ובאמת, למה יש לך תחושה שאת מנודה מבחינת שידוך? כאילו, מאיפה את מקבלת את התחושה?

הרבה דעתנות ומאוד העצמת הנשיות אבל לא בדרך נשית אלא בדרך של "גם אנחנו יכולות כמו הבנים ואנחנו גם רוצות ולא שונות מהבנים".

אם זה נכון או לא- אפשר להתווכח. אבל זו התדמית והתחושה..

אלא בנות דעתניות ועקרוניות שרוצות כמו הבנים. בנות שהאוירה הכללית ביניהן היא של פמיניזם, דעתנות והאישה גם יכולה.

אני חושב שזו תדמית שנוצרה שם.. ויצרה שם למקום.

חוץ מזה שזה גם סגנון מאוד ליברלי ופתוח כזה שהרבה ביינישים לא אוהבים אותו.

בכל אופן, בוודאי שיש משהו פתוח וליברלי יותר במדרשה הזו באופן כללי (ברור שכל בת בפני עצמה)

וזה לכשעצמו גורם להרבה בנים שפחות בקו הזה להתחבר לבנות משם..

נקודה נוספת זה העניין שבאמת גם יש לא מעט בנים שפחות מחפשים את "האישה הדעתנית". אמנם לא מחפשים מישהי רכרוכית, ללא עמוד שדרה ושתגיד 'כן' על כל דבר.. אבל מפה ועד בנות מאוד דעתניות- יש הרבה באמצע. (כמובן שיש גם הרבה מאוד בנים דווקא ישמחו וירצו בנות דעתניות, וכמובן שיש שם במדרשה גם בנות שהן לא כאלו)

אבל אין הכוונה שחלוקה לא נצרכת. והרוח הכללית של האגף הזה בציבור שלנו (בלי לציין מוסדות) היא שבאופן גורף יש צורך להנחיל ולעודד לימוד גמרא לנשים בשווה לגברים. כמובן שיש לזה נימוקים חשובים באמת שצריך לתת עליהם את הדעת, אבל מכל מקום יצאנו מגבול הדיון האינדיבידואלי. וסדר הלימוד בישיבה מתאים לגברים כי הוא נועד מראש עבור גברים, וזה שאצלם הוא מביא תוצאות אינו ראיה שנשים במסגרת דומה ישיגו תוצאות דומות. (ואני עוקף באלגנטיות את הדיון העקרוני, בעצם: האם בכלל הן חייבות להשיג תוצאות דומות? האם קנה המידה חייב להיות אחיד? והאם הוא חייב להיות על-פי הגברים?).

אז כמובן שיש יוצאים מן הכלל בכל מקום, ו"אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ", אבל ברמה הציבורית אי-אפשר לרדת לרזולוציות כאלה וההדרכות, מטבען, הן גורפות.

אז אם יש "אנטי" גדול, הוא בגלל זה.
(לא שאני חושב שהוא בהכרח מוצדק. אבל גם מצינו שבנות "ליברליות", הן הרבה פעמים ליברליות לצד אחד).

ואין לי ממש מה לחדש

רק רוצה להגיד שזכית ללמוד במקום ממש מיוחד, ואיזה כיף לך 

בברכה,

אחת שלמדה במדרשה "נכונה" וגילתה שסטיגמות יש על כל מקום.

כל הזמן הן הדגישו לי כמה הן כמו בנים בישיבה.

לימוד גמרא - כמו בנים בישיבה!

לימוד אמונה - כמו בנים בישיבה!

שמחת תורה - כמו בנים בישיבה!

פורים - כמו בנים בישיבה!

שבועות - כמו בנים בישיבה!

אין לי בעיה להתחתן עם בת שתרצה להיות שוות זכויות לבנים,

מצידי שתהיה חכמה, קרייריסטית ואפילו תלמד תורה (בתנאי שזה בא מתוך ענווה).

אבל אני כן רוצה שהיא תרצה להיות בת ושלא תחפש להיות כל הזמן כמו בן.

אני נפגשתי רק עם כמה משם והן היו כאלה,

הסטיגמה של המקום היא גם כזאת.

מן הסתם, יש שם בנות שהן לא כאלה שמחפשות כל הזמן להיות כמו בנים,

ולכן אני לא אפסול על הסף מישהי משם..

וזה מה שאעשה כשיציעו לי בפעם הבאה מישהי משם.

כמו שאמרתי, אני לא אפסול על הסף.

למה זו טענה עניינית?

כי גם אם באמת בפועל אי-אפשר להיות כמו.

אני לא מתחבר לרצונות שלה, וזה דבר שהוא חיוני בזוגיות.

אני לא מתחבר לאישה שרוצה להיות כמו גבר.

 "    "      "       לאשה       "       "      "   בעל.

 "    "      "       לאמא       "       "      "   אבא.

יכול להיות שלך כן יש דרך חשיבה יותר מתונה ובריאה,

אבל תסכימי איתי שהגישה שהצגתי כנראה רווחת במדרשה שם.

יכול להיות שבמקרה שלושתן היו מהקצה..

רק אחרי שיצאתי עם השניה משם,

התחלתי לשמוע חברים שדיברו על המדרשה הזאת.

ה-"כמו בנים בישיבה!" זה ציטוט מדוייק שחזר על עצמו מהבנות שפגשתי.

וזה לא כי שאלתי אותן על זה, אלא הגיע מעצמן.

לדוגמא, נפגשתי עם אחת מהן באיזור פורים, אז היא סיפרה שהיא עושה פורים במדרשה.

שאלתי בתמימות מה הן עושות בפורים, אז היא ענתה לי "כמו..".

אם זה היה פעמים בודדות, זה לא היה מפריע לי,

אבל זה כל הזמן חזר על עצמו..

אבל באמת שיכול להיות שהשלוש שנפגשתי איתן אלה קיצוניות משם..

עכשיו אני נזכר ששנה שעברה בסדנה אחת הייתה מישהי שהיא נראה לי משם, והאופי שלה היה דווקא נורמלי..

היא אולי לא חייבת להגדיר את עצמה כפמיניסטית, אבל היא בהחלט מגשימה את העקרונות הבסיסיים של התנועה.

קודם כל חשוב לציין את חשיבותה של המדרשה על אף חסרונותיה ובנוסף שאינני מתכוון כאן לאנשים ספציפיים אלא לאידאולוגיה וסוציולוגיה.
א.
אנשים שנולדו בתקופת קום המדינה יודעים לספר על הרוח הגדלה שנשבה בארץ, על החלוציות, על האחווה, על מסירות הנפש למען המדינה וכו'. אדם המנסה ללמוד כיום על תקופה זו יקבל את הרושם שלפחות שני שליש מאזרחי המדינה הם וודאי קיבוצניקים המוסרים את נפשם למען המדינה וכשמסתכלים על הנתונים המדהימים רואים שהרוב המוחלט בשנותיה הראשונות של המדינה (ובערך עד היום) התגורר ברצועת חוף הים התיכון, אחוזי ההשתמטות מהצבא היו גבוהים מאוד ועוד, רוב העם היה ועודנו בורגני להחריד, אנשים העושים את עבודתם ושאיפתם היא לפרנס את משפחתם בכבוד. לי זה ניפץ את התמונה.
למה אני כותב את זה?
באותה מידה יש יחס דומה (דומה אך לא מדויק) בהיקף לימוד התורה,מקום מגוריה, אחוז הורדת הכיפה בצבא או תלמידי הישיבה מתוך שכבת הגיל. כואב לומר את זה אבל נראה שרובה של הציונות הדתית לא הקפידה על קלה כבחמורה והיו פחות ''ישיבע בוחר'', היה ברור פלוס מינוס מי בוגר ישיבה או מקושר לתורה ומי פשוט איש מעשה הבונה את הארץ אך פחות את התורה.
כיום ב''ה אנחנו במצב אחר, נפתחו ישיבות רבות, כמעט חצי משכבת הגיל הולכת לישיבה גבוהה/הסדר/מכינה, ואחוז הורדת הכיפה נבלם משמעותית,התחושה הכללית היא שכיום שווה להיות דתי, הציבור אפוף אידאלים ותחושת שליחות שכמעט ולא פחותה מהקיבוצניקים של פעם.
ב.
אז על מה המהומה?
*חשוב לזכור שכמעט לכל אידאולוגיה יש מעגלי השפעה שמעבר האידאולוגיה דרכם לא שומר על כוחו, ככל שהמעגל רחוק יותר כך השוני המעשי יגדל למרות ההזדהות.*
כך בציונות הדתית שהרחיבה את מעגלי השפעתה נוצרו אידאולוגים יותר ופחות אך כולם היו מקושרים לאותו רעיון, אך הבעיה החמורה שנוצרה היא שאנשים השייכים למעגלים החיצוניים (שם קוד: ''לייטים'') באופן כזה או אחר פשוט נכנסו לבית המדרש= המעגל האידאולוגי הפנימי..
אז אנחנו פה במלחמת מעמדות? ומה עם חזרה בתשובה?
לא ולא, אלא שבעבר, אנשים (שם קוד: לייטים) שבאו ללמוד תורה יצאו מקורבים יותר והיום יש תופעה נרחבת שאנשים באים לבית המדרש ''לייטים'' ויוצאים ממנו ''לייטים'' ואחר'כ בשם התורה שלמדו פועלים כתפיסתם שהרי זה למד בישיבה וגם זה למד בישיבה ''ואלו ואלו דברי אלוקים חיים'' ויותר מזה נראה שהקבוצות הללו קיבלו הכרה בתוך בית המדרש ומושגים כמו התחדשות, פסיקת הלכה, מקוריות רעיונית ותורת ארץ ישראל קיבלו המשגה חדשה.
ג.
פולמוסים ופיצוצים
ניסיתי להימנע אבל נראה שצריך להזכיר את פולמוסי התנ''ך/רבדים/ביקורת המקרא/גמרא/נשים/פסיקת הלכה ועוד.
הדמות אולי הכי בולטת בפולמוסים האלה היא הרב טאו, לא שמעתי את הרב ואינני מתיימר להבין חשבונות של אנשים גדולים אבל מהתבוננות מהצד נראה שבלטו חלק מהבעיות שעליהן יצא הקצף.
1.כמו שכתבתי, אנשים או קבוצות שמנחילים את תפיסתם דרך התורה ולא שהתורה תנחיל את תפיסתה דרכם, וזה נוגע לכולם בין למד בהר המור, מרכז, באור עציון או בעתניאל והגוש ובטח אנשים שלמדו במכינה-כולל עלי, בין יש הסמכה לרבנות ובין אין הסמכה לרבנות, בין יש כיסוי ראש מלא או שאין כיסוי ראש מלא, בין כיפה גדולה לכיפת שמיים התופעה שייכת לכולם ולכן אפילו שכולם צדיקים ונבונים יש סיכון שהבא ללמוד תורה נמצא מקלקל אותה.
2.אחרי שזה נוגע לכולם נראה שיש ישיבות/מוסדות ששם גוברים הסיכויים למצוא אדם שתפיסתו כזו, הן מהפן החיובי שפונה להשפיע וללמד תורה בהיקפים רחבים יותר והן מפן אחר שערכים וסגנון לימוד שדגולים במוסדות אלו (כמו פתיחות לתרבויות אחרות, ליברליות, לימוד ביקורת המקרא,תנ''ך בגובה העיניים, חידוש פסיקת הלכה, שיטת הרבדים, פמיניזם דתי, ופלורליזם וסובלנות) פשוט מאוד נוחים לרוח החדשה הזו.
שוב מזכיר שלא מדובר באנשים עצמם, הרב ליכטנשטיין זצ'ל היה גדול תורה וכן הרב עמיטל זצ'ל וראשי הישיבות היום.
בעקבות הפיצוצים נוצר מצב שכל אדם צריך לשייך את עצמו, להוכיח את חפותו וטהרתו, להגיד בקול ברור אם לנו או לצרינו ואם תיווצר דיכוטומיה ופגיעה בת''ח הרי שבשביל לבלום את התופעה ולהציל את הציבור הרי שבראי הדורות המאבק ישתלם והשורות יתאחדו כשהתופעה תחלוף.

ד.
תכל'ס
מדרשת מגדל עוז מזוהה עם ישיבת הגוש ומכללת הרצוג בפרט וישיבות הגוש בכלל, ולכן גם שייכת לכל הכתוב לעיל, החשש מפני התפשטות המגמה דווקא במדרשה זו הוא גדול, בעיניי כמעט כל הפרטים זה הסתעפות של המגמה הזו.
יש אנשים שיסמנו את כל התלמידות במדרשה ויסכימו לצאת עם בנות המדרשה לאחר הוכחת חפות, יש שיצאו עם בנות המדרשה גם ללא הוכחת חפות,
ולדעתי אלו שפוסלים מראש ובכלל לא מוכנים לצאת עם בנות המדרשה פשוט מפסידים בנות איכותיות.
ארוך ארוך אבל נו, כתבת שאת רוצה להאמין שיש מעבר

יהיו לרצון אמרי פי וכו'

לא באתי להציג את מה שאני חושב כי זה פשוט לא רלוונטי.. 

הצגתי למה להרבה אנשים יש אנטי למדרשה הזו.

וזאפטה על הראש!

כנראה שלא. את לא מעוניינת בתכנים ובשיטה הרוחנית שלו.
מה האנטי הגדול- בסופו של דבר הוא יהודי שרוצה לעבוד את ה' יתברך.

אותו יחס כלפי מדרשת מגדל עוז.

יש דגל למדרשה- ועל הדגל הזה חרוטים ערכים ורעיונות מסויימים. מי שנכנס תחת הדגל

הזה - מזדהה איתם או לפחות לא מתנגד להם.

מי שמתנגד להם- לא מעוניין להתחתן עם אישה שאלו ערכים שהיא מוכנה לקבל.
 

ביקשת שלא להיכנס לדיון על הערכים והרעיונות עצמם, אז אין מה לדון עליהם.

אני לא חושב שזה גורם לך להיות "מנודה", אבל זה כן מכוון אותך לכיוון מסויים 

של בחורים. יותר מתאים לישיבות ה"גוש". ל"הר המור" מן הסתם זה לא יתאים.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.