הרא"ש היה אשכנזי ושימש  כרב בספרד. הוא התחשב במנהגים ובדרכי הפסיקה ועם זאת, אכן הטביע את חותמו במעט.

המלצה- עייני בספר "חיי עולם" בנושא "עשה לך רב". מחילה שאינני יכול לצטט....

הפך שיטתם אליבא דשיטת השואל

או שבכלל לא שייך בהם מנהג כי הם חידוש בפני עצמו אז הרב פוסק לדעתו בלי להתחשב במנהגים

מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל (ממה שאני מכיר לפחות)

הכרעת דינים (כמובן שהכוונה היא להקל)... יש בזה משום מוציא לעז וקולי ב"ש וב"ה וכו'

ראה בשו"ת הרב הראשי שכותב מפורש שהחלה כבר הגאולה כתפיסה המשיחית של הדתיים לאומיים!! וכן יחסו למדינה וז"ל:"אני רואה במדינה אור גדול.."עי"ש- ולא לחינם הוא שלח את בנו הרב שמואל אליהו לישיבה דתית לאומית, רק שהוא הקפיד לאחד את הזרמים וכמו שהיו לו תלמידים חרדים כמו הרב בניהו דיין כך היו לו תלמידים דתיים לאומיים כמו הרב מנחם בורשטיין וכן עשה בחינוך בניו האחד שלחו לציבור הדתי לאומי והשני שלחו לציבור החרדי אם כי השקפתו ברורה היתה כמו התפיסה הדתית לאומית. 

אם הרב אמר משהו מסתייג זה לא בגלל שזה פלג או זרם, אלא בגלל שיש דברים לתקן בכל מקום.

אם חרדי היה שואל אותו, היה כנראה שומע את אותם הדברים המסתייגים אך אוהבים מאוד.

ככה נראה לי. לא מתחייב שזאת הייתה דעת הרב...

מוסיף קישור ששמתי בסרטון אחר

בראיון לעיתון הצופה שנת התשמז' הוו"ד בספר טוב להודות שעוסק ביום העצמאות בספרי הרב אליהו ופסיקות בנו הגאון הרב שמואל שליט"א עמוד 652 וז"ל: "דורנו הוא דור הגאולה והישועה שעליו נאמר בש"ס ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא.. (כמו שהרצי"ה היה נוהג להביא את הגמרא הזו כמקור הכי פשוט לכך שאנו בתקופת הגאולה) אני רואה במדינה אור גדול לא היתה מעולם תקופת רבת אור כמו תקופתינו אנו במדינתנו (אצל השקפת החרדים אנו הדור הכי חשוך ומסכן והם לא השיגו את האמת שרק בחיצוניות שזה הנפש הפרטית יש ירידה אבל בפנמיות שזה הנפש הכללית יש עליה עצומה שלא היתה בכל הדורות שלפנינו= הארת השכינה בעוצמות עליונות אשרינו שזכינו) ישנן ישיבות רגילות ישבות הסדר (שום חרדי לא היה נותן מקום לישיבות הסדר כי לא הבינו שבוודאי שצריך "ת"ח" אבל צריך גם "אנשי מעשה" בחינוך, צבא, כלכלה, אקדמיה, ושמעתי מהרב טאו שליט"א שמקור מפורש לזה יש בפירוש הגר"א על שיה"ש), נוער נפלא ורבנים גדולי תורה.." וכ"כ בשו"ת הרב הראשי ח"ב סימן קפ"ח ו- קנ"ג,ג- על מה שקרה בתקומת המדינה וז"ל:"אלו הם סימני גאולה וודאיים". ויש עוד מקורות 

וצריך להזכיר שרבותיו של הרב אליהו הראשל"צ הרב עוזיאל והראשל"צ הרב יצחק ניסים כתבו מפורש את השקפתם על המדינה כהשקפת הדתיים לאומיים וכנראה הרב אליהו קיבל מהם את השקפתו הדתית לאומית.

הרבה.

לא אוהב שמנסים לנכס את הרב אליהו לצד כלשהו.

גם חרדים עושים את זה...

