זוהי מחלוקת די גדולה בין רב אברום זצ"ל לרב ליאור יבדל לחיים ארוכים.....

למי שעולה להר {כמובן עד לאיפה שמותר לעלות} יש הרבה על מי לסמוך{הרמב"ם בראש ובראשונה הרב גורן והרב ליאור הי"ו ועוד 60 רבנים בדורינו שאמרו לעלות או שתמכו בעליה

לאחר כבוש הר הבית שלח הרב גורן נהג שיקח את הרב צבי יהודה. ונתן הוראה לנהג שאם הוא ישאל דרך איפה נכנסים, שיענה: יש הרבה שערים לירושלים.

לאחר שהבין הרב צבי יהודה דרך איפה הוא עלה הוא מחה. (הרב גורן סבר שמותר -מדין כיבוש) בין כך ובין כך התחילו יריות והיו צריכים לברוח, כיון שכך מדין פיקוח נפש הם יצאו דרך הר הבית.

רבנים האוסרים דעתם לגיטימית

רבנים הרואים בכך חובה דעתם לגיטימית

בית הלל ובית שמאי לא נמנעו לשאת נשים ובוודאי נהגו כבוד זה בזה

אני שמח לספר כי בשבוע שעבר ישבתי עם הרב מוטי טאו (בנו של , ראש ישיבת שלום בנייך)

והוא אמר לי כי למרות שהוא מתנגד לעליה להר הוא יודע שיש בחורים בישיבתו שעולים

בהתאם להנחיית רבותיהם והוא מכבד אותם על כך.

כן ירבו רבנים כמותו בישראל שנדע לכבד כל דיעה שנובעת מתורה

ונזכה לבנין המקדש במהרה

יהודה גליק מכון המקדש

שמתי לב שהפכתי למושג פה בפורומים.

אני אגיד לך מה מפריע לי? אני מסרבת להאמין שרבנים יפסקו הלכה בלי לברר אותה. ביחוד לא רבנים גדולים שכולם מכירים בגדלותם.

ברמת העיקרון, אני חושבת שראוי לברר כל דבר, אבל מתוך אמונת חכמים - אם אני אמצא סיבה להתיר דבר שהרב שלי אסר, אני אראה לו - אבל אשמע להוראותיו.

אבל, למרבה הצער, אני לא מסוגלת לברר כל דבר לעומק. לכן אני מקשיבה לרב שלי. גם אם הוא יאמר - "מסורת היא מאבותי", אני אקשיב לו. גם אם הוא יגיד לי "כי ככה". אולי אני לא יכולה להבין את זה, במדרגה הנמוכה שלי...

מעבר לזה, זה נשמע לי קצת בזיון שאדם צעיר, שלא מוגדר כרב בכלל (ולפעמים גם תומך בדברי הרב שפירא על "רבעלך") - כותב בצורה כ"כ מוחצת כנגד רבנים שאין להפחית בערכם, בנושא כזה רציני וכבד.

----

אתה לא במקרה סבא גפטו?

אני מסכים עם כל מילותייך פה, מלבד ה"קצת"-הביזיון מרקיע שחקים. היחס המבזה כלפי הרב אליהו, הרב עובדיה אשר קטנו עבה ממתני רוב מוחלט של הרבנים היום, ועוד ועוד שציטטת ודחית את דעתם כ"לא מבררים" או "חושבים שחור". חוששני שאין לי כוח ולא רצון לעלות חזרה לתגובתך ולקרוא אותה כדי להגיב עליה מתון מתון, ולכן אני פשוט אומר שגם לו יצוייר ודבריך טובים ונכוחים (ויש לי השגות לא מעטות על כך), עדיין אין לך זכות לצאת חוצץ מול רבנים ולדבר עליהם כעל חבריך, וידוע הסיפור על רב חסדא(נראה לי) שאמר לתלמידיו "נדרוש בחברנא" והתכוון לשלושת המלכים שאין להם חלק לעוה"ב (ירבעם, אחאב, מנשה), ובלילה נגלה אליו מנשה ושאלו שאלה בהלכה, והוא לא ידע לענות לו, ואז אמר לו מנשה "מהיכן בוצעים את הלחם אינך יודע ואתה קורא לי חבר?" ואם אדם שאין לו חלק לעולם הבא כך, עאכו"כ //////...///// שלרבותינו אשר הם מתהלכים בדרכי ה' כל ימיהם אין זכות לכתוב ככה.

וואוו יפה....שאפתני מדי.אהה?

אנשים תתבגרו!!!

די להוריד רמה של פורומים!!!

די להשמיץ רבנים!!!

ובחייאת, די כבר עם ההודעות חסרות הטעם האלה!!!

בס"ד

כולם אומרים שהרמב"ם היה בהר הבית... אבל הרב מוצפי אמר שהוא היה בבית כנסת ליד הר הבית... אז הוא היה או לא היה ???

בין השאר עלו להר:

רמב"ם, מאירי, רדבז, ועוד רבים וטובים

מצוה לעלות להר

לפרטים נוספים מכון המקדש: alonmachon@gmail.com

לפרטים נוספים באתר מכון המקדש או במייל

alonmachon@gmail.com

תודה רבה.

שה' יברך אותך בשפע גשמי ורוחני!

מובא כמה וכמה פעמים בשיחותיו, וכן בלנתיבות ישראל ח"ב. (ראו גם שיחה מפורטת על הנושא בספר "ולמקדשך תוב", שיחה של הרצ"י טאו שליט"א. מומלץ מאוד).

מה שיוצא הוא: כל מי שקשור במרן הרב זצ"ל, תלמידיו המובהקים (הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, הגר"ד כהן הנזיר זצ"ל וכו'), בנו הרצי"ה, וכן ממשיכי דרכם בישיבה - סברו שאין לעלות להר הבית בזה"ז.

ושאלה ששאלו: מדוע בעניין הר הבית, הציונות הדתית נהיית "סאטמר"??

ענה עליה הרצ"י טאו שליט"א: לנו יש דרך! דרך שסללוה מרן הרב זצ"ל ותלמידיו. כל היחס שלנו לארץ ישראל בזה"ז, כל ההשקפה - הכל הוא דרך שסללו לנו רבותינו. וגם ביחס לעלייה להר הבית בזה"ז - הולכים אנו אחר רבותינו!

ביום ירושלים ה'תשס"ז, דיבר על כך גם מרן הגרא"א שפירא זצ"ל, שאין לעלות.

לגבי מה שאמר הרב טאו - אז מדוע רבותינו סללו את הדרך הזו? מדוע הם סללו אותה כמו סאטמר בעניין הזה?

בכל מקרה, אני לא עולה, גם אם הייתי בן (הרב אבינר).

הרב דב ליאור והרב ישראל אריאל כממשיכי דרכו של הראיה זצל

לא חולקים על עצם ההוראה לרבים

אולם ליחידים תלמידי ישיבה

שלמדו את עניני העליה להר הבית

וחשקה נפשם להתעורר לענין

אין מזניחים ובגבולות ההלכה

התירו את עליתם במקומות המותרים

ובהכנות הנדרשות לעליה [טבילה.נעלי בד גומי וכו]

ואלו ואלו דברי א-ל-קים חיים.

הרב צבי יהודה זצ"ל אמר בשיחותיו [הערות בסוגריים, לא של הרצי"ה]:

"כשבאים אלי אנשים בטענה שהגיע הזמן לבנות את בית המקדש, אני אומר להם: מה שאתם תובעים אינו נובע מריבוי התורה שבכם, אלא ממיעוט תורה. בניין בית המקדש אינו מצווה של יחיד, אלא של ציבור, של כלל ישראל, וכשם שיש מצווה לבנות את בית המקדש, כך גם קיים סדר למצוות. בגמרא מפורש: "שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה", והיא מוכיחה שהוא דווקא לפי הסדר הזה. בגמרא נאמר הדבר לגבי ביאה ראשונה ובית מקדש ראשון, אבל הרמב"ם פוסק שהוא עניין כללי. יש כאן סדר ברור והוא אינו דבר שבמקרה. כשם שיש מצוות, כך יש גם סדר למצוות. מה המובן של מחיית עמלק, ומהי ממשות עמלק באומות העולם - לא נתברר עדיין.

אבל ברור הוא שהעמדת מלכות, כלומר העמדת הנהגה לאומה, קודמת לבנין בית המקדש, ולא מפורש בכמה שנים. אולי דורות צריכים לעבור עד שמלכות ישראל תתבסס. גם הנהגת האומה הקיימת עכשיו, נחשבת למלכות ישראל. מובנה של מלכות היא כל הנהגה בהסכמת האומה [עי' משפט כהן סי' קמ"ז, שו"ת עמוד הימיני סי' ז'], ולא בפירוש נגד התורה [רמב"ם, פ"ג מהל' מלכים, ה"ט]. להנהגה מעין זו, יש ערך של מלכות במידה מסויימת, וזמן צריך לעבור עד שהיא תשתכלל ותגיע לשלימות.

אמרתי לאנשים התובעים את בניין בית המקדש: בוער לכם לבנות את בית המקדש?! לא בוער! קודם כל נבסס את מלכות ישראל".

שילך לי מה שהרב שלו אומר

אבל רב אברום זצ"ל לא הרשה לעלות...

נפטרים, משום מה אני שומע על הרבה בעיקר אחרי ...

יכול להיות ש'ספריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

מחשב מלא לדעתי יהיה עדיף מבחינת תוכנות. הרבה מאוד כלים בטאבלטים בונים על זה שיש לך רשת נגישה. אלא אם כן יש לך כלי ספציפי שאתה מתכוון להשתמש בו.

אפשרות ביניים: טאבלט windows.

תצלם את הגמרא שלך או שתוריד מאתר כמו היברו בוקס וכדומה (יש הרבה).ותכתוב סקריפט שיתן לך למרקר או לכתוב וכו'.

גמר חתימה טובה

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.

אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.

ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.

ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה

ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?

של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.

כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.

ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?

ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה

דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.

בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?

על שום ערך מערכי יוון.

לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.

משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.

כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.

שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.

ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים

א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי

ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.

(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)

א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.

ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.

ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.

א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.

ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.

ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי

א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.

ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.

ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.

א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.

ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.

לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים

בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.

ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק

א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.

ב. טענה מעניינת.

ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.

א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).

ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.

ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.