חידשת לי.

מה ההיגיון בללכת למדרשה אם זה ככה?

למה אי אפשר לדעת באמת

אבל זה רק בישיבות של מתחזקים וגם אז לא הרוב.

אבל כנראה שזה הגיוני מאוד, לא חשבתי על זה ככה

ואני מתחיל לחשוד שזה באמת לא שידוך אוטמטי.

זה די חדש לי אבל חח

בצורה אחרת לגמרי, ובחורה שלמדה במדרשה כנראה תבין את זה (כי היא עם רבנים וכו' הרבה, ואולי גם מדברות על זה, וגם לומדות).

אבל נראה לי פתאום שזה לא נכון...

ושהתאמה לבן תורה, גם אם היא שונה מרמת דוסיות, היא עניין של שאיפה ולא של מעשים

שקלטתי את זה לגמרי.

הכוונה לזה

הרבה בנות(חברות שלי סםציפית) - לקראת נישואין וזוגיות

למה דווקא מי שלא עשתה מדרשה יותר מתאימה? 

גילוי נאות: בוגרת מדרשה.

שלא עשתה מדרשה.

כלומר שזה לא איזה כלל כזה

עם כל השאר אני מסכים מאוד

וכל מקרה לגופו.

חידושים וכו' וללמוד מאחרים

וכו'

אני חושבת בכלל שמדרשה זה בדיעבד לחלוטין ולא באמת צריך אותה.
למה?
כי בחורה שמקבלת בתיכון ולאחר מכן-  כלים טובים ולומדת מהבית דברים טובים- 
אין שום סיבה שתצטרך מדרשה.
אא"כ מדובר בתוספת נצרכת של חיזוק.

זה מאד לא גורף. ויש מי שתאמר שזה בהחלט השפיע לטובה.
ויש הבדל בין השפיע לטובה ["אקסטרה"] לבין שינה מהותית את החיים שלה- שזה באמת משהו.
 

זה בגדול.

אני לא יודעת איך להסביר יותר- אבל זה רק בערך.
אם אתה תרצה אשלח לך מסר עם דיבור ארוך בשרשור ישן נושן.


 

כי יש המון בנות תורניות שלא למדו במדרשות.

ולמרבה הפלא חלקן אפילו יותר תורניות מהדוסיות של המדרשות.

אם יהיה לך זמן להרחיב פה אשמח לשמוע

הצער היה על כאלה שלומדים ולמרות זאת מתקלקלים

מסכימה עליו.
לאיודעת להגדיר מה.


אבל זה בערך...

חוץ מהלכה שהיא נצרכת.

רק שלא לשמה הגרוע ביותר (לקנטר, להתגאות, להתנצח), גורם לסם המוות.

תורה על מנת לקיים את הציווי של תלמוד תורה (שלא קיים אצל נשים)...

לא נראה לי שמישהו פה סובר שנשים כן מצוות בלימוד תורה... לא?! 

"לימוד תורה לשמה" משמעו זה לשם המצווה. ואת זה יכול לעשות רק מי שנצטווה.

ובואי לא נהפוך את זה לעוד שרשור על למה הלימוד תורה של הבנות הוא א/ב/ג בבקשה

את מוכנה בבקשה לא לגרור כל דיון לויכוח על בנים בנות?!

ביקשתי ממך, די עם זה.

בס"ד

זה לא קשור לבנים ובנות.

יש עניין בידיעת התורה גם אצל בנים ולכן אני אומרת שמכיוון שזה לא קשור רק למצווה אז אין סיבה שהערך הזה לא יהיה קיים באופן כללי ואז הוא קיים גם אצל בנות ומכאן משמע שהוא קיים אצל כולם.

זה הכל.

ושתיהן לזכרים.

אישה שלא תדע תורה מעבר למה שהיא חייבת לעשות לא יקרה לה כלום. גבר יצטרך לשלם על זה.

ויכול להיות גם לימוד שבנות לא חייבות אבל הן לומדות אותו לשמה

שרשור.

בפשטות מי שלא מצווה ומקיים נקרא "הדיוט" (נלמד מסוכה בגשם למשל), בכל מצווה שבתורה. אז זה בוודאי לא מדרגה של לשמה.

[אגב מה המקור שלך שבנות חייבות ללמוד אמונה? יש מקורות הפוכים לגמרי, שאמונה תמימה גדולה מאמונה למדנית. לא זכור לי שיש מצווה בתורה ללמוד אמונה, פרט לעניין התורני שבה]

לא יודע לגבי ההגדרה של לימוד לשמה.

אתה צודק שאמונה תמימה עדיפה, אבל אם יש להן צורך (בעיקר בדור שלנו) אז הן חייבות ללמוד גם אמונה.

טז – לימוד תורה לנשים | פניני הלכה

" אבל אשה חייבת ללמוד את המצוות שהיא צריכה לקיים".

לא ראיתי על אמונה...

"ואילו המצווה המוטלת על הנשים היא לדעת את מה שהתורה אומרת על החיים. כלומר, אשה שזכתה לדעת את כל ההלכות המעשיות, ואת כל יסודות האמונה והמוסר ברמה ובעומק המשביעים את רצונה ומספקים את צימאונה, אין עליה מצווה להמשיך ללמוד"

וגם בהמשך:

"אמנם היו דורות שבהם היה די לנשים בלימוד פשוט מאוד של הלכות הקשורות לבית ולמשפחה, ומעט דברי מוסר, ולימוד זה הספיק כדי ליצור בנפשן את ההזדהות והמסירות הרצויה לקיום התורה והחיים היהודיים. אבל בדורות האחרונים, עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים, ברור שהנשים צריכות ללמוד הרבה יותר תורה מכפי שלמדו בעבר. הן מצד ההתעניינות בשאלות הכלליות, והן מצד האחריות המוטלת על הנשים."

שהוא ציטט שם). יש דרך לשלוח לרב עצמו שאלה?

לימוד תורה לנשים

אלא רק במקרים יוצאי דופן

ועכשיו אני לא מוצא את התשובה מלפני-כן

בכל מקרה הרב אליעזר עונה על זה כאן בדומה לתשובה השניה ומזכיר את הפניני הלכה

לימוד גמרא לבנות

שולח לך משהו בפרטי כדי שזה לא יהפוך למפלצלמצוש כלשהו

עריכה: זאת התשובה שבהתחלה התכוונתי להעתיק לכאן

לימוד תורה לנשים ע

לכל הפחות מסוג מסויים.

השאלה היא אם מדרשה היא תנאי הכרחי להתחתן עם בעל בן תורה.

והתשובה, ככה נראה בנתיים מכל הדיון, שלא...

התכוונת אולי שלא כל בן ישיבה הוא דוס (ולא ת"ח), ולא כל דוס הוא ת"ח

ואין פה אידך זיל גמור, זה דיון, jump right in והרחב נא

אבל דוס זה אחד שמקפיד על ההלכה קלה כבחמורה?

זה לא סותר מיניה וביה?

ולא ממציאים סברות או מערבים אידאולוגיות (שזה ללכת אחרי הלב וזה לא מכריע).

גם מי שלא חרד"ל יכול להיות פוסק, ולהכריע הלכה, ולהגיד הלל בברכה בליל העצמאות ועדיין להחשב דוס בעיני (אל תכנס איתי לוויכוח אם דוס וממלכתי זה סותר, כי אין לי מושג!).

" בנות שהיו במדרשה" זה טווח מאד רחב ומגוון של בנות מכיוון שיש גם המון סוגים של מדרשות. אי לכך זה לא ככ משקף את רמת הדוסיות שלהן. מה גם שיש הרבה בנות תורניות איכותיות שלא בחרו ללכת למדרשה מסיבותיהן שלהן ויש להן קרבה עצומה לתורה ורצון לבית של תורה ועל זה אני חושבת בחור צריך להסתכל.

אני חושבת שאין מקום להשוואה בין בחור שעשה\ לא עשה ישיבה לבין בחורה שעשתה\ לא עשתה מדרשה.

שגדלה עם אבא רב או ת"ח או אברך יהיה לה הרבה יותר קל להסתדר עם בחור כזה.

בחורה שבחרה להיות בסביבה כזאת, הייתי מצפה שגם תוכל להסתדר יותר.

לגבי הראשונה (בת רב וכו') אני עדיין בטוח שזה נכון ברוב המקרים.

לגבי המדרשניקיות, מתברר לי לאט לאט שדברייך צודקים.

אני רוצה לשמוע עוד דעות פשוט כדי לראות שאני לא מפספס פה איזו נקודה

אז הדעה שלי היא שאני לא מסכימה עם המשפט הראשון..לא אוהבת שבוחרים בחורה לפי המנטליות של שאר בני משפחתה, מותר לה להיות שונה וזה לא אומר שיהיה לה יותר קשה איתך.

הייתה במדרשה יכולה להיות מתאימה לבן תורה, ואפילו לגדול הדור (כתבתי על מקרים כאלה בפועל בהודעה הראשונה). בזה אין לי ספק בכלל. כבר אמרו חכמים "הזהרו בבני עניים", ו"אין עני אלא מדעת".

אני מדבר על הצד השני, שדווקא אחת שנמצאת בסביבה כזאת עשויה לא להתאים לה.

הגיוני מאוד שתעריך את זה ותתחבר לזה... אבל מסתבר שלא בהכרח.

ברור שלא בהכרח. לא כולן הולכות בזרם של משפחתן כמו שמקודם אמרתי

אז פה נראה כלפי חוץ שהן כן בוחרות בזה. הבנת?

וזה מתחיל להתברר לי כלא נכון.

עריכה: שימי לב שאני לא חושב ככה כבר מזמן. רק רציתי לשמוע דעות לכאן ולכאן, ונראה שכולם מסכימים משום מה. שזה בטח פעם ראשונה פה בפורום

את המקרה המדובר עדיין חח.. אבל בקיצור אני מתכוונת להגיד שזה שבחורה במדרשה לא אומר עליה הרבה וגם זה שאבא שלה תלמיד חכם לא אומר עליה כלום. צריך לפגוש את הבנאדם ולהכיר אותו כדי ללמוד עליו

לבין בת המדרשה

לא חקרתי את העניין, ועדיין לא ראוי להפוך את זה לשיקול לדעתי

קצר ונטשתי אותו מהר (יחסית לותק שלי כרווק)

בהצלחה

גם מי שלא מוגדר כ "בן תורה" - ונשוי טרי- צריך להסתדר עם מה שיש ולא לאכל משולחן שגבוה מכפי יכולתו.

בלימוד.

סתם דוגמא אחת - אדם שלומד תורה רוב הזמן עלול להיות מנותק קצת מחיי החול, וזה לא דבר שכל אישה (או גבר לצורך העניין) יכול לסבול.

יש הרבה שנהיו בני תורה והתנתקו מהחברים שלהם כי הם כבר לא יכולים לדבר על מכוניות, וסרטים וכאלה.

זה לא דבר קל לחיות חיים שכולם עומק. ולבן תורה אמיתי קשה לדבר על נושאים שהם לא תורה

מבשאר תחומי החיים- יש פה משהו קצת פסול.

א"א שהתורה תהיה שייכת רק לבית המדרש!

אדם צריך לשאוף [בעיניי] להשפיע על כל התחומים בחיים- מ ת ו ך התורה ובסינכרון איתה!

נתתי במפורש דוגמאות לחול מטופש, כמו מכוניות, ליגת האלופות, מותגי אופנה וכאלה דברי הבלים

אותו.
לא אמרתי ל ה ש ת ל ב עם מי שחי חיי חול

אמרתי- מכח התורה של מי שלומד- אז כן לצאת. כן להראות שאפשר לשלב תורה עם מעשה.

[למשל- יש חיה כזאת דדיים שקוראים ספרים ומעורים בפוליטיקה , למשל. ויש אפילו דתיים שמשתמשים בדברים של קידמה רח"ל]
וכן להראות דוגמא של חיי קודש שלא מנותקים מהעולם.
לזה קוראים איזון.
 

גם אם היא לא עשתה חטא אחד מימיה, לא תצליח להסתדר עם בן תורה, בחיים (גם ההפך, בחור שהמכונית שלו היא כל חייו עם בחורה תורנית).

ולשלב דברים כאלה בחיים זאת לא שאיפה, זאת מציאות. אבל בן תורה לא צריך להיות שייך אליה.

אם הוא משחק כדורגל (עם כל תנאי ההלכה), לבריאות (תרתי משמע).

אם הוא עושה מהכדורגל עיקר והולך ח"ו לאצטדיונים, פשוט שהוא לא בן תורה.

נפתחו פה שני דיונים גדולים בפני עצמם חחח

זה שייך רק ל"רשב"י וחבריו".

אני מדבר על ענייני חול גמורים.

לא חול שהופך לקודש, אלא חול שאחוז בטומאה (ע"ע תניא, קליפת נגה).

החול מתחלק לשניים.

חול שאפשר לקדש, וחול שאי אפשר לקדש.

החול שאפשר לקדש צמוד לצד הקדושה.

החול שאי אפשר לקדש, צמוד לצד הטומאה.

כלומר לחול שאפשר לקדש יש אחיזה בצד הקדושה. אפשר לקחת אותו ולטמא אותו.

החול שאי אפשר לקדש יש אחיזה בצד הקדושה, אסור לנסות לקדש אותו (אלא אם אתה בעל מדרגה)!

הקדושה עצמה לא ברת שינוי, לכן כל העבודה היא בחול.

הקדושה, ברגע ש"מריחה" טומאה, משאירה אותך לבדך ללא תחושת שכינה וקרבה לה'.

"וְהַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל נִשְׁפָּע וְנִמְשָׁךְ מִמַּדְרֵגָה הַשֵּׁנִית שֶׁבַּקְּלִפּוֹת וְסִטְרָא אַחֲרָא, שֶׁהִיא קְלִפָּה רְבִיעִית הַנִּקְרֵאת קְלִפַּת נֹגַהּ, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַנִּקְרָא עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה, רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ רַע, רַק מְעַט טוֹב מְעֹרָב בְּתוֹכָהּ, [שֶׁמִּמֶּנָּה בָּאוֹת מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל]"

@ציף
@אופטימיות
@מושיקו
@אלעד

אם את רוצה ללבן את המושגים אפשר גם באישי.

הקבלה... הוא לא חידוש של חב"ד.

כמו עוד מושגים.

משל לביצה שנפלו אליה יהלומים... לא לוקחים את הבוץ ומנסים לקדש, אפשר להוציא את היהלומים ולשטוף מהבוץ

אעתיק קצת מהתניא שנוגע לדיון. צריך לדייק את הדברים! - לקראת נישואין וזוגיות

תראי מה כתוב שם. היא מהסטרא אחרא (טומאה). טוב מעורב בתוכה (לא שהיא טוב, יש בה טוב, כמו שביארתי).

אי אפשר להרחיב יותר מדי, אז אעצור כאן.

אבל הרעיון הוא כמו שהבאתי במשל למעלה, יש בוץ ובתוכו יש יהלומים.

את היהלומים אוספים, את הבוץ משאירים במקומו...

מכירה. בכל אופן.

זה לא הפסוק "לא תלך" מהתורה, זה במשלי כמדומני

ובכלל לנשים.

לא בא לי לאבד את שפיותי, ולא לגרום נזק לאנשים אחרים. אז נניח את זה בצריך עיון

הדיון.

קלטתם את משחק המילים? פורום קבלה נסתר?

|האלה שמסבירים בדיחות|

קודם כל איך כל אחד מכם מגדיר בן תורה.

ומה הכוונה לשחק כדורגל בתנאי הלכה? חחח שעשע אותי

יש כאלו שמוציאים לנכון לשלב

אז נכון פחות ידברו על משחקי כדורגל או סרטים

אבל זה לא אומר שהשיח כל היום סביב התורה והקודש.

בריה אחרת.

ונניח בצד את הדיון אם הוא נהיה בן תורה בבית, בבית מדרש או בכוחות עצמו.

ממה שראיתי על חברות וקרובות משפחה

גם אם בזמן המדרשה רצו בבחור הלומד והמתמיד

אחרי שהן יצאו מחממת המדרשה זה השתנה

ויש כאלו שגם במדרשה זה לא הספיק בשביל שיהיה משמעותי ומבחינתם לא היה על מה לדבר בכלל (בעניין הלימוד).

עזבי את הקטע של הפרנסה, נניח שהוא עשה אקזיט או זכה בלוטו ויש לו יכולת כלכלית (ובלי להכנס לנישות של בנות רודפות בצע בבקשה חחח) 

אולי יותר נכון לשאול מה אם הוא מתפרנס כמו גבר ממוצע ועדיין לומד רוב היום?

ברור לי שזה לא, אבל אם יש לך משהו לחדש לגבי הגורמים הנוספים שעוד לא כתבו כאן, אני מפציר בך לחלוק זאת

יש לי את הגורמים שהשפיעו עלי

אבל זה אווטינג מידי לכתוב כאן 

אז פחות

ששרשור מסוג כזה יפתח לכזה גודל חח 

בכל אופן, לא הבנתי את השאלה.. או התמיהה

אבל מקצת קריאה אומר

שבמדרשות חרדיות יש שאיפה לבנות להתחתן עם אברך (בנות בגיל צעיר לא מדברות במושגים כמו "תלמיד חכם" כי מי באמת תלמיד חכם בגיל 20+ ??! נדיר...)

ושמתי לב שבמדרשות דתי לאומי יש יותר דגש על להתחבר לצד הרוחני שבך, לעבוד על המידות, השקפה וכו'...

ומדברת בתור אחת שהייתה קצת פה וקצת שם...

בכלל שיהיה קשר בין השניים.

נראה לי שגם בנות דתיות לאומיות מהמדרשות שציינת מחפשות מישהו שיהיה תלמיד חכם (גם אם יעסוק בנדל"ן או משהו).

ככה יצא לי להכיר מבנות שאני אישית הכרתי שהלכו למדרשות.

בגלל זה פה הופתעתי לגלות שזה לא תמיד נכון.

נראה לי יש כאן פלפול מיותר....

בנות חזקות במיוחד עם שאיפות גבוהות מחפשות בד"כ דבר ראשון ראשון בחור שרוצה ללמד במשך חייו...

מה תיהיה דרגתו בתורה? תלמיד חכם, ראש כולל, דיין, משפיע רוחני, ראש ישיבה, צדיק יסוד עולם וכו' וכו' זה כבר לא סוגיה שלדעתי בנות נכנסות אליה לרוב... 

אבל ברור שיש גם בנות שלא רוצות לקחת עליהן את העול של בעל אברך (וזה באמת קשה ונגד הטבע של האישה לדעתי, כי הגבר צריך לפרנס ... וועליה אני נכנסת לנושאים רגישים. בקשה לא להתייחס לזה ולהפוך את זה לעיקר... )

והן מחפשות בחור שמקפיד על שעות בלימוד התורה, רציני, ירא"ש וכו' וכו'... 

אני מבינה נראה לי לאן אתה חותר..

אני מדברת על שאיפה אחת פשוטה, ללמוד תורה בכולל ומקסימום לעבוד בעבודה שהיא קודש כמו דיינות, ר"מ וכו'... ולכן כתבתי "אברך" 

ולא הזכרתי את המילה בן תורה.... 

וגם, אני מאמינה שעם השנים השאיפות מתאזנות וגם בחורות שרצו "אברך אברך" ישקלו  לקחת עובד ולומד שתורתו היא עיקר... 

ואשמח להבין מה בעצם שורש הדיון, מה בוער לך להבין בעצם? (או לא בוער...)

אחרות, כדי ללטש כמה דברים שישבו לי בראש.

זה עדיין לא מספיק מגובש כדי שאוכל לנסח את זה כראוי, אז אפשר לשאול בעוד חודש נגיד

מה הכוונה "עם השנים"? לרווקות מאוחרת?

תלוי מה עברת בחיים... 

ועוסק בפרנסה. אין יותר מאוזן מזה בעיניי. עם כמה שזה נדיר...

וגם ראשי הישיבות היום לא מכוונים למקום הזה...

ולמה איזון? כי יש בנות שיוצאות ממדרשות "באורות" מעבר ליכולות האמיתיות שלהן...

ואז הן קצת רואות עולם, קצת חושבות ונוחתות... 

תקשיב רגע,

היום נדיר למצוא בחור ששואף לשלב פרנסה ולהיות גדול דור, זה לא השיח היום בישיבות... 

(לפחות לא מה שאני מכירה בציבור החרדי...)

אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להתכופף כלפי המציאות שהיצר הרע מנסה לכפות בעולם.

הגיע הזמן להרים את הראש ולחיות כמו שיהודי צריך לחיות. ולשאוף כמו שיהודי יכול לשאוף.

ומי אמר שאני לא מיישם? אני מכיר הרבה שמיישמים את השאיפות האלה.

התכוונתי שאולי ברבות הימים אם ה' ירצה, האברך ייעשה לדיין, ראש כולל, צדיק יסוד עולם (למרות שלא באמת נעשים לצדיק יסוד עולם לדעתי אבל בסדר) וכו'...

הדעה הרווחת היא שבד"כ רק אדם שראשו עסוק בקודש וקודש בלבד יגיע לדרגות נשגבות.... 

נכון שיש יוצאים מן הכלל כמו שרשמת.... אבל בד"כ בנות שמחפשות עובד ולומד לכתחילה, לא שואפות למקומות כאלה גבוהים... 

בחורות שאני מכירה אישית...

עליונות.
בלי רעש וצלצולים.

אנשי עמל כפיים
שהתפרנסו ויחד עם זאת למדו תורה [וגם רבדים עמוקים שלה]

ופרנסו לאביהם שבשמיים.

שיושבים באחורה של הביהכנ"ס (כלומר, לא ב"מזרח" איפה שהרבנים יושבים).

מאז חורבן ביהמ"ק שיבב"א הגדולים ביותר נסתרים.

ברור שאני מכירה וגדלתי על הסיפורים האלה בבית...

בדור שלנו זה פשוט יותר קשה בגלל הנסיונות בענייני צניעות...

אני מבינה מה את אומרת....

אני לא מדברת על אנשים שמחפשים כבוד עם התורה שלהם...

שתינו אני חושבת מתייחסות ללב של האדם, יש כאלה שמגיעים לזה מלהיות שקוע כל היום בתורה, ויש אחד שעוסק לפרנסתו...

אבל מצוי יותר שגדולי ישראל שלנו עוסקים בתורה כל היום...

ואני לא נכנסת לסוגיית הצדיקים הנסתרים, זה עניין אחר... 

אגיב יותר בעומק העניין.

והאמוראים המפורסמים שלנו מעידים שהנסתרים יותר גדולים (נראה לי בחולין).

וגם בין גדולי הדור המפורסמים היו הרבה שהתפרנסו, נתתי דוגמאות במפורש.

הסטרא אחרא משתוללת בחוץ ואתה מביא לי דוגמא מאמוראים ותנאים??? 

לא זוכרת מי אמר שיבואו ימים שמי שמברך שהכל בכוונה (אני מממש לא מדייקת, תיקח את הרעיון) ייחשב לבעל מדרגה...

אחרי עריכה: חח ל"ט צדיקים, סורי תיקנתי

(הדברים מובאים במפורש בגמרא)

ומה שאמרת על הבעל מדרגה לא שייך.

יש וחייבים להיות בעלי רוח הקודש.

ואני באמת אמורה להגיב עליו בכמה שורות... קצת קשה..

אבל אני רק רוצה להגיד שצריך להיות מציאותיים: קשה להיות אדם עמוק ופנימי, אני לא מצפה מאנשים להבין מיהו בן תורה אמיתי... אני רק אומרת מה הדעה הרווחת אפילו שהיא כואבת... 

ודי, צדיקים נסתרים זה סקלה אחרת... 

אני באמת רוצה שתחשוב שניה על עם ישראל כעם, עם הקשיים שהוא עובר והנסיונות שהוא עובר ואז תחזור אליי ותגיד את דעתך... לא חוכמה להביא יחידי סגולה, לתפוס יהודי ולהגיד לו "הי, שמעת על החלבן, אם הוא עובד וצדיק גם אתה מסוגל" זה הרבה יותר מורכב מזה! לא שאני מנסה לייאש, ר' נחמן אמר שמי שרוצה מסוגל אפילו להגיע לדרגה שלו... 

בקיצור, 

זהו. 

המציאותיות שאת מדברת עליה היא הסיבה שאנשים לא נהיים גדולי הדור (יעויין בחובת התלמידים כולו).

הכל מציאותי, כל מדרגה שיהודי רוצה לשאוף אליה.

וצדיקים נסתרים וצדיקים מפורסמים הם באותה הסקאלה בעיקרון.

רק שהנסתרים בזמן החורבן כלפי חוץ מתחת למפורסמים מבחינת כבוד, יוקרה וכו' ומבחינת מדרגה הם מעל.

לא חושב שקשה להיות אדם עמוק ופנימי, אם אתה רוצה.

את מעדיפה מישהו שילך לשיעור בערב מאשר מישהו שיהיה בן תורה ויתפרנס גם?

או שמעדיפה את זה רק מאברך?

אומר שתלמיד חכם הוא אחד שהתורה שלו רחבה, מדוייקת, בנויה נכון והכי חשוב - מועברת הלאה.

ה"אין לי בעיה" מעניין... זה נשמע כזה ביטוי לא מעריך.

אם יש אחד שהוא תלמיד חכם, ואחד שהוא לא תלמיד חכם - בהנחה ששניהם אותו דבר בדיוק בשאר הדברים - לא תעדיפי אחד שהוא תלמיד חכם?

זה בדיוק התמיהה שתמהתי מההתחלה... שכאילו אין ערך כבר לתלמידי חכמים רח"ל.

ועוד בתור בת מדרשה, קשה לי להבין...

מסקרן אותי את במדרשה הרבה זמן?

כי מכל הבנות שהגיבו פה שהיו במדרשות הן דווקא אמרו שרוב הבנות לא ממש מתחברות דווקא לביינישי"ם.

ראית משהו אחר? יכול להיות שזאת מדרשה ספציפית שחזקה כזאת?

לזה משמעות.

הכרתי בנות תורניות ברמה מאוד גבוהה (ועם חלקן יצאתי). חלק גם היו מאוד ידעניות.

והכרתי בנות מדרשה שלא מי יודע מה למדו שם הרבה, וגם הרמה הרוחנית לא הייתה גבוהה.

ולמרבה הפלא, לכל הפחות מהנסיון שלי, האחוזים די דומים... יש בתים פשוט מאוד תורניים שהאבא בן תורה וזה מאוד משפיע גם על הבנות.

לגבי הרצון בבן תורה, שמח לשמוע שאת במדרשה כל-כך תורנית עם בחורות רציניות שאוהבות תורה באמת.

הייתי שמח לדעת איזו מדרשה זאת אם זה אפשרי (נזכרתי בדיון על שדכניות במדרשות)

איתי בעצם]

אגב @גמדיתלאגמדה בתגובה למעלה לא התכוונתי שאין לשנת מדרשה משמעות בכלל, אלא שיש דרכים אחרות שאפשר להפוך לתורניים בהן. גם ישיבה זה לא חובה, אבל קשה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר להפוך לבן תורה רציני בלי ישיבה.

לגמדיתלאגמדה

אפשרי בלי ישיבה מסודרת וקצת התנתקות מהסביבה.

אבל גם בישיבות יש הרבה שבאים כי הם רוצים להקים בית קדוש (ב"ה!! זה כל-כך כיף שאנשים עושים את זה).

הרבה אנשים היו באים לישיבה שלמדתי בה לכמה חודשים לפני חתונה כדי להתחיל את החיים בצורה תורנית.

זה הדבר הכי מרגש בעולם בעיניי.

מדרשה שמלאה בבנות חזקות

עקיבא. כלומר חכמות-על, צדיקות-על ואוהבות תורה-על.

הסתבר לי שלא. חשבתי שהמחלה הזאת קיימת רק בישיבות, כי גבר חייב וכו'. אבל מסתבר שלא...

נ.ב, להמחשה: פעם הייתי ממליץ לכל אחת ללכת למדרשה. היום לא.

עריכה: לגבי בן תורה לא שמעתי בחיים שיש מחלוקת בהגדרה... אולי לבן ישיבה (וזה גם מודרני כי פעם כל בן ישיבה היה בן תורה ולאו דווקא להפך)

לפי ראש תורני ואופי תורני ואווירת לימוד

זה קיים לדעתי גם אצל כל אחת דוסית

לא חייבת ללכת דווקא ללמוד קודש כל היום,

היא צריכה רק לרצות ולסמוך על הבעל שידע הלכה באם היא תצטרך לשאול מישהו

ושהיא אוהבת לימוד תורה.

ששקוע בתורה ולא סתם אדם ידען בתורה שב"ה עם ישראל מלא בהם ("בעלי בתים" הם נקראים בד"כ).

זה לא נקרא בן תורה, זה הרבה מעל.. ועילוי היום זה סתם כינוי למישהו שאנחנו קוראים לו מחונן.

נגיד ככה: אדם רגיל, ירא שמים, רוב היום יתעסק בחול, ובשאר הזמן ילמד תורה ויאהב אותה ויקיים אותה.

בן תורה יתעסק רוב היום בתורה, ובשאר היום יתעסק בחול, בנוסף למה שהנ"ל עושה.

שבחור כזה כמו שהגדרת  באמת לומד תורה לשם שמיים , ומתוך רצון פנימי אמיתי.

יחידים בודדים לדעתי.

זו עוד סיבה בין היתר שמחזקת לי את הרצון שבעלי גם יעבוד וגם ילמד תורה.

התכוונתי להגדרה של הציבור הסרוג של אחד של הסדר, אלא לאחד שבכללי לומד בישיבה ורוצה להיות בן תורה או שהוא כבר בן תורה

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.