ומעסיקה אותי המון!

הלוואי ויהיו פה תגובות מעניינות... 

כגודל החיסרון כך יקרת גודל ההשלמה

כלומר, אין "גזירה" כזו...

היא גם יכולה ממש לעלות.

מסתבר שזה תלוי גם בהסתכלות של האדם ובבחירתו. מי ששמח רק ב"שטויות", סביר שזה ירד עם הזמן.

מי שמפתח שמחה גם בדברים טובים, עם ערך, בונה עולם פנימי, מידות, ענוה והוספת טוב וחיפוש טובו של ה' - מסתבר ששמחת החיים שלו תגדל עם השנים. גם תתייצב ותתיישב. 

ובכלל, להתרגל להסתכל בעין טובה, סימפטיה, על העולם.

לגבי רווקים/ות - אכן יש לפעמים שהחסר גורם לתחושה כזו. אבל גם הם - אם יתמקדו במה שיש, בהוספה בבנין פנימיף וגם בציפיה אופטימית, פעילה, בנושא הזה, יוכלו להוסיף סוג של שמחה.

כך שאין לי ניסיון רבתי בעניין אבל יש לי משהו קצר....שאתה ילד ונער את תלוי תמיד ברשות ההורים הם דואגים לפנק אותך ולדאוג לך לצרכים שאתה צריך ובעיות החיים (כגון פרנסת הבית,שכנים,מדיניות,עבודה,וכו..) לא טורדות אותך כי אתה לא צריך להיכנס אליהם זה תלוי בהורים ואתה גדל עם שמחת חייים של ילד שמשחק ושמח...ואז אתה מגיע לגיל שבו יש לך אחריות עליך באופן מובנה ואתה צריך לדאוג לעצמך (ברור שיש הורים שתומכים והכל אבל שאתה גדל זה אחרת..מקווה שתבינו למה אני מתכוונת) אתה יודע יותר דברים ממה שההית קטן ועכשיו לפעמים דברים אלה טורדים את מנוחתך זהו כבר אין את השמחה כמו שההית קטן ושאתה כמו קוף אחרי ההורים זהו עכשיו זה אחרת חוץ מזה נגיד שאתה בגיל שצריך כבר להתחיל לחפש כלה אז אתה דואג למה? כי לזה כבר יש וואי לזה יש לו גם ילד ראשון ואין לך את האמונה והשמחה שפשוט לחיות בנחת בלי לדאוג ולהגיד זה חסר לי ואוי מה יהיה עם זה וכו..ולהסתובב שעות שאתה מוטרד מדברים...למה חסידי רבי נחמן שמחים כל כך עד שהם יוצאים לרחובות ורוקדים??? אם אתה מכיר פחות או יותר אתמאמרי רבי נחמן אז אתה תבין את זה......אני מאחלת שכולם ידעו שיש הצלחות ויש כשלונות יש רגעי שמחה ויש רגעי דיכאון והכל צריך לקחת באמונה שלמה שהקב"ה הוא המנהיג והוא מלווה אותי כל רגע ויודע מה טוב בישבילי וכמו ילד שיש לו הורים ושאתה לא צריך לדאוג כי הם אחראים עליך ואתה בטוח והם שומרים עליך ואיתך אז ככה צריך להרגיש שאתה גדול שבת שלום

זאת בחירה שלך

זה שבצד "שמחת הילד", אפשר להוסיף שמחה יותר עמוקה, שמשתמשת גם בחיוניות מהילדות.

יש הרבה אמת במה שאתה כותב.

רווקים בכלל, ובפרט ה"מאוחרים"
[לפחות בעיניי- אם כי מה זה נחשב "מאוחר"?- בהתחשב בעובדה ש "דברים קורים תמיד בזמן נכון..."]

נוטים לחשוב ש-
"אם אני לא התחתנתי- אז משהו בי לא טוב / אני לא שווה/ כלום לא מספק אותי כי "מה זה שווה כשאני בניוטרל"

ומסתכלים על הסביבה שנישאת [על כנפי דמיון? על כנפי שכינה? על כנפי ציפור ברזל?...] ו- הופה.
תולעת היאוש קולטת את זה -ומתחילה לכרסם....

ואז המחשבות ההרסניות שרק נזרעו כאשר החברים התחילו להתחתן או להתקדם בתחום כלשהו בחיים-
הולכות וגדלות [כי התולעת אוכלת הרבה חומר למחשבה ממה שניזונת ורואה...ממש כמו זחל אמיתי],
הולכות ותופסות את מרחב החשיבה והחיים הטבעי והשמח  של הבחור/ה.

מה עושים?-

1. "שוב עולה המנגינה..."
אפשר קודם כל- להרחיק מהמחשבה ומהתודעה את הפזמונים הישנים, שמיישנים אותנו ולא נותנים לנו לראות טוב את המציאות...למשל סגנון כזה: 
 "אני לעומת כולם" "כולם ....ורק אני...." במבע  כזה-
ולהתחיל לשנות דיסק למנגינה כזו:
"כולם ככה....בתלם...אבל אני?! אני מיוחד!" "כולם...אני לעומתם...! וואוו! איזה ייחוד יש בי!" במבע כזה-
ולפרוט לפרטים את הייחודיות - מהם תחביביי, מהי תרומתי הייחודית לעולם, במה אני טוב ואיך זה משפיע על אחרים ועליי- בהיזון חוזר...

[מה מונע מאיתנו 'להתמתק'? ההתמקדות בסביבה תוך ההרגשה הדי מדכאת שמקורה במחשבות שליליות ולא נכונות על עצמינו-  "אני ...וכולם..." שהובאו לעיל ^^
עוד יותר מאפירה וממררת את המצב רוח , ככה שכמעט לא צריך לקנות שוקולד מריר- הרי הוא עשוי להיות מצוי בשפע רב אצל המתמררים/מתומררים למיניהם... 
אף אחד לא נהנה כשהוא פוגש פרצוף איכה לידו. לרוב, לא נעים לשמור על קשר עם אדם כזה.
מטבע הדברים המרירות תגדל- על רקע תופעות הלוואי שלה- שגוררות יחס סביבתי זהה וכך הלאה והלאה...במין מעגל קסמים שכזה....

איך פותרים את המעגל הנ"ל?-
סעיף 2- 

2. "אני -ולא מלאך!...אני הוא!"
מי מחליט עלינו?- תשובה- אנחנו על עצמינו.
הסבר- אם אנחנו נראה את עצמינו במשקפיים מסויימים, כל מה שנשדר כלפי חוץ- ייקלט.
לכן- כשאמרו לי פעם "וואו, את ממש זורחת!" זה לא היה כי מרחתי שפכטל נוצץ... - אולי זה היה כי הועבר לסביבה שדר מסויים. 
כשנבחר לא ליפול בפח של "החברה- ואני"- נצליח. כי ניצור מבט חדש- אני אל הסביבה
נביט אלינו פנימה- ונחליט מה לשדר לעולם. 
נשדר טוב- נמשוך אלינו טוב.
נחליט לשמוח [וב"ה יש כל כך הרבה על מה! ללא קשר למצב האישי! לימודים, עבודה, תחומי עניין, תחביבים תרומה לסביבה...] כי כמו מגנט שמשדר שדה מסויים וקולט סיכות מתכת- מה שנשדר- ישוב אלינו כפליים בחזרה.
נשדר מרץ- אנשים יאהבו להיות לידינו- ממילא יהיה לנו יותר נחמד ומשמח- כי אנשים אוהבים ש'חיים' בקרבתם.

לים המלח אפשר ליסוע לבד- הם לא צריכים 'מלפפון חמוץ' בשביל זה....


כשנבחר להסתכל למציאות במשקפיים שמחות וטובות-

יקרה מה שקורה לילדים שמתלהבים "היי...הכל אדום!" "היי....הכל כחול!" כי מביטים מבעד לצלופן על סביבתם...
הכל ייראה לנו צבעוני, מרתק, משמח
וממילא- השדר ייקלט ואכן- המציאות שלנו "תוסיף שמחה ותאדיר "

וכאן פתרנו שתי ציפורים במכה-
גם- למדנו איך להכניע את התולעת - "אל תראי תולעת יעקב"- להשתמש בכח הכרסום שלה- לתועֶלֶת
וגם- הפצנו סביבנו אורה ושמחה שמזינות אותנו בחזרה.

שאלת המליון- האם אחרי החתונה חוזרים להיות שמחים???

התשובה היא שזה תלוי בבחירה של תפיסת המציאות.
מעשיך- יקרבוך
ומעשיך- ירחיקוך.

כשאדם יהיה שמח- הוא יהיה גם נשוי שמח.
כשאדם יהיה נרגן- הוא עלול להיות נשוי נרגן.



נזכה לבחור נכון וטוב
ולהרבות אור, שמחה וטוב
ונזכה בע"ה לטוב גלוי ומתוק
ממקור הטוב.

כשכל הסביבה החברתית שלך "מתפוררת", כשהחברה מייחסת לך בעייתיות בעצם זה שאתה רווק, כשמכניסים אותך למשבצת של מסכן, אז גם אתה מתחיל להאמין בזה.

שמחת החיים תלויה בקשר עם הקב"ה, שנאמר עז וחדוה במקומו

אבל אין לי מושג אם היא חוזרת כשמתחתנים

רק מה שבטוח זה שאין שינויים דרסטים

השאלה מה אתה עם עושה עם החיים שלך, נכנס לדיכאון כי קשה או לוקח את הדברים בתור מנוף למעלה...

איך תהיה שמחה

למרות שזה לא בהכרח ככה אצל כולם

ב"ה אצלי זה לא ככה ..אולי התבגרתי מבחינת האופי

אך השמחת חיים שלי זה חלק ממני ומהאישיות שלי..וב"ה בלע"ה החיוך תמיד על פניי.

וגם כשקשה קצת לפעמים ומרגישים חזק את הבדידות ..

אני ממש עובדת על העיניין של להיות בשמחה תמיד ושהכל קורה לטובה,ואם לא התחתנתי עדיין זה רצון ה' יתברך.

אבל בהחלט מכירה רווקים שזה גורם להם לעצבות גדולה

שמשפיעה על היום יום שלהם והם לא יכולים להסתיר את זה,

זאת שחיקה של השנים ואפשר להבין לליבם ובאמת כואב לי לראות אותם ככה..

שיהיו בשורות טובות בעזרת ה' וזיווגים הגונים לכולם.

כל אדם בעולם בוחר אם להיות שמח.

אם אתה מחליט שאתה נשאר שמח- אתה תשאר. לא משנה אם אתה רווק\ה או נשוי

הרווקות שמחכה להשלמה מכבידה. אם לאדם יש אופי טוב ונישואיו מוצלחים, מצב הרוח שלו בהחלט ישתפר.

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