מפורקת.יהל
חשבתי שמצאתי אותך.
הייתי בטוחה שזה אתה.
מעולם לא הרגשתי כ"כ אני במפגש.
מעולם לא חוויתי מפגש באופן הזה.
רצית להיפגש יום אחרי יום. נפגשנו.
הרגשתי מאוד נעים.
שמחתי בכנות שהייתה בשיח. ללא מסכות.
דילגנו על השלבים שמנסים להרשים. ופשוט הרגשתי שנוצר מפגש חי. מעורר מחשבה.
ופתאום התקשרת. והנחתת עליי פצצה.
אמרת שלא.
ובאמת שהופתעתי. ובעיקר התערערתי.
מעולם לא חוויתי מפגש כה עוצמתי ומפרה. אך כנראה שההפרייה לא הייתה הדדית.
נוח בשלום על משכבך קשר מופלא שכנראה היה צריך להיפסק.
ואני אשאר עם הבדידות הנוראה וסימני השאלה.
ואאחל לך הרבה הצלחה.
וואי... שברת יטבתה
אני מקווה שתצליחי לקום מזה
זאת בהחלט סטירה כואבת, שורפת שלא מקבלים הכנה אליה מראש.

ליבי איתך ❤❤
אאוץ'.עוזיהו2

תזכרי-זה לא משנה כמה חזק אתה מכה,זה משנה כמה חזק מכים אותך ואתה ממשיך להתקדם הלאה,כמה מכות אתה חוטף ובכל זאת להתקדם הלאה.ככה מנצח היה מתנהג.

כואב.

רוקי בלבואה!עוזיהו2


איזה מבאס זה..פינגו0

אבל בע"ה כשתכירי את ה'אחד' שלך,

את לא תשאלי את עצמך למה ההוא נפרד ממך..

אויי ניצנים

באמת כואב 

 

אני ממש יכולה להבין ולהזדהות

 

אבל, יש משפט שכתבת, שלא הסכמתי איתו עד הסוף, וברשותך אני אצטט,

"...אך כנראה שההפרייה לא הייתה הדדית" 

 

אני חושבת שאם הרגשת כל כך טוב זה בזכות שניכם. 

משהו במפגש בניכם יצר משהו טוב.

עד כדי כך טוב שהצלחת להרגיש אותו. 

רק מה, לך יש את היכולת והבגרות לראות ולומר היה לי טוב. הרגשתי טוב. 

והוא כנראה עדיין לא במקום הזה. 

כנראה שהוא במקום שמתכחש לטוב ולעוצמה של המפגש המשותף שהיה לכם.

עד כדי כך הוא מתכחש שהוא מעדיף שוב לצאת לחיפושים, מתישים ומעייפים.

 

הלוואי שתתעודדי מהר ובע"ה האחד שלך יבוא מהר ובקרוב

 

אבל שנייה לפני שאת עוברת הלאה, תשבי ותחשבי מה היה בו בבחור הזה שהמפגש איתו הצליח לגעת בך.

לאילו תכונות ומאפיינים שהיו לו הרגשת שאת מתחברת.

הלב שלנו יודע לזהות כשטוב לו והוא מתמגנט לתכונות ומאפיינים שעושים לו טוב.

לפעמים זו יכולה להיות מתנה

 

לסיום, אני יודעת שזה יכול להיות כואב ומערער 

אבל ואוו אני ממש מעריצה אותך על האומץ לצעוק את הכאב הזה

אני מאמינה שיש אחד שם למעלה ששומע  

   

 

נראה לי שלא צריך להגיד שהבחור מתכחש לעצמו וכולצלול לעומק
כדי לעודד אותה. הגיוני שהיא הרגישה שזה זה, והבחור הגיע למסקנה שלא. באמת שאין צורך שאחד הצדדים יהיה רע. שני הצדדים יכולים להיות טובים.
יכול להיותניצנים

אבל אבל מדבריה נשמע שגם לבחור היה טוב  

בכל זאת, לרצות להיפגש יום אחרי יום, זה מראה שהיה לו טוב בוודאות!!  

 

גם אני לא חושבת שהוא רע חלילה

יכול להיות שבנוסף לרגש

היו לו שיקולים שיכליים נוספים.   

 

שמתי לב שלפעמים בנים (וגם בנות) יכולים להרגיש טוב

אבל בשכל דברים לא מסתדרים להם והם מעדיפים לחתוך 

אישית אני חושבת שלא תמיד זו גישה נכונה או מקדמת 

אבל כל אחד יעשה מה שטוב לו. 

 

אבל זה בכלל לא משנה אם הוא טעה או לאלצלול לעומק
או אם הוא מתכחש לעצמו. היא צריכה להתעסק בעצמה, ולנסות להשלים עם המצב. ואת מוזמנת פה בשרשור לעזור לה ולעודד, לא להסביר לה למה הוא טעה, כי גם אם הוא לא טעה אז היא צריכה להמשיך הלאה, ולא לשכנע את עצמה שהוא מתכחש לעצמו בתור נחמה.

אגב, היא לא נתנה מספיק פרטים כדי שיהיה אפשר להגיד את כל מה שאמרת. וגם היא בעצמה לא הגיעה למסקנה שהוא טעה, אז הגיוני שבאמת הבחור ידע מה הוא עושה, וחסך לשניהם עוגמת נפש יותר גדולה.
אוקייניצנים

 

נראה לי שעל עצם הדיון אין לי מה להגיב. 

פשוט כי אני לא אוהבת לחזור על עצמי.

 

אבל הייתי מציעה לך לחשוב על הניסוח שהתבטאת בו,

לא רואה מקום לתת הוראות, על איך נכון להגיב.

     

 

 

 

סליחה. באמת שלא הייתה כוונהלצלול לעומק
על חצי מההודעות שאני שולח אני מחליט שיצא לי חריף מדי ואני מציין את זה, ואז אומרים לי שזה בסדר ואין צורך. על החצי השני אני מקבל הערות...(סתם הגזמתי, בדרך כלל הכל בסדר)
אז סליחה שלא כתבתי את זה לפני: באמת שהייתי משנה את הניסוח, אבל אני לא יודע לעשות את זה בלי לגרוע מהדברים, עמך הסליחה. לא היתה שום כוונה לתת לך הוראות, אלא זאת הדרך שבה הצלחתי להסביר את העניין (ועדיין נראה לי שאני העליתי נקודה נכונה, ונשמע מתגובתך שבגלל הסגנון שההודעה שלי נכתבה לא הצלחת להקשיב לה, באסה..)
צודקת~בתמלך~

חוויתי בדיוק את אותו המקרה רק שאני הייתי זאת שחתכתי..

היה לי טוב וגם אני רציתי להיפגש יום אחרי יום..עד שעצרתי קצת את הרגש ועשיתי

שיקולים של השכל והבנתי שזה לא מתאים וצריך לעצור את זה עכשיו..

ועשיתי את זה קצת בפתאומיות בלי לתת קודם סימנים או לשתף אותו במה שמפריע לי

והבחור דיי "הופתע" ותאמת שזה צובט לי בלב עד עכשיו וזאת לא הדרך הנכונה

לעשות את זה  אחרי קשר מתקדם..

לפותחת השרשור היקרה,אני מצטערת בשבילך אבל הכל לטובה והדבר היחידי

שאני יכולה לעודד אותך זה שהזמן ירפא הכל..וה' יתברך יודע מה הכי טוב בשבילך!אוהב

 

 

 

 

 

אוי..פרח כתום

נשמע כואב..

 

יעבור וישכח ממש , בעז'ה.

 

עוד תחווי מפגש הרבה יותר משמח וממלא..

לא כולם יסכימו איתי כנראהזוהרת בטורקיז

אבל אם הקשר היה קשר(לפי מה שהבנתי זה היה קשר)את יכולה לחכות שבוע ולנסות להבין למה לא.או במילים אחרות כן "להילחם" על הקשר,יותר נכון עליו.

