמת חשבתי שאולי זה לא מתאים לכל אחת. 

וקרה לי בדיוק אותו מקרה כמו שכתבת @יהל (אולי זה אותו בחור?? )

ואחרי תקופה שהוא עדיין היה בראש שלי לצערי, דברתי איתו והוא באמת הסביר קצת יותר...

היום הכל ברור ב"ה.

אבל אז, הרגשתי שהעולם הזה נועד לתיקון בלבד. 

אין לי מילים, זאת הרגשה קשה מאוד מאוד. בהצלחה בהצלחה. תבכי הרבה זה משחרר. 

וגם זה אחרי כמה זמן, צריך לתת דברים להתבשל אצלו ואצלה... (ורק אם עדיין רלוונטי לנסות לשאול אותו מה קרה)

אבל מסכימה לגמרי.

לנסות להחזיר קשר שייך לגברים. אין לי כח לפרט, זה נשמע שטחי קצת ואולי קצת שובניסטי..אבל סכמת את זה יפה... 

לילה טוב

אפשר להחליף את הביטוי "להילחם על הקשר" ב-"להתעקש על הקשר",

ואז זה כן מתאים גם לבנות (גם לדעתך)!

לעניין זה, לפעמים אנשים טועים או שעושים מהלכים בלי לחשוב יותר מדי,

ואני ממש לא חושב שאמורה להיות כאן חלוקה מגדרית לאיזו תגובה לעשות במקרה שנעשתה טעות.

ולעניין אחר, כל הלימוד שלך מהתבטאות טרמינולוגית נראית לי טעות מיסודה!

לדוגמא יש ביטוי: "האמא נלחמת על הילדים שלה כמו לביאה על גוריה"

אז לדעתך האמא לא צריכה להילחם על הילדים שלה, כי זה תפקיד הגבר להילחם??

זה שאין תפקידה של האישה להילחם במובן המילולי הפשוט,

לא הופך את זה שהיא לא אמורה לעשות כל דבר שאפשר להמיר אותו מילולית בביטוי "מלחמה" במובן המטאפורי שלו.

בניגוד למה שחלק כתבו כאן לא הייתי מציעה להתקשר וגם לא לשאול למה הוא חתך.

אם חתך כנראה שעשה את החישובים שלו ולא בהכרח יעזור לדעת למה..

הדבר היחיד שיש לי להגיד זה שאת צריכה לקחת את זה למקום טוב!!

אמנם לא עבד ביניכם אבל תאמיני שכשתכירי את האחד שירצה אותך בדיוק כמו שאת תרצי אותו ההרגשה הזאת שהייתה לך בפגישות תהיה פי כמה ממה שהרגשת!

גם אם עכשיו היה טוב את לא יכולה לדעת מה היה קורה עוד כמה חודשים..אם הוא חתך תאמיני באמונה שלמה (עם כמה שזה קשה אבל ברגעים האלו האמונה רק מתחזקת) שהוא לא בשבילך ושמחכה לך משהו הרבה הרבה יותר טוב! גם אם עכשיו זה נראה אחרת תחכי קצת זמן ותראי שזה ישתנה..המון הצלחה בע"ה!

זה סתם כאבי לב להשאר עם הבלתי נודע... 

אני נמצא בקשר דומה שכנראה לא יצליח.. אבל בצד השני. ה' ישמור אני מקוה שהיא לא תרגיש ככה.. החשש מהצורה שהיא תקבל את זה גורם לי לדחות את הענין ואני יודע שזה לא טוב.

גם מהכרות שלי זה באמת הרבה פעמים דפוס שחוזר על עצמו

גם לי היה לפני כמה זמן משהו דומה

והבחור היה כל כך שמח שכבר בפגישה הוא הציע "בואי ניפגש מחר..." 

אבל מישהו חכם אמר לי פעם, שכדאי להשאיר טעם טוב ולהשאיר מקום לשכל. 

לכן ככלל אני משתדלת לא לעשות פגישות יום אחרי יום. 

פשוט כי צריך זמן לעכל. 

באמת כשאני קורא שוב, יש משהו במה שאת וניצן_מ אומרות..

יותר נכון, בן אחד... היה לי אותו דבר, היה ממש אנטנסיבי בקשר ונראה שהכל לכיוון טוב..

ואז בבום חותך כמעט בלי הכנה מראש, אפילו שזה היה לטובתי עדיין זה היה יכול להיות בצורה עדינה יותר.

צריך סבלנות לקשר!! 

כשצד אחד מרגיש שטוב לו ולצד השני לא,

אז הפרידה היא כואבת.

ולפעמים קורה שלצד שלא טוב לו לא נעים להראות את זה שלא טוב לו,

ובנוסף גם לפעמים לצד שטוב לו הוא מנתח כל דבר שהשני עושה או אומר בצורה מוטעית.

יצא לי להיות בשני הצדדים וזה לא נעים לכאן ולכאן..

כדאי תמיד לדון לכף זכות!

אני מסכימה עם מה שכתבת ובד"כ זה מה שאני עושה (כף זכות וזה)... אבל!

במקרה הזה ספציפי אני יודעת שהיה לו טוב ומאוד.. הוא אמר את זה.. ופיתחנו כבר רגש והכל...

ודווקא אני זאת שהייתי עם החששות, אבל הוא הפתיע עם הלא. והאמת, היום אני מודה לו.  

סיימתי היום קשר, וזה נגמר כ"כ יפה.

הבחורה חשבה שאני הולך להציע לה נישואין. ולאט לאט נתתי לה להבין שאני לא נמצא איפה שהיא חשבה. עד שהיא הבינה אותי מאוד, ונפרדנו בהרגשה מאוד טובה.

תודה לך. 

לפני שקראתי את מה שכתבת לא חשבתי שצריך 'לנתק' לאט לאט. אם זה לא זה - זה לא זה... בזכותך למדתי. 

אבל את לא צריכה 'לסלוד'. זה לא נובע מרוע, רק אי ידיעה. הבחורים מנסים בפגישה לגרום לבחורה  באמת להרגיש כמה שיותר טוב. ואח"כ אם זה לא מתאים, פחות ממשיכים הלאה. אך אכן צריך רגישות. 

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.