לא תמיד מסבירים למה לא מעוניינים בקשר אם זה לא קשר שהתפתח. אחי אל תיקח את זה אישי. זה יכול להיות 1000 סיבות. יכול להיות שהיא מחפשת סגנון אחר, יכול היות שיש לה משהו אישי שבגללו היא לא רצתה, או שסתם לא מצאת חן בעיניה.

הקטע שהיא חיכתה עם זה לבוקר - מקובל שלא לחתוך במקום. מקובל "לישון על זה לילה". זה ממש לא נשמע משהו אישי אליך.

אל תתחיל להתעסק עם זה יותר מידי.

כן. זה בעסה, זה לא נעים שמישהי לא מעניית בך.

אבל לא התחיל פה עדיין כלום. היא עדיין לא באמת מכירה אותך.

קח לך קצת זמן תתאוורר ותמשיך הלאה..

הכל טוב ב"ה! מודה על כליום...

באמת שזה  ביאס אותי לרגע,וזהו...אני בסדר.

רק מנסה להבין קצת את העולם....

חדש בתחום

זה משדר מסר של "היה לי כל כך זוועה שאני לא מסוגלת לשאת את המחשבה על להיות איתך בקשר אפילו עוד רגע אחד" - לא מכובד ולא מכבד.

חוצמזה, תמיד כדאי לחכות לפחות לילה אחד כי לפעמים לוקח לדברים זמן להתגבש... כשחוזרים מפגישה הכל טרי ואמוציונאלי, לא פועלים ממקום שכלי. גם יש בלילה משהו מטשטש, לטובה או לרעה... לכן הזמן האידיאלי לעדכן בבהחלטה הוא למחרת בבוקר.

(נ.ב. אסור זאת מילה קשה כך כתוב בספר החוקים הבלתי כתוב של עולם הדייטים, אבל ברור שאם תנהגי אחרת אף אחד לא ימתין לך עם שלשלאות ויזרוק אותך לנווה תרצה חחח)

כאילו הוא עשה משהו רע שבגללו היא נרתעה? אולי הוא אחלה בחור והיא אחלה בחורה אבל פשוט לא הסתדר? זו גם אופציה

כשקורה לך קטע הזוי או לא נעים עם מישהי

תצחק על זה

הרווחת עוד סיפור לסיפורי הדייטים המוזרים

באמת חבל לקחת אישי...

(לא מדברת על מצבים פוגעים, בקשר ארוך..

בדייט ראשון, כשיש קטע לא נעים וברור שזה איזה חוסר טאקט של השני, אין מה לקחת את זה אלינו..)

נראה לך הגיוני לשאול אותה למה היא ברחה אחרי שנפרדנו, ואחרי שהיא אמרה שהיא ממהרת הביתה?

כאילו מה..זה לא שאני רואה אותה כל יום

סך הכל אין לי מושג מי זאת

לא הכל צריך לשאול, ולפעמים צריך לדעת להמנע מהשאלות..

הגעתם להחלטה (חד-צדדית או משותפת) להיפרד,

מומלץ "לשחרר" ולתת לצד השני את מרחב הפרטיות שלו.

לא חייבים לסיים קשר כשהכל פתור, סגור וברור.

אם בשורה התחתונה ברור שנפרדים, אז עם השאר לרוב אפשר להסתדר..

קראתי פעם משפט שלדעתי הוא נכון מאד במקרים של פרידות בדייטים.

"אל תשאלי שאלות.., ואנחנו לא נשיב לך בשקרים!" (נראה מי יודע מי אמר למי ובאיזה ספר)

אמנם אף-פעם לא אומרים זאת בפירוש, אבל ברור שבפועל זה נכון!

בשלב הזה רוב התשובות לשאלות תהיינה לא יותר מדי אמיתיות.

למה?

כי מי שחותך רוצה להגן על עצמו ולשמור על מרחב הפרטיות שלו ו/או להגן על הנחתך ולא לפגוע בו..

לדוגמא:

סיבה נפוצה של פרידה בדייטים זה חוסר מציאת-חן.

כשהנחתך ישאל למה, זה יהיה מעשה לא נכון לשני הצדדים שהחותך יענה לו את האמת.

נראה לי שאפילו לא צריך להסביר מדוע..

וזו רק דוגמא אחת..

דבר ראשון, זה לא המקרה היחיד שבו החותך רוצה להגן על עצמו ו/או על הנחתך.

דבר שני, אאל"ט זו הסיבה הקריטית הכי נפוצה.

כלומר, יכול להיות שיש עוד מספר סיבות, אבל אם הייתה מציאת-חן, כנראה שהוא היה מנסה עוד..

דבר שלישי, סוף סוף הוא אומר אמת מאד מאד חלקית..

עד עכשיו, המקרים שבהם קיבלתי תשובות אמיתיות היו כשהפרידה הייתה הדדית,

כי אז היה די ברור לשנינו מה לא מתאים בקשר.

אבל כשזה חד-צדדי, אני לפחות אף-פעם לא קיבלתי סיבה אמיתית.

[אני אישית אף-פעם לא מבקש, אבל משום מה רוב הבנות שחתכו אותי רצו מעצמן להגיד לי את הסיבה (הלא אמיתית).]

וכנ"ל להיפך, אני אף פעם לא אגיד לה את הסיבה, כי זה לא יועיל לשנינו..

אלא אם מדובר על קשר ארוך של מספר חודשים, שזה משהו אחר..

לא הסכים איתי מבחינה רעיונית..

אבל כשמגיעים למבחן המציאות,

הם פשוט פועלים אחד לאחד בדיוק באופן שתיארתי..

למה?

כי אנשים חושבים בעיקר מהצד של הנחתך.

כי הם רוצים לדעת מה קורה איתם.. למה חתכו אותם..

ואני אגיד לך מה? -הם נורמלים לחלוטין!!

אממה..

כשהם נמצאים מהצד של החותך,

הם מתרצים לעצמם תירוצים (שבעיניי הם גם מוצדקים) למה לא לומר 100% אמת.

אם תעצרי ותחשבי על המיקרים שחתכת, אני יכול להבטיח לך שבכל המיקרים שחתכת באופן חד-צדדי (דהיינו לא הדדי) ובקשר שהוא לא מאד ארוך,

לא אמרת לנחתך את הסיבות שאת בעצמך מאמינה שהן היו סיבות מספיק חזקות כדי לחתוך אותו.

אא"כ את לא נורמלית, ולפחות מהתגובות שלך את נשמעת לי אחת מאד נורמלית..

כי בן אדם נורמלי ירצה להגן על עצמו ועל הנחתך..

למה? בדיוק מהסיבות שאמרתי לעיל..

איזו תועלת כל אחד מכם הרוויח כתוצאה מזה שסיפרת לו את כל האמת?

בספר החמישי, כשהיא שאלה אותם מהיכן הכסף לניסויים והתעלולים שלהם..

אגב, קשה לי להאמין שבאמת זו הסיבה שלא אומרים.   (חוץ ממקרים בודדים כמובן)

גם בחורים שנראים טוב (מהיכרות אישית) סובלים מאותה בעיה... 

אני חושב שעדיף להגיד מה הסיבה מאשר לומר משפט עלום ומעצבן כמו "זה לא הטעם שלי" 

מה אני נרגילה?!

עכשיו נעבור לצד של החותך, ו...

(לי נראה שהתשובה תתהפך)

אם זה יעזור לך להשתנות ולהשתפר - אז למה לחתוך?

אם זה לא יעזור לך להשתנות ולהשתפר - אז למה להגיד?

כי אנשים מחפשים משהו מסויים, ולא לשנות אנשים.

או שזה דרך החיים שלי ואני לא אמור בכלל להשתנות..

או שזו טעות שצריך לשנות, אבל אני לא מצפה מאף אחת שתיקח על עצמה לחכות עד שהבחור ישתנה.

אז שתגיד לי מה הבעיה וזהו... אני כבר אסתדר עם זה לבד

אני יכול להגיד לך מה ההפסד,

אבל אתה צריך להביא תועלת.

אולי באתי לפגישה לבוש ברשלנות ולא שמתי לב? 

אולי לא דיברתי.. אולי היא ציפתה שאני אזמין אותה למשהו..

חבל שלא אומרים.. אני פעם הבאה אשים לב לזה

האחת, אז למה לחתוך?

פשוט תשנה את זה, וזה לוקח בדיוק חצי פגישה..

השניה, אולי הבאה דווקא תרצה שתגיע בטבעיות שלך?

אולי הבאה תרצה מישהו ביישן שיודע להקשיב ופחות צריך לדבר?

אולי הבאה דווקא לא תרצה שתזמין אותה למשהו..?

לא נעים לה לדבר על זה,

רוצה פרטיות לעצמה,

חוששת לפגוע,

ולא מעוניינת שתשתנה..

נגיד שהסתובבת יום שלם עם צואה של יונה על הכתף ליד מלא אנשים, ואף אחד לא טרח לומר לך את זה...  (וזה לא משהו שעלול לתקוע אותך בחיים)

מה היית חושב עליהם?  ומה התורה אומרת עליהם?

זה כבר לא חשוב מה אני חושב..

השאלה היא, האם זה רלוונטי לנושא דנן?

ואם זה אכן רלוונטי למקרה דנן, אני מניף מייד דגל לבן!

בכל אופן, אני מאמין שהיית כועס.. ובצדק.

הייתי חושב שמדובר באנשים עם טאקט שחוששים מאד לפגוע בי..

מצד שני, הייתי שמח אם מישהו היה מעיר לי.

אבל גם אלה שלא העירו עשו זאת מכוונה טובה..

אבל אתה צריך לזכור שבמקרה שהבאת יש השלכה רק לאדם אחד,

במקרה של דייטים, ההשלכות הן דו-צדדיות..

בכל זאת אני חושב שעדיף לומר מאשר שבנאדם ישאר תקוע עם הבעיה...

 אם מדובר על בעיה שהיא חריגה מהנורמה,

שלכן היא חייבת תיקון.

כי הוא לא יוכל להתחתן עם בחורה נורמלית.

אז אסכים איתך שזה יחייב תיקון.

כלומר, חייבים להגיד לו או לשדכנים על הבעיה,

ולהתחיל לטפל בזה..

אבל (וכמו שאתה רואה - הוא גדול),

מדובר על מקרים יחסית נדירים..

ברוב מוחלט מהפעמים, החיתוך הוא מסיבה אישית.

לה - זה לא מתאים!

ולאחרת - זה בהחלט יכול להתאים..

ואז אנחנו חוזרים למה שכתבתי לך כאן,

ולכן מבחינתי, ברוב המקרים לא תהיה תועלת (וכנראה אפילו נזק) להגיד את הסיבה האמיתית..

בגיל כזה, אם אדם מגיע לדייט בחוסר היגיינה,

אז כנראה שמדובר על משהו כרוני שא"א לשנותו תוך פרק זמן נורמלי..

אז לפחות מבחינתי נשאר רק האפשרות הראשונה,

ובאפשרות הראשונה, האדם שנחתך לא ידע (כנראה לעולם) שחתכו אותו על זה,

כי ההודעה עברה רק לשדכנים..

ואז חזרנו לנק' המוצא, שמבחינתו היא לא סיפרה לו את האמת על סיבת החיתוך..

אני חייב לקום מחר מוקדם, אז אני כבר מתנצל אם לא אגיב להודעה הבאה שלך..

ציטוט שלך: "לפני שהתחלתי לחשוב על לצאת לדייטים"

ציטוט שלי: "בגיל כזה, אם אדם מגיע לדייט בחוסר היגיינה"

מה שזה אומר, שנתתי לך כבר את התשובה (ועוד בהדגשה) עוד לפני הקושייה שלך..

אין שום קשר לחוסר מודעות עצמית...

בנאדם לא תמיד שם לב.. מעירים לו, הוא מתחיל לשים לב. זה הכל.

מכיר אישית אחד כזה שלא היה שם דודורנט, ואפילו לפעמים קרובות לא מצחצח שיניים.   עד שפעם אחת מישהו העיר לו, הוא קצת נעלב, ומאז הבנאדם מקפיד ברמות מטורפות

היום הוא מסודר ושם לב לכל דבר יותר מאחרים.

פשוט בנאדם לא שם לב לריח של עצמו, ונוח לו להיות זרוק אז הוא מתעלם מהמחשבה "איך אחרים מסתכלים עלי" 

עד שמשום מה אכפת לו מה חושבים עליו, או שמעירים לו שזה יותר בוטה והוא מבין שמסתכלים עליו קצת בסלידה

ואז הוא מתחיל להשקיע (או שעדיין הוא מתעקש להמשיך, זה מקרה חריג)

הכרתי מישו כזה שלא היה שם דאורדורנט ולא מצחצח שיניים אלא לעיתים נדירות.

הערתי לו ע"כ וזה לא עזר.

היום אני לא יודעת מה איתו...

הוא רוצה לומר שכל מי שלא שם לב לעצמו עד שהעירו לו זה מקרה אבוד.

ואני אומר שזה לא נכון. 

אגב, צחקתי מהפיסקה "היום אני לא יודעת מה איתו"

זה מקביל ל-"ומאז נעלמו עקבותיו"?    

ואכן זה מקביל...

שמי שמזניח את עצמו כל עוד לא העירו לו על זה... כנראה שיש לו בעיה שהוא לא שם לב מה חושבים עליו.   וגם אם הוא ישתנה נקודתית זה לא ישפיע לנקודות אחרות שעדיין לא העירו לו 

ואני אומר, (ויש לי גם ראיות מהמציאות) שזה לא נכון ויש בנאדם שפשוט לא שם לב עד שהעירו לו.  ואם יעירו לו הוא ישים לב להכל!

ואת אמרת שאת מכירה אחד שלא השתנה... זה בהחלט יתכן, אבל זה לא סותר מה שאמרתי.  כי ברור שיש גם מקרים כאלה

נניח שאני נפרד ממך כי את לא מוצאת-חן בעיניי.

איך היית רוצה שאגיד לך את זה?

שזו תשובה שתמיד תמיד אפשר להגיד אותה,

וזה מכל סיבה אשר תהא בעולם.

(דרך אגב, זה גם מה שאני תמיד אומר..)

אבל עכשיו אני שואל אותך "למה זה לא מתאים?"

מה התשובה?

אז כולם יחתכו מ-"חוסר התאמה", ושלום על ישראל..

היי
לדעתי זה לא צריך יותר מדי להעסיק אותך...
אולי לנסות להגביר את המודעות העצמית אבל לא להתבחבש בזה יום ולילה...
תיקח את זה כסימן מהקב"ה שזה פשוט לא זה ותמשיך הלאה בע"ה...  המון בהצלחה

שאתקשר ברגע שאוכל, ואז זה קרה...

#אלה_הדרמטיים

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