שוב בהנחה ואת באמת כמו שאמרת חושבת שמצאת תאחד..לא יודעת אם הוא נתן לך הסברים(אם זה קשר כמו שהסברת לדעתי צריך להיות הסבר)

שוב כמובן אם זה מתאים לך..

פשוט בשביל שבעתיד לא יבוא לך ההרגשה של - למה באמת נפרדנו,שתהיי שלמה עם הפרידה,שתביני ממנו שזה לא.

לא מתאים לכל אחת..אבל כמובן מה שיעשה לך טוב בלב

אני דווקא מסכימהניצנים

ורציתי לכתוב את זה. 

אבל באמת חשבתי שאולי זה לא מתאים לכל אחת. 

מסכימהלב אוהב

וקרה לי בדיוק אותו מקרה כמו שכתבת @יהל (אולי זה אותו בחור?? מבולבל)

ואחרי תקופה שהוא עדיין היה בראש שלי לצערי, דברתי איתו והוא באמת הסביר קצת יותר...

היום הכל ברור ב"ה.

אבל אז, הרגשתי שהעולם הזה נועד לתיקון בלבד. 

אין לי מילים, זאת הרגשה קשה מאוד מאוד. בהצלחה בהצלחה. תבכי הרבה זה משחרר. 

אני מסכימה ולא מסכימהאהבה בתענוגים
אני חושבת שאם הוא סיים את הקשר מגעיל, יש עניין לחזור ולסיים את זה יפה. לבקש להבין...

אבל להלחם על הקשר, אני לא רואה שום סיבה.
בתור אישה.

נכון, יש כאלה שיגידו שאני מחנכת לפסיביות,
אבל אני עומדת מאחורי זה.
אישה לא צריכה להילחם על קשר.

מלחמה שייכת לגברים, וגם הסוג חיזור הזה שייך להם.








לפעמים צריך לדעת להניח את ההשתדלות בצד.

אין שום טעם להילחם על גבר שלא רוצה אותך. נקודה.
חוץ מלהשפיל את עצמך לא יצא מזה שום דבר (נכון שיש מקרים יוצאי דופן... נכון. תמיד יש. להערכתי במקרים כאלה זה יוצא דופן במיוחד. מה גם שאני חושבת שזה לא לכתחילה בכלל).







יאללה עגבניות,
אבל אני זזה לישון... לילה טוב.
(אני כבר אחרי מקלחת אז תחכו למחר בערב לפני המקלחת הבאה)
טוב, בגלל שהזמנת אותי ולא הצלחתי לעמוד בפיתויסביון
אז הגעתי להתארח בשרשור הזה והבאתי איתי מלא עגבניות

🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅🍅

הפעם את חייבת להודות שהשקעתי
אלף עגבניותאהבה בתענוגים
לא יצליחו לכבות אותי

וברצינות, כשזורקים עגבניות צריך לצעוק משהו מרשים...
שידעו שיש לך סיבה מוצדקת

יאללה לילוש
אין לי כוח לצעוק משהו מרשיםסביון
וכולם ממילא כבר יודעים את דעתי כמו שיודעים את דעתך

אז רק זרקתי עגבניות כי לא הצלחתי להתאפק

לילה טוב...
נכון להלחם על הקשר לא, להבין על מה החיתוך החד- כן..לב אוהב

וגם זה אחרי כמה זמן, צריך לתת דברים להתבשל אצלו ואצלה... (ורק אם עדיין רלוונטי לנסות לשאול אותו מה קרה)

אבל מסכימה לגמרי.

לנסות להחזיר קשר שייך לגברים. אין לי כח לפרט, זה נשמע שטחי קצת ואולי קצת שובניסטי..אבל סכמת את זה יפה... 

לילה טוב

ידעתי שאת בראש שלי אהבה בתענוגים
כל הכבוד

💜 לילה טוב דברי עימי
מסכימה איתך.רחפת..


כנ"ל אהבה בתענוגים
מה שאמרתי ללב אוהב...

יש לי מסקנה מסויימת... אשתף בזמני הלא גזול...
דעתך ידועה פה, אבל אני רוצה להצתרף לחולקים עלייך, וגם להעלותלצלול לעומק
עוד נקודה שאולי לא הועלתה בנושא (ואולי כן?):
יכול להיות שבאידיאל את צודקת לגבי איך שדברים צריכים לעבוד בין גברים לנשים בעניין הזה.
אבל, העולם שלנו כרגע לא שלם, והקב"ה מתגלה לעיתים בהסתרה, ולפעמים גם בהסתרה שבתוך הסתרה (לפעמים גם הוא מתגלה ישר, אחרי שזכינו לחזור לארץ הקדושה). אני חושב שכל העולם הזה של הדייטים הוא דוגמא למקום שבו אין התגלות ישירה, אלא הדברים באים בצורה מסובכת, לעיתים קשה ולא ברורה.
אם היינו יותר שלמים, היינו נפגשים וישר קולטים אם זה הוא. היינו מסכלים על האדם שעומד מולנו בלי להיות מושפעים מכל מיני דברים חיצוניים, אלא באמת על האדם עצמו. לא היו עולים פה שרשורים כגון: "הרגש אומר שכן, אבל השכל פשוט לא מסכים" או: "ממש כיף לנו ביחד אבל אני אשכנזיה והוא תימני" וכו.
אבל, אנחנו רחוקים מלהיות שלמים, וזה בסדר לחתוך על זה שהוא תימני ואני לא מצליחה להתגבר על זה, או על זה שיש לה חצ'קון באף ואני פשוט לא מצליח להסתכל עליה.
וכשמגיעים לסוגייה הזאת, את תמיד מעמידה פתאום את הדרישה הגבוהה שלך בעניין הזה, בלי להתחשב בעובדה שהדברים לא חייבים לעמוד בכל האידיאלים הגבוהים כדי שהם יעבדו. הגיוני מאוד שבמקרה הנ"ל ובעוד מיקרים דומים, הפנייה של האשה תוביל לאהבה הנכספת ולזוג בני אדם מאושרים. אז נכון, אולי זה לא היה צריך לעבוד ככה, אבל גם כל הדייטים המסובכים האלה לא היו צריכים לעבוד ככה. אלא שהקב"ה החליט שככה הוא יתגלה בעולם הפעם, בהסתרה שכזאת. אם היה מדובר בדבר שאסור הלכתית, אז כנראה שהקב"ה לא מוביל אותנו דרך שם. אבל פה מדובר באמירה שלפעמים צריך לדלג עליה כדי להגיע לטוב שנמצא בקצה המנהרה.
אני מסתמך על מיקרים רבים שקרו, שהאשה יזמה וזה הוביל לחתונה. אם האשה חושבת שזה יכול להצליח, כדאי מאוד שתעשה מה שהיא יכולה, בגבולות ההלכה, כדי לקיים את הקשר הזה. חבל על ההזדמנות. גם בשבילה וגם בשביל הבחור, שאולי יזכה להיות בן זוגה.
כדי לשלול אפשרות כזאת, את צריכה להוכיח שקשר שהאישה יזמה יהיה קשר לא בריא (לפחות ברוב המקרים), אחרת את סתם סוגרת אפשרויות, על סמך הלכה שאת פסקת בנושא.
יצא לי חריףלצלול לעומק
הייתי מרכך את הדברים, אבל אני לא יודע איך לעשות את זה בלי לגרוע מהדברים. תדמייני שאני אומר את זה בטון רגוע עם חיוך
לא חריף בכלל אהבה בתענוגים
כתבת את דעתך בדרך ארץ, וקראתי.

ובכז לא קיבלתי...

אגב, אני חושבת שיותר התייחסת עכשיו לעניין של היוזמה. פה דיברתי על משהו קצת אחר (וכן יש עניין להבדיל)...

בכמ יש לי גם מה לומר על מה שכתבת על ההלכה והאידאל. אבל זה יצטרך לחכות...
יש! יש בחורה בצד שלנו!לצלול לעומק
עד עכשיו נוצר הרושם שהבנים פה בצד אחד והבנות בצד השני, כבר התחלתי לחשוב שאולי אני פשוט לא מבין..
זה עניין של טרמינולוגיהפינגו0

אפשר להחליף את הביטוי "להילחם על הקשר" ב-"להתעקש על הקשר",

ואז זה כן מתאים גם לבנות (גם לדעתך)!

 

לעניין זה, לפעמים אנשים טועים או שעושים מהלכים בלי לחשוב יותר מדי,

ואני ממש לא חושב שאמורה להיות כאן חלוקה מגדרית לאיזו תגובה לעשות במקרה שנעשתה טעות.

 

ולעניין אחר, כל הלימוד שלך מהתבטאות טרמינולוגית נראית לי טעות מיסודה!

לדוגמא יש ביטוי: "האמא נלחמת על הילדים שלה כמו לביאה על גוריה"

אז לדעתך האמא לא צריכה להילחם על הילדים שלה, כי זה תפקיד הגבר להילחם??

 

זה שאין תפקידה של האישה להילחם במובן המילולי הפשוט,

לא הופך את זה שהיא לא אמורה לעשות כל דבר שאפשר להמיר אותו מילולית בביטוי "מלחמה" במובן המטאפורי שלו.

״נקבה תסובב גבר״ מכירה?נקדש את שמך..
״עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ד׳ חדשה בארץ נקבה תסובב גבר״ (ירמיהו לא כא)

רש״י על אתר:
"תתחמקין" - תסתרי ממני שאת בושה לשוב אלי מפני דרכך הנה חדשה נבראת בארץ *שהנקבה תחזור אחר הזכר לבקשו שישאנה* לשון ואסובבה בעיר אבקשה וגו' ומשם רבי יהודה הדרשן שמעתי נקבה תסובב להיות גבר אני נתתיך כבת הנוטלת עישור נכסים שבעה עכו"ם משבעים סוף שתטלי הכל כבן זכר שהוא יורש הכל.״

אותה נבואה עתידית, כשאר הנבואות-הלעתיד-לבוא, נראה שיש לה ביטוי כבר בימינו אנו.

דבריי אינם בעניין אם צריך להלחם פה על הקשר או לא (ונראה לי שמתגובותיי הקודמות דעתי דיי ברורה), אלא בעניין ״חינוך הבנות לפסיביות״

יש הבדלים בין נפש האיש והאשה, מסכימה.
אבל גם לבת מותר ליזום לפעמים (כמובן בצניעות וכו׳).
להיות נואשת ממש לא.
אבל הגבול בין לבין רחב.

וחכמת נשים בנתה ביתה..

אפשר גם ליזום מתחת לפני השטח.. ואפשר גם (ובדווקא) מעל.
כמו אותה מציאות עתידית שאנו שואפים לה.
שהמציאות תתעלה, שהעולם יתוקן וכו.
(מקווה שהובנתי כי זה ממש על רגל אחת..)
מתייג לבקשת הכותבתסביון
ואוו ממש עצוב..):יש שמים מעלי
מחזקת אותך מכאן,אני ממש מקווה שתצליחי להתאושש
שולחת חיבוקים!
כתיבה יפה.. הצלחת להעביר את הכאב בצורה חזקהביתי יבנה בה
תגובות מחזקות.יהל
ממש מודה לכולכם.
בע"ה אתאושש.
קשה..צלם

אויי..כשמש וכירח .

בניגוד למה שחלק כתבו כאן לא הייתי מציעה להתקשר וגם לא לשאול למה הוא חתך.

אם חתך כנראה שעשה את החישובים שלו ולא בהכרח יעזור לדעת למה..

 

הדבר היחיד שיש לי להגיד זה שאת צריכה לקחת את זה למקום טוב!!

אמנם לא עבד ביניכם אבל תאמיני שכשתכירי את האחד שירצה אותך בדיוק כמו שאת תרצי אותו ההרגשה הזאת שהייתה לך בפגישות תהיה פי כמה ממה שהרגשת!

גם אם עכשיו היה טוב את לא יכולה לדעת מה היה קורה עוד כמה חודשים..אם הוא חתך תאמיני באמונה שלמה (עם כמה שזה קשה אבל ברגעים האלו האמונה רק מתחזקת) שהוא לא בשבילך ושמחכה לך משהו הרבה הרבה יותר טוב! גם אם עכשיו זה נראה אחרת תחכי קצת זמן ותראי שזה ישתנה..המון הצלחה בע"ה!

העצבתהרוזן!
הלוואי שהוא כבר מחכה לך מעבר לפינה ויהיה מפגש נשמות עוצמתי ומפרה אפילו יותר!
ושרק תתקדמי מכאן. בע"ה.
זמן זמן ועוד זמן ועוד זמן...דבש חריף
זה שובר..
אם היתי במקומך.. ולפי איך שתיארת את סוג הקשר (ואולי רק בגלל איך שתיארת..) היתי מנסה לברר איתו למה באלגנטיות... (מין שיחה אחרונה לפני שחוזרים להיות אנונימיים) לא כדי לחזור.. (לעולם לא היתי מנסה לחזור למישהו שאמר לי שזה לא הסתדר) אלא כדי להבין איפה הנקודה שבה היה את ה"קצר" החשמלי... ולקחת מזה תובנות להבא..
מסכימה מאוד...!לב אוהב

זה סתם כאבי לב להשאר עם הבלתי נודע... 

 

איי... ה' ינחם אותךאש לבנה

אני נמצא בקשר דומה שכנראה לא יצליח.. אבל בצד השני. ה' ישמור אני מקוה שהיא לא תרגיש ככה.. החשש מהצורה שהיא תקבל את זה גורם לי לדחות את הענין ואני יודע שזה לא טוב.

יהלוש. רציתי לכתוב לך באישי, אבל אולי זה יעורר עוד כמה פה-נקדש את שמך..
״רצית להיפגש יום אחרי יום. נפגשנו.״

שניה אחרי שקראתי את זה, כבר צפיתי כמה חדה תהיה הפרידה.


איני בקיאה ב״פרטי הקשר״, איני יודעת במי מדובר, ולכן אני ממש נזהרת מלצאת בהכרזות שווא, ומקווה שאיני חוטאת בכתיבת הדברים הבאים.
בכל אופן, מהתרשמותי הנוכחית כנראה שזו פשוט נפש כזאת.

נפש שצריכה את המפגש ״יום אחרי יום״, נפש שתסחוף אותך עמוק לתוך קשר פנימי ואינטנסיבי, ואז בפתאומיות- נעלמת. ככה סתם. בלי הכנה.
נפש שקשה לה עם מהלכים ארוכים, וצריכה את ה״כאן ועכשיו״.
אני רואה את זה כחוסר יציבות נפשית.
ברמת ה- פשוט לומר תודה להשם שזה נעצר כאן, עם כל הכאב העצום שנותר בלב, כי ככל שהיה מתקדם יותר, ככה היה כואב עוד הרבה יותר.

מפגש עם נפש כזאת לא יציבה, מותיר אותך גם מעורערת. זה לא הוגן שיהיה כך.
יהלוש. את צריכה נפש אחרת. את ראויה למישהו אחר טוב בהרבה.
הנפש שלך צריכה מישהו שיהיה עדין איתה. מישהו שיתחשב בה. מישהו שיקח אחריות על החיים שלו, ושל אלו שהוא נפגש איתם ולא יתנהג בצורה כזאת.
אין לי איך להביע עד כמה אני סולדת מכאלה שסוחפים מישהי לתוך קשר ונעלמים בשניה.
למה?פינגו0
זה טבעי שזוג שאוהב ירצה לפחות להיפגש כל יום..
זה טבעי ״זוג אוהב״ כשיש בסיס לקשר.נקדש את שמך..
פה אני מבינה שהבקשה למפגש יום אחרי יום היתה מיד בתחילת הקשר.
שוב, ייתכן מאוד שבאמת הכל בסדר אצלו (הלוואי), ופה היה לו מפגש מאוד משמעותי מיד בהתחלה (ואני יכולה להבין למה עם יהלוש).
אבל משום מה לא נראה לי שהיא הראשונה שחוותה כזה קשר מצידו.

מכירה חברות שנפגשו עם משהו מעין זה, וזה היה דפוס התנהגותי שחזר על עצמו גם בקשרים אחרים של אותה אישיות.
בדר״כ היה מלווה בפחד מזה שהבחורה תסיים את הקשר.

אם זה משהו שחוזר על עצמו, זה לא טבעי ולא בריא.

ונניח- גם אם הכל תקין, זה פשוט חוסר אחריות.
צריך לפחות לפחות- להכין את הבחורה.
פשוט אסור לעשות את זה ככה.
זה ככ מכאיב. וככ מטלטל את הנפש.
מסכימה עם מה שכתבתניצנים

גם מהכרות שלי זה באמת הרבה פעמים דפוס שחוזר על עצמו

 

גם לי היה לפני כמה זמן משהו דומה

והבחור היה כל כך שמח שכבר בפגישה הוא הציע "בואי ניפגש מחר..." 

 

אבל מישהו חכם אמר לי פעם, שכדאי להשאיר טעם טוב ולהשאיר מקום לשכל. 

לכן ככלל אני משתדלת לא לעשות פגישות יום אחרי יום. 

פשוט כי צריך זמן לעכל. 

 

 

הבחור שהציע להפגש למחרת, הוא סיים את הקשר או את?תפוח יונתן


הוא סייםניצנים


אם זה על תחילת הקשר, אני מסכים איתך.פינגו0

באמת כשאני קורא שוב, יש משהו במה שאת וניצן_מ אומרות..

אוי... הבנים האלה...לב אוהב

יותר נכון, בן אחד... היה לי אותו דבר, היה ממש אנטנסיבי בקשר ונראה שהכל לכיוון טוב..

ואז בבום חותך כמעט בלי הכנה מראש, אפילו שזה היה לטובתי עדיין זה היה יכול להיות בצורה עדינה יותר.

צריך סבלנות לקשר!! 

תמיד כשהקשר מתפתח בצורה לא הדדית,פינגו0

כשצד אחד מרגיש שטוב לו ולצד השני לא,

אז הפרידה היא כואבת.

 

ולפעמים קורה שלצד שלא טוב לו לא נעים להראות את זה שלא טוב לו,

ובנוסף גם לפעמים לצד שטוב לו הוא מנתח כל דבר שהשני עושה או אומר בצורה מוטעית.

 

יצא לי להיות בשני הצדדים וזה לא נעים לכאן ולכאן..

 

כדאי תמיד לדון לכף זכות!

לא לאלב אוהב

אני מסכימה עם מה שכתבת ובד"כ זה מה שאני עושה (כף זכות וזה)... אבל!

במקרה הזה ספציפי אני יודעת שהיה לו טוב ומאוד.. הוא אמר את זה.. ופיתחנו כבר רגש והכל...

ודווקא אני זאת שהייתי עם החששות, אבל הוא הפתיע עם הלא. והאמת, היום אני מודה לו.  

כ"כ עזרת לי במה שכתבת! תודה רבה!אש לבנה

סיימתי היום קשר, וזה נגמר כ"כ יפה.

הבחורה חשבה שאני הולך להציע לה נישואין. ולאט לאט נתתי לה להבין שאני לא נמצא איפה שהיא חשבה. עד שהיא הבינה אותי מאוד, ונפרדנו בהרגשה מאוד טובה.

 

תודה לך. 

לפני שקראתי את מה שכתבת לא חשבתי שצריך 'לנתק' לאט לאט. אם זה לא זה - זה לא זה... בזכותך למדתי. 

אבל את לא צריכה 'לסלוד'. זה לא נובע מרוע, רק אי ידיעה. הבחורים מנסים בפגישה לגרום לבחורה  באמת להרגיש כמה שיותר טוב. ואח"כ אם זה לא מתאים, פחות ממשיכים הלאה. אך אכן צריך רגישות. 

אוי תיארת אותי ממש.. פצצת השבועshilat
יהיה בסדר..ה-מיוחד
משתתפת בצערך. הלוואי שבקרוב יבוא קשר יותר מפרה אבל הדדי.אל הנשמהאחרונה
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

לא לנזוף אבל גם לא לתת למישהו הרגשהנחלת

שמה שהוא חושב/מרגיש זה לא ראוי.

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16אחרונה

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומעאחרונה

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
תודה לכולם פה!!!נו, ההוא מהזה

לילה טוב לכולם!

ב"ה רק רוצה לעדכן שלפני כשבועיים החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, ביום שלישי הצעתי לה והיום הייתה המסיבת אירוסין שלנו.

תודה לכל מי שעזר לי פה בעבר עם שאלות! הורדתם לי ממש את הלחץ והחרדות לפני הדייטים הראשונים!

אשריכם ישראל! בקרוב אצל כולם!

איזה יופי אין לי מושג מי אתה אבל מזל טוב!!!!!!!הפי

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

מזל טוב! שימחת כל כךזיויק
מזל טוב!Lavender

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

באמת היה קצר ב"ה, חודשיים עם הראשונה וזה הספיקנו, ההוא מהזה
יא מזל טוב! משמח! הרבה הצלחה !נפש חיה.
בשעה טובה! הרבה מזל טוב!יעל מהדרום
הרבה מזל טוב, אם אני מבין נכון מדובר בראשונה שלך?מתוך סקרנות

שיחקת אותה.

יפה.

אכן מדובר בראשונה ב"הנו, ההוא מהזה
8 פעמים "מזמור לתודה" ערב בוקר וצהריים.......נחלת
וואו! איזה כיף! מזל טוב!!!יהודי שואף לטוב
שתזכו לשמוח זה בזו וזו בזה ולהוסיף המון אור.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).


כל כך משמח! היו מאושרים יחד. המון המון נחת!נחלת
מזל טוב!זית שמן ודבשאחרונה
"החיים שלי יפים. יש לי עבודה. מה רע להיות לבד?"נחלת

 

 

זו הכותרת של טיפ באתר "השדכן". יש שם טיפים טובים.

מזכיר לי את התגובה של הבחורה שלא הרגישה צורך

להתחתן. אולי לא קשור, אבל ממליצה על טיפים;

שם וגם באתר של אלי גרון.

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfb

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

נכון אבל צריך לדעתהפי
להיות צופה מהצד ולא להיות המגננה עצמה 
מודע להגנות, חידוד חשובadvfbאחרונה

בשורות טובות אמן!

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

תודה על השיתוף! כאב זה לא כיף advfb

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

נראה לי שלהתקרקע זה הדבר שאני הכי מזדהה איתוadvfb

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אתם לא מדברים על אותו דברנוגע, לא נוגע
הוא מדבר על גדרי צניעות הלכתיים ואתה על מחוייבות זוגית, שבוודאי שהיא חלק מהמוסר הטבעי גם לגויים. "ודבק באשתו"- ולא באשת חבירו.

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.


(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלת
תלוי אם אכפת לבחור...ועלהו לא יבול
הקיצוניות בין התגובות כאן מעניינתנוגע, לא נוגע

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..


מה הקשר? לא.נעמי28
🙂👍זמירות
לאנפשי תערוגאחרונה

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי


אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה


ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

אולי יעניין אותך