סתם לצורך השוואה

יהדות - הרב אבינר:

כדאי להכיר: הגותו הציונית דתית של הרב מרדכי אליהו - חדשות סרוגים

הרב לא אהב פלגים, כבדו אותו בכך שלא תנסו לנכס אותו לצד כלשהו.

האמת הייתה הדרך שלו, ותו לא מידי.

נשמה כללית לעולם לא תרצה להשתייך לפלגים...

זה מצד "אורח החיים המעשי" שסבר שבפועל יש לחיות ביחד חרדים ודתיים לאומיים אשכנזים וספרדים כי כולנו עם אחד (יש נסיון להמשיך את זה ע"י הרב מזוז שליט"א והרב טאו שליט"א)- אבל זה לא סותר ש"בהשקפה" היתה לו דעה מסוימת הוא לא יכול לקבל שני דעות שסותרות אחד את השניה לגמרי!!?? אני אתן לך דוגמא כשאני הייתי בישיבה חרדית אמרו על הציבור הדתי לאומי שהוא יותר שהוא יותר גרוע מחילונים בגלל שחילונים יודעים שהם טועים ובסוף יחזרו "ליהדות הנאמנה" לעומת הדתיים הלאומיים שחושבים שהם צודקים לא יחזרו ל"יהדות הנאמנה" ואני לא רוצה לומר לך עוד משפטים חריפים מאוד שנאמרו שם על הדרך הדתית לאומית, ולכן אין מצב שהרב אליהו בהשקפתו היה מלא סתירות אלא השקפה מסוימת היתה לו רק שעלינו להחליט האם ללכת ע"פ איזה הוראה מסוימת לאדם במקום מסוים או ללכת אחרי מאמר ששם כתב את דעתו שלו!!!

את השקר. זה המושג של "משמשים בערבוביא" וזאת מדרגה גבוהה מאוד.

כל אחד יעשה לפי מדרגתו, אבל שלא ינסה למשוך את הרב אליהו אחריו למטה

הרי ההשקפה החרדית טוענת על אסונה של ההשקפה הדתית לאומית בשלל נושאים החל מהגאולה עד לימודי אמונה מה שנקרא לימודי מחשבה בצורה מסודרת ואצל הדתיים הלאומיים זה הפוך- איך תאמר שהרב אליהו עם השקפה חרדית כשהוא כתב מפורש במאמר שלו שתקופתינו היא תקופת הגאולה? הרב אליהו עולה ברור מהשו"ת שלו שהוא מכיר בצורך בישיבות הסדר מתי שכל חרדי שתשאל אותו את זה הוא יאמר חס וחלילה- תסביר לי איך תאמר שהרב אליהו איחד את שני ההשקפות? אלא אין מנוס לומר את אשר שמעתי מת"ח חשוב שהיה תלמיד שלו שבאורח החיים שאף לאחדות אבל השקפתו אחת היתה כמו הדתיים הלאומיים (יכול להיות שבנקודה מסוימת בהדרכות כגון ללמוד אליבא דהילכתא הוא היה אומר אחרת ממה שנהוג ברוב הישיבות אבל הנקודה העיקרית בהשקפתו היתה כמו הציבור הדתי לאומי ופשוט!!).

אותם בדעתך. דעתנו לא דעתם, ורוחבה לא כרוחב דעתם.

אי אפשר להכנס לכל פינה ונישה, אבל בגדול ההשקפה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל הייתה זאת של פורת יוסף ושל כל חכמי ספרד ועדות המזרח מאז קום המדינה עד היום.

בדיוק אותה ההשקפה הייתה לרב עובדיה יוסף, בגדול מאוד (מבחינת יחס למדינה, צבא, חיילים).

למה אנחנו צריכים ורוצים כל-כך לתפוס דבר גדול עמו ענקי עולם בדעתנו המוגבלת?

הפשוט הוא שאהבת ישראל שלהם הייתה ללא גבולות וללא הגדרות וללא פלגים.

