שאלת פסיקהאנונימי (פותח)
איך יודעים לפי פוסקים?
ב"ה אני בעלת תשובה כבר כמה שנים טובות,
עד היום אפשר לומר שבניתי את הקשר שלי עם הקב"ה. ולא התעמקתי בשאלה לפי מי פוסקים.
אנחנו ספרדים.
האם יש כללים ברורים לפי מי פוסקים או שהעסק יותר גמיש ואדם יכול לערב גם את נטיות ליבו?
האם הפוסק חייב להיות מי שהולכים על פיו גם בהשקפה? האם זה נכון שכל רב שאשאל יכוון אותי לפי הפסיקה לפיה הוא הולך כי מבחינתו זאת האמת?

מקווה שכתבתי מספיק ברור והובנתי. תודה רבה!
שבת שלום!
אני אענה על השאלות הפשוטות יותרע מ
האם הפוסק חייב להיות מי שהולכים על פיו גם בהשקפה? -לא.
האם זה נכון שכל רב שאשאל יכוון אותי לפי הפסיקה לפיה הוא הולך כי מבחינתו זאת האמת? -ודאי. כך הוא מבין ומסיק בלימודו, אז כך הוא יפסוק... אף רב לא צריך לפסוק כרב אחר. (יש מצב שהוא לא בטוח אז יפנה את השאלה לרב אחר, אבל זה כבר מקרה אחר)
לא מדוייק.נחמיה17

הרא"ש היה אשכנזי ושימש  כרב בספרד. הוא התחשב במנהגים ובדרכי הפסיקה ועם זאת, אכן הטביע את חותמו במעט.

המלצה- עייני בספר "חיי עולם" בנושא "עשה לך רב". מחילה שאינני יכול לצטט....

מחזק. יש לי כמה סיפורים על פוסקים גם בדורנו שפסקו לאנשיםצקון לחש

הפך שיטתם אליבא דשיטת השואל

למשל הרב מרדכי אליהואחיתופל
שדיקדק במקום המגורים בתוך שכונה בשביל לפסוק הלכה
יכול להרחיב?צקון לחש


לא ממש זוכראחיתופל


אם תזכר אשמחצקון לחש


מדייקע מ
אני חשבתי בכיוון שאם תבחר, לדוגמה, בין הרב יצחק יוסף לרב קנייבסקי, אז כל אחד מהם יענה לה את דעתו ולא דעת חברו, שהרי את מי היא באה לשאול?
הרא"ש, ידע איפה הוא נמצא ומי בא לשאול אותו, אז ענה לפי שיטתם.

זה נכון שאם תלך לרב ותגיד לו "אני מרוקאית, אני רוצה שתפסוק לי לפי שיטת רבני מרוקו", אז הוא יעשה את זה, אבל זה לא *פסיקה* עצמאית, זה רק לומר מה הדין אליבא דשיטתם. היא שאלה איך הרב יפסוק, אז אני הבנתי שהיא מתכוונת לשאלות שצריך בהן פסיקה חדשה, אולי טעיתי.
אל תשכח שבהרבה מקרים זה דינים פשוטים שאין בהם חילוקצקון לחש

או שבכלל לא שייך בהם מנהג כי הם חידוש בפני עצמו אז הרב פוסק לדעתו בלי להתחשב במנהגים

נכוןע מ
(אמרתי אחרת?)
לא. הוספתי הרחבהצקון לחש


אתה בטוח?אנונימי (פותח)
אם זה ככה זה אומר שאני צריכה לחשוב טוב טוב את מי לשאול..
כי אני בגישה שאם שאלתי רב וקיבלתי תשובה זה מחייב אותי...
אתה בטוח שלא אצטרך להכפיף גם את ענייני השקפה?

ספרדים רבים פוסקים לפי הרב עובדיה ומשקיפים לפי הראי"ה קוקע מ
זכר צדיקים לברכה.
זה אחוז קטן לדעתי... בהשקפה של מרן הרב זצ"ל בד"כ פוסקים ע"פצקון לחש

מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל (ממה שאני מכיר לפחות)

אה"נע מ
גם מי שאתה מכיר לא הולך בפסיקה ובהשקפה לפי רב אחד
בהכרעת דינים? זאת בעיה אם לאצקון לחש


לא הבנתיע מ
מה בעיה אם לא?
לפסוק כמו הרב עובדיה וללכת בהשקפה לפי הראי"ה, או לפסוק כמו הרב אליהו וללכת בהשקפה כמו הראי"ה, על זה כתבת שזה בעיה?
לא דיברתי על השקפה, דיברתי על לשנות מהמנהג בדברים שהםצקון לחש

הכרעת דינים (כמובן שהכוונה היא להקל)... יש בזה משום מוציא לעז וקולי ב"ש וב"ה וכו'

אחי לרב מרדכי אליהו היתה תפיסה דתית לאומיתשלמה גר

ראה בשו"ת הרב הראשי שכותב מפורש שהחלה כבר הגאולה כתפיסה המשיחית של הדתיים לאומיים!! וכן יחסו למדינה וז"ל:"אני רואה במדינה אור גדול.."עי"ש- ולא לחינם הוא שלח את בנו הרב שמואל אליהו לישיבה דתית לאומית, רק שהוא הקפיד לאחד את הזרמים וכמו שהיו לו תלמידים חרדים כמו הרב בניהו דיין כך היו לו תלמידים דתיים לאומיים כמו הרב מנחם בורשטיין וכן עשה בחינוך בניו האחד שלחו לציבור הדתי לאומי והשני שלחו לציבור החרדי אם כי השקפתו ברורה היתה כמו התפיסה הדתית לאומית. 

ע מ
קודם כל לגופו של עניין, רציתי לומר שלא חייבים ללכת לפי אותו רב בפסיקה ובהשקפה, הדוגמה של מי שפוסק כמו הרב עובדיה והולך בהשקפה לפי הראי"ה זצ"ל היא ראיה מספיקה.

עכשיו לגבי מה שכתבת, אני לא מכיר מספיק את השקפתו של הרב אליהו זצ"ל, כך שאני לא יכול לאמת או להכחיש (אם כבר הבאת מקור אני אשמח למקור מדויק). דבר נוסף, השקפה לא מסתכמת רק בתמיכה או התנגדות למדינה.

ונקודה אחרונה, שאני לא יודע כמה זה יועיל לכתוב אותה, אבל בכל זאת. אחד ממקורביו של הרב אליהו, שנאמן עליי כבי תרי, אמר לי שפעם שאל את הרב על הדתיים לאומיים, מה יחסו אליהם, והתשובה לא הייתה חיובית לגמרי, אלא יותר מסתייגת. עם זאת, זאת אמירה שצריכה לימוד, למה בדיוק הרב התכוון, ולמי בדיוק.
(אותו אחד שאמר לי את זה, הוא לא נוגע בדבר, הוא בעצמו לומד בכתבי הרב קוק, ומחזיק מהציונות הדתית מאוד, אם כי אני לא יודע מה בדיוק דעתו, אולי הוא לא לגמרי ציוני).
מההכרות שלי עם הנושא...צקון לחש

אם הרב אמר משהו מסתייג זה לא בגלל שזה פלג או זרם, אלא בגלל שיש דברים לתקן בכל מקום.

אם חרדי היה שואל אותו, היה כנראה שומע את אותם הדברים המסתייגים אך אוהבים מאוד.

 

ככה נראה לי. לא מתחייב שזאת הייתה דעת הרב...

מוסיף קישור ששמתי בסרטון אחר

בבקשה אחי מקורות מספרי הרב אליהו להשקפתו כהדתיים לאומייםשלמה גר

בראיון לעיתון הצופה שנת התשמז' הוו"ד בספר טוב להודות שעוסק ביום העצמאות בספרי הרב אליהו ופסיקות בנו הגאון הרב שמואל שליט"א עמוד 652 וז"ל: "דורנו הוא דור הגאולה והישועה שעליו נאמר בש"ס ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא.. (כמו שהרצי"ה היה נוהג להביא את הגמרא הזו כמקור הכי פשוט לכך שאנו בתקופת הגאולה) אני רואה במדינה אור גדול לא היתה מעולם תקופת רבת אור כמו תקופתינו אנו במדינתנו (אצל השקפת החרדים אנו הדור הכי חשוך ומסכן והם לא השיגו את האמת שרק בחיצוניות שזה הנפש הפרטית יש ירידה אבל בפנמיות שזה הנפש הכללית יש עליה עצומה שלא היתה בכל הדורות שלפנינו= הארת השכינה בעוצמות עליונות אשרינו שזכינו) ישנן ישיבות רגילות ישבות הסדר (שום חרדי לא היה נותן מקום לישיבות הסדר כי לא הבינו שבוודאי שצריך "ת"ח" אבל צריך גם "אנשי מעשה" בחינוך, צבא, כלכלה, אקדמיה, ושמעתי מהרב טאו שליט"א שמקור מפורש לזה יש בפירוש הגר"א על שיה"ש), נוער נפלא ורבנים גדולי תורה.." וכ"כ בשו"ת הרב הראשי ח"ב סימן קפ"ח ו- קנ"ג,ג- על מה שקרה בתקומת המדינה וז"ל:"אלו הם סימני גאולה וודאיים". ויש עוד מקורות 

וצריך להזכיר שרבותיו של הרב אליהו הראשל"צ הרב עוזיאל והראשל"צ הרב יצחק ניסים כתבו מפורש את השקפתם על המדינה כהשקפת הדתיים לאומיים וכנראה הרב אליהו קיבל מהם את השקפתו הדתית לאומית.

לרב אליהו הייתה השקפה אמיתית ונטולת פלגים. והוא צעק על זהצקון לחש

הרבה.

לא אוהב שמנסים לנכס את הרב אליהו לצד כלשהו.

גם חרדים עושים את זה...

 

סתם לצורך השוואה

יהדות - הרב אבינר:

כדאי להכיר: הגותו הציונית דתית של הרב מרדכי אליהו - חדשות סרוגים

 

הרב לא אהב פלגים, כבדו אותו בכך שלא תנסו לנכס אותו לצד כלשהו.

האמת הייתה הדרך שלו, ותו לא מידי.

 

 

נשמה כללית לעולם לא תרצה להשתייך לפלגים...

אחי האהוב זה שהרב אליהו לא שייך עצמו לפלג מסויםשלמה גר

זה מצד "אורח החיים המעשי" שסבר שבפועל יש לחיות ביחד חרדים ודתיים לאומיים אשכנזים וספרדים כי כולנו עם אחד (יש נסיון להמשיך את זה ע"י הרב מזוז שליט"א והרב טאו שליט"א)- אבל זה לא סותר ש"בהשקפה" היתה לו דעה מסוימת הוא לא יכול לקבל שני דעות שסותרות אחד את השניה לגמרי!!?? אני אתן לך דוגמא כשאני הייתי בישיבה חרדית אמרו על הציבור הדתי לאומי שהוא יותר שהוא יותר גרוע מחילונים בגלל שחילונים יודעים שהם טועים ובסוף יחזרו "ליהדות הנאמנה" לעומת הדתיים הלאומיים שחושבים שהם צודקים לא יחזרו ל"יהדות הנאמנה" ואני לא רוצה לומר לך עוד משפטים חריפים מאוד שנאמרו שם על הדרך הדתית לאומית, ולכן אין מצב שהרב אליהו בהשקפתו היה מלא סתירות אלא השקפה מסוימת היתה לו רק שעלינו להחליט האם ללכת ע"פ איזה הוראה מסוימת לאדם במקום מסוים או ללכת אחרי מאמר ששם כתב את דעתו שלו!!!

הרב לא היה מלא בסתירות. הוא ראה את האמת בזמן שאחרים ראוצקון לחש

את השקר. זה המושג של "משמשים בערבוביא" וזאת מדרגה גבוהה מאוד.

כל אחד יעשה לפי מדרגתו, אבל שלא ינסה למשוך את הרב אליהו אחריו למטה

לא זכיתי להבין איך ענית לי שאלתי כך-שלמה גר

הרי ההשקפה החרדית טוענת על אסונה של ההשקפה הדתית לאומית בשלל נושאים החל מהגאולה עד לימודי אמונה מה שנקרא לימודי מחשבה בצורה מסודרת ואצל הדתיים הלאומיים זה הפוך- איך תאמר שהרב אליהו עם השקפה חרדית כשהוא כתב מפורש במאמר שלו שתקופתינו היא תקופת הגאולה? הרב אליהו עולה ברור מהשו"ת שלו שהוא מכיר בצורך בישיבות הסדר מתי שכל חרדי שתשאל אותו את זה הוא יאמר חס וחלילה- תסביר לי איך תאמר שהרב אליהו איחד את שני ההשקפות? אלא אין מנוס לומר את אשר שמעתי מת"ח חשוב שהיה תלמיד שלו שבאורח החיים שאף לאחדות אבל השקפתו אחת היתה כמו הדתיים הלאומיים (יכול להיות שבנקודה מסוימת בהדרכות כגון ללמוד אליבא דהילכתא הוא היה אומר אחרת ממה שנהוג ברוב הישיבות אבל הנקודה העיקרית בהשקפתו היתה כמו הציבור הדתי לאומי ופשוט!!).

אם תרצה את עצתי, הנח לגדולים להשאר גדולים ואל תנסה להביןצקון לחש

אותם בדעתך. דעתנו לא דעתם, ורוחבה לא כרוחב דעתם.

 

אי אפשר להכנס לכל פינה ונישה, אבל בגדול ההשקפה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל הייתה זאת של פורת יוסף ושל כל חכמי ספרד ועדות המזרח מאז קום המדינה עד היום.

בדיוק אותה ההשקפה הייתה לרב עובדיה יוסף, בגדול מאוד (מבחינת יחס למדינה, צבא, חיילים).

 

למה אנחנו צריכים ורוצים כל-כך לתפוס דבר גדול עמו ענקי עולם בדעתנו המוגבלת?

הפשוט הוא שאהבת ישראל שלהם הייתה ללא גבולות וללא הגדרות וללא פלגים.

 

אני חותם לך באחריות שכל אחד מגדולי עולם שהנשמה שלו כללית משקיף באותה הדרך בדיוק

לא אוהב את הגישה הזו.אניוהוא
בענייני השקפה זה ש'הרב יודע את התשובה' זה לא השקפה.

צריך לנסות לעמוד על האמת בהשקפה
האמת עומדת מול העיניים. אנשים מנסים להקטין אותה למידה שלהםצקון לחש

כדי לפתור סתירות אישיות שהם מתקשים בהן. לכן שיטתי היא שיש להניח לאמת להיות האמת ולא לנסות לגמד ענקים.

אישית קל לי להבין איך אין סתירה בעניין. ברגע שתבין את הצד הטוב בכל דבר, תראה שבאמת אין סתירה. וזאת הדרך של הרב אליהו זצ"ל לעניות דעתי. מעולם לא ראיתי סתירה בשיטת הרב.

 

אתה רוצה לדון עכשיו במשמשים בערבוביא והיכולת להבין סתירות שהיא בחינת כתר שבנפש כדי שאדם יבין מה משמעות המושג כלליות? מהנסיון שלי, מי שלא כללי באופי לא יבין את זה ולא יעזור ללמוד את זה עוד שנה בעיון.

 

אתה חושב שאני טועה?

 

(לפני שמישהו יזעק, אם בכלל, שום דבר כאן לא נכתב כהתקפה אישית כלפי אף אחד. כתבתי את זה בלי לעיין יותר מדי בדברים שכתבתי. מתבקש שאף אחד לא יקפוץ ליזום ויכוח בלי קשר למשמעות דברי)

זהאז למה אתה לא אומר אותו דבר על השקפת הרב אלישיב והרב ואזנראניוהוא
כי לא כל גדולי הדור הם נשמה כללית? ואני לא מתעסק בהשקפות שלצקון לחש

מי שהוא לא הרב שלי (פשוט שזה מחוסר ידיעה, כן? לא ביקורת ושום דבר דומה). מה גם שיכול מאוד להיות שזה נכון לגבי הרב אלישיב והרב וואנזר. אבל לא גדלתי עליהם ואין לי מה להעיד עליהם...

אני בעצם אין לך מה לדבר בכלל על השקפה.אניוהוא
שזה מה שאני אמרתי שזאת דעת הרב אליהו... צקון לחש


אחי הכל כך מתוק אל תשכח שאתה הוא שהגדרת את הרב אליהושלמה גר

בצורה מאוד משונה וגם לא הגיונית ששאלה קשה צצה מתוכה- ותשובה אני מבין שאין לך!!!!

 

עניתי לך לפני ששאלתצקון לחש


מה? למה לא לכתוב ברור אלא בצורה של סיסמאות??!!שלמה גר


כי בפורומים, כמו בפורומים, כשלא מבינים משהו זה מתגלגל והופךצקון לחש

לשרשור מפלצתי שלא מגיע לשום מקום.

 

אם בוער לך הדבר בנפש למד את דברי הרב קוק על הנשמה הכללית, ואז קרא קצת מעשיות על צדיקים שהיו נשמות כלליות דוגמאת הרבי מליובאוויטש, הבבא סאלי, הרב מרדכי אליהו זכותם תגן עלינו ותראה את זה בפועל.

 

אחר המחילה, אי אפשר לבאר הכל בפורום, ולו רק כי זה פורמט שמעורר סתם ויכוחים ומחלוקות כשנקודה לא מובנת.

בהצלחה!

אחי אני פשוט אוהב אותך ואני מרגיש שהכל מגיע מהנשמה הגדולהשלמה גר

שלך- בכך שאתה כל כך מתחבר למושג הנשמה הכללית ואין עליך!!!!

 

אבל סתם להעיר לך הערה הרי את המושג "נשמה כללית" אתה לוקח מהרב קוק משמע שברור לך שהוא היה נשמה כללית ומצד שני אתה אומר שלא נכון לומר שהרב אליהו תפס כמו התפיסה הדתית לאומית של הרב קוק בגלל שהוא לא היה מצומצמם אלא נשמה כללית אז משמע-  שהרב קוק לא היה נשמה כללית!? וזה סתירה מינה וביה

פה המחלוקת שלנו. בעיניי, הרב אליהו וכל גדולי ישראל הלכו בדרךצקון לחש

של הרב קוק שלא רק כתב על הנשמה הכללית אלא היה נשמה כללית עצומה בפני עצמו.

כל מה שמגדירים היום כ"דרך הרב קוק" זה בדיוק מה שעושים בשיטת הרב אליהו.

כל אחד תופס לו נתח ומנסה לנכס את זה לעצמו.

[דע לך שהמון חרדים, בעיקר ספרדים, מאוד מעריכים את הרב קוק וגם הם רואים בו דברים שיותר דומים להם. עוד הערה לא קשורה, הרב עובדיה מכנה את הרב קוק ביביע אומר בכינויי הערצה שהוא לא מכנה את 99% מגדולי הדור ההוא]

 

אגב כך, נשמה כללית זאת לא מעלה אלא בחינה.

יש נשמות כלליות גבוהות ויש נשמות כלליות פחות גבוהות.

יש נשמות פרטיות גבוהות, ויש נשמות פרטיות פחות גבוהות.

 

יש נשמה פרטית X שיותר גבוהה מנשמה כללית Y ועל זאת הדרך...

טוב אחי אם היתה גר לידישלמה גר

היתי שמח לדבר איתך בנושאים האלו ולברר אותם היטב ביחד מתוך מכלול הכתבים הפנמיים החל מהקבלה דרך מהר"ל רמח"ל וחסידות וכלה ברב קוק ותלמידיו. לילה טוב צדיק

קבלה זה למי שבנוי לזה... בשאר הייתי מעיין איתך בשמחה צקון לחש

לילה טוב ומבורך

תודה רבה על המאמר אבל מתלמיד של הרב אליהושלמה גר

שמעתי שכן היתה לו תפיסה דתית לאומית רק בלי ללמד הרב קוק או לנתיבות ישראל שזה לא המגדיר!!, וכן לאור מה שכתוב בספריו על היחס למדינה ולישיבות ההסדר, ובזה שהרב אליהו כן שלח את בנו לישיבה דתית לאומית שמשתתפת בבינין המדינה!!!! ועוד עולה שהיתה לו תפיסה דתית לאומית ובאורח החיים הוא איחד את המגזרים.

שכחתי להוסיף שכן עולה מדברי בנו הגאון הרב שמואל אליהו!!!שלמה גר


כל אחד מהגדולים שלמדו ממנו ראה ברב את מה שרצה לראותצקון לחש

ברור שאם תשאל את הרב יוסף הוא יגיד דברים קצת שונים מהרב שמואל.

ואלו ואלו דברי אלוק' חיים. כי הכל היה ברב, כל כלל המעלות!

 

וגם מה שהרב אבינר רואה, זה מה שהוא רואה לבד.

 

נשאיל את המשל על הירושלמי.

הרב הוא אדם גדול שנמצא בחדר לאנשים גדולים מאוד. וכל האנשים הגדולים מסביבו רואים אותו אחד דרך החלון, השני דרך חריץ המנעול, השלישי דרך צוהר בגג.

 

כל אחד יכול להשבע שראה ככה וככה, וכולם צודקים.

 

אבל רק מי שפותח את הדלת ונכנס ורואה את הרב יכול באמת להעיד מי היה הרב, וזה לא דבר שמצוי לכל הפחות אצלי.

נראה לי שזה המקרה שלי לפי חלוקת העדות..אנונימי (פותח)
אני בעצם שואלת האם אפשר ללכת לפי פסיקת הרב עובדיה ולא ללכת לאנונימי (פותח)
.
נראה לי שיש בזה חיסרון כלשהו.
זה מורכב. אבל לפי הרב עובדיה אפשר, לפי כל השאר לאצקון לחש

ככה שזה קצת פארדוקסלי. תאורטית אפשר, כדאי ומומלץ לשאול מורה הוראה (פוסק) לפני כדי לצאת מהסיבוך

אני באמת קצת חוששתאנונימי (פותח)
כי יש רבנים שמאוד לא אוהבים השקפה שלא תואמת את שלהם. שמעתי בעצמי אמירות מאוד קשות ואין לי שום כוונה להתחרד
מכיר רבנים חרדים שהם ישרים מספיק לא להתערב לך בהשקפהצקון לחש

וגם כאלה שעוקצים את החרדים עצמם על העקיצות שלהם שנגד התורה כלפי הדת"ל...

מועטין הן מאוד בני עליה אלו!!! אפשר לסופרם על כף היד!!שלמה גר


מחל לי, רוב מי שאני מכיר ככה. וזה לא מעט רבניםצקון לחש


יתכן ואתה חי בחממה שמאוד אבל מאוד לא משקפתאנונימי (3)
את ראיית החרדים את הדת"ל.
אם אתה מכיר זה משמח מאוד ונשמח גם לדעת איזה רבנים בעלי שיעור קומה רואים בחיוב את ההשקפה הדת"ל
כי ממה שראיתי ושמעתי -
ראיתי ושמעתי כמו ששלמה גר כתב ויצא לי לשוחח עם רבים וטובים
ככלל - רואים את ההשקםה כמעוותת ויש עדיפות ברורה לחילוני שעוד יש תקווה לישר אותו לעומת הדת"ל האבוד שתיקונו קשה מאוד...
ביקורת יש. לכולם, על כל צד. זה לא סותר את העובדה שלא שונאיםצקון לחש

אחד את השני או שחושבים שמי שעובר על מיתות בית דין עדיף ממי שיש לי ביקורת על השקו"ט שלו.

מה גם שחרדים מאוד מתחברים לחרד"לים לא ממלכתיים כמו הרב טל.

 

שמעתי לאחרונה ביקורת חריפה מרב מוכר ובנש"ק על החרדים בנקודה מסויימת שהם אנטי דת"ל. לא יכול להרחיב כאן

אחי האהוב אשמח לשמות תודה רבה נשמהשלמה גר


מחל לי, אבל יש דברים שאי אפשר לפרסםצקון לחש


ברמת העיקרון הכי בסיסית הולכים בפסיקה אחרי העדה של האבאצקון לחש

כדאי ללכת לרב פוסק(!) ולהתייעץ איתו, כי לבעלי תשובה יש קצת יותר "חופש" עם הקטע של ההתרת נדרים וכל זה.

זאת שאלה די משמעותית ויש בה הרבה תנאים, אז ממליץ מאוד לפנות לפוסק אמיתי.

הפוסק לא יפסוק לי בהכרח לםי הפסקים שלו?אנונימי (פותח)
לאקוד אבל פתוח
רב גדול באמת(=פוסק) יודע את כל השיטות ופוסק בהתאם לעדה, מסורת וכו'
נכון. וגם אם יש מנהג כזה או אחר שהוא לא מכיר הוא יפנה לרבצקון לחש

שמכיר

אם הוא באמת פוסק הוא לא אמור, אלא אם הוא סובר כדעת מי שאומרצקון לחש

שקמא קמא בטיל ואז צריך ללכת אחרי השו"ע בלבד.

 

אבל הנ"ל זאת כמעט דעת יחיד וכל שאר הפוסקים לא סוברים ככה והם צריכים לפסוק לפי העדה (בהנחה שהם מודעים לעדה והם פוסקים רציניים).

יש בזה חילוקי דינים משמעותיים

מישהו יכול לעשות בשבילי חלוקה (אני מניחה שהחלוקה תהיה גסה)אנונימי (פותח)
לםי איזו עדה הולכת לפי איזה פוסק?
מהעדות הלא אשכנזיות.
תודה.
בגדול זה עיראקים = בן איש חי. מרוקאים = הרב משאש והרב טולדנוצקון לחש

תימנים = שתילי זיתים/מהרי"ץ. תוניסאים לא בקיא בשמות אבל יש להם משלהם גם, וג'רבאים גם. הפוסק שלהם היום זה הרב מאזוז כי הוא פוסק ע"פ השיטה שלהם (לא מכיר אותה מספיק כדי לציין את הוראת מי קיבלו וכו').

זה מה שאני זוכר מהמותן.

 

החלוקה קצת קשה להסברה כי צריך ממש להכיר את כל השיטות לעומק, אבל זה ממש בצורה מופשטת

נראה לי.נחמיה17

אשכנזים- רוב האשכנזים (פה בארץ) הולכים כהמשנה ברורה וכספר שמירת שבת כהלכתה.

יש כמה שהולכים כשולחן ערוך הרב (חבדניקים) ובחול שמעתי שהרבה הולכים כערוך השולחן.

ספרדים- שתי שיטות עיקריות קיימות כיום- הרב עובדיה יוסף. והרב מרדכי אליהו. נראה לי שכיום כבר הרוב הולכים כרב עובדיה יוסף שהולך כמרן הב"י כמעט תמיד בניגוד לרב אליהו שאצלו מה שהרבה אם לא רוב הספרדים קבלו מאז- הבן איש חי.

 

נוהגים לומר שמרוקאים- לפי הרב משאש

עראקים- לפי הרי"ח הטוב, הבן איש חי.

תוניסאים- הרב מאזוז.

ובאופן כללי- הרב עובדיה יוסף (למצרים וכו')

מה גם שיש מנוחת אהבה...

אצל האשכנזים יש יותר חילוקים מזה גם לפי עדות ומנהגיםצקון לחש

למשל חתם סופר, שו"ע הרב, קיצוש"ע, חזון אי"ש...

שכחתי חזו"א. איך יכולתי. נו. בין כה וכהנחמיה17

החזון אישניקים הולכים לפי המשנ"ב רק מחמירים כחזו"א......

וכן. הקצוש"ע גם, נכון. האמת יותר הפריע לי ששכחתי אגרות משה, ועדיין. הקיצש"ע הוא מקובל יותר בגלל הנוחות אבל המשנ"ב יותר התפרסם. עיין הסכמת הגר"מ פיינשטיין לספר קיצושו"ע עם פסקי משנ"ב בהוצאת שבתי פרנקל.

הגר"ז נראה לי יותר נפוץ מכולם. אין כמעט אחרון מכל העדות שלאצקון לחש

מזכיר אותו...

נכון.נחמיה17

אבל ביחס לשאר הפוסקים שאני אמרתי זה לא נחשב כי הוא יותר עתיק מהם...

חב"ד הולכים רק אחרי הגר"ז ושיטתו. זה חילוק משמעותיצקון לחש


נראה לי, שהחלוקה הפנימית של מנהגי העדות בתוך עדות המזרח..אדם כל שהוא

פחות תלויה בפוסקים מסויימים, אלא במנהג שהתקבל בתוך העדות [אולי ע"פ פוסקים של העדה, אבל לאו דווקא פוסק מסויים].

ויש פוסקים, שפוסקים ע"פ מנהג העדה.

 

ככלל, עדות המזרח קיבלו את הוראות רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, (מלבד חלק מהתימנים, שקיבלו את הרמב"ם), אבל בדברים מסויימים חורגים ממנה, בפרט בצפון אפריקה [לפעמים בהתאם לפסקי הרמ"א], וכן בעניינים שהם ע"פ הקבלה.

 

מבחינה הפסיקה, יש כיום שתי שיטות מרכזיות - 

השיטה הנפוצה יותר, שיטת הרב עובדיה יוסף, שנצמד יותר לשלחן ערוך,[וסובר גם שקהילות מעדות המזרח, שנהגו בדברים מסויימים לא כשלחן ערוך, צריכים לנהוג כשו"ע], וכלל, נוטה יותר להקל.

השיטה השנייה הבן איש חי, ובעקבותיו הרב אליהו, שיותר מתחשבים בקבלה בפסיקת הלכה, ופחות צמודים לשו"ע [לפעמים ע"פ הרמ"א] ועם נטייה להחמיר יותר.

משום מה לא נשלחה לי כאן ההודעה. שים לב שאתה מדבר רק עלצקון לחש

עיראקים. הרב אליהו היה אומר לתימנים ללכת ע"פ רב תימני ושיטתם, ולמרוקאים גם.

אגב יש גם את הכף החיים שיש לו שיטה שבחלקה היא קיבלנו הוראות הבן איש חי", שזה גם שייך רק לעיראקים.

לא חסרים חילוקים בעדות המזרח.
בגלל זה צריך שפוסק יהיה באמת פוסק לא סתם אברך (יקר וצדיק ככל שיהיה) שיודע לפתוח ספרים.

ממה שאני מכיר, שיטות הפסיקה האלה, התפשטו הרבה מעבר...אדם כל שהוא

לעדה העיראקית.

[אני מכיר כמה מעדות אחרות שפוסקים כרב עובדיה או כרב אליהו, וממה ששמעתי זה מאוד נפוץ, בפרט פסיקה כרב עובדיה].

לגבי הרב עובדיה זה השיטה עצמה, שאין שיטות וזה מתבטל בארץצקון לחש

לגבי הרב אליהו זה עניין של פסיקה ע"פ הקבלה, ונכון שהבן איש חי התפשט לעדות אחרות.

אבל אין לאחרים את החובה לנהוג על פיו כי אין "קבלת הוראות הבן איש חי". אבל בהחמרות אפשר להחמיר לפי המקובלים.

יש בזה עוד כמה דקדוקים, הזמן קצר...

אשמח לציון מקור שבו הרב אליהו מתייחס בפירוט לשאלה הזו.אדם כל שהוא


שאדם צריך ללכת ע"פ המנהג של העדה שלו?צקון לחש


לשאלת המנהג של העדה, ולשאלה ע"פ איזה פוסק צריך ללכת.אדם כל שהוא


אלה דברים מפורסמים, זאת עיקר המחלוקת בין הרב עובדיה זצ"לצקון לחש

לשאר חכמי פורת יוסף.

יש לי המון דברים פרטיים שאי אפשר לשתף פה.

אברר לך על מקורות כתובים, ואעדכן בלי נדר

מצאתיצקון לחשאחרונה

בעזרת חבר יקר

שו"ת הרב הראשי סימן כ"ג (לא ברור כל-כך באיזה כרך)

ובהסכמה של הרב לכמה סידורים (יש לי מצולם אם אתה מעוניין)

שאלה מעניינת..me.
אין כללים ברורים.

כל פוסק יפסוק לך תשובה אחרת על השאלה הזאת. מה שהופך אותה לקצת משעשעת.

עם זאת.

ישנם כמה עקרונות..

מנהג - יש ללכת לפי מנהג אבות.
ואם את בעלת תשובה יש לעיין כמה דורות אחורה. אם אין.. יש לפסוק לפי הרב שאת בוחרת בלי להתחשב במנהג אבות.

בחירה אישית - ניתנה לכל אדם האפשרות לבחור איזה רב שירצה בלי שום מגבלה. לאן שימשוך ליבו.

לא לעשות צ'ונט.
אם בחרת רב. יש לשאול אותו האם אפשר בפסיקה מסויימת להקל.

לדתיים מתקדמים -
אפשר לבחור רב בכל נושא.
העיקר לשים לב שהרבנים לא סותרים אחד את השני בפסיקותיהם
זה כמובן אחרי שפוסקים ע"פ מנהגי העדה שממנה באים בשביל לקייםצקון לחש

לא תיטוש

זמני היוםצע
עבר עריכה על ידי צע בתאריך ד' בחשוון תשפ"ז 2:20

אשמח לתשובות.

אני לא טוב בניסוחים מדויקים כל התייחסות זה מבורך.

ייתכנו אי דיוקים שלי מקסימום תשאלו ואסביר/אתקן.

א. האם קרבן התמיד הוקרב לפני נץ החמה? משנה ידועה ביומא - האיר פני המזרח.. אם כן אז למה תפילה אידיאלית היא בנץ ולא כבר משהאיר פני המזרח כמו קרבן?

ב. השוע בסימן פט מחלק בין תפילה בעלות השחר - רק בשעת הדחק. לתפילה משהאיר פני המזרח - בדיעבד.

למה תפילה שונה מהרבה מצוות שנאמר בהם שבדיעבד יצא כבר מעלות השחר..(ולא רק בשעת הדחק כבתפילה)?

ג. יש דעות בראשונים שתפילה אחרי הנץ (נניח בשמונה בבוקרל צורך הפשטות) היא רק בדיעבד ולא לכתחילה? ולכתחילה זה רק בנץ?

תודה

שאלות טובות (ואני לא בטוח בתשובות שאני כותב)טיפות של אור

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

תפילה בנץה' אלהים אמת

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

המשךטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 23:26

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

רק מעיר שלפי הא"ר וגר"א לפני משאיר נחשב לילהרודף מצוות

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

טיפות של אור

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

יש לי תאוריה שאת איברי תמיד של שחר הקטירו בנץ החמהרודף מצוות

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

עונה מהזיכרוןיהודי שואף לטוב

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

במחילה, זו טענה שקשה מאד לקבל אותהדורש טוב לעמי

בסדר העבודה היומיומי המתואר במסכת תמיד מתוארת שחיטת התמיד בתחילת פרק ד, וקריאת שמע של אנשי משמר בתחילת פרק ה. ובברייתא למדנו "הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים", וברור מתוך דברי רש"י בברכות יא: שהברייתא מדברת באופן כללי, ולא רק יום הכיפורים, כך שיוצא ששחיטת התמיד בכל יום היתה עוד לפני זמן 'משיכיר'.

(והמשנה ביומא על ברקאי ומשהאיר מופיעה מילה במילהטיפות של אור

גם במסכת תמיד [פרק ג משנה ב])

צודק, זו הוכחה טובה יותר.😅דורש טוב לעמיאחרונה

תעשו לי סדר בסוגיית מסיק עצי זית שנטעו ערביםפתית שלג

בעיקר על העצים הרחוקים יותר מהיישובים- אלה שערבים לא מנועים מלמסוק ואלה שאין בהם סכנה בטחונית מיוחדת אם ערבים יבואו למסוק (לדוגמה בצמוד לכביש)

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחרטיפות של אור
ישר כוח!🙂קעלעברימבאר

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת"עיתים לתורה

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת" (113 עמודים) – עם שיעור מוקלט לכל פרק

20261018005719.pdf

שלום לכולם,

הספר "קיצור הלכות שבת" מאת הרב ירון אליה זמין עכשיו להורדה חינם, והקובץ המלא מצורף כאן להודעה. זהו ספר של 113 עמודים, ובו 43 פרקים.

הספר מרכז את הלכות השבת שפוגשים בכל שבוע – מהדלקת נרות וקידוש, דרך מוקצה, בישול וחימום אוכל, ועד מלאכות שבת ורפואה בשבת – כמנהגי הספרדים והאשכנזים, בלשון בהירה ותמציתית.

מה תמצאו בו

  • סדר ברור לפי נושאים – קל למצוא את התשובה בדיוק כשהשאלה עולה.

  • מקורות לכל הלכה – בגוף הטקסט, למי שרוצה לבדוק ולהעמיק.

  • שיעור מוקלט לכל פרק – ליד כל כותרת יש שני ברקודים: אחד לשיעור קצר למעשה, ואחד לשיעור מורחב מהמקורות. סורקים בטלפון ושומעים את השיעור על אותו נושא בדיוק.

איך להפיק ממנו את המרב: שמרו את הקובץ בטלפון או הדפיסו אותו. כשעולה שאלה – פותחים את הפרק, ומי שרוצה להבין את ההלכה לעומק סורק את הברקוד ושומע את השיעור.

אם הספר הועיל לכם – נשמח שתעבירו אותו הלאה, לחברים, למשפחה ולבית הכנסת.

שבת שלום ומבורכת!

צוות עיתים לתורה

תוכן העניינים

כל כותרת כאן מקשרת לפרק המלא באתר "עיתים לתורה", כך שאפשר לקרוא כל פרק גם אונליין:

כבוד ועונג השבת

הלכות מוקצה

בישול, שהייה והטמנה בשבת

הנאה ממעשה שבת

מלאכות שבת

רפואה בשבת

להמשך לימוד

הדין ההלכתי של אצות, אלמוגים ושושנות יםקעלעברימבאר

מה הדין של אלמוגים? האם אפשר לסכך בהם מחמת דבר שגידולו מהקרקע? הרי הגמרא בסוכה אומרת שאלמוגים שבקרקע הים הם מ7 מיני ארזים.

ואצות? ומה לגבי קניית אצות בכספי מעשר שני? האם הן כדגים שמותר או כפטריות שאסור?

ומה דין האוכל שושנת ים? האם בגלל שמחוברת לקרקע היא צמח ודומם, או בגלל שזזה היא חיה?

לכאורה מצד אחדאדני השדה הם חיה למרות שמחוברים בחבל בשר לקרקע ואם ינתק ימותו (ואפילו מטמאים באוהל) ,מצד שני צמחים טורפים הם זזים ועדיין מוגדרים צומח ומותר לאכלם.

(אהבתי את השאלות)טיפות של אור

כל מה שהזכרת הם דברים שיחסית קשה לסוכך איתם טכניתאריק מהדרום

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

לפי מה שהבנתי אצות וכדומה פטורות ממצצוות התלויותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ז 8:55

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

עוד סברה-קעלעברימבאר

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

(לא בדיוקטיפות של אור

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

תודה.קעלעברימבאר

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

לא הבנתינקדימון

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

פשיטא שלא הולכים לפי הגדרה מדעית מיקרוסקופית.קעלעברימבאר

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

אם הייני הולכים לפי מיקרוסקופית אז גם חיידק יחיד אנקדימון

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

אם כן מה ההגדרה ההלכתית של צמח?קעלעברימבאר

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

השאלה התעוררה בעקבות תמיההקעלעברימבאר

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדaibrainora

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

מסתבר לענ"דרודף מצוות

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

הגיוני. רק תקח בחשבון ששוננת ים זזה כמו חיה, רקקעלעברימבאר

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

לאחר בחינה מחודשת בקשר לשושנות יםרודף מצוות

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

מה ההגדרה של שרץ מול צמח או פטריה?קעלעברימבאר

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

זו בדיוק השאלה שצריך לברר אותה.רודף מצוותאחרונה

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

ישדורש טוב לעמי

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הזדמנות להמליץ בחום על שיעורים של הרב הראל ביוטיוברודף מצוותאחרונה

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.

מישהו מכיר את הרב גור אריה ארגמן?אביעד מילוא

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

לקוראים: פוצלו מהדיון מספר ענפים שעסקו במהות ההלכהטיפות של אור

ולא בגופה של סוגיה

הם הועברו לכאן:

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחר - בית המדרש

אולי יעניין אותך