קודם כל חשוב לציין את חשיבותה של המדרשה על אף חסרונותיה ובנוסף שאינני מתכוון כאן לאנשים ספציפיים אלא לאידאולוגיה וסוציולוגיה.
א.
אנשים שנולדו בתקופת קום המדינה יודעים לספר על הרוח הגדלה שנשבה בארץ, על החלוציות, על האחווה, על מסירות הנפש למען המדינה וכו'. אדם המנסה ללמוד כיום על תקופה זו יקבל את הרושם שלפחות שני שליש מאזרחי המדינה הם וודאי קיבוצניקים המוסרים את נפשם למען המדינה וכשמסתכלים על הנתונים המדהימים רואים שהרוב המוחלט בשנותיה הראשונות של המדינה (ובערך עד היום) התגורר ברצועת חוף הים התיכון, אחוזי ההשתמטות מהצבא היו גבוהים מאוד ועוד, רוב העם היה ועודנו בורגני להחריד, אנשים העושים את עבודתם ושאיפתם היא לפרנס את משפחתם בכבוד. לי זה ניפץ את התמונה.
למה אני כותב את זה?
באותה מידה יש יחס דומה (דומה אך לא מדויק) בהיקף לימוד התורה,מקום מגוריה, אחוז הורדת הכיפה בצבא או תלמידי הישיבה מתוך שכבת הגיל. כואב לומר את זה אבל נראה שרובה של הציונות הדתית לא הקפידה על קלה כבחמורה והיו פחות ''ישיבע בוחר'', היה ברור פלוס מינוס מי בוגר ישיבה או מקושר לתורה ומי פשוט איש מעשה הבונה את הארץ אך פחות את התורה.
כיום ב''ה אנחנו במצב אחר, נפתחו ישיבות רבות, כמעט חצי משכבת הגיל הולכת לישיבה גבוהה/הסדר/מכינה, ואחוז הורדת הכיפה נבלם משמעותית,התחושה הכללית היא שכיום שווה להיות דתי, הציבור אפוף אידאלים ותחושת שליחות שכמעט ולא פחותה מהקיבוצניקים של פעם.
ב.
אז על מה המהומה?
*חשוב לזכור שכמעט לכל אידאולוגיה יש מעגלי השפעה שמעבר האידאולוגיה דרכם לא שומר על כוחו, ככל שהמעגל רחוק יותר כך השוני המעשי יגדל למרות ההזדהות.*
כך בציונות הדתית שהרחיבה את מעגלי השפעתה נוצרו אידאולוגים יותר ופחות אך כולם היו מקושרים לאותו רעיון, אך הבעיה החמורה שנוצרה היא שאנשים השייכים למעגלים החיצוניים (שם קוד: ''לייטים'') באופן כזה או אחר פשוט נכנסו לבית המדרש= המעגל האידאולוגי הפנימי..
אז אנחנו פה במלחמת מעמדות? ומה עם חזרה בתשובה?
לא ולא, אלא שבעבר, אנשים (שם קוד: לייטים) שבאו ללמוד תורה יצאו מקורבים יותר והיום יש תופעה נרחבת שאנשים באים לבית המדרש ''לייטים'' ויוצאים ממנו ''לייטים'' ואחר'כ בשם התורה שלמדו פועלים כתפיסתם שהרי זה למד בישיבה וגם זה למד בישיבה ''ואלו ואלו דברי אלוקים חיים'' ויותר מזה נראה שהקבוצות הללו קיבלו הכרה בתוך בית המדרש ומושגים כמו התחדשות, פסיקת הלכה, מקוריות רעיונית ותורת ארץ ישראל קיבלו המשגה חדשה.
ג.
פולמוסים ופיצוצים
ניסיתי להימנע אבל נראה שצריך להזכיר את פולמוסי התנ''ך/רבדים/ביקורת המקרא/גמרא/נשים/פסיקת הלכה ועוד.
הדמות אולי הכי בולטת בפולמוסים האלה היא הרב טאו, לא שמעתי את הרב ואינני מתיימר להבין חשבונות של אנשים גדולים אבל מהתבוננות מהצד נראה שבלטו חלק מהבעיות שעליהן יצא הקצף.
1.כמו שכתבתי, אנשים או קבוצות שמנחילים את תפיסתם דרך התורה ולא שהתורה תנחיל את תפיסתה דרכם, וזה נוגע לכולם בין למד בהר המור, מרכז, באור עציון או בעתניאל והגוש ובטח אנשים שלמדו במכינה-כולל עלי, בין יש הסמכה לרבנות ובין אין הסמכה לרבנות, בין יש כיסוי ראש מלא או שאין כיסוי ראש מלא, בין כיפה גדולה לכיפת שמיים התופעה שייכת לכולם ולכן אפילו שכולם צדיקים ונבונים יש סיכון שהבא ללמוד תורה נמצא מקלקל אותה.
2.אחרי שזה נוגע לכולם נראה שיש ישיבות/מוסדות ששם גוברים הסיכויים למצוא אדם שתפיסתו כזו, הן מהפן החיובי שפונה להשפיע וללמד תורה בהיקפים רחבים יותר והן מפן אחר שערכים וסגנון לימוד שדגולים במוסדות אלו (כמו פתיחות לתרבויות אחרות, ליברליות, לימוד ביקורת המקרא,תנ''ך בגובה העיניים, חידוש פסיקת הלכה, שיטת הרבדים, פמיניזם דתי, ופלורליזם וסובלנות) פשוט מאוד נוחים לרוח החדשה הזו.
שוב מזכיר שלא מדובר באנשים עצמם, הרב ליכטנשטיין זצ'ל היה גדול תורה וכן הרב עמיטל זצ'ל וראשי הישיבות היום.
בעקבות הפיצוצים נוצר מצב שכל אדם צריך לשייך את עצמו, להוכיח את חפותו וטהרתו, להגיד בקול ברור אם לנו או לצרינו ואם תיווצר דיכוטומיה ופגיעה בת''ח הרי שבשביל לבלום את התופעה ולהציל את הציבור הרי שבראי הדורות המאבק ישתלם והשורות יתאחדו כשהתופעה תחלוף.
ד.
תכל'ס
מדרשת מגדל עוז מזוהה עם ישיבת הגוש ומכללת הרצוג בפרט וישיבות הגוש בכלל, ולכן גם שייכת לכל הכתוב לעיל, החשש מפני התפשטות המגמה דווקא במדרשה זו הוא גדול, בעיניי כמעט כל הפרטים זה הסתעפות של המגמה הזו.
יש אנשים שיסמנו את כל התלמידות במדרשה ויסכימו לצאת עם בנות המדרשה לאחר הוכחת חפות, יש שיצאו עם בנות המדרשה גם ללא הוכחת חפות,
ולדעתי אלו שפוסלים מראש ובכלל לא מוכנים לצאת עם בנות המדרשה פשוט מפסידים בנות איכותיות.
ארוך ארוך אבל נו, כתבת שאת רוצה להאמין שיש מעבר 
יהיו לרצון אמרי פי וכו'
)
