ומעסיקה אותי המון!

הלוואי ויהיו פה תגובות מעניינות... 

כגודל החיסרון כך יקרת גודל ההשלמה

כלומר, אין "גזירה" כזו...

היא גם יכולה ממש לעלות.

מסתבר שזה תלוי גם בהסתכלות של האדם ובבחירתו. מי ששמח רק ב"שטויות", סביר שזה ירד עם הזמן.

מי שמפתח שמחה גם בדברים טובים, עם ערך, בונה עולם פנימי, מידות, ענוה והוספת טוב וחיפוש טובו של ה' - מסתבר ששמחת החיים שלו תגדל עם השנים. גם תתייצב ותתיישב. 

ובכלל, להתרגל להסתכל בעין טובה, סימפטיה, על העולם.

לגבי רווקים/ות - אכן יש לפעמים שהחסר גורם לתחושה כזו. אבל גם הם - אם יתמקדו במה שיש, בהוספה בבנין פנימיף וגם בציפיה אופטימית, פעילה, בנושא הזה, יוכלו להוסיף סוג של שמחה.

כך שאין לי ניסיון רבתי בעניין אבל יש לי משהו קצר....שאתה ילד ונער את תלוי תמיד ברשות ההורים הם דואגים לפנק אותך ולדאוג לך לצרכים שאתה צריך ובעיות החיים (כגון פרנסת הבית,שכנים,מדיניות,עבודה,וכו..) לא טורדות אותך כי אתה לא צריך להיכנס אליהם זה תלוי בהורים ואתה גדל עם שמחת חייים של ילד שמשחק ושמח...ואז אתה מגיע לגיל שבו יש לך אחריות עליך באופן מובנה ואתה צריך לדאוג לעצמך (ברור שיש הורים שתומכים והכל אבל שאתה גדל זה אחרת..מקווה שתבינו למה אני מתכוונת) אתה יודע יותר דברים ממה שההית קטן ועכשיו לפעמים דברים אלה טורדים את מנוחתך זהו כבר אין את השמחה כמו שההית קטן ושאתה כמו קוף אחרי ההורים זהו עכשיו זה אחרת חוץ מזה נגיד שאתה בגיל שצריך כבר להתחיל לחפש כלה אז אתה דואג למה? כי לזה כבר יש וואי לזה יש לו גם ילד ראשון ואין לך את האמונה והשמחה שפשוט לחיות בנחת בלי לדאוג ולהגיד זה חסר לי ואוי מה יהיה עם זה וכו..ולהסתובב שעות שאתה מוטרד מדברים...למה חסידי רבי נחמן שמחים כל כך עד שהם יוצאים לרחובות ורוקדים??? אם אתה מכיר פחות או יותר אתמאמרי רבי נחמן אז אתה תבין את זה......אני מאחלת שכולם ידעו שיש הצלחות ויש כשלונות יש רגעי שמחה ויש רגעי דיכאון והכל צריך לקחת באמונה שלמה שהקב"ה הוא המנהיג והוא מלווה אותי כל רגע ויודע מה טוב בישבילי וכמו ילד שיש לו הורים ושאתה לא צריך לדאוג כי הם אחראים עליך ואתה בטוח והם שומרים עליך ואיתך אז ככה צריך להרגיש שאתה גדול שבת שלום

זאת בחירה שלך

זה שבצד "שמחת הילד", אפשר להוסיף שמחה יותר עמוקה, שמשתמשת גם בחיוניות מהילדות.

יש הרבה אמת במה שאתה כותב.

רווקים בכלל, ובפרט ה"מאוחרים"
[לפחות בעיניי- אם כי מה זה נחשב "מאוחר"?- בהתחשב בעובדה ש "דברים קורים תמיד בזמן נכון..."]

נוטים לחשוב ש-
"אם אני לא התחתנתי- אז משהו בי לא טוב / אני לא שווה/ כלום לא מספק אותי כי "מה זה שווה כשאני בניוטרל"

ומסתכלים על הסביבה שנישאת [על כנפי דמיון? על כנפי שכינה? על כנפי ציפור ברזל?...] ו- הופה.
תולעת היאוש קולטת את זה -ומתחילה לכרסם....

ואז המחשבות ההרסניות שרק נזרעו כאשר החברים התחילו להתחתן או להתקדם בתחום כלשהו בחיים-
הולכות וגדלות [כי התולעת אוכלת הרבה חומר למחשבה ממה שניזונת ורואה...ממש כמו זחל אמיתי],
הולכות ותופסות את מרחב החשיבה והחיים הטבעי והשמח  של הבחור/ה.

מה עושים?-

1. "שוב עולה המנגינה..."
אפשר קודם כל- להרחיק מהמחשבה ומהתודעה את הפזמונים הישנים, שמיישנים אותנו ולא נותנים לנו לראות טוב את המציאות...למשל סגנון כזה: 
 "אני לעומת כולם" "כולם ....ורק אני...." במבע  כזה-
ולהתחיל לשנות דיסק למנגינה כזו:
"כולם ככה....בתלם...אבל אני?! אני מיוחד!" "כולם...אני לעומתם...! וואוו! איזה ייחוד יש בי!" במבע כזה-
ולפרוט לפרטים את הייחודיות - מהם תחביביי, מהי תרומתי הייחודית לעולם, במה אני טוב ואיך זה משפיע על אחרים ועליי- בהיזון חוזר...

[מה מונע מאיתנו 'להתמתק'? ההתמקדות בסביבה תוך ההרגשה הדי מדכאת שמקורה במחשבות שליליות ולא נכונות על עצמינו-  "אני ...וכולם..." שהובאו לעיל ^^
עוד יותר מאפירה וממררת את המצב רוח , ככה שכמעט לא צריך לקנות שוקולד מריר- הרי הוא עשוי להיות מצוי בשפע רב אצל המתמררים/מתומררים למיניהם... 
אף אחד לא נהנה כשהוא פוגש פרצוף איכה לידו. לרוב, לא נעים לשמור על קשר עם אדם כזה.
מטבע הדברים המרירות תגדל- על רקע תופעות הלוואי שלה- שגוררות יחס סביבתי זהה וכך הלאה והלאה...במין מעגל קסמים שכזה....

איך פותרים את המעגל הנ"ל?-
סעיף 2- 

2. "אני -ולא מלאך!...אני הוא!"
מי מחליט עלינו?- תשובה- אנחנו על עצמינו.
הסבר- אם אנחנו נראה את עצמינו במשקפיים מסויימים, כל מה שנשדר כלפי חוץ- ייקלט.
לכן- כשאמרו לי פעם "וואו, את ממש זורחת!" זה לא היה כי מרחתי שפכטל נוצץ... - אולי זה היה כי הועבר לסביבה שדר מסויים. 
כשנבחר לא ליפול בפח של "החברה- ואני"- נצליח. כי ניצור מבט חדש- אני אל הסביבה
נביט אלינו פנימה- ונחליט מה לשדר לעולם. 
נשדר טוב- נמשוך אלינו טוב.
נחליט לשמוח [וב"ה יש כל כך הרבה על מה! ללא קשר למצב האישי! לימודים, עבודה, תחומי עניין, תחביבים תרומה לסביבה...] כי כמו מגנט שמשדר שדה מסויים וקולט סיכות מתכת- מה שנשדר- ישוב אלינו כפליים בחזרה.
נשדר מרץ- אנשים יאהבו להיות לידינו- ממילא יהיה לנו יותר נחמד ומשמח- כי אנשים אוהבים ש'חיים' בקרבתם.

לים המלח אפשר ליסוע לבד- הם לא צריכים 'מלפפון חמוץ' בשביל זה....


כשנבחר להסתכל למציאות במשקפיים שמחות וטובות-

יקרה מה שקורה לילדים שמתלהבים "היי...הכל אדום!" "היי....הכל כחול!" כי מביטים מבעד לצלופן על סביבתם...
הכל ייראה לנו צבעוני, מרתק, משמח
וממילא- השדר ייקלט ואכן- המציאות שלנו "תוסיף שמחה ותאדיר "

וכאן פתרנו שתי ציפורים במכה-
גם- למדנו איך להכניע את התולעת - "אל תראי תולעת יעקב"- להשתמש בכח הכרסום שלה- לתועֶלֶת
וגם- הפצנו סביבנו אורה ושמחה שמזינות אותנו בחזרה.

שאלת המליון- האם אחרי החתונה חוזרים להיות שמחים???

התשובה היא שזה תלוי בבחירה של תפיסת המציאות.
מעשיך- יקרבוך
ומעשיך- ירחיקוך.

כשאדם יהיה שמח- הוא יהיה גם נשוי שמח.
כשאדם יהיה נרגן- הוא עלול להיות נשוי נרגן.



נזכה לבחור נכון וטוב
ולהרבות אור, שמחה וטוב
ונזכה בע"ה לטוב גלוי ומתוק
ממקור הטוב.

כשכל הסביבה החברתית שלך "מתפוררת", כשהחברה מייחסת לך בעייתיות בעצם זה שאתה רווק, כשמכניסים אותך למשבצת של מסכן, אז גם אתה מתחיל להאמין בזה.

שמחת החיים תלויה בקשר עם הקב"ה, שנאמר עז וחדוה במקומו

אבל אין לי מושג אם היא חוזרת כשמתחתנים

רק מה שבטוח זה שאין שינויים דרסטים

השאלה מה אתה עם עושה עם החיים שלך, נכנס לדיכאון כי קשה או לוקח את הדברים בתור מנוף למעלה...

איך תהיה שמחה

למרות שזה לא בהכרח ככה אצל כולם

ב"ה אצלי זה לא ככה ..אולי התבגרתי מבחינת האופי

אך השמחת חיים שלי זה חלק ממני ומהאישיות שלי..וב"ה בלע"ה החיוך תמיד על פניי.

וגם כשקשה קצת לפעמים ומרגישים חזק את הבדידות ..

אני ממש עובדת על העיניין של להיות בשמחה תמיד ושהכל קורה לטובה,ואם לא התחתנתי עדיין זה רצון ה' יתברך.

אבל בהחלט מכירה רווקים שזה גורם להם לעצבות גדולה

שמשפיעה על היום יום שלהם והם לא יכולים להסתיר את זה,

זאת שחיקה של השנים ואפשר להבין לליבם ובאמת כואב לי לראות אותם ככה..

שיהיו בשורות טובות בעזרת ה' וזיווגים הגונים לכולם.

כל אדם בעולם בוחר אם להיות שמח.

אם אתה מחליט שאתה נשאר שמח- אתה תשאר. לא משנה אם אתה רווק\ה או נשוי

הרווקות שמחכה להשלמה מכבידה. אם לאדם יש אופי טוב ונישואיו מוצלחים, מצב הרוח שלו בהחלט ישתפר.

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי