קצת רקע: אז אני גרוש בן 35 שמגדיר את עצמו כ"תורני" (עובד ולומד). כך גם יעידו עלי רבותיי, שאיתם אני בקשר יום יומי צמוד. כמובן שאני מחוייב להלכה - לכולה. כמובן שאני גם שומר נגיעה (כמו שאני מקפיד על כשרות, שבת, תפילות, לימוד תורה וכל השאר).
אני מוקף בעולם החילוני - לא חי לי בבועה נוסח יישוב תורני או מאה שערים. מצד שני אני גם מוקף במספר קהילות דתיות - סרוגים וגם חרדים... מכיר ציבורים שונים.
התחלתי לפני שנה לחפש זוגיות. ה"רשימה" מאוד קצרה - בחורה תורנית, מחוייבת להלכה, עם שמחת חיים ואמונה תמימה - זהו. פשוט, לא?!
מתכתב עם בחורה שמגדירה את עצמה "חרדית מודרנית". ילדים בשחור לבן, כיפות שחורות. שואלת אותי: "אתה שומר נגיעה"? עונה "בוודאי" - אומרת לי "עם כאלו אני לא יוצאת. החיים קצרים מדי". נפלתי מרוב תדהמה!! דיברתי עם הרב, שלא הופתע ואמר שבפרק ב' קצת פורקים עול. בפעם השניה - רק הופתעתי. בשלישית-עשירית כבר התרגלתי.
כתבה בשבוע שעבר על קבוצה של דתיים (מדגיש - קבוצה דתית) גרושים בפייס. נכנס לקבוצה. דיון : "כמה זמן אתם מתכננים לגור ביחד לפני החתונה" - מעל 200 תגובות עינייניות - כמה חודשים/שנים וכמה זה טוב ונכון. עונה בזעזוע - "זה לא קבוצה דתית" - מקבל תשובה - כן, אבל כל אחד בוחר לעצמו סגנון....
עצוב. חושב לעבור לחליפה וכיפה שחורה.
נכנס פה לפורום - רואה שרשור על בנות שמתפללות שלוש (!) תפילות ביום !! עשה לי טוב על הלב...
אז אולי מפה תבוא הישועה? 
עצוב לי....



