בצורה אפסורדית, ככול שהזמן עובר והגיל עולה,

אנשים צוברים יותר נסיון ודעה מה מתאים להם ומה לא,

והופכים להיות יותר בררניים, מה שמקטין עוד יותר את מספר האפשרויות.

אנשים הופכים צרי אופקים ואומליים בתוך המיצרים ששמו לעצמם
ממה שאני מכיר כי הם לא מוכנים להוציא את האף שלהם ולנסות באמת.. 

לא אמרתי שצריך לצאת עם אנשים שלא מתאימים כי אולי זה יסתדר,
התכוונתי להגיד שאנשים פוסלים סתם, ולא מוותרים על קשר אחרי שהבינו שהוא לא מתאים להם.

זה...

ברוחניות, אבל יש כמה בודדות שממש התעלו ב"ה.

לעומת זאת רוב הרווקים שאני מכיר הם בני תורה וחלקם גם ת"חים, וזה פשוט בגלל שאני בסביבה תורנית.

זה לא מעיד כהוא זה על הכלל. לכן אני לא מסכים איתך, וגם לא טוען את ההפך.

רווקות מאוחרת היא נסיון קשה, שבד"כ מוריד את הרוב לרצפה מבחינת ירא"ש, אבל ב"ה ישראל קדושים ומתגברים על רוב ככל הנסיונות.

לא יודע מאיפה הבאת את הכלל שגברים יותר חלשים וכו'. אני יכול לצטט לך אינספור מחקרים לא כמותיים שיעידו אחרת. וכמותיים שיגידו שהמצב די דומה.

עזבי עכשיו בצד את זה שאין לך ביסוס לטענות שלך.

אבל מהנסיון שלי בנות מהסוג שאת מתארת - הרבה, הרבה, הרבה פחות חזקות

זה דיון.

המציאות מראה את ההפך. כמו שהראו לאחרונה כמה עיתונאים בדיונים על הפיגוע בפינוי הבדואים והפיגוע בארמון הנציב, כל אחד בוחר לפרשן את המציאות לפי מה שהוא רוצה.

אני נמנע בכוונה להביא ציטוטים מדברי חכמים מכל הדורות הפך גמור ממה שניסית להוכיח ב"נשים צדקניות", אבל פשוט שזה לא כדברייך. בטח לא הפשט, וק"ו לא דקדוק הדברים.

בכל אופן, כשמסתכלים על המציאות, אני מאוד מציע לזכור את המשפט שאמר ה' לשמואל הנביא כשטעה (!!) כשחשב שהוא יודע את יראת השמים של אדם כלשהו (אליאב), "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל: אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ; כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' 

יִרְאֶה לַלֵּבָב".

אם מישהו חושב שיש לו כוחות רוחניים גדולים משל שמואל הנביא, אני מציע לו לחזור למוסך

ואם להרחיב את בין השורות החצוף שלך, כנראה שהגברים בחיים שלך לא יודעים צדיקות מה היא.

והשמות עצמם הם לא מצריים.

לגבי בתיה, חזק ואמץ! רעיון יפה, שבכלל לא חשבתי עליו.

אעתיק לכאן מויקיפדיה את מסקנות המחקר על השמות, שמראות גם ארכאולוגית שאלה היו שמות של "עבדים", וגם שהשורש שלהם שמי (אמנם החוקרים אומרים שזה ארמי).

The name is found in a list of slaves in Egypt during the reign of Sobekhotep III. This list is on Brooklyn 35.1446, a papyrus scroll kept in the Brooklyn Museum. The name is written šp-ra and means "to be fair" or "beautiful". The name may be related to or even the same as the Aramaic Sapphira and (up to slight morphological adaptations) as Siphrah, the name of the Hebrew midwife. The name of the second midwife, Puah, is a Canaanite name which means "lass" or "little girl".

כלומר במפורש הן לא היו מצריות.

או שמות שבאו מכנען, או שמות ארמיים, שבקלות אפשר להבין למה הם היו כינויים של שפחות יהודיות במצרים.

לגבי השם פועה, ראה מחקר לשוני כאן

https://books.google.co.il/books?id=aE7EyQ_HQAMC&pg=PA707&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false

אמנם המחקר שם לא ודאי, אבל נראה שזה לא שם מצרי, אלא אוגריתי, שפה שמית.

כל הדיון שלך בשם של משה, לא שייך לשמות האחרים, שבמובהק הם שמות שמיים.

והשם שפרה הוא שם שנמצא ארכאולוגית כשם של שפחה.

אל תערבב את שמו של משה עם שאר השמות.

המסר של מרד נשים מצריות הוא נחמד, אבל הוא לא אמיתי.

הרעיון שלך הוא סברה יפה, אבל זה נגד המדרש ונגד המחקר שמסכימים בעניין הזה.

המסר של מרד של בתו של המלך עצמו, הרבה יותר חזק בעיניי.

ונראה גם מכל הסיפור בתורה ומהמדרשים דבר יותר נפלא מזה, לאף אחד לא היה חדש שמשה היה ילד עברי בבית המלוכה, ועדיין פרעה גידל אותו.

ראיות מחקריות שמחזקות את המדרש.

וכתוב לך במפורש ששפרה היה שם של שפחה.

לא מבין למה אתה מתעקש ללכת נגד חז"ל. ועוד כשכל הראיות מסכימות לכך.

מצחיק בתור אדם תורני לדחות מדרש מפורש שאף אחד לא חולק עליו, בטענה שאין ראיות מדעיות.

ועוד יותר כשיש ודאי ראיות שמחזקות את המדרש.

אין שום מחלוקת לגבי העובדה ששפרה ופועה הם שמות שמיים. יש מחלוקת רק לגבי איזו שפה הם באו ממנה. וכל מי שבקיא בלשונות יכול להסביר לך למה יש כמה מילים בכמה שפות שכולם שמיות, שדומות לכך. והתשובה פשוטה - כי מקור השם בשפה שמית (שחולקות המון מאפיינים), לא משנה איזה.

בקיצור לפני שאתה נכנס לדיון המדעי, תסביר לי למה בדיוק אתה מעז פנים כנגד חז"ל ומסורת של תורה שבעל-פה בתור אדם שטוען שהוא מאמין ובן תורה.

אתה מביא לי את כל המפרשים המחקרים כדי להגיד שאין מחוייבות לפרשנות חז"ל?

מדובר פה אגב על מסורת, לא פרשנות. ככה שגם הנ"ל לא נכון.

לא מכיר את האברבנל הזה אבל הנ"ל תקף לגבי דעתו.

ג, מותר לך לשבור מיתוסים. בעיקר כאלה שסוברים שחז"ל והמחקר לא מסתדרים אף פעם.

כמו כאן למשל, שיש התאמה יפה מאוד בין המחקר לבין המסורת שבחז"ל.

ככה שהקושיה חזרה עליך.

אסתכל בילקוט שמעוני ב"נ כשאוכל.

בכל מקרה הרבה יותר מסתבר כמו חז"ל מאשר הילקוט שמעוני שהיה מאוחר בהרבה.

כל שאר התירוצים של מי שמצדד בדעה הזאת קלים לדחיה, והם תירוצים של "מחקרים" למיניהם. מזכיר לי את הטענה שכל "אריה" במקרא זה צבוע - רק כי לא רואים פה אריות.

למרות שברור לכל שהאריה האסייתי היה בתפוצתו גם פה בארץ ישראל עד תקופת התנאים (דבר שתואם את המסורת של גזירת רבי חנינא בן דוסא על האריות).

בקיצור, כשהמחקר והמדרש מתחברים, קל לי לסבור כמו המדרש.

משאר הטענות אני חוזר בי, אם הילקוט שמעוני מצטט מדרש כזה, אין לי טענות נגד מי שאוחז בדעה הזאת.

גם אם נראה לי שחז"ל בבלי צדקו מהדעה השניה.

זה פשט הפסוקים, לכן לא קשה לי להבין שהוא חשב שהוא יכול לעשות דבר כזה.

פרעה היה טמבל לאורך כל הפרשיות חחח

דעת רוב ככל גדולי ישראל לפני ואחרי התקופה הידועה בראשונים, ודעת כל המקובלים, אחרת ממך.

מאגיה אכן משפיעה (ראה בדרך ה' לרמח"ל). עד כמה ואם זה מכופף את הטבע זאת שאלה שלא שייכת למציאות שלנו ברובה.

אלא אם עוסקים ברפי שכל, דבר שלא כל-כך נדיר.

אבל דעתנו היא שהמאגיה משפיעה.

לא בגלל שפרעה היה עובד ע"ז ומכשף מדומיין אני טוען שהוא אידיוט.

המגלומניה שלו מתגלה לאורך כל הסיפור, דווקא בדברים הרגילים. אתה לא חייב ישר לברוח לשוליים.

כמו כמעט כל רודן ושליט מטורף, השפיות והעיסוק בהזיות ובשגעון גדלות לא היה זר לפרעה.

בפשטות, כשאתה רואה את העולם סביבך מתפרק, ועדיין מתעקש לשעבד עם - אתה אידיוט, לא משנה שאתה המנהיג של האימפריה הגדולה בעולם.

חשבתי שמי שמתחתן מאוחר יותר אז הוא פחות טוב ומי שרווק יותר מבוגר יהיה לו קשה למצוא בחור או בחורה טובים... 

אבל אז פגשתי כ"כ הרבה בחורות מדהימות ממש שהן כבר לא צעירונות ופשוט הקב"ה החליט לעכב את הזיווג שלהן... ומי שיזכה בהן אשריו... 

יש אנשים מדהימים שפגשנו אותם בזמן הלא נכון ויש כאלו שהם מדהימים כי פגשנו אותם בזמן הנכון.

(לא זוכרת את התחביריות שלו אבל זה היה הרעיון...)

יש עוד מלא בגיל הזה שלא נשואים/נשואות

כי זה נשמע כאילו כבר לא נשאר עם מי להתחתן..

ותכל'ס הרוב מתחתנים בערך בגיל הזה. (והוא גם בן)

למה מי שהתחתנה כבר זה אומר שהיא יותר טובה, ולא נשארו עוד?

אני לא שופט אותו על הרגשות שלו.

רק רוצה לעודד אותו!

אתה צריך רק את זאת שתהיה אשתך. ואני בטוח שהיא תהיה בחורה טובה, ככל הנראה הרבה יותר טובה ממה שחלמת עליו

ואגב, זה עובד גם הפוך, לכל הבנות שחושבות שכל הבחורים הטובים נחטפים...

שבוע טוב וחודש טוב!! התחיל חודש שבט, אתם יודעים ויודעות מה זה אומר...

שנשמע

בשורות

טובות!

אם לא דוחים על שטויות אז הבחורה שמיועדת לנו תחכה לנו

ואם אנחנו דוחים על שטויות יש באמת סיבה לדאוג.

אבל במקום לקחת את זה למקום של ייאוש, תסתער עם העובדה הזאת קדימה, היינו, תהפוך את נושא השידוכים למשמעותי עבורך ותשקיע בו.

להירשם אצל שדכניות, להתפלל בכותל על הזיווג ועוד השתדלויות כיד הדימיון הטובה...

וגם אם לא הולך אחרי כל זאת, אתה יודע שאת שלך עשית ואם הזיווג לא מגיע זה משום שקב"ה החליט שעוד לא הזמן לשלוח לך אותו

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