זוהי מחלוקת די גדולה בין רב אברום זצ"ל לרב ליאור יבדל לחיים ארוכים.....

למי שעולה להר {כמובן עד לאיפה שמותר לעלות} יש הרבה על מי לסמוך{הרמב"ם בראש ובראשונה הרב גורן והרב ליאור הי"ו ועוד 60 רבנים בדורינו שאמרו לעלות או שתמכו בעליה

לאחר כבוש הר הבית שלח הרב גורן נהג שיקח את הרב צבי יהודה. ונתן הוראה לנהג שאם הוא ישאל דרך איפה נכנסים, שיענה: יש הרבה שערים לירושלים.

לאחר שהבין הרב צבי יהודה דרך איפה הוא עלה הוא מחה. (הרב גורן סבר שמותר -מדין כיבוש) בין כך ובין כך התחילו יריות והיו צריכים לברוח, כיון שכך מדין פיקוח נפש הם יצאו דרך הר הבית.

רבנים האוסרים דעתם לגיטימית

רבנים הרואים בכך חובה דעתם לגיטימית

בית הלל ובית שמאי לא נמנעו לשאת נשים ובוודאי נהגו כבוד זה בזה

אני שמח לספר כי בשבוע שעבר ישבתי עם הרב מוטי טאו (בנו של , ראש ישיבת שלום בנייך)

והוא אמר לי כי למרות שהוא מתנגד לעליה להר הוא יודע שיש בחורים בישיבתו שעולים

בהתאם להנחיית רבותיהם והוא מכבד אותם על כך.

כן ירבו רבנים כמותו בישראל שנדע לכבד כל דיעה שנובעת מתורה

ונזכה לבנין המקדש במהרה

יהודה גליק מכון המקדש

שמתי לב שהפכתי למושג פה בפורומים.

אני אגיד לך מה מפריע לי? אני מסרבת להאמין שרבנים יפסקו הלכה בלי לברר אותה. ביחוד לא רבנים גדולים שכולם מכירים בגדלותם.

ברמת העיקרון, אני חושבת שראוי לברר כל דבר, אבל מתוך אמונת חכמים - אם אני אמצא סיבה להתיר דבר שהרב שלי אסר, אני אראה לו - אבל אשמע להוראותיו.

אבל, למרבה הצער, אני לא מסוגלת לברר כל דבר לעומק. לכן אני מקשיבה לרב שלי. גם אם הוא יאמר - "מסורת היא מאבותי", אני אקשיב לו. גם אם הוא יגיד לי "כי ככה". אולי אני לא יכולה להבין את זה, במדרגה הנמוכה שלי...

מעבר לזה, זה נשמע לי קצת בזיון שאדם צעיר, שלא מוגדר כרב בכלל (ולפעמים גם תומך בדברי הרב שפירא על "רבעלך") - כותב בצורה כ"כ מוחצת כנגד רבנים שאין להפחית בערכם, בנושא כזה רציני וכבד.

----

אתה לא במקרה סבא גפטו?

אני מסכים עם כל מילותייך פה, מלבד ה"קצת"-הביזיון מרקיע שחקים. היחס המבזה כלפי הרב אליהו, הרב עובדיה אשר קטנו עבה ממתני רוב מוחלט של הרבנים היום, ועוד ועוד שציטטת ודחית את דעתם כ"לא מבררים" או "חושבים שחור". חוששני שאין לי כוח ולא רצון לעלות חזרה לתגובתך ולקרוא אותה כדי להגיב עליה מתון מתון, ולכן אני פשוט אומר שגם לו יצוייר ודבריך טובים ונכוחים (ויש לי השגות לא מעטות על כך), עדיין אין לך זכות לצאת חוצץ מול רבנים ולדבר עליהם כעל חבריך, וידוע הסיפור על רב חסדא(נראה לי) שאמר לתלמידיו "נדרוש בחברנא" והתכוון לשלושת המלכים שאין להם חלק לעוה"ב (ירבעם, אחאב, מנשה), ובלילה נגלה אליו מנשה ושאלו שאלה בהלכה, והוא לא ידע לענות לו, ואז אמר לו מנשה "מהיכן בוצעים את הלחם אינך יודע ואתה קורא לי חבר?" ואם אדם שאין לו חלק לעולם הבא כך, עאכו"כ //////...///// שלרבותינו אשר הם מתהלכים בדרכי ה' כל ימיהם אין זכות לכתוב ככה.

וואוו יפה....שאפתני מדי.אהה?

אנשים תתבגרו!!!

די להוריד רמה של פורומים!!!

די להשמיץ רבנים!!!

ובחייאת, די כבר עם ההודעות חסרות הטעם האלה!!!

בס"ד

כולם אומרים שהרמב"ם היה בהר הבית... אבל הרב מוצפי אמר שהוא היה בבית כנסת ליד הר הבית... אז הוא היה או לא היה ???

בין השאר עלו להר:

רמב"ם, מאירי, רדבז, ועוד רבים וטובים

מצוה לעלות להר

לפרטים נוספים מכון המקדש: alonmachon@gmail.com

לפרטים נוספים באתר מכון המקדש או במייל

alonmachon@gmail.com

תודה רבה.

שה' יברך אותך בשפע גשמי ורוחני!

מובא כמה וכמה פעמים בשיחותיו, וכן בלנתיבות ישראל ח"ב. (ראו גם שיחה מפורטת על הנושא בספר "ולמקדשך תוב", שיחה של הרצ"י טאו שליט"א. מומלץ מאוד).

מה שיוצא הוא: כל מי שקשור במרן הרב זצ"ל, תלמידיו המובהקים (הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, הגר"ד כהן הנזיר זצ"ל וכו'), בנו הרצי"ה, וכן ממשיכי דרכם בישיבה - סברו שאין לעלות להר הבית בזה"ז.

ושאלה ששאלו: מדוע בעניין הר הבית, הציונות הדתית נהיית "סאטמר"??

ענה עליה הרצ"י טאו שליט"א: לנו יש דרך! דרך שסללוה מרן הרב זצ"ל ותלמידיו. כל היחס שלנו לארץ ישראל בזה"ז, כל ההשקפה - הכל הוא דרך שסללו לנו רבותינו. וגם ביחס לעלייה להר הבית בזה"ז - הולכים אנו אחר רבותינו!

ביום ירושלים ה'תשס"ז, דיבר על כך גם מרן הגרא"א שפירא זצ"ל, שאין לעלות.

לגבי מה שאמר הרב טאו - אז מדוע רבותינו סללו את הדרך הזו? מדוע הם סללו אותה כמו סאטמר בעניין הזה?

בכל מקרה, אני לא עולה, גם אם הייתי בן (הרב אבינר).

הרב דב ליאור והרב ישראל אריאל כממשיכי דרכו של הראיה זצל

לא חולקים על עצם ההוראה לרבים

אולם ליחידים תלמידי ישיבה

שלמדו את עניני העליה להר הבית

וחשקה נפשם להתעורר לענין

אין מזניחים ובגבולות ההלכה

התירו את עליתם במקומות המותרים

ובהכנות הנדרשות לעליה [טבילה.נעלי בד גומי וכו]

ואלו ואלו דברי א-ל-קים חיים.

הרב צבי יהודה זצ"ל אמר בשיחותיו [הערות בסוגריים, לא של הרצי"ה]:

"כשבאים אלי אנשים בטענה שהגיע הזמן לבנות את בית המקדש, אני אומר להם: מה שאתם תובעים אינו נובע מריבוי התורה שבכם, אלא ממיעוט תורה. בניין בית המקדש אינו מצווה של יחיד, אלא של ציבור, של כלל ישראל, וכשם שיש מצווה לבנות את בית המקדש, כך גם קיים סדר למצוות. בגמרא מפורש: "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה", והיא מוכיחה שהוא דווקא לפי הסדר הזה. בגמרא נאמר הדבר לגבי ביאה ראשונה ובית מקדש ראשון, אבל הרמב"ם פוסק שהוא עניין כללי. יש כאן סדר ברור והוא אינו דבר שבמקרה. כשם שיש מצוות, כך יש גם סדר למצוות. מה המובן של מחיית עמלק, ומהי ממשות עמלק באומות העולם - לא נתברר עדיין.

אבל ברור הוא שהעמדת מלכות, כלומר העמדת הנהגה לאומה, קודמת לבנין בית המקדש, ולא מפורש בכמה שנים. אולי דורות צריכים לעבור עד שמלכות ישראל תתבסס. גם הנהגת האומה הקיימת עכשיו, נחשבת למלכות ישראל. מובנה של מלכות היא כל הנהגה בהסכמת האומה [עי' משפט כהן סי' קמ"ז, שו"ת עמוד הימיני סי' ז'], ולא בפירוש נגד התורה [רמב"ם, פ"ג מהל' מלכים, ה"ט]. להנהגה מעין זו, יש ערך של מלכות במידה מסויימת, וזמן צריך לעבור עד שהיא תשתכלל ותגיע לשלימות.

אמרתי לאנשים התובעים את בניין בית המקדש: בוער לכם לבנות את בית המקדש?! לא בוער! קודם כל נבסס את מלכות ישראל".

שילך לי מה שהרב שלו אומר

אבל רב אברום זצ"ל לא הרשה לעלות...

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

גם לפעמים מדובר כבר בגוזלים ממש

הם רוצים לקיים מצווה
 

בגדול יש שתי גישות: אחת שאומרת שהמצווה היא רק סייג כשמתחשק לך לקחת את הביצים או הגוזלים, ואין עניין וחבל להציק לציפורים סתם ככה. הגישה השניה אומרת שיש עניין לקיים את המצווה כעניין בפני עצמו, גם אם לא מתחשק לך לאכול חביתה. בתוך הגישה השניה, יש כאלו שאומרים שמספיק לשלח את האם ולא צריך לקחת את הביצים

הלכה ג - האם מצווה לשלח את האם גם כשאין צורך בביצים | פרק טז - שילוח הקן | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא