1) בכתובה הגבר מתחייב לזון את האשה כלומר לדאוג לפרנסתה, זה לא קשור לרמב"ם, זה הרבה לפני הרמב"ם, אבל זו אחת משלוש ההתחייבויות שהגבר מתחייב להן.
2) האשה יכולה למחול לגבר על ההתחייבות הזאת, בפרט בימינו שהאשה יכולה לפרנס כמעט לבד משפחה, זה לא קשור לחזון איש, זה הרבה לפני החזון איש, וכל זוג ןזוג יעשו חשבון עם עצמם, אם הם רוצים לערב רב בעניין הם יבחרו רב שמתאים להם אבל זו החלטה של האשה אם למחול או לא.
3) זה שהאשה יכולה למחול לגבר על התחייבות זו בין ממניעים פמיניסטיים, בין ממניעים דתיים, בין מכל סיבה אחרת - זה עדיין לא אומר שזה בריא לקשר, אדרבה, מה שמוסיף בריאות לקשר הוא עוד התחייבויות של הגבר כלפי האשה כמו לכוון כל שבוע את השעון שבת, לזרוק את הזבל וכו' מה שכתוב בכתובה זה המינימום, לא המקסימום, וגם על המינימום הזה האשה יכולה למחול אם היא רוצה.
4) גם אם האשה תוסיף התחייבויות משלה לקשר הנישואין גם זה יוסיף בניין.
5) כאשר תלמיד חכם, יהיה זה הרבי מלובביץ' זצ"ל או כל תלמיד חכם אחר כותב עצה באיגרת לאדם אחר, זה מחייב רק! אך ורק! את הנמען עצמו, זה שאפשר ללמוד מזה דברים זה נכון אבל האם כל אדם מחוייב לכל פסק של כל תלמיד חכם (אפילו גדולי הדור) שלא שאל אותם ואולי גם לא מעוניין היה לשאול אותם ונכתבו בכלל לאדם אחר? מה פתאום.
6) הרמב"ם לא כתב בשום מקום שהדירה חייבת להיות רשומה על שמך לפני שתתחתן, תנאי שיהיה לך מספיק כסף כדי לפרנס וגם מגורים באיזה קראוון או פחון זה תנאי סביר בהחלט גם בגיל 22.
לילה טוב.



