כל אחד לקח קצת ממנה

משפט יפה! (כמובן שיש לסייג וכו' אבל יש בו הרבה עומק ויופי...)

(לסייג?)

לסייג, כי:

א. כן ישנן מחלוקות שאין מנוס מלומר שאחד הצדדים טועה.

ב. יכול להיות שתהיה חלוקה של האמת הגדולה לאמיתות נפרדות, אבל לעתים חצי אמת גרועה משקר. זה תלוי בעניין.

לגבי א' - אני דיברתי על זרמים שונים ביהדות

ששם ברור לי שיש אמת אצל כל אחד ( אם כי אצל חלק ממש קצת )

דווקא על הדוגמאות שהוספת ניסיתי לחשוב אם יש בהן אמת מסויימת או לא.

התשובה היא שאני לא יודעת כי אני לא מכירה אף אחת מהן מספיק לעומק

אבל אומרים שבכל בדיחה יש ניצוץ של אמת אז

לא התווכחתי עם סעיף ב' שלך

התהייה הייתה לגבי 'האם בכלל יש אמת כלשהי בזרמים האלו'

אם יש לך תשובה אנ אשמח לשמוע אותה

לפי זה אפשר להוציא מהיהדות גם חלקים נכבדים שנחשבים חלק ממנה. אבל בסדר.

אולי היום אין מישהו שיגיד אמירות ברורות וחדות כאלה.

זה מעניין באמ, כנראה שגם היום יכול להיות זרם שייצא מכלל היהדות

(אם כי נראה לי שהנצרות הייתה פחות שונה מהותית מהיהדות המיינסטרימית ובכל זאת יצאה. אני תוהה מה היה קור ה אם היא הייתה מתפתחת היום. שום דבר ריני כנראה. היא הייתה עוד 'שבעים פנים לתורה')

אני אפסיק לחרטט על נושאים שאני לא מבינה בהם.

אבל גם אני מתלבטת לגבי זרמים מסויימים

אם זה היה כפשוטו הבנתי עוד פחות

אז אני לא מסכימה אתו

(בהנחה שמה שהבנתי נכון)

קחי חצי כוס מים

אני אשאל אותך מה את רואה? את תגידי חצי כוס מלאה מים

לעומת זה אני אגיד שאני רואה חצי כוס ריקה

תכלס מי צודק? שנינו רק שכל אחד מסתכל על זה בזווית שונה.

כך זה בזרמים השונים ביהדות, כולם צודקים אבל כל זרם מסתכל על התורה בצורה מעט שונה אבל בסוף כולם מכוונים לאמת.

ובמקביל הזרמים ביהדות נכונים. זה לא סותר.

לדעתי כדי למצוא מהי הדרך הנכונה יותר לך, צריך להכיר קצת יותר מהזרמים השונים, ולבחור בזאת שנראית לך הקרובה ביותר לרצון ה'.

מכיוון שא"א לבדוק את כולן, אני חושב שנכון בעיקר לשים לב לאיזו דרך ה' מכוון אותך ללכת בה, ובה ללכת בעיניים פקוחות.

מצד שני האמת היא דבר מאוד רחב

כל שיטה מדגישה צד מסויים באמת הכללית

ועדיין המשימה היא לשאול כל הזמן שאלות

ולברר וללמוד

ואז אם זוכים מגיעים לאמת, פחות או יותר

אבל בלי מאמץ ודאי לא מגיעים לאמת

עוד מישהו שמבין את הלוגיקה הבסיסית הזאת

(הכותרת)

יש שאלות בהם התשובה היא חד משמעית - אמת או שקר,

יש שאלות בהם התשובה היא אינדיבידואלי - לאחד דבר מסוים טוב ולאחר הוא רע,

יש שאלות בהם התשובה היא סובייקטיבית - לדעת אחד דבר מסוים יפה/מצער וכדו' ולדעת האחר הוא מכוער/משמח וכדו',

וכן על זו הדרך.

לגבי ההבדלים בין זרמים יהדות:

יש מחלוקות אמוניות, בהם יש שאלות של אמת ושקר (שאלות תאולוגיות בעיקר אבל גם מחלוקות היסטוריות, טקסטואליות ועוד).

ויש הבדלים בדרך בעבודת ה', בהם אין שאלה של אמת או שקר ובעצם כולם מכוונים לאותה המטרה הכללית אלא שכל אחד נותן דרך אחרת להגיע אליה והשאלה היחידה היא למי מתאימה איזו דרך (הרבה פעמים השאלה הזו תשפיע גם על הסוג הראשון של ההבדלים בין השיטות - זה לא הופך את הסוג הראשון לאינדיבידואלי כמו השני).

כל זרם מורכב ממכלול - חלק מהמרכיבים שלו הם עניינים ששייך בהם אמת/שקר וחלק לא.

הקב"ה אמת ושמו אמת.

הדרכים להשגתו רבות ושונות ואחריתם מעידה.

די לחרמות.

קבל את האמת ממי שאמרה

שאין אמת אחת או שתיים

פעם אחת שמעתי. איך אפשר לדעת אם אני בדרך הנכונה?

התשובה היא, שאם אתה מרגיש שהדרך הזו מוסיפה לך אהבת ישראל, זו הדרך הנכונה. אם זה מחסיר לך אהבת ישראל, היא לא טובה בשבילך...

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום