1. יש גם חילוק בין סוגי נפילות. לא דומה מי שרואה סרטים שיש בהם עלילה וגם מראות לא צנועים למי שרואה ממש פורנוגרפיה שזה נטו ראיה של פריצות. (וכאן אני רוצה להוסיף- פורנוגרפיה מזיקה לנישואין מצד עצמה מעבר לנזק הרוחני. מאחר והיא נותנת תפיסה מוטעת ביחס להרבה דברים. לכן לפעמים עדיף קודם לטפל ולעבור לרע במיעוטו- לראות חוסר צניעות שהוא לא פורנוגרפי ואז לעבור לטפל בבעיה של הנפילות עצמן ולמנוע גם אותן)

לא דומה מי שנופל פעם בכמה שנים למי שנופל כל יום.

לא דומה מי שנופל ומסתיר למי שנופל ומדבר על זה ומשתף את אשתו.

2. לכל אדם יש את החושים שהכי מניעים אותו והכי משפיעים עליו. מי שחוש הראיה יותר חזק אצלו- אז יותר מושך אותו המקום הזה. מי שחושים אחרים- פחות.  לכל אחד יש גם רמת יצר שונה. יש כאלו שיצר החיים הזה חזק יותר אצלם, אז גם אם השכל שלהם יודע שזה אסור- זה חזק יותר. 

3. נפילה במראות כאלו לא דומה בכלל לקשר עם אשה. לא מהוה לו תחליף ולא עומדת בכלל באותה סקאלה. 
אני אוהבת להמשיל נשים שקשה להן עם זה משל- נניח ואת הולכת עם בעלך בעיר, ורואה שמלה מהממת בחלון ראוה, שמלת חלומותייך שעולה כמו משכורת.. את עומדת ובוהה בה בהערצה, ובעלך נפגע- למה בי את לא בוהה ככה בכזו הערצה? למה את בכלל מסתכלת על השמלה הזו? למה את לא מסתכלת עלי? בגלל השמלה הזו לא שמעת את מה שאמרתי! את אוהבת את השמלה ולא אותי! ככה נעלב ונעלב והולך לו לחפש גלידה כדי להתבאס לבד בחושך..

הרי ברור לכולן שהשלמה לא מחליפה את הבעל. לא באותה סקאלה בכלל. למרות שיכול להיות שבגללה היא כן לא תהיה קשובה אליו לכמה זמן.

אבל בעל אכפתי ואמפטי- פשוט יגיד- וואו, נראה שאת באמת אוהבת אותה, יצלם ויזמין לה מאיביי במחיר שפוי 
או לפחות יבין שעכשיו היא מתלהבת מהשמלה, עוד שניה זה יעבור לה, ובטח שזה לא תחרות.

קשר של בני זוג מורכב מהמון רבדים. אף אדם שפוי לא יתחיל בכלל להשוות בין שלל הדברים שהוא מקבל מקשר כזה- בפן הנפשי, הרגשי, החברי, השכלי וגם הגופני (על שלל רבדיו הוא) לבין משהו שטחי כ"כ כמו סרט. 
אז למה נופלים בכ"ז?

לפעמים זה בגלל שהוא נפל בעבר לפני החתונה- וזה עדיין מושך אותו ממקום של הרגל או של משהו אחר.

לפעמים זה תחושה של "מים גנובים ימתקו"

לפעמים זה ממקום של רצון לחוויה שונה.

לפעמים זה פשוט קפץ וסקרן והוא לא הצליח להתגבר לסגור

וכן- לפעמים זה גם ממקום של חוסר בקשר הזוגי. האם זה אומר שאשה אשמה? לא. ממש לא. גם מי שיש לו חוסר בקשר הזוגי האחריות שלו לפתור את זה בפנים ולא לחפש בחוץ.

מה שכן- לאשה יש כוח לעזור או להרוס. חוכמת נשים בנתה ביתה. גם אם היא לא שמה, וזה לא אחריותה בכלל. יש לה את הכוח לתמוך ולעזור ולעודד ולתת לו יד שיצליח גם הלאה. 

בעיני לכעס בכלל אין מקום בזוגיות. בשום מצב. לא כעס ולא קרב כוחות ולא מריבות של גן "הוא התחיל והוא עשה לי"

כמו המשל הידוע- שאם יד ימין חתכה בטעות את יד שמאול אז יד שמאל לא תחזיר לה חתך בחזרה..
יש פה שני אנשים עם מטרה משותפת וחיים משותפים. לריב לשחק בברוגז לא מה שיקדם אותם. אלא רק ייצור עוד הרים לעבור ביחד..

גם אנשים שנמצאים בקשר זוגי הכי בריא תומך ונהדר שבעולם יכולים ליפול. 

גם מי שמאוהב באשתו ומקבל ממנה את כל מה שהוא צריך ונותן לה המון- יכול ליפול.

כי זה לא קשור בהכרח לקשר. 

מבחינת הבעל- הכי חשוב זה לשתף. אין אסור מוציא עצמו מבית האסורים. ורק הוא עצמו מכיר ויודע את מי הוא יכול לשתף, את האשה (אם הוא מאמין שתדע להכיל ולקבל) או רב\חבר חכם שיכולים לעזור. במצבים שזה באמת קיצוני כדאי גם בעל מקצוע (כשזה לא פעם ב... חד פעמי, אלא בתבנית קבועה)

מבחינת האשה- נכון, זה פוגע ומרגיש נורא. אבל לנסות לצאת מהמקום הזה, לא חייב לתת אהבה בלי גבול או רק חיובי- אפשר לשתף ברגשות השלילים, באכזבה- אבל ממקום של קבלה והבנה. ולהתיחס למעשה ולא לאדם (לא "אתה מאכזב אותי" אלא " המעשה הזה מאכזב אותי") להזהר מאמירות קיצוניות "אתה מעגיל\ אתה תמיד עושה לי דוקא\ אתה בוגד.
מותר ואפשר להביע את הקושי. אבל לא ממקום של האשמה\משחק כוחות\דחיה. 
ומומלץ להביע גם אהבה, קבלה והכלה (של האדם בכללותו. לא חייבים לקבל את המעשה.) במילים לפני\אחרי. 

ואם יש קושי בקרבה גופנית- מותר לקחת יום יומיים של קצת ריחוק. אבל להסביר אותם בנחת, כן להביע אהבה בצורות אחרות (כמו כשאסורים) ולעבור עבודה פנימית כדי שזה לא ימשך יותר מזה. 

כמובן שכל הנכתב מיועד גם על נשים שנופלות והבעלים שלהן. 

ונכון גם על מעשים אחרים שלא נכונים ולא יעשו בתוך זוגיות או בכלל.

אני מדברת על מצב שבו הדברים חוזרים, לא על משהו חד פעמי.

במצב כזה מומלץ לשתף ולבקש עזרה. לפעמים אפילו הקשב יכולה לעזור, עוד מישהו שאתה יודע שתצטרך להגיד לו ולהתבייש מולו "יהיה מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם"

לדוג'- יש לי כלל עם עצמי שכשאני צועקת על הילדים אני מספרת אח"כ לבעלי. הוא לא כועס עלי ולא מבקר- כי הוא מבין שאני בנ"א ולפעמים מול סיטואציות מעצבנות אני יכלה גם לצעוק.

אבל לפעמים שניה לפני שאני מאבדת את העשתונות- אני מתביישת ששוב אני אצטרך להגיד לו שצעקתי, ומצליחה להתגבר. 

עצם זה שאני יודעת שיש מישהו שיודע מה קורה, ואני מתביישת שידע, נותן לי עוד כוח להתגבר. 

וככה אני מצליחה יותר להתאפק ולענות בלי צעקות.

אישה על מסך ואישה אמיתית.

האישה על המסך בד"כ חתיכה הורסת, ונראית יותר טוב מטוב.

והאישה האמתית, לפעמים מעצבנת ,לפעמים בהריון, לפעמים יש לה ריח לא טוב. ועוד כל מיני חסרונות קיימים...

והדמיון יותר נעים מהמציאות. יותר מגרה מהמציאות. בדמיון הנעים אין חובות ,אין בנקים ,אין מחויבות...

דומה קצת להתכתבות אנונימית.

ברחוב אם ייגש אלייך גבר ויתחיל לדבר איתך את תתעלמי. אבל בהתכתבות יש מצב שתסחפי אפילו להתכתבות ארוכה בנושאים רגישים ואינטימיים.

משפט חזק  שאמר שלמה המלך.

יש משהו מסעיר דווקא באיסור....

אצל הרבה אנשים במיוחד עם התקדמות הגיל החיים הופכים להיות אפורים

ויש אנשים שבטבעם מחפשים ריגושים.

בנידה פחות נופלים כי זו אותה אישה שעד לפני כמה ימים היתה מותרת.