אני חותם לך באחריות שכל אחד מגדולי עולם שהנשמה שלו כללית משקיף באותה הדרך בדיוק

כדי לפתור סתירות אישיות שהם מתקשים בהן. לכן שיטתי היא שיש להניח לאמת להיות האמת ולא לנסות לגמד ענקים.

אישית קל לי להבין איך אין סתירה בעניין. ברגע שתבין את הצד הטוב בכל דבר, תראה שבאמת אין סתירה. וזאת הדרך של הרב אליהו זצ"ל לעניות דעתי. מעולם לא ראיתי סתירה בשיטת הרב.

אתה רוצה לדון עכשיו במשמשים בערבוביא והיכולת להבין סתירות שהיא בחינת כתר שבנפש כדי שאדם יבין מה משמעות המושג כלליות? מהנסיון שלי, מי שלא כללי באופי לא יבין את זה ולא יעזור ללמוד את זה עוד שנה בעיון.

אתה חושב שאני טועה?

(לפני שמישהו יזעק, אם בכלל, שום דבר כאן לא נכתב כהתקפה אישית כלפי אף אחד. כתבתי את זה בלי לעיין יותר מדי בדברים שכתבתי. מתבקש שאף אחד לא יקפוץ ליזום ויכוח בלי קשר למשמעות דברי)

מי שהוא לא הרב שלי (פשוט שזה מחוסר ידיעה, כן? לא ביקורת ושום דבר דומה). מה גם שיכול מאוד להיות שזה נכון לגבי הרב אלישיב והרב וואנזר. אבל לא גדלתי עליהם ואין לי מה להעיד עליהם...

בצורה מאוד משונה וגם לא הגיונית ששאלה קשה צצה מתוכה- ותשובה אני מבין שאין לך!!!!

לשרשור מפלצתי שלא מגיע לשום מקום.

אם בוער לך הדבר בנפש למד את דברי הרב קוק על הנשמה הכללית, ואז קרא קצת מעשיות על צדיקים שהיו נשמות כלליות דוגמאת הרבי מליובאוויטש, הבבא סאלי, הרב מרדכי אליהו זכותם תגן עלינו ותראה את זה בפועל.

אחר המחילה, אי אפשר לבאר הכל בפורום, ולו רק כי זה פורמט שמעורר סתם ויכוחים ומחלוקות כשנקודה לא מובנת.

בהצלחה!

שלך- בכך שאתה כל כך מתחבר למושג הנשמה הכללית ואין עליך!!!!

אבל סתם להעיר לך הערה הרי את המושג "נשמה כללית" אתה לוקח מהרב קוק משמע שברור לך שהוא היה נשמה כללית ומצד שני אתה אומר שלא נכון לומר שהרב אליהו תפס כמו התפיסה הדתית לאומית של הרב קוק בגלל שהוא לא היה מצומצמם אלא נשמה כללית אז משמע-  שהרב קוק לא היה נשמה כללית!? וזה סתירה מינה וביה

של הרב קוק שלא רק כתב על הנשמה הכללית אלא היה נשמה כללית עצומה בפני עצמו.

כל מה שמגדירים היום כ"דרך הרב קוק" זה בדיוק מה שעושים בשיטת הרב אליהו.

כל אחד תופס לו נתח ומנסה לנכס את זה לעצמו.

[דע לך שהמון חרדים, בעיקר ספרדים, מאוד מעריכים את הרב קוק וגם הם רואים בו דברים שיותר דומים להם. עוד הערה לא קשורה, הרב עובדיה מכנה את הרב קוק ביביע אומר בכינויי הערצה שהוא לא מכנה את 99% מגדולי הדור ההוא]

אגב כך, נשמה כללית זאת לא מעלה אלא בחינה.

יש נשמות כלליות גבוהות ויש נשמות כלליות פחות גבוהות.

יש נשמות פרטיות גבוהות, ויש נשמות פרטיות פחות גבוהות.

יש נשמה פרטית X שיותר גבוהה מנשמה כללית Y ועל זאת הדרך...

