לענ"ד אין בכלל שום תועלת בכך שתדעי
גם אם את חושב שזה טוב לך.
זה יצר הרע שמתלבש בצורת סקרנות כדי להעציב אותך

הנתונים מראים שהכולם (למעט אחוזים בודדים) נופלים בזה בצורה כזאת או אחרת.

כך שאם תשאלי והוא יענה שהוא נופל-> הדבר הזה יעציב אותך מאוד
ואם יענה לך שלא-> כנראה שלא כל מה שהוא אומר מדוייק (נקרא לזה ככה)

ואם יענה לך בערך-> תצטרכי לחקור אותו יותר כי את לא מבינה מה זה בערך.
כי כל בערך של מישהו הוא שונה
וזה יסקרן יותר
ותחקרי יותר
ותרגמי לך ולו יותר נזק.

גם אני לא.
אלה החיים שלי וזכותי לדעת עם מי אני הולכת לחיות לכל שארית חיי. למה שמישהו נורמאלי יכניס אותי למערבולת כזאת אם לא הייתי בוחרת בו אם הייתי יודעת מי הוא? יש גם רבנות , אבל מי בכלל רוצה להגיע לשם?

לדעתי מה שהגיוני זה לשאול אותו אם יש לו חסימה לאינטרנט.

ואם יש לו אז זה אומר שכנראה שהוא לא מכור לזה (או לפחות רוצה להפסיק).

 

זה לא אומר שאם אין לו חסימה הוא בטוח מכור, אבל יש סיכוי שכן,

והגיוני שתדרשי שתהייה לו חסימה.

מהכרות ברורה עם חברים, ודיבור כנה על הנושא.

החסימה על הפלאפון לא מעידה הרבה. מכיר גם חברים בלי חסימה נקיים לחלוטין

לא כתבתי שכל מי שאין לו חסימה נופל, אבל מהסקרים שעשו (קצת יותר גדולים משלך..)

רואים ש 81%  נופלים.

וגם חברים שלך שאתה בטוח שהם לא נופלים-

א'- לא בטוח שהם אומרים לך אמת.

ב'- לא בטוח שהמצב הזה יישאר לעולם.

 

סינון.
אני ממש בעד סינון, וזה דבר חשוב, אבל זה לא נכון להגיד שמי שאין לו - מכור.
הסקרים שהבאת יודעים לחלק בין מי שיש לו סינון למי שלא? כי אני חושב שזה לא מה שמשנה. גם מי שיש לו סינון, יכול למצוא דרכים להגיע לזה. מצד שני, באמת יש אנשים בלי סינון שלא נופלים, וחבל להפחיד פה את הבנות. והחברים אמרו לי את האמת בהקשר הזה, אני יודע להבחין, והם לא היו משקרים לי כמו שאני לא משקר להם.

המציאות היא שיותר מ90% מעידים על עצמם שהם נופלים.

גם כאחריות חברתית, כדאי שבנות לא יצאו איתם.

לא קשה לעשות סינון, נכון?
150 שח לשנה.

לא יקרה שום דבר.

זה שתמיד יש דרכים לחטוא זה נכון, הסינון נועד לעזור למי שלא רוצה שהחטא יהיה נגיש בשבילו. וד"ל.

תבדיל בין כאלה שרוצים לבין כאלה שלא רוצים לחטוא.

קיצור לא מתווכחת על זה.

רק אומרת לבנות, תצאו רק עם כאלה שי להם חסימה.
כן. לא מפחדת לומר את זה.

המציאות היא שגם מי שיש לו חסימה נופל. אני מסכים שחייבים לשים חסימה, אבל זה לא סיבה לפסול, כי זה לא אומר שהוא מכור.

כי הוא אפילו לא עושה השתדלות שלא ליפול.
זה כבר מזיד. וזה מעיד על הרצון שלו.


וזה שגם שמי שיש לו חסימה נופל, זאת טענת קל וחומר.

אם מישהו עם חסימה נופל, ק"ו שמי שבלי חסימה עלול ליפול!

האמת שאין לי זמן לדון בזה...

היו פה על זה מספיק דיונים... אתה מוזמן לחפש.

ביי בינתיים...

אבל זה לא אומר שמי שאין לו חסימה נופל. וזה שבן אדם לא עשה השתדלות על משהו, גם אם הוא חשוב, זה לא סיבה לפסול.
את מערבבת בין החיוב לשים חסימה, לבין ההנחה שמי שאין לו- נופל

ואל תגיד לי על מה זכותי לפסול.
ומכיוון שאני חושבת שזכותי לפסול את מי שלא משתדל בזה, אני גם אומר את זה לאחרות. מתוך אכפתיות.

בדברים האלה שלך אתה לא מועיל לא לחברים שלך ולא לעמ"י.
צריך שישימו חסימה וזהו.

וכן, כדאי לפסול על זה גם אם זה רק בשביל שיראי שמיים ישימו חסימה.

רק שבתור אחד שמכיר את המציאות, נשמע לי חבל על חבר אחד שאני יודע שנפל הרבה אבל יש לו חסימה, ולעומת זאת חבר אחר בלי חסימה, שלא נפל בכלל.
פה בפורום הנורמה החברית היא ששמים חסימה, אבל אני מכיר מקומות שזאת לא הנורמה, ולכן מי שלא נפל, הרבה פעמים לא ישים. לא שזה בסדר, אבל זאת לא נראית לי סיבה לפסול

אני מוכנה לצאת עם כאלה ששמים חסימה ונופלים מידי פעם, כי זה מראה על השאיפה שלהם.
מאשר עם כאלה שאין להם חסימה והם אומרים על עצמם שהם לא נופלים.

זהו.

מאז שהתחילו עם עזים בקדושה זה ממש הפך להיות נורמה בישיבות.

 

אז גם לדעתי בת צריכה לפסול על זה, וגם אם יש כאלה שלא נופלים-

א- הרוב המוחלט כן נופלים, אז איך היא תדע אם הוא מהאחוזים הבודדים שלא נופלים?

ב- כל הרבנים אומרים שזה חובה לשים חסימה.

מעניין שאתה אומר כל הרבנים, זה אומר שהלכת ושאלת אחד אחד?

אני מציע לך להביא דוגמא לרב אחד שיגיד להגיד את האמת במצב הזה..

 

אני למדתי שיש שתי דרכים להוכיח:

1. הוכחה רגילה שהיא בעצם להוכיח שזה מוכרח להיות כך.

2. הוכחה בשלילה ע"י הפרכת אפשרות אחרת.

 

מכיוון שאין לו דרך לשאול את כולם אחד אחד,

אז במקרה הזה הוא נחשב כצודק עד שתצליח להפריך אותו ולהביא דוגמא לרב שסותר את דבריו.

הרוב המוחלט של הרבנים.

בס"ד

 

אני בשלוף יכולה להביא לך רב אחד שאני יודעת עליו- הרב משה ליכטנשטיין ראש ישיבת הגוש.

נגד חסימה באופן די נחרץ.

לכל גיל הוא מתנגד? ולכל חסימה אפשרית?

אשמח להבין מה ההתנגדות שלו לחסימה? והאם הוא לא סובר שבן שאביו הלבישו והאכילו וכו וכו ושם לו כיס של זהובים עליו והניחו בפתח בית בושת -האם הרב לא חושב שמה יעשה הבן ולא יחטא?

לשם הבהרה: אינטרנט פתוח הוא פתח בית הבושת המודרני. חד וחלק. להתווכח עם זה זה להתווכח עם מציאות נתונה כולל נתונים סטטיסטיים מאוד מאוד ברורים.

לכן אני בכלל בכלל לא מבין מה האינטרס של הרב ליכטנשטיין להתנגד לחסימה באופן נחרץ. אם יש לך דברים כתוביםשיעור מוקלט שלו בנושא, אשמח שתשימי כאן כדי שאשמע. תודה

א. זה לא חטא ככ חמור, בכלל לא בטוח שזה דאורייתא, לעומת לשון הרע שהחפץ חיים, מונה כמה וכמה מצוות עשה ולא תעשה.
ב. האדם אחראי על עצמו.
ג. כל החסרונות של חסימה, מאוד גבוהים.

לגבי הטיעונים:
אין אפוטרופוס לעריות: נאמר על ייחוד, אם תשליך את זה על כל דבר אין לדבר סוף.
אינטרנט זה בית בושת: ההשוואה לא נכונה, אינטרנט זה עיר שיש בה גם בתי בושת וגם בתי מדרשות.

[סייג קטן אני לא תלמיד של הרב ליכטנשטיין]
יש הקלטה באינטרנט של דיון עם הרב יהשוע שפירא תחפש אם לא תמצא אני אחפש לך...

ימי עיון בחנוכה תש"ע 4

http://etzion.haretzion.org/torah/audio

לפחות פעמיים ביום אתה אומר "לא תסורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". זה כמדומני כתוב בתורה בצורה מאוד מפורשת. אז על מה אתה מדבר שלא חמור ולא דאורייתא? (שים לב שבכלל לא הזכרתי את השז"ל עצמו. הנפילה מתחילה הרבה הרבה לפני. השז"ל לרוב זה השלב האחרון שלה באותו סבב)

ב.ברור שהאדם אחראיעל עצמו - לכן הוא מחוייב לשים גדרות. למה יש מצווץ מעקה לגגך תענה לי? אם אדם מחוייב לעצמו להיזהר לא למות למה יש מצווה כזו?

ג.מה בדיוק החסרונות של החסימה שהם מאוד גבוהים, בוא תספר לי? ובטח כשמעמידים אותם מול היתרונות.

לגבי האינטרנט -האם הרב שלך יגיד שזה בסדר גמור חגור בעיר שיש בה 98 אחוז בתי בושת ו2 אחוז בץי מדרשות,וידוע חד וחלק סטטיסטית על ךפחות 90 אחוז בעיר הזאץ שמודים שנפלו?

תמהני כמה רבנים יגידו שאין שום בעיה לגור בעיר הזאת ולהעמיד את עצמך בניסיון. ואני עוד עשיץי הנחה, להגיד שיש 2 אחוז בתי מדרשות לעומץ 98 אחוז בתי בושת באינטרנט זה לחלוטין להקפיץ ברמה לא נורמאלית את אחוזי בתי המדרשות שם. אשריך שאתה לא יודע כמה שיקוץ יש שם בפנים -תפנה למומחי אינטרנט ולאנאליסטים שעוסקים בתחומיםותגלה אילואתרים מקבלים את הכי הרבה כניסוץ והכי הרבה פופולריות והכי הרבה כסף שאפשר. הכספים שאתרים כאלו מגלגלים בין אם בצורה ישירה ובין אם בפרסומות הוא הון עתק שאתהלא מדמיין אפילו.

אז לנסוץ לדמות את זה לעיר נורמטיבית שיש בה גם וגם זה די היתממות, מצטער.

מה הרווח שלך בויכוח עם טענות שנאמרות בקיצור משמו של ת"ח... אנחנו לא רבנים, צריך לשאול אותו

הוא הביא את הטענה בשם הרב, שיתמודד עם התמיהה שלי.ואם הוא עצמו לא העלה את השאלות שהעליתי זה כבר בפני עצמו בעיה לדעתי כי מה שהעליתי זה לא עניין חדש או יותר מידי לא ניתן לחשיבה פשוטה של כל אדם פשוט.

במקומך הייתי פונה לאותו רב או למי מתלמידיו המובהקים.

שהגמרא אומרת על כך דברים חמורים. בין אם זה דאורייתא ובין אם לא. אז בוודאי אין ענין להוסיף שדות שבהם צריך להתמודד עם זה.

 

ב. וגם אי אפשר להכחיש שהגמרא עצמה קוראת רשע למי שהולך ליד הנהר כשיכול ללכת בדרך אחרת. אמנם, ניתן לחלק שכאן לא בטוח ש"יקפוץ" משהו במחשב, אבל בוודאי שאפשר ללמוד מזה משהו, ביחוד לגבי מי שיודע שאצלו סביר שזה יקרה.

 

[לא סותר שגם בהלכות לה"ר צריך להיזהר מאד.. זה לא בא האחד ע"ח השני. אדרבה, מצוה גוררת מצוה]

 

ובכלל, מבחינה נפשית ורוחנית, מי שמתרגל להתעסק עם הדברים הלא-ראויים ששם, הורס לעצמו, זה נזק גדול. וגם מקלקל לאפשרות של בניה עדינה של יחס נפשי עמוק. וגם את עצם הרגישות להבחין בין טמא לטהור. זה לא "משחק". אז זה לא רק שאלה של דיון "דאורייתא או דרבנן". 

 

 

ג. לגבי אחריות האדם לעצמו, אכן. מבחינה נפשית טוב שאדם לא יכניס עצמו למחשבה שאם יימצא ליד מכשיר ללא חסימה אז "בטח יחטא".. שיבחר בטוב. אבל לכתחילה, חלק מהאחריות של האדם על עצמו, זה גם לשמור מרחק. בוודאי מי שיודע שעלול להתפתות לכך ולו במקצת.

 

ד. לגבי האינטרנט בכללותו, בוודאי שיש בו דברים טובים ודברים רעים. אלא בהיות שהדברים הרעים נמצאים גם בתוך דברים שאינם כאלה (פרסומות וכד'. שלא לדבר על אתרי חדשות שאינם דווקא ערוץ 7), וגם בגלל הקלות להגיע אליהם - אז נראה ברור שראוי לחסום את האופציה הזאת.

 

ה. ב"ה שת"ח הם מקוריים - וכמעט תמיד נמצא איזו דעה שאינה כמקובל, שבאה להדגיש איזה צד אחר. עם זה, אי אפשר להכחיש שמהנשמע, רובא דרובא של מורי הוראה ורבנים-מחנכים, סוברים שצריך לגמרי לשים חסימה. בוודאי למי שיודע בנפשיה שעלול להיתפס לדברים שאינם ראויים. 

וגם, כשדנים מבחינה ציבורית, אז זה לא פלוני שיודע שאצלו אין בעיה. אלא אוירה של הסייג הזה. וגם אם איני מחזיק מהדיוק של "סטטיסטיקות" למיניהן, אי אפשר להכחיש את הנראה, שזה גורם נזק לרבים. ואם יש מראש אוירה של חסימה, אז אבן הנגף הזו, של פח הזבל העולמי שמצוי שם, נמנעת במידה רבה, למי שעל כל פנים חושק לשמור על טהרה ככל האפשר. ובוודאי שקל יותר לא להיכנס לכך, מאשר לצאת מהבוץ, אע"פ שאף פעם אין להתייאש.

מעידים על עצמם שהם נופלים ועוד 9% שנופלים אבל לא מעידים על עצמם..

אני לא אכתוב 10% כי אני הכרתי מישהו שאכתוב עליו כבר למטה, שלא נפל כמעט עד החתונה.

בס"ד

 

בנות, אל תחיו בסרט.

חסימה או לא חסימה- סביר מאוד שמי שאתן יוצאות איתו נפל בעברו.

בנות, תפסיקו לחיות בסרט. 

לצפות בסרט לא ראוי אחד לא הופך אדם למכור, כמות המכורים לא נכנסת בסטטיסטיקה שהוזכרה פה. מי שנכנסו אלו כל הבנים שראו לפחות פעם בחייהם שזה בערך כל הבנים.

 

בנות, אם אתן מפחדות מזה ומעדיפות לחיות בהכחשה- עניין שלכן.

אבל אני פונה לאותן בנות שאולי טיפה יותר מפוכחות ואומרת להן-

צאו איתם. הם אנשים מדהימים וזה לא מעיד על אופיים.

זה מעיד על יצר שיש להם ושהם נפלו\נופלים בו מדי פעם. זאת המציאות, אלו החיים. זה לא אומר שהם אנשים רעים. 

 

אין בעיה להגיד שרוצים לצאת עם מישהו עם אינטרנט חסום [אישית אני לא שוללת על אינטרנט פתוח, אם כבר מעדיפה] כי מאמינים בזה מבחינה דתית, אבל לקרוא לכל הבנות לא לצאת עם אדם עם אינטרנט פתוח רק כי הוא אולי נופל או נפל זה התכחשות עצובה למציאות. 

 

בלי קשר לזה- יש שהעידו על עצמם שהאינטרנט פתוח אצליהם והם לא נופלים בזה, יש דברים מעבר לעובדה שהאינטרנט פתוח.

בכל מקרה יש דברים יותר טובים לפסול עליהם וזה לא בסדר להגיד שלכל הבנות חשוב אותו הדבר.

 

אם עד כדי כך חשוב לכן אז תפאדל,

אל תפחידו את כל הבנות כאילו זה סוף העולם. יש דברים גרועים יותר.

מה הדת שלך?

את שמעת פעם את ר מעשה או ששמעת בשמו?
כדאי שתבדקי יותר , אני שמח להתמודד אבל אני לא מזמן לי אתגרים מה שאפשר למנוע אני אשתדל למנוע

לא יוצאת עם מי שחולק על חזל.
גם אם הוא מעיד על עצמו שהוא לא נפל, אין שום ערובה לכך שהוא לא יפול. ונכון שבכ"מ אין הבטחה שהוא לא יפול.
אבל יש השתדלות מינימאלית.


את קצת מתבלבלת.

אפשר להחליט לא לצאת עם מי שאין לו חסימה, ועדיין להכיל אנשים שנפלו.
וזה נראה לי האיזון הנכון.

בדרך שאת מציעה,
את לא רק מכילה אנשים שנפלו, את גם מעודדת אותם ליפול.

בקיצור, זכותך לחשוב ככה.

אני חולקת על הגישה הזאת.

יצר עריות זה לא מצחיק.
זה נכון שזה קשה, אבל זה עדיין אסור.



ואת יודעת מה? אני מאוד מאוד שמחה שדעתו של הרב ליכטנשטיין היא דעת מיעוט.

בס"ד

 

חלילה. אני לא בעד שאנשים ייפלו, אני בעד שאנשים ילמדו לכבוש את היצר שלהם ואני באותה נשימה אומרת שאני גם מכירה בזה שרובם לא תמיד מצליחים [ובשקט בשקט אגיד שגם בקרב הבנות האחוזים לא מעטים בעניין].

 

ההבדל בגישה שלנו היא שאני מאמינה בחינוך יותר מאשר בהגבלות. אני מאמינה שהגבלות תמיד אפשר ללמוד לעקוף אם אתה לא באמת מבין למה, ואם אתה יודע למה אני מאמינה שאדם מסוגל לשלוט בעצמו. 

אני לא נגד אינטרנט חסום כי אכפת לי שלא יהיה ווינט בבית, אני נגד כי בעיניי זה גורם לאנשים לא להתמודד ולא להיות עם יכולת עמידה אל מול הדברים שהחיים מפגישים אותם איתם.

בלי קשר לזה שבעיניי העיסוק הזה בדברים האלה רק מחריף את הבעיה. 

אני לא בעד לחיות בפחד, אני בעד להאמין בכוחות שלנו.

 

[לגבי "אין אפוטרופוס לעריות"- נאמר כדי לייצר את איסור ייחוד. אפשר להרחיב את זה לכ"כ הרבה דברים שאין לזה סוף. ההבדל בינינו הוא איפה אנחנו שמות את הגבול ביחס לזה, הגבול שלי רחוק משלך ומבחינתי זה לגיטימי.]

 

 

אני חושבת שחלק מההתמודדות זה לדעת שיש דברים שאין לך מספיק כח לעמוד מולם. וזה לא בושה.

ואני שמחה שיש לי במה (במציאות) לחנך לזה. בע"ה.

אני יודעת שאת חולקת עלי בעניין, ולא רק בזה. זה באמת יפה וטבעי בעיניי. ומקובל עלי לגמרי.
(רק שנדמה לי שלא קראת את כל הדברים שכתבתי השרשור, כי את טוענת מולי בין היתר גם הרבה דברים שאני ממש ממש לא חולקת עליהם. להפך).

לגבי ה"אין אפוטרופוס", זה נכון שזה נאמר בהקשר מסויים.
אבל הם השתמשו במונח "עריות" הכללי, וכנראה שלא סתם.
אז נכון שזה נכון לגבי כל מה שקשור בעריות, אבל זה לא נכון שאין לזה סוף. יש לנו עוד התמודדויות בחיים ב"ה שגם לא קשורים בנסיון הזה.

בס"ד

 

אבל אני חושבת שזה נהיה אינדיבידואלי בדיוק פה ודווקא כי זה אמירה כללית.

וכל אחד יעשה כטוב בעיניו.

 

כנראה שפה בפורום אין הרבה אנשים מישיבות הגוש.
אני לא מסכים איתך לגבי הסינון, אבל חשוב שאנשים ידעו שיש נורמות שונות משלהם בציבור הדתי

ועדיין דוגלים ומאמינים בשיטה אחרת.

ועוד אמירות על כל הישיבות, ועל זה שזה כבר נורמה. את לא יכולה להתכחש, גם אם את כן מודעת

בס"ד

 

אבל הוא צודק בזה שאתם לא ממש מכירים בזה שיש נורמות אחרות.

יצאת בהצהרה לכל הבנות שלא ייצאו עם מישהו כזה- לא כל הבנות חיות בחברה שלך ולא כל הבנות דוגלות באותה שיטה שלך.

אז לא, אני יוצאת בהכרזה לכל הבנות להכיר במציאות ולהחליט מה הן עושות ומה הן מוכנות לקבל, אבל שגם לא יחיו בסרט והפותחת נשמעת קצת חיה בסרט.

 

בכל מקרה, הגבתי כי הפריעה לי ההכללה של כל הבנות תחת אותה מטריה שלך ולכן הבאתי גם את הקול שלי שב"ה שונה משלך.

בלי לדעת מה אני מכירה ומה לא.
מה גם שלא דיברתי על זה בכלל.
כי לא מעניין אותי מה קורה בישיבות, מעניין אותי מה שאני חושבת וזה מספיק לי.

אני שמחה שהשמעת את דעתך.
אני אומרת מה שנראה לי נכון, ועומדת מאחורי זה.

יש הבדל בין לומר להן להכיר במציאות (מה שגם אני אמרתי למטה)
לבין להגיד להן להיות חלק בגישה שלך (שגם זה בסדר, אבל לא קשור ל"להכיר את המציאות").





יש לי הרבה כבוד לרב ליכטנשטיין, וגם לרב טאו.
אבל לא מסכימה איתם בכל דבר.

אז מה את מעדיפה- להכיר או לא להכיר?
זה שמכירים לא אומר שחייבים להסכים כמובן.
אני אישית כן חושב שכדאי להכיר, ואני חושב שהתפיסה של אדם שמכיר וחולק, הרבה יותר מקיפה ומבוססת מאשר מי שלא מכיר. ובכלל, כדאי לשבור מחיצות ולא להסתגר כל אחד בפינה שלו.

מכירה ולא מעניין אותי =
שמעתי שיש גישות כאלה, לא מסכימה איתם.
וגם לא אלך בכוונה ואבדוק גישה אחרת כשהגישה שלי מספיק ברורה לי.

האם אני מכבדת גישות אחרות? כן.
מרשה לעצמי לחלוק על זה? לגמריי.

(גם אני חושבת שכדאי להכיר.
אבל בניגוד לאחרים מסויימים, חושבת שבסדר גם לא להכיר.
לא בכל נושא אנחנו צריכים לשלוט בכל הדעות.
ומותר לכבד דעה גם בלי שהיא תכיר בדעה שכנגדה.
וזה בלי קשר להאם אני באופן אישי מכירה את הדעה שכנגד או לא).

מוסר רגש ומחשבה תכירי מי שאת רוצה כמו שלא היית מתעלמת מהרמבם אל תתעלמי ברב לייכטנשטין

אני לא הייתי אומר על דעה מנוגדת לי "לא מעניין אותי" כי קודם כל זה כן מעניין אותי, וחוץ מזה זה מזלזל.
גם לא הייתי ממליץ לכולם לצאת רק עם בחורים שעושים מה שאני חושב(לשים סינון), כי אני מכיר בכך שיש דעות נוספות לגיטימיות, וכל אחד ימצא מה שמתאים לו בעז"ה

כי אתה לא היחיד.

לא התכוונתי לומר שדעתו לא מעניינת אותי ואני לא מתייחסת אליה ולא מכבדת אותה.

התכוונתי לומר שזה לא משנה את דעתי. זהו.
למקרים כאלה, אני שולחת להעזר בחתימה שלי. אני באמת לא ברורה לפעמים.
קיצור, סליחה שהובן כאילו אני מזלזלת בו ובהולכים אחריו.
ממש לא.

פשוט שמחה שזו דעת מיעוט, וקוראת לשאר ללכת עם דעת הרוב.

יש הבדל בין להגיד להגיד לכולם ללכת על פי דעת שהיא דעת הרוב (שגם את זה לא הייתי עושה, כי כל אחד ינהג על פי רבותיו ועבודתו), לבין לומר לכל הבנות לא לצאת עם מי שלא מסכים עם דעתך, הגם שהיא דעת הרוב. זה ממש מוחק דעות אחרות ומזלזל.

זכותי לומר מה שבא לי.
אני קוראת להן, אני לא אעניש את מי שלא תרצה לבוא.

שכל אחד יעשה קריאה מצידי... זכותו.

אני חושבת שאנחנו בוגרים מספיק בשביל להבין שגם כשמישהו דוגל בשטיה מסויימת, זה לא אומר שהוא מוחק את האחרים.
הוא פשוט לא מסכים איתם.

שהולכים על פי רבותיהם מראש, רק כי לך זה לא מתאים. נראה לי לא שייך בשידוכים. בשידוכים כל אחד מחפש מה שמתאים לו. את רוצה שאני יביא כראיה את הרב עובדיה שאוסר סמרטפון, ועוד רבנים חרדים שאומרים דברים איומים על בעלי סמרטפונים, ואז אגיד "בנות אל תצאו עם מי שיש לו סמרטפון"? זה לא שייך

וזה מקובל עלי.

אני לא אצא עם מי שלא רוצה לצאת עם מישהי שיש לה סמארטפון.
ואני אקבל את זה שהרבנים החרדים יגידו לא לצאת איתי.

אני פוסלת את הגישה שלהם.
ואני לא רב משפיע שאצטרך לשקול כל קריאה שלי.
יאללה אני כולה ניקית בפורום.
מה קורה עם הפרופורציות שלכם?!

לא מתערב. רק אציין שלקרוא לשאר ללכת בדרכך זה לא מכבד.

ישנן דעות שונות וצריך לחיות עם זה אנחנו לא מסיונרים

מבחינתי זה בסדר גמור. אל תעשה את זה.

יש דעות אחרות, ויש גם את דעתי. ואני חושבת שזה חשוב ואני קוראת לשאר לנהוג ככה.
לא רואה בזה בעיה. מצטערת.

מיסיונרים לא צריכים לכתוב בפורום. פורום כזה מיועד לעזור לאנשים, לא להכתיב להם מה לעשות על פי דרך החיים שלך.
גיט שאבס!

כי עזרה שלך היא לא עזרה שלו וכן הלאה... כלומר,אתה מאמין שמשהו אחד יעזור כשאחר יגיד שאתה מסיונר וזה חא עכון אלא גישה אחרת תעזור.

ככה שמה שאמרת סתר את עצמו. בפורום מותר להגיד את מה שאתה מאמין בו ולהמליץ לאחרים גם לנהוג ככה.

הבדל מספיק דק כדי שאני לא יצליח להסביר אותו פה, בטח כשבעלי השיח תוקפים ולא מקשיבים כל כך, וזה גם חופר פה.
אם בא לך לדון על זה בפרטי, מוזמן.

אבוא לבקש ממך אישור.

נו במ'ת...

אגב, יש פה אנשים בוגרים להחליט מה הם רוצים לעשות.
אם כבר אני חושבת שמי שמפחד מקריאה כזאת או אחרת של ניקית שהוא לא מכיר, שיבדוק אם הוא בשל מספיק בשביל לקבל החלטות.
אף אחד לא מכריח אנשים שום דבר. אפשר להרגע.

כל אחד רשאי לומר מה שהוא רוצה כל עוד הוא מכבד את הסובבים אותו.

לא ראיתי שום חוסר כבוד בדברים שלי.
באמת אני שואלת את עצמי אם אתה לא מרגיש נבוך מלצאת על האמירה הזאת....


כל אחד יאמר מה שהוא חושב ויקרא למי שהוא רוצה. בשיא הכיף שלו.



אולי גם מתיתיהו היה מסיונר.
הוא קרא לאנשים שחושבים כמוהו להצטרף אליו.
אוי גוועלד. מזל שלא היית שם בשביל לזהיר מפניו.

בכל אופן, אנחנו נכנסים פה לדיון על מה נכון לכתוב בפורום ומה לא, וזה ממש ארוך וסתם חפירה, מוזמנת לפרטי אם בא לך. אני את דעתי על סוג השיח שאני חושב שמתאים אמרתי.
תכתבי מה שבא לך, היה לי חשוב רק להבהיר כמה הדברים שלך לא נכונים בהרבה מיקרים, ויכולים לגרום לחוסר הערכה/חיתוך כלפי אנשים שכל חטאם הוא שהם חולקים עלייך.

לפי הטונים כנראה שאף אחד לא ישתכנע, בואו נעצור לפני שמישהו יפגע...

אם זאת היתה המטרה שלך, אז לא הצלחת להוכיח שום דבר.

אני חושבת שכל גבר בישראל (ורצוי מאוד מאוד מאוד) שגם אישה.
תהיה עם סינון בפלאפון.
אם הדרך היא לא לצאת עם כאלה (שתכלס אף אחת לא רוצה לצאת עם אחד שכשמשעמם לו הוא נכנס לכל מיני אתרים, ואחכ כשהוא רואה אותה, הוא לא רואה אותה. הוא רואה גופה או עוד יותר גרוע) זה לעזור בזה שלכמה שפחות אנשים יהיה פחות זבל ביד, אז אחלה.
לא כולם נופלים באתרים?
יכול להיות.
בכ"מ, מי שרוצה לשמור את עצמה, הייתי ממליצה לה ללכת על היותר בטוח.

נראה לך שאסור לי לומר את זה?
אז אין לי מה לומר לך. אבל הטיעון שלך לגמרי לא התקבל.
לשלוח מישהי מהפורום כי אתה קורא לה מיסיונרית, זה לא טיעון.
זה קצת מצחיק, לא יותר...

"צריך עיון", הכל בסדר...

שבוע טוב..

גם מותר לך להגיד מה שאת רוצה, אני באמת לא עצבני בכלל (אני אפילו צוחק עכשיו), ובהחלט אפשר להרגע.
המילים "הייתי ממליצה" יותר מתאימות לפורומים פשוט..
ועדיין חשוב לי להגיב שבנות תדענה שיש בנים שלא חוסמים, וזה לא הופך אותם למכורים, יכול להיות שפשוט הרבנים שלהם שונים משלך, והם מצליחים להתמודד עם היצר בצורה סבירה.
מצד שני, לצערי, חסימה לא מעידה הרבה בכלל. אגב, נתון מעניין, הרי ברור שכל מי שנמצא בקבוצת תמיכה למכורים יש לו סינון, והוא מכור.

הדעה שלי לא קשורה לרבנים שלי (שאגב, אתה לא יודע מי הם).

זה נכון שתמיד אפשר לחטוא, ושמי שרוצה יצליח לפרוץ.

זה לא פוטר אף אחד מלשמור על עצמו כמה שיותר ולהתאמץ שלא לבוא לידי חטא.

יש רבנים שחולקים על זה?
לא ממש מכירה אותם.

שמעתי גישות שמאמינות באדם יותר ממה שחזל מאמינים בו.
אחלה.
לא שמעתי אף פעם שום רב שאומר את זה, ומי ששמעתי חזר בו.
ואם יש עוד כאלה, אני לא יודעת מי הם. כנראה שהם לא מספיק מפורסמים.

אני אחזור על זה שוב,
אתה ניק, וזכותך לתפוס בדעה מסויימת, ולקרוא לאנשים להצטרף אליך.
כנ"ל לגבי כל השאר.
(כל עוד אף אחד לא עובר על כללי המוסר).

אה,
אני לא דיברתי על מכורים, ולא אמרתי שמי שאין לו סינון הוא מכור.
אז אל תכניס לי מילים לפה בבקשה.

וכן, אני חושבת שרוב העם לא מתאים לגישה הזאת של להאמין בזה שלאדם יש כוחות על מול היצר שלו.
ולכן אני הרבנית המהוללה והחשובה, שאף אחד לא מעז לערער ולחלוק על דבריה, וכל מילותיה קודש קודשים, קוראת לבנות לחפש בחור שמשתדל בעבודת ה' גם בבחינה הזאת.

תקרא לי מזלזלת? תקרא.
מיסיונרית? תקרא.
אתה נהנה לתת ציונים על הניסוחים שלי? תהנה.
באמת שכל עוד אתה נהנה, לך על זה.
אבל אתה לא באמת חושב שאני צריכה להתייחס לדיבורים שלך בכובד ראש כשאתה מדבר ככה. נכון?


קצת מצחיק אותי לנהל בכלל את הדיון הזה.

ואי לכך ובהתאם לזאת, אאחל לך שבוע טוב ומבורך.

את חוזרת על אותם דברים, כבר עניתי מקודם.
אם נפגעת מהדברים שכתבתי, אני מתנצל.

רק הרגשתי שאתה לא ככ יודע מה המקום שלך,
וזה בין הצחיק לעיצבן אותי...

ללכת על פי מה שהיא מקבלת כנכון. אין בזה שום בעיה. ובוודאי שהיהדות היא מסיונרית כלפי פנים - כלומר, שצריכים להטוות את הדרך הנכונה בדרך הנעימה והרטויה לבני עם ישראל. להוכיח אנשים אישית כיום אולי לא נכון, אבל להגיד אמירה כללית שלא מוכיחה אף אדם פרטי אלא רק ממליצה לאנשים לנהוג כמה שהיא מאמינה בו כאמת - זה אפילו ראוי, הייתי אומר.

אתם מתגוללים עליה לחינם לדעתה.

אהבה בתענוגים - את בסדר אל תחתי ואל תיראי להגיד את דעתך!

אני לא מתגולל
ואף אחד לא ירא וחת
לא צריך להכניס אלמנטים מספר יהושע

כל אלו שיצאו נגדה על מה שכתבה.

ודרמטי זה הכי, אחי! .

אבל ברצינות, אין שום פסול בכך שהיא אומרת את דעתה וממליצה לכולם גם לנהוג ככה. זה יותר מלגיטימי.

היא חושבת משהו וזכותה לכתוב את זה בפורום ולהמליץ לכולם.

"לא מעניין אותי"? אני לא מוצאת את זה חח

כי לא מעניין אותי מה קורה בישיבות, מעניין אותי מה שאני חושבת וזה מספיק לי.

אז באמת לא הובנתי.

התכוונתי לומר שדעתי בכלל לא נובעת מדעת הרוב ולכן זה לא מעניין אותי בהקשר הזה מה קורה שם.
כי אני באמת לא יודעת מה קורה בישיבות.

רק השבוע בכלים של הגוש הייתה קריאה של ראש הישיבה לשים נטספרק

קריאה של איזה רב?

@ענבל , ראית את זה?  

אפילו בישיבת הגוש עצמה יש מחלוקת על זה, כנראה.

אין לי מושג מה היא חושבת בשם ר מוישה.

ר מוישה אמר שמי שצריך וודאי שישים הוא אמנם מפקפק ביעילות של זה כי הסנן היחיד שהוא מכיר נמצא בין האוזניים אבל וודאי שמי שצריך חייב לשים

והתשובה היא שהוא נגד הפתרון של חסימה.

כולם היו רוצים שלא יצטרכו פתרונות בעולם אידיאלי

לא לצאת איתם? אז עם מי תצאי? רק בנות נשארו

היא כתבה שהיא לא תצא עם מי שאין לו חסימה.

לא אמרתי שמי שאין לו כנראה מכור.

אלא מי שאין לו הסיכויים שהוא נופל בזה גדולים בהרבה ממי שיש לו.

וכל אחת תעשה את החישוב שלה מה היא רוצה

 

ואני יודע שבסינון של  Netspark השקיעו המון בשביל שלא יוכלו לעקוף אותה,

ותמיד אומרים "הוא ימצא דרכים אחרות" זה אולי נכון, אבל ברור שהחסימה מקטינה

בהרבה את הסיכויים ליפול, ויש חובה על כולם לשים אותה

 

 

כל עוד זה לא מגיע נטו מהלב שלו
אין אפשר להתגבר על זה

אני יודע שלפני שהתחילו עם הסינון של Netspark

נתנו לאנשים שמבינים באינטרנט לנסות לפרוץ את החסימה והם לא הצליחו.

 

אז מחילה אבל האמירה הזאת שלך היא פשוט חסרת אחריות.

אבל ראיתי ילד בגיל חטיבת ביניים עוקף את רימון כלאחר יד
הוא לא פרץ. לא הסיר
רק עקף אותו



אני לא מכיר את נטספארק
לא ראיתי אותו או נגעתי בו
אבל אני מאמין שאם תתן לי מכשיר עם נטסםארק שאפשר לפתוח בו ערוץ 7, גוגל וgmail

אני מאמין שתוך 5 דקות אראה לך איך מגיע גם למכשיר הזה משהו שלא צריך להגיע

סתם אכניס אותך לפרופרציה
מיקרוסופט משקיעה מליונים כדי שלא יהיה ווינדוס ואוםיס פרוץ

וכל ילד יודע בדיוק איך להוריד את זה
איך להשיג פרוץ


אז למה נראה לך שמשהו כמו נטספארק אי אפשר לעקוף

למי שהתקין נט ספארק כמו שצריך ושם רמת הגנה סבירה יהיה קשה מאוד להכנס לדברים פרוצים.

ההבדל שבתוך מיליוני המשתמשים של מיקרוסופט נמצאים אין ספור קבוצות של האקרים שלא
הולכים לישון עד שהם מצליחים ואז הם מפרסמים פריצה שכל ילד יכול להשתמש בה.

נטספארק לא זכו לכבוד הזה ואף אחד לא משקיע בליצור להם פריצות.

דבר אחרון רוב רובם של הנופלים שהחליטו להתקין נטספארק לא יתקינו פריצה עליו. ואם אין לך פריצה קשה מאוד מאוד למצוא דברים..

באמת אני משתדל לא להגיב אף פעם אבל אם כבר....

כנראה שלא יםרוץ
מי שהתקין בגלל לחץ כלשהו. יצליח בקלות לפרוץ.

ויכול להיות מאוד שינסה לפרוץ. זאת המציאות

היום כולם כבר יותר טובים בזה, ב"ה

אבל כל עוד נפתח שם גוגל וגימייל
בקלות ניתן להכניס דברים לא טובים

אני לא רוצה לפרט. כדי שלא לתת לאנשים רעיונות
למרות שמי שרוצה כבר יודע

אני יכול לפחות להעיד על עצמי שיש זמנים שאני רוצה לפרוץ ולא מצליח, ב"ה!

זה פשוט לעקוף
הרימון או הנטספארק קיימים

אבל מצליחים לראות דברים שלא אמורים לראות

לבין אם כל אחד מצליח. כיום, גם נטספארק וגם רימון קשים לפריצה. פעם זה היה שונה. אני מודה לה' שבזכות היותי טכנופוב מעולם לא גיליתי איך עוקפים אף אחד מהם..

זה אנשים רגילים
עם הבנה של מעבר ללחפש בגוגל

אני למדתי לפרוץ כי הרימון בחדר מורים של הישיבה התיכונית חסם לנו כל משחק אפשרי

פעם זה היה פשוט.

לא תמיד החתול לופס את העכבר
ומתי שהוא תופס
מתחילים לשחק מחדש
ולוקח לו זמן לתםוס שוב

אתם מערבבים בין החובה לשים חסימה, לבין ההנחה שמי שאין לו חסימה- נופל.

גם אם הוא לא מהרהר, הוא נקרא רשע (כתוב בגמרא)
וגם יכול להיות שמישהו ייקח לו את הפלאפון וייפול, וזה לפני עיוור. ויש עוד הרבה סיבות. ולכן יש גם רבנים ששמים (הרב יהושוע שפירא, הרב דרוקמן)
אבל יש גם רבנים שלא שמים חסימה

ויש עוד הרבה דברים. צריך לדעת איך להתייחס

ממש הגיוני לפסול גבר אלים, בטח אם יש לו דרך פשוטה להפסיק עם זה.

 

כמובן שיש לחלק בין מעשה חד פעמי לבין מישהו שכל החיים שלו נקרא רשע

(כל רגע שהוא בלי חסימה)

יש מציאות של בחורי ישיבה שלא שמים חסימה. פשוט יש מציאות כזאת.
אי אפשר לקחת כל אמירה כזאת של הגמרא לבניית קשר , כי אין לזה סוף.

יש גם מציאות של הסקרים.

וגם רבנים שאומרים שזה חובה לשים חסימה.

מסכים שיש חובה לשים חסימה, ופירטטי גם לאהבה בתענוגים

אז למה אתה מתעקש לא לפסול על זה?

באמת שאני לא מצליח להבין אותך.

ומי שהולך נקרא רשע בידיוק מאותה סיבה (שמעתי מפורשות מהרב שלי), ואאני לא יפסול מישהי שהיתה/עדיין נמצאת ברמה כזו או אחרת בבני עקיבא, מהסיבה הפשוטה שאני יודע שהמציאות היא שזאת הפכה להיות נורמה, ויש הרבה בנות טובות שאני לא הולך לפסול אותן על זה.

זה כבר הפך להיות ממש נורמה בישיבות.

רשימה מתוך הפסיבוק של עזים בקדושה:

אופקים
אריאל
בית אורות
בת ים
גרעין ערד 
חולון
ירוחם
מצפה רמון
נתיבות
עצמונה
קריית גת -חדשה
קריית גת דרך חיים
אלון מורה
ישיבת מעלה אפרים 
נטע שורק
קריית ארבע
ירושלים-הר המור
ירושלים-קבר רחל
בית אל גבוהה
בית מאיר
בית-אל מכינה
גבעת אולגה
גבעת שמואל
חיפה
יפו
ירושלים -המאירי
ירושלים -רמות
ירושלים-הכותל
כוכב יעקב
כרמיאל
מגדל העמק
מודיעין
נהריה
נתניה
עפולה
צפת
צפת אורות הארי
קשת
ראש פינה
ראשון לציון
רמת גן
רמת-השרון
רעננה
שעלבים ישיבה
שעלבים שלוחה
טפחות
יתיר
מכינת ידידיה
מעלות
עכו
עלי בוגרץ
עלי גבוהה
עלי מכינה
עתניאל
תלם
שבי חברון
שדרות
אור עציון
הר ברכה
חספין
ירושלים -מכון מאיר
כרם ביבנה
לוד
נצרת עלית
קרני שומרון
רחובות
שילה
קרית שמונה
מעלה אדומים
איתמר
אשדוד
ירושלים -מכון לב
ירושלים -עטרת כהנים
ירושלים -תורה מציון
ירושלים- מרכז הרב
מצפה יריחו
הגוש
ראש העין אורות משה
מכינה שדרות
ישיבה תיכונית רמת גן.

בע'ה ה' יעיר עינייהם.

וזה לא משנה, כי בגדול זה נכנס ממש חזק.

אני לא פוסל על חוסר הקפדה על כל המצוות. רק זה לא אותו דבר כמו מישהו שמכור לתאווה

זה ישיבות שיש שם נציג של העיזים.

אחת הישיבות (טפחות, אני לומד שם) אני יודע בוודאות שזה ממש לא נורמה, אלא כמה בודדים שעשו. (פחות מ20)

ועוד ישיבה ששם ראש ישיבה מתנגד לנטספארק (וכמובן מכבד את ההחלטה של התלמידים שלו)

בס"ד

 

תמוה לי אבל אפשר לברר את זה די בקלות..

בכל מקרה אני יודעת בוודאות שהרב משה נגד.

"ועוד ישיבה ששם ראש ישיבה מתנגד לנטספארק (וכמובן מכבד את ההחלטה של התלמידים שלו)"

בס"ד

יש שלוש וויפיים שונים בישיבה.
אחד מהם פתוח לגמרי, אחד מסונן ברמה מסוימת והשלישי בבית המדרש מסונן ברמה הרמטית. לפחות נכון לשנה שעברה.

שהוא שם כי יש לו יצר הרע.

תכלס? יודע מה?
אני אכתוב את דעתי.
ואני יודעת על מישהו שיצא עלי עליה כאן.

לא רוצה לצאת עם מישהו שאין לו חסימה והוא לא נופל.
כנראה שאין לו מספיק יצר הרע בשביל לפול בו. ואני לא מחפשת מישהו שאין לו יצר הרע.

תכלס, אני מחפשת מישהו עם יצר הרע.
אבל אחד כזה שמתמודד מולו.

ככה שבכמ אני רוצה מישהו עם חסימה.

ובכמ, התשובה הזאת קצת נאיבית, כי ברור שקוראים לו רשע בגלל מה שזה אומר...

לא בטוח שזה נכון, בטח לא תמיד, אבל זאת גישה יפה ואמיצה.
קחי בחשבון, שאם ככה את אומרת, אז זה אומר שאת מוכנה להתחתן עם מישהו שנפל פעם, שזה מאוד אמיץ מצידך

יש ל"ו צדיקים בכל דור, ששמעתי פעם שהם צדיקים גמורים שלא נפלו.

אני מעריכה אותם עד אינסוף, אבל הם לא מתאימים לי. הם מלאכים.

אני בנאדם, ואני רוצה להתחתן עם בנאדם.
חוץ מ36 נשים בעולם, אף אחת לא תתחתן עם מלאך.

כדאי שכולן תדענה שהן עומדות להתחתן עם מישהו שנפל פעם.
לא משנה אם במראות או במשהו אחר.

מקווה שיש עוד בנות שחושבות כמוך.

אני רק חוששת מאוד שבדברים שלי אני אעורר לגיטימציה לנפילות.

זה ממש לא העניין. ח"ו.

להפך.

פשוט מנקודת הנחה שאנחנו נופלים.
ואם אנחנו רוצים להקים בית של תורה, כנראה שאנחנו מתמודדים ולא נשארים שם.

השאלה היא לא אם אנחנו נופלים, כי התשובה ידועה מראש.
השאלה היא האם אנחנו מתמודדים.

בשיא הרצינות, מפחיד אותי להתחתן עם מישהו שלא מתמודד.
אם זה כי הוא רשע גמור, ואם זה כי הוא צדיק גמור.
פשוט לא מתאים לי.

יש רק ארבעה אנשים שלא נפלו אף פעם:

בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה, ישי אבי דוד וכלאב בן דוד.

 

ל"ו הצדיקים זה משהו אחר..

אם אני זוכר נכון תפקידם הוא שבגללם הקב"ה מחזיק את העולם בכל דור.

 

נגיד דוד המלך, יותם המלך, רשב"י ואלעזר בן רשב"י, היו מאותם הל"ו למרות שהם נפלו..

בכ"מ זה מה ששמעתי פעם בשיעור כלשהו של מישהו שאני סומכת עליו ואני אפילו לא זוכרת מי הוא.

אבל זה לא משנה, אז עוד יותר...
שכולן תדענה שהן מתחתנות עם בני אדם ב"ה.

א"א לומר אחרת, כי זו גמרא מפורשת בסוף פרק ראשון בבבא-בתרא..

כנראה שלא הבנת אותו במדוייק.

אולי היא לא מבינה בגמרא

סתם סתםםם

את מכלילה)

לא דיברתי דווקא ביחס לעניינים שקשורים באינטרנט.

אלא להתמודדות כולה. כל אחד בדרגתו וזה ממש לא משנה.

עזוב, לא רוצה לדבר על זה כאן.

בכמ לא נראלי שבא לי לדבר על זה כאן...

אמרתי מה שיש לי לומר...

וואי פשוט אסור לי להיכנס לכאן. יש לי מלא דברים לעשות.........

ועוד משהו, יש כאלו שלא נופלים במראות

הופך אותם לעיוורים ממש בעניין הזה. גם רק לקצת זמן. וגם, אם מקרינים וואי פאי, אז אנשים יכולים לגלוש על זה, וזה גם יכול לפני עיוור

מבחינת גדרי איסור לפני עיוור לא שייך

(אם תרצה להרחיב בזה תוכל לעיין ביד מלאכי שסז ובמהרא ששון קסב בריטבא בבא מציעא ה: ועבודה זרה ו: בנוסף יש חוות יאיר בסימן קפה וחתס על אתר )

חד וחלק ואין על זה וויכוח.

וזה כן מעיד המון.

למשל, חבר שאומר לי שהוא נופל, אני יודע שהוא לא נקי, מוסכם?...
אני אומר את זה כי בחברים קרובים זה מגיע לפעמים לרמת פתיחות כזאת. נכון שאני לא יודע על כל החברים שלי, ואני גם לא מעוניין לדעת, אבל חברים קרובים אני יודע.

וכבר אמרתי שאין על זה וויכוח.
למה נראלך שישתפו אותך בזה?!

בקיצור, אין שום מצווה להישאר בלי סינון.

אולי את מכירה את המציאות יותר טוב ממני. ואת החברויות שלי..
אם אם אין על זה וויכוח אני לא מתווכח

שאנשים לא אוהבים לספר על עצמם שהם נופלים.
זה מספיק לי.
זה פשוט אומר שאין לך שום דרך לדעת אם הם נופלים או לא. וזהו.

זה שמישהו מודה שהוא נפל זה מעיד שאין אחרים שנופלים ולא מספרים על זה?

אבל אם הם חברים קרובים ודיברנו על זה ישירות, רוב הסיכויים שאני יצא מהשיחה כשאני יודע. לפעמים הוא יגיד לי עם העיניים שלו, כי לא נעים לו להגיד בפה.

הפעלתי והתינוק נרדם!!

אלא אם כן תפלי על בחור כנה ואמיתי.
שיספר לך בדיוק מי כמה ולמה
אבל אותו יש סיכוי גדול שתזרקי.

זה לא היה מעודד אותו להיות אמיתי איתי?
לטובתו.
כי למה שיתחתן עם מישהי שכבר מצהירה שהיא לא מסוגלת להכיל כזה דבר?

בשום אופן. שבשבילן זה קו אדום בוהק.
מי שמסוגלת שיבושם לה
זכותי המלאה שיגלו לי עם מי אני עומדת לקשור את חיי
ואם יש לו דברים קריטיים ויהיו מביכים ככל שיהיו , שישאל. ואם אבין (קשה לי לחשוב אפילו על דוגמאות) שיש משהו אצלי שלא יצליח להכיל- נפרד לשלום ביוזמתי גם אם הייתי מאוד רוצה להמשיך.
זה א"ב מבחינה מוסרית.

חבל.

תקראי קצת מחקרים תראי שכמעט ואין מי שלא נפל.

הראש שלך עובד אחרת, היצרים שלך שונים משלו ופשוט אין לך דרך להבין אותו.

את שופטת גבר על בסיס נתונים של אשה, זה פשוט לא ילך

היה אפשר אולי לנסות להשוות ליצר הרכילות ולשון הרע שתוקף בעיקר בנות ומכלה כל חלקה טובה עד רמת התמכרות,

אבל אין מה להשוות..
לשון הרע חמור פי כמה וכמה

של צריך עיון ואלעד

את צודקת שמגיע לך לדעת. מה לעשות שהרוב המוחלט של האנשים לא יספרו על עצמם כזה דבר?

מה גם שמנסיון אישי מכירה בחור שנפל פיזית עם נשים והרב שלו הדריך אותו שלא לספר כלל.

אז נכון שלא מדובר באותו דבר אבל תביני שלא הכל מספרים.

ועוד נקודה- מכור ממש, כמו שהגדיר "אניוהוא" זה גם יחסית נדיר כמו שציין וגם לדעתי זה יבלוט וניתן יהיה להרגיש שמשהו לא בסדר איתו , גם אם לא מדברים איתו ממש על זה.

זה לא אומר שהוא יחליט על סמך זה לחתוך
כי את לא "להכיל" את זה.

אז אולי כל אחת תגיד בתחילת הדרך שהיא לא יכולה להכיל גבר מכה
ובעז"ה נפתר מהבעיות האלה


את מאמינה בזה?
כי אני לא.

שלא נעשה שום השתדלות, רק נשב ונתםלל שניפול על משהו נסבל?
ראיתי בעיני שהוא השתתק במקום ונכנס למעין בועת התנתקות כשניות ארוכות..
סליחה, כאילו, מה?

באותו זמן, לא קישרתי אפילו כי אני לא חשבתי אפילו בכיוון.. עד השרשור הנשו"ט..

כתבתי למטה אבל חוזר - לא טוב לקרוא שרשורים בישו"ט כשיוצאים... וקצת פירוט למטה.

תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה.

תשובה
כי כבר מפורט במדרש שיש לאדם כמה זיווגים ולפי הדרגה הרוחנית שלו מזווגים לו את הזיווג המתאים

תפילה
לא צריך לפרט.
מתגובתך זה מרגיש שיש קצת זלזול במה שתפילה יכולה לעשות


וצדקה
לאו דווקא צדקה בכסף
להרבות מעשי צדקה וגמ"ח
ולחפש טוב מהי מידת היראת שמיים שלו.
ככל שמידת יראת השמים גדולה, כך גם הסיכוי שהוא מכור יהיה נמוך יותר

עיין אאלט חזון איש אמונה וביטחון, פרק א. (אני לא בטוח במקור, אם מישהו מכיר שיעדכן)

אם הוא אדם אמיתי, ואת מצידך לא שואלת אותו על עצמו אלא רק מספרת לו שאת באופן אישי לא תתחתני עם מישהו שמכור... וכו וכו (ולהכניס את זה סתם בשיחת אגב,לא משהו שנראה מתוכנן מראש או בשיחה כבדה בנושאים אלו!) - אז אני מאמין שאותו בחור גם בלי לספר לך מה מו ומי, ימצא את הדרך אחרי אותה פגישה, נניח, לסיים את הקשר ולהגיד לך שלא נראה לומשאתם מתאימים מכל מיני סיבות, בלי שיפרט, וככה גם את לא הגעת לרמה של לדבר איתו על דברים שלא הוגן לדבר איתו, וגם הוא דאג לכך שאת לא תתחתני עם מישהו שהוא בעייתי מידי בשבילך.

מכור לסמים? לעישון? להימורים?

שאלה משונה... כל התמכרות היא נפילה לתאווה כל שהיא. וזה דבר די נדיר.

אולי בעיקר כדי לפרוק ולא לחשוב על זה אח"כ, הלוואי ואצליח.
הפוסט ההוא הלחיץ גם אותי, ולא כי אני רואה דברים כאלו.

 

איפה קראת את הנתונים האלה?

ממש לא מסכימה איתך

בואי נשאיר את זה כך..

חבל על התמימות שלך..

זה לא עניינך. אם ירצה הוא ישתף אותך, אני לא בטוח שזה נכון לשתף אבל רק אם זה יבוא ממנו. אל תפתחי את השיחה הזו, זה לא משהו שאת חייבת לדעת או פגם עיקרי אא''כ הוא עדיין נופל תוך כדי הקשר, ועדיין את לא צריכה לשאול. כמה שלא יסבירו לכם הבנות, אתן לעולם לא תבינו. זה עולם שונה בדיוק כמו שהעולם הפנימי שלכם לא יובן בעינינו. סליחה על בחריפות אבל זה באמת יפגע בשניכם אם תשאלי ותכנסי לנושא הזה.

יש דברים שהשתיקה יפה להם. ובדיוק מהסיבה הזאת אני לא מביאה דוגמאות לדברים שאפשר לשאול דווקא בנות שהם ממש לא לעניין...

וגם- לכאורה את שואלת מסיבות אמיתיות, את רוצה לדעת עם מי את מתחתנת ולבחור לך בחור ירא שמיים כמיטב הבנתך.

בפועל , לדעתי עצם השאלה הזאת עלולה לפגוע לו ביראת שמיים. את בחורה למה למען השם הוא אמור לדבר על דברים כאלה איתך??? (להבדיל מבעל נשוי שיכול לשתף את אשתו) סתם מביך בטירוף ובעקיפין גם יכול להוביל אותו לאי אלו מחשבות. למה שיהיה בגללך? למה את רוצה להקשר לדברים כאלה?

ממש לא מקומך.

ולהערה

זו שאלה לגיטימית שגם תוכלי להבין ממנה לא אם הוא מכור, אלא אם הוא מודע וחשוב לו להנצל מנזקי האינטרנט

שכל הזמן הראש שלו בזה וכל הזמן הוא רק סביב זה. וכבר אין לו מלחמה על זה-
זה יחסית נדיר.
ומסתמא גם הוא לא היה מתכווץ כשהיית מדברת איתו על זה...
זה לא 'מכור' זה 'נופל'

אני מכור.
ויש לי כל הזמן מלחמה.
אבל אני כל הזמן מפסיד.
ויש לי הרבה חברים מכורים מהקבוצת תמיכה, ואף אחד מהם לא רוצה להשתמש, ובכל זאת הרבה מהם נופלים.
וגם חסימה לא עוזרת כשבא ה'קריז'.

(נכון שכנראה לא הייתי מתכווץ כשהייתה מדברת על זה, כי למדתי להסתיר)

כל עוד הבחור עשה לעצמו את החסימה.

כי אם ההורים/הישיבה/החברים (יש עכשיו תופעה כזאת) השפיעו עליו לעשות את החסימה
והוא לא באמת רוצה בה.

זה בדרך כלל משחק ילדים לעקוף אותה.
אני אומר משחק ילדים. כי בדרך כלל ילד ממוצע בגיל בר מצווה יודע לעקוף בצורה כזאת או אחרת את החסימה.

מכור יגיד לך שהוא מכור רק כשתיהיו מאורסים במקרה הטוב.

תיהי ראלית חמודה

יגיד לך שהוא כזה אם רק תשאלי אותו?

כל אחת רוצה להתחתן עם בחור טוב, ירא שמיים, מידות טובות.

אבל היא אמורה לצפות לשאול את הבחור אם הוא כזה, ואם אומר "כן" , להתחתן איתו.

את הדברים השליליים קולטים בדר"כ בין השוורת, אם בכלל.

שוב, הייתי ממליצה מאוד לשאול על חסימה, ואפשר לפתוח דיון על חשיבות הסינון (ולא על מה קורה כשאין סינון האם וכמה קורה לך?) והמון המון תפילות

אם נניח שהוא נפל - כמו רוב מוחלט - והוא בטח בחור ישיבה - אז בודאי הוא הצטער על כך ואסור להזכיר לו את החטאים הראשונים.


עצם זה שראית שהוא מתכווץ- זה כבר ברור. ולשאול הלאה זה לחפור בפצע חי.

מה שחשוב זה שהוא הבין את גישתך והוא מבין השלכות של מעשים.. ושיש סינון ברמה טובה (חשוב לשים לב שגם הווי-פי חסום...)

טועה מאד בגישה.
והסבירו כבר לפני שזו שאלה שכל מה שיענו עליה, יוביל למקום לא טוב. וזה בלי קשר אם הבחור נחשף אי פעם, או לא.

עם גבר שלא חטא מעולם.
אך גם לא מתעניין באשתו?

גם רבנים מדריכים שלא לדבר על זה.
אבל יש הבדל, אם הוא עדיין צופה בדברים כאלה, אז הוא צריך להגיד לך (האמת שעדיף שהוא לא יצא בכלל), אבל אז אתם מן הסתם תפרדו...
אם בעבר הוא צפה, אל תדברו על זה. כמו שצריך עיון כתב, זה דבר שנשים לא יודעות איך להתייחס אליו. ואני לא טוען שזה קשה בצורה שאתן לא מבינות, יכול להיות שגם לכן יש ניסיונות קשים באותה רמה, אלא שמדובר בסוג יצר שונה, שאתן לא יודעות איך להתייחס אליו בכלל.
כשאני שומע בת מדברת על הנושא, זה ממש צורם, הפער בינה לבין הדברים.

קודם כל, עצה חשובה - ממליץ מאוד לצמצם עד לאפס את ההצצות בנשואים טריים, לפחות כל עוד לא נשואים בעצמכם.
יכולה להיות מחשבה שזה עוזר "להכין את עצמי" - לא כך... ההיפך. מפגש עם בעיות הוא לא הכנה טובה לקראתן. הוא עלול להפחיד, הוא עלול להביא לנבואה שמגשימה את עצמה חלילה. הוא עלול להביא אותנו לראות בעיה במשהו שהיה נראה לנו בסדר גמור בלי שגרמו לנו לחשוב שהוא בעיה - וזה לא תמיד חיובי.
אלא, הדרך להתכונן היא ע"י הוספת אור. לעבוד על המידות, ללמוד על זוגיות נכונה וטובה מתוך שיעורים וספרים.
אז זו עצה ראשונה, וחשובה מאוד לדעתי.

לעצם העניין -
מצד אחד, את באמת מובנת מאוד...
ומצד שני, יש כאן בעיה שהיא אמיתית.

תו"כ שאני כותב את ההודעה הספיקו להתווסף כאן מעל ל10 הודעות, ועוד לא סיימתי. זה נושא שהוא באמת מאוד רגיש...

דעי לך, שההתמודדות עם היצר בנושאים אלה, היא קשה מאוד וכואבת מאוד. אדם שמרגיש בהתמודדות ומרגיש שהוא נופל - אינך יכולה לתאר לעצמך בכלל, איזו תחושה נוראה היא זו. איזו שפלות ערך עצמי זה מביא. וכמה קשה לו להתמודד בכל זאת.
אני חושב שנכון יהיה להניח, שהרבה פעמים, מידת הזעזוע והגועל *שלך* מדבר כזה, תהיה *נמוכה* ממידת הזעזוע והגועל שהוא יחוש כלפי עצמו... גם בלי שיגידו לו כלום.
איך אפשר בכלל להיכנס למקום נפשי כזה? לפעמים קשה לדבר על זה עם חברים קרובים, עם ההורים... איך אפשר לצפות להיכנס למקום נפשי שמאפשר לבטוח במישהי, שאולי תתחתן איתי ותהיה הכי קרובה אלי בנושאי היצר, וכל דבר שביצר אוטומטית קשור אליה - איך אפשר בכלל להאמין בה, להרגיש בנוח לדבר איתה על נושא כ"כ פנימי, כ"כ מלא בקשיים והתמודדות, כ"כ מסובך וכואב? להאמין שהיא תסתכל בי בעיניים אוהבות וטובות, תתמוך בי ותאהב אותי, תכיל את מי שאני, תראה בי את הטוב, ולא תעיף אותי מהמדרגות?
הרי לה אני הכי זקוק בנושאים האלה. אם *היא* לא תאמין בי, אז מי כן?

כלומר... אם את באה בגישה של מבחן, של שאלת אבן בוחן - 'אתה נופל? אם כן אני עוזבת' - הרי שזה רק מחזק את שפלות הערך. את - 'וואו, כמה אני עלוב ואפס ולא שווה כלום'. את 'כמה זה מזעזע מה שאני עושה'.
וזו גישה שנשמעת היטב מבין השורות... ברור מאוד מתוך השאלה, כל שאלה שלא תהיה. אני כבר יודע היטב למה היא שואלת... הרי היא הסבירה את דעתה כמה זה מזעזע. מה צריך יותר מזה?...

ושוב. אפשר מאוד להבין אותך...
אבל הבעיה כאן היא אמיתית. אם זה משהו שאת באמת לא יכולה להכיל, איך תוכלי לשאול על זה? איך תוכלי לשמוע ולדעת על זה?
אם יש התמודדות בנושא - הדבר האחרון שהוא רוצה, זה שמישהי ש"בקשר שנראה בכיוון טוב" איתו, תחתוך בגלל זה את הקשר... זה יפגע בו במקום הכי עמוק.

[אגב, ב"ה שחסך ממני התמודדויות בנקודה המסויימת הזו של צפייה בדברים אסורים. אבל היצר הוא אותו יצר, ותמיד יש התמודדויות]

יפה כתבת

הנושא הזה מספיק מזעזע.
לא צריך עוד חכמולוג שיבוא ויזדעזע
מה גם שאסור להזכיר לאדם שחזר בתשובה עוונותיו הראשונים. ויש בכך הונאה

לפני החתונה

יש שם בערך 90% בעיות
בעוד שאצל רוב הזוגות יש 90% טוב אם לא יותר

פורום של ציזבטים. וטרולים.
אם מישהו נהנה מלקרוא דברים כאלה שיהנה

מה שכן זה טוב לשמח את הרווקים.
שאין להם את כל זה.

ותכלס? גם פה, כדאי למעט קצת בקריאה... או לפחות, לא לסמוך על זה. לא לבנות את היחס לבניית קשרים, היכרויות, פגישות, כל הנושא הזה - מתוך ההתמודדות המסובכת של אלה שבפנים... ועם כל ריבוי ההתמודדויות והדעות פה.
אלא מתוך ייעוץ עם אנשים בשר ודם. ובמיוחד כאלה שכבר נשואים במשך שנים.

אז יש בזה דבר טוב שיש איזושהי 'מסגרת חברתית' סביב הנושא - אבל מאוד במידה, ובערבון מוגבל...

[אמנם העצה שלא לקרוא שם - חשובה הרבה יותר].

מסכן הבחור, אם חלילה הוא מכור והיינו מתחתנים..הוא בטוח לא היה רוצה להתחתן איתי.הוא צריך מישהי עם גישה ורמת רגישות שונה משלי.

הוא לא הגיב כמו מכור.

למה הוא השתתק ככה? לא אמרתי משהו חריג ..
הבעתי זעזוע על משהו פרוץ כמו שכל אדם נורמאלי היה מגיב.

גם אני לא באמת יודע לאבחן, רק אם זה חבר קרוב שאני מכיר את התגובות שלו טוב, לפעמים אני יצליח להבין.
רק זה שהוא השתתק והתכווץ במקום זה לא מעיד על התמכרות, והרבה פעמים אדם מכור היה מגיב בלי להתכווץ ובלי להשתתק, אבל זה משתנה בין אנשים ואני לא יודע להגיד.
תגובה של השתתקות והתכווצות זאת תגובה גם של בחור נקי לגמרי, שלא נעים לו הדיבור על היצר, והוא לא יודע איך להתייחס אליו. גם תגובה אופיינית של בחור שנפל בזה פעם, והוא מרגיש שאת נכנסת לו עמוק במקום כואב מאוד.

זה?
>>>
אכן שאלה רגישה מדי... - לקראת נישואין וזוגיות
אשמח לתגובה...

את לא שונה בעניין הזה מאף אחת.

ואני חושבת שעם מכורים הדין שונה, וגם הבנתי שרבנים אומרים שכן צריך לספר.

השאלה היא איך את מתייחסת לנפילות של דיעבד באופן כללי. (אני לא רומזת שאת לא יודעת להתייחס. אני באמת לא יודעת... רק אומרת שיש מקום לשאול את עצמנו)
לדעתי, חשוב מאוד שהגבר שלך, לא משנה מי הוא יהיה, ירגיש בנח להיות איתך גם כשהוא לא מושלם.
כולם נופלים, כל אחד במקום שלו.
גם אני וגם את לא משנה במה זה.

את צריכה להרגיש בת אהובה של הקב"ה גם כשצצים לך יצרים של בני אנוש.
וגם הגבר שלך צריך להרגיש ככה.
בן אהוב ואיש אהוב.
שמאמינים בו, שסולחים לו.
שהערכה והאהבה כלפיו לא תלויה בכמות הנפילות שלו.
העיקר הוא הרצון.
מה הוא רוצה, למה הוא שואף.
שם הוא נמצא.

לפעמים זעזוע מנפילה יכול דווקא להעצים אותה.
לתת לה הרבה יותר מקום ממה שהיא באמת.
לכן מאוד חשוב ללמוד להתייחס לזה נכון. וללמוד בלי קשר מה היחס לנפילות שלנו עצמנו, האם אנחנו מאמינים בנו? האם אנחנו נכנסים למיטה בגלל זה?
ואם לא, אין סיבה שנפסול מישהו בגלל היותו בנאדם.

כמות נפילות לא מעידות על צידקות.
7 יפול *צדיק* וקם.
גם צדיק נופל, גם נופל יכול להיקרא צדיק.
מבינה?

את כבר אמרת את זה, שלא אכפת לך מישהו שהוא נפל וחזר בו. שזה באמת חשוב.
רק תדעי שהחיים הם דינמיים. יכול להיות שבעלך ח"ו יפול שוב, כי הוא בנאדם.
יכול להיות שגם את תיפלי בכל מיני דברים.

אז אנחנו לא מקדשים נפילות ח"ו, אבל בשביל לא להנכיח אותם, לפעמים אנחנו צריכים ללמוד לתת להם את המקום הראוי.
לא משנה כמה נפלת, לא משנה כמה קשה לך, איפה אתה עכשיו? איפה אתה רוצה להיות?
יצר הרע אף פעם לא יותר גדול ממך.
תמיד אנחנו בכוחות.

אם את רואה מישהו עם יצר הרע גדול, תדעי שיש לו כח להגיע רחוק.

לומר לעצמי על החיים ועל המוות ולקשור את עמצי למישהו כשקיימים סימנים בעייתים בנושא שגיבשתי כבר דעה לגביו?
אני לא במקום שופט ובאמת כל אחד והמקום וההתמודגות שלו. תיארת יפה מה עובר על מתמודד באופן מעורר אמפטיה אבל לי זה לא עוזר. וחוץ מזה לא כל מי שמתמודד כואב את הדברים כמו שכתבת , יש כאלה אולי שכבר פחות כואב להם כי הם כבר ממש עמוק בתוך העניין..
כל אחד ואחת צריכים להכיר ולהיות כנים עם עצמם..
נקודה נוספת שמפריעה לי שחוזרת על עצמה כחוט השני ברוב התגובות,
אתם אומרים שבנות לא יכולות להבין ושהן שופטות בנים לפי מה שהן מכירות בעצמן וכו וכו

אז לדעתי זאת גישה בעייתית ביותר שכדאי כמה שיותר להתנתק ממנה, בנים הם לא חיות ויש להם יכולת בחירה
יתכן והיצר של הבנים חזק יותר מזה הבנות אבלזה נכון באופן כללי בלבד כמו שאומרים שנשים יותר רגישות מגברים
בפועל יש המון גברים יותר רגישים מבנות כמו שיש נשים יותר יצריות מגברים
אף אחד לא היה בשני המקומות כדי לקבוע בצורה מוחלטת שזה יצר שבנות לא יכולות להבין. עובדה שמדברים על זה שלצערינו יש נוםלות ולא רק נופלים.

הגיוני שלבנות יש ניסיונות יותר קשים משל בנים. זאת לא הנקודה. הנקודה היא שאת לא מבינה את היצר הזה אצל בנים. את לא מבינה כמה כואב אחרי הנפילה. ואם תביני אז אולי לא תביני איך אפשר להמשיך לחיות אחרי נפילות כאלה. זה פשוט בנוי אחרת מאצל בנות, ואני חושב שבנות לא צריכות להתעסק בזה, בטח שלא לנסות להבין את זה, שזה הכי גרוע.
אולי אני לא באמת יודע, פשוט כשבנות מדברות על זה אני שומע כמה צורם הפער בינן לבין מה שהן מדברות עליו. גברים ממאדים ונשים מנוגה שמעת?

בין נסיונות, כל אחד מתמודד עם היצר הזה (ועוד המון אחרים בדרך שונה לגמרי), יש בנות שמתמודדות עם היצר הזה לא פחות מבנים ונורא קשה לי הזלזול הזה (אני מדברת על צפייה/קריאה של תכנים מהסוג הזה)והאמירה שאנחנו לא מסוגלות להבין (אולי אנחנו לא מסוגלות להבין, אבל גם מישהו שמצליח להתמודד עם זה בצורה טובה לא יצליח להבין, כמו שאני לא מצליחה להבין פחד גבהים)

אני די משוכנעת שאני לא אשאל כי אני יודעת כמה זה רגיש (גם אצל בנות ואצל בנות אין בזה טיפת יחס אצל אף אחד), אבל כן ארצה לשתף בדברים שגורמים לי לתסכול עמוק, כדי לא להגיע למצב שאני עצובה ומתוסכלת והוא לא יבין למה.

מההכרות המצומצמת שלי עם הדברים ובנות, הן לא מבינות את זה. גם בנים שמעולם לא נפלו פחות מבינים.

פשוט בנים יותר נופלים בזה וזהו, בת שמתמודדת תבין כמו בן שמתמודד.
(ומשום מה יש לי הרגשה שזה יגרר למין דיון/ויכוח עקר ובדרך כלל אני לא נכנסת לזה, אבל זה פשוט רגיש אצלי יותר מידי)

אני חשבתי שיש הבדל, אולי את צודקת, צריך לשאול מומחים. בכל מקרה לא נראה לי נכון לדבר על זה בנים עם בנות, גם בני זוג

אצל בנות בכללי: כל דיון או אמירה כלשהיא שבן מגבר עם בת ספציפית או עם קבוצת בנות על עניין החצאית והבעייתיות שהיא לא בדיוק תמיד עוברת את הברך ושזה מםריע לו וכו וכו - כל דיבור אפילו הכי קטן בנושא הזה גורם להתפוצצות מטורפת של הבנות שרותחות איך הבן מעיז לדבר איתן על זה ומי הוא חושב שהוא בכלל ושלא יתערב בהתמודדות הלכתית ובצניעות של הבנות ושזה לא צנוע וכו וכו וכו.

ויודעת מה? הן צודקות כשמדובר בבחור שיוצא עם בחורה. לאור הרגישות הגדולה של הנושא שפשוט לא ידבר איתה על זה בכלל. במקסימום הוא יכול לחתוך בגלל זה בלי לבדוק האם היא בכלל לא ידעה מספיק/זה קשה אבל השאיפות שלה טובות וכן הלאה - גם אם הוא יפסיד בגלל זה, שפשוט לא יפתח איתה את הנושא הזה כי זה לא הגון.

אז תקחי את הקטע הזה אצל בנות, טוב? ותכפילי אותו במקרה שלנו אצל הבנים, בבערך מליון רגשות אשמה וכאב לב והבנה לעומק כמה אתה מתבייש בעצמך והבנה ממש ממש לעומק כמה זה נושא צנוע בטירוף של-א דנים בו עם בנות, כולל לא כאלה שאתה יוצא איתן. כי זה מה שזה אצל בנים. חד וחלק.

וכמו שמישהי כבר שאלה אןתך למעלה - קחי את הדבר הכי צנוע והכי קשה אצלך בנושאים האלו ותחשבי עם עצמך האם הייץ רוצה שהבחור ישאל אותך עליו? באמת באמת היית רוצה שהוא ישאל אותך ולא היה לך שום בעיה עם זה?

אני פשוט חושב שיש כאן שאלה.
וקודם כל, ששאלות כאלה כנראה לא באמת מתבררות בפורום. כן, עם כל כמה שהשרשור הזה מופצץ בתגובות - זה עדיין לא מתקרב מספיק לעומק הבירור, לדעתי. צריך לדבר עם אדם בשר ודם, רציני, שאפשר לסמוך עליו בנושא הזה ספציפית שייתן עצה טובה.
כלומר, בעצם אפשר להגיד - מה אני מציע לך לעשות? להבין שבאמת יש כאן איזה סיבוך, ולא לסמוך רק על שאלה בפורום. אלא להתייעץ פנים אל פנים.
ואמנם בכ"ז העצה של ותן טל מצאה חן בעיני (כלומר, אעפ"י שזה לא מייעוץ פנים אל פנים) - להכניס איכשהו בדרך אגב שאולי יש אנשים טובים שמסוגלים להתמודד עם מקרה שבו הבעל שלהם או מי שהן יוצאות איתו מכור, אבל את ממש לא כזאת, וזה באופן ברור סיבה לפסול קשר מבחינתך, כי אין לך יכולות להכיל את זה. וממליץ להיות מאוד ברור בזה שמבחינתך זו סיבה גמורה לפסול קשר ואין מה להתלבט. נראה לי שגם כדאי להציג באופן שזו את שלא יכולה להכיל ולא הוא שלא בסדר (אעפ"י שמי שמכור לא בסדר... הוא יודע את זה).
זה רק לגבי 'מה אתה מציע' באופן המעשי ביותר.

אני מניח שההתכווצות במקום מעידה שהנושא קשה לו ולא נעים לו... אז אם אכן ישנן נפילות, ההתכווצות במקום מעידה על התחושה שתיארתי כלפיהן.
אדרבה, מסתבר יותר שההתכווצות היא לא בגלל שנופל כרגע או מכור וכדו', ו"אם זה מה שהיא חושבת על הנושא, אוי ואבוי, כי אני מכור וזה לא מתאים לה, ועכשיו יהיה קשה להציל את הקשר למרות שזה בכיוון טוב" - לא... זה הרבה פחות מסתבר. אם הוא נופל בנושא, 'דריכה' עליו כנראה תשפיע לכיוון של 'היא פוגעת בי במקום רגיש... דווקא היא??' הרבה יותר מאשר 'היא לא אוהבת את הנקודה הזו שקיימת בי... אוי!'.

לגבי הנקודה האחרונה - את צודקת לגמרי במה שכתבת... אני חושב שניסו להגיד כאן משהו שונה קצת.
היצר של גברים והיצר של נשים הוא פשוט שונה זה מזה. לא בגלל שלגברים היצר יותר חזק או פחות חזק, אלא כי זה פשוט משהו אחר לגמרי. היצר של גברים מגיע ממקום נפשי אחר מאשר היצר של נשים. גם גבר שיש לו יצר פחות חזק או אישה שיש לה יצר יותר חזק - זה לא אומר שיבינו זה את זו... כי היצר עצמו הוא שונה.
העמדה הנפשית שבה עומדים מול היצר היא אחרת.
המשמעויות של ההתמודדויות הן אחרות.
זה פשוט שונה.
ולכן, גם אם תשאלי מישהו, הוא לא יצליח לשתף, כי אין לך כלים להבין אותו...
[אלא אם כן, תשתפי בהתמודדות משלך שתיראה לו מאוד דומה להתמודדות שלו, והוא יוכל וירצה לשתף מהמקום הזה. מה שלא סביר]

שוב אשמח לתגובתך. וב"הצלחה!

התגובות כאן כן נתנו לי את המענה שחיפשתי..להזכירך לא חיפשתי להכנס לעומק עובי הקורהוהתפלש בנושא , רציתי לקבקבל איזשהו מושג כללי איך בנים היו רוצים שישאלו אותם ואם בכלל, קבלתי מענה (לא מסכימה אתכם, אבל מענה..).
ראיתי תגובה יפה של ד.
היחיד שענה טוב ולעניין והבין את הזכות דשלי , זכות לגיטימית. יחד עם מועות לרגישות העניין.
אני מכירה את עצמי וכן יוגדעת שהכל היה נעשה ברגישות ממילא..
אנשים פה נתפסים למשפט כזה או אחר שכתבתי כאילו זה הנוסח המדוייק שאשתתמש בו..
אולי אנסה לשאול מישהי, לא נראה לי שיהיה מישהו שיפסוק חד משמעית אם הבחור מכור או לא, אולי להעריך..
בכ"מ אין מצב שאהמר על החיים שלי.. מי שחושבת שענייניו של הבעל המכור אינו עניינה מוזמנת לבוא ולספר לנו איך ההרגשה לחלוק בבעלה עם פרוצות(אחרי החתונה) באינטרנט ואז להטיף כמה זה כמה זאת חוצפה מצידי להתערב לו.
לגהי ההבדלים- הדיבור על ההבדלים לדעתי לא מבוסס , מעטים מבינים באמת מה השוני ולכן לא כ"כ נותן מושג אמיתי (א כי פינגו הסביר כמה דברים חשובים שכן נותנים מושג)

ובנוסף, וזאת הנקודה הכי חשובה לדעתי:
חייבת להיות נורמה לספר כשהקשר מתקדם כמובן ברגישות וצניעות נדרשת. זהנכון וזה מוסרי.
א"א ליפול בדבר הזה פעמים רבות כ"כ ולהאחז באיזה המלצה שלא לספר בבחינת יהרג ובל יעבור.. איפה הפורפורציות? יש מולך מישהי , זה א"ב של מה ששנוא עליך ואהבת לרעך ואיסור הונאה ומוזמנים להוסיף עוד ועוד איסורי דאורייתא בעצם ההסתרה ופגיעה בזכות של העומדת מולכם..

אבל זה נושא מאוד לא פשוט.
צריך להיות עם אינטילגנציה ריגשית גבוהה וטקט מעולה כדי לדעת איך לשאול מתי כמה איפה...
זה גם תלןי בבן אדם עד כמה אלגנטיות להכניס. ומתי להכניס את זה בקשר
זה דברים מאוד מאוד רגישים לגבר..
אז יותר משאת צודקת את צריכה להיות חכמה.

אסור לו לספר. זה לשון הרע.

ולך אסור להאמין.

את רוצה לשכתב מחדש את הלכ' לשון הרע?
יש הרבה אנשים שישמחו...

אחי אתה לא רציני

תלמד חפץ חיים

שאנשים מזנקים לרמות צידקות וחסידות במה שנוח להם..
ובדברים אחרים..

זה כמו להגיד לבחורה שלא לבושה עם חצאית או שרוול לפי ההלכה
מה את שומרת שבת עם את הולכת לא צנוע

אבל הן עצמן....

שפכת פה רפש על יותר מידי יהודים גברת

 

ה' בטוח לא מבסוט מהשרשור הזה,

והרבה חברים כאן ניסו להסביר לך את זה במילים יותר עדינות

 

מאחל לך להתחתן עם אדם בדרגה הרוחנית שלך.

אני לא חושבת שהרבה מאוד חלילה מכורים או אפילו נופלים המון.
שאלתי על המקרה שלי
משום מה התגובות שלכם מפוצצות אמוציות בלי קשר לדברים שאמרתי.
תשא את עצמך למה התגובה שלי כ"כ מעצבנת אותך.
אם תגיד שלא תהיה מוכן לצאת עם בחורה שהולכת לא צנוע או עושה דברים כאלה ואחרים שמפריעים לך, מי אני שאדון אותך??
כל אחד ומה שמתאים לוק.

תנסה לקרוא מה שכתבתי תוך ניטרול האמוציות ותבין דברים אחרת.

וגם אלעד, שלדבריו אתה התייחסת, העיד על עצמו בפורום מקביל שאינו צריך אפילו חסימה כדי לא לעסוק בכך.

 

והיא אפילו לא דיברה על מי שלא קרה לו מעולם, אלא על מי שאינו עוסק בכך תדיר. בוודאי שיש הרבה כאלה, נורמליים, שמים חסימה, מחפשים אשה טובה, ולא זה מה שמעסיק אותם.

 ואו אני או אתה הבנו אותה לא מדוייק אבל זה לא עקרוני וירדתי מזה.

אני הבנתי שהיא מחפשת משהו הרבה הרבה יותר"מלאכי".

אגיד לך לך יותר מזה, יש אנשים חילוניים שגם לא בעסק 

מהסיבה הפשוטה שיש להם מקור  שמפיק להם את הצרכים הרגשיים וממילא גם השאר

ולכן התחליפים הם חיקוי זול ולא "משביע" כמו הדבר האמיתי.

ולכן העניין כאן הוא האיזון הנפשי שלך ומידת סיפוק הצרכים הרגשיים.

פת בסלו.

אתה או מישהו כאן חושב שכולם נופלים הרבה מאוד או חלילה מכורים?
אני חולקת עליכם חד וחלק. יש המון בחורים צדיקים שגם אם נפלו פעם חזרו בתשובה והתעלו.
מאוד עצוב שזה מה שאתם חושבים על עצמכם והחברים שלכם וזה אפילו איסור אם אינני טועה.

את יכולה להגיד לו

"אם אתה מכור למשהו -אני מבקשת לדעת שיש התמכרות או

הרגל שחוזר על עצמו פעם ב____"

וככה הוא לא בפינה ולא צריך לפרט  ואת לא עם חתול בשק.

חוץ מפוליגרף - לב יודע מרת נפשו.

העיקר:

אני במקומך אם אני רואה בחור שמענינים אותו הצדדים היותר גבוהים בחיים באופן עקבי יומיומי

הוא בהכרח לא אדם שנמצא בהתמכרות בינונית -גבוהה.

אנסה למצוא לך אינדיקציות יותר ברורות אבל זה הכיוון.

וככה את יודעת די בוודאות גדולה איפה את נמצאת. ואני לא מדבר על ידע טכני והפצצת וורטים

שאת זה ניתן לעשות בכל מצב רוחני.

אנסה לנסח יותר טוב אח"כ.

 

 

 

ואין ספק, דן (ד.) אדם חכם ב"ה
בסופו של דבר, ותן טל ודן נתנו את אותו עקרון של עצה - להבהיר שדבר כזה לא יעבור אצלך, ולתת לו את המקום לומר שזה פוסל עבורו בלי להיכנס לפירוט של מצבו.
אגב, חושב שאם לדוגמה נפילות בעבר שכבר איננו מכור אליהן זה משהו שאת כן יכולה ורוצה להכיל, אולי כדאי גם למיין את זה באותו עניין...

בוודאי צודקת שלא להמר על החיים שלך. לגמרי.
[אכן, אני ציינתי שאת מובנת לגמרי, וגם החשש מפתיחת הנושא מובנת לי לגמרי, ולכן זאת בעיה...]

ב"הצלחה!
אם יהיה שייך, עדכני בהתפתחויות ^_^

להבין שאת מתחתנת עם בן אדם ולא עם מלאך.


ובלי קשר אליך (לא יודע בת כמה את) -
אלא כאמירה כללית-
לדעתי
אם היו כולם מבינים את זה באמת- כמעט ולא הייתה 'בעיית' הרווקות המאוחרת.

דיון שקראתי לפני קרוב של 10 שנים, נשאר לי תקוע עד היום בראש, והביא לחסימות בדייטים שממש קשה לעבוד עליהם.

משנה ברורה על האורח חיים עה:

'דרכן לכסות שיעורן טפח כמו שאר גוף האשה אבל זרועותיה ושוקה אפילו רגילין לילך מגולה כדרך הפרוצות אסור:'

 

שולחן ערוך:

גם רבנים בימינו יודעים:

http://www.kikar.co.il/192332.html

 

 

 

והשאלה היא איך יכול להיות שרבנים גדולים וקדושים היו יודעים איך הולכות ומתנהגות פרוצות. התשובה היא שאם נחטט קצת בהיסטוריה נגלה כי בימים עברו פרוצות היו מחזה נפוץ ושכיח ברחובות, גם בערים בהם גרו רבנים וצדיקים, וגם אותם רבנים צדיקים שמו לב אל התופעה.

 

לכן אם בעבר הרומנטי בלי האינטרנט והטלוויזיות הזנות והפרוצות היו קרובות יותר, ולא נחשדו ישראל בעריות, אז למה היום מפחדים כל כך?

 

ולהלן התשובה בליקוטי הלכות:

וְעַתָּה עַל פִּי הַנַּ"ל תָּבִין נִפְלְאוֹת ה' שֶׁרִמֵּז בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים עֵצוֹת  עֲמֻקּוֹת אֲמִתִּיּוֹת הַמֻּכְרָחִים לְכָל אָדָם הֶחָס עַל נַפְשׁוֹ לְהוֹצִיאָהּ מִגָּלוּת הַתַּאֲווֹת, וּבִפְרָט מֵרַעְיוֹנִים וְהִרְהוּרִים רָעִים הַשּׁוֹטְפִין עַל מֹחוֹ וְרוֹצִים לִבְלֹעַ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהָעִקָּר לִבְלִי לְהִתְפַּחֵד מֵהֶם כְּלָל, רַק לַעֲשֹוֹת אֶת שֶׁלּוֹ בַּמֶּה שֶׁהוּא עוֹסֵק וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ מוֹרֶדֶת וְיוֹצֵאת לַחוּץ צָרִיךְ לְתָפְסָהּ כְּמוֹ סוּס בְּרֶסֶן לְהַחֲזִירָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כַּמְבֹאָר שִׁיחוֹת קְדוֹשׁוֹת אֵלּוּ הַרְבֵּה בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכַמּוּבָא לְעֵיל מִזֶּה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר, "אַל תְּהִי כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין"

 

 

ומי מכניס פחדים בישראל?

להלן:

http://www.kooker.co.il/%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F-%D7%91/

 

הכל מסתדר.

 

תסלחי לי כי אני חייבת להגיב, כי קצת מדגדג אותי בקטע רע לקרוא את זה.

מתי היית רוצה שישאלו אותך על התמודדויות הכי קשות והכי אינטימיות שלך?
למה את יוצאת מנקודת הנחה שמותר לשאול?
איך היית מגיבה במקרה שהיו מתייחסים בזעזוע במקרה שהיית כנה ואמיתית לגבי התמודדויות שלך?

כולי רחמים עליו, שהוא היה צריך להתכווץ במקום.
הוא לא צריך להגיע למצב הזה.

את אישה. נכון?

אז תקשיבי.
זה לא קשור לפתיחת. את חיה בעולם מסויים, וכדאי שתכירי אותו.
תלכי לרבנים ולרבניות שלך, ותשאלי אותם מה צריך להיות הייחס שלך כלפי נפילות. כי אני באמת חושבת שזה נורא חשוב, ושכנראה שאף פעם לא נחספת לזה.


על קצה המזלג אני אומר לך,
זה נושא רגיש רצח, זה אחד הנסיונות הקשים שלהם ובדור בכלל.
כשמדברים על נסיון קשה, צריך לדבר ברגישות גדולה גדולה גדולה.
מה שאומר שעדיף להימנע, וכשלא, אין מצב שאת חוזרת על הטעות הזאת עוד פעם ומזדעזעת למישהו בפנים.

רוצה לדעת אם הוא מכור?
תשתמשי בחכמה הנשית שלך.
את יכולה גם לשאול אותו אם המכשיר שלו מסונן, ומה הוא חושב על אינטרנט בבית.
ולדבר איתו על העניין הזה, על המכורים וכו ולראות מה היחס שלו לגבי זה, ומתוך כך להבין.


ואהבת לרעך כמוך. זה כלל גדול בתורה.

חסכת לי תגובה.. אם לא היית כותבת, הייתי מגיבה.

אגב לא מבין את השאלה הרי יש עוד הרבה דברים שאפשר להסתיר. גם אם זה קרה בעבר הוא לא צריך לספר, ועדיף לך שזה יהיה ככה. חושב שזה דבר שנסלח בעל כרחו

אם את מתעקשת שאת רוצה בחור שלא נפל בזה,
את חייבת לשאול אותו על זה כמה שיותר מהר!

אם את יודעת שזה תנאי סף אצלך, את חייבת לשאול כבר בפגישה הראשונה או מקסימום בפגישה השניה!

חבל מאד שחיכית לשלב שבו הקשר כבר נראה בכיוון חיובי..

אני ממש לא צוחק ואני חושב שזה ממש קריטי שתשאלי על ההתחלה!

מכיוון שנדיר מאד למצוא מישהו שלא נפל בזה,
את פשוט הולכת לשבור את הלב לעצמך ולאחרים כ"כ הרבה פעמים,
אז את חייבת לעשות את זה לפני שמתפתח שביב של רגש..

לכם טוב- תהנו.
איפה ראית שכתבתי שלא נםל אף פעם?
נו, באמת.
כתבתי שלא נופל בהוווה באופן תדיר. העבר לא מעניין אותי.
וגם אהבה בתענוגים..
תעשו טובה.

קראתי את מה שכתבת, ואני עונה לגופם של דברים.

שורה תחתונה, באמת כדאי שתדברי עם הרבניות שלך.
נראה שאת לא ככ מודעת לנזק שאת עושה לעצמך ולאחרים.

השאיפה שלה סבירה, ריאלית לחלוטין.

 

להיפך, אם היא תשכנע את עצמה" שמה שממש בנפשה אינה צריכה לחפש אותו - אז עלולה להזיק לעצמה..

היא מעמידה גבר בפינה ומזיקה לו בזה.
אתה שואל אותי אמיתי?
גבר שמדבר איתה לא אמור להתכווץ משום סיבה.

רבנים אומרים לא לספר על זה כי זו עבירה של בן אדם למקום, אז לא וזהו.
לא צריך להתחכם.
הם צודקים.

השאיפה שלה לגמרי הגיונית וסבירה, והיא לא שונה מאף אחת בשאיפות לה.
הגישה שלה לא נכונה.

את תיארת משהו שאולי גורם הרגשה לא נוחה לבן. לא נזק לעצמה. ורוב הבנים, להערכתי, לא ירגישו שום בעיה עם בירור באופן עקיף, עדין וקצר. 

 

לגבי מה שאת אומרת בשם "רבנים", איני יודע מי ובאיזה הקשר. 

אדם אינו צריך לספר באופן יזום, אם מעריך שאין בעיה לנישואיו. אבל אם הוא נשאל, זה אחרת.

 

ואכן, זה בין אדם למקום, אבל אם יימשך אל תוך הנישואין - ולעיתים גם מה שלפני כן אם זה בצורה "קשה" - אז יכולות להיות לכך השלכות גם לגבי הרגשתה וכו' (גם תפילה ושבת זה בין אדם למקום..).

 

אני גם לא חושב שאם מוצאים בחור כשר, עם מידות טובות ויראת שמיים, תורני, אז זה מה שצריך לחשוד ולברר. אבל אם בחורה אומרת שזה "יפרק" אותה אם יתברר לה משהו כזה, אז הגישה שלה בריאה ונכונה לחלוטין, לברר בעדינות מקודם (הרי היא לא אמרה איך. אדרבה, היתה זהירה ושאלה איך ירגישו עם זה) ולמנוע בעיות אח"כ. 

אמרתי שאיך שהיא עשתה את זה, והאופן שבו היא ניגשת לנושא הזה, חוץ ממה שהיא מזיקה לו, היא מזיקה לעצמה. ותכף אסביר את עצמי.

(דיברתי על זה שהיא הזדעזעה לו בפנים וגרמה לו להתכווץ, ועל זה התכוונתי כשאמרתי "גישה".)

 

אני לא יודעת מי אתה, ואם אפשר לסמוך עליך.

אני כן יודעת מי הם הרבנים שלי ומה הם אומרים בקשר לזה.

וגם מה הרבניות שלי אומרות לי בהקשר הזה.

והצעתי גם לה לגשת לרבניות שלה כדי לקבל תמונה יותר ברורה ויותר מרגיעה בנושא, כי ממה שנראה לי, היא לא עשתה את זה.

 

הדרך שהצעת למעלה לשאול על היחס לאינטרנט באופן עקיף, זו דוגמה לאיך לגשת לזה באופן יותר נכון.

 

זה נושא רגיש וצריך לנהוג עם זה בהתאם.

 

היא רוצה לבדוק? שתבדוק. בעדינות.

 

ברור לכל מי שמונח בבעיות של הדור הזה, שזה נסיון שפקד את רוב משתמשי הסמרטפונים הלא מסוננים למינהם, ולא רק. (בעיקר גברים, וגם אצל נשים מסתבר שהמצב לא מלבב במיוחד).

אפשר להגיד עד מחר שזה לא נכון, אבל מומחים רבים שהתעסקו בזה אמרו את מה שהם אמרו, וזה מספיק.

ולכן, ב"ה שיש בה קדושה בוערת והיא מזדעזעת מזה.

אבל להתפרק מזה לגורמים, תגיד מה שתגיד, אבל זו לא גישה בריאה ונכונה לחלוטין.

 

שתבדוק שהוא עושה את המקסימום שלא לבוא לידי חטא בהקשר הזה.

זה מספיק.

היא יכולה גם לומר לו שהיא קראה משהו בפורום והיא נלחצה לגבי הנושא הזה ולראות איך הוא יגיב. כנראה שהדברים יתפתחו משם כבר מהצד שלו.

ואם הוא מכור או או יודה בזה או יחליט שהיא לא מתאימה לו.

 

בכ"מ, להזדעזע למישהו בפנים, זו לא גישה בריאה ולא גישה נכונה. וכל שכן שלא לחלוטין.

 

עצוב מאוד לעבור על דבר ה', זה אפילו מזעזע. אבל מה היחס שלך לנפילות של דיעבד, זאת השאלה.

כתלמידה של הרב קוק, ברור לי שהיחס כלפי חטאים לאחר מעשה, וכלפי חוטאים, לא צריכה להיות כזאת שגורמת לאדם לשקוע בו יותר ולחשוב שהוא גועל נפש.

 

 

 

 

בתשובה על השאלה למה מזיקה לעצמה, "כי היא מעמידה גבר בפינה ומזיקה לו בזה". אמרתי, שהתיאור הזה, הוא אולי נזק לו ולא לה. ולמיטב הכרתי, גם בן שהנושא יועלה בזמן, בעקיפין, לא ישירות כלפיו, ובעדינות וקצרה - לא יקרה לו מזה כלום..

 

ב. אכן, אם רוצה לבדוק - תבדוק בעדינות. זה בדיוק מה שכתבתי, ולא משנה כרגע איך בדיוק זה ייעשה. להעלות בעקיפין, לדעתי טוב מאד. הבחור יבין על מה מדובר, ויביע דעתו ללא הכרח לדבר על עצמו ישירות.

 

ג. "הבעיות של הדור הזה", די מוכרות..

ובין המשתמשים בסמארטפונים לא מסוננים, יש גם דרגות שונות (לא כ"כ קשור ל"מומחים" כי קשה לעשות סטאטיסטיקה בכך, אבל מכל מקום, בוודאי שיש בעיה). יכולה לחפש מישהו שמשתמש במסונן, או אכן לברר בעדינות בנושא שמעידה שהוא בנפשה.

 

ד. לא צריך "קדושה בוערת" כדי שאשה לא תרצה שזה מה שבעלה יעסוק בו באופן תדיר. ולגמרי יש לזה גם השלכה על מה שביניהם.

ולחזור ולהגיד שלומר "להתפרק מזה" זו גישה לא בריאה, איננו עושה את זה ליותר אמיתי. 

אדרבה, הלא-בריא זה לאבד את הרגישות הנורמלית לענין.  הרי היא מדברת על בירור כדי לא להיתקל במציאות מסויימת כשכבר תהיה נשואה. ומדברת על מי שזו אצלו מציאות תדירה. אז בוודאי שאין להתייאש, ויכולים לגמרי לעלות - אבל לומר שתחושתה "אינה בריאה"?...

 

ה. מה שכתבת שיכולה לומר שקראה משהו בהקשר ונלחצה, זו גם דרך עקיפה. אפשרות סבירה.

 

ו. אינני יודע למה העלית את "להזדעזע למישהו בפנים".. אני בוודאי לא דיברתי על זה. וגם הכותבת, לפי מה שראיתי, אמרה שבכלל התייחסה למשהו שעלה אגב שיחה, ולא בקשר אליהם, ושמבחינתה לא עשתה שום דבר דרמטי, הבחינה שהוא "מתכווץ" ובכלל חשבה שזה מהצדיקות שלו... אז חבל להיתפס לפרט כזה. לא על כך מדובר.

 

ז. בוודאי שהיחס לחטאים אחר מעשה, אמור להיות של חרטה והתרוממות, ולא של שקיעה בכך ושיחשוב שהוא "גועל נפש" ח"ו.. את צודקת. אבל כאן לא דובר על יחס על האדם לעצמו, ואפילו לא של זולתו. אלא על תחושתה כלפי מי שבהווה,באופו תדיר, עוסק בדבר שיכולה להיות לו השלכה ברורה על חיי הנישואין, ואין לה וודאות סבירה שזה ייפסק אז.  ברור, שתחושתה טהורה, ברור שזכותה לבדוק בעדינות את הנושא שכ"כ בנפשה. אח"כ תראה, אולי הכל בסדר; אולי זה אדם כזה טוב שגם אם יש משהו, ברור שזה ייעלם ולא יעיב. וכו'.

 

והלוואי שנזכה להיות "תלמידים של הרב קוק"... זו מדרגה גבוהה.

העלתי את זה כי על זה דיברתי.

מבחינתך חבל להתייחס לזה, ומבחינתי ממש לא.


אה, ולא אמרתי לרגע שהתחושה שלה לא בריאה.
וזה לא לחזור ולומר על זה שהיא מתפרקת לגורמים שזה לא בריא.
פעם אחת התייחסתי לזה ופעם אחת התייחסתי ללהזדעזע לו בפנים.