זה לא ביג דיל למבקשי הריגושים....

באמת חשוב לעבוד ביצירתיות על כך שהחיים יהיו מעניינים 

ולא לשקוע בביצת האפרוריות

כמעט אך ורק עבור גברים שמסתקרנים לגבי מיניות מסוגים שונים.

ורובם עושים זאת בסתר (גם חילונים)

אולי לצעוק, כן 

וחבל להציג את זה ככה, זה יכול לגרום לנשים להאשים את עצמן או להכריח את עצמן לעשות דברים שלא מתאימים להן מפחד ש"ילך לחפש במקומות זרים"

יש לא מעט גברים שגם אם יהיה חוסר בקשר- הם יחפשו אותו אך ורק בפנים וינסו לתקן מבלי לפזול החוצה.

ויש גברים שלמרות שיש להם הכל הכל בקשר- עדיין יחפשו גם בחוץ.

זה עניין פנימי של הבנ"א.

צורך אישי שלו שלפעמים בכלל לא קשור לקשר זוגי אלא למקום אחר.

לפי המשל שלך האישה הנשואה היא בשביל בעלה לא יותר מפרכיות אורז? לחם מקמח מלא?

תרשי לי לחדש לך שהיא הממתק הכי גדול

היא סופלה שוקולד חם עם גליה וקצפת.

ולא, נפילה באתרים היא ממש לא זה ובודדים הם אלה שמרגישים ככה

בעל לא רואה את אשתו "אולפניסטית דוסית" כי היא הרבה יותר מזה- בין בני זוג אין סטיגמות. הוא רואה אשה חמה, אוהבת, שיש תכונות שהוא אוהב, שיש לה אופי שהוא אוהב, שנתנה לו המון, שגורמת לו להיות מאושר בהרבה דרכים קטנות וגדולות, שהוא בחר לחיות איתה, שהוא רוצה לעשות אותה מאושרת.

שהוא אוהב אותה.

בחוץ הוא רואה נשים, שאין לו שום קשר אילהן, שהוא לא מכיר, לא אוהב, שלא נתנו כלום ולא עושות אותו מאושר.

במקרה הטוב- הוא גם לא ממש מסתכל.

אבל גם אם הוא כן מסתכל- היחס שלו טכני. הרגש שלו לא שם.

עשו פעם מחקר שבדק תגובות של גברים למראה נשים בביקיני- וראו שכל החלק של הקשר האנושי במוח (זה אחראי על יצירת קשרים, אכפתיות, אמפתיה, חשיבה על האחר) בקושי עבד. רק החלק המיני.

לעומת הסתכלות בנשים לבושות- שאז החלק המיני גם עבד, אבל פחות. והחלק האנושי עבד גם הוא.

כשמדברים על "החפצה" מדברים על זה. שזו הסתכלות כמו על חפץ מבלי לראות את האדם שמאחוריו.

אדם לא מסתכל על אשתו כעל חפץ- גם בזמן אינטימי. כי יש לו יותר מדי עבר רגשי נפשי איתה.

כשהוא מסתכל על אותן נשים ברחוב- זו הסתכלות "מחפיצה" (לעיתים יותר לעיתים פחות) 

כשהוא תסכל עלייך- הוא לא רואה חפץ או סטיגמה. הוא רואה את האדם שהכי חשוב לו בעולם, והכי אכפת ממנו בעולם.

מהההה??

זה לא קשור.

הוא לא "ירשה לעצמו להסתכל על נשים אחרות" רק בגלל שיש קצת מריבות.

בנ"א נורמאלי יש לו שכל.

והוא לומד לשלוט ביצר שלו.

מה נראה לך הוא עשה עד שהתחתן?

התמודד.

מה נראה לך הוא עושה אחרי לידות?

מתמודד.

מה נראה לך הוא יעשה בזמן מריבות?

יתמודד.

הפכת את הגברים לאיזה גזע חלש דעת שלא מסוגל לחשוב.

שברגע שיש איזה בת בסביבה כבר הולך להם המוח.

(יש כמה כאלה, אבל הם מעטים. בטח שלא כולם..)

נכון, יש יצר מיני, יצר של חיים.

וכוח החיים זה דבר חזק (גם אצל נשים ד"א. רק שהוא מתבטא בצורות אחרות וגם יותר מודחק הרבה פעמים) 

אבל הוא ניתן לשליטה.

כמו שרוב הגברים מצליחים לשלוט בעצמם כשהאשה נידה. 

כמו שרוב הגברים לא מטרידים מינית. 

כמו שרוב הגברים מסוגלים להתייחס לאשה בצורה אנושית ונעימה ולא רק להחפיץ אותה. בל קשר לאיך היא לבושה.

לא תמיד זה קל, ואכן מי שזה קשה לו- שלא ילך לעבוד במקום כזה.

אבל זה שיש אפשרות כזו זה ודאי.

אבל בשביל זה צריך לעשות גדרות!!! כדי שלא יהיה איזה תיזמון אחד של פעם בחיים

כי מספיק פעם אחת ליפול

וזה יכול להיות תזמון שהוא התעכב לשעת לילה במשרד ונשארת שם משהיא שכבר כמה שנים עובדת שם ולבושה לא צנוע והוא גם במצב נפשי לא משהוא וגם המצב עם האישה באותו תקופה בחוסר הבנות. פלוס עוד קשיים של פרנסה ילדים וכ. ואישה שהמצד השני שגם מושכת לזה

או איזה נסיעה לחו"ל לעסקים. ובמקרה בלי תכנון הצטרפו כמה סיבות. גם לאישה זמינה גם למצב בלי שליטה וכ

זה יכול להיות שרשרת מקרים, פלוס תיזמון מסוים בשביל פעם אחת להיכשל. וגם פעם אחת זה נורא ואיום

לכן!!

לכן צריך גדרות. וכמה שיותר גם אם בטוחים שתמיד שולטים. וכבר קרו מקרים מעולם על אנשים יראי שמים שנפלו. זה לא אומר שאותו אחד היה כדרך חיים מסתכל על נשים. או חושב רק על זה.

וגם אמרה לנו- בל תוסיף.

יש גדרות, יש איסור ייחוד, יש איסור קרבה, יש איסור נגיעה, יש איסור קלות ראש, יש איסור על הסתכלות ועל הרהור.

את נותנת פה מצבים של גם וגם וגם וגם. זה לא דבר שכיח.

מצבי קצה יכולים להיות בכל מצב. 

(גם רב שעובד בישיבה שרואה רק בנים כל היום חוץ מאשתו- יכול למצוא מצבי קצה. יכול לפגוש מישהי במעלית או להטריד בחדר מדרגות..)

אם יש לבנ"א מעבר להלכה היבשה מוסר, והוא קיבל חינוך טוב שנותן לי כלים להתמודדות- אז גדרות ההלכה צריכות להספיק לו.

אם אין לבנ"א חינוך נכון, או שהוא לא קיבל מספיק כלים להתמודד- אז כמה גדרות חיצוניים שלא תתני לו, הוא יפרוץ את כולם וכבר היו דברים מעולם וכו'.

ונכון גם על בנות.

כללי ההלכה באים מעל העניין המוסרי. 

מי שאין לה צניעות פנימית- יכולה להתלבש לפי כללי ההלכה ולשדר חוסר צניעות ולהפך.

מי שאין לו צניעות פנימית- יכול לדבוק בכל החומרות ולהיות לא צנוע.

כלומר כאלה שיש להן שכל, להבדיל מסתם "חתיכות" סתומות.

נו באמת, אלעד ואדמין הגזמתם...מה יש להימשך  לנשים צנועות..

מסכימה עם "אין כמו אמא" צריך גדרות וסייגים.

וקולה הטובה - איך אפשר להתמודד אם כל היום מסתובבות לי מראות לא צנועים מול העיניים? לענ"ד לא חסר התמודדויות אחרות. 

הפכתם את הגבר ל'סופרמן' - הוא יכול להחזיק אינטרנט פרוץ ביד, לעבוד כל יום כמה שעות כשסביבו נשים בלבוש חושפני ולהתמודד מול היצר בלי להגיע להרהורים וליפול באינטרנט..... 

להיות צנועה ועלולה למשוך)

לדבריך, למה שאשה תלך בלבוש צנוע?

על כרחינו שלבוש צנוע (וכן גבר שלבוש בצורה 'דוסית') משדר סגירות יותר וגורם למתח מסויים. 

ומה שאתם אומרים שיש משיכה ברחוב דווקא לאשה צנועה, ההסבר הפשוט שיכול להיות לזה, שבתוך 'ים חילוני' (או חילוני למחצה) תמיד מחפשים את מי שדומה לך בתור 'עוגן' להיאחז בו ולהרגיש שייכות. ובחן בעצמך, האם אתה לא מרגיש דבר דומה כשאתה רואה גבר 'דוס' בתחנה מרכזית וכד'

לדוגמה: יהודים, ביחוד אלה שמחוברים לעמם, לעיתים נדירות ימשכו לערביות.

למה? התרגלו לראות אותן באור שלילי.

באותה הצורה, אדם שרואה אישה יפה שלבושה בצניעות והמראה שלה מזכיר לו תכונות יפות יש סיכוי שימשך אליה.
עדיין משיכה כזו תהיה עדינה עשרות מונים ממשיכה הגסה שיש לאדם שלא הורגל לראות במראה פרוץ כדבר בזוי.
 

בכל אופן, אין שחור/לבן.
יכול להיות שאדם ימשך בשתי הצורות.
 

ברור שמעל כל זה יש את הבחירה, אלא שכמו שהסביר "אות והדר"
(... - נשואים טריים)
זה לא נושא פשוט כלל.

הרי פה רובינו נשואים ונשואות. ואנחנו בדיוק יודעים ויודעות איך זה הולך. כולנו פה מדברים על אותו דבר

שכל אחד יודע בדיוק איך זה עובד

אם אנחנו בתור נשואים כבר הרבה שנים. ואין קשר בין אהבה וחיבור והבנה

אני יודעת בדיוק שאם אני יעשה משהוא /יהיה מגע כלשהוא (אני מחפשת את המילים העדינות)

אז זה יעשה משהוא לבעל/ לאישה

זה כמו שאני יעבוד במשרד עם גבר שנים שהוא חמוד ומושך ולבוש יפה ואני אשאר איתו בשעת ערב לבד במשרד כי יום אחד הייתי חיבת להתעכב.

ולו יצויר שהוא יבוא ויתחיל להגיד לי שאת חמודה. ואפילו רק ילטף לי את השיער או את היד ככה כדרך אגב או בטעות (לא מדברת על כך שזה הטרדה). או רק בטעות יתקע בי במטבח . בקיצור כל זה יכול להעביר איזה צמרמרות לעשות משהוא. ואני לא אתמם ואיגד שום דבר. לא רואה אותו. אני אצטרך ברגע זה פשוט להימלט מהעבודה כל עוד נפשי בי. כי אלוקים ישמור אם הוא ימשיך להגיד לי עוד מחמאות וכו. זה יכול להיות מסוכן. ואפילו שאני בטוחה בעצמי שאני הכי חזקה בעולם!!!!!!!

עכשיו כל זה אישה שהיא הרבה יותר חזקה

אני לא יכולה לתאר את כל הגברים הגיבורים פה. הרי כולנו כמו שכתבתי נשואים ונשואות ויודעים מה קורה כשנמצאים קרוב . כשנותנים מחמאות. ולא לדבר על כך שברור לי !!!!!! שיש בנות שהן לא דתיות ואפילו גם דתיות. שהן גן מנסות להיתחנף להתחנחן ולא אחת ראיתי בנות גם מנסות להידבק לגברים

אז באמת לבוא ולהגיד זה לא עושה כלום אין מצב שיקרה כלום. זה סתם לעשות מהבנות מפגרות וסתומות.

מספיק אישה בלי יראת שמים למשוך גבר ולגרות אותו. לא צריך הרבה בשביל זה.

במיוחד שזה אישה שלא רגילים אליה אז זה הרבה יותר מושך זה משהוא חדש ושונה.

אם לאישה ישנה וותיקה וידועה ומוכרת נמשכים גם אפילו במגע קטן קל וחומר לדבר האסור

נגיד בעלי אומר כמו גברים פה- שזה לא כמו שאני חושבת. שעובדה כמו שהוא שולט בעצמו בזמן נידה שב"ה שנים ומעולם לא נכשלנו כי זה לא אופציה בכלל

אבל בכל אופן. לא יודעת למה . זה נראה לי שזה לא ממש אמתי. כי עובדה כשמותרים אני רואה שלא צריך לעשות איזה מאמץ מטורף בשביל להמשך. זה בקלות ממש ממש

ועובדה סיפורים על אנשים דתים  . נורא ואיום בזמן האחרון בכותרות וזה ממש מצטער

וזה שהאישה יכולה להתגרש. בסדר. זה גם דופק אותה . זה לא רק עונש לבעל

לא ברגע שבעל בוגד אלא ברגע שהוא נתפס בבגידה

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.