היתי שמח לדבר איתך בנושאים האלו ולברר אותם היטב ביחד מתוך מכלול הכתבים הפנמיים החל מהקבלה דרך מהר"ל רמח"ל וחסידות וכלה ברב קוק ותלמידיו. לילה טוב צדיק

לילה טוב ומבורך

שמעתי שכן היתה לו תפיסה דתית לאומית רק בלי ללמד הרב קוק או לנתיבות ישראל שזה לא המגדיר!!, וכן לאור מה שכתוב בספריו על היחס למדינה ולישיבות ההסדר, ובזה שהרב אליהו כן שלח את בנו לישיבה דתית לאומית שמשתתפת בבינין המדינה!!!! ועוד עולה שהיתה לו תפיסה דתית לאומית ובאורח החיים הוא איחד את המגזרים.

ברור שאם תשאל את הרב יוסף הוא יגיד דברים קצת שונים מהרב שמואל.

ואלו ואלו דברי אלוק' חיים. כי הכל היה ברב, כל כלל המעלות!

וגם מה שהרב אבינר רואה, זה מה שהוא רואה לבד.

נשאיל את המשל על הירושלמי.

הרב הוא אדם גדול שנמצא בחדר לאנשים גדולים מאוד. וכל האנשים הגדולים מסביבו רואים אותו אחד דרך החלון, השני דרך חריץ המנעול, השלישי דרך צוהר בגג.

כל אחד יכול להשבע שראה ככה וככה, וכולם צודקים.

אבל רק מי שפותח את הדלת ונכנס ורואה את הרב יכול באמת להעיד מי היה הרב, וזה לא דבר שמצוי לכל הפחות אצלי.

ככה שזה קצת פארדוקסלי. תאורטית אפשר, כדאי ומומלץ לשאול מורה הוראה (פוסק) לפני כדי לצאת מהסיבוך

וגם כאלה שעוקצים את החרדים עצמם על העקיצות שלהם שנגד התורה כלפי הדת"ל...

אחד את השני או שחושבים שמי שעובר על מיתות בית דין עדיף ממי שיש לי ביקורת על השקו"ט שלו.

מה גם שחרדים מאוד מתחברים לחרד"לים לא ממלכתיים כמו הרב טל.

שמעתי לאחרונה ביקורת חריפה מרב מוכר ובנש"ק על החרדים בנקודה מסויימת שהם אנטי דת"ל. לא יכול להרחיב כאן

כדאי ללכת לרב פוסק(!) ולהתייעץ איתו, כי לבעלי תשובה יש קצת יותר "חופש" עם הקטע של ההתרת נדרים וכל זה.

זאת שאלה די משמעותית ויש בה הרבה תנאים, אז ממליץ מאוד לפנות לפוסק אמיתי.

שמכיר

שקמא קמא בטיל ואז צריך ללכת אחרי השו"ע בלבד.

אבל הנ"ל זאת כמעט דעת יחיד וכל שאר הפוסקים לא סוברים ככה והם צריכים לפסוק לפי העדה (בהנחה שהם מודעים לעדה והם פוסקים רציניים).

יש בזה חילוקי דינים משמעותיים

תימנים = שתילי זיתים/מהרי"ץ. תוניסאים לא בקיא בשמות אבל יש להם משלהם גם, וג'רבאים גם. הפוסק שלהם היום זה הרב מאזוז כי הוא פוסק ע"פ השיטה שלהם (לא מכיר אותה מספיק כדי לציין את הוראת מי קיבלו וכו').

זה מה שאני זוכר מהמותן.

החלוקה קצת קשה להסברה כי צריך ממש להכיר את כל השיטות לעומק, אבל זה ממש בצורה מופשטת

אשכנזים- רוב האשכנזים (פה בארץ) הולכים כהמשנה ברורה וכספר שמירת שבת כהלכתה.

יש כמה שהולכים כשולחן ערוך הרב (חבדניקים) ובחול שמעתי שהרבה הולכים כערוך השולחן.

ספרדים- שתי שיטות עיקריות קיימות כיום- הרב עובדיה יוסף. והרב מרדכי אליהו. נראה לי שכיום כבר הרוב הולכים כרב עובדיה יוסף שהולך כמרן הב"י כמעט תמיד בניגוד לרב אליהו שאצלו מה שהרבה אם לא רוב הספרדים קבלו מאז- הבן איש חי.

נוהגים לומר שמרוקאים- לפי הרב משאש

עראקים- לפי הרי"ח הטוב, הבן איש חי.

תוניסאים- הרב מאזוז.

ובאופן כללי- הרב עובדיה יוסף (למצרים וכו')

מה גם שיש מנוחת אהבה...

למשל חתם סופר, שו"ע הרב, קיצוש"ע, חזון אי"ש...

החזון אישניקים הולכים לפי המשנ"ב רק מחמירים כחזו"א......

וכן. הקצוש"ע גם, נכון. האמת יותר הפריע לי ששכחתי אגרות משה, ועדיין. הקיצש"ע הוא מקובל יותר בגלל הנוחות אבל המשנ"ב יותר התפרסם. עיין הסכמת הגר"מ פיינשטיין לספר קיצושו"ע עם פסקי משנ"ב בהוצאת שבתי פרנקל.

מזכיר אותו...

אבל ביחס לשאר הפוסקים שאני אמרתי זה לא נחשב כי הוא יותר עתיק מהם...

פחות תלויה בפוסקים מסויימים, אלא במנהג שהתקבל בתוך העדות [אולי ע"פ פוסקים של העדה, אבל לאו דווקא פוסק מסויים].

ויש פוסקים, שפוסקים ע"פ מנהג העדה.

ככלל, עדות המזרח קיבלו את הוראות רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, (מלבד חלק מהתימנים, שקיבלו את הרמב"ם), אבל בדברים מסויימים חורגים ממנה, בפרט בצפון אפריקה [לפעמים בהתאם לפסקי הרמ"א], וכן בעניינים שהם ע"פ הקבלה.

מבחינה הפסיקה, יש כיום שתי שיטות מרכזיות - 

השיטה הנפוצה יותר, שיטת הרב עובדיה יוסף, שנצמד יותר לשלחן ערוך,[וסובר גם שקהילות מעדות המזרח, שנהגו בדברים מסויימים לא כשלחן ערוך, צריכים לנהוג כשו"ע], וכלל, נוטה יותר להקל.

השיטה השנייה הבן איש חי, ובעקבותיו הרב אליהו, שיותר מתחשבים בקבלה בפסיקת הלכה, ופחות צמודים לשו"ע [לפעמים ע"פ הרמ"א] ועם נטייה להחמיר יותר.

עיראקים. הרב אליהו היה אומר לתימנים ללכת ע"פ רב תימני ושיטתם, ולמרוקאים גם.

אגב יש גם את הכף החיים שיש לו שיטה שבחלקה היא קיבלנו הוראות הבן איש חי", שזה גם שייך רק לעיראקים.

לא חסרים חילוקים בעדות המזרח.
בגלל זה צריך שפוסק יהיה באמת פוסק לא סתם אברך (יקר וצדיק ככל שיהיה) שיודע לפתוח ספרים.

לעדה העיראקית.

[אני מכיר כמה מעדות אחרות שפוסקים כרב עובדיה או כרב אליהו, וממה ששמעתי זה מאוד נפוץ, בפרט פסיקה כרב עובדיה].

לגבי הרב אליהו זה עניין של פסיקה ע"פ הקבלה, ונכון שהבן איש חי התפשט לעדות אחרות.

אבל אין לאחרים את החובה לנהוג על פיו כי אין "קבלת הוראות הבן איש חי". אבל בהחמרות אפשר להחמיר לפי המקובלים.

יש בזה עוד כמה דקדוקים, הזמן קצר...

לשאר חכמי פורת יוסף.

יש לי המון דברים פרטיים שאי אפשר לשתף פה.

אברר לך על מקורות כתובים, ואעדכן בלי נדר

בעזרת חבר יקר

שו"ת הרב הראשי סימן כ"ג (לא ברור כל-כך באיזה כרך)

ובהסכמה של הרב לכמה סידורים (יש לי מצולם אם אתה מעוניין)

לא תיטוש

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום