ז''א שהוא בחר לשבת ללמוד תורה ולא להתגייס.
(והוא לא בחור חרדי)
אם כן, אז למה?
ומה אתן חושבות עליו?
אלא אם כן מדובר בסיבה רפואית
אני חושבת שכל הכבוד לו
לא מרגישה שיש איזשהו "חיוב הלכתי" ממש להתגייס. ואם הוא לומד תורה וזה סתם יסיח את הדעת אם הוא יתגייס, והוא מרגיש שללמוד תורה זה מה שהוא צריך לעשות בחיים-- שילך על זה.
כי השירות בצבא הוא חלק מקיום התורה.
גם נורא תלוי איזו אידיאולוגיה עומדת מאחורי זה (כי לצורך העניין יש ישיבות שהן דתיות לאומיות בהגדרה אבל היחס שלהן למדינה פחות נלהב..לא חוגגים את יום העצמאות וכאלה) אז אם מדובר באידיאולוגיה כזאת אז לא
אם החשיבה היא שזה מה שיתרום ללימוד התורה שלו והוא הולך להיות איזה תלמיד חכם גדול...מממ...אולי
בחור שמשרת שנה-שנתיים בצבא לא אומר שהוא לא יכול להיות תלמיד חכם. למה זה שלא משרת הוא יותר תלמיד חכם מזה שכן משרת?
אבל רוב ההסדרניקים -הולכים להיות אנשי מעשה למיטב ידעתי ותמיד יש מיוחדים שנשארים אברכים כמה שנים טובות ובונים בקרבן שכל של תורה וירא"ש חזקה ואפשר לומר שהם ת"ח. כ
אני מדבר על הצד שהיא מוכנה להשקיע בחיים של תורה ודקדוק הלכה כדי להאיר אור התורה באומה ולהשפיע את כל הטוב האמיתי בעם ישראל שרובו מרוחק מישראל סבא. יחזור בתשובה אמן
שבעצם רוב ישיבות ההסדר גם אנשים שלא משקיעים כמה שנים טובות אחרי הצבא בת"ת הם יוצאים עם ירא"ש טהורה וקשר עמוק לתורה. צודקת במאה אחוז טעות שלי
אלא אם כן זה רפואי ואז הוא התנדב בשירות לאומי או משהו כזה..
ראוי ליחס יותר עמוק מאשר "עשה צבא" / "לא עשה צבא".
זה באמת יפגום בבית העתידי שלך או שזה פשוט לא מה ש"חלמת"?
אם זה הנתון היחיד שמפריע - למה לא?
לא חייבת להסכים בבחירה הזאת - תתרגלי, לא תמיד תסכימו... 
לא סותר את זה שאתם יכולים לחיות יחד באהבה, אחווה, שלום ורעות.
אני רוצה לספר קצת על עצמי, אני גדלתי בבית דתי לאומי את הלימודים בבית הספר ובתיכון לא עשיתי, בזמן הזה אני הייתי בישיבה חרדית ולמדתי תורה!! אני מדבר על ישיבה לא קיצונית ושבעד המדינה ואפילו מעודדת גיוס לאלה שלא לומדים תורה באמת, וכל השנים האלו למדתי תורה וקיבלתי פטור מהצבא "תורתו אומנותו", בשלב מסוים יצאתי מהישיבה והיום אני דתי לאומי, הלכתי ללמוד מחשבים סיימתי את התואר בהצטינות יתרה והיום ברוך השם אני עובד בתחום המחשבים
למה אני מספר לכם את זה??
כי אם הבן זוג שהציעו לך הוא בדיוק מה שאת מחפשת באמת זה הדבר שיפריד ביניכם?
נכון שללכת לצבא זה מצווה, אבל גם לימוד תורה זה מצווה גדולה.
צבא נלחם להגן על עמ"י במסירות נפש, אבל זאת מערכת לא פשוטה לשומרי מצוות. (כך לפחות שמעתי מכמה אנשים שהיו שם).
אז לדעתי במקרה כזה צריך לברר לעומק מי הבחור ולא לפסול על זה שלא הלך לצבא.
כמובן זאת לא דרך לרבים, ועם ישראל צריך גם לוחמים יראי שמיים, שהולכים לצבא מתוך אידיולוגיה. ובע"ה נקווה שעם הזמן הצבא גם ישתנה לטובה.
כשהלימוד הוא אמת..
פינגו0שלא אמרת את זה..
התורה חולקת עליך ואומרת שדווקא הצדיקים הם אלה שיוצאים למלחמה,
אפשר גם לראות זאת מהמשך התנ"ך.
חוץ ממקרים בודדים, רואים שדווקא הצדיקים הם אלה שהובילו את המלחמות וממש לא נשארו מאחור ללמוד.
הם גם למדו תורה כמובן, אבל כשהייתה מלחמה הם יצאו קדימה!

ע מ
הייזלמסכת מגילה טז,ב.
צקון לחשאלא אם מדובר על צבא-דוד בוודאי שיש.
מה גם שזאת לא הלכה לכל עם ישראל (שבט לוי וכו')
כל הזמן אפשר למצוא מצוות, אז פטורים לגמרי מלימוד תורה?
הכלל הוא שרק מצווה שלא יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה,
וגם אז לא תמיד.
פיקוח נפש דוחה לימוד תורה כמו שכל התורה נדחת,
אני חושב שלומדים מהפסוק "וחי בהם".
אבל כמו שכתבתי כבר- לא להתגייס היום לצבא זה לא פיקוח נפש.
בדיוק אותו עניין- יש מספיק חיילים אחרים.
ותתפלא אבל יש רבנים שאומרים שמי שלומד תורה ברצינות אז הוא לא צריך להתגייס (גם לא מתישהו) אלא צריך להמשיך ללמוד.
בפועל לא חסרים חיילים לצהל, בעיקר חסרים ת"ח בעם ישראל.
תסתכלו פה בתשובה השנייה (אולי גם אחרות)
http://www.yeshiva.org.il/ask/?srch=1&orderby=3&q=%D7%A6%D7%91%D7%90&cat=1
קוד אבל פתוחרק רציתי להביא גם את הדעה הזאת, ואני לא יודע בדיוק כמה רבנים אומרים ככה,
אבל אני רואה נגיד במרכז והר המור שלא שולחים אותם כ"כ לצבא, ויש הרבה שפשוט מקבלים פטור, או מתגייסים ל-8 חודשים. ובעוד ישיבות גבוהות אחרות (הבאתי לך כבר תשובה של הרב זלמן).
וגם הרבה רה"י בישיבות הסדר מסכימים שזה עדיף- שמי שלומד תורה ברצינות עדיף שלא יתגייס בכלל, או לפחות לדחות את הגיוס ולהתגייס לקצת זמן.
ואני חושב שאין פה מחלוקת במציאות- יכול להיות שחסרים חיילים איכותיים, אבל זה לא דוחה לימוד תורה, בטח למי שיכול לצמוח להיות ת"ח, אבל לא רק.
עוד 2 תשובות:
הרב דב ליאור (כותב שאין חובה להתגייס):
שאלה:
האם לבחור שיכול ללמוד תורה בישיבה כל היום מותר לשרת בצבא?
תשובה:
אין פטור מפורש משירות בצבא, אך הושג הסכם עם הממשלה (לפני שנים רבות), שמי שחשקה נפשו ללמוד תורה יכול לדחות / לקצר / להפטר משירות צבאי. אך כמובן שבזמנים קשים, כאשר יש מלחמת מצווה, שבהם חייבים כל חייל כמו בזמן מלחמת השחרור כולם חייבים להתגייס לצבא, כמו שאמר לי מורי ורבי הרב צבי יהודה בזמן מלחמת השחרור להצטרף לצבא.
לסיכום : מי שמתגייס לצבא, אינו חוטא ואין עליו איסור, ומי שרוצה ללמוד תורה יכול להפטר משירות צבאי.
הרב אליעזר מלמד (כותב שעדיף ישיבה גבוהה למי שמתאים):
שאלה:
מהם היתרונות של ישיבה גבוהה על פני ישיבת הסדר-מבחינת קביעות לתורה למשך זמן רב כנגד הארעיות בלימוד התורה בישיבות הסדר?
תשובה:
ככל שמתמסרים לתורה יותר כך משיגים יותר. אין התורה נקנית אלא למי שממית עצמו עליה, שנאמר: "זאת התורה אדם כי ימות באהל". לכן הרוצה לזכות בכתרה של תורה עליו להתמסר אליה לשנים רבות בשקידה ובשקיעה. ואת זה עושים ההולכים לישיבה גבוהה. מי ששואף לעלות מעלה בלימוד התורה, המקום המתאים לו הוא ישיבה גבוהה.
חוששני שלא נכון בכך שהסכמת לדברי "אל הנשמה" שכתבה: "קיצור שתיהם חשובים ואי אפשר להפריז בחשיבות של מי מהם על פני אחר" - זאת משום שפשוט שהתורה עליונה בקדושתה מהמצוות שהיא מקיפה את העולם ואלו המצוות חודרות לתוך העולם (טללי חיים שמות ולפי"ז מש"כ בתחילת נתיבות עולם שהתורה מסדרת את העולם הכוונה בבחינת מקיף לעולם אך לא חודרת לתוכו וכמו שהבאת בשם הרב אבינר שליט"א ועוד שפשוט שהתורה עליונה מהמצוות), זה בא לידי ביטוי שבלימוד התורה אנחנו משתמשים בלבוש הדיבור של הנפש שיש בו חיתוך אותיות המורה על צימצום והתקרבות לעולם לעומת המחשבה (הרב קוק בריש מילין) ואלו במצוות אנו משתמשים בלבוש המעשה שהנו יותר קצוב ומצומצם ומוחשי בתוך עולמינו!, ומה שנאמר במסכת אבות ש"כל שמעשיו קודמים לחכמתו חכמתו מתקימת".. וכן מה שנאמר בגמרא קידושין שציינת שם ש"נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה" אין זה סותר שהתורה עליונה מהמצוות אלא שבכדי שנוכל להתחבר לתורה הקדושה כאשר גופנו העכור מחשיך עיננו מקדושתה (רמח"ל בקונטרס דרך עץ חיים) עלינו לבוא למעשה המצוות וכן לירא"ש, וגבי תלמוד גדול שמביא לידי מעשה כבר הבאת את דברי הרב אבינר שמסביר את זה.
מעניין אותי באיזה ישיבה אתה לומד אולי בהר המור? אם אתה מסכים לומר שלח לי באישי
מאמינה שיש כאלה שנכון להם לא להתגייס מהסיבה שתורתם אומנותם, אבל לי הם כנראה לא מתאימים.
ובכללי זה טיפשי להניח הנחות בלי לדבר על כול מקרה לגופו . בשביל זה עושים שיחת טלפון ובירורים לפני שנפגשים..
למה היא מוטעית כי מי שלמד תורה ולא עשה צבא , נקודת ההנחה שלו שהתרומה למדינה שהוא לומד תורה גדולה מאשר שהוא עושה צבא , זה השירות והתרומה שלו למדינה..
וזה לא אומר שהוא כול החיים ילמד תורה (כול מקרה לגופו) .. במיוחד אם הוא אומר לך שהוא עכשיו לומד הנדסה או משהו כזה אז אין קשר בין ההנחה שלך למציאות..
שהתרומה שלו למדינה גדולה בלימוד תורה על פני הצבא. מקבלת שיש בחורים (נדירים לדעתי) כאלה.
בחור שלא עשה צבא כי התורה שלו משמעותית כ"כ, ילך ללמוד הנדסה?!
יכול להיות שיום אחד הוא יעשה חישוב מסלול מחדש, אבל לא עכשיו אחרי שהחליט לוותר על גיוס.
ואם כן, אז זה לא מסתדר עם חשיבות לימוד התורה שלו בעיני עצמו..
אם מישהו למד תורה עד גיל 24, ואז הלך ללמוד הנדסה כמו הדוגמה לעיל.
אני מצטט:
"בחור שלא עשה צבא כי התורה שלו משמעותית כ"כ, ילך ללמוד הנדסה?!"
כן הוא צריך להתפרנס ממשהו הוא לא יכול לחיות כל חיו על חשבון אחרים
"יכול להיות שיום אחד הוא יעשה חישוב מסלול מחדש, אבל לא עכשיו אחרי שהחליט לוותר על גיוס. "
בחור בן 24 עברו כ"כ הרבה שנים מה זאת אומרת "עכשיו"
"ואם כן, אז זה לא מסתדר עם חשיבות לימוד התורה שלו בעיני עצמו.."
חשיבות התורה גדולה מאוד, ואין סתירה ללמוד מקצוע כדי שיוכל לחיות בעתיד
את חייבת להבין את הענין ברור - יש שני סוגי נפשות(ע"פ אורות ובשם הרב טאו שמעתי עוד מקור מדברי הגר"א על שיה"ש וכן ראי את אופן החיים הבריא של עם ישראל שבו יש כהנים שעוסקים בעיקר בקודש ואלו יש ישראלים שעוסקים בעיקר בחול אך מתוך קשר לקודש)"נפשות של תלמידי חכמים" שיראת שמיים חקוקה חזק בליבם ולימוד התורה אצלם ברמה יותר רצינית באיכות וכמות ויש "נפשות של אנשי מעשה" שעבודת השם שלהם היא הצלחה בחיי המעשה בין בצבא בין בכלכלה רק שהכל מתוך ירא"ש בסיסית ששומרת על ההלכה בדברים שהם חובה (הרב אבינר כתב שכך עולה ממסל"ש שלא כולם אמורים לדקדק בהלכה זה מצופה מתלמידי חכמים, כמובן שכל המוסיף הרי זה משובח) וחיבור לתורה בקביעת עיתים לתורה בין אם זה כל יום דף יומי בין אם זה כמה פעמים בשבוע צורבא (כי העיקר שיהיה זמנים קבועים אין חובה שהם יהיו כל יום ויום) אולם לא באיכות ובכמות של הת"ח
ועכשיו נבוא לנקודה המשמעותית - היות שבינין התלמיד חכם שבך בעמל רציני מאוד בתורה מתוך תיקון המידות ובירור הירא"ש מתאפשר בעיקר בגיל הישיבה גבוהה התרומה הכי טובה שלהם לעם ישראל היא שהם לא ילכו לצבא אלא יעמלו בתורה (ואם תאמרי יש מספיק חרדים שילמדו תורה אף אני אומר לך שחיבים אנו תלמידי חכמים ארץ ישראלים שצועדים בדרך תורת א"י שמאירה את אור השכינה בעולם ומקרבת את הגאולה השלמה. אמן) וגם אם יצטרכו אחרי כמה שנים של נישואין וילידת ילדים לצאת לעבודה גם אם לא בהוראה סוף כל סוף ת"ח יש כאן שירא"ש חזקה בליבו, חיבור גדול לתורה באיכות ובכמות וחיבור עמוק לכלל ישראל וזה שווה את זה![]()
יכול להיות, ויש גם תופעה הפוכה.
בסוף כל אחד עם החוסר מודעות/ מודעות עצמית שיש לו.
וגם תלוי רף של אנשים.
אם ניקח אותך כדוגמא, החמיאו לך שאתה נראה חזק, כנראה אתה חזק לעומת אחרים אך הגיוני שאתה משווה את עצמך למתאמנים אחרים/ לרף מסוים שאתה שואף להגיע אליו ולכן בתחושה שלך אתה עוד לא שם.
ויש סתם אנשים נחיתיים שאין להם את המסוגלות להפנים שיש בהם ערך.
וגם כאלו שמתקשים לקבל מחמאות, בנות בד"כ(:
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
לך חסד זה ערך משמעותי מאוד ולא משנה לך כל כך איזה צורה הוא לובש, ולי כן משנה.
זה לא עניין של נכון או לא נכון, זה עניין של מה אתה תופס ממנו.
ערכים נותנים משהו בודאי לא בעניין הצר של האנוכיות, אלא בעניין שאתה תופס מהם.
יכול להיות שהערך של החסד פחות תופס אצלי מקום, אולי כי אני איש של מידת הדין...
וזה כל היופי שאנשים שונים 
ולכן כל אחד תופס אותו משהו אחר בבן או בת הזוג.
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!