בקיצור, תקרא את כל ההודעות בשירשור, אולי זה קצת יחסוך לך.
אף אחת לא רוצה בנאדם שמסתכל בתכנים כאלה, וברור לכל אחת שזה הכי לא אידאלי בעולם.
דיברתי על משהו אחר, שכנראה פספסת.

תקשיבי, אני יודעת שאמרת שזו שאלה לבנים בלבד. - לקראת נישואין וזוגיות

אז לידיעתך, לא קמתי בבוקרו של אותו יום והחלטתי ל'הזדעזע לו בפנים', הגבתי בצורה אותנטית לנושא שעלה,סיכוי גבוה שגם ת את היית מגיבה כך עם כל פתיחותך (מקווה , לפחות לדעתי)
אז לא, אני לא קמה ומחליטה לבצע מופע זעזוע.
את יכולה לצאת מנקודת הנחה שאני מכירה את הנתונים , את יכולה גם להבין שאנשים הם שונים יכולת הקיבולת שלי שונה משלך (וגם אל תהיי כ"כ בטוחה שהייתי רוצה להתחלף איתך), כל אחד הוא עולם וכדאי מאוד שכל אחד יהיה מחובר לעצמו ויכיר את עצמו. מותר לי להיות שונה ממך?
תודה רבה.
איפה ראית שהוא היה כנה אתי וסיפר לי על ההתמודגויות הכי קשות ואינטימיות והזדעזעתי לו בפנים?
את לא מכירה אותי ולא את מידת הרגישות שלי , אז אנא ממך.. האידיאל שלך הוא לא האידיאל שלי ומותר שיהיה כך.
על סמך מה ליבך יוצא אליו שהיה צריך להתכווץ?הוא באמת לא היה אמור להתכווץ כי לא אמרתי שום דבר שקשור אליו.
אני שמחה שאני מצליחה לשמור על הרגישות שלי , זה שמצליחים לא בהכרח מעיד שאין התמודדות.
העלתי שאלה בפורום. מותר לי?
מותר לי לא להסכים איתך?
ואל תהיי בטוחה בכלל שחידשת לי יותר מדי..אני בוחנת את הדרכים איך להתמודד עם משהו שהוא כנראה יותר בנפשי. יותר משבנפשך.

נגיד יש לך בעיה, ואת נוחרת בלילה (אפשר להכניס לדוגמה כל חיסרון או התמודדות אחרים)..

 

עכשיו אני אספר לך כמה אני סובל מזה שהחברים שלי נוחרים בלילה ואני לא מצליח להרדם בלילות..

 

זה לא יגרום לך להתכווץ בכיסא??

 

ווכאן מתעוררת השאלה שלי מה מידת ההתמודדות , הוא לא יודע מה אני חושבת בעניין ואיך אקבל ואגיב ואני לא יודעת איפה הוא עומד.

פלונטר כזה אפשר לנסות בכל מיני דרכים.
לכן שאלתי כאן כדי לראות איך אתם (הבנים) רואים את הדברים תוך מודעות לעצמי.

נראה שממש ממש ממש נפגעת.
נראה שאת מרגישה נורא מותקפת, ולכן מדברת באופן שמאוד לא תואם למקום שממנו אני כתבתי את הדברים. (אבל אחרי דפדוף קל בתגובות שלך, נראה שזה לא אישי. אולי זה סגנון כזה).
לא התכוונתי לתקוף אותך, אז שוב פעם סליחה שאת מרגישה ככה.

אני חושבת שמותר לא להסכים איתי. (איפה היה נראה שלא? שלחתי אותך לעונש? קיללתי אותך?)

אגב, מעניין מה קורה דווקא בצד שלך.
מותר לא להסכים איתך? מותר לבקר?
(בפרט כשנראה שאת מאוד טועה בגישה שלך?)
(או שכל מי שלא יסכים איתך, תקראי לו "בנים מפחידים" או "פתוח" או שתהי מופתעת מזה שהיא אישה והיא חושבת אחרת ממך. ותשתמשי במלא סימני קריאה, ותקראי לכולם להרגע ו"מקצינים" וכו וכו וכו)

מתוך הדברים שאמרת, כנראה שככה הדברים שלך הובנו.
וכנראה שאני לא החידה שהבינה את זה ככה. אז כנראה שלא היית ברורה. לא נורא, קורה.
(אבל תשמחי כי לפחות אדם אחד הבין אותך וענה לך תגובה שנהנת לקרוא)

אז באמת, מאחלת לך הרבה הצלחה.
מקווה בשבילך ובשביל כל מי שיש לו התמודדות בעניין הזה, שלא יפגוש אותך.
שאת לא תתפרקי לגורמים, ושהוא לא יפגע ממך.
אני בכלל שואלת את עצמי - אם לברך אותך בזה שלא תהיה לו התמודדות עם היצר הרע, זה ברכה או קללה. אז אני נמנעת.

מותר להגיב לך?

הפכת את זה אישי ומכוער. הפסקתי כאן .

אם תעזי להגיב לי אני אגיש תלונה נגדך.

את אמיתית?

את יודעת מה? תגיבי, אבל נראה לי שהדיון הזה מתחיל להיות לגמרי מיותר.
לא רואה תועלת בעניין.

בהצלחה עם זה.


ועכשיו אני רואה שהוספת בעצמך.

אני לא בטוחה שאני זאת שהפכה את זה לאישי ומכוער.

בכ"מ, אולי אם שתינו לא מבינות אחת את השניה, עדיף שכל אחת מאיתנו תשתוק.

אלא בהיות שכתבת בתגובה אלי - אמרתי שאני כלל לא דיברתי על כך. וכמו כן, שגם הכותבת, ראיתי שהסבירה כמה פעמים שלא "הזדעזעה" מולו ממשהו שנוגע אליו, כך שלא יכלה לדעת כלל שמתגובתה על סיפור שנוגע למישהו אחר, אגב שיחה, "יתכווץ". לא צפתה את זה. לכן, חבל להדגיש כלפיה דבר שמבחינתה כלל אינה סבורה שצריך להתנהג כך.

 

ב. כתבת שגישתה לא בריאה/לא נכונה/מזיקה לעצמה (בשלש ההודעות האחרונות). על כך הגבתי, שלומר את זה בתור "קביעה" לא עושה זאת לדבר אמיתי. והסברתי מדוע לדעתי גישתה דווקא בריאה. לא היתה לי כוונה כאילו "לעקוץ" שחזרת כמה פעמים; ואם כך הובן, מחילה.

 

ג. ובוודאי שלא קראתי את כל ההודעות בשרשור. אין כל חובה לעשות זאת, שרשור "עמוס".. הגבתי על מה שראיתי וחשבתי לנכון. ועיקר המטרה לא היתה כמובן לטעון משהו כלפי מי שמתמודד, או חלילה להחליש רוחו של מישהו. אלא לגרום גם לא להחליש רוחה של מישהי ששאיפתה מעולה, בגלל שאחרים מתמודדים והיא רוצה מי שבפעל הנושא הזה אינו מעסיקו הרבה בהווה.

 

ד. "אף אחת לא רוצה שמסתכל על תכנים כאלה", זה כבר אולי מקצין לצד השני. אבל מתוך אלה שכך, יכולות בהחלט להיות כאלה שחושבות שזה ממש ישבור אותן אחרי החתונה אם יגלו שזה כך, בהווה וקבוע, כפי שהיא הדגישה (מה שהיא קראה בלשון צורית "יפרק אותה"). וזה לא "לא בריא" לחוש כך. ומי שחשה כך, טוב שתברר בעדינות מקודם.

[ומתוך מה שקראתי, לא כ"כ "פיספסתי".. התייחסתי לנושא של "הזעזוע בפנים" ואמרתי שגם היא לא במדיניות" כזו. והתייחסתי לנושא של ה"בריאות" באופן שהביעה את תחושתה, ואמרתי שזה בהחלט לגטימי, ווטוב שתבדוק בנחת]
 

ב.הגישה שלה לדעתי (ותודה רבה שמותר לי לחשוב אחרת ממך, ולהיות בטוחה בדעתי) שהיא לא בריאה לחלוטין.
הייתי מפרטת, (כתבתי ומחקתי) אבל לא חושבת שכאן המקום לאבחן אותה ולהגיד על מה בדיוק אני מדברת.
ההסבר שלך לא התקבל. ולכן, כל אחד ישאר בדעתו ב"ה.

ג. דיברתי על זה שאמרת לי דברים מיותרים.
כי אולי אם היית קורא כל מה שכתבתי כאן, היית חוסך לעצמך לכתוב לי.
לא טענתי שאתה צריך לקרוא את כל ההודעות כאן.
אני כתבתי לך שמי שמונח בבעיות של הדור הזה, יודע ש... כי מי שמונח בבעיות של הדור הזה יודע שיהיה לה קשה למצוא מישהו שלא התמודד / אפילו מתמודד עם זה.

ד. אני בשוק ממה שכתבת כאן.
לרצות מישהו שלא ראה בחורות ערומות וגועל נפש, זו הקצנה? או שאתה צוחק עלי?
הגיוני ורצוי שאישה לא תרצה אחד כזה.
האם זה מציאותי? כנראה שפחות.
זו בדיוק הנקודה, שיש פער בין הרצוי למצוי וצריך להשלים עם זה.
וכל אחת תצטרך להשלים עם זה במוקדם או במאוחר.
ואני לא חושבת שיש מישהי אחרת שלא תישבר מלדעת שהאיש שלה צופה בתכנים כאלה. ומתמוד עם זה באופן קבוע.
ולכן אמרתי לך שכנראה שלא קראת את כל התגובות שלי כאן.


כן פספסת.
כי הגבת לי דברים שלא היית צריך להגיב.

כמו שכבר אמרתי, בעיני הרצון שלה רצוי, הגישה (המעשים) שלה פחות.

וחבל שאני צריכה להתדיין עליה, היא לא הנושא.

אמרתי מה שיש לי לומר, ואני עומדת מאחורי זה.

לסיכום, זכותך לבחור להתחתן עם מי שאת רוצה.
הרצון שלך מובן מאוד.
רק תיזהרי כשאת מתעסקת בנושא הזה.
ואם זה יעזור, תדברי על זה עם *נשים* שאת מכירה במציאות ואת סומכת עליהן.

גם כשכתבתי. הרי קראתי מקודם את ההודעה שלך על "מי שמונח" בבעיות שבדור, ואפילו התייחסתי אליה לעיל.

 

ב. מה שהגבתי, אלו דברים שחשבתי ואני עדיין חושב שהיה צריך להגיב. בהתאם למה שכתבת.

 

ג. חבל להכניס לפי דברים שאפילו לא נוח לחזור עליהם (בסעיף ד..). הרי את זו שכתבת שגישתה לא בריאה (שהיא תרגיש "מפורקת" מזה) ואני חושב שזו דווקא בריאות. אז לכתוב מצד אחד ש"אף אחת לא רוצה" ומצד שני שבפעל כל אחת (בערך) צריכה להשלים עם זה - זו הקצנה לשני הכיוונים לדעתי. גם תלוי במה מדובר, לא כל הכיעור הוא באותו רמה, וזאיזו תדירות - לחד גיסא. וגם - לאידך - לא נכון "שכל אחת תצטרך להשלים עם זה". זו לא הכרה נכונה של המציאות. ואם זה מביא למסקנה ש"אני ממש לא סובלת את זה אבל אצטרך להשלים עם זה", אני חושב שהמסקנה שלה לברר מראש לגיטימית וריאלית לא פחות.

 

וככלל, אפשר לדון על הדברים. חבל להעביר לסגנון אישי ("תודה רבה שמותר לי לחשוב אחרת ממך".. מה הענין. כל אחד חושב כדעתו). ונכון מה שכתבת שחבל שהיית צריכה להתדיין עליה. תמיד עדיף על הנושא.

חוזר לדבר על גישתה הלא בריאה, ומסביר כמה היא בריאה דווקא בדברים שאני מסכימה איתם.

ולכן, אני שוב ושוב חוזרת ואומרת שנראה שלא הבנת אותי. לא משנה כמה תמשיך לומר שכן הבנת.

לא הכנסתי לך דברים לפה.
""אף אחת לא רוצה שמסתכל על תכנים כאלה", זה כבר אולי מקצין לצד השני", זה מה שאתה אמרת. אולי לא היית מספיק ברור.

סבבה, לדעתך זה לא נכון.
לפי דעת אנשים שאני סומכת עליהם, ולפי דעתי זה כן נכון.

זה לא עבר לסיגנון אישי,
מה שאני אומרת לך "תודה רבה", זה כי אתה מחלק פה ציונים של "נכון" ו"לא נכון" נחרצים (כאילו יש רק תשובה אחת נכונה), אז ניסיתי להזכיר לך שעם כל הכבוד לדעתך, זו דעתך, ואני מכבדת אותה לא יותר ממה שאני מכבדת את דעתי.
אני לא חושבת שאתה יכול לחלק ציונים של נכון ולא נכון.
זה לא תרגיל במתמטיקה שיש לו פתרון אחד.
אתה יכול להגיד מקסימום "מסכים" או "לא מסכים".
וזה ממש לא משנה מי אתה.

נכון ולא נכון תשאיר לתשבי.

לדעתי, זה סגנון אישי.

 

ואין לי ענין בכך. אז כדאי לסיים פה.

 

[מה שאני כותב "נכון" או לא, זה לגבי קביעה נחרצת על המציאות ש"כולם כך" ו"כולם תצטרכנה להתמודד עם זה". מתוך הכרת המציאות, אני כותב שזה לא נכון.  אם היה הפוך שמישהו היה כותב ש"יש דברים כאלו וכאלו", לא היית כותב "לא נכון", אלא לכל היותר את דעתי]

ומתוך היכרות של דברים של אנשים (לא אחד ולא שניים) שאני מכירה במציאות ויודעת מי הם, ובמה הם עוסקים, ומעריכה את המקצועיות שלהם בעניין, והם אומרים אחרת ממך (במיוחד למה שנוגע בתקופה הזאת דווקא, ולא בבחורים של שנות ה70), אני מרשה לעצמי לומר את זה.

זה מה שהתכוונתי. לא נכון - לדעתך.

אני לא יודעת מי אתה ובמה אתה מתעסק, אני כן יודעת מה אומרים אלו שאני מכירה וסומכת עליהם.

זה לא היה אישי (כלומר, הייתי כותבת את זה לכל אחד שהיה נותן ציון לטיעונים שלי), אבל מסכימה שאולי זה לא עדין במיוחד.
אז סליחה.

בכ"מ נראה לי שהדיון מוצה. כל אחד כתב את מה שחשוב לו לכתוב.

ומה שאני אומר "לא נכון" שכל אחת תצטרך להתמודד עם זה - זה מתוך מה שאני מכיר, כולל חבר'ה צעירים. וחשוב לי לומר את זה לא כדי "להתנצח", אלא כדי לא להחליש דעתן של בנות שזה בנפשן (כמו זו. ומסתבר שגם כמו את, אלא שאת אומרת לעצמך כנראה, מה נעשה אם זה העולם...), כאילו "אבוד להן".

 

וזה שהסברתי: אם אדם אומר "לא נכון" על דבר שאומרים שיש כך - אז מניין אתה יודע בוודאות. אבל אם אומרים על משהו שאינו מציאות - והוא מכיר דברים אחרים לגמרי, יכול לומר: טעות, זה לא נכון...

 

לא קשור ל"מי אני". אני כמו כל אחד, מגיב על מה שנראה לי חשוב להגיב. וגם מכבד מה שאומרים אלה שכותבים אחרת ממני בד"כ, ובוודאי אנשים שמתמודדים עם דברים, אפילו דברים כאלה שאני מבין מי שקשה לה מאד עם זה.

 

ואני שמח שאנחנו מסכימים על הצורך של כולם להתשדל לכתוב גם מה ש"בוער" בעדינות האפשרית. זה תמיד טוב להיזכר.

 

כל טוב

אז לסיכום:

אני טוענת שגם אם קיימים צעירים כאלה היום, הם מעטים מאוד מאוד.
וגם לאלה שאין את ההתמודדות הספציפית הזאת, יש כנראה התמודדויות אחרות בנושא, לא משנה אם דווקא במה שקשור לאינטרנט.
ולכן, כדאי שמי שחיה בדור הזה, תדע מראש על התמודדויות שרוב הסיכויים שהיא תצטרך להתמודד איתן.

ואתה טוען שיש צעירים כאלה, ושלא אבוד לבחורות שמחפשות כאלה. ואין מה להתייאש.

אחלה, אני מניחה שנעמהנעמה, מתחברת יותר לטיעונים שלך. (:

העיקר שבע"ה הדברים של כולם יועילו באמת באמת גם לטווח הרחוק.

המשך יום טוב

הרי כל אחד נתקל בקטעי עירום מתישהו. במיוחד שבציבור הדתי לאומי לרוב יש טלוויזיה. והיום גם בכל מקום תוקעים לך מסך ה’ ירחם

אני אספר לך סיפור אמיתי.

היה לי חברותא שהיה צדיק תמים (באמת),
הוא לא ידע כלום בעניינים המדוברים עד ההדרכת חתנים.
וכשאני כותב 'כלום' הכוונה היא ממש שום-דבר.

כל בן-אדם ששואף לא לחטוא, פשוט היה מקנא בו.
ואם אשתו הייתה שואלת אותו את מה שאת רוצה לשאול, היא הייתה מקבלת את האמת בצורה הכי כנה ואמיתית שיש (כי הוא אכן לא נפל).

בשבוע שלפני החתונה הוא פשוט נשבר ונפגש אם לא פחות מאשר זונה.
וגם לאחר החתונה הוא בגד באשתו.

צריך להבין שמדובר על יצר מאד מאד חזק,
ואם חונקים אותו קשה לדעת איך ומתי הוא יתפרץ..

הדבר היחיד שעליו אני כן אמליץ לך לבדוק,
וגם זה לא בעצמך אלא לבקש מחבר שלו שישאל אותו.
האם הבחור כנוע ליצר או מנסה להלחם בו..

ולא לבקש מהחבר אח"כ עדות בפרוטרוט, אלא רק תשובה כללית של נלחם או כנוע.

מעבר לזה, לחכות אחרי החתונה.
ורק אז אם את מזהה שמשהו לא תקין בעניין,
להציע לו שתלכו לטיפול ביחד (בדגש על הביחד)..

כלשהי למשהו, בלי לפרט כלל באיזה נושא, ותחתכי. 

ככה לא נכנסת לפינה. וגם לא קנית חתול בשק. 

לכאו' לפי ההלכה אסור לאדם להגיד לשון הרע על עצמו

זה לא המקור, אבל קשור
רמב"ם הלכות תשובה פרק א' הלכה ה'
"... במה דברים אמורים בעבירות שבין אדם לחבירו אבל בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו ועזות פנים היא לו אם גילם. אלא שב לפני האל ברוך הוא ופורט חטאיו לפניו ומתודה עליהם לפני רבים סתם וטובה היא לו שלא נתגלה עונו שנאמר {אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}:

ואם יגיע שנדבר על זה והוא יתכווץ זה יכול קצת להרגיע אותי
לפחות זה סימן שזה מפריע לו.....
אז המצב טוב

ואם תשאלי למה הוא לא מפסיק אם זה מפריע לו?
כנראה כי לא קל....
ותוכלי לשאול אותו את השאלה הזאת ביום מן הימים. לא עכשיו

ושאלו אותי!לא עניתי לה.

ולא עניינך מה הוא עשה בחיים הפרטיים שלו לפני שנכנסת לחיים שלו,אלא מרגע שנכנסת לחיים שלו מה הוא עושה בחייו הפרטיים,כי עד אז הוא לא חייב לך כלום והוא לא מחויב לך עד שתתחתנו(חוץ מלפתוח קשר זוגי אחר עם מישהי).

על תפילה במניין או על ציצית בחוץ או בפנים או על למה הוא הולך עם כיפה קטנה ולא גדולה את יכולה לשאול, אלו התמודדויות יחסית חיצוניות.
על היצר וההתמודדות איתו את לא יכולה לשאול. חד וחלק. את יכולה רק לסמוך על השכל הישר שלך ועל המידות הטובות שאת רואה בו.

בנוסף את יכולה כן לעסוק בנושאים עוטפים שלא עוסקים ישירות בו וככה לראות איך יתייחס ולחשוב מה זה אומר ועל פי זה להחליט. נגיד לספר לו שבבית שלך לא תרצי להכניס אינטרנט לא מסונן ועיתונים עם פרסומות לא צנועות כי את מאמינה שזה גורם נזק לכולם (להדגיש "לכולם" לתת לו להבין שמבחינתך זה גם להגן על עצמך! זה חשוב!). וכן הלאה...כלומר דברים שעוסקים בזהירות מסביב. לא לשאול אותו ישירות על הנושא עצמו וההתמודדות שלו.

בכוונה לא קראתי קודם תגובות אחרות וישר עניתי מעצמי.

כל טוב ובהצלחה! (ובעזרת ה' תבטחי בו יתברך שכל עוד מטרתך לשם שמיים ושאת בוחנת כמיטב יכולתך כל מה שאפשר בצורה ראויה, שאת תקבלי בעל שראוי לך! )

סיכוי לא רע בכללשבחור שתשאלי אותו על הנושא הזה,גם אם הוא באמת יחסית סבבה ךגמרי עם הנושא ולא בעייתי, שהוא פשוט לא ירצה להמשיך אחר כך בקשר עם מישהי שנכנסת לנושא הזה.

את בת, את לא יודעת כמה רגיש הנושא אצל בנים, תאמיני.

תאמין לי שמכור מאוד לא ישמח להתחתן אתי..

סליחה, אני באמת לא מבינה אתכם,
מה איתנו? למה אנחנו צריכים להקלע למערבולת של נישואים עם מיןשהו שבעייתו קשה בלי שום יכולת בחירה? נרטה לך מוסרי להסתיר זאת מבת?
אם לבחור אין יכולת להבין את הצדדים של הצד השני הוא מוזמן בכיף לחתוך.
זאת לא פחות מהונאה.
במצבים כאלה חובה!! לספר.

שאלי רבנית/ מדריכת כלות
לפי כמות התגובות לא נראה שתגיע תגובה מספקת בשבילך

(הוספתי את זה^^ שניה לפני שצריך עיון נועל את השירשור)

אם יש סימנים למחלה נפשית או כל דבר אחר שהוא גורם קריטי בחיי נישואים גם אין לגיטימציה לשאול?
באמת לא מבינה אתכם.
אני כן מבינה שזה נושא רגיש
אבל בגלל הרגישות לקרבן גם אחרים?
לא ברור.
תהיו בריאים
(לא קשור מה מין המתמודד ומה העניין).
אולי באמת אשאל .

צריכה, בעקיפין. תגרמי לו לרצות לספר לך

מחלה זה סטייה מהנורמה
התמודדות עם מין זאת לא סטייה מהנורמה כי הנורמה היא התמודדות מתמדת בנושא הזה.כמו שהסבירו לך כאן כבר מספיק פעמים.

מי שנאבק עם עצמו יום יום לא לקחץ סכין ולחתוך את עצמו בכל מיני מקומות כי זאת הנאה מזוכיסטית שלו - זה דבר שהלכתית צריך לספר, אבל לא התמודדויות בנושאי צניעות. ממש לא.

וכמו שאמרו צאי מתוך נקודת הנחה שהבחור שלך נפל בעבר. מכאן תסתכלי פשוט את מידת הצדיקות שלו והדבקות שלו בתורה ובמצוותבאופן כללי. זה לרוב מדד די טוב לדעת עד כמה הוא נלחם ומתמודד ולא נותן לעצמו לשקוע.

להערכתי גם מכור יספר. רק שתדעי שהגישה שלך יכולה לגרום להרבה בנים לחתוך, כי זה מפחיד.
אני בתור 'לא מכור' הייתי חותך אם בת היתה אומרת משפט כמו "תאמין לי שמכור מאוד לא ישמח להתחתן איתי"

אמרתי לך אם לא כאן אז במקום אחר בשרשור שאת יכולה בכללי להזכיר את הנושא הזה ותשדר שאת נרתעת ממנו מספיק חזק ובלי לשאול אותו בכלל עליו אישית בנושא. ואז אם הוא מכ;ר הוא ידע מה את חושבת על זה וכמה זה מפריע לך,בלי שתיכנסי יש מצב לאיסורי תטרה בכך שתיכנסי איתו לנושא.

שנית - אין קשר כאן למה איתכן. יש הרבה דברים שאי אפשר לדעת מראש לפני החתונה כי אסור הלכתית, וציים עם זה ומסתדרים(ידעת לדוגמא שיש כאלו שאין ביניהם התאמה מיניץ מספיק טובה ומה לעשות מגלים את זה רק אחרי הנישואין?). אם יש משהו שהוא בעייתי הלכתית אז שורדים. וזה בעייתי הלכתיץ לפתוח את זה.

וכן,נראה לי לחלוטין מוסרי לא לדבר על דברים כאלו עם בנות ויש די והותר רבנים שחתמו חותמים ויחתמו על מה שאמרתי וקובעים שעל הבן לא לדבר על זה ועל הבת לא להיכנס לזה. מה גם שבמילא אדם יכול לשקר הרי במצב כזה שאת מעמידה אותו במקום נוראי. ואז מה תעשי?תחשדי באדם שאומר לך לא,שהוא משקר?הרסת את עצמך וגם אותו יחד וחבל עלייך...

וכמובן שאלה ששאלתי אותך מעלה עדיין עומדת - היית רוצה בכיף לגמרי שהוא ישאל אותך על התמודדויות מיניות/צניעותיות שלך,או ההתמודדות הכי מבוישת והכי מוסתרת שלך שישאל אותך בצורה גלויה לחלוטין?איך היית מרגישה בזה?

הייתי יותר מרוצה לדעת.
למה שארצה לחיות עם מישהו שירתע ממני וירגיש מסכן ואומלל איתי??

זאת לא פחות מחובה לספר אם יש בעיית התמכרות.
לא היה מפריע לך להתחתן עם מכורה? ואם אתה לא נרתע, יש אחרים שכן. צריך לתת לבנאדם אפשרות לבחור עם מי לחיות,
הדוגמא על התאמה או התאמה פיזית לא קשורה כאן. כאן כל אחד יודע מה מידת הנפילה שלו ואם היא חמורה חובתו לספר.
עכדיו גם הופכים להיות לי צדיקי עליון שמקיימים המלצות רבנים לא לספר..תעשו טובה..
אתה יודע שיש נשים שגילו שהבעל שלהן מכור רק אחרי החתונה והעולם קרס עליהן?!
אתם מגלים הבנה, באמת מרגשת לצד המתמודד ושוכחים שיש גם צד שני.
יש בנות שבעצמן נוםלות, הן יוכלו להיות מכילות ומבינות הרבה יותר, כדאי לחפש אותן למי שזה רלוונטי לגביו.אולי גם אחרות, אבל צריך לשידע לאן הן נכנסות.

תגלי שהןא מכור? אז תני לי לחדש לך - זה לא יקרה ככה.ואם הוא אחד שירצה לא להגיד לך את האמת אז הוא לא יגיד לך את האמת גם אם תשאלי אותו במפורש. לכן הדרך הזאת של ללכת ראש בקיר לא תעזור.

ואני עדיין קצת ספקן בקשר להאם תהיי בסבבה לגמרי שבחור ישאל אותך שאלה פולשנית על הצניעות שלך/התמודדותך עם סוגיית צניעות קשה.

עזבי את הדברים הכי קשים וכו' - מה היית אומרת לבחור שיוצא איתך ונניח מעיר על אורך החצאית שלך? (לא יודע מה אורכה, זאת רק שאלה היפותטית).

ובין אדם שמודע לרגישות העניין ומודע לעצמו.
מרגישים מאיזה מניע שואלים.
אתם הבנים, מפחידים.
לדעתי כל בת צריכה לפחד אם זאת הגישה שלכם.
מפחיד .מפחיד.

באמת טוב ואיכותי - איך את תרגישי ומה תגידי לאדם כזה? אל תתחמקי בבקשה...

נחמד מאוד שאת הופכת את כל הבנים למפחידים.בטח כאשר לפחותנראה שאפילו בנותרבות כאן מסכימות איתנו למרות שהן בנות ולמרות שפשוט שהן לא רוצות להתחתן עם אדם בעייתי.

שאלה שלי - דיברת עם דמות הלכתית כלשהיא (רב או רבנית)על הנושא הזה? או שאתאומרת רק מליבך?

בס"ד

שהוא לא אוהב אותך? בחייאת, זה לא מעיד על רמת אהבתו.
שהוא לא מסופק מהיחסים שלכם? א. זה גם לא בטוח נכון. ב. אם זה נכון אז כדאי שתגלי את זה ותטפלי בזה כי זה כבר בעיה זוגית.
שהוא עובר עבירה? אז בעצם את מחפשת מלאך שלא חוטא מימיו.
בואי תסבירי לי מה מפחיד אותך דווקא בחטא הזה.
שאת קנאית ומפריע לך שהוא ראה בנות אחרות בחייו?
אוקיי, זאת כבר בעיה שלך אבל למה זה אומר שכל הבנות צריכות לפחד?
הביאו לך פה סטטיסטיקה שאומרת ש90% מהגברים נפלו במהלך חייהם. סביר להניח שרובם נפלו מספר פעמים. עם מי בדיוק את רוצה להתחתן? עם מישהו עם נטיות הפוכות או עם מישהו שלא יצא מכותלי בית המדרש וגם עלייך הוא לא יסתכל כי אולי תחטיאי אותו?.

עזבי את זה שגם אם מישהו לא נפל לפני שהוא הכיר אותך זה תמיד יכול לקרות, אבל רוב הסיכויים שזה כבר קרה.
אם את לא מבחינה בין נפילה להתמכרות אז אני חושבת שהדרך היחידה שתתחתני תהיה או אם הוא ישקר לך או אם הוא מלאך.
אבל הי, את תמיד יכולה להמשיך לפחד ואולי תמצאי את המישהו שבאמת חי בעולם הזה, גם נמשך לבנות וגם צדיק. אולי.

כנראה שבאמת לא הייתי ברורה מספיק.
ומות לי לחשוב שונה ממך.

בס"ד

מוזמנת בחום להבהיר.

בכל מקרה, אם דיברת רק על ממש מכורים אז זה לגיטימי ואני מקבלת את זה שתפסלי על זה. מצטרפת לאלה שאמרו שהדרך היא ממש לא על ידי שאלה ישירה אלא על ידי בירור עדין ורגיש. אהבתי את ההצעה של "ותן טל" פשוט לומר לו כבדרך אגב שאת לא יכולה להכיל התמכרויות כאלה. אבל בלי לדבר עליו ספציפית.

המקרה שאת הבאת היה של בחור שהתכווץ, הוא אפילו לא אמר לך כלום. להחליט על פי זה שהוא מכור זו יומרה מאוד גדולה. הוא גם יכול להיות בן רגיל שנפל בזה בעבר ומבין כמה זה קשה וכואב את הסיפור שסיפרת. או שזה יכול להיות בחור מאוד צדיק שכואבת לו הבעיה הזאת. זה בטח לא אומר שהוא מכור.

זה מה שיש לי להגיד בהנחה שלא הבנתי אותך נכון.

ב"הצלחה.
מקווה שכשתתחתני גם אם בעלך ייפול לא תגרשי אותו מהבית
אבל מקווה בשביל שניכם שזה לא יקרה. מקווה בשביל כולנו.

בהנחה שהיא עצמה לא מכורה כמובן? כי אני במוחי הדל לא מכיר כל כך אפשרות לוגית של בת שתהיה בסבבה ושמחה מלהתחתן עם מכור ושמכור ישמח מאוד שהתחתן איתה.

[כמו שכתבת, "יפרק אותך לגורמים" לדעת שהאדם צופה ב"זוועות עולם" - לפחות בהווה ותדיר יחסית, אם בכלל, כלשונך] -

 אז זה לגיטימי לגמרי לברר על כך, ואת לא צריכה לשכנע את עצמך בתירוצים שאין אפוטרופוס וכו' (שזה לא כ"כ קשור לזה, אלא אם כבר, לכך שאדם צריך להשתדל היזהר מראש לא לעסוק בכך). סביר שאחרי פגישות ראשונות, אם את רואה שיש סיכוי, ויחד עם זה לפני "היקשרות" יתירה, לומר שזה נושא שלך אישית הוא חשוב, ושמעת שיש מציאויות כאלו, אז את מבקשת מחילה אבל מעוניינת לדעת אם לגביו עלולה להיות לך בעיה עם זה. לא יקרה כלום, השמיים לא יפלו. יש להניח שאף בחור לא יחשוב שזו שאלה מעליבה או לא במקום.

לפי מידת יצירת קשר העין תוכלי לשער את מידת הקירבה לאמת.

אם הוא ירגיש שיאבד אותך בגלל התשובה - לא בטוח שיגיד את כל האמת. 

את יכולה להגיד בטלפון דווקא:

בטון לא תוקפני, אני אשמח לדעת מה מצבך כרגע מבחינת אינטרנט.

זה פחות מאיים עליו. 

האם תקבלי תשובה אמיתית- זה תלוי בהרבה מזל.

 

איך היית מגיב אם מישהי הייתה עושה לך את זה?

כנראה שזה תלוי הרבה בעומק הקשר ובאמון ההדדי.

כמו כל בירור מתקדם.

(תכל'ס, אין בעצם לבן זוג שום קשר להתמודדות אישית. בדיוק כמו השמנה וסיגריות.

פשוט כאן, היא לא רוצה להתרסק בעקבות גילויים מפתיעים לאחר החתונה,

מצד שלישי, מה עושים זוגות נשואים שמגלים שאביר חלומותיהם הוא אנושי?

נבנים ומתמודדים. זה החיים. החיים זה לא קטלוג של איקאה.)

 

 

 

בכל שלושת הדברים האמורים הבן-זוג או המשפחה נפגעת מזה.

 

לנפילה באינטרנט יש השלכות על זוגיות בריאה.

סיגריות - מסריח, לא בריא גם לסביבה, וחינוך גרוע לילדים.

השמנה - לחלק מהבני-זוג זה מפריע, לא בריא ולפעמים גם לא חינוכי.

 

אפילו לא לקום לתפילות, שזה ממש לא פוגע פיזית וגם לכאורה ממש נטו התמודדות עצמית,

יש לזה השלכה חינוכית לילדים וזכותה של האישה לרצות ולבקש שינוי בנושא הזה.

 

נכון שזה לא תפקידה של האישה לחנך את הבעל,

אבל צריך להבין שיש השלכות לכל מיני דברים..

 

 

ולעניינינו, כמו שאתה רואה מהתגובה שלך, הדרך שהצעת לא נכונה טקטית..

אתה יודע מה מצבך, ובכ"ז אין לך מושג איך אתה תגיב כשיעשו לך את זה..

 

אז קל וחומר שבמקרה שמדובר על בחור שאתה לא מכיר,

אתה לא יודע אם התגובה שלו תהיה קשורה בכלל לשאלה..

נתתי.

האם זה טוב או לא? שתכריע בכוחות עצמה.

היא נכנסה לתוך הסיפור הזה.

יש מספיק חוסר הבנה בין בנים לבנות,

אתה נותן לה טיפ שסיכוי גדול שהוא יפגע בה..

 

אתה בעצמך מבין שרוב הסיכויים שהיא תסבך את הקשר,

בנוסף היא גם כתבה ש: "כרגע אני בקשר שנראה בכיוון טוב"

 

אתה מוכן לקחת את האחריות שהיא תאבד קשר כזה בגלל הטיפ שלך?

 

גם אם היא לא הייתה כותבת שמדובר על קשר בכיוון טוב,

נראה לי שאין מקום לטיפים כאלו.

כי מתמימות הן עלולות לחשוב שאין בעיה לשאול בנים שאלות כאלו..

ואיך אתה תחיה עם עצמך אם היא תתחתן עם מכור?

אתה מבין לא אני ולא אתה - במקומה.

אני לא חושב שהיא צריכה להתעלם ולא לבדוק,

רק אני ממש לא מסכים עם הטקטיקה..

עם כל הכבוד לזה שיש לזה השלכה בזוגיות.

וואלה, זו עצה גרועה.

אפילו חילונים לא מדברים על מצבם חופשי בכל מיני עניינים, כל שכן שלא דתיים שמצופה מהם הרבה יותר עם כל הבושה שבדבר והנקיפות מצפון.(נכון שיש חריגים. נניח, כאלה שלא היה להם אינטרנט מעולם, או כאלה שהם כנים ברמה הזויה. אבל רוב מי שיגיד שהוא לא חטא, זה כי הרב שלו אמר לו שמותר לו להגיד את זה כי זדונות נהפכים לזכויות)


ונניח שהיא תקבל תשובה אמיתית.

והיא לא תהיה הכי כיפית בעולם.
לצורך הדוגמה, הוא יגיד שהוא נפל בזה פעם, ומאוד משתדל שלא ליפול.
והיא תחליט שזה שהוא משתדל זה לא מספיק לה, ותחתוך...
איך אתה חושב שזה ישפיע עליו בתכלס?



רוב הרבנים אומרים שלא לשתף בזה.
ב"ה שיש לנו רבנים. באמת.
פעם התעצבנתי על זה רצח. עד שהבנתי כמה זה רגיש... ואני שמחה מאוד שהבנתי.

איך לקבל תשובה כנה - נתתי לה פתרון טכני.
(זה עניין שלה למה ואיך. וזו זכותה לא להיות מופתעת)

אני מניח שלפני חתונה רוצים כמה שיותר תעודות ביטוח מהלא נודע

האם זה ריאלי? האם זה נכון? שאלה.

יותר מזה, מה היא תעשה עם המידע הזה?

מה זה ענינה?

היא בת זוגו. לא א-לוקיו ולא שוטריו.

יואם הוא לא יקום לתפילות?

ואם יוריד כיפה?

אין תעודות ביטוח.

 

 

 

הייתי מוכן שמי שיוצאת איתי תשאל אותי כל שאלה שהיא כל עוד זה

בנימוס . רק להדגיש ששאלות כבדות יותר לא לעיניין לשאול על ההתחלה

ויש לחכות שיווצר אמון בין האנשים ( את יכולה לתאר לך שגם את היית רוצה

בכך אם זה היה הפוך ) .

בכל מקרה אם זה היה בזמן המתאים הייתי עונה בכנות מלאה ( בכל זאת אם

מתכוונן להתחתן עם מישהו אז אתה אמור לשתף בהכל באופן מוחלט אז לבנות

את היחסים על שקר זה טעות טקטית ) . הבהרה : אם זה עוד לא היה הזמן המתאים

אז בשום אופן לא הייתי משקר , פשוט או שאחרי שהייתי עונה הייתי אומר שזה מוקדם

מידיי (בנועם ! ) או שהייתי אומר שאני אענה על כך בהמשך .

שורה תחתונה : עד שמתחתנים צריך לדעת אחד על השני ממש הכל כפי שאני רואה זאת

עד לשלב שאתה מכיר את בן הזוג כמו את עצמך ( ולכן כל שאלה אמורה להישאל באיזהשהו

שלב עד החתונה ) , אבל חייבים לעשות זאת באופן הדרגתי .

לעולם לא תדע על בת זוגך הכל לפני החתונה.
עד שלא תגורו ביחד לא תדע הכל. וגם אז - זה לוקח זמן.

גם אחרי עשרות שנים מגלים דברים חדשים זה על זו..

כתבתימ- לוקח זמן

עד החתונה לדעתי כן צריך להשתדל לספר לבן הזוג

את כל העובדות המרכזיות עליך ( לא מתכוון גם את כל השטויות

או גם את כל הדברים הלא רלוונטיים ) .

אם לא עושים את זה אני לא מבין איך אפשר לסמוך על הבנאדם השני .

ויש להדגיש ( כפי שרשמתי ) : עד החתונה - כלומר גם בשלבים מתקדמים

במיוחד .

רק כדוגמא - הרב בקשי דורון בשו'ת שלו נשאל על אשה שלפני החתונה לא היתה דתיה, התעסקה והפילה.
הוא אומר שלא תספר לבעלה- אע'פ שנולד בן - והוא לא בכור - ובעלה לא יודע ויפדה אותו בברכה לבטלה!!
ושלא תהיה שם בגלל שהיא גורמת לברכה לבטלה- אבל ברור שיש דברים מהעבר - שאם אתה 'נקי' מהם אין צורך לספר
ואף אסור - כי זה לשון הרע על עצמו.

הם לא נשואים, לא על כל דבר מדברים.

 

אבל דברים שמהותיים לצד השני לקראת נישואין, חושב ליידע.

"אם מתכוונן להתחתן עם מישהו אז אתה אמור לשתף בהכל באופן מוחלט"

כוונתי:

כדי להתחתן צריך שלא יהיו סודות כלל (כמובן מדובר על דברים מהותיים ) .

עם כל הכבוד לזה שהם "גוף אחד", לא הוא ולא היא צריכים לגלות הכל.
ממש לא.

כי האמת שעל פי השקפת עולמי

אני לא רואה איך בעל ואישה יכולים לסמוך אחד

על השני(ולדעתי זה הדבר הכי חשוב בכל מערכת יחסים )

אם יש ביניהם סודות (מה גם נשמע שבנושא זה לשואלת

חשובה התשובה במיוחד ).

זה עיניין של השקפת עולם אז בוא נסכים לא להסכים .
השואלת הכל מקרה תשתכנע ממה שנראה הגיוני ביותר

לה .

זה נכון שהם בעלי הקשר הכי קרוב, והם נחשפים אחד לשני הרבה יותר ממה שאדם אחר נחשף לו.
אבל גם שם, יש מרחב אישי מסויים שצריך לכבד.

אתה באמת לא חייב להסכים, אני כותבת את דעתי.
לא כדאי לצפות האחד מהשני לספר דברים שלא רוצים לספר.
יש דברים שקשורים לאישתו, ויש דברים שלא.
לא כל חטא שייך לאישתו, ולא כל דבר הוא צריך ונכון לספר לה.
כנ"ל להפך.

כן צריך שיהיה אמון מלא בין איש לאשתו.
אבל זה שיש משהו שמשאירה לעצמה (ולהפך) זה לא אומר שיש פה איזשהו סוד שפוגע באמון.

אז אני מסכימה לא להסכים. ;)
כתבתי כי אולי תחשוב על זה וץשנה את דעתך... וגם אם לא, זה בסדר

התמכרות לצפייה בתכנים מיניים היא דבר קיצוני שדורש טיפול מעמיק.
במקרה כזה רצוי שהאדם יגיד מעצמו, ואת צרירה לשאול במקרה שיש סימנים מחשידים (מידע שהוא מטופל או סיבה מחשידה אחרת.

בשונה מההתמכרות, צפייה חד-פעמית, או אפילו אירוע שחזר על עצמו מספר פעמים רב אך אינו עומד בסף של התמכרות (להתמכרות יש הגדרה מאוד ברורה), היא דבר שרוב מוחלט של הבנים נפל בו. זה המקרה שעליו לא צריך לספר ואת לא צריכה לשאול.
התגובה של הבחור לאחר ששאלת, על פי התיאור שלך, לא מעלה שום חשד בנוגע להתמכרות. זאת תגובה טבעית של מישהו ששמע שאלה לא צפויה שנוגעת בעצב מאוד רגיש, בלי קשר להתמכרות.

צאי מהסרטים. רוב מוחלט של הבנים צפה פעם או יותר בחייו, אך גם מביניהם רוב מוחלט, להוציא אחוזים ספורים, אינו מכור.

לטובתך ולטובת הזוגיות שלך - תרצי מישהו שיש לו יצר, ואל תחשדי בו כל כך מהר בדברים שאין סיבה לחשוד בהם.

יש עוד תסמינים שלא פרטתי כאן כדי למנוע זיהוי.

אז מה אם *מבחינתך* זה אותו דבר!
אם כך, מבחינתך כל הגברים מכורים
וזה זוועה

מהתמכרות נדיר מאוד שמצליחים לצאת לבד
מנפילה אפשר לקום לבד
התמכרות זה משהו באמת באמת לא נשלט
נפילה דורשת קצת יותר עבודה ומאמץ ואפשר למנוע אותה
ויש עוד כמה הבדלים שאין לי כח לכתוב

אבל כל עוד את לא מבינה בזה, אל תשווי
ושלא תביני לעולם.

אל תדוני אף אחד!
ואל תעמידי אף בחור במצב כל כך לא נעים שיגרום לו להתכווץ
תחשבי אם היית רוצה להתחלף איתו ולהיות בצד שאותו מוכיחים והוא צריך לשמוע חרפתו ולשתוק

את סתם מוסיפה לו כאב על הכאב שכנראה יש לו על הנפילות האלה
ואין לך דרך באמת באמת לדעת מה מצבו בנושא
אז תניחי לו ולנושא ותסמכי עליו


בהצלחה לך!
ולבחורים שיפגשו איתך

לא הוכחתי ולא גרמתי לו להתכווץ.
דיברנו על משהו אחר והתגובה שלו הייתה כזאת, אפילו לא חשבתי בכיוון הזה בזמנו,
ועוד יותר- באותו מעמד חשבתי "וואי, איזה צדיק הוא שהוא מגיב ככה.."
התגובה שלי הייתה נורמטיבית ולא כוונה אליו.
לגבי חיי שלי- הם שלי וזכותי שיהיו לי קווים אדומים כמו זכותו של כל אדם אחר.
תירגעו אתם עם התוכחות שלכם, צאו קצת מעצמכם ותנסו להבין ראשים ורגישויות גם שלאחרים.

אם אין בך את הכוחות ואת המסוגלות לזהות הבדלים דקים אבל משמעותיים, לא ברורה לי הבשלות שלך לחיי זוגיות בריאים וטובים.
אם אין לך את היכולת לנטרל את השיפוטיות, קחי בחשבון שגם עלייך תהיה הקפדה מהצד השני. זוגיות טובה בנויה על אמון והכלה. אמון בכוחות האדם ובגרעין שמתחת לקליפות, והכלה של הקליפות שלפעמים מקשות על הגרעין לצאת לפועל.

למעשה, לא ממליץ לך לשאול על הנושא. או שתשמעי שקרים או שיחתכו אותך על התגובה שלך ועל חוסר הבנת המרחב האישי (שזה דבר מאוד חשוב לגברים).

שאומרת שאם מישהו נופל הרבה בהסתכלויות באתרים וכו' לא צנועים, זה לא טוב לה - 

 

ש"לא ברור הבשלות שלה לחיי נישואין" - זה ממש אבסורד. הפוך על הפוך. אולי לא ברורה הבשלות של זה שהיא מדברת עליו דווקא?...

 

מה זה "לנטרל את השיפוטיות"?.. וכי היא דנה כעת את האדם על ניסונותיו ויכולותיו? היא מדברת מצד מה שרוצה לעצמה. אסור לבלבל בין "שיפוטיות" לבין הבחנה בין טוב לרע. היום נהיה מושג כזה, זמורת-זר, כאילו "שיפוטיות" זה לא טוב במובן של טשטוש בין רע לטוב. חס ושלום. הטוב הוא טוב והרע הוא רע. וגם אדם שנכשל, אם יש בו קצת יושר, יודע להבחין ביניהם היטב. אלא שלשפוט את האדם, כאילו הוא "רשע" זה משהו אחר. "אל תדון את חברך עד.."

 

אם לצבע שערות ומראה חיצוני - שבוודאי אין בו "שיפוטיות" - אנשים רגישים, אז לענין שבוודאי יכול להשפיע גם על חיי הנישואין, אסור להם?

אלא מה, טוב שתהיה אכן הבחנה. בין מה שחמור וקבוע, לבין דברים של יצר רגעי שאינם במדרגה ממש חמורה, ומתחרטים עליהם, וסיכוי טוב שבנישואין הם ייעלמו.

 

האמירה שלה שאינה מעוניינת במישהו שתדיר עוסק בכך - לגיטימית לגמרי.

וכי למה לפני שנישאה למישהו, תצטרך כבר "להכיל" קליפות קשות שלו? לא מדובר בזוג נשוי, שאז כבר חשבון של שמירת הבית.  זה לא קשור לאמון. יש אמון ביכולת של כל אדם לעלות מעלה-מעלה; ובפעל, אינה מעוניינת במישהו שממש לא שם. זכותה לגמרי.

 

וגבר אמיתי, ישר, לא אמור לראות "חוסר הבנת המרחב האישי" בכך שבחורה אינה רוצה שבתוך המרחב הזה יהיה בפועל משהו תדיר של צפיות לא ראויות. עם עצמו יסתדר, יעלה, ויוכל גם להצליח בעז"ה. לה מותר לשאוף למה שהיא דורשת גם מעצמה.

ואני לא יודע בן כמה אתה (זה לא ממש מעניין אותי), אבל אתה לא בחור בגילאים הרלוונטיים, וכשיצאת לדייטים זה היה בדור אחר, אז היכולת שלך לדבר על המציאות ועל מקומם של הבחורים בגיל הרלוונטי בנושא הזה היא פחותה.
לא גדלת עם אינטרנט, הסמארטפון לא היה חלק מעולם הדייטים שלך, ולכן אתה לא באמת יודע כמה הכלה צריך בנושא הזה. כן, גם בשלב הדייטים.

וכן, אני חושב שהרצון שלה, שבבסיסו הוא מובן וטוב, עלול לפגוע בזוגיות, ולכן מעיד על חוסר בשלות.
אתה, בדיוק כמוה, לא מצליח להבין את ההבדל ביו גברים לנשים ולכן חושב שיש קשר בין זה לבין מוכנות לזוגיות. ממליץ לך להסתכל בהודעה של הקולה הטובה בפורום נשואים טריים. היא מנסחת את זה מעולה.

א. מה הקשר לומר "לא ביקשתי את אישורך"... כל אחד מביע את דעתו. ובהיות שלבחורה - שבוודאי לא ביקשה "אישור" - אמרת שאם אינה מעוניינת במישהו שתדיר צופה בתכנים לא טובים, "לא ברורה הבשלות שלה לנישואין".. אז אמרתי שזה אבסורד. ואולי ההיפך, אם מישהו באמת ממש חזק בתוך זה ח"ו, זה עצמו יכול להפריע לעיתים לנישואין. ואדרבה, מי שהוא בחור צעיר שלא חווה נישואין, יתכן שיכול פחות לדון עד כמה זה רלוונטי או לא לנישואין.

 

ב. אני ב"ה מכיר את היטב את המציאות כיום. ובכלל, לא באתי כמובן לשפוט מישהו על נסיונותיו. לא זו היתה הנקודה. השאלה לגבי ה"הכלה" אינה נוגעת לכך שיש היום מציאות יותר קשה בכך, אלא האם בחורה שזה בנפשה חייבת לקבל שהיא צריכה "להכיל" דבר כזה, אם הוא בהווה ותדיר כפי מה שדיברה עליו. ולדעתי איש אינו יכול לומר לה שאכן. זכותה שלא. ובוודאי שיש הבדל בין הצורך להכיל בעיות מסויימות שמתגלעות תוך נישואין, לבין מה שבוחרת מראש.

הרצון שלה, לא יפגע בנישואין שלה. הוא רק יעזור לה בעז"ה להתחיל אותם בצורה טובה יותר.

 

ג. להגיד שאני, כמוה, לא מצליח להבין את ההבדל בין גברים לנשים, זה קצת מגוחך.. לגמרי יש קשר בין מי שיתנהל כך בקביעות בתוך נישואיו חלילה, לחיי הנישואין שלו. וזה מה שהיא חוששת. וגם יתכן קשר מסויים בין מי שזה תופס אצלו מקום חזק קודם לכן, להתנהלותו העתידית. אם כי בוודאי שהנישואין יכולים לפתור חלק חשוב מהבעיה.

 

ואין צורך שאסתכל בהודעתה של "הקולה" בנשואים; שהרי אני עצמי גם כן הגבתי שם לאשה שהעלתה בעיה מסוג זה, והסברתי את ההבדל ביחוס המשמעות של זה בין גברים לנשים. ואדרבה, היו שם כמה נשים שתקפו חזק את ה"סלחנות" כביכול, ומנסיון מר שלהן. לא פשוט.

את יכולה לשאול אותו על ערש דווי, אולי ורק אז אולי תקבלי תשובה. את בטוחה שזה באמת בגלל חשיבות הדבר או בגלל מציצנות יתר?
מה את חושבת שבנאדם יגיד לך כל הזמן אני רואה?! אם בחורה הייתה שואלת אותי אם ראיתי בעבר או אני רואה ישר הייתי נבוך מהשאלה בדיוק כמו שמישהו ישאל אותך אם את במחזור עכשיו.
זה נושא הזוי שלא תורם כלום לאף אחד

על דברים שקשורים בדרך חכמה, אין ברירה.

ולשאלתך, לדעתי, בקצרה:
בשלב מתקדם מאוד, מתוך הבנה שזה קורה הרבה ולא בגישה יותר מידי מאשימה (כמובן שיש בזה אשמה, אבל שזה לא יהיה מה שמודגש בשיחה), ובעיקר מתוך מבט של תורה, קרי מבחן התהליך ולא מבחן התוצאה, מה היחס שלו לזה, איך הוא מתמודד עם זה. בעדינות, ברגישות, בחיוביות, אפילו תגידי בפירוש שאת לא מתכוונת לגרום לאי נעימות, ומצטערת שאת מעלה את הנושא, אבל את צריכה לדעת וכו', זה יתן לו יותר ביטחון לענות בכנות. אם הוא בדיוק צריך פוש אחרון כדי לצאת מזה לגמרי, וחוץ מהעניין הזה אתם עוד שנייה מתארסים, אולי להציע את עזרתך, לעודד. את לא שופטת אותו, את מתעניינת בו (את מקסימום שופטת את הקשר ביניכם. לא את האדם שעומד מולך). ואם במקרה יש לך סימנים כלשהם לכך שהוא ח"ו נפל היום בנושא, אל תדברי איתו על זה היום, דברי איתו בפעם אחרת, כשאת יודעת שהוא רגוע.


בכל אופן, לגמרי לגיטימי לפסול על זה ועל סינון. כמו שמרבים להדגיש פה בפורום שאת לא מתחתנת עם מי שהוא (אולי) יהיה, אלא עם מי שהוא עכשיו. "באשר הוא שם". (וכמעט לגמרי לא לגיטימי לפסול בעל תשובה גמור בנושא הזה. כמעט לגמרי. היה פה פעם שרשור על זה או על עניין ממש דומה).

וטיפה רקע: הבעיה הגדולה היא שיש בזה משהו ממכר, כלומר, כמו שאדם מתחיל לעשן סיגריות בכיתה ט' ואז לא מסוגל להפסיק שנים אח"כ, בלי סיבה מוצדקת, כשהוא כל כולו רוצה להעיף את הסיגריות מעולמו, ככה גם בזה, חבר מפיל חבר בתקופה בחיים שהשכל עוד לא משחק תפקיד מרכזי מספיק, ופתאום האדם מוצא את עצמו נשאב לשנים של התמודדות עם היצר, עם תקופות טובות יותר וטובות פחות. וכשהוא כבר בוגר שכלית ונפשית, הדבר היחיד שיכול להפיל אותו מידי פעם זה טעם החטא שבטעות טעם בעבר. כלומר, הוא מת להעיף את זה מחייו, זה לא קשור אליו, לא שייך אליו, זה נקודתי מאוד (גרוע מאוד! אבל בכ"ז נקודתי מאוד) וכמעט שלא משפיע על חייו שלפני ואחרי. אני חושב שהתיאור הזה נכון להמון בחורים.


ולא לשכוח להסתכל על המכלול של האדם. בקיצור, מאוד מורכב.

עלי והצליחי!

למה את לא חוששת על עצמך? ולמה את לא נכנסת לנתונים שמספרים על הבעיה בקרב נשים?

אגלה לך סוד, מידיעה וחקירה אישית שלי, אצל בנים זה בד"כ מתבטא בדברים כאלה, בצד השני זה אולי נדיר יותר (נניח 50% אולי פחות) אבל כשזה מדרדר, זה מגיע לתחתית.

לקרות גם לי?
אם התכוונת לזה אתה צודק ויותר מזה, אני באמת חושבת שצריך לגעת בעדינות כשהקשר מתקדם כשיש ההתמודדות שנחשבתקשה, דהיינו התמכרות או נפילות תכופות יחסית וזה נכון הן לגבי נופלים וגם נופלות.. וזה בסופו של דבר האינטרס של המתמודד להתחתן עם בת זוג מבינה, תומכת ומכילה.. הסיכויים עולים משמעותית כשנופל מכיר נופלת..
הנה תראה את זה:

http://www.moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=137635&kod=&modul=15&codeClient=58

זאת הבנה שמי שלא מכירה בעצמה תתקשה מאוד מאוד להשיג..



.
.
לא הבנתי על איזה תחתית אתה מדבר..
אני מכירה נתונים יבשים,
כשמונים את אחוז הנוםלים והנופלות נדמה לי שכוללים גם את מי שנפל בטעות ואולי גם רק פעם אחת בחיו וגם לא חייב שנחשף לגרוע מכל כך שזה מעודד קצת..
וזאת לא שאלה משונה כשרואים סימנים בעייתים בנושא, יכול להיות שאני טועה. הלוואי.. אף אחד לא רוצה להכנס בעיניים עצומות כשכבר ראה סימנים וזה קצת טיפשי.

הדייטים עם פחדים לא כל-כך מבוססים. גם ככה יש לנו מלא מה לפחד ולדאוג ממנו.

ויש דברים יותר גרועים שיותר מצויים אצל בני זוג נשואים.

 

אפשר להכנס לקשר, לבדוק כמו שצריך, ואז לפני שמחליטים אם מתחתנים או לא, אפשר להתעניין בנושא. בתנאי שבאמת רציניים, כי לפתוח נושא כזה מוקדם מדי זה מתכון לצרות הרבה יותר גדולות מנפילות-אינטרנט.

>חוץ מהקטע עם הצרות..
על איזה צרות אתה מדבר?

כמו כל סדק קטן בסכר שבסופו של דבר מוביל להתמוטטותו המלאה

אני חולקת עליך לגמרי..
הנושא כ"כ רגיש , שלא לומר מגעיל שזה בטוח לא יוביל למקומות (בינינו, כן?) בעייתים.
אם כבר, עלול לגרום לריחוק והגבההת החומות בעניין הזה.ומזה כן צריך לחשוש.
קשה לי יותר להעריך איך זה ישפיע עליו (בלעדי כמובן).
בע"ה יהיה טוב

אני בספק גדול. נשמע כמו תמימות מסוכנת... קחי לתשומת ליבך

אני מקווה שתשבי ללמוד את הנושא כמו שצריך ולא תהי מוזנת מסטיגמות שגויות שבאו מהעולם של הגויים, שמובילות למכשולות מכאן עד שאול תחתית לצערנו הרב.

מאיזה סטיגמות שגויות שבאו מהגויים זיהית שאני מוזנת?

אחד מהפסוקים הראשונים בתור הוא "אל אישך תשוקתך", ואין כאן מקום להרחיב אז אשמח אם נניח את זה כאן.

את יכולה לפנות אל הרבנית שלך ולשאול אותה על העניין.

אל תרחיב, תגיד מה.

1. האיסור שהוא שווה לבנים ולבנות בעניין,

    והוא "לא תתורו" - איסור דאורייתא!

 

2. יש עוד איסור שהוא שייך רק לבנים, אבל זה מחלוקת

    אם הוא דאורייתא או דרבנן - ובגמרא בכ"א כתוב שהוא מאד חמור..

 

3. "ואל אישך תשוקתך"  - זו ממש לא מצווה, זו קללה!

    ואנחנו לא מתנהגים לפי קללות..

    תיכף תגיד שחייבים ומצווה להזיע בשביל לאכול לחם..

הכל התחיל מאיזה משפט שאת אמרת והוא התכווץ, ואז ראית בנושא אחר שמדברים על זה ואז קישרת בניהם.
אז תעצרי ותראי אם הקישור שלך לא קשור בכלל, אולי הכל פרשנות שלך, אולי את אמרת מה שאמרת בצורה כזאת שהוא נדהם לשמוע אותך מדברת על דברים לא צנועים (סתם דוג׳ קיצונית אם הוא היה שואל אותך אם היית עם גבר זר לא היית בשוק?)